מדוע אסור למרוח משחה על גבי פצע בשבת?- שט"ז י' - י"א

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע אסור למרוח משחה על גבי פצע בשבת?- שט"ז י' - י"א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שז סעיף י כאן נלמד לגבי הריגת בעלי חיים מזיקים בשבת אומר המחבר כל חי ורמס שהם נוישכים וממיסים ודאי למשל כלב שותה נהרוגים בשבס אפילו אין רוצינחוב ואפילו הם בורחים ממנו כדי סופק פיקוח נפש מצווה להרוג אותם ושר מזיקין כגון נוחוש ועקרוב מוקם שאינו ממיסים עוד מעט נראה מה הכוונה אם רוצינחוב להזיקו ולצערו מוותר להורגום ואפילו שהם לא רצים אחריו כותב הגרשה זרבוך אלא רצים לכיוונו מותר להורגם עכשיו מה הכוונה אין ממיסים תלוי במחליקס כפי שהזכרנו נחלקו הראשונים בדין מלאוכה שנצריךו לגופו וכאן זה כך הוא לא צריך את המטה שלהם הוא לא צריך להשתמש בהם הוא רוצה להפר להיפטר מהם אז לפי מה שנפסע כרוב הראשונים שכל זה אסור רק מדרבות אז פשוט הדין אפשר לפרש אינו ממיסים כפשוטום ודאינמיתים אפילו שאין כאן אפילו לא סופק פיקוח נפש מותר כיוון שזה רק יסוד דרבונון אז התירו במוקצר אבל דעס הרמבם שמחייה ומלאוחי שנציחו לגופו אז צריך לפרש הכוונה שאין ממיתין ודאי אבל ספק כן סופ ביקוח נפש לכן ברצים אחריו שיש שש סכנה מותר אבל דווקא אלו בכדומה שמזיקין בטבען ונשיכתן נשיכה אוק קצת על שאין ממיתים אז מותר לפי רוב הרישנים כי לא גזרו מוקצר אשר שאין כן פרעוש וכל רמסים קטנים אפילו שעוקצים לקה כל כך צער ולכן למדנו לאיל שאפילו שהוא עוקץ אותו הפרוש אסור להרוג רק יבריחהם מעליו במשמע לכאורה שמותר להרוג ציראה כיוון שהקיצתה גורמת לצער גדול אבל הגרשה עזרבו בן איש חי שהצירה אינה נחשבת כנחש ועקרה ולכפרוש או כזבו ויתוש ואסור להרוג זה הכל אם הם רצים אחריו אבל ממשיך המחבר ואם לו שאינם רצים אחריו אוסור אסור להרוג אותם עול זה כן התירו מותר לדורסום לפי טומו ואפילו במסכבן אלא שמראה עצמו כאילו למחו כיוון שזה מלאכין צריך לגופו וכאן שמזיקים אפילו מדרבונו לא גרזרו כשהוא לא הורג אותם להדיה אלא שיראה לפני הרואה כאילו אינו מתכוון להרוג שלא יאמרו זה נותן נשמה בשבת מתכוון ולא ידעו לחלק בלב רבי מוסיף שכמו כן יכול לכפות עליהם כלי משמע שזה לא עדיף על הרגתם לפי טומו הבטלדו ומביאים הראשוני שאם אפשר יש לצוד אותם ולא להרוג אותם כי הצידה לא ניכרת כל כך במקום שהותר להרוג כדרכו משם פיקוח נפש בתחילת הסיד מה שלמדנו אז כותב רבניסים שאין עדיפות את צדתם על פני הריגתם ויש לעשות את הפעולה הכי קלה והכי מהירה למניעת הסכנה זה הכל לפי רוב הראשונים מלא חושיך לגופו אז התירו כש כשהוא לא הורג להדיה אבל לפי הרמב"ם זה קשה כי זה דואיריסה אז ברלוכה כותב שצריך לומר שגם כשאין רצי מותר רק משום חשב ספוסופי ביקוח נפש אבל אומר המשתבור נמלים או שאר שקצים ורמסים שאינם מזיקים אפילו דרך חילוכו אסור לדורסם מביא המשתבור אסור להרוג בשבת שממית הכביש ואפילו שאומרים העולם שהוא סכנה כשזה נופל במאכל לא בוריזיקה לא בטוח שזה יכנס וגם יכול לכסות את המאכלים ויש למחות באלו ההורגים אותם כל שכן שיש להיזהר מלהרוג שארמסים ותולאים שנמצאים בפירות סעיף יד בסעיף הקודם למדנו דין דריסה לפי טומו מביאה מחר בדרך אגב הלכה דומה אפילו שאין לה שום קשר לצעידה כאן מדובר באדם שרק על הרצפה ורוצה לשפשף את הרוק אז המשתבור מבאר שמישהו ממרח אין איסור כי מירוח זה דווקא כשהוא ממרח איזה דבר על גבי חברו וכוונתו שיתמרח שתהיה שכבה אבל כאן רוצה שיהיה נבלא בקרקע אבל יש לאסור כשהוא משפשף הרצפה מהעפר משום שהוא משווה את הגומות שהוא משווה גומות זה חיוב משום בונה אז פוסק המחבא לא ישב ברגלגרקה משום משוגומוס אבל מותר לדורס לפיטומו שאנסכם למריח ולשגומוס ואף אגב דמילה ממריח ייתכן שהוא מרח הכוונה הוא לפעמים מרח ויש לחוש שמה ישכח ויתכוון גומות בכל זאת כי לא מכב לכך חורה משום מיסוס דהיינו אפילו שהוא בכוונה דורס על הרוק ובעת שדורס על הרוק מצוי שמשפשב גם כמעט אף על פי כן התירו משהו מיסוסה כי זה מאוס עליו זה מונח כאן ארוק כיוון שהוא לא משפשף אינה ואינה וזה לא פסיקרי של השוואה דגומות אבל יש לציהם בהלכה הקודמת שאמרנו שמותר להרוג בדרך תומו הכוונה שיכול ללכת לשם בכוונה להרוג כי שם זה רק מישומרי סיין שלא יחשבו שלא שאלה שרואים יטעו כאילו שלא מתכוון להרוג אבל כאן היתר הוא דווקא בדרך חילוכו אבל אסור ללכת למקום ארוק כדי לדרוס עליו כי זה לא מקרא לפי טומוי מותר רק להציג רגלו על הרוג בלי שבשוב כלל שזה מותר תמיד כל זה על הרצפה ששייך השבוי גומוס על גבי ספסל פשוט שמותר כי לא שי בזה השבוי גומוס על גבי רצפה מרוצפת שלא שייח שגומויס אז זה תלוי מחלוק בסימן ש לז לגבי כיבוד הבית שהוא מרוצף לטב הרמו שמוסר בכל גבנה אם כן גם כאן אסור גם על רצפה אבל מובא כאן מהברלוך הלונשום שאם רוב בתי העיר מרוצפים אז יש מקילים כותב המורגן אברום בזמנינו שאין מי שמקפיד על רוק כל ההיתר הוא או משיסוסה יתירו אבל אין מיסוסה צריך להיזהר שלישה שום שפשוף כשדורס על הרוק רק יציג רגלו על הרוק אבל בליכה שיוצאת מהפה או מהעוף אף ודאי יש מסוסה ומותר לדרוסו לפי טומו זה הכל בבית בית הכנסת אפילו ברוק מותר לדרוס לפי טומי כי בבית הכנסת כנסת נהגים כבוד עוד מסם המשתברורו שבבית מרוצף ודאי שאפשר להקל גם בזמנינו גם ברוק דיברנו על ממרח שלא שייך בעצם כאן כולו מתכוון לשכבה אלא להבליע הבובה כאן למעשה לגבי מריכת משח על פצע באופן שאין ביה משום רפואה אז החזון איש איתי רק להשליך על הפצע בלי למרוח גם על בהמה אם יש לה מכה אבל הדס הגרשה הזרבוך מותר לברוח משחה לגבי הגוף אם הוא עושה כן עד שהיא נבלט בגוף לגמרי וכך מבואר במרשם בדסור בסמן ש חופכס על כלפונ בחול שם בסקונה אם הוא רוצה שתיבלה כך גם כותב מכס יצרוק הוא מוסיף שאין להתיר זאת אלא כשהיא צריכה המשחה להיבלה בגוף לגמרי מבחינה רפואית שאם לא כן הדבר אסור שהרי ודאי משאירים גם שכבה שמשחה שינה נבלט בגוף וגם הרבה פעמים יש בשכבת תועלת רפואית ובאים דמלוך דויריסה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: