הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
'מושגים של עירובין' - שיעור הכנה לקראת תחילת לימוד הלכות עירובין
אנחנו עומדים כעת בפתחו של חלק ד' מחלק המשתברורו בסדר הדף היו מבעלוכ של דירשו וניתן סקירה קצרה על ענייני חלק זה קודם כל נרגיע קצת שהחלק האחרון של החלק 18 דפים האחרונים עוסקים בהלכות יותר קלות אלכוס ראש חוידיש קידיש לבונה סידור הלוח היהודי אבל אי אפשר להתעלם מכך שחלק הארי שחלק זה עוסק בהלכות היותר קשות שלכו שבס ונקדים ונמר שאמנם החלק מפחיד כי ידוע כקשה ואין להקחיש חלקים שצריכים מאמץ להבין ולסכם כל דבר לשורו בפרט שיש דברים שלא נוגעים לכל אחד ואחד אלא לאלה שמתקנים את העירובין בכל שכונה ועיר אבל האמת היא שמי שמתמיד בסדר הדפה מבעלוכה קודם כל יש לו סי מיוחדת של כוח הרבים שעוסקים כולם באותם הלאכות בכל יום. בפרט שכידוע כל דבר קשה שמחלקים אותו לחלקים קטנים הוא נעשה קל יותר. קר גם בעניינינו. מי שמתמיד ללמוד כל יום עמוד אחד של משתברורו וכל יום הוסיף לעצמו עוד מושג ועוד הלכה ביום שישי ושבת הוא חוזר על מה שהוא למד בחמשת ימי השבוע. הדברים קלים יותר ובעזרת השם יכול להיות לו קניין בהלכות חשובות אלו. לגוף העניין החלק של הילכ שב שהזכרנו זה חלק הארי של חלק זה מתחלק לשתיים שהם ארבע דהיינו קודם כל יש כאן שתי חלקים של דינוצואה ודיני תחומין וכל חלק מתחלק לשניים דינוצוע מרשוס לרשוס אז מתחלק להגדרת הרשויות המחיצות שגורמות שינוי הרשויות ודיני המחיצות זה החלק היותר קשה וחלק שני זה דין עירוב וחצי רואיס כמו שנסביר עוד מעט. החלק השני זה דיני תחומים. זה לא קשור בכלל לאכסועה אלא לדין אחר של יציאה מחוץ לתחום שזה 2000 ממו ממקום שביטתו. אם שבת בעיר 2000 מאמו סביבות עירו. גם חלק זה מתחלק לשניים. החלק הראשון עוסק בכללי התחומים מדידות העיר וכולי. זה גם בחלק המעשי קשה יותר כל המדידות. החלק השני זה עירוב תחומין. וידוע שאדם יכול להכפיל את תחומו על ידי הנחת עירוב בערב שבת ואז הוא יכול ללכת לצד אחד 4000 אמו נחזור לחלק הראשון של אוצוע כידוע אחת מלמטס מלוכשבס היא אוצה מרשוס לרשוס כלומר אסור להוציא חפצים מרשוס היוחיד שהוא מקום שמגודר במחיצות לרשו סורבים רשות שפרוצה בעניין מוקפת חומה וגדר כמו כן אסור מדויריסה דטלטל דמס ברשות במצמה כמובן שיש גם ייסורי דרבונון יש קרמלי שרשוז דרבונון שלא ניכנס כעת להגדרות של כל עניין ועניין המעניין הוא שבסדלתס מלוכשבס מלאכה זו שנויה אחרונה הבסיד מסכשבס היא הפותחת בטויספס הטויס הראשון מסכשבס עומד על כך כי לכאורה בעצם כמו שהגמרא אומרת זה מלוכה גרוע כל המלוכס הוא מייצר איזשהו דבר הוא משנה משהו כאן הוא רק מעביר את החפץ מכאן לכאן ובדרך אחת מסבירים טויספס שהסיבה לכך שפתחו במלו חזור כי דובו אוה הויבה כלומר כל שאר המלאכות אינם מצויות לכל אדם מדי שבז בשבתו מדי פעם באה לידו השאלה שאין כמלא חזו כמעט לא ימולת מנה כל אדם בכל שבת כרי בדרך כלל האדם לא ספון בביתו כל השבת לפחות בבית הכנסת הוא יוצא להתפלל ממילא צריך לדעת האם והיך מותר לו להוציא את חפצה אמונם גם בחילה ג שם שתברו שזה אתה אנחנו עומדים מסיים אותו עוד לפני שעוסק הטור ואחריו השולחן ערוך ברוב אלכס מנחשב בסורות מדיריסה והוא מדרבונון הוא מקדים ופותח בסימן שאסימנים שאחריו במיוצאים לרשוורבים ובמ אין יוצאים אז שם ההלכות הם רק מהמ מותר לטלטל במקום שאין נרוב מה אסור כעת בחלק ד' נלמד את הגדרות הרשויות וכמו כן איך אפשר לערב ולכב רשויות שיהיה מותר לטלטל מאחת לשנייה כדי לסבר את האוזן על חשיבות הלימוד ניתן גדותה אחת לדברים שכפי שנוכחתי רבים אינם מודעים לכך בפרט צעירי הצום כמה וכמה פעמים שאלתי בחורים אפילו אברכים מה ההיתר לטלטל מהבית לרחוב בשבת אתה יודע שיש איסור צווי מרשוס לרשוס ברחוב עצמו בעיר שאתה מתגורר איך אתה מטלטל באופן טבעי כל אחד עונה יש כאן עירוב יש שסומכים על העירוב יש אינם סומכים על העירוב א יש כאלה שיש להם עירובים שכונתיים שיותר מעודרים אני ממשיך ואני שואל אותו מהו העירוב אז גם זה רוב האנשים יודעים להסביר שכל העיר מוקפת נעשת כמו רשו סיוחיד אחת גדולה ישנם ערים כמו עיר מגורי בתר אלית עוד הרבה ערים שיש ממש גדר שמקיפה את העיר מסביב. ערים רבות כמו ירושלים, בני עירבה וכדומה מוקפת בצורות הפתח. כלומר עמודים שמתוחים עליהם חוטים. איך זה גורם שכל העיר תוגדר כרשוס היוחיד? אז זה גם הרבה אנשים יודעים לענות. סורס פסח אומרים חז"ל זה כמו מחיצה. ולכן כשיש שתי עמודים וחוט מעליהם זה כמו צורה של משקוף. שתי מזוזות משנת. משקוף מלמעלה. צורס הפסח זה כמו מחיצה אבל עדיין אני שואל אותו מה עם מירוב חציירוס וכאן הרבה אינם יודעים על מה אני מדבר ונסביר בקצרה כתוב בגימורה ששלמה המלך כבר תיקן עירובין דהיינו ישנה גזירז חז"ל שגם מרשוס היוחיד של ראהובן לרשוש היוחיד של שמעון אסור להוציא ולמשל מה שהיה מצוי בזמנם שהבתים היו נפתחות לחצר משותפת כמו בזמנינו חדר המדרגת כשהחצר הייתה יותר מיועדת לשימושים שונים המידויריס אין שום בעיה להוציא מבית של שכן אחד לבית של שכן אחר מהבית לחצר המשותפת אבל חז"ל גדרו גדר כשלא יבואו להוציא מרשו סיוכ לשוסורבים אז בדומה לכך כשאני מוציא מרשות לרשות חברי יש בכך דמיון בינינוצרשו סיוחדשסורבים לכן גזרו שלא להוציא מרשותו של רובן לרשותו של שימן וכמובן גם לא להוציא מרשותה הפרטית של רובן לחצר שהיא משותפת גם לשימן אבל בעידך נתנו לכך את הכונה של עירוב חציירוס עירוב וחציירוס לא ניכנס לכל הפרטים העיקרון הוא שאוספים לחם מכל אחד מבני החצר מניחים את הלחם באחד הבתים וזה מערה ומחבר את כולם יחד וכך מותרים להוציא מהבתים לחצר ומבית אחד לחברו כמובן שכל עיר ועיר אחרי אחרי שהקפנו את המחיצות או עירוב שכונתי שהרבנו שת השכונה על ידי צורות הפתח או דלתות וכל השכונה היא כרשוס היוחיד אז גרמנו שכל השכונה או כל העיר תהיה כחצר אחת גדולה וכרשו היוחיד אבל עדיין לא פתרנו את העניין של גזירס חז"ל שדיברנו ולכן צריך לעשות עירוב חציירוס אז למה לא רואים שבכל ערב שבת יש אדם שמסתובב בין הבתים ואוסף לחם מכל בית אז כמו שכתוב במשנה נראה בעזרת השם בשולחן ערוך יש עצה של זיקוי וזה בדרך כלל עושה רב העיר שהוא מזכה לכולם יש שיעור שנראה את השיעור שמספיק לכולם הוא מזכה זאת לכולם זאת אומרת שלכל אחד יש כאן חלק בלחם וזה מונח בבית שאחד מבתי העיר יש כאלה שמניחים זאת בבית כנסת שכולם רואים זאת וזה משמש כעיר ובחצירוס מקובל לקחת חבילת מצות כי אם ניקח עלה אז אז יצטרך מדי פעם להחליף אותה כי היא מתקלקלת, היא מתאפשת, חבילת מצות. מצות נשברות להרבה זמן וכך היא יכולה לשמש מערב פסח עד מאחרי פסח, אם זה מצות חמץ עד ערב פסח הבא. כמובן שכל מה שאמרנו זה הבסיס על קצה מזלג ממש שבכל דבר ודבר יש כללים ופרטי דינים. וזו המלאכה מוטלת עלינו כעת ללמוד כדי לדעת מה אנחנו עושים ועל מה אנחנו סומכים מדי שעה באזב שבתוים. לגבי החלק השני של רוב תחום מיניגן ניתן דוגמה קטנה על הבות שישנה בחלק מהציבור סיפר לי ידיד אדם תלמיד חוכ יודע הספר הוא שבע את משפחתו במירון ליד ציונו של התען הקדוש רב שב יוחאי במהלך ליל השבת היו לו כאבים מזים הוא פונה באמבולנס לבית החולים זיב בצפת בשבת הבוקר הוא הלך לבית כנסת התפלל תפילה שכריס עשה קידוש אכל משהו ואז הוא חושב לעצמו בני משפחתי נמצאים במירון ודאי מצפים ודואגים לשלומים הוא זוכר כשהבחור הלכו ברגל ממירון לצפת זה לא הרבה דרך זה לא קשה הוא עושה את פעמיו לעבר מירון כמובן שהוא שם לב לכך שמסתומה אין העירו שמחבר את ההרים ולכן הוא נזהר לרוקן את כל הכיסים שלו הוא הלך רק עם הבגדים שלו אבל לרגע לא עלה בדעתו לברר את עניין התחומין לטומו הוא חשב 2000 ממו שיש רג בין עיר לעיר זה הרבה 2000 זה בקושי קילומטר אפילו פחות מכך אז הוא הלך רק אחרי שבת שהוא סיפר זאת לידידו אז התברר לו שכנראה הוא נכשל רחמון ליצלם ביציאה מחוץ לתחום שוב אנחנו לא נכנסים לפרטי המקרה יתכן שפועל יש כן מסלולים שמותרים בהליכה המודעות חייבת להיות בעזרת השם השיעורים שנמסו בסדר הדפי באלוכה נשתדל לבאר היטב כל דין וכל הלוכה ולהוסיף נידונים אקטואליים המובאים בביאור המוסופים של דירשו חפץ השם ביודנו יצלח
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה