העמוד היומי מסכת עירובין דף טו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף טו עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא עירובין דף טו עמוד ב נתחיל בסוף העמוד הקודם משנה בקול עושים לך יין החומר שממנו אני מעמיד את הלכי אפשר בכל דבר אפילו בדבר שיש בו רוח חיים אני יכול להעמיד שם בהמה חיה שעומדת עם גובה למעלה מעשרה טפחים יכולה לש כ לכי מה החידוש רב מאיר עוסר למה כשאנחנו ים לקמן רב מאיר אומר שכל מחיצה שבנויה על חיות כלומר בנוייה על אוויר זה לא הכוונה אוויר הכוונה שבנויה על חיות של בהמה אינה יכולה לשמש כלחים הוא מטמה משום גולל גולל לפי פירוש רשי הכוונה היא הגג של ארון הקבורה של מת הוא מקבל טומאה גם אם אנחנו מסיירים אותו מארון עצם העובדה שהוא שימש הוא מטמא דינו כמו מת מטמא מטמא באוהל אז הגולה לפי טס הכוונה היא לא הגג של הארון אלא הכוונה היא האבן המצבה לכאורה המצבה שיש היום מעל המת מטמה גם אם היא לא מטמה בגלל עצם המת שנמצא למטה כגון שיש חציצה או כאלה דברים הגולל מטמה המצבה עצמה מטמה מה הדין אם אדם העציב בהמה בהמה חיה בתור גולל על מת לפי תנ קמה מטמה משום גולל ורב מאיר מתאר זה לא משמש גולל וכותבים עליו גתי נשים יכול אדם לכתוב גת לאשתו על פרה אור של פרה כמובן לא על העור הכוונה הי שהבהמה חיה ולתת לה את הבהמה ורבי יוסי הגלילי פוסל אומרת הגמרא מה הסיבה לכל המחלוקת בין רמ לבן רבון תני רב מאיר אומר כל דבר שיש ברוח חיים נוסן אותו לא דופן לסוכה הוא לא יכול לשמש כדופן ולא לכי למבוי כמו שראינו במשנה ולא פסין לבירות הכוונה היא אותם בערות ש חזל נתנו להם אפשרות להשקות את הבהמה על ידי הפיכת המקום שמצידה הבאר לרשות יוכית באמצעות יום דין היא לא יכלה לשמש כד ומד ולא גולל לקבר משום רב יוסי הגלילי הוסיפו ואמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים הסיבה לכל הדברים האלה אנחנו לומדים דבר שבנוי על חיות לא יכול לשמש כדופן אמיתי לגבי כל דבר כל דבר שאנחנו צריכים דופן דהיינו סוכה וי כל הדברים לא יכולה בהמה לשמש כדבר הגמורה בסוק מרחיבה מה הסיבה האם משום חשש שהבהמה תקרוס באמצע אנחנו נראה הלאה אומרת הגמרא מה התמה דרבי יוסי הגלילי למה רבי יושי הגלילי התיר פסל סליחה פסל רבי יושי הגלילי לכתוב גט על בהמה חיה נתניה ספר בתורה כתוב שאדם כמגרש את אשתו וכתב לה ספר קריטו ספר לכאורה אין לי אלא ספר מביא רשי פסוק מנך מהנביאים שכ שכתוב ספר הכוונה היא לאור מגילה ספר הכוונה היא אור אז לכאורה מצד המילה ספר היה כוונה לכאורה שאפשר לכתוב גט רק על אור מני לרבות כל דבר אם הוא כותב על כל דבר אחר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום כתב לא כתוב על מה אם כן מה תלמוד לומר ספר לומר לך מה ספר דבר שאיין בו רוח חיים ו נו אוכל אדם לא יכול לכתוב גט על מצה על פי הדעה הזאת אף אף כל דבר שאין ברוח חיים ואינו אוכל זוהי דעתו של רבי יוסי הגלילי אי אפשר לכתוב גט על דבר שיש בו רוח חיים בגזירת הכתוב ברבון מי כתיב בספר לא כתוב וכתב בספר התורה לא באה ללמד אותנו את מיקום הכתיבה התור בארה להגיד לנו רק שהוא כותב אין שום לכאורה הגבלה איפה מה הוא כותב כותב ספר מה הכוונה ספר ספ בספר ספר כתיב לספירת דברים באלמה ודעתה המילה ספר באה להגיד לנו שכל מה שהוא עושה בתהליך הזה של כתיבה של נתינת הגט הוא צריך לכתוב הוא לא עושה שום דבר אחר אלא רק כתיבה וכמובן אחרי זה מסירה לאישה ברבון אי וכתב למי דר שיבי אז יוצא לנו ככה לפי רבון אני אומר וכתב ספר זה לא הכוונה בספר זה לא מלמד אותנו על מיקום הכתיבה וממילא המילה וכתב לא צריכה לרבות לנו כל מיני סוגי מקומות אין לנו שום מיעוט ספר זה לא בא ללמד על מיקום הכתיבה ממילא כתב לא אמרו לבוא לרבות אנו ממקומות אחרים הגמרא שואלת אחרי זה מה לומדים מהמילה וכתב לפי רב יוסי כתב בספר הכוונה היא לומדים באמת כתיבה רק בספר באה התורה ואמרה וכתב בספר לרבות כל דבר אבל בדברים שדומים לספר דהיינו דברים שאין בהם רוח חיים ולא משמשים כאוכל שואלת הגמרא ורבנן אי וכתב למי דרשו בי הרי הם לא צריכים את וכתב כדי לרבות ההו מבאלה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף אדם לא יכול לגרש את אשתו בכסף דסל כדת חמינה הועיל ויתק שיציאה להוויה בכל מקום אנחנו לומדים דיני גט הרבה דברים דיני גט מדיני קידושין מה הווייה בכסף אף יציאה בכסף כמש מלן אומר רשי איך היה אדם מגרש את אשתו בכסף נותן לה כסף אומר בכסף זה את מגורשת כמו בקידושין בכסף זהת מקודשת יתן לה כסף גיד בכסף זו מגורשת אילולי שהתורה כתבה את המילה וכתב כדי ללמד אותנו להגביל אותנו שהאפשרות היחידה לגרש אישה מבעלה זה באמצעות כתיבה ולא באמצעות כסף ורבי יוסי הגלילי אי סברה מנהלי מאיפה וודע שאי אפשר לגרש בכסף נקלי מספר קריטו ספר קורטה ואין דבר אחר קורטה ורבנן אי ספר קריטו מבילה למה הם משתמשים בזה דבר הקורת בינו לבינה ההגדרה היא כזאת אישה כשמתגרשים צריכה באמת להגיע למצב של התנתקות מבעלה זאת אומרת היא צריכה להגיע למצב שיהיה זמן גם אם לא עכשוי זמן בעתיד שהיא לא תהיה קשורה בשום קשר לבעלה דהיינו היא תוכל להתחתן עם אדם אחר אבל למשל כמו שלמדנו לכד תניה הרי זה ג איתך על מנת שלא תשתי יין אדם אמר לאשתו גיטך יכול רק אם לא תשתי עין עד מתי תכף נראה על מנת שלא חיל לבית אביך אם הוא אמר לה לעולם אין זה קריטו לא ייווצר אף פעם נקודת זמן שבה אני אוכל להגיד שהאישה יכולה להתחתן עם אדם אחר ללא שום מגבלה תמיד כשהיא תרצה להתחתן עם מישהו אחר היא עדיין מוגבלת לא לשתות יין לא ללך לבית אביה לכן זה לא נקרא כריתות אבל אם אמר לה אל תשתי יין כל 30 יום ובהחלט יתכן יתכן שהיא תחייה לאחר ה-30 יום ואז מהיום ה-31 והלא היא באמת לא מוגבלת יכולה להתגרש ללא שום ללא שום קשר לבעלה כל 30 יום מרזר קריטו זה לומדים מהמילה ספר קריטו דהיינו שצריך שיהיה דבר שקורץ בינו לבינה גט צריך להביא את האישה למצב שלפחות בנקודת זמן עתידית היא תהיה מנותקת לגמרי מקשר כלשהו לבעלה ורבי סא הגלילי מאיפה לומד ההוא לומד מספר קריטו שספר קורתה ן דבר אחר קורטה נפק לי מכרת קריטו יש אריכות במילה כתוב כרת למה כתוב כריתות רבי וסא גלילי רבונו כרת כריתות לא דרשי רבונו לא לומדים את העריכות הזאת של כרת חיטות ממילא הם לומדים את הנושא הזה של ספר קורטה הם לומדים את זה לגבי ה דבר שקורת וללמוד את זה מכרת כריתות הם לא רצו כמה שלא מקובל עליהם ע לימוד מאריכות מתנית שירה שכנתה בבקעה והקיפו הכלי בהמה אנשים שאו בשבת בבקעה ומקום הוא פרוץ לחלוטין זאת אומרת הוא משמש קרמס והם רצו לתחום את עצמם כדי ישחו לטלטל והקיפו הכלי בהמה הגמרא מביאה אחיזה דוגמאות של כלי בהמה אבל כל מה שנמצא בהמה באזור כל הדברים שקשורים כל מה שיש להם יכול שישמש כ מחיצות מסביב מטלטלים בתוכה ובלבד שיהיה גדר גבוה עשרה טפחים כמו בכל מקום מחיצה צריכה שתהייה גבוהה רה טפחים ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין אנחנו צריכים שהמרחק בין הכלים השונים שמשמשים לנו כהי עבור השיירה הזאת עבור המקום הזה לא ייה שמה מקום שהפרצוף לשים לב הפרצה אסור שתהיה יתרה לבניין מה הדין אם הפרצה היא באותו גודל כמו הבניין נראה בגמרא כל פרצה שהיא כ10 בנוסף יש עוד פסול שאפשר למצוא באותו היקף של לשיירה אם המקום הוא עומד מרובע על הפרוץ אבל באמצע באחת הדפנות יש לנו פרצה בגודל של למעלה מ-10 אמות זה נחשב כפרה ולא כפתח כל מקום שיש פרצה בין תפנות אני רואה את זה כפתח אבל אני מוגבל עד גודל של 10 אמות אם יש פה יותר מ-10 אמות אני לא יכול לחשב את זה פרצה כפתח אלא כפרה כל פרצה שהי כ-10 אמות הכוונה יותר מ-10 אמות מותרת מפני שהיא כפתח כלומר אם כ10 רמות היא מותרת מפני שהיא כפתח יותר מכאן אסור אם הפרצה כמו שאמרנו יותר מ-10 רמות היא אסורה עד 10 כולל 10 היא עדיין נחשבת כפתח איתמר פרוץ כעומד יש לנו דופן ודופן הזה יש בו פרצות יש בפו מקום המידה עומד המקום הפרצות הוא באותו גודל זהה לגודל של העומד זהה ממש רב פפא אמר מותר הדופן הזאת מותרת רבונה ברדי רב ישוע אמר אסור רב פפא אמר מותר למה הוא מתיר אחי אגמר רחמון למוש לו טפרו צרובה לכאורה משמע זה ההסבר הוא כזה שניהם מסכימים גם רב פפה שמתיר בפרוץ קומד וגם רב הונ בד רב ישע ש עוסר בפרוץ קומד שני מסכימים שהרוב בעצם קובע השאלה איזה רוב נאמר בדופן לפי רב פפא הרוב נאמר שלא יהיה פרוץ ברובו כל שהדופן הזאת לא פרוצה ברובה היא משמשת כדופן כשרה אחי אגמן רחמו למוי שלא תפרוץ רובה רב הונא ברד רביש אמר לא אני זקוק לרוב איזה רוב רוב שלומד אחייג מחמוד ל מוישה גדור רובה אז מחלוקת בין רב פפה לבין רב הונ ברדר וישוע מה הדין של פרוץ כומ זה דהיינו השטח הרוחב של המקום הפרוץ הוא אותו רוחב כמו של המקום העומד את הכללים היותר אנחנו נר בהמשך במקרה דנן האם אני מתיר את הדופן הזאת או לא תנן ולא יהיו פרצות יתרות על הבניין כמו שדייק מקודם במשנה כתוב שהמגבלה שיש לאותו מקום שהשערה הקיפה סביב עצמה צריך שהפרצוף של הבניין מותר לכאורה הוכחה לרב פפא לא לא תימה א כבניין מותר אלא אימה אם עניין התר על הפרצה מותר אל תדייק שאם הפרצה היא שווה בגודלה לעומד זה כשר לא תדייק דיוק יותר רחוק אם הפרצה יותר גדולה מהעמדת הגמרא אבל אם ככה אבל אם כחי ליתני לא יהיו פרצות כבניין אם אתה אומר שפר פרוץ כעומד כן כשר אלא מה למה המשנה אומרת בוא נמר שלא יהיו פרצות יתרות כ מה אתה אומר לא אל תדייק שאם הפרצה כעומד זה כשר אלא רבונה ברדר אביש אומר לך אם פרצה כומת זה פסול אם ככה למה המשנה מגבילה אותי רק שלא יהיו פרצות יתרות המשנה הייתה צריכה להגיד לנו גם שלא פרצות כבניין הרי לפי רב הונ בדרבי שועה גם זה פסול קשיה תושמע המקרה סוכתו בשיפודן או בארוק המיטה אדם אין לו מספיק סכך אז הוא שם בתור סכך או שיש לו כבר קדמה דנ שיפודים שזה ברזל זה פסול לסכך בפו או בארוק המיטה ש זה כלי שמקבל תומה גם פסול לסכך בו אבל בין ארוכות המיטה בין אוסף ארוכות המיטה בכל מקום יש רווח שאותו הוא מייעד לשים עליו סכך כשר אם יש רווח ביניהן כמותן זאת אומרת הרווח שבין השיפודים בין שיפוד לשפוט יש רווח שהוא כמו הרוחב של השפוט עצמו כשרה מה אנחנו רואים פרוץ כעומד כשר הרי מה יקרה בסופו של יום במקום הרווח עכשיו יהיה שכ כשר במקום שלצידו יש סכך פסול הסכך יהיה חצי חצי חצי סכך כשר חצי סכך פסול כמובן בצורה לסירוגין ואנחנו מכשירים את הסוכה אח במס קינן כשנכנס ויוצא לא כמו שחשבת שבאמת הרווח מין השיפודים הוא ממש ממש כמו השיפודים עצמם לא אלא הכוונה היא שאיך אנחנו מודדים את הרווח ביניהם אני לוקח את אותו שיפודים שם שמה ואני מכניס ומוציא אותם בקלות ו ידוע כל דבר שנכנס במקום מסוים בקלות יוצא ונכנס בקלות המקום שאליו הוא נכנס קצת יותר רחב ממילא המקום הזה שאמרנו שאני מכשיר את הסוכה באמצעות הסכך הקשר העתידי שהוא ישים שמה בסופו של דבר יהיה סכך קשר יותר מאשר סכך פסול למה כמ שהרווח הזה שבין השיפודים הוא קצת יותר רחב ממקום השיפודים הראייה שאני מכניס את השיפודים לשמה בקלות ומוציא אותם בקלות ואפשר לצמצם הבינה הגמרא שלמה אני מעמיד בצורה כזאת שזה נכנס בקלות כמה שקשה לאדם לבדוק באמת שהרוח של הרווח הוא בדיוק כמו הרוחב של הסתום של השיפודים קשה לכן אומרת הגמרא כנראה כנראה המצב הוא שמה שהרווח קצת יותר גדול אבל אומרת הגמרא ואפשר לצמצם אדם כן יכול לבנות סוכה בצורה שבאמת יהיה חצי חצי ולא בהכרח שיכנס ויצא בקלות אומר רבי עמי במדי נכון אפשר לעשות כזה דבר אבל שמה כשהמשטרה את השיפודים והרווח ביניהם כמו הרוחב של השיפודים מדובר במקרה מפורש שהוא עשה את הרווח קצת יותר רחב מאשר השיפודים עצמם ולכן הסכך הקשר העתידי שיש שמה יהיה רב יותר מאשר השיפודים רבה אמר אם היו נתונים ערב נותנו שטי שטי נותנו ערב כידוע חזל משתמשים בלשון שטי וערב כדי להגיד לנו את כיוון הזרימה זה לכוח מהנושא של של הריגת בדים הריגת בדים מהחוטים הארוכים שולחים להמשך המ שתי ערב זה החוטים שאנחנו מכניסים בין החוטים לאורך אנחנו משלבים אותם בתוך החוטים לסירוגין אחד עולה ואחד יוצא זה נקרא ערב גם חזל התכוונו שטי הכוונה היא מחיצה למשל שעומדת מלמטה למעלה נקרא שטי לעומת זה המחיצה ה מאונכת לא ה מאונכת לאו שהיום קוראים לזה מאוזן מה שהולך בצורה מאוזן מצד לצד זה נחשב כ כערב אז אומרת הגמרא שמה איך הוא ישים את הסכך הכשר הוא לא ישים אותו בצורה כמו שהוא שם את השיפודים לא הוא שם את הסכך הכשר כשקצת הסכך הכשר שוכבים על השיפודים ממילא כדי שדבר מסוים ישכב ולא יפול בתוך החור שיש לנו שמה ברווח הוא חייב להיות טיפה יותר ארוך ממילא המקרה שמה אנחנו צריכים להתיר כמר שבסופו של דבר הסכך הקשר יהיה מרובה מהסכך הפסול כמה שבשביל שהסכך הקשר יוכל לשכב בביטחה על הרווח ולא ייפול למטה הוא צריך שקצותיו יהיו בולטים לכיוון השיפודים ממילא יש לנו רוב סכך כשר ולכן שם אנחנו מתיירים תוש מה שערה שכנתה בבקעה והקיפוה בגמלים הבריחו שמה את הגמלים זה מדובר על פי המנדה אמר שאומר שמקום דבר בעל חיים יכול לשמש כמחיצה בהקפות באבטין זה דברים ששמים על הגמל שיש יכלו לשבת עליו בנוחות בשלפים הכוונה היא המשאות בקנים בקלחת אם נסעתי על הגמל קלחי ירכות מטלטלים בתוכה כל הדברים האלה יכולים לשמש כמחיצה תקנית כמובן עם גבעם יותר מעשר טפחים רק תנאי אחד ובלבד שלא יהיה בין גמל לגמל כם לא גמל ובין וקף וקף כם לא הוקף ובין אבית לבית כמלא אבית מה אנחנו רואים אנחנו מוגבלים אסור שהרווח יהיה כמו המקום העומד אסור שהרווח יהיה באותו גודל כמו המקום העומד לכאורה הוכחה לרב הונ ברד רב יהשוע שפרוץ כעומד א ופסול כמו שאתה רואה שאם הרווח הוא כמו כמו העומד פסול אומרת הגמרא הכנה מ כשנכנס ויוצא גם שמה מדובר שהמקום הזה שבין גמל לגמל גמל יכול להיכנס בו בקלות וזה מלמד אותנו שהמקום הרוח קצת יותר גדול מאשר המקום של הגמל ולכן שמה אני פוסל באופן זה אבל אם באמת יהיה פרוץ כעומד שוב זה מחלוקת רב פפה שמתיר ורב אונה ברד רב ישע שאוסר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: