העמוד היומי מסכת עירובין דף קד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף קד עמוד ב

עירובן דף קד עמוד ב בשורה העליונה ומבאר הקיר ראינו במשנה שהתירו חכומים לשאוב מים מהבאר הקיר לכבוד אוילה הרגולים ביום טה מה היא באר הקיר אומר שמואל בור שיקרו עליה דברים והיא תראו דהיינו אמרו עליה שמפני שעה סדחק מותר והביאו הוכחות שהתירו שבוס מפני שאסתחק משמ שהקריאו דברים והתירו מיסבי שואל את הגמורה איך שמואל מבאר שזה הכוונה באר הקיר לבאר מסוים שעליה דיברו כתוב בברייס לא כל הבורות הקירות התירו אלא זו בלבד לא דיברו על כל בארות הקירות אלא רק על זו בלבד והיא אמה שיקרו דברים עליה מה היא זו בלבד אם אתה אומר שהכוונה שיקרו דברים עליה. זאת אומרת שמדובר על באר מסוים באר מסוימת שאותה התירו לאילה לרגולים ומפני שעה סתחק. אז מה שייך? לא את כולם התירו אלא את זו בלבד. הרי יש באר אחת שעליה יקרו דברים ואמרו ש שהיא מותרת. מה היא זו בלבד? אלא אומר רב נח מברך מה זה באר הקיר? הכוונה הבאר שיש לו נביאה ללא הפסקה. באר מים חיים. שנאמר. איפה מציאנו את זה בפסוק? כי הקיר בעיר מימה כן הקרעתה חמס ושות וכולי וגוימר הפוסק שם משווה את הרעה של ירושלים ששולם לנביאה של באר הנביאה של באר מוגדרת שם בלשון של קיר אז ממילא אין חנה זה הכוונה באר הקיר באר שנובע ועליו דיברו שרק זו בלבד יתרו מפני או הרגולים אבל שער באורות הקיר לא התיר גופל לא יקול הבורסיר התירו אל זו בלבד וכשעלו בני הגוי לו חנו עליה דהיינו בני הגוי לא כשעלו חנו לידה ונביאים שביניהן התירו להן ולא הנביאים שביניהן מבארת הגמרא את דברי הברייסה לא שהנביאים שעלו איתם יחד הם אלו שהתירו אלא מנהג אבסום בידיהם הם כבר קיבלו מאבויסם שזה היה באר שהתירו אותה ולכן נהגו בזה עצר וכמו שאנחנו יודעים שעם ישראל אם לא נביא בני נביאים הם ממילא אפשר לקרוא למנהגסם מלשון מנהג נביאים שהתירו אומרת המשנרת שנמצא במקדוש כעת אנחנו ניכנס לענייני טומטרי במקדוש אדם מצא שרץ במקדוש כהן מוציו במיונוי שלא לשטו מדברי רבי יוח בן בויקו רבי יוחן בן ביקו סובר למרות שיש איסור לטמות כלי כהונו בגדי כהונו כדי שלא ישתה הטומ במקדוש והרי ביד ודאי הוא לא יכול להוציא את הטומ כיוון שאז הוא נטמע והרי כהן אסור לו להתמות כל ש שהוא נמצא בתוך המקדוש לכן שיקח אתמיונוי את האבנת ועל ידי האבנת יוציא את השרץ לבחוץ אבל רבי יהודה אומר מצווה של עץ שלא לרבסטומ שימתין שיביא כלי שלא מקבל טומא ובכך הוא לא מרבה טומ כי אם הוא לוקח את זה בביוינוי אז הוא בעצם גורם פה שעות כלי נטמע לכן גם אם יקח עוד כמה דקות עד שהוא ימצא כלי כמו צבת שהוא כלי עץ פשוט לכלי עץ שלא מקבלים טומ עדיין הוא יכול לקבל עדיין הוא יכול שכדי שלא לרבססטומה זה עדיף מאיכון מוציא נויסה מאיזה אזורים בבית שמקדוש מוציאים אותו מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם למזבח זאת אומרת אומרת ההיכל שנמצא לפני קודש הקדשים האולם שלפני ההיכל וגם באזור שלפני האולם אז מהאולם ועד המזבח שזה נמצא בחלקו של האזרס נושים שנמצא שמה דברי אב שם בן ננוס אבל רבי עקיבא אומר כל מוק שחיבדקורס שגוס חטוס משום מוציא רב עקיבא סובר שמכל האזור כל האזרס ישראל שנמצא זאת אומרת לפי רב ש בנחנו אומרים בן ולמש משבח לא בכל האזורה אבל רבי עקיבא סובר שבכל האזורה גם כן מוציאים את השרת הוא שר כל המקוי מוס שאר המקומות כיפולוב סכטר מניחים עליו כלי כלשהו אבל לא מטלטלים אותו כיוון שסוף סוף הוא מוקצה רבי שמעון במקום שיתרו לו חחוב משלכו נוסוך והגמורה תבאר את דיבר רב שמן כאן שהם לא חוזרים על תחילת המשנה שלא התירו לכול משום שרוסוס אומרת הגמרא אומר רב טובי ברסנמר שמואל א מכניס תמי שרץ למקדוש חיו אדם שהכניס כלי שנטמע משרץ אז הכלי הזה עכשיו הוא ראשון לטומאה אז הוא חייב שרץ עצמו יפטו אבל אם הוא יכניס שרץ בעצמו פטור מה המקור מזוכו ועד נקבה תשלחו את מי אתם צריכים להוציא מבש מקדוש מזכר עד נקבה מי שיש לו תיר במקווה דהנו דומי דזכר ונקבה שאפשר לתאר אותם במקווה יוצאשרת שאין לו תאיר ולכן אין חיוב להוציא אותו מבית המקדש ואין הוא לא חייב שיכניס כלי שהוא טמא בדרגה של רישן למסי לי נביא ראיה מברס מזוכורת נקבת תשל הוא פרט לכלי חרס דבר הגלילי למה ממעטים כלי חרס שאין חיוב להוציא אותו מהמקדש לכאורה כיוון שזה לא דומה דזכר ונקבה שיש לו את הערב במקווה מה הייתה מלמ שדלת את הערב במקווה אז מסיע לדברי שמואל שכלי שאם הוא הכניס שרץ בעצמו הוא לא חייב לא מי שנעשה אהבתומה יוצא כלי חרש נעשה אהבתומה שם הסיבה היא לא בגלל שאין לו תר במקווה אלא אפשר לומר שהסיבה היא בגלל שאינו נעשה עשה אב הטומא ובכלי חרס לעולם הוא לא יכול לעשות אב הטומא ולכן אין על זה דין להוציא את זה מהמקדש רש"י כאן מבאר באריכות למה בכלי חרס אנחנו אומרים שלעולם זה לא יגיע לאבטומ בטומאה רגילה אלא כן טומס מדוס אבל לא בטומס מגו למקטנוי שרט שנמצא במקדוש מתלה זה מחלוק סתנו מדברי שמואל האם יש חיוב ואיסור להכניס שרץ למקדוש שרץ שנמצא במקדוש כהן מוצ של טומה המשנה שלנו הביאה מחלקת דבר יוחן בן ביקו רבי יוחבר ברוקו יוציא את זה אפילו בבגדי כהונה שיתמו על ידי זה העיקר שלא לשאות את הטומקדוש רבי דמיר בצבת של עץ מויציוי שלא לרב עץ הטומאה עדיף להמתין ולהביא כלי שלא יקבל טומא מאשר לרבות את הטומא מהקו מפלגת מהד אמר שלא לשבמר למקדוש חמר שלא לרב אמר שרץ למקדוש פה אומרת הגמרא לכאורה המחלקת ביניהם מנדה אמר שלא לשאות שאנחנו לא רוצים להשאות כוסוב אמך נשאר אצל מקדוש חיו מנדומה שלא לרבס כוסובה אמר נשאר אצל מקדוש פוטו אז אם כן יש לנו כאן מחלוקס האם מותר האם אדם שמכניס ארץ למקדוש הוא חייב הוא פטור אם הוא אם אנחנו הולכים כמו רבי יוחבר ברוויקו שהעיקר לא לשאלות את טומא משמע שיש יש איסור בשרת שנמצא במקדוש אומרת הגמור לאי לכול מחיו תכן לומר שלכול מ חייב בוקר מפלגמר הסבר שיטו מאוד מרספ שיטו מאוד נחלקו רק האם באמת כאשר הוא הכניס משהו שהוא לא בסדר שרץ שאסור להכניס במקדוש ונאמר ששניהם חולקים על שמואל וסוברים שאסור להכניס כשאלה עכשיו כעת שנמצא השרץ במקדש האם עדיף למעט בכלים שנטמעים או עדיף למעט באנשים ב בזמן שנמצא נמצאת הטומ במקדש אלא אומרת הגמורה כאני תנוה נביא מחלוקת אחרת של תנועים ובא נטלה את המחלוקת שדברי שמה שהבאנו כעת במה נחלקו התנוי של המשנה האם להרבות את הטומ האם גם אם הוא מרבה טומאה עיקר שהוא ממהד בזמן או לא אומרת הגמורה אלוקדת מכלצנו מהקום בפלגה המשך דברי המשנה מובא מחלוקת נוספת מאכל מוציאים אותו ושם נחלקו האם מכל העזורו או רק מבין העולם למזבח מלה בוקף לגד מה אמר מאזור לא המכניס שרש את המקדש פה דמר מכולזור כוסובחו מי שסובר שצריך להוציא מכל העזור הודעה רבי עקיבה הוא סובר שאסור להכניס שרץ למקדוש ממילא לכן זה דוכה גם בשבס איסיסור מוקצה מכל האזורה צריך להוציא אותו אבל מי שסובר שפוט הוא ומי שסובר שרק מן ההול ולמזבח לא בכל העזור הוא סובר ש המח נשארת את המקדש פוטו למה בכל אופן מהאולום ומהאיכל אנחנו כן מתירים לו להוציא את זה למרות שזה מוקצה זה משום קבודשכינו אבל לא מצד חיוב טומה אם זה היה מצד חיוב טומה אז הוא דינה בכל האזורה אז המדומר שאמר לו הוציא מכל האזורה כי הוא סובב שיש פה איסור טומאה מדומר שיוציא רק מהאול המשברח זה רק מסוג כבוד שכחינו ולכן לכן עד המזבח חששו, מעבר למזבח כבר לא חששו. אומרת הגמורה, אז אם כן בזה נטלה את המחלוקס, את המחלוקת של דברי שמואל האם חייב הפטור במחלוקת השנייה של דברי המשנה. נגנה לנו כאן בעמוד ראינו לגבי באר הקיר שאמרנו מה זה לא שיקרו עליה הדברים והטירו את זה מפני שעסחק אלא שזה באר מים חיים שנובע כל הזמן ומנהגסם וידם שהתירו את זה משום או בובל המשנה הביא השרץ שנמצא במקדוש מחלוקת האם עדיף למעט בזמן הוצאתו גם אם יתמע יותר בגדים דהיינו שיוציא אותה על ידי אבנתו או שעדיף למעט בכלים שיתמו וגם אם זה יתרבה בזמן עד שיקח שיוציאו את זה. מחלקס האם מוציאים רק מבין האולום. זאת אומרת מהאולום ומהאכול ודאי שאם יש ארץ חייבים להוציא אותו בין האולום למזבח גם כן מודה גם שבננוס אבל אחרי המזבח כבר לא אבל כבס שמכל האזורו יש חיוב להוציא למרות שזה איסור מוקצא מתירים לו להוציא את זה והוא צריך להוציא את זה מכל המקומות האלה בשאר המקומות מניח לזה פסחתר הוא רק מכסה אותו ואומרת הגמורה שמואל מביא שאדם שמכניס כלי שרץ כלי שטמא בטומת שרץ הוא חייב אבל אם הוא מכניס את השרץ עצמו כיוון שאין לזה תאר במקווה הוא פטור ניסים להעביר ראיה מכך שכתוב הברייסה שגם בכלי חרס פטור אמרנו שם זה לא בגלל זה זה בגלל שלא שייך שמה אהבת טומה ניסינו להביא לתלוט את דברי שמואל במחלוקת סטנון של המשנה שלנו האם מעטים בזמן או בטומ שמתרבה מהכלים אמרנו שאולי זה יהיה תלוי האם מכניס ארץ חייב או פטור אם חייב אז תוציא את זה במהירות מהירות האפשרית גם אם יתמו עוד בגדים אומרת הגמרא לא לכולל ייתכן שחייב לא כדברי שמואל שאסור להכניס ארץ למקדוש ונחלקו רק האם הפושתומיף עכשיו אחרי שזה בפנים האם עדיף למעט בטומ או למעט בזמן שמוציאים את הטומסק הגמרא שיהיה תלוי מחלק עם השנייה האם מוציאים מכל האזור רק מעזר או רק מן האולו מן המזבח ואם אנחנו אומרים שחיו כשהוא מכניס זאת אומרת שיש פה טומאה אז אם כן מכל האזור חייבים להוציא אבל אם זה לא מצד טומאה זה רק מצד כבוד השכינור אז משום טלטול של מוקצה התירו רק במקום שכובד השכיינו עד המזבח לא מעבר לזה
לצפיה בתכנים נוספים: