עד מתי אסור להנות ממלאכה שעשה גוי בשבת?- ש"ז כ' - כ"ב

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

עד מתי אסור להנות ממלאכה שעשה גוי בשבת?- ש"ז כ' - כ"ב

[מוזיקה] בסיעת דשמיה שס שז עיף חוף כאן נלמד לגבי ה מגוי אומר המבר ישראל ש יוד ס בשב אז בשבת עצמה אסור לו נות גם מוצאי שבת מב ער בכדי שיעשו אחרי שיעבור זמן שחולים מוצאי שבת לעשות את המלכה רק אז יכול נות לא לפני זה כדי שיב לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת כסו אותו זה טעם שטיס כותבים בסמן שן חופי הביא עוד טעם מרשי כדי שלא יהנה ממלאכה שנעשתה עבורו בשבת אם המלאכה נעשתה בפרהסיה שידעו ברבים שנעשה בשביל י שרול אסור לעולם להנות ממנה אפילו עשה הגוי מעצמו בשבילו כך כותב הרמבם אבל בשש חופי המשת מציין שם הוא כותב שמדברי הטס בשם הרן משמע שמותר להנות אחרי שבו בדי שיעשה אפילו בפרהסיה רק בקבר זה ביזיון שקבר בזה לכן הוא הכריע שאין להחי בדבר בית הצורף אם הוא קצץ לו סכרון בעוד יום אשר הצי מביא גברם שדעת כולם מותר מ הדין ות במלאכה אלא שנכון להחמיר בדבר סעיף כ א' כאן נלמד לגבי אמירה לגוי לעשות מלאכה לעצמו אז נראה שתלוי באיזה חפצים הוא אומר ל לעשות מלאכה אומר המכ אסב אורזה הוא ב של או צור ואפילו א הוא לא צריך לספק לו מזונות הוא לא נהנה מזה כלום למסה כיוון שאותו דבר שאומר לגוי לעשות בשביל עצמו יהודי לא יכול בעצמו לעשות זאת אז בכלל המיר לקום שבוס ואסור אפילו שהיהודי לא נהנה מזה בכלל למשה לורב מביא מת זוש שאפילו בערב שבת אסור לתת לגוי לומר לו שבשל בשבת לעצמו אבל זה הכל שהוא נותן לו בשר הגו אומר הרמו אבל מות לאמה לגוי לעשות מלוכ לעצמו המשל אומר לו קח בשר שלך ובשל אותו לצורך כיוון שלא הה דבר מעולם של ישראל כלל וג עושה זאת רק בשביל עצמו לא גזרו על זה רמיל העקום כמו כן כי שמביא לישראל חלב בשבת דעס הגשה הזו בו שמותר לומר לו שירשום זאת כדי שיזכור שהוא נתן לו כי מה שאנוכי רושם זה רק לטובתו אז זה כמו שהיסוד אומר לגוי לבשל בשר שלו לצרכו מה קורה אם אומר לו תבשל בשר שלך לעצמך אבל הגוי משתמש בעצים של היסו לצורך הבישול כותב החיול צריך למחט בו שאם לא כנראה הנוכרי כשלוחו כן דסר מניסים קרליץ שעשו להניח לגוי לבשל בגז של ישראל אבל שולחן רוך הרב כותב שאיין צריך למנוע מגוי מלהשתמש בכלים החפצים של ישרל רק אסור לו להציע לו להשתמש בזה וכן דס הגשה זו בו שבאופן שעיקר התבשיל שיך לגוי מותר לישראל לומר לו תבשל לעצמך אפילו אם הגוי השתמש במים ותבלינים של הישראל לומר לגוי לכבוד לק שברשותו כותב השולחן אחב שמותר אפילו שמטרת הישראלי שהדליקה לא תתפשט לרשותו ונמצא שנהנה מכיבוי ידך הגשה זו בוך פקפק ביתר זה כאש ניקר שמעשה הגוי באים למנוע את התפשטות האש לבית הישראל כי אז נראה הגוי כשלוחו מובא כ מניסים שאסור לגרום לגוי שנוהג ברכב לעצור כדי שיוכל ישרו לחצות את הכביש כרי הוא אומר לו לעשות מלאכה של כיבוי ברכבו לצעיר חי ישראל סעיף חובז בינ הש מושס מהשקיעה עד צת הכוכבים זה ספק ספק יום ספק לילה ספק שבת ספק יום חול לכאורה אספיק דרבון לכולה לא גם כל דבר שאסור לעשות מד רבון אסור לעשותו אז גזרו גם אז אבל יש באופנים מסוימים שלא גזרו אומר המחבר כל שבוז דרבון מותר לעשותו בשמוש לצורך מצווה כגון ן יהודי שזה רק אסור מרבון להדליק נר שוא אומר לו ז בשמוש מדליק בשמוש אוי אם הור והוא צריך לסר את פות בשמוש אז מותר לסר כיוון שכל האיסור להסר בשבת זה רק מרבון מציין לון שז נראה את כל ענייני אלה של ער שוז בשמוש אגו ד שסד בש כ גם זה בכלל אמיר לגוי כן ש מתו הגוי עושה זאת בשבת אבל מותר ליר מוזלו לסס מלוכ אח השבס רק לרמז ו לעשות בשבת זה אסור אומר המשת בו עד שאסור לומר לו בשבת איזה דבר שיביא מתוך כך שעשה מלאכה יש רמז באיזה פעולה של הביה האדומה יש בדיבור לכן אסור לומר לגוי תקנח את חותמו מה הוא מתכוון שיסיר את הפכה מהנר אבל זה הכל שומר הרמיזה בלשון ציווי אבל אם הוא אומר שלא בלשון ציווי למשל אומר הנר אינו מהר יפה או אני לא יכול לקרות לור הנר הזה שיש פה בחם והגוי שומע ומתקן מותר כי אין זה בכלל המרה אב לכאורה יש כם בעיה אחרת גם כשגוי עושה מעצמו מלאכה אסור להנות ממנה אם הוא עושה את בשבל ישראל אז מה זה יעזור פתרנו את הבעייה של המירה כ הוא אומר בדרך רמז שלא בלא שם ציווי אבל איך הוא יהנה מזה אומר המשת בור יסוד זה רק תוספת הנאה זה לא כל כך הנאה גדולה כי מקודם גם יכל לקרוא על פי הדחק לקרות לאורו של הנר זה רק מוסיף לו תאורה אז מותר ליהנות הבאמת לרמוז לגוי להפעיל את את המזגן ממות הקיץ כותב הגורס מוש שאסור אפילו כשרו מז לא בדרך ציווי ואין לומר שהפעלת מזגן נינה חשובה נו כיוון שניתן להשאר בבית גם לי להפעיל מזגן כמו שאומרים לגבי הנר משום שלגבי הנעה מפלת המזגן שבכך אינו סובל מהחום אם הוא לא יופל לא תהיה לו הנעה כלל שאין כ בשרת פחם מן הנר יש לו הנאה מהנר עצמו גם לפני זה לומר לגוי אני לא יכול להסיר את הפחם כותב שבתל שאסור כיון שהוא מזכיר בפירוש את המלאכה שרוצה שהגוי יעשה עבורה ואין זורם מזה מדח הגשה זורר וך כותב שמותר אומר לגוי במפסק זה אני רגיל להדליק את האור בחול באופן שאיין חיוב מרחו עוד מעת נראה כיוון שאין זו אלא רמיזה לחורה יש כאן עוד בעיה גם כשהגוף הוא עושה מלאכה בבית היהודי חפצה צריך למחוות בו שלא יראה כשלוחו אז מה זה יעזור כל הרמזים צריך למחוות בו אז או שמדובר בבית אחר אבל כאן מדובר בביתו אז איך הוא מרמז לו שישי אתר פחם תראה צ הגרי של לישי שאותו יסוד שאת יוסף ס הנוה מותרת בזה כיוון שהנו עושה מלאכה חדשה שבור ישראל רק משפר את המצב הקיים אין חובת מכו באופן זה ואין זה דומה לכיבוי אור שישראל צריך למחות בגוי שעושה כן מעצמו כיוון שעל ידי מעשיו של הגוי נוצר מצב חדש לא הה קודם לכן לדס רבן ס מטעם שלא צריך למחות אותו כיוון שיסד חובת המכו הוא משום שבל מרחו נראה כאילו הישראל שלח את הגוי לעשות הלכה זו ואילו כאן אין מעשה הגוי מורר חשש שעושה זאת על אצו רך ישראל על דעתו כי כל אורח שבא לבית חברו ורואה ש אין הנר מהיר יפה מקנו מעצמו בלא לקבל את רשות שב בית ולכן הוא כותב שאסור לרמז לגוי שיכבד טור לומר לו החדר לא מספיק חשוך או המזגן מקרר בעוצמה רבה מדי כיוון שאדם לא מכב את האור את המזגן בלי רשות הבעלים נראה כך שהוא עושה זת עבור הבעלים ולכן אפילו וש זת מעצמו יצטרך למחות בו אז לא יעזור רמז מביא הרמו אינו מיהודים גויים המביאים תבוא בשבס לישראל ש הם חייבים להם תבואה מביאים את זה בשבת ישרא צור ודנים דברים שאסור לעשות בשבת יש מ שמעת משם נו יהודי מנכס עצמי עסק לפני זה שכשהוא מודד זה עדיין לא של היהודי ונו של ישראל עד אחר המדידה ושיח ש אחר כך אחרי שבת עשה את החשבון איתו גוי שהביא חפצה בשבת לבית ה ישראל אפילו הם אסורים בטלטול זה מוקצה הוא הביא אותם משל ישראל כיוון שמדד ביד הגוי השי לומר לו תניח את זה כאן תניח את זה כאן אבל אם הטבו של ישראל אסור לומר לגוי לפנותה ואדים בכל דבור מוקצה כי זה שווס ד שווס אמירה לגוי לטלטל מוקצה וזה מותר רק לצריך מצו קצ חו כמו שאנו בסעיפי כ נראה לגבי משגיחי כשרות לכן אין יהודים אסים גינו בשבס כדי שיהודי יוכל לאכול את הגבינה א צריך לראות שזה לא יהיה גבינה סקום וישראל רוא בשבת ויקנו ממנו מותר כיון שהגוי מייצר גבינה שלוק יהוד דת נפשי וד אף על פי שישראל ומ בעדר חודש או חודשיים ודת למום לישראל קוד הו הגוי שורה כי אפילו שהעמידה של היהודי זה כדי שיוכל לראות שזה שלא יהיה חול הוקם בגבינה כדי שיוכל אחר כך לקנות כיוון שבשעת תעשייה הגוי עושה זאת הדעת נפשה מותר השלכנו וךה מוסיר שאפילו מותר לומר לגוי לעשות מלכה שלו מלכתו של הגוי אצל הגוי כיוון שזה הכל עדיין של הגוי מביא המשת בו אפילו אם הגוי אינו עסע הגבינות כי אם בשבת רק בשבת הוא עושה זאת אם היישור מקבלם בחובו ושאם לא יקבל יפסיד חובו מותר למיסה יש כאן עניין של מריסין כי רואים שזה רק בשבת והוא בא לראות זאת אומרת שהוא עושה את זה בשליחותו הוא חייב לחוב בכל זאת מקילים כיוון שאם לא הוא יפסיד את החוב כיוון שבית התעשייה עדיין הם של הגוי עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: