העמוד היומי מסכת שבת דף קלג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלג עמוד ב

[מוזיקה] דף קלג עמוד ב שמעתם פעם על אתרוג שנקרא אתרוג ויברך דוד יש לי חבר שמתעסק במכירת ארבעה מינים סיפר לי סיפור נפלא הוא אומר לי נכנס אדם לחנות ביקש ממנו תגיד לי יש לך אתרוג ויברך דוד הוא אומר לו תגיד לי מה המוכר שואל אותו מה זה אתרוג וברך דוד שמעתי על אתרוג חזוני שמעתי על אתרוג מרוקו שמעתי ם פיטם בלי מורכב ינובה וכולי אבל על אתרו כבר יברך דוד לא שמעתי אומר לו אותו אחד מה לא שמעת אני מדבר על אתרוג שכבר בויברך דוד מוציאים אותו מהקופסה אתה נמצא בבית כנסת אתה מגיע לבית המדרש עוד הרבה לפני שצריך אתה כבר מוציא אותו כדי לראות את מבטי ההתפעלות של כולם זה פירוש מחודש בזה כלי וענווה אף פעם לא שמעתי את זה אבל היום אנחנו נלמד בגמרא על המושג זה כלי וענוה התנהל לפניו במצוות ובאמת הדברים הללו הם אסורים ללב הלב יודע אם קלים לכלכלות אם אתה עושה את זה באמת בשביל להתנאות במצוות או שדחוף לך יותר מה פלוני יגיד ומה פלמוני ידבר לכן יש אומרים נשמח כאן אצלנו בעמוד שלנו הדרשה התנהל לפניו במצוות ומיד לאחר מכן תהיה דומה לו מהוא רחום אפתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון כי לא חוכמה לעשות את המצוות שנחמד לנו לעשות אותם באמת בזה כלי וענוה הו להתנאות כי כולם רואים וכל בני העיר וכל בית המדרש וכל הקהילה רואים כמה אתה בן אדם שמשקיע במצוות השאלה במידות בתוכך מה שאמיתי כמה אתה רחום כמה אתה חנון אם אתה באמת דומה לו זה כבר מגלה גם על שאר הדברים שאתה עושה את זה באמת מתשוקה מחביות של המצוות אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קלג עמוד ב למעלה ראינו במשנה בעצם כבר דיברנו על כך שפורן מלין מוצצין בשבת אז מה למה צריכה המשנה לומר בכל צורכי מילה מכד שואלת הגמרא קטני כולו שמותר לעשות בשבת כל צורכי מילה לתו ימיים מה מגיע לרבות ההדגשה הזו של כל צורכי מילה עושים בשבת הגמרא תודתנו רבנן עמל כל זמן שהוא עוסק במילה אדם שבעצם מועל שעסוק עכשיו בעשיית ברית המילה בשבת כל זמן שהוא עדיין מתעסק בעניינים זאת אומרת הוא עדיין לא רז הוא אוחז באמצע עשיית הברית חוזר בין על הציצי ה מעכבין את המילה בין על ה ציצין שאין מעכבין את המילה בעצם במילה צריך לכרות את העורלה יש שם ציצין כל מיני רצועות אור חתיכות אור שלפעמים נשארים לאחר החיתוך של החלק המרכזי של מה ש בעצם של העורלה שמכסה את הגיד יש כאלה שהם מעכבין את המצווה יש כאלה שלא אם הוא עדיין באמצע העשייה אז רגע בוא נסדר ביום חול ברור שהוא עושה את זה הכי טוב שיש כמו שנראה עוד מעט מדין זה כלי וענווה אבל בשבת יש כאלה שמעכבים ויש כאלה שלא מעכבין ולכן אומרת הגמרא אם הוא עסוק באמצע העשייה תמיד חוזר על הכל אבל פירש הוא כבר סילק את ידיו בעצם הוא סיים את מעשה החיתוך על ציצין ה מעכבין את המילה חוזר על ציצין שאין מעכבין את המילה אינו חוזר זה מה שמגיעים להדגיש ולומר לנו כל צורכי מילה עושים בשבת זה מגיע להדגיש ולומר שכל עוד ואתה עדיין עסוק בצורכי המילה עוד לא פרשת אתה חוזר אפילו על ציצין שאינן מעכבין את המילה שואלת הגמרא טנ פרש אנו חוזר זאת אומרת מכאן משמע שאם בעצם פרשתי זאת אומרת סיימתי אם אני עכשיו יתחיל מחדש ויחזור על הציצי שאינה מעכבין אני עושה מעשה חדש ובעצם אחלל שבת מי זה התנא הזה מביאה הגמרא כמה ניסיונות ואנחנו בעצם נראה כאן שיטות של תנאים שכל דבר שבעצם דבר שהוא בכמה שלבים כל שלב ממנו נחשב להתחלה חדשה ואני לא יתיר לעשות את זה בשבת אם זה לא דוכה שבת זאת אומרת בהשוואה בהשוואה אנלוגית למה שקורה אצלנו לגבי הברית מילה עצם המעשה הזה ביום חול אתה עושה את כולו ברור בשבת גם אני נותן לך לעשות את כולו אלא אם כן אם פרשת כי אז זה נקרא התחלה חדשה איפה אנחנו רואים כזה דין אומרת הגמרא אמר רבא ברחנא אמר רבי יוחנן רבי ישמעאל בנו ש רבי יוחנן בן ברוקא ראינו מחלוקת ראינו את זה כבר תניה 14 שכל להיות בשבת מה קורה יום יד בניסן שכל להיות בערב שבת זה יום שכל עם ישראל הם או שלוחם מביאים את קורבן הפסח אז לשחוט אותו מותר בשבת איך מפשיטים אותו גם כן דיברנו על העצה איך בדיוק מפשיטים אבל יש מחלוקת הוא אומר מפשיט את הפסח עד החזה המטרה היא רק להוציא את האימורים אני לא אומר לך תוציא את האמורי ראינו אני לא אומר לך תקרא באמצע ותוציא את המורן כי הם י מעשו בצמר ובכל הלכלוך לכן אני אומר עד החזה בעצם הוא שוכב הפוך כן עד החזה אתה יכול להפשיט ולהוציא את האמורים יותר מזה כבר על תפשיט כי זה לא צורך גבוה זה דברי רבי ישמעאל בנו שרבי יוחנן בן ברוקה ואילו חכמים אומרים מפשיטים את כולו זאת אומרת ברור שמותר להפשיט בשבת אבל רבי ישמעאל אומר ברגע שהוצאת את המורן על צורך גבוה יסתיים כשאתה ממשיך להפשיט אותו אתה מתחיל התחלה חדשה ואת זה אני לא מתיר זה בעצם בדיוק אותו דבר כמו לגבי מילה בעיקרון צריך לעשות את כל מעשה החיתוך כולל ציצין שאינן מעכבין זאת אומרת זה לא מעכב אבל אתה כן אמור להמשיך את זה בכל אופן בשבת אם פרשת אני קורא לזה כאילו אתה כבר מתחיל מחדש ואסור אומרת הגמרא ממש לא זה לא דומה דוחה הגמרא ואומרת ממאי עד כאן לא קמה רבי ישמעאל בנו שרבי יוחנן בן ברוק אתם משום דולו בענין זה אלי ונו והו זאת אומרת האור זה לא מטרה של יופי זה סך הכל מטרה שאני אומר אני צריך להוציא את האימורים סיימת להוציא את האימורים נפלא מכאן ועלא אין כבר שום סיבה בעולם שהתיר לך להמשיך ולהפשיט את האור אבל אח דבעינן זה לי ואנוהו יש עניין גם במצוות מילה שימו לב יש עניין שזה יהיה יפה ומסודר מהודר החנ מי אולי כן אומר שמותר ד תניה זה אלי וענווה הוא התנהל לפניו במצוות נווה הוא לשון נאה עש פניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה וספר תורה נאה וכתוב בו לשמו שהספר תורה יהיה כתוב לשמו בדיון נאה בקולמוס נאה בלבלו אומן כורחו בשירי נאים זאת אומרת שכל המצוות לא רק שתקיים את המצוות אלא גם תשפר תעשה את כל ה מסביב בצורה טובה תעשה את זה מוגש בצורה טובה כל המעטפת תהיה בצורה איכותית וטובה ואם כן לגבי ברית מילה כן יש עניין שהכל יהיה טוב אולי כן אומר גם רבי ישמעאל בנוש רבי יוחנן בן ברוקה שלגבי באמת הפשטה הוא אומר ש אסור בשבת יותר מהמינימום הנדרש אולי במילה הוא יתיר הב שעול אומר דרשה נוספת ואנוהו אבה דומה לו כמו שכתוב אני והוא תהיה דומה לקדוש ברוך הוא מה הוא חנון ורחום אף אתה יהיה חנון ורחום בכל אופן אולי לכן שוב בנו של רבי יוחנן בן ברוקה כן יודע שלגבי ברית מילה חוזר גם על שהן מעכבין את המילה אלא אמר רבשי אמני רבי יוסי דתנן לגבי במסכת ראש השנה יש יש דיוון מה קורה כשמישהו רואה את הירח גם אם זה שבת קודש אומרים רוץ בבקשה רוץ לירושלים תעבור על איסור תחומין חלל שבת תגיע כדי להעיד על החודש במועדו שראית את הירח גם אם עוד אנשים ראו אני אומר לכולם לכו כי אני לא יודע את עדות מי יקבלו ולכן אני מתיר לכולם ללכת אבל אומר רבי יוסי דע לך זה דווקא אם רואים את הירח בצורה לא ברורה זאת אומרת אתה בדיוק היית מחוץ לעיר וכדומה ראית את הירח אז אני אומר סה אולי אחרים לא ראו לך חלל שבת בשביל זה אבל אם הירח נראה בעליל הירח נראה בוור כולם ראו אותו איך ש צת על הרחוב ראו את הירח אל תחלל שבת מבטיח לך יש מספיק אנשים בירושלים או בקרבת מקום שלא צריכים לחלל את השבת והם כבר מגיעים ומעידים בבית דין אומרת הגמרא אלמרו שימני רבי יוסי דתנן בין שנראה בעליל ובין שנראה שלא בעליל מחללין עליו את השבת זה שיטת הנקמה שיטת חכמים כולם הולכים כי אולי יקבלו את העדות שלהם אולי עדויות אחרות אולי אחרים לא ראו אולי יש אנשים שלא יקבלו את עדותם ואת שלך כן ולכן ראית את הירח קום וסע לירושלים אבל רבי יוסי אומר לא נראה בעליל אין אם נראה בעליל אין מכלין עליו את השבת כי כבר ראו זאת אומרת אם כן אנחנו רואים גם שוב פעם את הרעיון הזה שרבי יוסי אומר תשמע נכון שדבר מסוים הוא מותר אבל ברגע שזה לא מעכב זאת אומרת בהשוואה למילה זה כמו ציצין שאין מעכבים כי הסתדרו גם בלי זה כמו במילה שצצין שאינה מעכבין זה לא מעכב את המצווה כך אומר רבי יוסי גם כאן הסתדרו בלעדיך אל תחלל את השבת כנראה זה רבי יוסי שגם במילה אומר שחוזרים רק על צצין המעקבים ועל ציצין שאין מעכבין לא אומרת הגמרא ממש לא גם זו לא השוואה נכונה דוחה הגמרא ואומרת ממי דין מדכ קמה רבי יוסי טם אלא משום לא ניתנה שבת להדחות אומר פשוט מאוד אסור לדחות את השבת על ירח שנראה בעליל זה לא שאני מתחיל את האירוע ובאמצע עוצר אותו אם ראו את הירח בצורה לא ברורה שבת ניתנה להדחות הם ראו בצורה ברורה ממש לא זאת אומרת אני בכלל לא פותח את האירוע אבל כאן אבל אח ד ניתנה שבת לדחות מותר לעשות את ברית המילה בשבת והוא כבר התחיל אך הנמי יכול להות שרבי יוסי אומר ברגע שהתחלת ברור שמותר לך לחזור גם על ציצין שאין מעכבין אז שוב אם כן מי זה התנה הזה שאומר שלגבי מילה חוזרים דווקא על צצין כאלו המעקבים את המילה ואלו לגבי צצין שאין מעכבין הוא מחשיב את זה כבר כהתחלה חדשה ולא דוכה שבת אלא אמרי נרד רבנן דפליג דרבי יוסי לעניין לחם הפנים דתנן ארבעה כהנים נכנסים ארבע כהנים נכנסים בשבת אל תוך ההיכל בבית המקדש בהיכל בעצם בתוך החלק הפנימי לא הכי פנימי שזה קודשי הקודשים אלא בחלק החיצוני של ההיכל שזה המקום היותר פנימי זה לא החצר אלא ההיכל שמה היה מונח לחם הפנים היה שם את המנורה את מזבח הפנימי ואת לחם הפנים לחם הפנים כבר דיברנו עליו היה עליו בעצם שני מערכות בכל מערכת שש לחמים הלחמים הללו היו עומדים בעצם כתוב לחם פנים לפניי תמיד תמיד יהיה לחם אבל היו מחליפים את זה משבוע לשבוע פעם בשבוע בשבת היו מגיעים עם שישה לחמים חדשים ומחליפים הישנים אל תדאגו לטריות שלהם כתוב שהם נשארו לחם חם כיום לקחו הם נשארו טריים ממש כפי ששמו אותם והם חולקו לכהנים שבאותו משמר היו מחליפים בעצם פעם שבוע בשבת איך זה היה עובד היה ארבע כהנים נכנסים שניים בידם שני בידם שני סדרים בעצם כל אחד בידו מערכת של שש לחמים ביחד 12 ושניים בידם שני בזיכין זה ארבע כהנים שנכנסים כי על שולחן לכם הפנים היה גם שני בזיכי לבונה ו חוץ מזה היה עוד ארבע שנכנסו לפניהם כדי לפנות את הקודמים ואייך זה עבד זה עבד בשיטת הסרת נק כמו שאמרנו חייב להיות לחם פנים קבוע על השולחן לחם פנים לפניי תמיד ולכן אנחנו צריכים שברגע ששני כהנים יקחו כל אחד מהם בעצם ישלוף החוצה מערכת של לחם הפנים באותו שנייה הכהן שמולו ישים ידחוף פנימה את המערכת החדשה שלא יהיה רגע אחד שאין לחם על השולחן וארבעה מקדימים לפניהם שניים ליטול שני סדרים ושניים ליטול שני בזיכין המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום והמוציא עומדים בדרום ופניהם לצפון בעצם איש של אחיו משני אברי השולחן והמוצא ואלו מושכים ואלו מניחים ותפחו של זה בצד תבחו של זה בעצם היד שלי והיד שלה הוא שמושך והיד שלי שאני מניח נפגשים יחד איך שני אני כאילו דוחף פנימה את הלחם הוא מושך אחורה ובעצם אין רגע אחד שהשולחן נמצא בלי לחם משום שנאמר לפניי תמיד לחם פנים לפניי תמיד זה שיטת חכמים רבי יוסי אומר אפילו אלו נוטלין ואלו מניחין אף זה בכלל תמיד רבי יוסי אומר הפסוק לא מקפיד עד כדי כך להשתגע הרעיון הוא שלא יהיה לילה זאת אומרת שלא יעבור יום שלם שלא יעבור שקיעת חמה וכדומה שלא יהיה לחם אבל זה שמישהו אחד יקח ואחרי כמה דקות מישהו יביא אז זה אין שום כפד אז בעצם חכמים שכן נצמדים ל מילה תמיד ואומרים פשוט מאוד זה צריך להיות תמיד ואם אני אשים אקח עכשיו ומישהו יגיע ויניח עוד כמה דקות זה כבר לא נקרא תמיד אלא התחלה חדשה הם גם לגבי מילה יאמרו שברגע שפרשת אם אתה רוצה לחזור זה כבר נקרא התחלה חדשה ו וברגע שזה ציצין שאן מעכבין את המילה אסור לך לחזור מסיימת הגמרא ואומרת בעצם הגמרא מסכימה ואומרת זה באמת התנא הזה החכמים הללו שחולקים על רבי יוסי הם אלו שאומרים לגבי ברית מילה שאם פירש כבר אינו חוזר על שהן מעכבין את המילה תנו רב נביאה הגמ הבריתה מלקטי את המילה מלקטי זה אומר שאם נשאר ציצין אתה חותך אותם ברגע שזה ציצין מעקבים ואם לא הלקט אנוש קרץ שימו לב כמובן מדובר על ציצין מעכבין ואם הוא לא לקט אותם אם הוא לא חתך אותם הוא ענוש כרת שואלת הגמרא ני מי מדובר מי ענוש כרת אמר אבקן האומן מדובר על המועל שהוא ענוש כרת זאת אומרת אם הוא עשה את זה בשבת ובעצם הוא חתך כאן עשה חבורה שזה אסור לעשות בשבת כל מה שהתנו זה בשביל מצוות מילה אותו אחד רק חתך ולא עשה את מצוות מילה כי הצ צינה לו עדיין מהקבן זה נחשב שהתינוק עדיין לא מהול ולכן אני אומר הוא עובר על כרת בעצם כרת בשבת ישנו במצב שלא היה עדים ולא היה התראה וזה היה במזיד אז יש כרת זאת אומרת אם יש אדים והתראה זה הסקילה אם זה בשוגג זה חטאת אם זה במזיד אבל בלי עדים והתראה בןן אדם ענוש כרת לכן אני אומר כאן תשמע אין עדים והתראה כי אנחנו לא ידענו מה יקרה פה ולכן הוא ענוש כרת אומרת הגמרא מה פתאום הוא יכול ומר להם אני התחלתי במצווה בבקשה אני מכבד במישהו אני מכבד מישהו אחר להמשיך מהתקף לא אומן נגד מצוו אתב פגד מצווה אני התחלתי אתם תסיימו אין בזה שום בעיה ר מדובר על ציצינה מקבן מותר להמשיך ולעשות את המילה מותר להמשיך ולחתוך את אותם ציצין ואז הברית מילה תהיה מצוינת י לאמר פפה מדובר כאן על גדול מדובר פה על גדול שמל את עצמו ועליו אני אומר בלי קשר לשבת אם לא הורדת את ה בעצם כמו שהסברנו על קטן א עונש כרת אם הוא לא מעל לא על האבא ולא עליו אבל על גדול שלא מעל את עצמו יש עונש כרד ואז אני אומר ושוב דווקא בשבת אם הוא לא מוריד גם את אותם המעקבים הוא מתחייב הוא הוא עובר על כרת שואלת הגמרא מה החידוש כאן תקיף לבשי גדול בעד יכתיב ב והראל זכר אשר לא אמול ברור אם נשארו ציצינה מהכבד זה נקרא שהוא לא עשה ברית מילה וכתוב במפורש תכתוב אדם שמשאיר צין ה מעכבין כאילו לא מל זה מקובל עליי אבל מה זה הנוש כרת ברור ידוע שהעונש של אדם שלא מל של גדול שלא מל זה הנוש כרת אלא המהוה ש באמת לעולם אומן מדובר כאן על האומן שהוא זה שחייב כרת מדובר כאן שהוא שומל בשבת ולא סיים השרי צן שאינה מעקבים אבל אמרנו שהוא יכול לומר אני עשיתי פעל גד מצווה תעשו אתם את חלק המצווה נוסף אומרת הגמרא מדובר כאן בכזה מקרה ו כגון דעת בין השמשות דשבת הוא הגיע ככה בשבת ממש אחרי צהריים לקראת ערב היה כבר בין השמשות ואמרו לי לא מספק אתה לא תספיק למול ולגמור את מעשה המילה בשבת ואם כן אתה סתם תעשה חבורה חכה למחר ואמר לו הוא מספיק נ הוא שמח על עצמו לקח את עומדן זמן אמר אני כן יספיק ועבד ולא הסתפק ושת קך דחבור ו דעבד ולכן אנוש כרת הוא לקח את הריז קה הזאת ובסופו של דבר הוא נכשל הוא באמת לא הספיק אז יצא שבשבת הוא רק עשה חבורה אבל עדיין לא סיימת המילה נשאר את הציצי ה מעכבין הללו זה לא נחשב שהוא עשה את המילה זה נחשב רק שהוא עשה חבורה ולכן הוא ענוש כרת וזה מה שהברית ה מתכווננת לומר תבדוק קודם כי אם אתה לא תבדוק ותגיע לידי כך שתסמוך על עצמך ותיקח את הסיכון הזה ובסוף לא תספיק וישארו צצין המעקבים אתה תעבור על איסור כרת ראינו במשנה שמוצצים גם אם בעצם כבר דיברנו על זה במשנה שהמציא הזו של אדם מהאיבר כן ממקום המילה זה רפואה לתינוק אמר רב פפה מכאן אני מבין הומנה דלא מץ סכנה היא ברינלי זאת אומרת מעבירים אותו ממלאכתו כי זה מסוכן אם הוא לא עושה את זה שואלת הגמרא פשיטה ברור שאתה רואה את זה מהמשנה שלנו מידק מחלל עלי שבתא סכנ מזה שמחללים על זה שבת ברור שזה סכנה אם אתה לא עושה את זה אחרת לא הייתי אומר לעשות את זה בשבת אם זה סתם שיפור אם זה סתם מעבר לא הייתי מתיר לעשות את זה בשבת אומרת הגמרא לא ממש לא ו מהו דמה אדה מפקד פקיד הייתי חושב שמהמנות כל וצאת דם בשבת כי האדם הזה הוא לא חלק מהמערכת של אדם שזורמת בגוף האדם אל אדם שנמצא פקיד זאת אומרת כנוס ואסוף בתוך אותו איבר בתוך מקום המילה ואם כן אין איסור להוציא את זה בשבת אז הייתי חושב באמת שאין פה יסור של חובל ולכן אני אומר תעשה את זה בשבת אבל זה לא סכנה לתינוק אם לא תעשה את זה זאת אומרת מה שהמשנה מתירה זה כדי לגלות לנו שאין כאן איסור שבת של חובל אבל לא כיוון שזה רפואה כל כך בדו שאם לא תעשה אותה היא סכנה לתינוק לכן כמה שמן מה פתאום חבור מחבר כן מדובר כאן על עשיית חבורה זה דם רגיל כמו דם בכל מקום אחר בגוף האדם ואסור לעשות את זה בשבת וכל מה שאני מתיר זה דווקא בגלל שזה רפואה ולכן זה רפואה כל כך בדוקה אני מתיר לחלל שבת בשביל זה ואם כן הומן שלא יעשה את זה אני אעביר אותו ממלאכתו ומוכיחה הגמרא ודום ידי אספלנית וכמון מה אספלנית וכמון אנחנו יודעים כי לא אבית סכנה הוא אם לא תעשה את זהזה סכנה לתינוק ולכן אני מתיר אף אחנ כילו אביד סכנה אם אתה לא עושה את זה זה סכנה לתינוק ראינו במשנה ונותנים עליה אספלנית יחד עם כמון אומרת הגמרא אמר הבי בוא ואני אתן לך את המתכון המנצח איך מכינים את המרקחת את האספל מה מאורכים על זה כדי שזה ירפא אמרה לי הם כמובן הבי היה יתום גידלה אותו אומנת הוא היה קורא להם הוא מביא בתלמוד בכלל ראינו כבר במסכת שבת ובעוד מסכתות הרבה דברים בשם אמו בשם אומנותו שגידלה אותו אמרה לי הם אספלנית דקול כאב זאת אומרת האספל הזו מה מה תמרח עליה בשביל שתעזור לכל סוגי הכאבים תן לי איזה רפואה אוניברסלית כוללנית לכל דבר אמרה לו כך שב מינית ארבע וחד קירה שבע בעצם חלקים של חלב וחלק אחד של שהווה זה רפואה בדוקה לכל הפצעים בעולם רבא אמר קלבה וכלבה רי שינה שעווה יחד עם שרף של עץ רשי אומר זפת לבנה מפיקים את זה מעץ זה רפואה בדוקה לכל הפצעים כולם דרש רבה במחוז רבה בשיעור כללי לכל בני העיר מחוזה סיפר בעצם באר לכולם איך עושים האפלת בצורה טובה שתוי לכל הפצעים מספרת הגמרא קראינו בני מניומי אסיה למני הו בני מניומי הרופא שהם היו הרופאים באותה עיר קרו את בגדיהם בצער בכעס עד היום זה היה סוד מקצוע שלהם לכל בעיה הם היו מכינים את האספל הזאת ועכשיו ככה חשפו את הסודות המקצועיים שלהם ברבים אמר להו אל תדאגו שבקי לחוחה השארתי משהו אחד ככה סוד רפואי שאותו לא גילתי דמר שמואל אמן ד משי אפי ולא נגב תו אדם שרוחץ פניו ולא מנגב בצורה טובה ניקט חספנית יעלו לו בקעים בפניו רשי אומר חספנית זה חרס זה שכין פניו מתייבשות או שעולה בהם כל מיני סוגי שכין את זה לא סיפרתי מה הרפואה אתם יודעים מה הרפואה ובזה תוכלו להשתמש מ תקנט שטובה במ יד סילקה שחץ הרבה במים שהתבשל בהם טרדים וזו רפואתו אומר רבא את זה לא גילתי זה השרתי רק לכם בזה תמשיכו הלאה להשתמש בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ש
לצפיה בתכנים נוספים: