הרב מאור קריו מוסיף והולך אל האור חנוכה

הרב מאור קריו מוסיף והולך אל האור חנוכה
[מוזיקה] בעזרת השם סיעת כן בוא נתחיל קשים את עצמנו כל הדברי תורה וכל הבקשות כולם כל הצדיקים טים שבדורנו כל הצדיקים תים שוכני יפה הקדושים אשר הארץ מופת לרבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מכל קורחמה ואמונה רבנו נחמן בן פג זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל אמן שיהיה לשפע ברכה והצלחה לכלל עמו ישראל ברחמים זכה לגאולה שלמה ברחמים בעזרת השם לעשות נחת רוח ליוצרנו אה אני רוצה היום שניגע רליקוטי הלכות שקשור לנושא של חנוכה א השורש מחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל הגמרא במסכת שבת בדף כא מביאה שיש הרי כתוב בהלכה נר איש וביתו עיקר הדין לגבי הדלקה של נרות חנוכה מספיק נר אחד בכל יום נר איש וביתו למהדרין מן המהדרין אנחנו מדליקים שמונה נרות אבל איך זה עובד אז בית שמאי אומרים ביום הראשון מדליק שמונה נרות ביום השני שבעה נרות ביום השלישי שישה נרות עד שביום האחרון מדליק נר אחד זה שיטת בית שמאי בית הלל אומרים מוסיף והולך ביום הראשון אחד ביום השני שתיים עד שביום השמיני שמונה נרות. איך נפסק להלכה? מוסיף והולך כשיטת בית הלל. עכשיו, אחד הדברים פה שאנחנו צריכים להדליק את הנרות חנוכה הכללים בהלכה זה במקום שהרוח לא שולטת. כי אם הרוח שולטת והדלקת, אז כאילו לא הדלקת שום דבר. הרוח ככה שולטת בזה וזה לא נכון. לכן למשל על ספינה פתוחה אתה לא יכול להדליק, הרוח שולטת ועכשיו אתה לא יכול להדליק. גם אם זה דולק זה יכבה ישר. לכן נוהגים להדליק באקווריומים או בתוך הבית, אבל מקום שאתה יודע שההדלקה תפעל כמו שצריך. למה? כי צריך עד שתהיה השלהבת עולה מאליה. ומה קורה אם אדם הדליק את הנר? השלהבת עלתה מאליה ופתאום הוא נכבעה. טוב שידליק עוד הפעם רק בלי ברכה. אני לא אדבר כרגע להיעריך בפן ההלכתי אבל זה כרגע הנקודה. אם אנחנו מדליקים בבית לצורך העניין אז הבית זה מרמז על אמונה. פתח הבית, אותו דבר, יציאה דהינו לקחת את האמונה ולצאת איתה החוצה למעברים המשתנים שאנחנו חווים בחיים. עכשיו אנחנו צריכים להדליק את האור, שזה נקרא אור האמונה, נר חנוכה. אנחנו צריכים להדליק אותו במקום שהרוח, דהיינו הרוח החזקה לא שולטת. למה? כי הרוח החזקה זה מרמז על יסוד הרוח, על התאוות, על היצרים. אתה רוצה לקבל את האור האלוקי, צריך גם שיהיה לזה מקום. מקום שיש את החמצן, יש את יסוד הרוח, אבל איך אומרים בצורה המוגבלת שהיא לא תכבא את הנר, שהיא לא תכבד את האמונה. אז לכן כל החיים שלנו בנויים מבית, אמונה, נר, הדלקה, עבודה פנימית ונפסק לנו להלכה כבית הלל מוסיף והולך. עכשיו מה זה בעצם השיטה הזאתי? על זה גם נוגע רבי נתן, אבל הוא מביא לנו גמרא מאוד מעניינת. מה זו השיטה הזאתי שנקרא בית שמאי ובית הלל? הרי בית שמאי הם היו צדיקים. אם זה שמי, אם זה תלמידיו, היו קדושים והיה להם מידת האמת מאוד מאוד מאוד חזקה. ובית הלל אותו דבר, היה להם מידת אמת מאוד חזקה. אבל מה היה בעצם השינוי בתפיסה? השינוי בתפיסה זה איך בעצם מאירים לעולם במצב הנוכחי את אור השם. אז בית שמאי אומרים ביום הראשון אתה מדליק את כל שמונת הנרות. מה הכוונה היא? יש כללים, יש חוקים. אתה רוצה לקבל אור כזה גבוה, צריך שיהיה חוקים, צריך שיהיה כללים ואז אתה יכול להאיר. בית הלל הולכים על אותה שיטה, צריך שיהיה חוקים, צריך שיהיה כללים, אבל המטרה היא איך ליצור חיבור ולא ליצור פירוד. מה הכוונה? היא גם בית שמאי רוצים ליצור חיבור, אבל לפעמים יש מציאות שאדם בא לך עם תנאים מסוימים ואתה מנסה להזיז אותו מהתנאים האלה, כי הוא לא יכול לקבל את האור האלוקי ואז אתה מציב לו גבולות. עכשיו יש מציאות שהוא לא מקבל את הגבולות. מה אנחנו עושים בפעולה כזאתי? איך אנחנו עובדים איתו? איך אנחנו עובדים עם עצמנו במציאות הזאתי? זה בעצם הכל היסוד מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל ששניהם היו צדיקים וכוונתם לשם שמיים. לפני שאני אגע בליקוטי הלכות אני רוצה לספר לכם פה סיפור שאתם יודעים אותו. נעריך אותו קצת על מעשה הגמרא במסכת שבת בדף לא על מעשה בין בית שמאי לבית הלל נושא של גיור. אני אקריא לכם מבפנים ונסביר. חז"ל אומרים ככה: תנו רבנן מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו, "כמה תורות יש לכם?" אמר לו, "שתיים. תורה שבכתב ותורה שבעל פה." אמר לו אותו גוי הזה, "אני רוצה להתגייר, אבל שבכתב אני מאמינך." את רואה שבכתב אני מאמין, שבעל פה אני לא מאמין לך. אז תגייר אותי. מה אמר לו? מה אמר לו שמאי באותו רגע? אמר לו רגע סליחה א שבעלפה אני מאמינך גירני אה סליחה על מנת שתלמדני תורה שבכתב אמר לו לשמאי אני מוכן שתגאר אותי אבל מנת שאני לומד תורה שבכתב לא תורה שבעל פה גאר בו אמר לו לא זה לא עובד ככה גר בו והוציאו בנזיפה נז בו בא לפני הלל וגייר אותו אחרי שהוא עשה איתו את התהליך של הגיור יום אחד אמר לו הילה לאותו גוי הזה א' ב ג ד התחיל למדת אותיות מה שנקרא למחר הפך לו אמר לו ת ש ר הפך לו את הסדר אמר לו אותו גוי והמול לא אמרת לי אחי אמרת לי א' ב ג פתאום אתה אומר לי ת ש ר ק מה הולך פה אמר להו עליי דידי כשמחת הרי אתה סומך עליי נכון שאני מלמד אותך ואני אומר לך דברים נכונים נכון דעל פה נמיסמוך עליי אז אם אני אומר לך ללמוד תורה שבעל פה לא רק תורה שבכתב גם תסמוך עליי הלך ולמד קיבל את זה טוב שוב מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לי גיירני על מנת שתלמני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת אני רוצה שתלמדתי את כל התורה כולה על רגל אחת איך אומרים אין ניסיונות אין קשיים תריץ את זה מה שנקרא דכפו באמת הבניין שבידו זה היה סוג סוג של מדד כזה שהיו מודדים את את הבניין. בא לפני הלל גירה גייר אותו אמר לו דלך סני לחברך לתבית זוהי כל התורה כולה וידח פירושה אה זיל וגמור הוא אמר לו תדע לך כל התורה כולה על רגל אחת מה ששמנו עליך אל תעשה ל חברך זה פירוש לכל התורה כולה לך עכשיו ותצא לדרך טוב שוב מעשה בנוכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המגדרש הוא עבר אחורי בית המדרש ושמע כל סופר מי זה כל סופר? הכוונה היא זה מלמד תינוקות שהוא לימי תינוקות של בית רבן שהיה אומר ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד אמר הללו למי הם למי הבגדים האלה אמרו לו לכהן גדול כהן גדול לובש את הבגדים האלה אמר אותו נוכרי בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול וואלה מתאים לי אחלה לבוש אחלה חליפה יש בזה הרבה כבוד הרבה פרסום וזה כולי וכולי וואלה אני אלך עכשיו התגייר כדי שאני אהיה כהן גדול. בא לפני שמאי, אמר, לגיירני על מנת שתשימני כהן גדול. תגיר אותי ואני רוצה שתשים אותי כהן גדול. זה התנאי שלי. אני רוצה להיות כהן גדול. אם לא, אני לא מתגייר. דחפו באמת הבניין שבידו. עכשיו שימו לב, בסיפור הראשון שהמי נוזף בו. שתי הסיפורים הבאים הוא כבר מוציא אותו מעט הבית. מה ההבדל בין נזיפה לבין אמת הבניין? נזיפה שאתה לא יכול ככה לקבל את התורה. אתה אפילו בא בקטע של חוצפה. אני צריך לנזוף בך כדי שתתעורר. שדחף אותו בעמת הבניין. אתה לא עומד בקריטריונים, אתה לא עומד במידות, אתה לא יכול ככה לקבל תורה, זה לא יעבוד, זה לא ילך. אבל רא ראינו שאצל הלל זה כן עבד. עכשיו שימו לב מה קרה. בכפו בעמת הבניין שבידו בא לפני הלל וגייר אותו. אמר לה כלו מעמדין מלך אלא מי שיודע תכסיסי מלכות. אתה יודע אתה צריך לדעת את ההלכות, צריך לדעת מה לעשות תכסיסי מלכות, איך לעבוד הקדוש ברוך הוא. לך למות תכסיסי מלכות לך תתחיל לצאת ללימוד שלך הלך וקרא וכיוון שהגיע ואזר הקרב יומ הגיע לפסוק הזה אמר להם מקרא זה על מי נאמר ועזר הקרב יומת אמרו לו אפילו על דוד מלך ישראל מי שלובש את הבגדים האלה של הכהן הגדול ואפילו שהוא ישראל ואפילו שהוא דוד המלך אם הוא עושה את זה ועזר הקרב יומד חייב מיתה משמיים נשע אותו גר קל וחומר בעצמו ואמר כך ומה ישראל שנקראו בנים למקום או מתוך אהבה שאהב אותם הקדוש ברוך הוא קרא להם בני בכורי ישראל כתיב עליהם ועזר הקרב יומ וחומר שבא במקלו ותרמילו שזה גר על אחת כמה וכמה בא לפני שמאי אמר לה כלום ראוי אני להיות כהן גדול והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת מה הכוונה הוא בא לשמאי הוא אמר לו שאני אמרתי לך שאני רוצה להתגייר על מנת שיהיה כהן גדול. היית צריך להגיד לי ועזר הקרב יומת והייתי מקבל את זה והייתי מתגייר. אבל שבאתי לפני הלל הוא קיבל את זה. הוא גייר אותי. הגעתי לפסוק למדתי. הבנתי את הטעות שלי. שימו לב את ה את השינוי. בא לפני הלל אמר לה ואז מה קרה? הענווה של הלל הם בעצם אלו בא להלל אמר לו הענווה שלך היא זאתי שהכניסה אותי כ תחת כנפי השכינה וברירך אותו ינו לך לך ברכות על ראשך שהקריבתני תחת כנפי השכינה לימים נזדו שלושתם עכשיו תבינו שכתוב פה בגמרא נזדבגו שלושתם דהיינו נפגשו שלושתם זה לא סתם שהיה להם מפגש כזה זה לא באקראי כי הזוהר הקדוש אומר הילכו שתיים בלתים נועדו ששתיים נפגשים הקדוש ברוך הוא הופך עולמות ככה אומר רבי שמעון בזוהר כדי שיפגשו וידברו בדברי תורה ומהתכלית אז שהם נפגשו זה לא היה סתם מפגש זה תוכנן משמיים כדי להריד להעיר לנו דעת נפגשו שלושתן למקום אחד אמרו כפדנותו של שמאי ביקשה לתורדנו מן העולם בגלל שהוא הקפיד אם אם הוא אם הלכים עם הקפדה שלו לא היינו מתגרים לא היינו נכנסים תחת כנפי השכינה הענווה של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה עכשיו זה לא חס ושלום ששמאי לא היה בסדר, הוא היה בסדר, רק היה לו שיטה. אנחנו אומרים אבל שהשיטה הזאתי אפילו שהיא חלק אלוקה ממעל, אפילו שהיא דבר חשוב ונצרך. בכל זאת אנחנו רואים שפה בנקרה הזה זה לא עבד. והשבח היה על הלל שהיה לו שיטה של איך להיכנס בין הטיפות. זה לא ותרנות, זה חוכמה. איך לדעת להקשיב, מה לעשות, איך לעשות, איך לנסות לתפוס אותו בכל זאת במצב שהוא נמצא ועם התנאים שהוא נמצא, איך לתפוס אותו ולהכניס אותו תחת כנפי השכינה. וזה אומנות. עכשיו, בנפש הפנימית שלנו, עכשיו אנחנו נראה פה רבי נתן, בנפש הפנימית שלנו זה עובד הרבה פעמים. אנחנו רוצים להתקרב לקדושה, רוצים להתקרב לטהרה ויש לנו תנאים. אני מבין, אני יודע, זה צריך להיות כך וכולי וכולי וכולי. עכשיו אם אתה בא לפי השיטה של בית שמאי אז הרבה פעמים מה שקורה אתה מציב תנאים ושמאי צודק מה אתה מציב תנאים אתה בא אתה רוצה להתגייר אתה מציב תנאים אתה קובע חוקים זה לא עובד ככה מה קורה בפעולה אצלנו שאנחנו באים עם עצמנו בגישה הזאתי אנחנו לא מצליחים להתקדם נכון שאנחנו צריכים להשאיר את התנאים בצד זה יסוד האמונה אבל מה קורה שאני אקשן מה קורה שיש תאוות מבחוץ מה קורה שיש בלבולים מה קורה שיש שיש מעברים משתנים. מה קורה שאני מגיע למצב שאני יודע את האמת, אבל לא מצליח להוציא אותה מהכוח אל הפועל? כאן בעצם מתחילה הבעיה היא מה אני עושה בחיים שלי, במציאות של החיים שלי, בפרנסה, בילדים, בכל דבר שאני עובר בחיים, אני מבין שאני צריך לעשות משהו ואני לא מצליח להוציא אותו מהכוח אל הפועל. אני צריך לתפוס פה שיטה. זה מה שרבי נחברסלב בעצם מלמד. איך אני יכול להיכנס אל עולם הרוח שלי ולהתחיל להוציא אפילו קצת מעט דעט מהכוח אל הפועל וזה בשביל זה צריך חוכמה גדולה. מה הלל עושה? זה התנאים שלך. אין בעיה אבל בחוכמה תעשה כך. תעשה כך והופיז את התנאים שלו הצידה ופתאום אתה רואה את אותו גוי הזה נכנס תחת כנפי השכינה. כל אחד שבא עם תנאים הלל יודע לבוא בין הטיפות לדעת איך להיכנס ולהציב אותו בעובדה שלו. ובסופו של דבר רואים שהדברים מתקבלים. מה השורש יסוד מחלוקת? שאנחנו צריכים תמיד להיות במקום של עשייה. לדוגמה, עכשיו בא לך מישהו, אני פעם שמעתי איזה תלמיד חכם כזה שהוא ענה ככה למישהו וחיבדתי את זה. בא לו איזה בחור ואמר לו, אני לא יכול לשמור שבת, אני לא יכול בלי להדליק אור, אני לא יכול בלי לנסוע כול וכולי. הוא אמר לו, אתה יכול להגיד לי מה אתה כן יכול לעשות לפני שאתה אומר לי מה אתה לא יכול לעשות? אומר לו, אני לא יודע. אומר לו, קידוש אתה יכול לעשות? אומר לו, כן, אבל מה זה שווה אם אני עושה קידוש ובסופו של דבר אני מחלל את השבת? נכון, צודק. אבל לבוא ולהגיד שהקידוש שאתה עושה הוא לא שווה זה לא נכון. אתה עדיין לא בגדר שמירת השבת. נכון. אתה נוסע וזה לא בסדר. אתה מדליק אש וזה לא בסדר. התורה היא רחמנית. היא לא ותרנית. אבל אם אני הבאתי אותך למצב שגם קידוש אתה לא עושה פספסתי. אתה יכול לעשות קידוש? אל תגיד הכל או כלום. אתה יכול לעשות קידוש. אתה יכול לברך. אתה יכול לעשות דילת ידיים. אתה יכול לעשות שלוש סעודות בשבת. מה קורה בפעולה הזאתי? לאט לאט האור האלוקי נכנס עד שהוא עוזב את כל הרע. אם הייתי יכול להגיד לו שמור שבת ובאמת הוא יקיים את זה ויעשה את זה בטח זה מצוין אבל המציאות מראה לפעמים שלו אני צריך לראות איך להדליק בו עוד אור ואיך להדליק בו עוד אור ואיך להדליק בו עוד אור ורבי נתן פה כותב כך וזה בחינת המחלוקת זה מופיע אגב בליקוטי הלכות הלכות השקמת הבוקר ד' סעיף יא וזהו בחינת המחלוקת שבין בית שמאי ובית הילל למה שבית שמאי אומרים פוחט והולך דהיינו מדליקים שמונה ביום הראשון ביום השני שבעה נרות וכן זה הדרך ובית הלל אומרים מוסיף והולך כי בית שמאי לטעמה ככה אמרו רבותינו ז"ל ששמאי היה כפדן עכשיו אנחנו לצערנו מבין כפדן זה אחד כועסים בשיניים עצבים מרביץ לך הצלפות זה לא זה לא המושג כאן ממש לא אלא היה כפדן יש כללים יש חוקים אי אפשר להיכנס פה בין הטיפות אתה רוצה להתגייר אתה רוצה לקבל את האור האלוקי אי אפשר עכשיו להציב תנאים זה הייתה השיטה שלו וזה היה נכון ואמיתי כי אומר רבי נתן שהוא היה כפדן מחמת צדקותו ועל ידי זה היה מרחק הגירים מלהתגייר ודחפו בעמת הבניין התנאים שלך לא עומדים בקריטריונים וזה אמיתי ונכון אבל הלל לידי גודל הענווה שלו קרבם ברחמים לא ויטורים רחמים מה אני יכול לגרום לך כן לעשות מה אני יכול להביא אותך למקום שאתה כן עושה. וככה זה עובד בנפש הפנימית שלנו. זה המסע רוחני לנפש הפנימי שלנו. אם אני רואה שמגודל האמת שיש לי אני לא עושה דברים, משהו פה לא עובד נכון. אני עובד עם האמת, אבל אני לא מגלה רחמים. עכשיו, מה קורה שאני מסתכל על העולם שלי, על החיים שלי, על מציאות הדור שלי, הכלל ובפרט ואני מתחיל רגע לגלות רחמים. אני רוצה לעשות כך וכך, אבל לא הולך לי. אז אני מתחיל לגלות רחמים. מה זה רחמים? לא הולך לי בגלל שיש לי טרדות ויש לי עניינים ועובר עליי ויש לי מחשבות. אני צריך להבין את עצמי. עכשיו מפה תנסה לראות איך לקחת את האמת הזאתי ולהתחיל לטפטף אותה ולהכניס אותה לאט לאט לחיים שלך בעבודות קטנות בלאט לאט. ככה זה עובד. וזה בשביל זה צריך אומנות גדולה וסובלנות וערך הפיים. קרבם ברחמים אף על פי שלא היו הגונים להתקרב. הם לא היו הגונים להתקרב. אתה בא מציב עמדות, מציב תנאים, אתה לא אגון להתקרב. לא. נכון שהם לא אגונים, איך אני בכל זאת מוצא את הנקודה? איך אני בכל זאת מביא אותו למקום שהוא עושה איזה משהו הכי קטן? אותו דבר על עצמי. אדם רוצה עכשיו לעשות שעה התבודדות, זה אמת, אבל מה קורה שאני לא מצליח לעשות? למה? כי הוא עובר עליי ויש לי מחשבות ואין לי כוח וכולי וכולי. אוקיי, אתה יכול לעשות חמש דקות? תתחיל עם זה. אתה חייב להוריד את זה לעשייה. זה גילוי רחמים. אם אתה הולך על הכל או כלום אתה לא תעשה שעה התבודדות, אתה לא תקרא תהילים, אתה לא תלמד, כי אתה הולך על אמת שהיא יותר מדי גבוהה ואין לה דעת, אין לה רחמים, אין לה תפיסה. ומה? ואמרו דברים זרים ושיגאון ללמדם כל התורה כשעומדים על רגל אחת וכולי. ואף על פי כן לא דחפם וקרבם בחוכמתו ובענווה שלו בצורה נפלאה. ועל כן בית שמאי שהיו תלמידי שמאי שמגודל צדקתו וקדושתו לא היה יכול לסבול את הרחוקים המלוכלכים בחטאת נאוריהם וכיוצא בהם יש תשובה על זה מאוד מעניינת באיישות יבי העומר של הרב עובדיה שאדם רוצה להיכנס לעולמה של תורה יש דעה שהייתה נוכחת בגדולי ישראל בדורות הקודמים שקודם כל יעשה סיגופים יעשה תעניות יתנקה יעשה תשובה, יעשה חשבון נפש, ינקה את עצמו מכל העבירות ואז יתחיל ללמוד תורה. למה? כי אם אתה לומד תורה וזה יושב על כלי מלוכלך, אז המידות שלך יותר יתגברו. חס ושלום זה הפך שם המוות. לעומת זאת, הרב עובדיה הביא תשובה. המאור שבא מחזירה על המוותב, הוא ילמד ולאט לאט לא יתקדש. למה? כי הוא לא מסוגל לעשות תעניות. הוא לא יכול לעשות סיגופים, הוא לא יכול לעשות את כל התיקונים האלה. אין לו כרגע את הכוח לזה. המאור שבה מחזירה למותב ילמד תורה וממילא בעזרת השם ישוב למותב ואנחנו רואים שזה השיטה שתפסה זאת אומרת נכון שהוא לא שומר שבת אבל אתה יכול לבוא לשיעור אתה יכול להגיע אתה יכול לעשות איזה קידוש עוד הפעם אנחנו נזרים בזה מאוד שאדם לא יחשוב עכשיו שזהו זה מספיק לא אתה צריך לעשות את הכללים אבל איך אני ניגש לזה אותו דבר אצלנו אני רוצה ללמוד איך אני ניגש לזה אם אני בא עם יותר מדי אמת שהיא נכונה ואמיתית ואני לא מצליח לעשות כלום זה מראה שאני לא עובד עם האמת בצורה של רחמים. זה הכני מידה. אתה רוצה ואתה לא עושה אתה לא מבין את המצב שלך. ואומר רבי נתן כך. ועל כן אמרו פוחט והולך. לכן בית שמיים אמרו למה פוחט והולך? לגבי הנרות. ביום הראשון שמונה ביום השני שבע וכן זה הדרך. כי בית שמאי ובית הלל שניהם מודים שצריכים להוסיף ולהרבות אור בכל יום. כל יום אדם צריך להוסיף עוד תורה, עוד מצוות. נכון? רק איך זה עובד? איך אנחנו עובדים? איך אני אוסיף כל יום אור? כי בוודאי הנס של ימי חנוכה שדלק והנר שלא היה היה ראוי להדליק עם יום אחד ודלק שמונה ימים בוודאי כל יום שבא אחריו הנס גדול ונפלא ביותר ועל כם בוודאי צריכים אור גדול ביותר בכל יום שבא אחר כך אך בית שמאי סוברים שמחמד זה בעצמו מחמת גודל האור שנמשך בכל יום ביותר מחמת זה בעצמו פוחד והולך מה הכוונה היא אנחנו כל יום צריכים להוסיף תורה ומצוות ומעשים טובים. רק מה השיטה לקבל יותר אור? צמצומים, יותר אור, סיגופים, יותר אור, יותר צמצומים. ככה זה עובד. לכן אתה רוצה לקבל את האור האלוקי, שמונה נרות ואתה צריך להוריד אותו לצמצום ביום השני שבע, ביום השלישי שש וכן על זה הדרך עד שתקבל את כל את כל האל הערכי בשיא הצמצום ביום ביום האחרון, שזה היום השמיני, אבל תדליק נרחל. זה השיטה. בית האלה אומרים, לא, זה לא עובד ככה. מוסיף והולך. תתחיל בקטנה. זה נחבא ביום השני שתיים, ביום השני שלישי שלוש. עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת. ככה מקבלים את האור האלוקי. איך נפסקה ההלכה? הוסיף והולך. תראו איזה ביאור יפה בנפש שלנו. וזה נקודה שבעזרת השם שאנחנו נבוא איתה בניגונים. שאפילו אם אנחנו מוסיפים כל יום קצת ומעט, השיטה שצריך מאוד להיזהר בה שסיגופים ותעניות זה דבר נכון, צמצומים זה דבר נכון. אדם צריך כמה שיותר להכניס את עצמו להגדרות אבל שאני לא מצליח לעשות את זה ואני עקב זה לא מקיים את המצוות, משהו פה לא עובד נכון. מה אומרים בית הלל? תוסיף כל יום קצת, תוסיף עוד אור. אתה רוצה עוד אור, תוסיף עוד אור. אתה רוצה עוד אור, תוסיף עוד אור. אתה רוצה עוד שפע, דבר יותר מהטוב. אתה רוצה יותר עוד שפע, דבר יותר מהטוב. אתה רוצה עוד תורה, תוסיף עוד תורה. וככה האור האלוקים מגיע עד שזה שמונה נרות. שאגב השמונה נרות זה כנגד היום השמיני של ברית המילה. שאז יורד התיקון בעצם לולד. וזה האור של חנוכה שהוא ממש רופא. למה? כי הזוהר אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם. ראה שיש אור מאוד גדול שהוא לא רצה שרשעים יהנו ממנו. הלך וגנז את האור הזה שהוא נקרא אור הגנוז. הוא גנז אותו לצדיקים. איפה האור הזה נמצא? כמה נרות אנחנו מדליקים בחנוכה בלי השמש? 36. אשרי העם שככה לא. מסחתות בש"ס. 36 לצורך העניין. איפה זה נמצא האור הזה? האור הגנוז. האור שמרפא, האור שמרים, האור שמחיה, האור שמוציא אותנו מקומות לא טובים. הוא נמצא באור של חנוכה, בהדלקה של חנוכה. בחצי שעה, מהרגע שאתה מדליק והנרות דולקים, יורד אור נפלאד שהוא רפואות. אבל איך זה עובד? עוד אור. או תוספת אור או תוספת אור לכן העבודה שלנו היום בדור שלנו בפרט זה כל הזמן תוסיף תוסיף עוד מצווה תוסיף עוד תורה כן אבל אני עדיין בלכלוך שלי התורה מנקה את זה התורה מחטה את זה כמו שעכשיו יש מלוכלכת ואדם אין לו כוח לשטוף את מה אומרים לו תמלא מים תמלא מים תמלא מים תמלא מים מה קורה בפעולה הזאתי אתה ממלא מים הלכלוך יוצא ממילא בא רבי נחמ ברסלב על הפסוק בתהילים ואמר סור מרע ועשה טוב בשביל בשביל להגיע לטוב בדורות הקודמים זה היה הרבה סור מרע, הרבה דינים, הרבה סיגופים ואז אתה מגיע לטוב. רבי נחמים ברסלב אמר עוד בזמן שלו על הדור שלנו, עשה טוב ממלא סור מרה. עשה טוב, זה העניין של חנוכה. עשה טוב, תתפוס מה שאתה יכול, עוד איזה דקה התבודדות, עוד איזה דקה תהילים, עוד איזה הלכה, עוד איזה לימוד, עשה טוב, עשה טוב, עשה טוב. המאור שבא מחזירה למות כדי לקבל את האור האלוקי. ובאמת אני רואה אנשים שאני אומר לו אתה תתעסק בטוב תעשה מזה עסק תדליק תלך עם הטוב אל יותר מדי תחפור למה אני כך למה פה למה שם אתה רק תתבלבל ואתה לא תעשה כלום אמת אמיתית זה אמת של עשייה ובדור שלנו אמת אמיתית אמת של עשייה זה אמת של סובלנות לאט לאט שלב אחרי שלב לכן גם בחנוכה יש לנו את שזה כנגד הגוף יש את השמן שזה אותיות נשמה יש את הפתילה שזה אותיות תפילה יש את האש כמו שהנביא אומר כל דברי כאש נאום השם איך מגיעים לאש צריך לעבור בין הגוף השמן שזה הנשמה פטילה שזה התפילה ולהגיע לאש עוד תפילה עוד דיבור עוד תהילים עוד לימוד זה עובד ברוך השם יאללה בואו ניכנס לניגונים רק אנחנו נחבש שם ולא פה כי היום יש לנו קצת בעיה בזה יהיה לכם קצת טיפ טיפה יותר אור היום בסדר מחילה כי יש לנו קצת בעיה בתאורה מאמין שתתמודדו עם זה בסדר מסתדרים מקובל יופי לי זה גם לא קל אבל בסדר לצופים זה נחמד אבל אנחנו אוהבים קצת להרגיש יותר את ה את העבודה הפנימית ברוך השם חסד השם על הארץ אז מה העבודה שלנו העבודה שלנו זה לא סיפור העבודה שלנו זה לגלות עוד אור ועוד אור ועוד אור ועוד אור חסד השם זה התיקון זה היעד רק מה קורה בתהליך ביום הראשון אנחנו מדליקים נר אחד אחרי חצי שעה צורך העניין הוא היום עם הנרות שיש שלוש שעות ארבע שעות נחבא אז גם נכנס ליווש לא אתה עכשיו מחר תדליק שתי נרות תוסיף עוד דור ומה קורה שזה נכבע תוסיף עוד דור נר שלישי ומה קורה שזה נכבא תוסיף עוד דור זה הדעת שאנחנו צריכים לקבל בדור שלנו. עשה טוב ממילא ממילא תסור מרע. זה האור של הנשמה כנ נר מצווה ותורה אור. אנחנו רוצים להתחבר למצוות אבל צריך את התורה אור. ואיך זוכים לאור התורה? על ידי נרות החנוכה שזה מוסר גדול לכל החיים שלנו. תוסיף עוד אור, גלה עוד אור. לעתיד לבוא. אבל אומרים חז"ל יהיה הלכה כבית שמאי. שיבוא משיח צדקנו. השיטה ההלכתית תהיה כבית שמאי כי שמה כבר אנחנו לא נבוא לקדוש ברוך הוא עם תנאים ובלבולים ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים ואז ממילא השיטה הנפלאה של בית שמאי תוכל להעיר לנו בנשמה בנפש שלנו אבל מה לעשות שאנחנו מבולבלים עם הרבה תנאים והרבה בלבולים זה בסדר זה חלק מהעניין אבל איך מזיזים את זה להזיז את השר שנות להוסיף עוד אור של תורה ועוד אור של מצוות. איך להתרכך? איך להתאדן איך לגלות רחמים? תוסיף עוד אור. וממילא אם אם הלל הצליח לגייר את הגרים שבאו בתנאים, עם השיטה הזאת של הלל שניקח אותה לחיים שלנו, של גילוי סובלנות ורחמים, גם אנחנו נגלה חיים נפלאים כלפי עצמנו, כלפי הסביבה שלנו. כלפי לקרב את האחים שלנו שגם עליהם יאיר האור הנפלא האור האמונה ברוך השם וסיני אלען מעין יבוא עזרי [מוזיקה] עיני אלוים [מוזיקה] מעין יבוא אזרי עזרי השם [מוזיקה] עושה שמיים הארץ [מוזיקה] צזרים [מוזיקה] השם עושה שמיים ואז אל יתן למות רגליך [מוזיקה] על ינו שומרך הנה לא ינו ולא אישה שומר ישראל [מחיאות כפיים] ישראל [מוזיקה] אל יתן למות רגל לך על ינום שומרך [מוזיקה] הנה לא ינו ולא ישן שומר ישראל ישראל שהשם יתברך אחד הדברים שאנחנו צריכים לדעת אני אגיד לכם את האמת אני חסר לי מאוד החושך להיכנס לעבודה פנימית בכל זאת בוא נכבא ונראה מה יהיה הנרות יספיקו פה ניתן לזה צ'אנס. לא שלמה אין מה לעשות עם מציאות. אי אפשר להשתנות חסדי השם עליהם. קשה, קשה כן חייב את הנה. בסדר קצת יותר חשוך אבל השם יתן לנו עצה טובה. היי חייב קצת להרגיש את ה את האור היותר פנימי סיאנס. לא, אבל א טוב לא שלא יחשבו שאנחנו זה שלא יהיה פחד פה. בכל זאת אני מאוד רגיש זה לא מתאים לי טוב עשה עיני אלי הרים מאין יבוא עזרי עזרי מאים השם עושה שמיים וארץ אל יתן למות רגליך מה זה אל יתן למות רגליך שהרחמים של השם הם כאלה גדולים שגם במקומות הכי חשוכים והאפלים השם יתברך איתך ואצלך גם במקומות הכי הכי חשוכים אל יתן למות רגליך אם אתה רוצה אותו הוא יגלה לך רחמים גדולים ונפלאים גם בתוך החושך והסתרה יש איזה תורה נפלאה של רבי נחמ ברסלב היה מקום כבודו לאריצו שגם במקומות הכי נמוכים אני מבקש את השם אני רוצה את השם אני רוצה את התורה אני רוצה את התפילה ובאותו רגע שודי שמה מתעורר לאיזה דיבור לאיזה שוואה לאיזה רצון הקדוש ברוך הוא מושך אותו מהמקום הזה וזה כוח של חנוכה למה כי אנחנו מדליקים את החנוקיה מתחת ל10ה תפחים דהיינו מתחת ל-80 סטימטר לפי הספרדים לפי אשכנזים מטר השכינה לא יורדת פחות מ-10ה כל השנה אבל בחנוכה יורד אור כזה גדול שהוא פחות מעשרה טפחים דהיינו שיורד אל נימי הנשמה שלנו גילוי רחמים לא ותרנות גילוי רחמים מה זה גילוי רחמים גילוי רחמים זה איך אני מגיע למקום של עשייה עכשיו שימו לב איך זה מתפשט בחיים שלנו אדם בא ואומר מהיום אני קורא כל יום ספר בתהילים שככה בחמישה ימים אני אגמור את כל החמישה ספרי תהילים או שכל יום אני קורא כל יום את התהילים של אותו יום וככה בשבעה ימים אני אסיים את כל ספר תהילים זה יפה זה מצוין זה אמת ואז מה קורה ביום הראשון הוא מצליח ביום השני הוא גם מצליח ביום השלישי אומר אחרי צהריים שמגיע אחרי צהריים אומר ממחר נתחיל ואז עוברים עליו ימים ושנים והוא לא קרא אפילו מזמור אחד שאם הוא היה כבר כל יום קורא מזמור אחד הוא כבר היה מסיים כבר כמה פעמים את התהילים מה נוצר פה? ריבוי אור, ריבוי אמת שלא מגלה רחמים איך להוציא מן הכוח אל הפועל. למה? נכנסתי למקום גבוה, אין לי את הכוח לעשות את זה בהתמדה, אין עליי גילוי רחמים, אז אני לא מצליח להוציא מן הכוח אל הפועל. אבל מה קורה שהוא אומר? כל יום שני מזמורים. עכשיו תבינו, ודאי שאדם קורא כל יום ספר תהילים של אותו יום, הוא מרגיש שערה נפלאה. ודאי מרגיש רפואות שהוא רוצה להרגיש את זה כל יום. אבל אם זה לא קבוע ולא תמידי, זה מתיש, זה מעייף. זה יום כן, יום לא, יום למה לא? עכשיו מה קורה? הוא מתחיל אומר שתי מזמורים כל יום, שעה מזמורים כל יום. זה לא כל כך מאיר, זה לא כל כך מדליק, כמו שאתה קורא, כמות יותר גדולה, אבל בהתמדה ובסובלנות, יום אחרי יום, זה מתחיל לאזן את הנפש למקום של קביעות. כי ככה אומר רבי נחמם מברסטב באות לימוד בספר המידות שרגילות הלימוד עולה על הכל. צריך לבוא להרגל. אם אני מגיע להרגל, הרגל נעשה טבע. זה חלק ממני. ואם אני לא במקום הזה אז הרגל לא נעשה טבע. אז אין לי אין לי רגש, אין לי נחת. איי איי איי כמה סובלנות צריך בחיים. כמה סובלנות צריך בחיים. את האמת שהכנתי איזה קטע באיזה שיר, אז אולי אני קצת אגביע את הכל. הנה ברשותכם אני אשים את הזה שלי שיהיה לכם קצת יותר נעים גם לי כל יצאת אלינו טרף אז ככה זה גם בחיים שלנו לגלות את אור השם זה לגלות רחמים וסובלנות על פי המציאות והזמן והמקום וככה מאיר נר חנוכה ואומר רבי נתן חנוכה כמו שרבנו אומר בתורה בליקוטי מרן חלק שני חנוכה זה מלשון חינוך לחנך את עצמנו איך אנחנו מחנכים את עצמנו בדור הזה אנחנו אוהבים הרבה אוהבים מסות למה כי כל עולם של הסתר אחה הוא בנו היום מקצב מטורף מכמות מסיבית שמניעה את המוח בלי סוף ואתה מקבל הטענה נפלא ואחרי זה אתה מרגיש כמו פאנצ'ר הכל ירד מה קורה שנכנסים לקודש אני רוצה את זה גם הנשמה רוצה הרבה הרבה רוצה הרבה תפילה, רוצה הרבה לימוד, רוצה הרבה דברים, אבל יום כן, יום לא יום למה לא? זה לא זה לא עובד. אבל מה קורה שאני עושה כל יום מעט ומתקדם? מעט ומתקדם, מוסיף והולך, בהתחלה זה לא כזה מהיר, זה לא כזה נפתח, אבל במשך הזמן זה מעצב את האישיות. לכן תפסת מרובה, לא תפסת. זה נראה לך שתפסת. תפסת מעט, תפסת לאט לאט זה נתפס טוב מסתובב בעיר הישנה ורשבה מכל פינה אני מכיר כבר מכיר כבר את דרכי [מוזיקה] הדרך אל שער הרחמים. בוא איתי לאט לאט. לא מביץ, לא מקשיב, איש חולמני, וכך היה תמיד. אבל מכיר כבר, מכיר כבר את דרכי הדרך אל שער הרחמים. חי פעם רק פעם יש תמן תמים קורח בלי קורח שרחמים בואי איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את גם את חלק משער הרחמים. איי איזה כיף לאט לאט השלטים מעל החנויות משקיפים על החובות ובליבי יש זהעקה והיא גדולה הו את שר הרחמים חי פעם רק פעם יש תמן תמים כוח בלי כוח שר הרחמים בוא איתי חד בואי מתוך הפחד כי את גם תכלת משאר הרחמים חי פעם רק פעם יש תמן תמים כוח בלי כוח שחמים בוא איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את גמת חלק משאר החמים בוא ניתן סיבוב ברוך השם עם הכפיים שלכם לאט לאט מסתובב בעיר הישנה ורשבה מכל פינה אני מכיר כבר מכיר כבר את דרכי הדרך אל שער הרחמים איזה יופי אשרי לא מביצים לא מקשיב איש חולמני וכך היה תמיד אבל מכיר כבר מכיר כבר את דרכי הדרך אל שער הרחמים איזה יופי אשריך עם ישראל חי פעם רק פרשת תמים כוח בלי כוח שרחמים בואי תיחד בואי מתוך הפחד כי את גמת תכלת משאר הרחמים. יאללה בוא ניתן בית אחרון עם שמחה בלב והכפיים שלכם לאט לאט ברוך השם או השלטים [מוזיקה] מעל החנויות משקיפים על החובות ובליבי יש זעקי גדולה העונה את שער הרחמים חי פעם רק פעם יש תמן תמים כוח בלי כוח שר הרחמים בואי איתי יחד, בואי מתוך הפחד, כי את גמל משחמי חי פעם רק פעם יש תאמן תמים כוח בלי כוח שחמים בואי תיחד, בואי מתוך הפחד, כי את גם את חלק משחמים, גיע גמת חלק משאר הרחמים. השיר הזה לא היה סתם, זה שיר בעצם על הנשמה. ידוע שזה שיר על הנשמה. והשיר על הנשמה זה בדיוק מה שמבטא את את החיים שלנו. עכשיו שער הרחמים איך איך מגלים רחמים? רבי נחמם ברס מלמד שלהגיע למלך, להגיע לקדוש ברוך הוא, התפילה היא נקראת שער המלך. אנחנו צריכים לגלות בתוך התפילה את שער הרחמים כדי להגיע למלך. התורה זה השער להגיע למלך. אנחנו צריכים לגלות את השער שהוא שער הרחמים להגיע למלך. ואיך אנחנו מגלים את זה? על ידי התבוננות ותכסיסי מלחמה. לא להתעסק במה אני לא יכול לעשות, שזה הכל או כלום. להתעסק במה אני כן יכול לעשות ולא מהמקום של הכל או כלום. מה אני כן יכול לעשות וככה לתת לנשמה להעיר? ברוב השנים הם לא קיבלו את השיטה הזאתי של רבי נחבר ברסלב, אבל היום אנחנו רואים שהיא עובדת ותופסת. ותדעו לכם, טבע האנשים זה להיות מאוד ביקורתיים. [מוזיקה] ביקורת זה דבר נכון, אבל איך אנחנו יודעים שהיא עובדת טוב? ברגע שאדם רואה שהוא מתקדם, זה ביקורת בונה. אבל איך בונים בניין? בונים בניין לבנה אחר לבנה. ברגע שאני רואה שהביקורת שאני נותן לעצמי או לאחרים היא שוברת, היא הורסת, או שהיא לא בונה, זה כבר סימן וזהירות שאני לא עובד נכון, כי היא לא בונה, היא לא יוצרת. ויש כאלה שלצערנו שולחים עם ביקורת שלא רק שהם לא בונים, הם גם הורסים. וטבע העולם זה תמיד לסגוד לביקורת כמה אני יותר מושלם מהשני, כמה אני יותר צודק מהשני, מן שיטה כזאתי של להגביר ביטחון עצמי על חשבון האחר. וזה בדיוק הפוך מנרות חנוכה. כי מה כתוב בנרות חנוכה? נר איש וביתו. יש מעלה גדולה לקנות חנוקיה מפוארת, להדליק בשמן זית. ודאי. ומה קורה שאדם קונה ככה חנוקיה מפוארת אשר? הוא מקיים זה אלי וענוהו. אבל הוא יכול לבוא למישהו ולהגיד לו, תראה באיזה חנוקיה אני מדליק. תראה איזה יקרה, תראה איזה שמן, תראה איזה פטילות, הכל ודר. אני צדיק. ולבוא לאחד עם הביקורת הזאתי ולהגיד לו ותראה את החנוקיה שלך. מה? לקחת את את הנוחוקיה של הילד מהגן? ככה מדליקים. זה אלי וענוהו ואז אתה מחשיך אותו. אבל באמת באמת באמת לאמיתה על פי ההלכה נרישו ואיתו, לא משנה באיזה חנוקיה אתה מדליק, אחד יותר מהודר ואחד פחות, האור שיוצא מנר חנוכה זה אור הלב. ויש מציאות שאדם קונה חנוקיה מפוארת אבל הוא מדליק אותה בלי לב רק מתוך מה יגידו רק מתוך מה יסתכלו רק מתוך מה ידברו וזה האור הזה לא עובר את התקרה אבל יש אחד שהוא פשוט ותמים וזה האפשרות שלו לקנות חנוקיה פשוטה והוא מדליק אותה בהכי פשיטות אבל עם כל כך הרבה לב עם כל כך הרבה שמחה על הקדוש ברוך הוא על הזכות שאני זוכה להדליק נרות חנוכה והאור של חנוכה אצלו עולה עד כיסא הכבוד כי נר מצווה ותורה אור יש אנשים תראה אותם במצוות שלהם מה זה שלהבת איזה אור איזה לימוד איזה התמדה ותמיד יש להם ביקורות על אחרים למה הוא לא עושה מספיק וכולי וכולי אתה לא יכול לדעת שבפעולה הקטנה שאותו אחד הזה עושה אפילו שהיא לא כמוך אבל הוא עושה את זה עם לבוא עושה את זה עם שמחה הוא עושה עושה את זה עם פשיטות, הוא עושה את זה עם אהבה וזה מגיע עד כיסא הכבוד ועושה נחת רוח לשם יותר מ1000 שעות של לימוד שלך. ומה זה ההלכה בחנוכה נר איש וביתו? כל אחד יש לו את הנר איש וביתו. כל אחד זה במיקום שלו, בבית שלו, בעבודת השם שלו. נר איש וביתו. לא מערבבים שתי חנוקיות ביחד. לך יש את העבודה שלך ולך יש את העבודה שלך. לך יש את העבודה שלך ולבעלך יש את העבודה שלו. כל אחד בקצב שלו לא מוכנים לקבל את זה. רק מוסר והוא ככה והוא לא בסדר כי לא שמחים בחלקם ורק רוצים להיות יותר טובים מאחרים. שאתה לוקח את הנר שלך ומדביק אותו לנר של החבר זה הופך להיות כבר אבוקה. אי אפשר להדליק אם זה נרות חנוכה. זה לא נר. מרן השולחן ערוך כותב בסימן תרעג, כל השמנים וכל הפתילות כשרים לנרות חנוכה. השמן אותיות נשמה. כל השמנים, כל הנשמות, לא משנה באיזה מצב הוא נמצא, כשר בזה להדליק ני חנוכה. כל הפתילות, פתילות אותיות, תפילות כל התפילות כשרים לעלות לקדוש ברוך הוא. רק תן לו את המקום של העשייה ואל תנתק אותו עם הריבוי אור. ואותו דבר אנחנו אומרים גם לעצמנו. אל תנתק את עצמך עם ריבוי אור מעשייה. מה שאתה יכול לעשות עשה תדליק. זה נר חנוכה. זה שיטת בית הלל. תדליק מה שאתה יכול. זה נראה קטן. זה זה גודל. זה גודל. תדליק עוד. תתחבר עוד. אל תחשוב יותר מדי. תפוס את התהילים, קרא איזה מזמור. כנס לאיזה מהלך, תפוס 15-1 דקות התבודדות. תפוס איזה הלכה, תפוס איזה שיעור, תפוס, תפוס. כל הזמן תהיה בקצב של הדלקה, בפעולות קטנות כי כל השמנים וכל הפתילות כשרים להדליק נר חנוכה. ונר חנוכה זה האור של האינסוף שיורד למקומות גם הכי נמוכים. זה כשר, זה אפשר, תדליק. וזה יתן לך נחת, רוגע ושלווה ויישוב הדעת. ברוך השם. משק שמיים שמתה ציעה שאולי נקעה [מוזיקה] כי בכל מקום שנפלת לשם נמצא איתך השם יתברך אם עשמיים שמתה והציעה שאולי נקי [מוזיקה] בכל מקום שנפלת לשם נמצא איתך השם נתבהרה אוי אוי [מוזיקה] אוי אוי אוי אוי בכל מקום שנפלת לשם נמצא איתך השם נתבר רב כי אין שום יאוש בעולם. כך אמר רבי נחמן, ובכל מקום שנפלת לשם, נמצא איתך השם יתברך. [מוזיקה] [מחיאות כפיים] או אוי [מוזיקה] אוי אוי י בכל מקום שנפלת לשם נמצא איתך השם יתברך בוא ניתן לו סיבובים עשו שמיים שמעתיע [מוזיקה] שעולי נקה היא בכל מקום שנפלת לשם נמצא איתך השם יתברך אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי בכל מקום שנפלת לשם נמצא איתך השם יתברך מחמת שאנחנו כבר סמוכים לחנוכה אז ניגע בכמה נקודות שבשעה שאנחנו מדליקים את הנרות חנוכה והילדים סביבך והכל טוב שאדם אם יכול כמובן חצי שעה לשבת מול אור הנרות להסתכל עליהם יש כאלה אומרים והיא נועם שבע פעמים יושב בסתר עליון לפי הנוסח של הבן איש חי יש כאלה שקוראים תהילים מתבודדים ויש כאלה שרק מסתכלים על הנר אבל זה חצי שעה קסומה רק מה אני יודע מה יקרה אדם יגיד שבי לקבל את האור שלך חנוכה צריך לשבת חצי שעה עכשיו ולזעוק לשמיים ולהתפלל וזה ואז מגיע הרגע והילדים משחקים ואבא בוא תשחק איתנו ואמא בוא צחק איתנו וזה וד והלך תפוס אפילו חמש דקות שתי דקות ציל למשל הילדים בבית יודעים זה זמן שאחרי הדלקת נרות רוצים לשבת עם אבא ללמוד לשחק אבל הם תמיד יודעים שיש לי את ה לפעמים זה חמש חמש דקות, לפעמים זה 10 דקות שאני אוהב לשבת, להגיד את התהילים שאני אומר, להתבודד על עם ישראל ופשוט לשבת ולהסתכל על האור של הנרות של חנוכה ואחרי זה ככה אני מתפנה אליהם. אז לפעמים זה אחרי חמש דקות, לפעמים אחרי 10 דקות, לפעמים גם זה אחרי חצי שעה, כי צריך את הזמן גם לילדים. לפעמים אתה רואה שפתאום הם משחקים ככה וזה וזה לא מפריע להם אבל תלוי כל אחד לפי גופו. יש כאלה שיושבים בזמן שהנרות דולקים, לומדים מדרשים, מגדטות, עושים סעודה. זה גם אותו דבר. זה גם הלה. אבל לבוא עכשיו לחנוכה ובזמן שהנרות דולקים ואבא רוצה לשבת אומא מול הנרות ועזוב אותי עכשיו, אני זה, אני פה, אני שם. לא לעשות את זה בכעס. לא. תושיב את הילד עליך, תספר לו איזה סיפור לאור הנרות, זה גם אתה מקבל את האור של חנוכה, תשאיר איתו איזה שיר, שב עם כל המשפחה ביחד זה גם יש כל אחד זה לפי המציאות שלו יש אחד זה עם הילדים, יש אחד זה לא משנה כל אחד זה לפי המציאות שלו. העיקר לבוא עם הרצון הטוב לקבל את האור של חנוכה ולא לא לדחוק לעצבים וכעסים, לבוא בנחת, אפילו שב דקה, שתיים, מסתכל על הנרות, התכוון על אור הנשמה, התכוון על רוגע, על נחת, על שלווה, על יישוב הדעת, תקרב את הילד אליך, שב איתו, תספר לו איזה משהו, תשאיר איזה שיר, תשים ריקודים. אני היה לי הרבה פעמים איך שהדלקנו נרות חנוכה שתיים שלוש דקות אמרתי את המזמורי תהילים שמתי להם טראנסים בבית מה לעשות זה ברסלבים ויאללה קדימה ריקודים והרגשתי גם אור נפלא והיו פעמים שישבתי איתם וסיפרתי להם סיפורים וכן על זה הדרך אבל העיקר לבוא לסובב איתם את הסביבודים מה שאתה יכול לעשות תעשה אז יש אחד שיותר קל לו שהוא יכול לשבת ולהתפלל והכל אני אישית משתדל להתפל על עם ישראל אבל כל אחד לפי העניין שלו כי כל אחד יש לו את האור של חנוכה הפרטי שלו והעיקר לקחת את הדברים בניחוטה בסובלנות ובאהבה כי זה האור של חנוכה של אהבת השם שיורדת אלינו וכל יום מוסיף והולך אבל איך רבי נחם מברסלב אמר שאם הוא ידע את הדרך של ההתבודדות הוא לא היה עושה שום סיגופים ושום תעניות אלא רק מה שציוו אותנו חז"ל. כמה זה אור נפלא שמנקה האור של ההתבודדות לדבר עם השם. וכבר דרך הבא על שם טוב בעולם היא לא על ידי סיגופים ותעניות אלא על ידי אהבת השם אהבת הורה ואהבת ישראל. באהבה מהירים אור של ניצחון. שיהיה לנו חנוכה שמח. ‏am
לצפיה בתכנים נוספים: