העמוד היומי מסכת שבת דף קנג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנג עמוד א

[מוזיקה] דף קנג עמוד א' האמת היא שאין לי את האפשרות אין לי את היכולת להעביר לכם את הזרמים את ההתרגשות את הקצוצים שאני מרגיש בגוף כשאני רואה שאנחנו מתחילים את הפרק האחרון במסכת שבת אין לי את האפשרות זה גדול אני לא יכול לבטא את זה במילים אבל יותר מכך מי שנמצא איתנו בכל התהליך המופלא הזה אני גם לא צריך לטאר לו הוא עצמו מרגיש את זה בגופו הוא מרגיש את ההתרגשות הזאת הנה אני מבקש רק דבר אחד תעדכנו את הועדה המכינה שתתחיל להכין את הסיום כזה סיום זה לא דבר של מה בכך למעלה מ-300 ימים למעלה מ-150 דפים זה מרגש זה נפלא זה מדהים תתכוננו תעשו מזה באמת מצב תעשו מזה ככה את כל האווירה שכל הבית ירגיש שכל הסביבה תרגיש שהנה התקדמנו קנינו הגענו לפסגה זה לא יאמן ו מכאן והלאה רק להמשיך ולהעלות עכשיו בואו נדבר על העמוד שלנו אנחנו כולנו לוקים בתסמונת הזו שנקראת תסמונת בת היענה תמונ את הראש בחול אנחנו יודעים בידיעה מדעית מוצקה ברורה שכולנו יום אחד נסתלק מהעולם נסגור את האירועים הכל נשאיר כאן ונעלה לבית דין של מעלה אבל משום מה אנחנו מתנהלים ביום יום בהתנהגות שלנו כאילו זה לא יקרה לעולם כאילו אנחנו איזשהו פרח מוגן כולם סביבנו מסתלקים וימשיכו להסתלק מן העולם אבל אנחנו נישאר לעולם כך לכל הפחות זה נראה העמוד שלנו כל כולו בכל אופן עד שנסיים את הפרק מלא דע לך זה הולך לקרוא זה יקרה יום אחד זה יקרה תתכונן אל תגיע אל תופתע תגיע מוכן במהלך הדברים אנחנו נראה שרבי אליעזר אומר לתלמידיו שוב יום אחד לפני מיתתך הם כמובן שואלים אותו האם מישהו יודע מתי יום מיתתו ולכן הוא אומר להם תשובו עם בתשובה שמה למחר תמותו ראיתי אחד מהמפרשים אומר דבר מדהים למה הוא לא אומר להם שמע היום תמותו הוא אומר פשוט מאוד כי האדם ולא המשכיל ביותר גם זה שהוא חכם ורוצה לקנות מוסר תגיד לו אולי היום תמות תמיד הוא יבטל אותך יגיד עזוב תהיה הגיונית תהיה ריאלי איך היום ימות נכון הוא מאמין באמונה שלמה שהבורא יכול לקחת לו בשנייה הנשמה אבל עדיין כשאתה רוצה באמת לעורר אותו שיחזור בתשובה שייבחן את מעשיו תגיד לו היום תמות אתה נשמע אחד קיצוני ולא ריאלי לכן אומר רבי אליעזר לתלמידיו רבי אליעזר שימו לב אומר להם שמה מחר תמותו זה כבר יותר מתקבל על הדעת אה אוקיי אולי מחר אני אמות אז בוא באמת נתחיל לארגן את החפצים בוא נתחיל להיות מוכנים לדרך הזאת לעמוד בפני בית דין של מעלה אבל אפילו תראו איזה דבר מדהים אפילו בן אדם שכבר בעניינים כבר וצה לשוב בתשובה עדיין הוא לא מספיק לא מספיק קולט לא מספיק מודע שמה היום הוא ימות זה עדיין לא כל כך מסתדר לו מדהים מדהים לראות את הקטע של הבן אדם אבל בכל אופן מכאן אנחנו נלמד כמה צריך להתכונן בכל אופן להזכיר ולזכר לנו שוב ושוב כן שמע היום תמות שם מחר תמות בכל אופן תגיע מוכן אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קנג עמוד א' למעלה עמב יהודה בריד רב שמואל בר שילת משמי דרב ספדו של אדם ניכר עם בין העולם הבא הוא עמלו מהספה נמצאים אנשים שומעים הספד עליו אם הם מתרגשים מזילים דמעות כמים סימן שהוא אדם כשר ומגיע לעולם הבא ואם ההספד שלו הוא ככה ככה הקהל לא מתרגש אף אחד לא בעניינים אז סימן שהוא לא בן עולם הבא הוא לא היה אדם כשר לא היה אדם צדיק ולא מגיע לעולם הבא שואלת הגמרא באמת הכל תלוי בתגובות של הקהל איני מה פתאום לא ייתכן ואמר לירב לרב שמואל בר שילת בעצם אומר המאמר שאמ אתה אמרת בשם רב שהכל תלוי בתגובות של הקהל הוא בעצמו אמר לרב שמואל בר שילת אחים באספה בהספד שלי ם תחמם את הנוכחים תביא אותם לידי בכי דת המקים נ אני ייש שמה ושמה ואם כן הרי רב ברור מובטח לעולם הבא אם כן מה הוא צריך אם המדד הוא התגובות של הקהל אז ברור שבלבה שלו בהספד שלו כולם יבכו ו כי הוא הרי בן עולם הבא אין סיכוי שלו אז למה הוא צריך לבוא ולומר לו תחמם את כולם אונה הגמרא לא אתה צודק באמת זה תלוי בתגובות הקהל אבל לא קשיה ד מח מולי ואחים ד מח מולי ולא אחים ברור שרב בן עולם הבא אבל גם באחד כזה שהוא ב עולם הבא שאמורים לבכות ולהצטער עליו צריך שיהיה דרשן טוב צריך שיהיה מישהו שיעורר את הקהל מישהו שבאמת ירגש אותם ויביא אותם לידי בכי ולכן הוא אומר לו תשמע גם כשאני בן עולם הבא באמת זה לא זה לא יהיה תלוי אם הם יבכו או לא עדיין צריך מישהו שיחמם את ליבם צריך מישהו שידרוש בצורה טובה וזה יהיה אתה יש אומרים שרב פשוט התכוון לומר לו אתה מקמ נ אני כבר נשאר לאחר מידתי אני לא יכול להרבות מצוות המצוות היחידות שיכולות להיזקף לזכותי זה מה שאנשים יעשו ויתעוררו ב בגין המוות שלי לכן אני מבקש ממך תחמם אותם בהספד דעתם קמנה אני כבר קמנה עומד לא יכול להוסיף עוד הם הם תעוררו בזכותי וכך יהיו לי זכויות נוספות אמר לה הביי לרבא כגון מר אתה רבא סנו לי כולו פומפדיתא כל העיר שלך ממש לא מחבבים אותך פשוט הוא היה מעיר להם הוא היה מוכיח אותם שיתנהגו בדרך טובים והם לא היו כל כך רופים עליו בלשון המטה והוא שואל אותו מהן אחי אספדה מי יוכל לחמם את ליבם מי יוכל לעורר אותם לתשובה ולגרום להם לבכות אמר לי אמר לו רב באמת לא דחוף לי שכולם תחממו שכולם התרגשו מסתה מספיק את ורבא בר רב חנן אתם תספידו אתם תתרגשו אתם תתעוררו זה מספיק לי ממשיכה הגמרא הבאה מני רבי אלעזר מרב איזה הו בן העולם הבא תן לי סימן לדעת מי זכה לעולם הבא אמר לי כתוב בפסוק כך ואוזני תשמ הדבר מאחריך לאמור זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תסמל זה הדרך שתלכו בין לימין בין לשמאל אדם כזה שמתקיים בו הפסוק הזה שאומרים את זה עליו אחר מיטתו לכו בדרכיו בדיוק כמו שהוא עשה בדיוק כמו שהוא נהג הוא זוכה הוא בן העולם הבא רבי חנינא אמר כל שדעת רבותיו נוחה אמנו מסבירים המפרשים יש הרבה שדעת תלמידיהם נוכה עמם דעת חבריהם הם מחבבים אותם או שתלמידיהם מכבדים אותם אבל זה שדעת רבותיו נוחה עמנו סימן שהוא באמת מתוקן שהוא באמת אדם כשר והוא יזכה לעולם הבא כתוב בעניין ההספדים כתוב כך בנביא בספר קהלת וסובבו בשוק סופדים מה זה אומר בני גלילה אמרו בני הגליל היו נוהגים לומר על הפסוק הזה עשה דברים לפני מית עוד לפני המיתה עוד לפני שתמות תעשה דברים טובים כדי שהספיקו להשתמש בזה בבוא העת ולומר את זה לאחר מיתתך או לפני מיתתך כפי שכבר נראה בני יהודה אמרה עשה דברים לאחר מיתתך שיאמרו את זה לאחר המיתה והם התכוונו לאותו דבר שיאמרו את הדברים הטובים שעשית בחייך ותך יאמרו את זה בהלווייה למה הם השתמשו בלשון לפני מיתתך והם לאחר מיתתך ולא פליגי הם לא חולקים מרקי התרי ומר קיטרי כל אחד דיבר לפי מנהג מקומו הם הספד עומד לפני המיתה ככה היה בגליל או שוא מת לאחר מיתתו של המת כמו שהיה ביהודה אבל שניהם מתכוונים לאותו דבר תעשה מעשים טובים כבר בחייך כדי שיוכלו להזכיר זאת לאחר מיתתך תנן אתם רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך גם אם אתה חוטא פושע עשית דברים לא טובים תשתדל להגיע מוכן ללמעלה ויום אחד לפני המוות תחזור בתשובה שאלו תלמידיו את רבי אליעזר וכי אדם יודע איזה יום ימות אתה אומר לי יום אחד אם תיתן לי באמת דע לך ביום זה וזה תמות אני אדע יום אחד לפני לעשות תשובה אבל אין אדם יודע מידת ימיו מה היא אף אחד לא יודע מתי הוא ימות אמר להם וכל שכן ישוב היום שמ ימות למחר כל יום ויום דע לך אולי זה היום האחרון איך היה נראה היום האחרון שלך בעולם אם היית יודע אם היית מקבל נבואה מלאך היה נגלה אליך הקדוש ברוך הוא היה אומר לך דע לך זה היום האחרון איך הוא היה נראה בטח היית מנצל אותו לתשובה למעשים טובים להחזיר חובות לתת לכל מה שאפשר נמצא כל ימיו בתשובה כל יום ויום ככה תחשב ואז כל ימיך יהיו בתשובה ואף שלמה אמר בחכמתו בכל ע יהיו בגדיך לבנים בכל זמן תשמור על קיוון שלך ושמן על ראשך לא יחסר בגדיך לבנים זה את הנשמה תשמור זכה צחה וכך תוכל להחזיר אותה בשלמותה אמר רבי יוחנן בן זכאי משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן הוא אמר יהיה בעזרת השם סעודה ולא ידכן מתי פקחין שבהם קישטו את עצמן מיד לבשו בגדים בעצם מתאימים לסעודה ויישבו על פתח בית המלך ולא חיכו שיקראו להם לא חיכו לראות את הטרחה מסביב אמרו לעצמם כלום חסר לבית המלך בית המלך לא צריך הכנות לא צריך הזמנות במקום יכול להחליט הרגע סעודה הנה זה כבר מוכן ולכן בוא נהיה מוכנים וילו טיפשיים שבהם הלכו למלאכת לא התלבשו לא נזהרו לאישה נקיים לא התכוננו אמרו כלום יהיה סעודה בלא טורח בטח יקח זמן עד שיזמינו קטרינג עד שיזמינו סידורי פרחים עד שיזמינו כלים הכל יקח זמן בינתיים נלך לעבודה ופתאום ביקש המלך את עבדיו פתאום פתח את איכל הסעודה אמר חבר'ה כולם מוזמנים ברגע זה מתחילה הסעודה פקחין שבהם האלה שהיו מוכנים ישבו ככה מבחוץ וחיכו נכנסו לפני כשהם מקושטים ואילו הטיפשים נכנסו לפניו שהם מלוכלכים הגיעו ישיר מהעבודה בבגדי עבודה מאובקים מלוכלכים הגיעו ככה סמח המלך לקראת פקחים וכעס לקראת טיפשיים אמר הללו שקישטו עצמן לסעודה אותם פקחים ישבו ויאכלו וישתו ואילו הללו שלא קישטו עצמן לסעודה הם לא התכוננו יעמדו וייראו וכך יהיה להם צר אותו דבר כך אותו משל אותו דבר בדיוק הנמשל להיה עם הצדיקים שהיו פקחים והתכוננו לעולם הבא הם התענגו מזיו השכינה ואילו הטיפשים שלא תרכו בערב שבת לא התאמצו קודם לא התכוננו לא שמו על ליבם שהולך להיות כאן סעודה שהולך להיות כאן אירוע הם אלו שיעמדו בצד והתביישת של רבי מאיר משום רבי מאיר אמר חתנו של רבי מאיר מעניין אף אין רן כ משמשין זאת אומרת אותם עבדים שאתה אומר שהם יעמדו בצד הם נראים כ מלצרים וכדומה וזה לא בושה כל כך גדולה לפי המשל שהבאת קודם אלא באמת יהיה משהו אחר אלא אלו ואלו יושבים המלך יושיב גם את העבדים הטיפשים קנל כן בהתאמה לנמשל הקדוש ברוך הוא יב גם את הרשעים אלא אלו ואלו יושבין הללו אוכלים והללו רעבין הללו שותים והללו צמאים כולם יושבים בסעודה אבל לאלו יש מנות משובחות מאכלים נפלאים משקעות ערבים הכל טוב ואילו אלו יושבים והצלחת ריקה ואיין להם כלום הללו אוכלים והללו רעבין הללו שותים והללו צמאים ואז הם הרבה יותר מתביישים הרבה יותר כואב להם הבושה הרבה יותר גדולה שנאמר כו אמר השם הנה אבדי אוכלו ואתם תרבו הנה אודי אשתו ואתם תצמחו הנה אודי ערון ומטוב לב ואתם תצעקו כאב לב אבל הצעקה כבר תהיה אחרי הזמן הם כבר לא יכולים להועיל כלום הם היו נזכרים קודם עוד בחיי חיותם ואז הם היו צועקים וחוזרים בתשובה ום מטיבים את מעשיהם או אז הם היו יושבים במשתה וירנו מטוב לב דבר אחר הבאנו את הפסוק ההיו בגדיך לבנים שנאמר על הנשמה מביאה הגמרה הדרשה נוספת בכל את יהיו בגדיך לבנים אלו ציצית ושמן על ראשך לא יחסר אלו תפילין שאדם יזהר תמיד במצווה תפילין ובמצוות ציצית דרן הלך פרק שואל בלי נדר השם יעזור שנזכה לשנן אותו לחזור עליו ולדעת אותו בידיעה ברורה ואנחנו מתחילים את פרק 24 בהתרגשות הדירה אומרת המשנה מי שהחשיך לו בדרך אדם הולך בערב שבת ופתאום נהיה השקיעה הוא עדיין נמצא באמצע הדרך יש לו כיס של מאות הוא נראה ליו דווקא כיס של מאות יש לו איזה חפץ שאסור בטלטול כמובן נותן כיסו לנוכרי הוא יתן לגוי שהולך יחד עמו אם יש לו שם גוי מערב שבת יתן לו את זה כדי שיכניס את זה לתוך העיר ואם אין אמו נוכרי מניחו על החמור אם אין נוכרי הוא יכול לשים את זה על חמורו נראה בדיוק בגמרא למה דווקא כרי למה דווקא לחמור למה לא לשים את זה מראש על החמור הגמרא תסביר כל דבר הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלים בשבת מה שמותר לטלטל בשבת ואתה כבר בתוך העיר אין בעיה של הוצאה וכדומה קח את הכלים הניטלים ואילו את הכלים שאסור לטלטל בשבת יש לך גם בעיה לחמור שלך גם אסור לסחוף בשבת עד כאן התרנו לו מהטעם שנראה בגמרא אבל מכאן ואלך כבר אסור אז את הכלים שאינם נטלים בשבת אסור לו לקחת אלא מתיר את החבלים ועסקים נופלים מאליהם תטייר את החבלים שעל החמור והם יפלו מאליהם מעל החמור ותשאיר אותם שם ותן לחמור ללכת חופשי שואלת הגמרא דבר ראשון מה הסיבה שהתירו לי לתת לגוי אפילו מערב שבת עדיין הגוי הוא שליח שלי ועושה לי מלאכה בשבת כי הוא ממשיך ללכת עם זה גם לאחר שקדש היום שואלת הגמרא מה התעמ שעו לי רבנן למיתב כיסא לנוכרי לתת את ארנקו לנוכרי אונה הגמרא פשוט מאוד דבר מדהים כמ לאו לרבנן חכמים ידעו דין אדם מעמיד עצמו על ממונו אדם ברגע שהוא רואה ממון מול העיניים ישנם אנשים שמשתחררים מתבלבלים הם כבר לא רואים דינים והלכות והם יכולים אפילו אפילו להגיע לידי לעבור על דין דאורייתא הי לא שרית ליתי תוי 400 ברשות הרבים וזה כבר אסור מדאורייתא לכן אמרו תעבור על איסור קל נוכרי יעשה מלאכה בשבילך כי חכמים נכנסו לראשך ברגישות של חכמים והם ידעו שאדם לא יכול לעמוד בכך ולכן הם התירו לו אמר רב הכל זה דווקא כיסאו אבל מציאה לא אם מצאת מציאה באמצע הדרך בסדר אז סך הכל זה מניעת רווח זה לא איזשהוא הפסד מצאת המציאה אומרים לך בבקשה תשאיר את זה כאן אסור לך לתת את זה לנוחי ולא לשים על חמורך ו אין את ההיתר הזה כיוון שזה מציאה שואלת הגמרא פשיטה כיסו תנן כיסו ולא מציאה מציאה הוא לא טרח בה אין סיבה שנתי לו אונה הגמ מהו דמה הדין ד אפילו מציאה וי ד קטני כיסו אורח דמיל קטני כמהש מלן שלא תחשוב שאפילו מציאה וכיסו רק הבאתי את הדרך הרגילה שעל פי רוב אדם שהולך בדרך ומחשיך עליו היום הולך להיכנס שבת יש לו כיס מציאה זה דבר פחות מצוי אז אל תאמר לי שנקטנו כיסו וגם מציה וכיסו נקטנו כיוון שזה מצוי ממש לא דווקא בכיסו ומציאה לו ולא אמרן אלא דלא עתי לידיי אומרת הגמרא מה שרבא אומר שלא להביא את המציעה לנוכרי או לשים על חמורו זה דווקא שזה לא הגיע לידיו מערב שבת אבל עתי לידי אם כבר לפני כניסת השבת הוא הגביע אותה והוא זכה בה ככיסא דמי הבן אדם כבר בשנייה הוא רכושני הוא כבר מרגיש שזה שלו הוא כבר מרגיש שרוצים לקחת לו משהו וכבר זה נהייה בדיוק כמו כיסו שאם לא תתיר לו הוא יגיע לעשות מלאכה בשבת ולכן ברגע שהוא זכה בזה מערב שבת אני כבר אומר בסדר גמור תן את זה לגוי אם אין גוי שים את זה על החמור כל מה שרבה אומר הוא מדבר רק במקרה שבתוך כדי השבת הוא הולך עדיין בדרך ורואה מציאה אז אסור לו לתת את זה לנוכרי או לשים על גבי החמור איק ד אמרי כל הדיון הזה בכלל היה בצורת שאלה באי רבה מציעה בא לידו מה הוא הוא לא הגיע ונתן דין הוא מסתפק האם כיוון דת לידי ככיסא דמי או דילמה כיוון דלא טרח באליו ככיסא דמי כאן אמרנו שברגע שהגיע שהגיע לידום בעוד יום זה כיסו וברור מותר לו כאן אנחנו רואים לפי הגרסה הזו רב מסתפק והגמרא אומרת באמת טייקו השאלה אומרת במקומה ואין לנו איך להכריע אנחנו לא יודעים באמת מה הדין ראינו במשנה שאם אין לו נוכרי רק אז יניחו על החמור מדייקת הגמרא תמה כל הסיבה דין אמו נוכרי אז אתה אומר שיניח את הארנק על החמור אבל אה יש אמו נוכרי אם כן יש לנוכרי ייבלי מה הטעמה למה יש עדיפות לתת את זה לנוכרי מאשר להניח את זה על גבי החמור עונה הגמרא פשוט מאוד חמור אתה מצווה על שיטתו נוכרי אי אתה מצווה על שיטתו נוכרי אולי יש בעיה שהוא שליח שלך יש בעיה גם לומר לו אבל שחכמים התירים עדיף קודם להשתמש בנכרי שאיין לך מצווה מיוחדת שהוא ישפוט בשבת מה שאין כן חמור שלך לומדים מלמן ינוח שורך וחמורך יש עליך ציווי מיוחד שהוא ינוח בשבת ולכן עדיף לתת לנוכרי ורק אם הוא לא נמצא חכמים התירו לתת גם לחמור שואל את הגמרא מה קורה אם יש לי עוד בני לווייה חוץ מאותו גוי אין לי כי אם יש גוי ברור אני נותן לגוי יש לי כאן חמור וחרש שותה וקטן הולכים יחד די שלושה בני ל לוייה נפלאים או אחד מהם או חרש או שוטה או קטן חרש כ ממובן מדובר שהוא גם לא מדבר וגם לא שומע שאין לו מי יודע מה דעת קטן גם כן אין לו דעת וגם שותה ברור שאין לו דעת ולכן מותר בסיטואציות מסויימות לתת להם שיעשו בשבילי מלאכה בשבת לדוגמה כאן אומרת הגמרא אם יש לך חמור וחרש שותה וקטן החמור מנחלי ולחש שוטה וקטן לא יעיב לי עדיף שתניח את זה על החמור ואל תיתן את זה לאחד מאילו מהתאמה אני אדם וליו אדם הם בני אדם בסופו של דבר נכון הם שותים אין להם דעת אבל אדם שייראה את זה יבוא לידי חשד יבוא לידי טעות המר רגע אני ראיתי אדם לוקח בשבת הוא לא בדיוק ישים לב שהוא חירש או שותה או קטן ולכן עדיף שתשים את זה על החמור שאז בן אדם לא יגיע לידי חשד ולא יגיע לידי טעות מה קורה אם יש לו בני לביה נפלאים אחד חירש אחד שותה נותן את זה לשוטה אם יש לו חירש ושוטה עדיף שיתן את זה לשוטה כי יש לו פחות דעת מחרש אם יש לו שוטה וקטן גם כן עדייף שיתן את זה לשוטה כי קטן בסופו של דבר גם כנראה יש לו יותר דעת וגם בסופו של דבר הוא יגיע לידי בן דעת ולכן עדיף לתת את זה לשוטה מחר נראה הלאה ספק של הגמרא מה קורה אם יש לו חרש וקטן למי עדיף לתת זה נראה בעזרת השם מחר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ולא לשכוח להתחיל לתכנן ולארגן את הסיום הנפלא בהצלחה אדירה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: