מדברים מרבי נחמן מברסלב לראות אל העומק

מדברים מרבי נחמן מברסלב לראות אל העומק
עמך אני בת קול קורת מתוך האפלה עקרותי בכל הם מידות שלום וברכה לכל המאזינים מה שלומכם אנחנו בעזרת השם בתוכני מתורותו של אבי נחים ברסלב והיום אנחנו בסיעתא דשמיא נדבר על נושא חשוב הנושא של א התבוננות פנימית על כל החיים שלנו איך אנחנו מסתכלים האם אנחנו שמחים בתוצאות או ברצונות לאיפה זה מוביל, לאיפה זה לוקח ומה החשיבות שרבי נחמם ברסב נותן לזה. והייתי רוצה ברשותכם בעזרת השם להתחיל עם סיפור, סיפור ידוע שקרה בתקופת רבנו, הכיסא של רבנו, הידוע שהיום הוא נמצא גם בשול בירושלים. הסיפור הזה היה שהיה נגר שהוא הכין את הכיסא לכבוד רבנו במשך חצי שנה. שהוא בא לרבנו והגיש לו את הכיסא. אז רבנו הסתכל על הכיסא והתפאר מאוד ואמר לו כמה זמן לקח לך לעשות את הכיסא הזה? אז הוא אמר לו חצי שנה. אמר לו רבנו חצי שנה חשבת עליי? ראוי שיהיה לך על זה שכר גדול. שימו לב את התשובה שרבי נחמים ברסל נתן לו. אם אנחנו היינו במקום רבנו, יכול להיות שהיינו אומרים איזה כיסא יפה, וואי, נוח לשבת בו. מסתכלים על התוצאה ומודים על התוצאה. כן, הכיסא יפה, הכיסא מצוין. אבל רבנו החיים ברסב לא אמר לו כך. הוא אמר לו, כמה זמן לקח לעשות הכיסא הזה? ואמר לו, "חצי שנה." הוא אומר לו, "חצי שנה חשבת עליי? שימו לב איזה רייה פנימית. ודאי שהכיסא יפה. ודאי שאני שמח בכיסא בתוצאה, אבל השמחה היותר גדולה שחשבת עליי חצי שנה. עכשיו מה שרבנו אמר לאותו אחד זה בעצם הראייה של השם יתברך כלפינו. שאדם מקיים את התורה, מקיים את המצוות, שאדם מתקרב להשם יתברך, מתבודד, מתפלל, קורא תהילים, השם יתברך מתפעל מאיתנו בדור הזה על כל מצווה שאנחנו מקיימים. זה ודאי. אבל שאלת השאלות שהשם יתברך שואל כל אחד מאיתנו, מה עברת בשביל לקיים את המצווה? כמה חשבת עליי? כמה התמודדת, כמה התגברת? חצי שנה לבנות כיסא מסתמה לאותו נגר היה הרבה התמודדות. אותו דבר השם יתברך שואל אותנו. אתה יודע שאני מייחס חשיבות לכמה התמודדת, כמה התגברת, על הראייה הזאתי הפנימית אני מסתכל ומשם אני יוצר שמחה בבנים שלי, בבנות שלי. אומר השם יתברך שקמת בבוקר כמה חשבת עליי אמרת מודה אני אבל מה עבר עליך עד שאמרת מודה אני וכן על זה הדרך בכל עבודת השם שלנו שהשם יתברך מתבונן ואומר כמה חשבת עליי כמה אנחנו חושבים על הקדוש ברוך הוא כמה אנחנו מתמודדים ומתגברים על מציאות החיים כדי להתקרב להשם יתברך והשם יתברך רואה בזה חשיבות מאוד מאוד מאוד גדולה וזה מה שרבי נחברסב לימד איך זה מתבטא בחיים חיים שלנו חיי זוגיות למשל איך האישה מסתכלת על בעלה תרוצה ממנו איזה משהו ולוקח לו זמן לעשות את זה אבל אתה יודעת הוא חושב עלייך חושב עלייך את רוצה לעבור דירה הוא רוצה לקיים את הרצון הזה אבל מה אז תהי שמך רק מתי שתעבור דירה למה שלא תסתכלי ותגידי וואי כמה אתה חושב עליי איך להביא את הרצון שלי לביטוי אותו דבר הבעל כלפי אשתו נכנסת לבית אז נעים לך מאוד שהיא מגישה לך את האוכל, נכון? אז עושה לך הרגשה טובה והיא לא הספיקה ואתה יודע כמה היא חשבה עליך איך תבוא הביתה איך תאכל ולא הספקתי וכולי וכולי איך הבוס בעבודה איך המפקד בצבא איך כולם כל איך כל מציאות החיים שלנו נותנת ביטוי איך אני מסתכל על עצמי איך אני מסתכל על אחרים כמה אני חושב על השם כמה אני רוצה את השם כמה אני מתגעגע על השם כמה עובר עליי מעברים בתוך עולם המחשבה והרצון הזה אז לא רק שמחים בתוצאות שמחים ברצונות כמה יהודי יכול לעשות מבחן על עצמו אשריך אתה קם בבוקר מניח תפילין נשאר כוח אבל אתה יודע שהשם יתברך רואה יותר לעומק כמה חשבת עליי כדי להניח את התפילין כמה עבר עליך כמה כמה מניות כמה בלבולים אם אדם יודע שהשם יתברך ככה מסתכל עליו אז הוא מפתח רוג ושלווה כי השם יתברך לא רודף אותי תראה עד איפה הוא מסתכל עליי תראה עד איפה הוא שמח בי וכמה אני חושב עליו כמה אני מתגעגע כמה אני כוסף לעשות רצונו יתברך בצורה הטובה ביותר והשם יתברך רואה את זה אם ככה אנחנו נלמד להתבונן ולחשוב בלימוד התורה בקיום המצוות בהתקרבות שלנו לקדוש ברוך הוא לתת יוקר וערך מוסף גבוה שהשם יתברך לא רק מסתכל על התוצאה איך התפללתי איך הנחתי תפילין מסתכל על החשיבה שעברתי עד שהגעתי למקום הזה לרצונות שעברתי עד שהגעתי למקום הזה זה פותח כך אור נפלא ואור מתוק. רבי נחמם מברסב נוגע בזה בכמה מקומות, אבל אחד המקומות זה בשיחות הרן ובשיחה עב על הנושא הזה של פניות ומחשבות שיש לנו בתפילה. הפסוק אומר על התפילה תפילה לכל חיי. התפילה נותנת חיות. איזוהי עבודה שבלב. ואומר זו תפילה. כך הגמרא בתענית ב' עמוד א' מביאה. העבודה שבלב שהתפילה היא נותנת חיות. ורבי נחיברסב מאוד מדגיש גם בשיחה ע בהמשך שנראה לקשר את המחשבה לדיבור בשעת התפילה. זה נקרא תפילה בכוח. ועל ידי זה מחדש כוחו. אבל בשיחה עבן לנו את התהליך שאנחנו עוברים. אני מתפלל, אני לא תמיד מרוכז. ולפי התוצאה זה לא כזה מדויק. אז השם יתברך לכאורה לא מסתכל על התפילה הזאתי והיא לא חשובה לו בכלל והיא לא פועלת בשמיים חס ושלום אבל אומר רבי נחמים ברסב ממש לא עכשיו אנחנו נלמד אנחנו צריכים להשתדל להתפעל בכוונה לקשר את המחשבה לדיבור אבל מה קורה שלא הולך מה קורה שקשה מה קורה שיש בלבולים אז מה השם לא מסתכל עליי השם לא מחשיב את התפילה הזאתי ממש לא שימו לב מה רבי נחמם מברסב מלמד ואומר כך רבנו כבר מבואר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים בשעת התפילה. אחד הדברים שרבנו אמר את השיחה הזאתי שיש שיחה בליקוטי מוארן שאחד בא לרבנו ואמר לו אני רוצה מאוד לכוון בתפילה אבל כל פעם יש לי איזה דמות במחשבה של איזה עובד כוכבים ומזלות וזה מפריע לי. אני לא מצליח לכוון את המחשבה. אמר לו רבנו אל תתייחס לזה. אתה תמשיך להתפעל כסדר והוא יברח ויעלם. מהמחשבה הזאתי הדימיון הזה יעלם. אז רבנו כבר אומר כך, כבר מבואר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות, זרות ובלבולים שבתפילה. לא להשגיח על זה, לא להתבלבל מזה בכלל. למה אומר את זה? למה רבנו מדגיש את זה? אז התפילה היא כנגד הקורבן. לצורך העניין, שלוש תפילות ביום שחרית, מנחה וערבית. עכשיו הקורבן אם היה בו מחשבה פסולה, הקורבן לא היה עולה. אז אם התפילה היא כנגד הקורבן ויש מחשבה פסולה ופניות ובלבולים, אז לכאורה התפילה שלי שהיא כנגד הקורבן לא עולה. אומר רבנו, לא, אני אסביר לך את הפשט. לא הבנת את הפשט, אני אסביר לך. תפילה עולה השם יתברך רואה את היגיעה שלך, רואה את המאמץ, את המאמץ שלך, רואה את הרצון שלך לקשר את המחשבה לדיבור. שימו לב איך זה עובד. אז רבנו כבר אמר לא להשגיח בכלל בתפילה על פניות ומחשבות, זרות ובלבולים שבתפילה. ורבי נתן אגב גם מדגיש את זה בליקותי הלכות, הלכות, תפילה, שדווקא בשעת התפילה אדם תוקפים אותו מחשבות ובלבולים. למה? כי עכשיו זה כנגד הקורבן והוא עושה תיקונים גדולים. רק לעשות את שלו, ללך בתפילתו כסדר. תמשיך. רבי נתן מסביר, זה מופיע בספר שיח סרפי קודש, יום אחד בא לרבי נתן ואמר לו, אני רוצה להתפלל בכוונה כמו שרבנו אמר, לקשר את המחשבה לדיבור ולא תמיד הולך לי ואני נתפס על אותה מילה וחוזר עליה עד שאני מכוון. אז רבי נתן אמר לו, יש כל כך הרבה עבודת השם לעשות, אז לא הצלחת לכוון בתפילה הזאתי, במילה הזאתי, אתה תכוון במילה הבאה. תמשיך הלאה. וזה מה שרבנו הדגיש. רק לעשות את שלו, ללך בתפילתו כסדר. תירגע, תמשיך בתפילה שלך כסדר. לא הצטרך תכוון במילה הזאת, תכוון במילה הבאה. מה לעשות? אנחנו עושים השתדלות. ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל. מה זה לא ישגיח? אל תיתן לזה מקום להפיל אותך לעצבות. אבל מה זאת אומרת? אבל זה לא אני לא מתפל כמו שצריך. אתה עושה את ההשתדלות שלך. עוד מעט נראה שברגע שאתה נותן איזה חשיבות אתה רק מגביר את היצר הרע על זה. שימו לב, רק שהוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל. אל תחזיר פניך להביט על המחשבות האלה. תמשיך כסדר בתפילה. ברגע שאתה מחזיר את התפיסה שלך, את המחשבה שלך על המחשבות האלה, הם מתגברות יותר. זה כמו אויב שאם אתה לא מתייחס אליו, הוא לא יעשה לך כלום. אבל אם אתה מייחס לו חשיבות אז הוא מייקר את זה אז הוא יפריע לך יותר כמו שהיינו ילדים קטנים שיש לך חבר שמציק לך אם אתה לא מתייחס אליו בסוף זה הולך אבל ברגע שהוא רואה שאתה מחשיב את זה וזה כואב לך וזה לא נעים לך הוא מתגבר עליך יותר ועוד אמר רבנו גם אמר שזה טובה גדולה מה שבאים עליו מחשבות זרות ופניות מה זאת אומרת טובה גדולה אבל זה כנגד הקורבן זה לא עולה איך זה טובה גדולה. לא מדובר פה שאנחנו מזמנים את המחשבות האלה ואת הפניות בכוונה, במזיד, אלא בשוגג הם באות. ואחד הדברים שמסביר רבי נתן שאדם יש לו מחשבות זרות לאו דווקא בתפילה והוא רוצה להתגבר עליהם זה כפרת עוונות. הדגל מחנה אפריים מסביר את זה גם שהם מקבלו תיקון וזה כפרת עוונות בזה שהוא נלחם ולא רוצה אותם. כי בלא זה אם לא היה לו מחשבות ופניות זרות בתפילה כמובן שאנחנו מדברים בשוגג ולא במזיד אנחנו לא משתפים עם זה פעולה אבל המציאות מראה שזה מה שקורה אבל רבי נחמן מגלה פה חסדים גדולים מגלה פה מתיקות נפלאה ואומר לך הכל בסדר תמשיך יקירי אתה תמשיך במלחמה להיות מרוכז מילה אחר מילה כי בלא זה אם היה אדם מתפלל התפילה כראוי לא היה אפשר לסבול כלל את גודל עוצם הכתרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי. סתרה אחר הייתה מקטרגת התפילה כזו בשלמות. אבל על ידי שהתפילה מולבשת במחשבות זרות זה רק הלבשה. זה לא אני באמת. לכן מזה גם אדם מקבל חיזוק. המחשבות הזרות זה רק לבוש. זה רק חיצוני. ואני לא רוצה אותם. וזה העבודה שלי לא לרצות את זה. דהיינו להמשיך לקשר את המחשבה לדיבור מילה אחר מילה. אבל מה קורה שזה בא ואני מרגיש שזה בעל כורחי ואין לי כוח. רבנו אומר, "תדע לך, גם בזה, גם בזה יש עבודה. למה? אבל ידי שהתפילה מולבשת במחשבות זרות, על ידי זה אין החיצונים מסתכלים עליה כל כך ואין הכרו גדול כל כך. אומרים אה נו בסדר, זה לא כזה 100." ואז התפילה עולה. ועל ידי זה יכולה התפילה לעלות. ובוכן לבבות. עכשיו בא רבנו ואומר לך תקשיב בוא אני אסביר לך שאני יודע שבשעת התפילה אתה לא רוצה את המחשבות הזרות והבלבולים והפניות ואני יודע שזה לא נעים לך ואני יודע שזה מטיש אותך כי אתה חושב שהתפילה לא מתקבלת אבל בוא אני אסביר לך בא רבנו ומלמד אותנו את החסד שבתוך הדין הוא בוכן לבבות שזה השם יתברך הוא יודע אמת לאמיתו שאף על פי שיש לאדם פניות ומחשבות זרות, אף על פי כן פנימיות מחשבתו הוא להשם לבדו. השם יתברך יודע שבפנימיות מחשבתך, בפנימיות של המחשבה שלך, אתה רק רוצה את השם לבד ולשמה השם יתברך מסתכל. זה אחת הסיבות שפתחנו בסיפור שאותו נגר שעשה את הכיסא לרבנו חצי שנה רבנו אמר לו חצי שנה חשבת עליי זה הפנימיות שאני רואה בכיסא זה הפנימיות שאנחנו צריכים לראות בילדים שלנו בסביבה שלנו בזוגיות שלנו בעבודה שלנו מה הפנימיות אומרת אהבה אחדות שלום שמחה אמונה כי פנימיות כוונתו בתפילה הוא באמת רק להשם יתברך רבנו פה מל מלמד איך השם יתברך מסתכל עלינו בשעת התפילה שהפנימיות שלנו היא באמת רק להשם בשורש הפנימי אין לזה שום מבתים ימינה ושמאלה אני רק רוצה את השם יתברך אם זה בתפילה אם זה בברכות אם זה בעבודת השם שלי אני באמת רוצה רק את השם שמה זה הפנימיות לשמה אנחנו צריכים להגיע לשמה אנחנו צריכים להתבונן ומשמה אפשר להתחיל לגדול ואומר רבנו והשם יתברך בוכן לבבות הוא מסתכל על פנימיות כוונתו ורצונו מקבל תפילתו התפילה שלך מקובלת עכשיו כל אחד יקח את הקטע הזה שעכשיו קראתי לכם שיחות הרן שיחה עב והוא אומר לעצמו תשמע זה בול זה בדיוק מה שעובר עליי רבי נחמ ברסלב ממש נכנס לעולם הרגש שלי ואומר לי מה אני חווה ואני בטוח שאני לא בכיוון ובא רבנו ואומר אתה בכיוון ובוודאי התפילה שלך מתקבלת כי באמת להשם יתברך והשם יתברך בוכן לבבות הוא בוחן את הלב שלך הוא מסתכל על פנימיות כוונתו דהיינו במחשבה ובלב ורצונו הוא מקבל תפילתו ולא רק שמקבל תפילתו אומר רבנו אתה יכול לבוא ולהגיד מקבל תפילתי בדיעבד הוא יודע את המעברים שעובר עליי אומר לי זה בדיעבד אומר רבנו לא מקבל תפילתו באהבה לכתחילה, לא בדיעבד. אתה פועל את התיקונים בשמיים לכתחילה, לא בדיעבד. כי לא ניתנה התורה למלאכי השרת. אנחנו מצד אחד נלחמים וגם היצר הרע נלחם. מצד אחד אנחנו רוצים את האמת הצרופה והנקיה, מצד שני היצר הרע מבלבל. ואל תחשוב שבגלל הבלבולים והפניות והמחשבות הזרות עבודתך לא נאמנה להשם יתברך. הפוך כי השם יתברך מסתכל על פנימיות לבבך, על פנימיות מחשבתך ומקבל את תפילתך באהבה. זה צריך להפנים את זה. אף על פי שהיא מולבשת במה שמולבשת. פניות, מחשבות, לא משנה מה זה יהיה, זה רק הלבשה. השם יתברך יודע, זה לא אתה. ורבי נתן מסביר שהמחשבות הזרות והפניות מקבלות תיקון דווקא בעת הזאתי. זה תיקון, תדע לך, זה תיקון. המחשבות האלה מקבלות תיקון עכשיו על כל מיני פגמים או דברים לא טובים שאדם עשה שמולבשת כי פנימיות רצונו וכוונתו הוא טוב. מסביר רבנו מה זה בא להגיד לי. זה בא להגיד שהשם יתברך רואה את פנימיות מחשבתך ולבבך הטהור. שכולך טוב. תפנים את זה. זה מה שרבנו אומר. למה? כי פנימיות רצונו וכוונתו הוא טוב. הפנימיות שלי והרצון הפנימי שלי הוא באמת דיוק או באמת לעשות נחת רוח ליוצרי. אתם יודעים מה קורה שאדם מפנים את השיחה הזאתי לא רק בתפילה בעבודת השם שלו? זהו. נמשך עליו שלווה ורוגע והוא יוצא מרדיפה עצמית. הוא מתחיל לחוות את אהבת השם. עכשיו מה קורה שהיצר הרע רואה שהאדם מתחיל לחוות את זה? הוא מסתלק. הוא ילך ממילא ופתאום אתה תראה איך המחשבה שלך זקה וטהורה. אם זה בעבודת השם, אם זה בלימוד התורה, אם זה בתפילות, אם זה בכל הקרבה שלנו לקדוש ברוך הוא. לסלק את התפיסה שהשם יתברך כביכול רודף אותי עם איזה כלשון ורוצה רק להפיל אותי ולשבור אותי. וזהו, אומר רבנו, עכשיו הוא מסביר על הפסוק שאנחנו מכירים בתהילים. רבות מחשבות בלביש ועצת השם היא תקום רבות מחשבות בלביש פניות מחשבות דאגות בלבולים דמיונות אבל הצת השם היא תקום איזה הצת השם היא תקום שהשם יתברך מסתכל על פנימיות מחשבתך היינו שיש מחשבות הרבה בלביש בשעת התפילה כי אז באין עליו בלבולים גדולים מאוד ומחשבות רבות אבל צת השם תקום היינו פנימיות הנקודה שבלב זה נקרא צת השם איזה אור רבי נחמ ברסב מגלה כאן איזה רחמים על הדור איזה אהבה על הדור בדיוק הפוך מכל מה שחשבנו הפוך מכל מה שחשבנו נשמות יקרות וזה התבוננות נפלאה לחיים על כל מציאות החיים שלנו אם אתה מקשר את זה אלילדים שלך הילד עובר עליו, אבל רגע, דרך איפה אתה שופט אותו? דרך התוצאה, דרך המעשים ואז ממילא אתה מוציא אותו כף חובה? או אם אתה מסתכל על פנימיות מחשבתו של הילד שהוא בא ואומר לך, וזה ידוע, הילד בא ואומר לך, "אבא, תאיר אותי לתפילה בבוקר. אה, גם אתמול אמרת לי, אתה לא מתגבר, אתה נשאר לישון, אתה מנסה להעורר אותו, אבל אתה מורר אותו בדינים. והבעיה היא לא אצל הבא אצלך. מה הכוונה היא? הילד רוצה. הילד מגלה לך את פנימיות ליבו. ויכול להיות שבאמת אתה תבוא בבוקר, תאיר אותו והוא לא יקום. נו, איך ההסתכלות עכשיו? הנה הוא לא קם. אתה תחזור מהתפילה יגיד לך, "אבא למה לא קם? אתה רואה? אתה לא קם, אתה לא נלחם ביצר הרע, אתה בא אליו בדינים. לא. אתה יודע מה קורה אם אתה בא אומר לו צדיק שלי? אתה יודע שרבנו החיים ברסלב מלמד שהשם יתברך רואה את פנימיות לבבך? אתה רוצה, אתה כוסף, קשה לך, יש לך יצר הרע. אבל תדע שאבא רואה את פנימיות לבבך, אבא רואה את פנימיות מחשבתך. וכבר שבאת ואמרת לי אבא תאיר אותי לתפילה, כבר משמה נפתחה לי שמחה ואני מאמין באמונה שלמה שאתה עושה נחת רוח לשם. יש לך פניות ומחשבות, תשמח בטוב שלך, תשמח ברצון שלך, תבקש מאבא רחמים ועזרה, תדע שהוא אוהב אותך ואתה תראה שאתה תתגבר בסוף. אבל אם הוא בא אליו בית דינים, הוא רוצה לעורר אותו, אה זוהרתי אותך ולא קמת וזה ופה, חביבי יקירי, אתה הראייה שלך היא חיצונית, היא לא ראייה פנימית היא לא ראייה פנימית ומחמת שהיא לא ראייה פנימית אז מה לעשות? אתה רואה דינים, אבל שאתה משנה תפיסה, אתה רואה רחמים. וזה מה שהדור צריך. זה מה שהנשמות היקרות בדור הזה עכשיו צועקות. זה מה שבני הנוער צועק אם אני עובד הרבה איתם. זה מה שזוגיות צועקת. זה מה שהרבה פעמים בעל מנסה לבטא. סתכלי על הפנימיות שלי, אני רוצה, אני כוסף. סתכל על הפנימיות שלי, אני רוצה, אני כוספת, אתם רוצים להחליף משהו בבית? אתה יודע מה כל דבר שפץ את הבית לא הולך לא מצליח כרגע ובאים בדינים זה לא יוצא לפועל זה הלאו יש פה בעלך רוצה לעשות רצונך האישה שלך רוצה לעשות רצונך איזוהיא אישה טובה שעושה רצון בעלה לא מדברים על המעשים רצון היא רוצה היא רוצה לא עולה בידה תמיד יש לו הרבה עסקים בבית לא עולה בידה תמים סתכל על הפנימיות אותו דבר אתה אתה רוצה ללמוד להתפלל לא הולך לך כמו שאתה רוצה. אתה שופט את עצמך מהמציאות החיצונית. עצור. תזכור שהשם יתברך רואה את התמונה אחרת. הוא מסתכל על פנימיות מחשבתך. הוא מסתכל על פנימיות רצונך. ואם אתה תסתכל ככה גם על עצמך, תצא מכו חובה לכו זכות. כל דבר צריך להסתכל בפנימיות. והצדיק יסוד עולם שעליו עומד העולם, הוא נותן לנו את הדעת. איך להעמיד את הדעת בצורה נכונה. בדיוק היום חבר אמר לי בכולל, אמר לי, "בירור יפה, הוא חזק בגימטריות. יסוד זה בגימטריה 80, גיוס זה בגימטריה 79, עם הכולל זה 80." אומר לי יסוד זה בגימטריה גיוס עם הכולל. אז הוא אומר, "תדע לך, עכשיו יש את הגזירת הגיוס, הבחורי ישיבות במצב לא פשוט, רוצים לפגוע ביסוד, מה אתה חושב? לא מלחמה פשוטה." אז אמרתי לו, אני רואה יותר לעומק. אם רוצים לפגוע ביסוד ומבינים שזה נמצא אצל בחורי הישיבות, אז יהי רצון שכל ספרי רבנו, שזה סוד היסוד, כי הוא צדיק יסוד עולם, יכנסו לכל הישיבות ואז יבטלו כל הגזרות. ורבי נפתלי אומר, רבי נפטלי אומר, הוא אמר, הוא עשה חישוב פעם שבתקופה כזאת כזאת היה מאוראות קשים כחלקו על הארי. בתקופה כזאת וזאת היה מאורות קשים כחלקו על הבעל שם טוב. הוא אמר, "וכל הגלויות וכל הייסורים שיהיו עד ביאת משיח זה בגלל שחולקים על רבנו. תדעו לכם, אם יכניס עוד דעת של רבנו בכל אתר ואתר, יהיה המתקת הדינים. הוא הצדיק יסוד עולם צריך למנף אותו צריך לגייס חיילים גיוס בגימטריה זה זה יסוד והגיוס עם הכולל צריך לגייס חיילים לרבנו שיכנסו ספרי רבנו לעולם התורה עולם הישיבות ויתחילו לחוות דברי אלוקים חיים וזה מה שאומר רבנו אבל הצת השם היא תקום היינו פנימיות הנקודה שבלב מה שבפנימיות המחשבה מתכוון להתפלל להשם יתברך לבד שזה בחינת השם שמתכוון להשם יתברך לבד בפנימיות מחשבתו זה נשאר קיים למה רבנו מדגיש שזה נשאר קיים כי כל הפניות והמחשבות שזה לבושים זה לא נשאר קיים כי זה לא אתה מה שנשאר קיים זה מה שאתה באמת פנימיות מחשבתי להתפלל בכוונה פנימיות מחשב מחשבתי זה לאות מלבדו והשם יתברך בוחן כליות ולב מה שאף אחד לא בוחן אבל הוא אומר רבנו מלמד אותנו פה אני רוצה שתיקח את זה לחיים שלך בינך לבין עצמך בינך לבין הסביבה כן על זה הדרך וזה נשאר קיים בחינת עצת השם היא תקום וזה נשאר קיים עצת השם היא תקום פנימיות מחשבתך היא תקום הלב הטהור שלך הוא יקום מתוך כל הבלבולים והסתרות והמניעות זה מה שיקום. תחיה את עצמך. אתם יודעים כמה כמה השיחה הזאתי נותנת לכוחות לעמוד ולהתפלל בשמחה ובטוב לבב עם כל המניעות שעוברים או בתורה או במצוות וכן זה הדרך. כי מי לא עובר? על כן אין להסתכל על שום מחשבות חוץ. לא להסתכל על שום מחשבות חוץ וגם פניות חיצוניות. רק להתפלל כסדר. אז מה העצה? אומר רבנו תמשיך להתפלל כסדר. מה אכפת לך? הקדוש ברוך הוא לא מסתכל על זה בכלל. השם יתברך לא רואה את זה, לא מסתכל על זה בכלל. יקירי, מה אתה מתבלבל? אתה יודע למה אתה נלחץ? כי אתה חושב שהקדוש ברוך הוא מסתכל על הפניות והמחשבות האלה החיצוניות. זאת אומרת, תשמע, אם השם מסתכל על זה, אז התפייה שהיא לא שווה כלום. התהילים שהיא לא שווה, הלימוד תורה שהיא לא שווה. מה פתאום? השם יתברך אומר לך, רבנו מגלה את זה שהשם יתברך אומר לך, אני לא מסתכל על זה בכלל. אני לא מייחס לזה חשיבות, אז אל תייחס לזה כם חשיבות. אז אז מה לעשות? תמשיך. תמשיך יקירי, תמשיך. תמשיכי בת ישראל כי השם יתברך מסתכל על הפנימיות ותדעו לכם איך אומר הנביא עמוס אין ימים באים נאום השם ישלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמ למים כי אם לשמוע דבר השם לשמוע דבר השם זה בא מפנימיות הלב והמחשבה [מוזיקה] השם יתברך הסתכל בדור האחרון לא על החיצוני הסתכל על הפנימי על פנימיות מחשבתך יכול להיותך יקר שעכשיו אתה שומע אותי והתרחקת או נפלת או שאתה לא בעולמה של תורה אבל אתה רוצה ולמה אתה לא מצליח להתקדם כי אתה מייחס חשיבות לפניות ומחשבות והבלבולים שיש לך שהשם יתברך בכלל לא מחשיב אותם אבל אם רגע תיקח את העצה של רבנו ותזכור שהשם יתברך רואה את הלב הטהור שלך ויודע שאתה רוצה להתקרב אליו ותמנף את זה ותגדל את זה ותלך עם השם יתברך יד ביד מה שנקרא בתודעה הזאתי אתה תראה שקרבת אלוקים תגיד גיע עד אליך יקרי. אנחנו צריכים ללמוד להסתכל כמו שהשם יתברך מסתכל. מי מגלה לנו את ההסתכלות הזאתי? הצדיק רבי נחמ ברסלב. הוא מגלה לנו איך השם רואה את הדור. הוא מגלה לנו את התפיסה של מציאות הדור. איך השם יתברך רואה. ועכשיו זה מובן. מה שחז"ל גם אומרים. אז ימלא סחוק פינו שונן רינה. הגמרא בעבודה זרה שמה שלעתיד לבוא. מה זה? אז אה הקדוש ברוך הוא יהפוך הכל לטובה ויגיד אני הסתכלתי על פנימיות מחשבתכם אתם זכאים אתם טהורים אתם נפלאים מבחוץ אני יודע מה עבר עליכם אבל מבפנים בלב הטהור שלכם יש אה חיבור על פרשת שבוע ספר על פרשת שבוע שהוא נקרא של הכתב סופר זה הבן של החתן סופר הוא כותב על פרשת יתרו הוא אומר שיתרו הרבה בא ואמר אתה ידעתי כי גדול השם והזוהר הקדוש מעריך מאוד מה הייתה המעלה של יתרו באותה את שאחד רחוק כמו כהן לעבודה זרה זכה להיכנס תחת הקדושה אבל הוא מסביר בעוד התבוננות מסוימת עמוקה ונפלאה שהוא מגביא את הגמרא בסנהדרין צד שיתרו שיבח את בורא עולם ואמר ברוך השם אשר הציל אותכם מיד פרעה ומיד מצרים זה היה סוג של מבוכה בשביל עם ישראל. למה? אז הוא אומר כזה דבר. הוא אומר, עם ישראל הם רגילים היו באותו זמן להודות רק על הטוב, לשבח. אחד הדברים שמה שהגמרא אומרת, כי יתרו קרא לקדוש ברוך הוא ברוך ועם ישראל עדיין לא. הם לא שיפחו עדיין את השם. אבל הוא אומר, הם כן שיפחו את השם ואז ישיר משה בקריאת ים סוף. אז הוא מסביר דבר נפלא. אומר, מה ההבדל בין התודה והודעה של יתרו לבין התודה והודעה של עם ישראל שגרמה מבוכה כביכול לעם ישראל. אומר, עם ישראל שיצאו ממצרים שבחו את השם זה יפה. ירד להם אמן, הסלב, שיבחו את השם זה יפה. אבל יתרו שיבח את הקדוש ברוך הוא מהמקום הכואב. מה הכוונה היא? הרי בשרון נעשה חידודין חידודין שהוא שמע מה הקדוש ברוך הוא עשה למצרים. פשט אחד, איך יצאו ממצרים? הייתה מכושפת לגמרי. נעשה בשרו, חידודין, חידודין. הזדעזע מצד שני אומרים למה בשרון נעשה חידודין חידודין שכאב לו כי אני גדלתי במצרים אני הייתי היעד של פרעה אני הייתי חלק מהמצרים העם שהייתי בו ירד לטמיון וקאו לו על זה כי בכל זאת הוא גדל שם וקאב לו על זה הוא היה שמה וכאב לו על זה אבל השבח של יתרו שעם כל זה שזה זה כאב לו. הוא ידע להגיד, ברוך השם אשר הציל אותכם מיד פרעה, מיד מצרים, כי אל אמונה ואין אל צדיק וישר. וככה הכתב סופר מסביר את הגמרא במסכת ברכות כמדובר עם דף נד. לעולם אדם יברך על הרע כשם שמברך על הטובה. שזה מה שמרן כותב לו בסימן רל בסעיף ה. לעולם יהיה אדם רגיל לומר כל מן דוד רחמן אל תב דוד. וגם זו לטובה. ככה כף החיים מסביר על הלשון של השולחן ערוך. מה הכוונה היא? שבוודאי יש פה חסד נסתר. בוודאי שהשם פה בא לרומם וזה היה השבח של יתרו. כאב לו, ציער אותו, בשרו נעשה חידודין חידודין אבל אל אמונה ואין אל צדיק וישר. בוודאי שמה שהשם עושה לטובה עושה. וזה היה השבח של יתרו. ועם ישראל עדיין לא היו במקום הזה. הם שבחו רק על מה שודו על פי השכל. אבל אומר הכתב סופר, אבל הגדולה של עם ישראל שבזמן שהם היו במצרים והיו בגלות והיו בחושך, אם שמה היו משבחים את השם יתברך, זה גדולה. איזה שבח? שבוודאי שהשם יוציא אותנו מפה ובוודאי שהוא יהפוך את כל הכאב והסבל לאור גדול. אז זה גם התבוננות. בוודאי, בוודאי שהשם יתברך עושה פה איזה מהלך, בוודאי של אל אמונה ואל ניו אל צדיק וישר הוא בוודאי שהשם יתברך מדריך את הכל ולכן רבנו אומר בשיחות הרן שאדם מאמין שהכל בהשגחה פרטית הכל לטובה איך אפשר להאמין שהכל לטובה שאני בשעת התפילת באים אליי פניות ומחשבות האמונה אומרת שזה הכל לטובה אז רבי נתן מגלה לנו רבי נתן אומר בליקו הלכות הלכות תפילה שהמחשבות האלה עכשיו מקבלות תיקון הנה זה גילוי בשכל שתאמין שזה זה טוב טוב, זה תיקון, זה בסדר, אל תיבה מזה. ועוד רבנו פה מגלה, מגלה לך דעת של אמונה. רבנו אמר בספר המידות שאדם מאמין בשם, הוא גם מגלה את השכל שבדבר בהמשך. הנה רבנו מגלה לנו פה את השכל שבדבר שהשם יתברך בכלל לא מסתכל על הפניות והמחשבות האלה. כי יצאת השם היא תקום שזה פנימיות מחשבתך. פנימיות מחשבתך. אז עכשיו איך אדם יכול להגיד כל מן דביד רחמנא לתו אביד? או גם זו לטובה איך הוא יכול להגיד? אבל אני לא במקום הזה. פנימיות לבבי ומחשבתי מאמינה שבאמת הכל בהשכחה פרטית ואני אני ממשיך ובוודאי שהכל התהפך לטובה. ועוד שאומרים שלמה זה לטובה. יש ספר שנקרא אישי ישראל, גם פירוש על הש"ס. אז הוא אומר כי זה טוב כי אדם ככה עושה גם חשבון נפש ומתעורר וזה לטובתו הנצחית ואם זה לכפרת עוונות וכן על זה הדרך. אבל בוודאי שהשם יתברך הכל עושה לטובה וגם עכשיו בדור שלנו עם ריבוי המחשבות והבלבולים בוודאי שזה לטובה. זה עושה תיקונים. אתה רק תמשיך בעבודת השם. אל תתבלבל. אל תתבלבל מהפניות והמחשבות החיצוניות. תתבונן על פנימיות מחשבתך. עצת השם היא תקום שאתה טהור וליבך טהור ופנימיות מחשבתך היא טהורה. עם זה תלך ועם זה תנצח. שיהיה לנו בשורות טובות. אהבה ושלום. ‏Bye bye.
לצפיה בתכנים נוספים: