הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
רחוב צר הפתוח לרשות הרבים באיזה אופן נחשב כחלק מרשות הרבים?- שמ"ה ח' - ט'
[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן שמ סעיף חס למדנו שרשוס רבים זה מקום שרבים הולכים שם אין לו מחיצות אין לו תקרה והוא רחב 16 עמו יש אומרים שדווקים הולכים שם שיש עם ריבוי בשני הסעיפים של אופנינו נלמד שני אופנים שאפילו מקום צר יותר אבל הוא המשך שרשו סוור רבים אז כמו שהמשתברור מסביר בבירלוכה נלך בדרך זו הגם שמביא שם דעה חולקת הוא מסכים יותר עם דרך זו בדעס המחבר רק יוצא כאן דבר מעניין שהמחבר הביק מחלוקס והוא פיצל את שתי השיטות לשני הסעיפים והברלוך כבר מעל כך הקופונים נראה כאן שתי אופנים אופן ראשון רשו סורבים שיש ברוחב 16 עמו בחלקה היא נעשה צרה יותר בכל זאת גם המקום הצרשו סורהבים האופן השני יש שמתה שבשמטה הזו אין רוחב של 16 עמוק אבל השמטה פתוחה משני צדדיה לרשוורבים דהיינו למקום שהוא כן רחב 16 עמו אז בזה נראה שתי שיטות שיטה ראשונה שזה נראה בסעיף חס שבכל מקרה דין הסימתה כרשוור רבים כיוון שהיא פתוחה משני צדדי על רשוסורבים דעה שנייה שנראה בסעיף שאחריו שרק אם יש בה שיעור רוחב חשוב שנאמר בגימורה לגבי פסירועיס של 13 עמו ושליש אז אפילו שאין בזה 16 עמו כיוון שהיא פתוחה משני צד רשוורבים זה גם נחשב כשו סורבים רק צריך להוסיף נקודה חשובה שכמו שנראה בכל מקדובר שהשמתה הצרה היא ממשיכה לאורכו של הרחוב הרחב לכן מי שהולך ברחוב הרחב הוא ממשיך לשמטה זו וממנה הוא שוב יוצא באותו אורך לרשוורבים לכן גם השמטה רכבת כרשו רבים רק בזה נחלקו כמה צריכה להיות רחבה אבל אם השמטה הזו היא לרוחב רשוסורבים שמתה שפונה ימינה או שמאלה משו סורבים אפילו שמשני צדדי פתוחה לשוסור רבים כיוון שמי שהולך לאורך השוס רבים אם לא יעקם את דרכו ימינה או שמאלה לא יכנס בה אז היא נידונת בפני עצמה וכיוון שהם ברוחב 16 דינה כקרמליס אז נעבור דברי המחבר ונלמד את דברי המחבר על פי תיקונו של המשתברו ללא של המחבר אז דין ראשון מבוס רחובים תזנמו ומסקרים בקצוסם דהיינו קודם כל מוב שמתקטר במקצו אוי אופן שני שהם בטזנמו דהינו מוב שלם שהם ברוחב תזנמו אבל ואורקון לאורךשורבים והוא פתוח משני צדיו רשוסור רבים יש אומרים שהם רשוסור רבים אז בסעיף הזה המחבר לא נתן שיעור ממש שאפילו המבוי צר ביותר אין בו 13 אמר בשליש בכל זאת הוא רשוהר מקמן שהוא פתוח משני צדדיו הסעיף הבא סעיף טס סו רחובם יגושליש ושני ראשי מפולשו סורבים שרוח כתז יש אומרים שרשו סורבים מה יש אומרים לכאורה כאן זה כבר מוסכם המחלוקת היא פחות ביג אז ברלנו מביא שיש ראשונים שחולקים גם על כך שבכל מקרה זה לא רשו רבים הקופונים המחרברג פיצל כאן את שתי השיטות לשני סעיפים סעיף קודם אפילו פחות מיוגים לאבשליש לסעיף זה דווקא אם יש יוגים לאבשליש ברגע שיש שיעור זה זה גם ניחת תשמיש של רבים קצס וכיוון ששני ראשי המפולשים רבים גמורו אז ומי שהולך בשוסורבים מהלך מושסורבשורבים דרך הבבוי זה תשמ רבים וגם מובוי זה נחשב כרשוסורבים אבל יש קושיה בסימן ש סמרדל מבואר שמובוי שמפולש בשני רשוס רבים אין דינוק כרשווסרבים רקמליס אבל בזה אומר המשתמור שני תירוצים או שם מדובר שמבוא לא רחב יג זה שליש ותירוץ זה התרץ רק לפי שיטה הזו לא לפי השיטה הקודמת תירוץ שלי שהתרץ לפי כל השיטות כמו שדיברנו שם מדובר שאמרו ומפולש משנית זדיו לרוחב ושוס רבים אין רבים בוא קים בואו כי מי שרוצה להיכנס מראשוס רבי מבוי הזה צריך לעקם את דרכו ימינה או שמאלה לכן זה לא כראשוס הרבים כאן מדובר שהמובי הולך לאורך רשוסורבים והולכים דרך מוביזו להדיה רשוסים האחר שכ כנגדו. ולכן יישם רשוס הרבים גם על המובוי. עד כאן הדף היומי.
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה