כיצד נחתוך בשבת עוגה שעליה אותיות 'מזל טוב'?- ש"מ ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

כיצד נחתוך בשבת עוגה שעליה אותיות 'מזל טוב'?- ש"מ ג'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שמ אמצע סעיף ג בדברי הרמו נהוג מקד מזדינו בכלל ישראל כשילד מתחיל ללמוד בחיידר אופים עוגה כותבים על אותיות פסוקים והוא אוכל את העוגה השאלה היא מה קורה בשבת אומר הרמו אגו אוסו לשבר אגו שכוסיו עולה כמינוסיוס אף על פי שאינו מכוון רק להכילה דה מויחק ואפילו שזה לא מויחק המנס לכתוב עדיין אסור מדרבונון ואפילו שהוא לא מתכוון למחוק פסיק רישו למחיקה ואסור גם בדרבונון אז הרמון הקטיס ויש מחמירין אפילו בציורים אבל הוא מובא כאן מהגשה הזו בו שצורות גרפיות תעשויות לגבי שקיות חלב וכדומה אפילו שהמצייר צורות כאלו נחשב ככסב מכל מקום מי שנעשו הרי כחלק מהשקית ולא קיצאו בפני עצמו ואין איסור מוכיחק בקריאתן אם לא מתכוון לכך אז למיסה אסור לאכול את העוגה הזו בשבת אומר המשתברורו כתוב ברשונים שמותר לתת לתינוק לילד לכל זאת למה המובה כמעמותכה שוביל מחיקה זו איננה מנס לכתוב אז רק יסוד הרבונון ואין חיוב למני הכותן מלעבור על יסוד הרבו אבל זה קשה קודם כל אביב של תינוי כמבסימ שמג חייב לחנך אותו ולהפריש אותו גם דרבונון גם שר בנו אודום אפילו שאינם מצובים מנוה קטן מאכילת איסור מבואר שם בשולחן ערוך שאסור להם להכילו איסור בידיים וגם מי שנותן בידיו מאכל של איסור כותב המשתפורו שזה כמאכילו בידיים אז קשה מחצס השקל איך קם מותר לתת את העוגה הזאת ביד ומטעם זה כותב השולחנו חורב שהאיסור לתת דבר איסור בינוק לא נאמר אלא במאכולס אסורס מצד עצמם אבל לתת לו בשבת חפץ שמסתבר שיעשה אם הוא חילו שבס מותר אם הוא עושה את עבור עצמו מידך דסכים שהאיסור לתת בי התינוק דבר דבר איסור נאמר בכל הייסורים ולא רק באיסור האכילה לכן כתב שאין כוונת המטח שמותר לתת לתינוק את העוגה אלא שהיא מצוה בידו אין חיוב למנע אותו מלאוכלה אומר המשתבורו כל האיסור זה דווקא כשכותבים על עוגות אותיות מדבר אחר ובחוץ שודי כותב שגם הוא לקח מהבצק שממנו עושים את העוגה ויצר אותיות והדביק זה גם נקראק מדבר אחר אבל כשהכתיבה עם העוגה עצמה בדפוס או בידיים מותר כי אין לזה שם כתיבה למשל עוגיות שחרות שם אוסם וכדומה ממילא לא ישאר בזה מחיקה על פי זה מובא כאן שהמקובלים נהגו לצייר דמות אותיות מצות של ליל הסדר לדעת איזה נפטה ראשונה עשו זאת מהמצות עצמם אבל החזון איש חולק שאין חילוק בין אותיות העשיות כחלק מהעוגה עצמה ובין עם עשיות מדבר אחר ולכן הוא כותב שאף אם אותיות עשויות מהעוגה עצמה אסור לשבור אותה בשבת אבל צורות שעשויות כחלק מהעוגה או הלחם עצמם העוגה עשויה בצורה כלשהו זה רק תבנית הלחם העוגה ואין איסור לשבור זאת כמו כן אומר המשתבורו אם כתב את האותיות בדבש שמורב במים אושר שר מפירוס גם כן אין להחמיר וגם על זה חולק החזון איש כיוון שהכתב ניכר אז זה כמו שאר אותיות שעל גבי עוגה אם הייתה העוגה חתוכה מערב שבת דס הגרש הזור בו שמותר להוציא מן הפרוסה בשבת אפילו שבכך האותיות מתפרקות לחתוך עוגה בין האותיות נראה שדעס הגשה זו בו מותר לעשות כן כותב המשתברור כל זה דסרמו הבסיפוג מבובו מצד להוקל בעיקר הדין הזה והביאו בשאר תשובה ומה הטעם אז מובא כאן כיוון שיש מתירים פסיק רשע ביסוד רבונו התור שדה שן כותב שאין מסכ ביסוד רבנו אפילו שפסיק רשמות וגם האוסרים לאסרו בטריידרבונון וגם כאן המחיקה שנעסת בהוגה יש בזה כמה סיבות שזה רק כיסודונון זה לא מנס לכתוב זה בדרך קלקול וקלח היד אומר המשתבורש לסמוך על זה כשאינו שובר במקום אותיות בידו הוא לא חותך לפני זה אלא הדרך הכילה הוא מכניס את העוגה לפיו יש שם זה נמחק אבל לחתוך אז על זה צריכים להחמיר כמו שהרמ כותב החזון איש מסביר שמחיקת אותיות בדרך אחילה זה רק פסיקרי שדללאניחלי בטריידרבו זהטרידרבו זכתוב חיד סקריח המקום כל מקום החזון שעצמו כותב שאין לסמוך על היתר זה כי אין לו מקור בגימורה אבל לבולד את העוגה בלי ללוס אותה דעס החוצוני שמותר לכתחילה גם לדעס החזון איש שכן כשני מחכות את האותיות במאב כבר בלואות הן ועבודות מן העולם ולכן גם מותר לבלוע תרופה שכתוב עליה אותיות או שמצוירים עליה ציורים אישון סיגריה ביום טב של הסיגריה מותפסות אותיות מובא כמהפרמגודים שאין בקח משום איסור מויחק רק מדרבונו כמובן כי זה לא על מנסליכטו וכך כותבים עוד פוסקים אבל הסומח כותב שאין בזה איסור מוכיחק בגשה זו בו מסתפק בדין זה שיתכן שכיוון שמלבד האותיות נשרב גם הנייר נמצא שלא תיקן כאן מקום ראוי לכתיבה אזם בכך משומיסו מויחק והגועס מרשם מתיר מטעם אחר עוד טעם להתיר ראשון סיגריה זו ביום טב ציד לגשה זור בו שכיוון שיש סוברים שנחשב הדבר קב אורה לצורך חייכן נפש לכן יש להתיר בלכה הזו גם אם נלוות אליה מלכס מחיקה כמו שוראים לגבי סטירסקי מביא המשתברו עוד נידון של הפוסקים הקודמים, ספר שכתוב בראשי חודי דפיו אותיות תיבות וכשפותחים את הספר וסוגרים אותו אז אותיות מתקרבות ומתרחקות אז יש אוסרים לפתוח את הספר בשבת או לסגור אותו כלי הפתיחה שובר אותיות וכמויחק וכשסוגר את הספר הוא ככויסב אבל דעס הרמו בשוט הרמו להקל וכן דעס ארבע חורינים למה כיוון שעשוי לנעול ולפתוח תמיד אין בזה משמחיקוקסיבה זה כמו דל דלת שנסגרת ונפתחת תמיד שהם משומבים וסתירה לפתוח ולסגור את הדלת מסיים המשתבור וכן המנג שפותחים כאלו ספרים אבל נכון להחמיר כשיש לו ספר אחר ללמוד בו אבל מובא כאן מפוסק כזמנינו שספר שמצירות בצ בצידי דפיו צורות שאין להם משמעות כאלה קטמים וכדומה וזה ודאי שאין צריך להחמיר אפילו כשיש לו ספר אחר אין שום איסור לפתוח אותו עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: