הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כ

[מוזיקה] שבס דף חוף אנחנו מתחילים בערך אחרי רבע העמוד בנקודתיים ולא בכלב רב ברונה אמר חלב מטיף לתוכו שמן כלשהו ומדליק אז רבי יוסי בוי על מה אתה מדבר מה אנן קיימין אם במכו אים החלב הזה כבר מחוי אפילו לא נתן לתוכו שמן אפשר להדליק בו ותני שמואל כל שמטיחים אותו ואינו קרוש אלא הוא מחוי מחוי ואם בשלנו מחוי מה יעזור שטייף לתוכו שמן אפילו נתן לתוכו שמן זה לא מתערבב אוסר רב חנניה רב ונ בשם רב חלב ותך וקרבי דגים מדליקים בהם אנו חנ גם בלי שישימו בהם שמן רב חיה ברשי הוא אני מיסי הוא הכר לבוא קו מירב אמר לי הנ תה איפה היייתה אומב משך זית אני חיפשתי דק נר משמן זית ולקח לי זמן אומלי ולא אבלך קרבי דגים לא היה לך קרבי דגים להדליק בהם ראינו שרב באמת סובר גם כן כמו שאמרנו מקודם שמדליקים מקרבי דגים אית תני תני מדליקים בנפת תני תני אין מדליקין בנפט אומר רב חסדה מה דמה ה מדליקין זה בען חומה בחלק השחור של הנפט שבזה אפשר להדליק ומד אמר אין מדליקין באן חיברה בחלק הלבן ד סכנה ואז הוא יכול להיות במתח ויבוא לכבות את זה בשבת ויש כאלה שאומרים הגמרא בבבלי מפורש כתוב שאפילו ביום חול אסור להדליק בשמן כזה מחמת הסכנה הלכה ב אומרת המשנה אין מדליקין בשמן שרפה ביום טוב למה כיוון שאסור לשאוף קודשים ביום טוב גזרו גם על טרומו רבי ישמעאל אומר אין מדליקין ביטרן מפני כבוד השבת יש לו רח רע החכמים מתירן בכל השמנים שמן שומשומין שמן אג שמן צנונות שמן דגים צריך להגיד שהקרב דגים שרב דיבר עליהם למעלה זה לא השמן דגים הזה זה שמן אחר כי אחרת המשנה ה מפורש מתירה שמן פקועות ביטרן ו בנפט רבי טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד אומרת הגמרא איין מדליקים בשם שריפה ביום טוב א בכל הנן קדמאי בכל הקודמים של המשנה הקודמת כן מדליקים כיוון שביום טוב אין לנו חשש שמה זה יכבה כי גם אם זה יכבה מותר להעביר ביום טוב מותר לו להטות את הנר ביום טוב רבי ישמעאל אומר אין מדליקין ביטרן מפני כבוד השבת אז הגמרא שואלת מה בן תרן בן בן קרבי דגים שרב למעלה אמר שזה מותר מחלקת הגמרא קרבי דגים כל זמן שהן דולקין אין רחן רע רק בשעה שקבעו רחן רה יתרן בין קבה בין דולק רכו רה לכן לא מדליקים בו ומה החידוש שלא תאמר אועיל ורור רה יתהו רחק ארמות ואי אפשר לברך על ידו לפום כן צריך מאמר שאין מדליקים בו הכוונה בגלל שיש לו ריח רע זה לא כבוד שבת אבל מצד הברכה אפשר לברך ברכה למרות שיש לו ריח רע וחכמים מתיירים בכל השמנים בשמן פקועות רבי תבון אומר אל מלקין אלה בשמן זית בלבד עמד לו רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר אם כן מה יעשו אנשי בבל שאיין להם אל השמן שומשומים מה יעשו אנשי מדאי שאין להם אל השמן אגוזים בלבד מה יעשו אנשי אלכסנדריה שאיין להם אל השמן צנונות מה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אל הנפט אין לך אלא אין לך הכוונה אין לך לפקפק אלא מה שהתירו ראשונים בלבד נשאר מותר תני רבי שמעון בן אלזר אומר אין מדליקין צורי היינו שהוא נוטף מצה הכתף מפני שהוא שרף אז מה הבעיה שהוא שרף אז א בקורבן העדה כתוב ואבל כזפת ואינו נמשך אבל פה הרב חיים סקי אומר על פי המשנה הלנן שזה נהיה יוצא מן העץ בכלל לא יוצא מן העץ אן מדליקים בו הלכה ג' אומרת המשנה כל ה יוצא מן העץ אן מדליקים ב אהל הפשתן זה הפתילה הכי טובה וכל היוצא מן העץ אנו מתמי תומת אוהלים שהאוהל בעצמו גם כן יהיה טמא לפשתן כיוון שזה האוהל המדובר בפסוק נלמד את זה מהפסוקים פתילת הבגד יש לך בגד שהיא היייתה יש בה שלוש על שלוש ויש לה שם כלי יש לה שם בגד ש קיפלה והקיפול לא מבטל אותה מתורת כלי ולא הבהבה הוא לא הבהב בה רבי אליעזר אומר טמאה עדיין יש עלי השם בגד ואיין מדליקים בה הגמרא תבאר למה אין מדליקים בה רבי עקיבא אומר טהורה כיוון שהוא סובר שעצם זה שהוא קיפל אותה זה מבטל ממנה את ה שם בגד ומדליקים בה כל היוצא מנצ מדליקים ול הפשתן אומר רבי שמעון בר רב יצחק כתיב לה ות נר תמיד שיערו לומר שאיין לך עושה שלבת אלא פשתן בלבד פשתן זה הפתילה הכי טובה תני רבי שימון בן אלעזר אומר כל היוצא מן העץ אין בו משום שלוש על שלוש לא יהיה בו בגיל בשיעור של שלוש על שלוש אצבעות אין לו שיעור בגד רק שהוא ייה שלושה טפחים וממילא משככים בו חוץ ממן הפשתן שכבר בשלוש על שלוש הוא בגד חשו שלוש על שלוש הכוונה שלוש אצבעות על שלוש אצבעות אומר רבי יוסי עשו אותו כאבים היינו שר היוצא מן העץ או הרכים או דברים שמידי רכים דתנינן האבים והרכים אין בהם משום שלוש על שלוש אלא שיעור יותר גדול של שלושה טפחים על שלושה טפחים אומר רב לאזור מן המשכן למדו דכתיב את המשכן תעשה 10 יור שש מוש זר מה זה שש שמוש זר לא ים מה זה שש הוא כתיב בספר יחזקאל פרי פשתים יהיו על ראשם אז אם כן את למד שש משש את השש של המשכן מהש שכתוב אצל המגבעות ושש מפרי שש של המגבעות כתוב אצלהם פערי ופערי ד מגבעות תלמד מהפרי שכתובים ביחזקאל שהם פשתן רב לוזר שאל מהוא לעשות אוהל מאור בהמה טמאה מאור בהמה טהורה ודאי שזה נתמ כי זה גם אוהל כיוון שבמשכן היה לנו את האורות אילים מאוד דומים השאלה מה זה אורות חשים וכתיב אורות חשים זה לכאורה אורות בהמת טמאה אומרת הגמרא רב יהודה ורב בנחמיה ורבנן שלוש דעות רבי יוד אומר מה זה החשים תינן לשם צבעו נקרא צבע תכלת בשפה הזאת נקרא תינן אז לכן החיה הזאת קוראים לה תנן וזה בהמה תמאה הרב נחמיה אמר גלקטי נון כך קוראים לה בהמה הזאת זה גם בהמה תמאה ורבנן אמרי מן חיה טהורה וגדולה ב וגדלה ב מדבר ותה וזה יבוא כמו כי ד אמר רב לוזו ברב יוסי רב אבו בשם רב שמעון בן לוקיש בשם רב מי כמין חיה טהורה ברא הקדוש ברוך הוא למשה במדבר כיוון ששבה מלאכת המשכן גנזה רבי יבון אמר כרש היה שמה תני רבו שיה דחד הקרן היה לה קרן אחת איך זה נרמז כתוב בפסוק ותב ותיטב להשם משור פר מקרין מפריס איך כתוב מקרין לא כתוב עם י כתוב מקרן כתב רחמו היינו שיש כאן רמז שיש לה רק קרן אחת לחיה הזאת עד כאן דף חו
לצפיה בתכנים נוספים: