כלי הטעון טבילה שהניחו בו מאכל חם לפני טבילתו – האם הוא מותר באכילה?- שכ"ג ו' - ז'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

כלי הטעון טבילה שהניחו בו מאכל חם לפני טבילתו – האם הוא מותר באכילה?- שכ"ג ו' - ז'

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן שחובג סעיבוב כאן נלמד את הדין של הדחת כלים בשבת אז קודם כל נגדים ונמר מה שמובא כמגרשה זוהרבו שהם בכך משום איסור בוירר אפילו שהוא מפריד מהם את הלכלוך כיוון שבלושם בן אודום נקראת פעולה זו ניקיון ולא בריירה עוד יש לדון שברירה זה דווקא מתערובת של דברים השבים זה לזה מבחינה מסוימת אמת כאן אין שום שייכות בין הכלי ולכלוך שעליו אלו מי אסור להדיח כלים כשאין צורך לשבת כיוון שיש בזה תורח שלא לצורך שבס אבל אם יש צורך בכלים בשבת מותר לכן פוסק המחבר מדיח עם כלים לצורך היום ואפילו הוא צריך רק לכוס אחת מותר לו להדיח את כל 10ה כוסות כיוון שכל אחת רויה לו אז כותרו כולם כמו כן כשמותר להציע מיטה אם הוא רוצה לשכב בה מותר להציע גם 10ה מיתות אז מה זה לצורך היום נותן המכר בדוגמה כגון שני שלו עדיין סעודה לכול הינה אפילו בליל שבת מותר להדיח אחרי הסעודה לצורך מחר או לצורך סעודה שלישית אבל אך הסוד השליש אין מדיכין ואם יודע שלא יצטרך עוד לאילו הכלים אסור להדיחן גם אם יש לו עוד עדיין סעודות לאכול להפך גם אחרי סעודה השלישית אם יודע שיצטרך להם כגון שרוצה לאכול עוד פעם גם כמותר הקמחר מדבר בסתומה בסתומה אז אם יש לו עדיין סעודה לאכול להצטרך את הכלים אחרי סעודה שלישית כבר לא צריך כלים זה הכל בכלי אכילה או כלי שסיה כוסות וכדומה מדיחין כל היוים שכל היוים ראוי לשתיה אבל שוב זה רק בסתומה אם ברור לו שלא ישתה עוד אסור לו להדיח את כלי שהיה יכול להדיחו לפני שבת או לפני יום טב הסתפק הגשה הזו בורמותר לדיכו בשבת ביום טב שם הזה דומה למי ששחט ציפורים בעוד יום לו כיסא אדמה שלא התירו לו לטרוח מצוות כיסוי אדם ביום טבן זה לא מצווה אז קולשקן או שמה שם הוא פשע שהיה צריך לעשות מה שמותר עליו כאן לא הייתה פשייה וגם ייתכן רק שם החמירו כי זה לא עוסר עליו לאכול את הציפור כאן אם הוא לא ידיח הוא לא יכל להשתמש בזה אז הוא מסתפק בזה עוד נקודה מובה בגשה זוהר ברוך שבסעודה שלישית שנמשכת גם בן השמושס ורוצה להכין לבין בין השמשות דברים שישתמשו בהם המשך הסוד בן השמושס מותר אפילו שיתכן שמחים בשבת למצוא ישבס איסורחו רק מדרבונון וספי כדרבונ לכולה עוד הוא כותב שמותר להניח על השולחן בסעודה שלישית כלים מיוחדים למים החוינים אפילו שיברחו בכסמוז רק בלילה כי זה זמן טוספשבס הרי מזכירים בקסמוז יומשבס הזה מובאק משבט הליבי שהודן שאם ברשותו כלים אחרים שיכול להשתמש בהם גם אם לא ידיח תילה זאת אומרת יש לו כעת עדיין סעודה לאכול והכלים מלוכלכים אבל יש לו עוד סת כלים הבשבט לוי כותב שמנגלילום להדיח את כל הכלים המלוכלכים אבל יש לאחב בדוב כי כך מדויק בדיובתו שבס וכך כותב הרחשולחון להחמירו כלים שמונחים באופן שהוא ביזיון לשבת יעמדו קרבל הדחה הבסימן שבז כתוב ניהצעת המיטה שאפילו שאסור להציע אותה לצורך מוצאי שבת אם זה ביזיון לשבת אם תישאר כך מותר להצי צי אותה כדי צורך שבס ממילה כמו כן בנידונינו אדם שקשה לו לסבול חוסר ניקיון או שחושה שיבוא נמלים בגלל לכלוך או שמתבייש מאורח שצפוי להיכנס למדבר ויראה שם כלים מלוכלכים סידשה זרבוך שזה נחשב כצר וזה מותר להדיח לגבי חמץ שלבוג בכלים בערב פסח חב בשבת מובא כאן מרמו שמותר להדיחו כדי להעביר את החמץ אם אי אפשר לקנח ואפילו שזה לא לצורך שאבס ויה רב משתברורו שזה שזה כדי שלא יעבור על איסור חומץ על כל פונים עדיף להדיח על ידי גוי ואפילו שהמטרה היא היום שלא יקשה באיסור חמץ כותב הגרשה הזוהרבוך לזה מספיק שיכפא עליהם כלי ולכן הה ה הדה הדכה לא נחשבת כצורך ולכן עדיף שידח על ידי גוי הויסמו שכותב שמותר להניח כלים מלוכלכים במידח כלים והם בזה משום מיסור אחרונה כיוון שגם לצורך השבת עצמה טוב לאנשי הבית שלא יראו בבית כלים לחולכים ועדיף להם שם מונחים שם בתוך המדיח רק אסור למיין אותם ולסדר אותם כפי הנצרח לדחתם כי זה החונה וגם לפעמים יש בזה בוירו שריית כלי במים אחרי הסעודה כדי שלא ידבקו שירה מאחד לפנות הכלי הגרשה הזו בוכך מתיר כי הוא רק מונע לכלוך גרוע מהכלי וכך רגילים לעשות רק הוא מוסיף שמקום מקום מותר לעשות כן דווקא אם אינו מדיח את הכלי בידיים הוא רק שורה זאת כדי למנוע את הלכלוך מלידבק באור לציון אוסר לעשות זאת כי על כלפונים מכינו בשבת לאכול וגם ליטול ידיו לגבי כלי זה אם כוונתו גם לשוטפו לשתותו במים הוא עוסר ונעבור לסעיף ז' כאן נראה מחלוקס גדולה כשאדם קונה כלי אצל גוי הוא צריך לטבול אותו האם מותר לו לטבול את הכלי בשבת או שמה אסור כיוון שנראה כמתקן הכלי כי לפני זה היה אסור להשתמש בו וכעת מותר להשתמש בו אז לכן יש שאומרים שאסור מדרבונון כי זה נראה כמתקן אלו שתי הדעות אומר אומר המחבר מותר להדל כלי חודו שהוא קנה מגוי הטרון טבילה ויש או 20 ולפי המתירים אפילו שהכלי היה כבר לפני שבת יונתב אצלו מותר ולדעת האסרים אפילו הגיע לו הכלי בשבת שנתן לו הגוי במתנה בכל זאת אסור בהחס יום טב מבואר שאם קיבל את הכלי לפני יום טב ולא יכל להטבילו מבעוד יום או שהוא קיבל זה ביום טב הותר להטבילו לכל הדות ביום טב כי זה בכלל מכשיר אוכל נפש אבל זורה שלא מורים כן לאחרים רמחבר סותם ולא הזכיר באיזה כלי מדובר מהשמע שלדעס המתירים אפילו כלי מתכת של הרבה פוסקים וכך סתים הסמכו ביורדי תבילתם מדויריסה גם כמותר מעידך לשיטה שעוסרת היינו אפילו בכלי זכוכית שהתבילה זרק מדרבונון ואפילו שהתבילה לצורך שבת אומר המחבר כדי לצאת ממחויקס ויראי שמיים ייצס כולום ויתן הכלי לאינו יהודי במתונה אפילו שאסור לתת מתנות בשבת כאן מותר משום צרך שבס אבל לא בקניין סודר אלא בשאר קניינים כמשיכי וכדומה וירזור וישאלנו ממנו וברגע שזה שייך לגוי והוא רק שואל זאת ממנו ואין צריך טבילה אז מהשמע שמצד הדין מסכים שמותר לטבול לדעה הראשונה הקירי שמיים יחמיר ויצא מהשאלה אבדקמוישה כותב שמדינה יש לפסוק כדס ישו 20 וכך פוסק בתשובה שגסריה אבל אם עבר וטבל ייתכן שמותר להשתמש בו כיוון שיש מתירים אפילו לכתחילה אם יש לו ספק על הכלי מצריכת מילה אומר המשתברות שאפשר לסמוך על הדעה הראשונה ולהטבילה לכתחילה אם אי אפשר לו לעשות בנקל העצות שמבוארות בשולחן ערוך העצה שכעת למדנו רוד עצה שהרמון נותן עוד מעט נראה להפקיר את הכלי כדי שיוכלו להשתמש בו בשבת בלי תבילה כי כלי שאין לו בעלים אינו חייב תבילה הגשה זו בו חוסר לפני שכשמשתמש בכלי זה בשבת נראה כחוזר וזוכה בו וישסדחק ומצד שיכול להפקרו ויכוון שמשתמש בשלבקה וידור חרב ליה שיבכה להתיר להפקיר ולהשתמש בו בלי תבילה כותב המשתברורו גם כשהוא עשה את העצה של המחבר מכל מקום אחרי שבת צריך להדבילו כיוון שלבסוף הכלי נשאר אצלו לתמיד אז זה כמו שלא אבל ידבילנו בלי ברכה או ידביל עוד כלי אמו שוודאי חייב ויברך על שניהם יחד אבל הרגשה הזו בו כותב כותב שמה שלא מברר זה דווקא אם אין הנוכרי נותן לו את הכלי מתנה בחזרה. האם אחרי שבת חוזר הנוכרי ונותן לו את הכלי מתנה? ודאי שצריך לברך בשעת התבילה. הגו נותן רמו עוד עצה. ואם הוא כלי שרווי למלס במים אז הוא יכול לעשות בדרך הרומה. ימלאנו מים מן המקווה ולסתבילה אבל לא יברך על תבילת כלים כי אם הוא מברך אז שוב מוכח שהוא עושה את זאת השם טבילה. ומכך נמצא שפשוט שזה דווקא אם אין לו כלי אחר לצורך שבת כי אם יש לו כלי אחר אז אסור כ מפסיד ברכה בידיים הכלל הוא אורום לא יטרם אסור לעשות מצווה בלי ברכה כשיוכלו אחר כך לעשות זאת עם ברכה מובא כאן מגשה זורבוך שהן אם מותר לתקן כלי כשהתיקון אינו מורגש למשל שפשוף ברזל במגנט כדי שגם הברזל יהיה בל כוח מגנטי לכאורה זה כלוחומה מטבילת כלים שאפילו שהתיקון רוחני ונו מורגש אסור אבל מהיסור כותב שיש להתיר כיוון שאינו מוליד דבר של קיומי הגשה זו מצד שמותר להגעיל שיניים תותבות בערך פסח שכל בשבת כיוון שמגעילם בשעה שעדיין לא נאסרו בשימוש כאז עדיין מותר לאכול חמץ אז זה לא נחשב כמתקן וגם התיקון הוא רק שבהגיע זמן האיסור אין כאן חמץ זה לא שהופך את המהות של הכלי להדביל כלי בערב שבת בין השמשות כותב השולחנו בסמרי שמאכל לב שאסור אבל שם כותב משתבור שמעון לצורך שבזמן לו כלי אחר שי להטבילו בין השמושס לברך כדין ובין השמושס עדיף לטבול את הכלי ולא יעשה את העצות שלמדנו בסימן זה עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: