העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד ב

[מוזיקה] דף ק עמוד ב היום אנחנו נעסוק בהרחבה בדיני ים מה קורה אדם שזורק מים לרשות הרבים מרשות הרבים לים וכן הלאה נעסוק בזה בהרחבה כשמדברים על ים כולנו לפחות לי בכל אופן עולה מול העיניים את התיאור את הציור איך נראה הים עם הגלים הגועשים ששוב ושוב מנסים כביכול כו לשטוף את העולם כפי שמובא במדרש הרי מדוע יש גלים אפשר להסביר את זה בתופעות טבע פיזיקליות מדהימות יש רוח יש כל מיני הכל טוב אבל עדיין מובא במדרש דבר נפלא הגלים שאנחנו רואים בים מקורם בכך שרוצה שרו של יםים לשטוף ולהטביע את כל העולם כולו והקדוש ברוך הוא שם גבול חול לים הוא שם את החול בחוף הוא בעצם הוא הגבול ואומר לים עד פה תבוא ושימו לב שוב ושוב יום ועוד יום שעה ועוד שעה מאז הוא לתמיד מס מנסה שרו של ים עוד הפעם ועוד הפעם לשטוף את כל העולם בכל גל וגל מחדש הקדוש ברוך הוא חוסם אותו ואומר מה פתאום מגן עלינו ושומר עלינו כך מובא במדרש ויש כאן מוסע השכן מדהים שרו של ים לא מתייאש ומנסה שוב ושוב עוד פעם ועוד פעם הוא לא ראה שלפני רגע ולפני שעה ולפני יום ולפני שנה ולפני שבוע ושבועיים ושלושה וחודש ושנה ויובל והוא עדיין ממשיך כי הוא לא מתייאש הוא עושה את תפקידו נאמנה אולי בפעם הזאת אני אצליח מי אמר שעכשיו הקדוש ברוך הוא ישים את הגבול כך בן אדם צריך להרגיש בכל דבר בעבודת השם בגשמיות וברוחניות תנסה עוד פעם גם אם אתה מרגיש שכולם כולל הקדוש ברוך הוא כביכול שם לך רגל תנסה מי אמר שבפעם הבאה לא תצליח יכול להיות שעכשיו הקדוש ברוך הוא רוצה הנה בפעם ה 5758 אז אתה תצליח נסה עוד הפעם אל תתייאש זה מוסע הסקל צו שאפשר ללמוד מהים אומרת המשנה הקדושה הזורק בים ארבע עמות פטור ים הוא לא כמו רשות הרבים הזורק בו לא מתחייב גם אם זה ארבע אמות דינו כי קרמלית ועל כן אדם שיזרוק ארבע אמות יהיה פטור היה רקק מים ור רשות הרבים מהלכת בו רקק מים פירושו שלולית אם יש לך באמצע רשות הרבים שלולית אבל רשות הרבים מהלכת בו זאת אומרת רשות הרבים חוצה אותו ואנשים עוברים דרכו לכן אומרת הגמרא כיוון שהולכים בו הוא נחשב כרש כרשות הרבים ולא עכשיו כרשות אחרת ועל כן הזורק לתוכו ארבע עמות חייו הוא חלק מרשות הרבים כמה הוא רקק מים פחות מעשר פחים עומק כמובן אם יש בו עומק אשעה תפח הוא הופך להיות רשות היחיד אומרת הגמרא שוב פעם רקק מים הו רשות הרבים מהלכת בו אז זורק בתוכו ארבע המות חייו שימו לב יש כאן כפל כתוב פעמיים במשנה את הדין הזה כמובן הגמרא מיד עומדת על זה ואומרת ובאמת פותחת הגמרא מיד ומבאר מדוע כתוב פעמיים אמר להו מרבנן לרבא בשלמה הילוך הילוך טרי זימנה אני מבין בעצם הדין הזה נכפל במשנה אבל עצם זה שכתוב פעמיים רשות הרבים מהלכת בו אני מבין את ההדגשה בעצם שימו לב המשנה מדגישה את הדין פעמיים אבל יש כאן שני אספקטים להסתכל על זה אני יכול לומר רגע כתוב כאן רשות הרבים מהלכת בו המשנה רוצה להדגיש משהו לגבי רשות הרבים מהלכת בו אבל יש כאן דבר נוסף שכתוב רקק מים אם היית רוצה להדגיש לי את העניין של הילוך היית משתמש לי בדוגמה נוספת לדבר שמקשה את הליכה ברשות הרבים אז בוא נפרק את זה דבר ראשון הילוך הילוך אני מבין למה כתוב פעמיים מדוע הקמה שמלן דבר ראשון הילוך על ידי הדחק שמי הילוך פעם אחת מדגישים ואומרים לנו על אף שזה לא כל כך נוח ללכת באותה שלולית ילדים ססים לרוץ בתוכ אבל מבוגרים קצת פחות בכל אופן כיוון שאנשים הולכים שם על ידי הדחק זה נחשב כהילך וזה נחשב חלק מרשות הרבים דבר שני דע לך דווקא הילוך ברשות הרבים על ידי הדחק הוא נחשב הילוך אבל תשמיש על ידי הדחק לא שמי תשמיש זאת אומרת מביא רשי דוגמה לדוגמה בוא תשעה ברשות הרבים אני לא אחשב אותו אמנם כרשות היחיד כיוון שאין בו עשרה וא אני גם לא אחשב אותו כרשות הרבים כיוון שיש חלק שמשתמשים באותו בור על ידי הדחק ממש לא כשיש בו עשרה טפחים דינו כרשות היחיד כשאין בו עשרה טפחים אמנם הוא לא יחשב כרשות הרבים אבל הוא יחשב ככרמל כי אנשים לא אין כזה דבר להשתמש על ידי הדחק וזה מה שמגיע להשמיע לנו המשנה דווקא הילוך על ידי הדחק אני מחשיב אותו כהילך ואותו רקק מים זאת אומרת אותה חפירה אם היא תהיה מלאה במים והיא תהיה ברוחב רשות הרבים ואנשים יעברו דרכה אני חשיב אותה כרשות הרבים אבל אם היא תהיה ריכה וחרבה והיא תהיה בור תשעה בעצם היא לא תחשב כרשות הרבים היא תחשב כרמלית כי תשמיש על ידי הדחק לא שמ תשמיש אלא שואלת הגמרא רקק רקק טרי זמנ למה לי בעצם את הדין שרשות הרבים מהלכת בו אני מבין את הדגשת כדי לומר לי שדווקא הילוך ולא תשמיש אבל מדוע נקטת פעמיים את אותה דוגמה של רקק מים אפשר להשתמש בדבר נוסף שחוסם או מקשה את הדרך ברשות הרבים אומרת הגמרא פשוט מאוד אני רוצה להדגיש לך שבאותו רקק אותו רקק מים שנמצא ברשות הרבים בכל מצב שהוא תמיד הוא נחשב כרשות הרבים ועל כן אני מכפיל אני קופל לך במשנה את הדין אחד בהמות החמה וח ואחד בהמות הגשמים הו צריכה אני רוצה להדגיש ולמר לך בין אם אותו רקק מים נמצא ברחוב והזמן הוא עונת החורף ובין אם זה עונת הקיץ תמיד זה נחשב כרשות הרבים כי רבים עוברים בו וצריך אם היה כתוב רק פעם אחת הייתי אומר זה רק בחורף או רק בקיץ ולא הייתי למד שזה בכל עונות השנה דית אחדה אם היה כתוב רק פעם אחת אב אמינה הייתי אומר לעצמי אנמי לבהמות החמה דוי דין שד מסג לקור נפשו בהמות החמה אתה הולך נוטף זעה אתה פתאום רואה איזשהו חפירה מלאה מים ברשות הרבים אתה עובר דרך זה אתה אומר או יש פה קצת מים צוננים כמים קרים על נפש היפה אתה עובר אבל בימות הגשמים קר בחוץ אף אחד לא עובר דרך רקק מים אולי לא ועל כן לא הייתי מחשיב את זה כרשות הרבים בהמות הגשמים לכן קפל התנא ואיש מנן הייתי אומר רק בהמות הגשמים הייתי אומר דכיון ד מתן פלא אכפת להו ימות הגשמים אתה מילא מלוכלך בבוץ ברפש בזמנם בכלל כל הרחובות היו לא סלולים היו עשויים מעפר בימות החורף הכל היה נראה כיסת בוץ אחת גדולה יש איזה רקק מים אתה לא תעשה שום עיקוף אתה פשוט תיכנס ותלך הלאה אבל בימות החמה לא אתה הולך עם חליפה מסודר משופץ מאובזר אתה לא תיכנס לתוך רקק מים על כן מגיעה הגמרא מגיעה שנתינו ומחדשת דע לך רקק הוא רשות הרבים מהלכת בו תמיד נחשב כרשות הרבים בין אם זה בקיץ ובין אם זה בחורף הבי אמר איצי יש חידוש נוסף בזה שהמשנה כופל את את אותו דין של רקק מים סלק דת חמינה אם היה כתוב רק פעם אחת הייתי אומר אנה מילה איך דלא הבה ארבע אמות דווקא שאותו רקק הוא לא ברוחב ארבע אמות ואז אנשים באמת עוברים דרכו כי הוא קטנטן בשביל כזה ריקה קטנטן אני אעשה עיקוף לא מתאים לי ועוברים דרכו אבל אחדה וא עמות פתאום יש איזשהו שלולית מכובדת באמצע רשות הרבים כבר בן אדם לא אומר אני אעבור דרכו אלא קוף מקפלי אנשים מעדיפים להקיף אותו וללכת מסביבו ולא נכנסים בתוכו הייתי חושב ואומר אולי זה כזה רקק שהוא יותר מארבע עמות לא יחשב כרשות הרבים כמה שמלן פעמיים רקק מים הוא רשות הרבים מהלכת בו גם אם יש כאלה שמעדיפים להקיף אותו כי הוא כבר למעלה מארבע עמות עדיין כיוון שרבים בוקים בו הוא נחשב כחלק מרשות הרבים רב השי אמר חידוש נוסף איצטריך צק הדת חמינה בדיוק להפך אנמי לאיך דעה וארבעה כשהוא רוחב ארבעה טפחים אז הוא מספיק גדול כדי שיכנסו לתוכו אבל איחד זהלא הו ארבעה מיפס פס אלי אנשים מדלגים מעליו ברגע שהוא צר ואיין בו ארבעה טפחים אנשים מדלגים מעליו ואם כן גם נאמר זה לא נחשב כרשות הרבים אלא ככר מלית וכדומה על כן כופל את המשנה ומשמיעה לנו דע לך המוראים הללו לא חולקים אחד על השני בעצם יש כאן את כל החידושים כולם גם בהמות החמה וגם בהמות הגשמים גם אם זה יותר מ-400 וגם אם פח וגם אם זה יותר מארבעה טפחים וגם אם פחות תמיד אני מחשיב את אותו רקק מים כרשות הרבים כיוון שילוך על ידי הדחק שמ הילוך ואז הרב השי לטעמי רב השי בעצם שמגיע ואומר לנו את העניין הזה שהחידוש הוא שגם אם אנשים מדלגים מעליו עדיין כיון שיש אנשים שכן הולכים בתוכו זה נחשב כרשות הרבים זה לטעמו לשיטתו במקום אחר דמר רבשי המזריק ונח גודה דגמל אדם שזורק חפץ ארבע עמות ברשות הרבים אבל זה נח על נסר של גשר ואותו נס כך אומר רשי ומסבירים הראשונים הוא נפרד קצת משאר הנסר גשר הולך נסרים ככה אחד אחר השני אחד הנסר קצת מופרד הברגים הברגים שלו לא מהודקים בצורה טובה הוא מופרד מחבריו הרבה אנשים מדלגים עליו מחשש שיפלו ואם כן אולי אותו נסר לא יחשב כרשות הרבים בכל אופן אומר הבשי מחייב הרי נכון שאנשים הרבה אנשים מדלגים עליו בכל אופן הרי רבים בוקעים בו יש כן מספיק אנשים שהולכים עליו ועל כן זה כן נחשב כרשות הרבים אותו רב השי הוא זה שאומר כאן שאני לא באמת מתייחס לכך שיש הרבה שמדלגים על אותו רקק מים עלף שבאמת תארו לעצמכם אם זה כל כך צר באמת הרבה מדלגים בכל אופן יש הרבה שכן עוברים דרכו ועל כן כאן באותו רקק מים וגם באותו נסר שעל שנמצא על הגשר על הגוד דגמל רבשי סובר זה נחשב כרשות הרבים מלאה כרבים בוקים בו וזה החידוש של משנתנו אומרת המשנה הקדושה אדם שזורק מן הים ליבשה הוא נמצא בים הים הוא כרמלית הוא זורק ליבשה היא רשות הרבים לא חייבים על כך וכן מן היבשה לים היא רשות הרבים לכרמלית ומן הים לספינה שהספינה היא רשות היחיד ומן הספינה לים ומן הספינה לחברתה פטור ספינה לחברתה זה שניהם רשות היחיד בכל אלה פטור ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו אבל דווקא שהם קשורות ואין רווח ביניהם שיהיה ים ביניהם שאז יש קרמלית בעצם זה אסור דווקא שהם קשורות בצמידות זו לזו ואז זה מרשות היחיד לרשות היחיד ומותר לטלטל אינן קשורות אף ש מוקפות זאת אומרת הם ממש סמוכות אחד לשני מוקפות לא פירושם קשורות אלא מוקפות סמוכות אין מטלטלים מזו לזו כי אני חושש שמה הם יתרחקו ואז יהיה ביניהם ים כרמלית ואסור להביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך כרמלית איתמר בעצם ראינו במשנה שאדם אסור לו להעביר חפץ מים שהוא קרמלית לתוך ספינתו שהיא רשות היחיד וכן להפך דנה הגמרא מה קורה בן אדם שמפליג בספינה הים האופק לכל סביבותיו זה הים שהוא כרמלית הוא רוצה להשתמש במ ים כמובן מדובר שהוא נוסע במקום שמ ים ראויים לשתייה אם זה נהר או ים כנרת וכדומה והוא בשבת רוצה להשתמש במים להעלות אותם לספינה ולהשתמש וכן להפך הגמרא דנה איך אפשר לעשות את זה גם בשבת איתמר ספינה אדם נמצא בספינה בשבת ורוצה להשתמש במים רב אונה אמר מוציאין מן הזיז כלשהו ממלא מותר לו להוציא זיז כלשהו כבר נראה מדוע מה זה עוזר מקלון קטנטן מחוץ לדופן הספינה ואז הוא יכול למלות מכל הספינה מכל דופנות את הספינה שני סביבו למלאות מים מהים לתוך הספינה ואילו אב חיס ורבא בבונה אמרי מה פתאום לא מספיק זיז קטנטן עושה מקום ארבעה וממלא הו צריך לעשות מסגרת של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים מחוץ לספינה ודרך שם למלאות מים אני מחשב את אותה מסגרת כביכול דפנותיה יורדים עד למטה זה נקרא גוד אחית מחיצה אני מוריד את המחיצות עד למטה המים שנמצאים מתחת המסגרת הזו כביכול נמצאים בתוך רשות היחיד ואני ממלא מים מרשות היחיד לתוך רשות היחיד ורק בכזו צורה מותר למלאות מים בשבת מסבירה הגמרא את המחלוקת רב הונה אמר מוצא מנ הזיז כל שהוא ממלא מדוע למה מספיק זיז כסבר כרמלית מהאר ה משכנן אני בעצם בודק הי הוא כרמלית אבל זה מעומק מצוותיו זה עומק אדיר משמה עד גובה עשרה טפחים זה כרמלית ואוויר המקום פטור הוא למעלה מעשרה טפחים כשם שבר רשות הרבים למעלה מעשה תפרים נחשב מקום פתור אותו דבר בכרמלית ואם כן לאחר שהגענו לגובה השעה תפרים קרקעית הים נגמר הכרמלית כל השער זה מקום פטור ואם כן בדינו דזיז נמי לא ליב אפילו את אותו זיז לא נצרח לעשות אבל בכל אופן אלא כיחיד קרש אנשים לא יבואו לטעות ולומר שהים הו כרמלית ומטלטלים מכרמלית לרשות היחיד אומרים לך תעשה זיז שיהיה קרע ולכן מספיק זיז קטנטן ואני יכול כבר למלות מכל סביבות דופנות הספינה אבל רב חיס ורב בבון אמרה מה פתאום עושה מקום ארבע וממלא כסבר קרמלית משפת מ משכין אני מודד מפני הים מפני הים אני מודד את הכרמלית ולא מקרקעית ואם כך כל המ כר הסמכתה ולכן את כל המים אני דן ככרמל ורק מפני המים ועלה אני סופר עשרה טפחים שכל אלה דינם ככרמל ולכן אילו אוד ארבעה כ מטלת מכרמלית לרשות היחיד כשאתה שואב מים מפני הים אתה שואב מכרמלית גמורה ושאתה מעלה אותם אתה דולה אותם אל הספינה אתה מעלה מכרמלית לשות היחיד ועל כן התירו לך בכזה צורה של גוד החית מחיץ לעשות את אותה בדרך שם לשאוב את זה התירו אבל כמובן שזיב כלשהו לא מעלה ולא מוריד זה לא עניין של הכר זה עניין של מחיצות גמורות הנצרכות להתיר טלטול מכרמלית גמורה לרשות היחיד שואלת הגמרא אמר לרב נחמן לרבא ברבוע ולרב הונד אמר מוציא מן הזיז כול שהוא ממלא הרי מה סברתו של רב הונה כפי שאמרנו סברתו של רב הונה כי אני מודד 100 מצולות גובה ערה טפחים ולמעלה מזה הכל נחשב כמקום פטור מה קורה אם הוא נמצא במים רדודים המים הם פחות מעומק הסעה פחים ואם כן כשאתה שואב אתה שואב מכרמלית גמורה איך מותר למה אתה מתיר עצמ חזיז משמע בדעתו של רב הונה שזה בכל מימות שבעולם ייתכן שנגיע לכזו סיטואציה שהמים רדודים המים עצמם נמצאים פחות מגובה ערה טפחים ואם כן אתה ממלא מכרמלית גמורה ספינתך שהיא רשות היחיד בלי שום בלי שום היתר רק היקר כלשהו אמר לי פשוט מאוד גמרינן דין ספינה מהלכת פחות מערה ספינה הרי חלק ממנה משוקה במים לא יתכן שפינה תגיע לכזה מקום שהוא רדוד למטה מעשרה טפחים אין שום הגיון שספינות תטייל במים כאלה שואלת הגמרא והמורה ש היטלי אין בעיה גוף הספינה עצמה באמת לא מתקרב אף פעם למים רדודים אבל תאר לעצמך מול עיניך ספינה יש את גוף הספינה ויש את חרטומה שהוא מחודד והוא רחוק מגופה לפעמים ואם כן נכון שהספינה עצמה לא תגיע לכאלו מים כי היא לא יכולה להגיע למים רדודים אבל עדיין חרטום הספינה כן יכול להיות מעל מים רדודים כשהיא מגיעה למעגן לאפ שהיא נמצאת בנמל וכדומה היא עצמה נמצאת אומנם במרחק בטוח למעלה מעשרה תפח כי גופה צריך להיות משוקה במים מספיק עמוקים אבל חרטומה יכול להיות מעל מים רדודים ולפי מה שרב אונה אומר עושה לזיז כפי שאמרנו יכול למלות מכל הדפנות של הספינה אדם יעמוד בחר תומה וימלא ממים רדודים שאיין בהם הסרה טפחים שהם קרמלית לתוך הספינה עונה הגמרא לא גם חרטומה מעולם לא מגיע לגובה כזה אמר רב ספר גשו שאז לקמה יש אנשים שתפקידם לעמוד ולמדוד רשי אומר על ידי קלונסאות כנראה הם עמדו על פת הים וכדומה היו מכניסים קלונסאות כאלה מקלות גדולות מקלות ארוכים לבדוק את עומק המים ולא נותנים אף פעם לספינה להתקרב אפילו לא לעומק הזה ש חרטומה יהיה למעלה בגובה של פחות מעה טפחים מים ועל כן בכל מקרה שהוא אומר אבונה תמיד יהיה יותר מגובה עשרה טפחים של מים וכשהוא מגיע לדלות מקרקעית הים מפני הים זה כבר מקום פתור ועל כן מותר בעיקרון אפילו בלי שום דבר ורק עשינו עקר קטנטן זה היתר זה סברתו של רב הונה שואלת הגמרא אמר לרב נחמן בר יצחק לרב חיה בר אבי לרב חסדה ו לרבא ברבונה שהם מצריכים לא מספיק להם זיז דאמרי עושה מקום ארבעה הוא ממלא שופכין דידי המי שופכין של הספינה המים שמשתמשים בהם לרחיצת כוסות קערות מי רגליים וכדומה היכי שדי להו איך הוא יכול לפנות אותה מהספינה בשבת לפי רבונה לא קשה כמו שאתה עושה זיז וממלא בכל הקף דופן דפנות הספינה איפה שאתה רוצה אותו דבר אתה יכול לשפוך את מי השופכין בכל מקום בדפנות שאתה רוצה אבל פי שיטתם שהם מדינ מצריכים מסגרת כי חייב להיות כאן בעצם רשות היחיד אחרת אתה מטלטל מכרמלית לרשות היחיד אם כך מה עושים עם השופכין הללו וחי תמה דשדי הוא באותו מקום שגם באותה מסגרת ששם הוא שואב מים שם הוא ישפוך את 100 השופכין מיסלי אף בן אדם לא רוצה להשתמש באותו ברז שהוא שואב מים גם כדי לנקז את דמי השופכין את הקולחין של הספינה זה מאוס הרטב גם מדגיש היה ברור לגמרא שלא צריך לעשות מסגרת מיוחדת בשביל 100 שופכין אז מה הפתרון באמת עונה הגמרא דשד אדנ דספינה רבחי ברבי ננה לו ואמר הוא שופך את זה על דפנות הספינה בעצם עובי דפנות הספינה בכל מקום שהוא ירצה הם עדיין רשות היחיד שישפוך אותם שם ועל ידי זה זה ילך מאיליו ויגלו ככה זה יהיה המים יהיו שטטין על דופן הספינה מבחוץ עד שהגיעו לים וזה מותר שואלת הגמרא איך זה מותר והק כוחו נכון שהוא עצמו לא עשה את זה אבל זה מגיע מכוחו וגם כוחו אסור אונה הגמרא כוחו באמת על פי רוב זה אסור אבל כוחו בכרמלית לא גזרו כרמלית זה ששוות שאסורה רק מדרבנן ועל כן לא גזרו בכזאת צורה אדם שרוצה לפנות את השופכין לפי שיטתם יעשה בכזאת צורה ישפוך את זה על דופן הספינה שהוא עדיין רשות היחיד זה ילך אמנם מכוחו אבל כוחו בכרמלית לא גזרו ומנה תמרה מוכיחה הגמרא מנן אני יודע שלא גזרו על כוחו בכרמלית ד תניה ספינה אין מטלטלין לא מתוכה לים ולא מן הים לתוכה בעצם ספינה רגילה שיש לה גובה השעה טפחים הרי היא רשות היחיד ואסור לטלטל מתוכה ל הים ולהפך כיוון שהיא רשות היחיד והי זה כרמלית נפלא רבי יהודה מגיע ואומר דין מעניין רבי יהודה אומר עמוקה עשרה אם הספינה עמוקה עשרה טפחים זאת אומרת כשאתה יושב בתוכה יש לך גובה עשרה טפחים היא רשות היחיד אבל ואיין גבוהה עשרה זאת אומרת אין לה גובה עשרה טפחים מעל פני הים אם תסתכל במבט חיצוני חלק מהספינה משוקה במים מחמת כובד המסע תסתכל ממבט חיצוני תראה פחות מערה טפחים בכזה מקרה אומר רבי יהודה מטלטלים מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה וכבר נסביר מדוע בעצם רבי יהודה כשהוא מדבר על ספינה כזו הוא מגיע לתת לנו שני הדגשים א' חייב להיות שיש עשרה טפחים בדפנות הספינה כי אחרת היא לא רשות היחיד היא נחשבת רק קרמלית ואין שום בעיה להביר מהים לתוכה ומתוכה לים אם יש לך איזשהו הרפסודה איזשהו חסקה וכדומה שאיין לה דפנות גבוהות זה כמו כרמלית ואיין בעיה לטלטל מתוכה לים ולהפך הדגש שני שעל כך חכמים חולקים אם יש בספינה גובה ערה טפחים מעל פני הים שימו לב לא רק בספינה עצמה אלא גובה עשרה טפחים מעל פני מהים לפי רבי יהודה יהיה מותר לטלטל מהים לספינה בצורה כזו כיוון שאני לוקח את המים מכרמלית ומעביר אותם לרשות היחיד שימו לב דרך מקום פתור כי בסוף אני מעביר את זה מעל גובה עשרה טפחים כי דפנות הספינה גבוהים למעלה מעשרה טפחים ורבי יהודה יתיר בכזה נקרה ולכן הוא מדבר דווקא בכזו ספינה שמצד אחד היא רשות היחיד מצד שני דפנותיה לא גבוהים עשרה טפחים מעל פני הים חכמים אמנם חולקים על זה וסוברים שגם המאויר ממקום מכרמלית לרשות היחיד דרך מקום פטור גם כן חייב בכל אופן זו מחלוקת צדדית היא לא צדדית אבל זו מחלוקת בכל אופן בואו נתייחס לדבריו של רבי יהודה אומר שבכו ספינה ש בפשטות זו ספינה שברור אסור לטלטל לא מתוכה לים ולא מן הים לתוכה היא גם רשות היחיד וגם היא בגובה שעדיין זה לא דרך מקום פתור בכל אופן הוא אומר מטלטלים מתוכה לים מדוע מה ישנה שואלת הגמרא מה ישנה מן הים לתוכה דלא דכ מטלטלין מכרמלית לרשות היחיד מתוכלל הים נמיקה מטלטל מרשות היחיד לכרמלית אל ליו חייב להיות שהפתרון של לטלטל מתוכה לים זה אחודה על עובי הדפנות שלה ושמה מינה כוחו בקמת לא גזרו שמה מינה בעצם כפי שאמרנו לאל שהה פתרון ולמי השופכין לשפוך אותם על עובי על חודה על עובי הדפנות ועל ידי כך הם ילכו כביכול מאליהם לים אמנם זה על ידי כוחו אבל כוחו בכרמלית לא גזרו בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר א
לצפיה בתכנים נוספים: