העמוד היומי מסכת שבת עירובין טו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת עירובין טו עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף תסב עמוד ב נתחיל בעמוד א שורה השנייה מלמטה במשנה ראינו את הגדרים של לכי מה הגודל שלו וכעת נראה ממה הוא צריך להיות עשוי אומר את המשנה בקול אוסים לחיים לכי יכול להיות עשוי מכל דבר שהוא אפילו בדבר שיש ברוח חיים גם בעל חי יכול לשמש לכי הוא שר אותו בפתח המבוי ובמשך השבת הוא משמש כרכי על ידי זה יהיה ניתן לטלטל בתוך המבוי ורבי מאיר אוסר רבי מאיר עוסר לטלטל על ידי לכי של בעל חי נראה כעת עוד שתי מחלוקות בעניין של בעל חי בהקשר להלכות אחרות הו מטמה משום גוי לל יש הלכה כתוב בפסוק כל אשר יגע על פני הסודה שזה מטמא בכמ את עצמו זאת אומרת במגע ובאוהל מה המילה כל בא לרבות לרבות גולל ודופק גולל זה המצבה שעל גבי המת שהיא מטמה כמו המת עצמה אז אומר את המשנה הו מטמ משום גולל גם אדם שלקח בעל חי והשתמש בו ככיסוי לקבר גם הבעל חי הזה יקבל טומא כמו דין של גוי לל ורבי מאיר מתאר רבי מאיר אומר שאין לזה דין של תומת גוי לל כאשר זה בעל חי מחלוקת שלישית וכותבים עליו גיטי נושי על בעל חי אדם שרוצה לגרש את אשתו יכול לקחת בהמה פרה לכתוב עליו עליה את הגט ולהביא לאשתו את הפרה ורבי יוסי הגלילי פוסל ונראה בגמרא ומה נחלקו אומרת הגמורה תני רבי מאיר אומר כל דובר שיש ברוח חיים מנוסי יסוי לא דופן לסוכה ולא לחי למבוי גם לגבי סוכה בעל חי פסול לשמש כדופן לא פסין לביוס זה כפי שהזכרנו וזה הסוגיות לקמן בפרק ביס שהתירו לטלטל להוציא מים מה הבור שהוא רשו יוכי לשטח שסביב הבור שהוא רשו ורבים על ידי בירוס דיודין שעושים כמין זוויות בפינות שבשטח שמסביב הבור וזה משמש כ מחיצות על ידי בעל חי אי אפשר לעשות את זה שזה יחשב לדומ דין ולא גולל לקבר גם לא כיסוי לקבר כפי שהזכרנו במשנה משום רבי יוסי הגלי אומר אקס לגי נושים וכעת הגמרא נכנסת למחלוקת השלישית לגבי גט מהת מד רבי יוסי הגלילי למה רבי יוסי הגלילי סובר שאי אפשר לכתוב גט של אישה של אישה על גבי בעל חי לכאורה מה הבעיה וכו סב ל הספר כריסטוס אז הוא כתב את זה על גבי פרה ונתן לה את הפרה ד תניה ונראה כעת את כל המחלוקת שנחלקו איך דורשים את הפסוק שכתוב לגבי גט וכתב לה ספר קריטו ונתן ביידה ושלך מ בסוי אומרת הברייה סיפר כתוב בפסוק וכתב לה ספר ים מה זה ספר אין לי אלא ספר שזה בעצם קלף כמין ספר כמו שאנחנו מכירים מספרי תורה שזה על ידי קלף מנין לרבות כל דבר שאפשר לכתוב גת גם על דברים אחרים על גבי עץ על גבי מתכת על גבי דברים אחרים תלמוד למה וכתב לה מכל מוקו הפסוק בא לרבות שאפשר לכתוב על כל דבר אם כן מה אתם הספר אז למה כתוב ספר קריטו יכולנו לכתוב רק וכתב לקריות ואנחנו נבין שיכתוב את זה על כל דבר שהוא לומר לכו מה ספר דובר שאין ב רוע החיים ואין ו יאכל אף כל דבר שאין ב ורוע החיים ואין יאכל אני מוציא מהדוגמה שהתורה הביאה ספר שתי הלכות דבר ראשון זה צריך להיות על גבי דבר שהוא לא בעל חי דבר שני שהוא לא דבר מאכל כמו ספר קלף שהוא לא דבר מאכל ולא בעל חי כך סובר רבי יש גליל ולכן הוא פוסל לכתוב גט על גבי בעל חי ורב אונן מה הם יענו על הפסוק למה הם לא דורשים ככה והם מכשירים לכתוב גט על גבי בעלך מי כתיב בה ספר אומר רשי אם היה כתוב אם היה כתוב וכתב לה ספר כריתות אז הייתי אומר אם היה כתוב וכתב לה קריטו בספר הייתי אומר הוא כתוב לה את הקריות איפה ה כתוב את הקריות דווקא בספר ואז הייתי דורש דווקא בקלף וכפי שרבי יסי גלילי דורש מבסדר שזה קלף וכתב לה בא לרבות אבל כיוון שלא כתוב וכתב לה קריטו בספר אלא כתוב וכתב לה ספר קריטו זה בא לומר לספיר הסבורים באלמה הו דאוס כיוון שספר קסיב דנו ספר קריטו ולא קריטו בספר זה בא לומר לי שיכתוב בגט מה יכתוב בגט את הסיפור מלשון לא מלשון ספר קלף אלא מלשון סיפור שיכתוב את הסיפור של הגט שהוא מגרש את אשתו מהאיש שהיה לו איתה ורבנן הי וכוס לא ממה דרש אז הבנו למה רבון לא דרשו בצורה שרבי ישי הגלילי דרש מספר קריסוס להתחיל עם קלף ואז לעבור לרבות כל דבר ואז לרבות דווקא דברים שהם לא בעל חי ולא דבר מאכל כפי שרבי סי הגלילי דרש אז מה רבונו נדרשו מה וכתב לה שזה בא לרבות עוד דברים מה הי דר שבי האומ בואל בכתבה מתגרשת ו מתגרשת בכסף הם סוברים שהב קוסב לא בא למהט לומר לי שאישה יכולה להתגרש דווקא על ידי כתיבה שכותבים גט ולא על ידי כסף למה הייתי חושב שאפשר לכתוב שאפשר לגרש אישה על ידי כסף לגדי דמינה הועיל וקש יציאה להבי יש לנו עקש במסכת קידושים מוזכרת כמה פעמים שמקישים גיטין לקידושי ממילא הייתי לומד מהבה בכסף אף יציאה בכסף כמו שקדש אישה אפשר על ידי כסף ככה אולי גם לגרש אותה אפשר על ידי כסף היא נותנת כסף ואז היא מתגרשת או שהוא יתן לה כסף ואז הוא יגרש אותה ככה הייתי חושב כו מש מלון וכוס ו ו לא שבג זה לא כמו קידושין בזה אני לא מקיש אלא זה חייב להיות דווקא על ידי כתיבה שהוא כותב לה את הגט ולא שהוא נותן לה כסף ורבי יוסי הגלילי הסבור מינולה מאיפה הרבי יסי הגלילי לומד שזה צריך להיות דווקא על ידי כתיבה ולא על ידי כסף נקל מספר קריסוס מהשמחות של המילה ספר למילה קריטו זה בא לומר ספר קורסו ון דבור אכר קורסו שדווקא הכתיבה היא זאתי ש קורט ויוצרת את הגירושין ולא דבר אחר דהיינו גם לא כסף ורבו ה ספר קריסוס מה הם ידרשו מהשמחות של ספר למילה קריסוס מבו לדוב הקורס בינו לבינה הם דורשים שהספר הזה צריך ליצור קריטו זאת אומרת נתק בין הבעל לאישה ולא ולא שהיא תמשיך להיות אגודה בו לעולם לגד תניה כמו שנראה כעת בברייס הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין הוא מתנה אני מגרש שך אבל בתנאי אחד שלעולם את לא שותה יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אני לא רוצה שתלכי לבית אביך לעולם וזה התנאי שלי בשביל לגרש אותך אין זה קריסוס כיוון שאז יוצא שהיא אגודה בו לעולם אם עוד 50 שנה היא תלך לבית אביה או שהיא תשתה יין יתבטל הגירושין שנעשו לפני 50 שנה זאת אומרת שהיא אגודה בו כל חייה בתנאי שהוא תנא איתה זה לא קריטו אנחנו צריכים קריטו שיהיה נתק בינו לבינה אבל מה כן אפשר כל שלש יים היזה קריסוס אם הוא מגביל את זה בזמן מסוים זה כן בסדר וזה אפשר לעשות תנאי שהוא לזמן מוגבל אז כך הם דורשים מספר קריסוס שצריך דבר שקורת בינו לבינה ולא דבר שיצור שהיא תהיה אגודה בו לעולם והביס הגלילי נקלי מקורס כריסטוס הביסי הגלילי דורש את זה מהתור של המילים מהאותיות ווב וסוף שיש בכריס יחלנו לכתוב ספר קורא למה כתוב קריטו זה בא לרבות שצריך שיהיה קריטו לעולם ושהיא לא תהיה לא תהיה אגודה בו לעולם ורבנן קריסוס לא ידר שהם לא דורשים את האיתור של שני המילים שיש במילה קריסוס אלא הם דרשו רק את ספר כריסטוס יחד וכפי שהזכרנו אומרת המשנה שיירה שכנתה בביקה וכעת אנחנו עוברים לשיירה נראה בגמרא שיירה זה משלושה אנשים ומעלה שהם חנו בביקה וכעת הם הולכים לשבות שם שבת והם רוצים שיוכלו לטלטל בתוך השיירה ממקום למקום להעביר חפצים איך הם יוצרים להם עתר לטלטל כאשר הם נמצאים בשטח שלכאורה אסור בטלטול והקיפו הכלי בהמה הם לקחו את כל הכילים המזוודות עסקים כל מה שהיה להם ועשו יצאו מזה מחיצה בגובה רה טפחים טלים בתוכה ובלבד שיהיה גדר גבוה עורות תפוחים ולא יהו פרצות יסי רוייס על הבניין דהיינו שיהיה הרוב מהשטח יהיה מגודר ולא יהיה הרוב פרוץ ומוסיפה המשנה כל פרצה שהיא ב10 אמות מותרת מפני שהיא כפתח יסר מכאן אסור זאת אומרת צריך יש שלושה תנאים כדי להכשיר את המחיצה הזו שנעשתה על ידי המזוודות והסכים וכלי הבהמה א' שזה יהיה גבוה עשרה טפחים ויהיה עומד מרובה על הפרוץ הרוב יהיה גדר ולא הרוב יהיה פרוץ וש שלא יהיה פרצה של 10 אמות שיותר מ-10 אמות כיוון שאז זה נחשב שכל הצד הזה הוא פרוץ ואין פה מחיצה כלל אומרת הגמור איתמר פוץ קומד מה הדין אם יש לו מחיצה שהמקום הזה מוקף במחיצות אבל 50% ממנו מגודר ו-50 א ממנו הוא פרוץ האם צריך שהרוב יהיה מגודר שיהיה יותר מ-50 א מגודר ורק אז אנחנו מכשירים או שהעיקר לא שלא יהיה יותר מ-50 א פרוץ כמנה שיש לנו 50% בדיוק שהוא פרוץ ו 50% שהוא מגודר האם להכשיר לטלטל שם או לא ומבאר את הגמורה רב פופה אמר מותר רב הונ בר רביש אמר אסור רב פופה אמר מותר אוכי אגמר רחמו ל מושה דהיינו מה שמושה למד לגבי לחוס עירובין איך צריך להיות לא תפרוץ רובה שלא יהיה פרוץ רוב השטח וממילא ברגע שלא פרוץ רוב השטח כיוון שזה 50% פרוץ ולא רוב ממילא אפשר לטלטל לכן פופ מתיר רבוד רבי שוע אמר אסור אוח יג מר רחמו ל מוישה התורה כך לימדה את מוישה גדור רובה דהיינו לא שלא יהיה פרוץ רוב אלא שיהיה גדור רוב וכיוון שלא גדור כאן רוב אלא רק 50% לכן יהיה אסור לטלטל וכעת נבאר וננסה להביר ראיות למחלוקת הזאת שהיא בעצם נקראת מחלוקת פוצק מה הדין כשזה חצי פרוץ וחצי גדר חצי מגודר תנן ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין נתחיל מהמשנה שלנו כתוב אחד התנאים של השיירה שכנתה ועשתה מחיצה מכלי הבהמה שלא יהיה רוב פרוץ שלא יהיה פרצות יותרות על הבניין יותר מהבניין יותר מהבנייה של הגדר או כבניין מותר משמעות המשנה שאם זה חצי חצי זה בסדר העיקר שלא יהיה רוב פרוץ לכאורה רואים כאן כמו רב פופה שאמר שמותר לטלטל בפרוץ קמד אונה הגמור לא יתמו כבניין מותר אלא אמה אם בניין יתר על הפרצה מותר אל תדייק לי דהיינו שלא יהיה פרוץ מרובה אבל אם יהיה פרוץ כעומד מותר אלא תדייק לי אבל אם יהיה עומד מרובה אז מותר שואלת הגמורה אבל אבל כבניין מה היא אסור אם אתה רוצה לדייק שדווקא מתי יהיה מתי יהיה מותר אם הרוב יהיה בנוי אבל אם יהיה חצי חצי יהיה אסור אז יוכי ליטני לא יהיהו פרצות כבניין המשנה היייתה צריכה לכתוב בלבד שלא יהיה פור וץ קומד שלא יהיה חצי חצי אם אתה מבין שהחצי חצי הוא סיבה לאסור ואני עדיין לא מתחיל לטלטל בכזה מצב אז למה המשנה אומרת שלא יהיה פרוץ מרובה צריך לכתוב שלא יהיה פרוץ קומד כשה אז זה נכנה מקשה מפה ויש מכאן ראיה לשיטת רב פופה שמותר בפורץ קומד כמו שדייק המשנה מזה שהמשנה שללה רק שלא יהיה פרוץ מרובה ולא שללה שלא יהי שלא יהיה פרוץ כמד תושמע ננסה להביר ראיה נוספת כתוב במשנה בסוק המקרה סוכתו בשיפודן או בארוק אמיצה כידוע הסוכה צריכה להיות שני תנאים דבר שגדל מן הארץ הסכך צריך להיות דבר שגדל מן הארץ ושאינו מקבל טומא אם הוא שיכך את השכר של הסוכה משיפודים של מתכת שזה לא גדל מן הארץ אז זה פסול לסכך או ארוכות המיטה שזה דבר שמקבל תומא הקרשים של המיטה אם יש רווח ביניהן כ מויסון כשירו דהיינו אם הוא עשה עם רווחים בין שיפוד לשיפוד או בין ארוכה לארוכה בין עמוד לעמוד של המיטה רווח כמותן כמו אותו רווח של השיפוד הוא השאיר גם ביניהם רווח של חלל ובחלל הזה הוא מילה סכך כשר אז הסוכה כשרה לכאורה הסכך הפסול דינו פרוץ אם נגביל את זה לעניין מחיצה זה כמו פרצה במחיצה והסכך הכשר שביניהם זה כמו מקום שיש לנו גדר ומגודר לנו לעניין טלטול אז ממילה כתוב כאן שאם זה חצי חצי חצי כך כשר חצי כך פסול זה כשר ואם כן הוא הדין כאן פרוץ קומת נתיר אומרת הגמר עסקינן שנכנס ויוצא מדובר שהשיפוט הרווח של שהוא השאיר בין שיפוד לשיפוד או בין ארוכה לארוכה הוא לא בדיוק רווח של שיפוד אלא הוא רווח שהוא קצת יותר משיפוד וכעת הגמרא מבינה שבהכרח צריך לומר ככה כיוון שאי אפשר להשאיר בדיוק רווח של שיפוט בין שיפוט לשיפוד וכיוון שהוא מודד עם שיפוד ביניהם ממילא אז הוא צריך להכניס ולהוציא את השיפוד כדי לדעת כמה הרווח שנשאר כאן ושם למלות סכך כשר אז ממילא בר שזה רווח שהשיפוט נכנס ויוצא אז ודאי שזה קצת יותר משיפוד ויש פה רוב ש סכך כשר כי את כל החלל הזה הוא מילה בסכך כשר אז לכן זה לא פרוץ כעומד אלא זה עומד מרובע על הפרוץ יש פה רוב ש סכך כשר אומרת הגמורה ווא אפשר לצמצם למה אתה מסביר שמה שכתוב שם במשנה אם יש רבח ביניהן כ מויסון חייב להיות שנשאר קצת יותר ב נכנס ויוצא קצת יותר משיפוד ברווח שבין שיפוד לשיפוד אפשר לצמצם ולהשאיר בדיוק את החלל של השיפוד ו אפשר לצמצם ואם כן הספה אומרת שכשהיה כתבה אם רש רבח בינין כ מויסון הכוונה כ מויסון ממש חצי חצי ושוב יש לנו ראייה של פרוץ כעומד שמותר אומר רבי אמי במה עדיף לא שאי אפשר להעמיד כיוון שטכנית אנחנו חייבים להעמיד נכנס וייצא אלא וודאי שהוא יכול להשאיר רווח ביניהם בין שיפוד לשיפוד בדיוק כם לא שיפוט ואז זה יהיה כדין פורץ כומ רק אנחנו מעמידים את המשנה כשאמרה אם יש רוח כ מויסון שבהכרח הכוונה כ מויסון זה על ידי זה שהוא לוקח שיפוד בין שיפוד לשיפוד מכניס ומוציא כדי להשאיר את הרווח וזה הכוונה כ מויסון כדי להשאיר רווח של שיפוד הוא צריך להכניס ולהוציא אז ממילא הוא מעדיף ומשאיר קצת יותר עודף קצת יותר מאשר גודל של שיפוד רגיל ולכן יש רוב של סכך כשר רובה אומר אם היו נתונים ערב משט רובה מתרץ תירוץ אחר שם יש לנו רוב של סכך כשר כיוון שמדובר שאם השיפודים הארוכות השכח הפסול עומד בצורה של ערב אז את השכח הכשר הוא מעמיד על גבן בצורה של שתי ממילא השכח הכשר נסמך על השיפודים או על הארוכות המיטה יושב על גבן אז זאת אומרת הוא גם ממלא את החלל שביניהם והוא גם יושב על גבי השכח הפסול אז הכריח שיש פה ראש שסרח כשר הוא ממלא גם את החלל שזה 50% מהחלל של הסוכה והוא גם עולה עוד על גבי הסכך הפסול ולכן הוא נמצא שהוא רוב וזה לא פרוץ כומת אז אם כן ראינו כאן את המשנה שלוש מחלוקות לעניין בעל חי מחלוקת ראשונה מה קורה בלח היין של בעל חי חכמים מכשירים רבי מאיר פוסל לגבי גוי לל חכמים אומרים שזה מטמא כגוי לל ורבי מ אומר שבעל חי לא יכול לשמש גויל לא מטמ גוי לל ולגבי גיט אנושים חכמים אומרים שאפשר לכתוב גט ורבי יש הגלילי פוסל רבי מאיר ראינו שהוא פוסל את בעל חי גם לגבי תפנות לסוכה גם לגבי בירוס וגם לגבי גוילי הטעמים של רבי יסי הגלילי ורב אונן הם נחלקו בפסוק וכוסו לא ספר כריסטוס רבי יוסי גלילי דרש את הפסוק ככ וכוסו לא זה בא לרבות שאפשר לכתוב לא רק על ספר על קלף אלא זה בא לרבות כל דבר אבל את ספר אני דורש דווקא דבר שהוא אינו מאכל ואינו בעל חי נוסן ביודו אנחנו אומרים ספר קריסוס אנחנו דורשים ספר קורסו לפי הבש הגלילי ולא דוור אח קורסו דיינו למעט שהי יפשר על ידי כסף מהסמכות של ספר לריסוס אנחנו דורשים שצריך שיהיה דבר שקורת בינו לבינה ו ואילו מהאיט לשון של קריסוס של הו והת רב סגלי לי דורש עוד הלכה שאסור שיהיה תנאי שהוא עומד ואוגד אותה לעולם רבונו חולקים וסוברים וכוסו לו כשהם דורשים וכוסו לו ספר הספר זה בא לסיפור דבורים בעלמה ומילא וכוסו לו הם דורשים שבכתיבה הם מתגרשת ולא בכסף אז אין להם לימוד שצריך שיהיה דווקא דבר שהוא לא בעל חי ו מאכל ספר קריסוס הם דורשים מזה שצריך שיהיה דבר שקורה בינו לבינה ואת אבוא והסוף את האיתור של קריטו הם לא דורשים לרבות עוד תנאים הם לא דורשים את זה לרבות עוד הלכה ולכן אין להם צורך לדרוש מזה עוד הלכה המשנה אומרת שהרה שכנתה בביקה והיא גידרה את עצמה עם הכלי בהמה ה צריך שלושה תנאים שיהיה גבוה ר טפחים שיהיה רוב עומד מרובה על הפורץ ושיהיה לא יהיה פרצה של 10 אמות מה הדין בפורס קומד רב פופה מותר לרב בשוה אסור שאלה מה לימדו אותנו לוך ל מש מסיני במחיצות האם לימדו שיהיה גדור רוב או שלא יהיה פרוץ רוב ניסנו להביא ראיה מהמשנה הבאנו ראיה מהמשנה למעשה שכתוב ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין מה שמה שהעיקר שלא יהיה פרוץ מרובה ולא כתוב ולא יהיה פרוץ כעומד מה שמע שאם זה פרוץ כעומד זה כן קשה ממילה רה לרב פופה שמותר לטלטל בפורץ קומל מהמקור סוקוס בשיפודים דחינו שאין רעיה כי לא מדובר שם שזה בדיוק חצי חצי אלא ב מעדיף הוא שם קצת יותר רווח בין השיפודים ו בשביל שיהיה נכנס ויצי השיפוד ונמה יש פה רוב של סכך כשר ולא חצי חצי רוב אומר מדובר שהוא מניח שתי על גבי ערב ולכן יש פה יותר מ יותר סכך קשר מאשר סכך פסול וזה לא חצי חצי אז אין מכאן ראיה שפורץ קומד יהיה מותר מותר להכשיר בזה את הסוכה וממילא יהיה מותר להחשב מזה את המחיצות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: