אֵילו נדרים ניתן להתיר בשבת?- ש"מ י"ד

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

אֵילו נדרים ניתן להתיר בשבת?- ש"מ י"ד

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שמא אטר נדורים בשבס ובוי ג סעיפים כתוב בתויר אדם נודר נדר ויש לו פסח שאומר לחוכ אם ידעתי כך וכך לא הייתי נודר או על ידי חרוטה חר ללכת לחוכ לשלוש חומם לבזן שיתירו לו או ליוכד מומחה בשבת בעיקרון אסור לעשות זאת המשתבר נוקט שהטעם הוא משום טיר שלא ילצוירך מובא כאן בור מסוף מהרן שהטעם הוא שזה נראה כשיז דין שלמדנו שחז"ל גזרו שלא לפסוק דין בשבת אבל אומר המחבר מתירים לדורים בשבס אם הם לצורךשבס כגון שנודר שלו לאכול או שלישטוס דהיינו היום לא לאכול לאשתות כלל זה נד לבטולה אף על פי שאו פני להתירום כידשבס אבל שלא לצורך שבס אפילו לא היה לו פני להתיר קודם אין מתירים כי יכול להתיר אחרי שבס ולמה לן לתרוער בשבת בחינם הוא הדין אם הוא לצורך מצווה גם כן מתירין אפילו שאיננו לצורך שבס אומר המשתברורו לאו דווקא אם נדר לגמרי מאכילה ושתייה הוא הדין אם נדר מאכילת בשר ושתיית יין גם כמתירים כי זה מצווה בשבת לאכול בשר ולשתות יין הוא הדין אם הונדר שלו ללבוש מלבוש שהוא צריך באותו יום גם כן מותר ביורדי משמוע הדין אם נדר שלו לישון בשבת גם כמתירים כי זה גם כן מתענוגשבס אם הוא רוגל בכך מי שאח בשבת ואחר כך נדר שלא יאכל עוד בשבת זו כותב הרוגותו בסוף נספנח שאין מתירים לתדרו בשבת וככה גם כתב ויש ומישיב כיוון שאין חיוב לאכול כל יום השבת דורים שהם לצרך השבס כותב מלך שלימ שלא רק שיכול להתירם אלא יש מצווה בדבר נכוד השבס ואל יאמר הנודר שעדיף להחמיר שלא להישאל עליהם בשבת לנדור נדרים בשבת מוכיח השלמי שיב שמותר תפילס קונידרי מבואר ברמו בסמט רשות שיש לו אמרה בעוד יום כיוון שזה כן התורה סנדורים אבל מובא כאן מפהז בנינו שמספיק שפעם אחת יאמרו לפני השקיע פעמיים נוספות אפשר גם אחר כך מי ש יש לו שני נדרים האחד שמותר להתירו בשבת והאחד שאסור להתירו הסתפקשה הזו ברוך אם יכול לחכם להתיר את הנדר השני אגב הטרת הנדר הראשון ביסורסובה כותב שלידי הססיברים כמו שהזכרנו שתם איסור התורה סדור בשבס ומשום שני רק הדבר כשייה דין מותר להתיר את שניהם יחד כי אין כאן תוספת מיוחדת עוד נידון מי שקיבל שבס ועדיין לפני שבת רוצה להתיר את נדרו בפני שלושה שעדיין לא קיבלו שבת הבשלומיישיב כותב שמותר כ הוא גם נוקט כעיקר שזה האיסור משומר שזה נירא השיז דין וכיוון שאצלם עדיין לא שבת והם עושים את הדין אז אין בעיה לכאורה לפי את העם השתברו שמשום טירך בשבס אז האסרו גם על הנודר וכיוון שהוא קיבל שבת אז אסור מובא כמר ריטבו שבדי עבד אם תי כירו בשבת נדרים שאינם בצרך השבס אפילו שהם בכך גם צרך מצווה הנדר מותר בדיבד וקר גם משמל של השולחן ערוך לאיל כשיש חשש שמה יעבור הנודר על נדרו אם לא יתירו לו כותב הגשה הזורבוך שיתכן שמותר להטול את הנדר כיוון שמניעת הנודר מלעבור הנדר נחשב סרך מצווה לכאורה המתקשה כתוב בגמורה הנודר נדר כילו בומו ואם מקרוף ונקרו אז לכאורה כל נד יכלו להתיר כצ צריך מצווה. אז הוא אומר קודם כל כיוון שיכול להתיר אחרי שבת אז לא צריך מצווה. וגם כיוון שהוא ענוס על פי חומי משלא לטיר בשבת אין איסור מ שקיים את הנדר. אבל אם הוא נדע נדר לזמן כך שבתוך השבת נגמר הזמן מתקיים נדרו כותב הקשה שבור שלכאורה זה צורך מיץ ולהינצל מקיום הנדר ויהיה מותר אפילו שם בכך צורך לשבס. אומר המחבא זה הכל בתוךס חוכם אבל הבעל שיכול להפר את דרי אשתו ביום שמו כמו כן אב לביתו שדווקא ביום שמו יכול להפר וכמובן כאלה נדרים שיכול להפר שנידרינו נפש בינינו לבינו אז הוא יכול לעוף הנידרי אפילו שאינו בצורך השעה בזו הדין לביתו נרו ונרו עד ידביישה חודשים גם בשנה המעוברת שישה חודשים זה כבר חצי שנה מפני שאם לא יופו פהיוים לא יוכל אויד להפירום כ יכול להפר רק ביו שומי והרן מקשה לכאורה אם אמ צו חשבסמתינו להחרי שבת וחוכם יתיר לה אז הוא מתרץ כיוון שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו על ידי התורס חוכם התירו חכם לבעל אפרת נדרה ונרו מאורוסו ששמע אביה נדרה ופר להובע כמה פוסקים שיך להודיע גם לאורוס שהוא גם יפר לה כי צריך גם את הפרתו אמרנו שזה מאס לזה אפילו שהוא שמע את הנדר בשבת סמוך לחשכה לפני יציאת השבת מותר להפר כי זמן האפורת זה לא מעת לעת אלא אותו היום בלבד היינו אם הוא שמע בלילה יש לו זמן להפר כל הלילה וכל היום אם הוא שמע ביום אפילו סמוך לחשכה אין לו יותר להפר אלא לפני הלילה אם הוא קיבל שבת עם בעוד יום ורוצה להפר קודם שחשיכוון נדר ששמע ממנה קודם שיקבל שבת כותב הגשה זו בו שמסתבר שעניין זה נחשב כערב שבת ויכול להפרום ההוא מוסיף שצורחים הוא קצת שאולי כיוון שכבר קיבל שבת נחשב זמן זה עבורך היו עם שמוי והוא כ לא יכול להפרק כי זה יום חדש כבר שבת אם שמע את הנדר בעוד יום ורוצה להפר לה בן השמו של אותו היום כותב הפרמגודים שהוא לא יכול כי זמן אפורסנדור עד שקיע שחמו וספרנו דדוררים נשאר בזה בצורך יום מביא המשתברו כתוב בשולחנו ירדה שאם הוא מפר בשבת לא יאמר לה כדרך שומר בכל מופלכי אלא מיפר ומבעת לנדר בליבו ואומר לה אם למשל נדרה שלו לאכול דבר מסוים תלי ואיכלי תליי ושתי הכל לפי העניין כמו כן אם הוא אם היא אמרה לא הלכת מקום לכי למקום זה וזה מה שאם כן בתורס נדורים לשאר אנשים כותב המאירי שאומרים בדרך שאומרים בחול מותלוך כיוון שלוש כלי ואיכלי שי חג באב ובבעל שהבעל הבת או האישה ברשותם וכיוון שמבטלים את הנדר בליבם יכולים לומר בהם לדרך צבוי שיאכלו ולמה צריך לשנות את הלשון מחול מאשר האומרים ביום חול כותב הלבוש משום כבוד השבס שלא להתיר לדור בשבס באותה הלשון שהוא עושה במות החול בחידוש רבי אברהם מן הער כותב שבלא שן תלי ואיכלי יש משום כובד השביבה שנותן את המאכל לפניה או שאומר לה שתאכלנה על כבוד שבת הוסי שוודאי שמעלה לשון זו גם בימות החול נוסח האפור בשאר הנדורים כמו שאמרנו אז צריך לשנות כלומר לך למקום ההוא שהיא אמרה שלא תלך עשי כך וכך וכשחוכם מתר לדור בשבת ישאר אנשים הוא לא משנה את הלשון כיוון שלא מתירים רק לצורך השבס אזה עצמו כובד השבס אומר המשתמבור הזה פשוט שאם הבעל איננו יודע עדיין מנדרי אשתו ודבר שלא לצורך השבס יותר טוב שלא להודיע לו עד אחרי שבת ואז יום שום יהיה אחרי שבת הוא הדין אם נדרה לזמן מסוים והזמן מסתיים בשבת הוא לא רשי להפר אם זה לא צריך השעבס כיוון שלמחר יהיה מותר למה יעשה דבר שלא יהיה לצורך היום כמו שאמרנו לגבי התורס לדורים אצל חוכם סי ביז מי שנשבע לאס מלוכפלוניס עד זמן פלוני וזו מלאכה שאסור אסור לעשות אותו בשבת ולא נזדמנו לעשות עד יום האחרון שלא יסו זמן וס בשעה בזל בשבת ויש לו פסוכמלטנידרו יש לו פתח לומר לחם על דס כך וכך לא נדרתי נשאולין אפילו בשבס כי אם לא יתירו לו היום את שבועתו יעבור על איסור לא יחל דבורי ובטילו דוד כותב שאפילו שגם אם יעבור על שועתו ואחרי שבת ירו לו אז החוכם עוקר את הנדר למפריע והתברר שהוא לא עבר לכתחילה אסור אסור לעשות כך לכן התירו לו להישאל שואתו בשבת אומר המשתברו המחב נקת יש לו פסוכים הוא הדין אפילו אם אין לו פתח אלא הוא מתחרט מיקורה גם כן מתירים לו כמו שמבר ביורדי הבאמת יכול לעשות מחרות עצמו פתח כי שואלים לו אילו היית יודע שתתחרט לבסוף הנדרכה שועתך האם היית מקבל עצמך לכתחיל הדבר הזה בן אדו שבה אם הוא אומר לא התרים לו כמו שמבר הכל זה בירדיים סעיף ג' נוגו להתיר חרמי הכל בשבס כי צריך את כל הקהל להתיר את החרם אף על פי שאין בצורך השבס ואין דרך שהציבור יהיה רק בשבת אפילו שלא צורך השבת אם לאט תירו לו היום לא יתאספו ביום אחר ואז לא יהיה מותר לעולם וזה כמו נידרי שטוי שמותר כי זה ההזדמנות היחידה ועלה בסימן שיבוב שם מבואשתברו שמשמע ברמו שרק חרמי ציבו מתירים בשבת אבל יש רשואלים שסוברים שגם חרומים שהכרימו הציבו ליחיד מותר להתיר בשבת כיוון שצריך את הקהל להתיר למות החול קשה לעשות סוף אותם ולכן אפשר גם חרמיוחיד שהקהל החריבו להתיר בשבת ומסיים שם שכך צידדו האחרונים להלוכה עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: