הרב מאור קריו עומק השמחה תורת הנשימה

הרב מאור קריו עומק השמחה תורת הנשימה
[מוזיקה] ערב טוב לכולם בסיעתא דשמיא נתחיל גשרים את עצמנו לכל הדברי תורה ולכל הבקשות כל השירים כולם לכל הצדיקים תים שבדורינו כל הצדיקים תים שוכני עפר קדושים אשר בארץ הפרת לרבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה ואמונה רבנו נחמן בן פגה זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל אמן שיהיה לשפע ברכה והצלחה לכלל עמו ישראל ברחמים טוב היום אנחנו נדבר על נושא של השמחה הפנימית ונעשה גם את התרגול ככה עם הנשימות איך לחבר את זה כתוב כתוב בפסוק תפילה לכל חיי. התפילה נותנת חיים, נותנת חיות, נותנת לנו קרבת אלוקים. עצם השיחה עם השם יתברך. ואחד הדברים שחז"ל מלמדים שישראל נגעלים בתפילה. מאיפה לומדים את זה? מהפסוק ותל שבואתם לפני האלוקים. יש שוואה, יש הנחה, יש תפילה. גם שאדם עושה שוואה זה הבל פה שיוצא עד כיסא הכבוד. עושה הנחה כזאתי. ריבונו של עולם. רוצה שתיגע אותנו והשבואה, התפילה, כל דבר ודבר נותן לנו חיות, נותן לנו חיים. רק מה קורה שאנחנו נכנסים לעבודת התפילה לצורך העניין ואז אנחנו נפגשים במקום שנקרא עסך הדעת. המחשבה בורחת וברגע שהיא בורחת אנחנו לא מרגישים את החיות. נעלם לנו החיות. האנרגיה הולכת למקומות אחרים. ואני צריך שהמחשבה תהיה קשורה לדיבור כדי להרגיש את האנרגיה בעצם בתפילה, למשוך את החיות הזאתי. והרבה פעמים זה קורה לנו בשעת התפילה, בשעת התהילים שאנחנו מנסים לקשר את המחשבה לדיבור ולא כל כך הולך. בדבר הזה רבי נחמסב מאוד מחזק. ולפני שאני אקריא פה איזה תורה אז אני רוצה לספר לכם סיפור בשם הבעל שם טוב. זה מופיע בשבחי הבעל שם טוב. סיפור שהיה בתקופתו של הבעל שם טוב שהתלמידים היו נוהגים ראש השנה, כיפור, ללכת לעשות החג עם הרב. והיה איזה יהודי אחד שהוא היה נוהג ראש שנה כיפור ללכת לעשות עם הבעל שם טוב. ואותו יהודי הזה היה לו בן שהבן הזה לא ידע כל כך לדבר, לא היה מבין כל כך דברים, היה לו איזה סוג כזה של חוסר הבנה. ושהילד הגיע לגיל מצוות אז הוא רצה ביום הכיפורים לנסוע עם הבן לבעל שם טוב. אז הוא הסביר ואמר לילד, הוא אמר לו, "אני רק מבקש ממך לא להפריע בתפילה, תשב בשקט, תהיה לידי וככה נעבור את זה." טוב, הם מגיעים ליום כיפור, נכנסים לתפילה ואז מגיע הזמן שתפילת הנעילה. פתאום הילד מסמן לאבא שיש לו חליל קטן בכיס והוא רוצה לנשוף בו, רוצה לשרוק בו, מה שנקרא, לחלל. אז האבא מסמן לילד, לא, לא, לא, אנחנו נכנסים עכשיו לתפילת נעילה. טוב, התחילו להתפלל נעילה ופתאום הילד ככה מסמן לאבא שהוא רוצה להוציא את החליל ולתת שריקה, מה שנקרא. ואבא מסמן לו, לא, לא, לא, עכשיו בכלל בכלל. מה פתאום? מה פתאום מסמן? תכניס לכיס. זה טוב עוד פעם הילד מוציא את החיים מסמל לאבא. אבא רוצה זה לא לא. ככה פעמיים שלוש פתאום הילד הוציא את החליל איך אומרים לא יכל להתאפק ונתן מה זה שריקה בהתלהבות כזאתי. ואבא אמר זהו. וואי לא נעים לי מהבעל שם טוב, מהרב, מהקהל, מהציבור. הבעל שם טוב מסיים את התפילה. כל הציבור מסתכלים ורואים את הבעל שם טוב בא לאבא ואומר לו, "דע לך שהיה לי קשה להעלות את התפילה. והילד הזה שנתן את השריקה עם החליל הקל עליי מאוד שהתפילה תעלה יותר בקלות. ולמה? אומר כילד שלך לא יודע לדבר וקשה לו קצת בשפה וקשה לו בהבנה אבל תדע לך שבעומק ליבו היה לו רצון אז לבטות אהבה לקדוש ברוך הוא והוא לא יודע איך לעשות את זה והיה לו תשוקה ותשוקה ותשוקה והוא חיפש להוציא אותה והוא לא יודע איך בתפילה הוא לא יכול בדיבור הוא לא יכול הוא לא ידע איך לעשות את זה ואז שהוא לקח את החליל ונתן את השריקה זה יצא כל כך מעומק הלב שזה עלה עד כיסא הכבוד מתק הדין והתפילה ככה עלתה איך אומרים יותר בקלות. תראו איזה הסתכלות של הבעל שם טוב. אפילו שיש כאלה שעכשיו התחילו לדון על זה בהלכה חליל ביום כיפור וזה אבל זה תפיסה אחרת. זה זה גישה יותר פנימית יותר עמוקה להסתכל על המציאות מאיפה זה בא. התפילה השוואה נותנת לנו חיים. רבי נחברסלב מספר במעש במעשה מחכם ותם שם הוא מביא את שתי הדמויות החכם והתם. הרבה מדברים על זה. והטם הקדוש היה רצען, היה יודע לעשות נעליים והנעל שלו לא הייתה כזאת משובחת, שלוש קצוות כאלה. והוא היה מוכר גם את הנעל בזהוב וחצי וכולם היו מוכרים בשלושה זהובים. ושאשתו שואלת אותו, אם אתה כל כך מחזיק מהמנעל שלך שהוא כזה טוב, למה אתה לוקח זהוב וחצי בעד מנהל וכל הסנדלרים לוקחים שלושה זהובים בעד מנהל? במושגים שלנו אתה לא רואה שאתה מפסיד? ורבי נחמן שמה מתאר שהוא תמיד היה שמח בכל דבר שהיה לו. אפילו שהיה בזה חסרונות, הוא היה שמח, הוא בפרט במנהל, הוא אומר לאשתו, "האור עולה לי בכך, הזפת בכך, הסרוכים בכך, אני מרוויח מיד ליד עשרה גדולים. מה אכפת לי שאחרים מרוויחים יותר? זה מעשה שלו וזה מעשה שלי." ואחד הדברים ששמה רבנו רמז שהנושא הזה של המנהל זה התפילה שיש לו שלוש קצוות, שזה שלוש תפילות ביום, שחרית, מנחה וערבית. ובעצם הטעם הקדוש שעלה לגדולה והצליח על ידי השמחה שלו, הוא היה שמח במנעל. ירוש שמח במנהל, שמח בתפילה. שמח בתפילה. אבל אם אנחנו הולכים לפי המנהל שהוא לא היה כזה מדויק, אז אז מה אתה שמח? פירוש במושגים שלנו, אם המנהל זה כנגד התפילה אז והמנהל הוא לא כזה מדויק, אז יש עשי דעת. בתפילה שלנו יש עש דעת. והשכר כביכול שאנחנו מצליחים לגלות בעולמות העליונים הוא זהוב וחצי. לעומת אולי כאלה שהם מרוויחים שלושה זהובים. יש כאלה שאולי מתפעלים יותר חזק, מכוונים יותר חזק ומורידים אולי יותר שפע בתפילה שלהם. והרבה פעמים אדם מרגיש ואני חצי חצי סכום אני מצליח להוריד משמיים. אני לא יודע עד כמה אני עושה נחת רוח לשם. יש לי הרבה בריחות, הרבה סתיות, אני לא כל כך מצליח לכוון. והמקום הזה הרבה פעמים הוא מתסכל, אבל מה מלמד רבי נחמן? נכון שהיו כאלה שהרוויחו שלושה זהובים בעד מנל והוא זהוב וחצי, אבל מה היה ההבדל ביניהם שהוא היה שמח? הוא היה שמח בחלקו. זה היכולת שלי, זה הכוח שלי, זה מה שאני יכול לעשות ואני שמח. עכשיו זה לא נותן לנו את הלגיטימציה בתפילה שאוקי, בסדר, שהמחשבה תלך לאיפה שהיא רוצה ואני אעשה מה בא לי ואני אהיה שמח. לא, אני באמת עושה את ההשתדלות שלי. המציאות של הדור מראה שיש עסכי דעת. אני לא רוצה את זה. אני באמת רוצה כמה שיותר לעשות טוב. אבל במה שאני עושה, אפילו שזה לא כזה מדויק, אני שמח ומאושר. והשמחה הזאתי היא זאתי שמביאה את התוצאות ואת ההצלחה ואת הישועה. השמחה. לא הכמות, לא כמה זה איכותי כלפי אחרים, לא כמה זה טוב כלפי אחרים, לא בהשוואות, לא בנצחנות, לא בבוקחנות. זה היכולת שלי, זה הכוח שלי, בזה אני שמח ועל זה אני נותן ביטוי. ורבי נחמן שם אומר שהיה לוקח את המנהל ומגביע אותו. והיה אומר, איזה מנהל של סוכר? עכשיו בוא ניקח את זה למשל ונמשל אצלנו. אנחנו לוקחים את התפילה, התפללנו שחרית, מנחה, ערבית, קראנו תהילים, היה לנו השיחי דעת, לא רצינו את זה, זה בלבל אותנו. החיות שלי, איך אומרים, נזרקת לכל מיני כיוונים שאני לא רוצה ואני רוצה להרגיש את התפילה, לקשר את המחשבה לדיבור, מה אני אמור לעשות עכשיו? התפללתי, הצלחתי במקומות מסוימים לכוון, נלחמתי עם עצמי, אבל איך אומרים כלפי אחרים? אולי זה לא כזה מדויק, מה העבודה שלי עכשיו לא להסתכל עלחרים? אני לוקח את המנהל, דהן אני לוקח את התפילה איךשהיא, אני מגביע אותה ואומר, ברוך השם, בשמע כולנו כיונתי איזה מנהל של סוכר, בברכנו כיונתי איזה מנהל של סוכר, הצלחתי לכוון כך והצלחתי לכוון כך. נכון, פה קצת התפקש לי, אבל ברוך השם יש לי שכר מיד ליד. זכיתי להתפלל, זכיתי לקיים מצוות דאורייתא ולעובדו בכל לבבכם, זכיתי לדבר עם השם וכן על זה הדרך. אבל מה היה עושה הטם הקדוש? לוקח את המנעל ומגביע והיה אומר איזה מנהל של סוכר בשביל להרגיש את השמחה בחלקי אני צריך לעבור דרך הדיבור לקחת את זה ולדבר מזה עכשיו אותו דבר זה גם לגבי נושא של לימוד התורה וקיום המצוות אנחנו לומדים תורה רוצים להבין את התורה הרבה פעמים יש סכי דעת לא מרוכזים כן מרוכזים התפקיד שלי זה איך אני עכשיו לוקח את התורה את מה שלמדתי מגביע ואומר אח ברוך השם זכיתי ללמוד תורה את המילה הזאת הבנתי את השורה הזאת הבנתי איך אני מדבר מזה ואיך אני מגביע ואז אני נכנס למקום שנקרא שמחה בחלקי שזה החירות שאני נכנס למקום על ידי הדיבור אני מכניס את עצמי על ידי הדיבור למקום שנקרא שמחה בחלקי שאני מדבר מזה אני נושם מזה אני חי את זה אני מפתח את זה ופה אני רוצה להקריא לכם איזה דבר מאוד מעניין שרבי נחמם בברסף דיבר בתורה קכב חלק שני בליקוטי מרן והוא כותב כך לעניין המחשבות זרות שבתפילה הוא כבר ידוע שכל מחשבה ומחשבה היא קומה שלמה. הבעל שם טוב מסביר, יש לו קונטרסט שמדבר על התפילה, עמוד התפילה על פרשת נוח, שכמו שבונים בניין וצריך לבנות את זה, אז אותו דבר גם התפילה יש לה את הבנייה שלה. לצורך העניין יש את הקורבנות, יש את הפסוקי זמראה, יש פרחות קריאת שמע, זה הכל קומה על קומה. זה נבנה נבנה. וגם בתפילת 18 יש לנו בהתחלה את השבח ותהילה לבורא עולם. יש לנו את הבקשות, יש לנו את ההודעה. זה הכל מבנים על מבנים ושעולים קומה אז איך אומרים מתחיל המעברים של הבנייה שוברים עושים יסודות בונים עוד פעם זה תהליך אז יש את את המעברים המשתנים שכל מחשבה ומחשבה היא קומה שלמה כמובן ואמר כשהאדם עומד להתפלל כסדר ואינו משגיח על מחשבות זרות בא רבי נחמי ברסלב ואומר תקשיב אתה תתפלל אני כבר מכין אותך יהיה לך מחשבות זרות אני לא יודע, אני שאני לומד את התורה הזאתי היא מאוד מדברת אליי. אני מקווה שגם לציבור, אלא אם כן הבעיה היא אצלי, בסדר? אה אז לא בסדר. ואינו משגיח על מחשבות זרות. זאת אומרת יש מחשבות זרות בתפילה ואני עכשיו מכניס לתודעה שאני לא משגיח עליהם. אני מתקדם, אני נקודתי, אני לא משגיח על מה שקורה מסביב. יש מחשבות זרות, יש בלבולים, אנחנו מציאותיים, אבל ברגע שאני מתחיל להשגיח עליהם ולתת להם חשיבות, הם מתגברים. תדעו לכם שבן אדם בא להציק לך, אם אתה לא תתייחס אליו, הוא בילך בסוף. אתה תתייחס אליו, זה האוכל שלו. זה האוכל שלו. כי אתה אתה נותן לו חשיבות. אין מה לעשות. צריך לעבור את השתיקה הזאתי ולהמשיך. ועל ידי זה שהוא מנצח אותם, אם הוא לא משגיח עליהם, לא מתייחס, לא נותן לזה חשיבות, הוא מנצח אותם, הוא מעבירה ממנו, הוא מנצח והם עוברים, הם הולכים, הם מסתלקים. נכון שבהתחלה זה לא נעים, אבל צריך לעבור את זה. ואומר רבנו אזי בד ואז רבנו מביא משל, אזי בדרכו הילוכו בתפילתו, הוא מפיל אותם. לזה חותך יד ולזה חותך רגל. רבי נחמן פה עכשיו נותן לנו משל ונמשל שכמו שאדם עכשיו לצורך העניין רוצה לכבוש איזה רוצה לכבוש איזה מבצר ויש שומרים בדרך אם הוא יגיד איך אני מתגבר על השומרים הוא לא יצליח להגיע למבצר אבל אם הוא אומר אני צריך להגיע למבצר המחשבה שלי זה על המבצר אז שהוא רץ לזה הוא מפיל יד לזה הוא מפיל רגל כי המחשבה שלו היא נקדותית וכיוצא בזה בשאר האיברים פירוש כמו למשל בעניין מלחמה שצריך ללך ולעבור בין הרבה רוצחים ועורובים וכשהוא גיבור ועובר ביניהם אז בדרך הילוכו הוא מפיל אותם כי לזה חותך יד בדרך הילוכו הוא מפילו ולזה חותך רגל צריך גם יש בעיון בליקוטי מורן למה רבנו הביא את הדוגמה של יד ורגל בדבר הזה לא ניכנס לזה כרגע אבל יש לזה באור כן הוא ממש בעניין התפילה כשמתפללין כסדר ואין משגיחין על המחשבות זרות ודוחין אותם ומפילן אתה מתפלל כסדר אתה לא מתייחס למחשבות הזרות. אתה ממשיך עם התיבה, ממשיך עם התפילה. זה ברח, זה בלבל. אני ממשיך, אני ממשיך, אני אני צריך להמשיך. אז בדרך הילוכו בתפילתו הוא חתך לזה יד ולזה רגל. כנל, כי כל מחשבה זרה ו קליפה. עכשיו יד ורגל אגב, בוא נסביר את זה ככה ממש בקצרה. זה מושגים של כוחות. מה שאדם יכול לפעול ביד, ברגל יש לו יותר כוח. אז יש מחשבות שהם בחינת יד וזה מפעיל כוח על האדם ויש מחשבות יותר חזקות שזה בחינת רגל. איך אומרים? היצר הרע נתן לו וולה. זה קשה. הוא צריך להתגבר על זה. היד היא גם יותר קרובה לרגש והיא יותר קרובה לשכל. אז יש מחשבות שהם יותר באות מהרגש ויותר באות מהשכל. כל מיני טרדות. הרגל זה יותר לעולם החומר. אז יש מחשבות שיותר באות מהחומריות והוא כל פעם במעברים המשתנים האלה. והיא קומה שלמה. כמובה הוא כשמתגברתל כסדר ולבלי להסתכל עליהם אז היורג אותם או חותך מהם איברים איברים תראו איזה כוח יפה איזה איזה דרך נפלאה רבי נחמם ברסלב אומר תהיה חד מטרה החד מטרה זה חייב לעבור דרך העורבים בדרך שרוצים לרצוח את התפילה שרוצים לגנוב את התפילה זה כוחות הסתר אחראה רק אנחנו צריכים להיות נקודתיים עכשיו פה רבי נחמן מלמד שאם אני אלמד לא להשגיח ולתת חשיבה ות רגשית או שכלית למחשבות הזרות ואני אמשיך בתפילה ממילא אני לא אאבד את הכוח ממילא אני לא אהיה מתוסכל ממילא אני לא אגיד למה למה למה זה קורה לי אין לי כוח למה אין לי כוח בתפילה כי אני נותן חשיבות למחשבות הזרות ואז המחשבה מופנת לכל מיני טרדות ואז האנרגיה הולכת ואדם לא מרגיש את התפילה ברגע שהוא ממוקד בתיבות ממוקד בתפילה וממשיך ויודע שיש את המעברים בדרך ויש את המלחמה אבל הוא נקודתי והוא לא משגיח עליהם. ממילא המחשבה ממוקדת בתכלית. היא ממוקדת בתכלית אני לא מאבד אנרגיה. רבי נתן מלמד בליקוטי הלכות חלק א' והוא אומר ואל תטמא, אל תתפלא אם פתאום המחשבה בורחת וקלטת את זה ואתה צריך להחזיר אותה ולהמשיך ועוד פעם היא ברכה וכערב פים אתה צריך להחזיר אותה כמו סוס ששמים עליו את האפסר ואתה צריך להחזיר את זה. ורבי נתן אומר ומה יקרה במשך הזמן? זה שריר שבמשך הזמן פשוט המניות הסתלקו. אתה תראה שמתפילה לתפילה ומאימון לאימון מחשבה יותר ממוקדת, יותר חדה, יותר חזקה וזה שריר פשוט שנבנה וממילא כל המחשבות הזרות הם מסתלקות בדבר הזה. זה נקודה אחת. עכשיו פה הייתי רוצה להקריא לכם עוד דבר יפה שרבי נתן מלמד על הסיפור הזה במעשה מחכם וטעם. הוא מביא את זה בהלכות שבדיוק שוראים עליהם עכשיו על הלכות ספירת ימי העומר. איך הוא לוקח את זה לנושא הזה של ספירת ימי העומר? אנחנו צריכים להגיע למטרה ליום החמישי בדרך אבל עוברים יש לנו בהתחלה חסד שבחסד חסד שבגבורה וכן על זה הדרך עוברים מסע של 50 יום והמשע הזה זה בדיוק המסע של החיים ואומר רבי נתן הוא כמו שמובא במעשה של החכם ותם מבואר שם שהתם היה רצען דהיינו סדנלר ולא היה יכול המלאכה כראוי לא יכל לעשות את המנהל כראוי המנהל זה כנגד התפילה פירוש רבי נחם מברסלב אומר אני יודע מה אתה מרגיש אתה מרגיש שהתפילה היא לא כראוי. מחמת שאתה מרגיש שהיא לא כראוי, אתה לא מרגיש חיות ממנה. וזה טקטיקה של היצר הרע. אבל הטעם הקדוש היה שמח בחלקו ומחמד שהוא היה שמח בחלקו זה מה שעשה את התפילה כראוי והוא עלה לגדולה. תראו איך רבי נחמן נותן פה פשוט זווית ראייה אחרת, עיניים אחרות על המציאות ועל ההסתכלות. ומנהל שלו היה בשלושה קצוות והוא היה מתפאר בו מאוד. כמה נעה ויפה המנהל הזה. כמה יפה התפילה הזאתי. מתפאר בו מאוד. אה, כמה אנחנו צריכים לעבוד על זה. מתפאר בו מאוד. והייתה שואלת לו אשתו, אם כן, מפני מה שאר בעלי מלאכה נוטלים ג' זהובים בעד מנהליים ואתה אינך לוקח כם אחד זהוב וחצי? זהוב וחצי, אתה כאילו מפסיד, אתה פראיר. שזה הכל הרבה פעמים של המניעות שאומרים, תשמע בסדר, העבודה שלך יפה, אבל אתם מכירים את המושג הזה שנקרא אתה יכול יותר? אליהו זה טוב או לא טוב? מה שהילד מביא מבחן, הביא 80 יפה אתה יכול יותר למה אתה אומר לו כך זה איך אומרים ביידיש זה מבאס למה למה זה בעצם מה שאשתו משדרת לו אתה יכול יותר במושגים שלנו מצוין איזה אישה אם אנחנו היינו במקום שלו היינו אומרים איזה אישה איזה ביקורת בונה איך היא מרימה אותי איך היא רוצה להוציא ממני יותר כוחות אבל מעניין שהוא לא עונה לכך. קודם כל הוא לא מבזה אותה. כי זה דבר ידוע שהאישה רוצה להוציא מהגבר 100%. רק אחד הדברים שהיא צריכה לדעת בדבר הזה שאם בעלך שמח בחלקו, תשמחי איתו בחלק שלו. וכן על זה הדרך גם לגבי הגבר, לגבי האישה. וזה גם כלפנו, כלפי הילדים שלנו וכלפי הסביבה שלנו. המשפט הזה יפה, אבל אתה יכול יותר. אני אגיד לכם את האמת, אני קצת פחות לא יודע על מה מדובר פה, כי אני אישית בציונים שלי שהייתי מקבל, לא היה את המושג הזה של להגיד יפה, אתה יכול יותר כי הציונים היו במצב לא טוב. אז היו פשוט מגישים לי את המבחן ו טוב, אתה יכול להשלים בגרויות. מקווה שיהיה בסדר. אבל זה היה בעצם המושג. אבל כן, כמה אנחנו אוהבים הרבה פעמים להגיד את זה גם לעצמנו. יפה, למדתי, הבנתי, אולי לא כזה 100, התפללתי, אולי זה לא כזה 100, אני יכול יותר. למה? לפני שאתה אומר לעצמך שאתה יכול יותר. למה שלא תעשה פעולה הפוכה? אני שמח בחלקי. אה, אז אם זה ככה, אני לא אתקדם. זה בדיוק הפוך. אם אתה תבוא ותגיד, אני יכול יותר, אתה הכשכת את המציאות של הטוב שלך. ואז ממילא אתה נכנס לתודעה בנפש שלא משנה כמה אני עושה, אני יכול יותר. פירוש זה לא טוב. וגם שזה טוב זה מזערי לעומת כמה שאני יכול יותר. אז זה תמיד איך אומרים? חיסרון. אבל אם אני עכשיו מתאמן על עצמי במשך החיים, זה מה שעשיתי ואני שמח בחלקי ואני לא נותן לקול הזה אני יכול יותר כרגע לדבר. אני לא נותן את המקום הזה. אני יכול להתבודד על זה, להתפלל על זה, אבל לא, לא, אני עכשיו עובד על השמחה בחלקי בלי המושג שנקרא יכול יותר. מה קורה שאני מפתח שמחה? מופתח. אתה תעלה לגדולה ולא רק שתעשה יותר, אתה תעשה דברים עם כוחות אדירים שאתה לא האמנת שיש לך את הכוחות לעשות את זה. זה הטם הקדוש שמסנדלר שהיה מוכר זהוב וחצי הגיע למלך והפך להיות יד ימינו. כי משמיים הם יראו את השמחה שלך ויעלו אותך לגבעים כאלה נפלאים והצלחות כאלה נפלאות כי השם רוצה את השמחה שלך בדבר ולא להשתיק את זה באיזה מצפון שקרי שאומרים אני יכול יותר ולהיות עצוב. תדעו לכם זה אימון ועבודה. אני תמיד אומר את זה גם להורים. הילד הביאים מבחן, אל תגיד לו אתה יכול יותר. איזה יופי. מצוין קח 5 ש₪. בוא נקנה לך ארטיק. עכשיו הוא מחכה מתי האבא יגיד לו, אבל אבא איפה הקנץ' פה? אתה יכול יותר. מבחינתי אשריך. איזה יופי. לא צריך את האכול יותר. ותראו שהילד אחרי זה יפתח שמחה כזאתי שהוא יש את האיום שנקרא אני יכול יותר. אנחנו צריכים לסלק את האיום הזה, את הדמיון הזה, לסלק את זה. העבודה שלנו זה לשמוח בחלקנו. השיב לה מה לי בזה? זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. ועוד למה לנו לדבר מאחרים והתחיל לחשב וכולי וכולי. ואון כי במעשה הזאת מבינים רוב העולם כמה דברים הנוגעים לעבודת השם יתברך שצריכים להתנהג בדרכי התמימות. בא רבי נתן ואומר, מהמעשה הזה אנחנו לומדים איך להתנהג בדרכי התמימות. אין אני יכול יותר. קודם כל אני שמח בחלקי. זה הדרך של התמימות, זה הדרך של ההצלחה. ומאיפה אנחנו לוקחים אחורה בזמן? יעקב אבינו נקרא בחיר האבות. זה היה הדרך שלו. הוא היה אצל לבן. הוא באמת עשה דברים נפלאים. שמר על הקדושה שלו והטהרה. אתם יודעים כמה ניסיונות היה לו? אני יכול יותר. אבל שהייתי בבית שם ועבר, למדתי 14 שנה שמה, אני יכול גם יותר ללמוד פה? לא, זה הכוח שלי, זה המציאות שלי, עם זה אני שמח, עם זה אני מאושר. ולחיות בשמחה תמיד. עכשיו מובן למה רבי נחם מברסלב אמר מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. אני מבין מדי פעם. בטח שאתה מבין מדי פעם כי אתה כל פעם חי את המציאות שאני יכול יותר והשוואות לאחרים. אבל אם אני שמח בחלקי בלי המשפט הזה שאומר אני יכול יותר, אני שמח בחלקי, אני אהיה בשמחה תמיד, תמיד, לא מדי פעם, כי אני שמח בחלקי ומאושר בחלקי ואפילו בעניות ודחקות גדול. ובא רבי נתן ואומר אפילו אם יהיה עני ודוחק, עכשיו הטעם הקדוש הוא היה עני, לא היה לו הרבה, אבל הוא היה שמח בחלקו, היה לו עשירות במוח. רבי נתן אומר, "גוגם אם עכשיו תבוא תגיד שיש לך יצרים ויש לך תאוות ולא הולך לך ואתה לא מבין ואתה רוצה להתקדש ולא מצליח לך, אתה שמח בחלקך. אתה יכול להיות שמח בחלקך גם בעוני ודחקות גדול, גם בדור הזה וגם בעבודתו ותפילתו אינו בשלמות כלל. ואומר רבי נתן, גם אם עבודה של השם שלך היא לא בשלמות וגם אם התפילה שלך היא לא בשלמות, תדע לך שמשמיים רואים את הרצון הזה שאתה רוצה להיות שלם וזה יפה וזה טוב, אבל העבודה שלך להחזיר את האור ולהתחבר להשם יתברך זה שאני שמח בחלקי, מאושר בחלקי ועם זה אני הולך ועם זה אני עובד. אף על פי כן יהיה בשמחה בחלקו תמיד ולא יסתכל על העולם כלל שיש להם פרנסה כנגדו בכפלי כפליים ויש להם אכילה ושתייה ומלבושים נעים אדם אומר רגע יש לי את העסק שלי אבל חווה אולי אני אפתח אותו אני ארוויח כמו ההוא אני אצליח כמו ההוא תראה ההוא קנה בית אולי גם אולי גם ההוא קנה רכב אולי גם מה למה למה להסתכל על אחרים ואומר אומר ואף על פי כן מלאים דאגות תמיד בריבוי חסרונות רבי נתן אומר אומר, אלה שאתה רואה אותם שכל פעם הם מחליפים, קונים, עוברים, לא שמחים בחלקם, תדע לך, כמה שאתה רואה שהם מתעלים, יש להם בעיה אבל אחת, הם מתעלים, הוא מחליף בית, הוא מחליף רכב, הוא משתדרג, אבל הוא לא שמח, הוא תמיד חי בחסרונות, תמיד הוא קונה את הרכב, הוא כבר חושב, רגע, עכשיו קניתי את הרכב בליסינג, עוד שנתיים יביאו לי רכב חדש, מעניין איך הוא יהיה, אז כבר הרכב הזה לא שווה, הוא כבר לא נהנה ממנו. וגם בעבודת השם בתורה ובתפילה הם גדולים ממנו אלפים פעמים. אם אתה רואה כאלה שלומדים יותר ממך או מתפעלים יותר ממך ואף על פי כן ליפול בדעתו מזה כלל רק יהיה שמח בחלקו תמיד כמבואר שם שהלחם שלו שהיה אצלו וכל המאכלים שבעולם הלחם שהוא שמח בו והמאכלים זה הכל מרמז הלחם זה התורה והמאכלים זה התבלין שהוא היה שמח בעבודת השם שלו והכל ומנעל שלו שגמר בכמה ימים בהגיעה גדולה והיה מלא חסרונות והרוויח בו פחות מהרבה מאחרים אף על פי כן היה היקר בעיניו מאוד והתפאר בו הרבה ולא הסתכל על אחרים חרים כלל ואמר מה לי בזה זה מעשה שלו וזה מעשה שלי זה הדור שלנו זה המציאות שלנו וזה עבודת השם שלנו כדי להתקדם אני חייב להתאמן על השמחה בחלקי אתה רוצה להתקדם אין בעיה שמח בחלקך אתה רוצה להצליח אין בעיה שמח בחלקך בדיוק ההפוך ממה שאנחנו מכירים תשמח תודה תשבח ואז ממילא רבנו החיים ברסלב אומר שאדם יש לו שמחה כל היום הוא בקלות יכול לדבר עם השם שעה התבודדות כי הוא שמח הלב נפתח התפילה נפתחת וזה אושר גדול ונפלא ופה רבי נחמי ברסלב מגלה אבל סוד זה הדור שלנו לא תמיד שלם לא תמיד מדויק העבודה זה לשמוח בחלקי אבל מה ההבטחה שדווקא הדור הזה יעלה לגדולה ויהיה יד ימינו של המלך שזה סוד הגאולה שיבוא משיח דווקא השמחה שלנו היא זאתי שתעלה אותנו לגדולה ותביא את כל העולם לתיקון אז מה השם מבקש מאיתנו שמח זה מה שאני רוצה אני רוצה את השבח אני רוצה את התהילה אני רוצה את החיות אני רוצה שתתפאר עכשיו בא ושאל אותי מישהו זה הכל יפה אבל איך מקיימים את זה צריך תפיסה צריך תודעה אמרתי לו היום בדור שלנו שתנאים אמרו יהיתי ולך מנה שיבוא משיח ולא יהיה בדור הזה ובכל זאת אנחנו נבחרנו ואנחנו עובדים את השם ומתקרבים אליו בוודאי שראינו להיות בשמחה גדולה מאוד על כל לימוד תורה וכל בית הכנסת וכל תפילה וכל מה שאנחנו עושים וואו בעזרת השם נתחיל את הניגום בסיעתא דשמ. [מוזיקה] יאללה. טוב, סיעתא דשמיא. בוא נראה. עכשיו אנחנו בעזרת השם קודם כל נתרגל את זה בתורת הנשימה ואחרי זה ניכנס לתורת הדיבור. אז אנחנו רוצים להיות שמחים בחלקנו. אנחנו צריכים ללמוד לנשום את זה. להכניס חיות לתוך המקום הזה, לתוך התודעה הזאתי שלהיות שמח בחלקי. בדיבור זה עובד מצוין, אבל לפני הדיבור צריך להפנים על זה נשימה. אז אנחנו במרוץ החיים של הרדיפה שתמיד אפשר יותר ולא שמח בחלקי. תמיד אפשר יותר ולא שמח בחלקי. צריך להפוך את היוצרות. שמח בחלקי ואז אני אגיע ליותר. אז צריך לנשום מזה כדי להפעיל את התודעה הזאת. אז בואו בעזרת השם ככה לפני שאנחנו מתחילים את העבודה נודה לבורא עולם נשבח אותו ניכנס בעזרת השם אל תורת הנשימה ואחרי זה ניכנס לדיבור להיות שמח בחלקי חסד השם על הארץ טוב להודות להשם טוב הודות לשם [מוזיקה] ולזמול לזמך עליון טוב להודות לשם טוב להודות לשם בואו איתי ביחד לאט לאט טוב [מוזיקה] להודות לשם [מוזיקה] ולזמר לזמר לשמך עליון טוב להודות לשם הוא להגיד בבוקר חסדך [מוזיקה] ולהגיד בבוקר חסדך אמונתך בלילות אמונתך בלילות טוב להודות לשם בוא להגיד בבוקר חסדך [מוזיקה] ולהגיד בבוקר [מוזיקה] חסדך ואמונתך בלילות אמונתך בלילות טוב להודות לשם עכשיו בזמן שאנחנו שרים את השיר הזה כל אחד ואחד יכוון במחשבה ויקדם אותה על להודות לבורא עולם על מה שהוא זוכה והשם זוכה לתת לו. ברוך השם. בואו ניכנס. טוב להודות לשם טוב להודות לשם [מוזיקה] ולזמר לזמר לשמך עליון. טוב. טוב להודות לשם להריץ במחשבה נקודות טובות עוד הפעם טוב להודות לשם בוא יתן נחיית כפיים עם הקצב להגביר קצת את הרוח טוב להודות לשם או לזמר או לזמר לשמך עליון טוב טוב להודות לשם. בוא יתן עוד סיבוב יותר חזק. טוב להודות לשם לחשוב על דברים טובים. טוב להודות לשם או לזמר או לזמר לשמך עליון. [מוזיקה] טוב להודות לשם יופי הוא להגיד בבוקר חסדך הוא להגיד בבוקר [מוזיקה] חסדךמונתך בלינות אמונתך בלינות [מוזיקה] טוב להודות לשם בוא להגיד בבוקר חסדך בוא ניתן קצב להגיד בבוקר [מוזיקה] חסדךמונתך בלילות אמונתך בלילות טוב אהוב להודות לשם או טוב או טוב המחשבה ולזגיד בבוקר חסדך להריץ מחשבות טובות ולהגיד בבוקר חסדך מונתך בלילות אמונתך בלילות טוב להודות לשם תראו איזה כיף זה לנגן לשיר ולכוון במחשבה על תודה והודעה על שבחים אוטילות ולהיכנס לחלק הפרטי שלי והיחודי עכשיו אנחנו ניכנס לתורת הנשימה בזה מחמת שהנשימה שלנו תרודה בלהספיק בלכבוש והנשימה שלנו תרודה הרבה פעמים בלנצח בלהשוות אז הנשימה שלנו לא חובה את השמחה בחלקי. עכשיו, למה דווקא כנגד הנשימה? כי הנשימה זה כנגד הנשמה. נשימה ונשמה. זאת אומרת, אם אני כל הזמן נושם תחרות, הספקים כלפי האחר, השוואות, אז כל הזמן אנחנו נושמים תחרות ואנחנו רגע צריכים לעצור ולקחת אוויר וללמוד לנשום שמחה בחלקי. אז אתם כבר יודעים, נסביר את זה בקצרה, אנחנו עוצמים את העיניים ושואפים דרך האף, שאיפה ככה לא מהירה, [מוזיקה] איתית, ממלאים את חלל החזה, עוצרים לשנייה אחת ומוציאים את האוויר לאט מהשפתיים בין 10 ל-15 שניות, אפשר גם 20 שניות ומכוונים בהכנסה של האוויר ובהוצאה של האוויר את הדיבור אני שמח בחלקי. מדברים על מה המחשבה בוצאה בשאיפה ובהוצאה של הנשימה. אני שמח בחלקי. אתן לכם ככה איזה דקה דקה וחצי להיכנס לזה. שמח בחלק שלי, במקום הייחודי שלי, בהספק שלי ומה שאני זוכה. תודה רבה להשם. פשוט הולך עם הדיבור הריני שמח בחלקי. תודה רבה על בורא עולם. לאט לאט המוח מתחיל לספק אנרגיה [מוזיקה] ומעידה במה אתה שמח בחלקך? ואז אנחנו נכנסים, בוא נתחיל, מעולם החומר. בזמן שאתם עושים את הנשימות, שמח בחלקי בעולם החומר במה שהשם שולח לי, בבית שלי, ברכב שלי, בפרנסה שלי. מאושר בחלקי, במקרר שלי, בחדרים של הבית, בפינת אוכל, בילדים שלי, באשתי, בבעלי. שמח בחלק שלי. ועכשיו נעלה לעולם הרוח שאנחנו נושמים את השמחה בחלקי בעבודה הרוחנית, בתפילה שלי, בברכות שאני מברך, בלימוד תורה, בקרבת אלוקים שלי אני שמח שמח בחלקי שמח שמח בחלקי זה מעשה שלו וזה מעשה שלי [מוזיקה] שמח שמח בחלקי זה מעשה שלו וזה מעשה שלי שמח שמח בחלקי זה מעשה שלו וזה מעשה שלי שמח שמח בחלקי זה מעשה שלו וזה מעשה שלי באתי לשמח לשיר ולהודות באתי לשמח לרקוד וגם לצחוק באתי לשמח, לשיר ולהודות. באתי לשמח, לצחוק ולהודות. בוא איתי לאט לאט נפנים את זה. שמח שמח בחלקי. זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. בוא איתי ביחד. שמח שמח בחלקי עם הכפיים שלכם. זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. או שמח שמח [מוזיקה] בחלקי זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. שמח שמח בחלקי. איזה יופי זה. מעשה שלו וזה מעשה שב עוד הפעם שמח שמח בחלקי לשיר מזה לשיר זה מעשה שלו וזה מעשה שלי שמח שמח בחלקי זה מעשה שלו וזה מעשה שלי איזה יופי באתי לשמח לשיר ולהודות. באתי לשמח, לרקוד וגם לצחוק. באתי לשמח, לשיר ולהודות. באתי לשמח, לצחוק וגם לקוד. עכשיו בוא ניתן יותר קצב. שמח שמח בחלקי עם הלב שלכם. זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. שמח שמח בחלקי זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. איזה יופי. עוד הפעם. שמח שמח בחלקי. איזה דיבור נפלא. זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. שמח שמח בחלקי. זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. ש צוכים לנשום מזה ועלינו למדרגה יותר גבוהה לדבר מזה ועלים למדרגה יותר גבוהה לשיר מזה. תדעו לכם זה עושה תוצאות נפלאות ויפות אבל צריך לחזור ולשנן. רבנו אומר שאדם אפילו צריכת עם דיבור אחד אפילו ימים. גם אם לא נפתח ולא מהיר ילך עם הדיבור על זה וככה זה מטפטף על הלב עד שבסוף זה בוקע. אור גדול. עכשיו אנחנו נסתכל על העבודה שלנו. אז קודם כל את הקול הפנימי הזה שאומר יפה אבל אתה יכול יותר. אנחנו כרגע זורקים אותו. ולמה? במעשה הזה מחכם וטעם החכם לא משנה מה היה עושה היה מבין שהוא יכול לעשות יותר טוב. בגלל זה הוא היה תמיד עצוב, תמיד היה כועס ולא היה מרוצה מכלום. ואז רבנו שהוא התחיל לספר את המעשה על הטעם הוא אמר ואתה נשליך מעשה החכם לשון מאוד צריך בביאור ואתה נשליך מעשה החכם ונתחיל לספר על הטעם מה זה נשליך למה דווקא נשליך המהות של החכם זה לא משנה כמה הוא עושה טוב אבל תמיד יש לו את הקל הזה שאומר אתה יכול יותר בגלל זה אין לו שמחה מה רבנו אומר? נשליך מעשה החכם. אתה יודע מה משליכים? משליחים את זה לפח, לזבל. את התפיסה הזאתי תשליך אותה לפח כי היא כל הזמן גורמת לך להבין שאתה לא שווה. היא כל הזמן גורמת לך להבין שאתה לא מוצלח. היא כל הזמן גורמת לך להבין שרק שלמות מדוייקת זה מה שצריך. רבנו אומר, "ואתה נשליך מעשה החכם." ולמה הוא קרא לזה מעשה החכם? זה נראה חוכמה גדולה. תשמע, להסתכל פעם על ביקורת שאומרת אתה יכול יותר, אתה יכול יותר, זה חוכמה. ככה גדלים, ככה מצליחים. רבי נחמן אומר, ואתה נשליך מעשה החכם. זה חוכמה שקרית, זה חוכמה לא טובה בכלל, היא לא בונה לכלום. הוא בסף נפל, איפה שנפל, זה מכניס כפירות. אתם יודעים איזה כפירה זה מכניס. שלא משנה מה אתה עושה, אתה בטוח שהשם לא שמח בך. לא משנה כמה אתה לומד, השם אומר לי שאני יכול יותר, אז זה עדיין לא שווה. זה כפירה שכל הזמן אומרת לך השם לא שמח בך וזה כפירה. לא משנה מה אתה עושה, זה לא טוב, זה כפירה. בא רבנו אומר, ואתה נשליך מעשה החכם, זרוק את זה ונתחיל לדבר מהתם. תתחיל לדבר מזה. זה מה שהשם רוצה. זה אמונה, זה ביטחון. שמחה בחלקי ומשמיים מקדמו אותי. אני אתפלל, אני אשמח בחלקי וגם שאני מתפלל על חסרונות אני שמח בחלקי שאני פונה על זה לקדוש ברוך הוא, שאני מפנה את זה לשם. ואני וחסדך בטחתי יג ליבי מישועתך ואני וחסדך יגבי בישועתך ואני וחסדך בטחתי נג ליביך ואני וחסדך בטחתי [מוזיקה] יגבי בשועתך לפני שאני ממשיך את השיר הזה אני רוצה לקחת אתכם רגע שנעשה איזה תרגיל של דקה של נשימה שאני בוטח בעצות האלה שדיברנו מרבנו בשמחה בחלקי ואני וחסדך בטחתי יגיד לי ביבי בשועתך אני בוטח בהשם שהעבודה הזאת והשמחה הזאתי היא זאתי שתביא לי הצלחה בחיים ועל זה אנחנו נכוון בעזרת השם עכשיו גם בנשימה וגם בשירה להוריד שפע ברכה והצלחה על ידי השמחה שאנחנו מפנים לבורא עולם יאללה קדימה ואני וחסדך יג ליבי משועת ואני וחסדך תחתי יגבי בישועתך בוא נחזור לזה אני וחסדך תחכתי יג ליבי בשועתך ואני וחסדךתי יג ליביתך בוא יתן שמחה עם כפיים למתק דינים על עם ישראל, הוריד ישועות ורחמים שאנחנו בוטחים בעצה של הטעם הקדוש להיות שמחים בחלקנו, מאושרים בחלקנו ולהוריד ישועות וכל אחד יכוון עם המחיית כפיים והשירים איך הוא מוריד ישועות לעם ישראל בכלל איך הוא מוריד ישועות על עצמו בפרט וככה נתחבר לבורא עולם קדימה חבר'ה קצב אני וחסדך תחתי יג ליבי משועתך ואני וחסדך תחתי יב ליבי משועתך איזה יופי ואני וחסדך יג ליבי משועתך ואני וחסדך [מוזיקה] יגמישועתך עוד הפעם כואב אני וחסדך יג ליבי משועתך ואני וחסדך יגבי משועתך ני ני ני נה ני ני ני ני ני ני ני ני ני ני נה נהנה נינה נהנ נהנני ינינני נהנני נהנני ואני וחסדך [מחיאות כפיים] יגד ליבי משועתך ואני וחסדך תחתי יגמ משועתך איזה יופי ואני וחסדךתי יג ליבי בשועתך ואני וחסדך יג ליביתך יג ליבי בישועתך קדושת הלוי רבי לוי יצחק מברדיצ'וב אומר שאדם אומר ואני וחסדך בטחתי אני בוטח בחסד אני בוטח באהבה אני בוטח בשמחה יגל ליבי בישועתך יכנס לך שמחה לך על הלב בישועה שהשם ישלח עד אליך ואתה תגיע לגבעים ולמימדים שלא ציפית ותדעו לכם בזה תלויה כל הגאולה הנביא אומר כי בשמחה תצאו ורבנו אומר שצריך לקשר שמחה אל המוח כי בשמחה תצאו בשמחה זה אותיות במחשבה קודם כל תהיה בשמחה ותצא מהכל איזה שמחה שמחה של הטם הקדוש אני שמח בחלקי תנשום מזה זה תדבר מזה תמחה כפיים מזה תשיר מזה ותשמח בחלקך ותיתן לזה קצב ותנועה לא יום לא יומיים צריך ללכת עם זה כל החיים אבל מה קורה שאנחנו נכנסים למקום של השמחה בחלקי עכשיו אנחנו מוצאים שמה איזה חסימה על מה אתה מדבר אני לא מכיר את זה אני לא מכיר את זה אז אז מה עושים זה חשוך לי תתחיל לנשום מזה תתחיל לכוון במחש בנשימה אני שמח בחלקי ותחזור ואני שמח בחלקי ולאט לאט המוח נותן תדרים איפה אתה שמח בחלקך תתחיל לדבר מזה אל תפחד זה נראה בהתחלה מאיים אני אהיה שמח בחלקי אבל הקול הזה שאומר שאני יכול יותר טוב והקול הזה שככה אמרו לי או ככה חינכו אותי או ככה הדריחו אותי שחייב להתייחס לקול הזה לפני הכל אפשר יותר טוב אני לא מתייחס לזה אני מתייחס למה שרבי נחמם בברסלב אומר הוא המורה דרך של הדור ואם אני שמח בזה והולך עם זה ומקשיב לו אז אני אתחיל לדבר עם זה. ככה רבנו אומר שהאמונה תלויה בפה של האדם. אתה רוצה עכשיו להתחבר לאמונה של השמחה בחלקך אתה רוצה להאמין שיש לך חלק טוב שאתה יכול לשמוח בו תדבר מזה. תיקח עכשיו את הדיבורים. רי שמה אמרתי מודה אני לפניך אני מודה לך. שמתי טילת ידיים אני מודה לך. כך תתחיל לדבר מזה. תתחיל לתת לזה תנועה וקצב. אתה תראה לא אחרי כמה דקות, אחרי כמה שניות אתה מרגיש הרפיה מהרדיפה העצמית שאפשר יותר טוב. עכשיו, גם אם בדרך אתה שומע את הדיבור הזה בקול שאומר לך במוח, אבל אפשר יותר טוב, אבל לא עשית מספיק. אתה בורח מאחריות, אתה יודע, אתה בורח מאחריות, אתה לא לוקח ברצינות החיים שלך. אני לא מתייחס לקול הזה. אני לא נותן לו חשיבות. אני עכשיו במלחמה על לשמוח בטוב שלי ואני ממוקד בלדבר מהטוב, לשמוח מהחלק הטוב שלי, להודות, להלל ומשבך. עכשיו, מה מה גורמת השמחה? השמחה יוצרת חריצות. תדעו לכם, זה בדוק או מנושא? שמחה יוצרת חריצות. הרבה פעמים אדם רוצה להיות חרוץ ולהספיק וזה יפה, אבל אין לו שמחה ואין לו חריצות והוא הולך עם הדיבור הזה שאומר אפשר יותר טוב. אז מה עשית בזה? רצחת את עצמך מכל הכיוונים. עזוב את הדיבור שאפשר יותר טוב. אני שמח בחלקי. אני מפתח שמחה. זה יוצר אצלי להיות חרוץ ואז אני עושה יותר דברים ואני מפתח, אני מקבל כוחות משמיים לעשות דברים שאפילו לא האמנתי שהם תמונים בי בכל דבר. בלימוד התורה כיום מצוות ומהכל. נכון שעוברים בזה מניות כי הטם הקדוש אחד הדברים שרבי נחבר ברסלב אומר שהיו ליצנים שהיו צוחקים ממנו. מה זה הליצנות? יגידו לך עזוב זה לא רציני ככה לא גדלים זה רק לעצובים הדרשות האלה יבואו החכמים למיניהם עזוב אותך ככה לא מצליחים אתה לא קרבים מספיק זה להיות פנן בשנתי וזה וזה לא בדיוק לא מה שהסברתי אבל יהיו כאלה שיבואו בליצנות ויגידו מה הקטע כאילו ברסלב רק להיות בשמחה לקחת את החיים בקלות לקחת את החיים בקלות כן אבל מתוך מיקוד ושמחה והצלחה גדולה והחכמים האלה, אם הם ימשיכו בדרך שלהם, לא יודע איפה הם יגיעו. ואתה עם השמחה הפשוטה שלך, השם יאיר עליך אור כזה נפלא, אור כזה מתוק, ואתה תצליח ואתה תגיע לגדולות. אנחנו צריכים להקשיב לרבנו ולא לכל מיני החכמים, למיניהם שרק באים בקרביות ורק באים לערוף ראשים ורק באים להגיד לך תמיד אתה רחוק, אתה לא מוצלח, אתה לא שווה וגם מה שאתה עושה זה יפה, אבל אתה יכול יותר טוב. זה זה עדיין לא טוב וזה דבר תדעו לכם בחיים שלנו כל אחד יש לו בוס שלא משנה כמה אדם משקיע והבוס אומר לו נחמד אבל ציפיתי ליותר לא משנה מה אתה תעשה אתה לא יכול לסבול אותו לא משנה גם כמה כסף הוא יתן לך אבל יכול להיות שאתה תהיה אצל איזה בוס שהוא ישלם לך שליש מחיר אבל הוא יודע לבוא עם בוקר טוב תשמע אני מה זה מבסוט על העבודה שלך באמת מתקשר אליך אומר לך תשמע באמת עשית את העבודה עבודה חוויה על הזמן. באיזה חריצות אתה תבוא לעבודה ואתה תהיה מוכן להרוויח שליש מחיר, העיקר שידעו להעריך את מה שאני עושה. ואתה תעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר ואתה תקבל לך ריצות ותעשה עוד. המלך מלכי המלכים שהוא הבוס של העולם יודע להגיד לנו בשם רבנו אשריך ישר כוח. תדע לך שאני מאוד נהנה מעבודתך ואני מאוד שמח ממך. ותדע שאתה מאוד מקרב את הגאולה ושתה שמח בזה אני שמח ואני מאושר ועם העבודה הזאתי להתקדם נכון שהיא איתית לקח זמן לתם הקדוש אבל היא מצליחה בגדול מאשר כל מיני כאלה שיטות של הספקים מהירים ריבוי אור ושבירת כלים לאט לאט אשרנו ואשר חלקנו שנזכה תמיד לדבר ולחשוב ולנשום ולשיר ולרקוד השמחה בחלקנו. שיהיה בשורות טובות.
לצפיה בתכנים נוספים: