העמוד היומי מסכת שבת דף קלג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלג עמוד א

[מוזיקה] דף קלג עמוד א היום במהלך הלימוד במהלך העמוד אנחנו נתקל במחלוקת מעניינת מה קורה ערב פסח שאז כל יהודי מצווה להביא קורבן פסח הוא או שלוחו מה קורה אם זה חל בערב שבת הם עושים את זה כסדרו בצורה שונה מה מותר ומה אסור נפלא במבט מעמיק יותר המחלוקת הזו לכאורה לא רלוונטית ולא אקטואלית כרגע בעוונותינו אין לנו בית מקדש כשבנה בית המקדש יהיו יחד איתנו אנשי כנסת הגדולה תנאים המוראים ולמעלה בקודש אליהו הנביא משיח בן דוד יהיה לנו את מי לשאול ואם כן למה באמת התנאים נחלקו על כזה דבר כאן בעמוד שלנו הגמרא לא שואלת את זה במקומות אחרים שתנאים ואמוראים נחלקים על על כל מיני דברים מה היה בזמן בית המקדש שואלת הגמרא למה יש למה יש על זה מחלוקת הלחת למשיכה מה זה רלוונטי אתה אומר לי הלכות לאמות המשיח נשאל את המשיח בעצמו למה אתה צריך לחלוק על כך הגמרא עונה תשובה מפתיעה ואומרת אתה צודק בעיקרון זה לא רלוונטי זה לא אקטואלי אבל דרוש וקבל שכר עצם זה שאתה לומד את דברי התורה גם אם הם כרגע לא רלוונטיים הם לא משמעותיים לך כאן ועכשיו בכל אופן אתה מקבל על כך שכר כך אומרת הגמרא חשבתי שאפשר להכניס בו דבר עוד יותר מכך דורש וקבל שכר זה לא רק אומר זה באמת לא רלוונטי אבל אני רוצה לדרוש ולקבל שכר ממש לא עצם זה שדרוש וקבל שכר עצם זה שיש ציווי מיוחד מהקדוש ברוך הוא לללמוד זה מה שעושה את התורה אקטואלית ורלוונטית גם אם לא נראה לך גם אם אתה לא כל כך מבין איך באמת יועיל לך עכשיו המחלוקת מה קורה בבית המקדש אבל כל דיבור של התורה זה חלק אלוקה ממעל וזה שאתה לומד את זה אתה מזדכך אתה מטאר אתה מתקדם גם אם לא נראה לך גם אם אתה לא לומד כרגע הלכה למעשה אתה לומד כל מיני דברים מה היה בבית המקדש או שאתה לומד לדוגמה דברים על שור וחמור גם כן דברים שלא רלוונטיים כיום לעניינינו אין לנו לא שור לא חמור והם לא מזיקים אף אחד בכלל אופן כשאתה לומד דברי תורה דרוש וקבל שכר הקדוש ברוך הוא אמר לך לללמוד הקדוש ברוך הוא ציווה אותך לדרוש אנה נפשי ק תבית יבי את הקדוש ברוך הוא שם את עצמו בתוך דברי התורה ואם כן בכל לימוד תורה גם כשאנחנו לא קולטים הוא אקטואלי הוא רלוונטי לנו לנשמה שלנו לחיים שלנו ליהדות שלנו זה התשובה של הגמרא דרוש וקבל שכר לכן לפעמים יש כל מיני מחלוקות שבעיניים שלנו נראים לא כל כך מתאימים לא כל כך קשורים אלינו אבל האמת לאמיתה כל כז מחלוקת כל אמרה גם כשהיא לא מקדמת אותנו כלום במישור המעשי היא מקדמת אותנו במישור המחשבתי במישור הרוחני היא מקדשת אותנו היא מקדמת אותנו אינספור מדרגות למעלה נזכור את זה תמיד בעזרת השם אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים דף קלג עמוד א כמה שורות מלמעלה בנקודתיים שתי שורות אמר מר ראינו אתמול אנחנו לומדים מהמילה בשר כתוב ביום השמיני מול בשר אלתו מה אני לומד מכך אף על פי ש שיש שם בארת אמול דברי רבי יושיע כך ראינו את אתמול בעיקרון בוא נחזור בקצר צרה יש מושג אדם שיש לו בערת יש לו נגע יש לו צרת זה מטמה הוא צריך ללכת לכהן להסתבך להסגיר אותו להחליט אם הוא מצורע מוסגר או מצורע מוחלט בשביל להיתר הוא צריך לעבור מסכת לא כל כך קלה של אירועים ויחשוב אדם ויאמר יאללה אני מקלף את זה דקה אחת דקה אחת של כאב אבל אני חוסך את כל הסבל אני פשוט מקלף את המקטע אור הזה שיש בו את הצרת אומרת התורה ישמר בנגע הצרת אסור לעשות את זה אבל במקרה ש באותו במקום המילה שם יש את הבערת מותר לקוץ ואתמול ראינו שרבי יושיע לומד את זה מהמילה בשר שואלת הגמרא אל למה לקרא למה צריך פסוק בשביל דבר כזה דבר שאין מתכוון ו ודבר שאין מתכוון מותר ראינו ואנחנו יודעים כבר מסכת שבת יש מושג אומנם זה מחלוקת אבל בכל אופן לפי רבי שמעון דבר שאינו מתכוון מותר לבן אדם לעשותו ואם כן גם כאן הוא לא מתכוון לקוץ את הבערת הוא מתכוון סך הכל לקיים מצוות ברית מילה למה צריך פסוק מיוחד לומר שמותר לעשות את זה אמר הביה פשוט מאוד הרי כפי שאתה אומר זה מחלוקת לא כולם סוברים כך לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר דבר שאם מתכוון אסור לגבי הלחות שבת לדוגמה הוא גם אומר עליו שאתה לא מתכוון זה אסור ולכן הוא צריך פסוק מיוחד כדי לומר שמותר לעשות ברית מילה על אף שאתה קוצץ את ה בארת רב אמר אפילו תמה רבי שמעון מודה רבי שמעון בפסיק רש ולא ימות זאת אומרת גם את זה כבר ראינו יש מושג שנקרא קוראים את זה בלשון תמיה פסיק רשב ולא ימות האם יש מצב ש אני אומר תשמע אני לא מתכוון בתום לב טיון של בתום לב עובד רק אם באמת היה התכנות שלא ידעתי אבל אם אני חותך ראש תרנגול ראש בהמה ואומר זה היה בתום לב לא התכוונתי שהוא ימות הטיון הזה ברור לא קביל ואם כן במקרה שברור יקרה התוצאה זאת אומרת המעשה יוביל אותך בהכרח לתוצאה רבי שמעון לא אומר שדבר שאן מתכוון מותר ממש לא כל מה שדבר שאן מתכוון מותר זה רק באמת אם אני עושה מעשה שלא בהכרח יוביל התוצאה הזו לדוגמה אני גורר איזה כיסא או ספסל בחצר אבל לא משהו מי יודע מה כבד אז לא בהכרח שזה יעשה חריץ ואני אעבור על מלאכת חורש אבל אם מדובר בספסל מאוד כבד שברור שהוא יעשה חריץ גם אם אני מתכוון רק לגרירת הספסל ולא לעשיית החריץ בכל אופן יודע רבי שמעון שעשו ואם כן גם כאן שאתה קוצץ את הבהרת נכון אתה עושה ברית מילה אתה לא מתכוון לקצוץ את הבערת אבל זה פסיק רשע זאת אומרת זה בהכרח יביא לתוצאה הזו שהבהרת תקצץ ואם כן גם רבי שמעון צריך פסוק לא מספיק לי שזה דבר שאינו מתכוון כי עדיין זה פסיק ישע ולא ימות זאת אומרת בכזה מקרה גם רבי שמעון לא מתייחס לכך שזה נעשה בתום לב ובחוסר כוונה ולכן אומר הבי ולכן אומר רבא צריך פסוק גם לפי רבי שמעון לומר שמותר לקוץ את הבהרת והביה שודר מ לט ליי סוה הבה שבעצם שואל את זה ואומר שכל הפסוק נצרך רק לשיטת רבי יהודה מה הוא לא סובר שרבי שמעון מודה שבפסק רשע ולא ימות דבר שאינו מתכוון אסור והבי ורב אדם מטוה הוא גם הביי מודה לכך מודה רבי שמעון בפסיק רש ולא ימות עונה הגמרא בתר ד שמ מרבה סברה נכון בהתחלה הבייה לא סבר כך לאחר שהוא שמע את זה מרבה באמת הוטב בעיניו והוא סבר כך ובאמת גם לפי רבי שמעון צריך פסוק של בשר לתו לא הייתי מתיר את זה כי זה דבר שאנו מתכוון מהסיבה הפשוטה שזה פסיק רשע ולא ימות נכון שאתה לא מתכוון אבל זה בהכרח יביא לתוצאה הזו יפה אז בעצם היה לנו כאן דו סיח ויכוח שמאל טוק מסוים בין הבי לרבה בעניין דבר שאינו מתכוון רבי יהודה ורבי שמעון כשבבית הדין הזה של א ברית מילה במקום שיש שם בארת אומרת הגמרא יש נוסח קצת שונה אותו בעצם אותו דו סיח אותו ויכוח אבל על בסיס אחר אי קד מתנ לידב ורבל דבר אחר לחלוטין כתוב כך ישמר בנגע הצרת לשמור מאוד ולעשות כמו שאמרנו אסור לבן אדם לקלף לחתוך את הצרעת ומדייק את הגמרא ואומרת לעשות אי אתה עושה אתה לא יכול באמת לקלף בידיים לקצוץ את הנגע אבל עושה אתה בסיב שעל גבי רגלו זאת אומרת אתה יכול לעשות את זה בצורה עקיפה ללכת ולקשור סורחים ככה בחוזקה בוא נאמר אם יש לך ברגל את הצרעת הזו תחקר ככה את הסרכים בחוזקה כביכול בטעות כביכול תקשור שוב ושוב את הסרוחים עד שייעלה מנגע או במוד שעל גבי כתפו הוא יחך הוא יקח איזה מסע כבד על הכתף ועל ידי כך קצוץ את אותה יבלת את אותו נגע את אותו מראה טמא ואם עברה עברה זה מותר לעשות ועל כך שואלת הגמרא ואל למה לקרא דבר שאיין מתכוון ובדבר שאין מתכוון מותר זאת אומרת הפסוק הזה כמו שאנחנו רואים משמר בן נגע צרד מהמילה ות דורשת הגמרא דווקא בכוונה אם אתה עושה את זה כביכול בחוסר כוונה מותר שואלת הגמרא למה צריך לזה לימוד דבר שאינו מתכוון אמר הבי על כך אמר הבי לא נצרכה אלא לרבי יהודה דמר דבר שאן מתכוון אסור באמת לפי רבי שמעון לא צריך פסוק ואילו רבה אמר אפילו תימה רבי שמעון למה מודה רבי שמעון בפסיק רשב ולא ימות בעצם אותו דבר כפי שאמרנו למעלה זה מעשה שבהכרח מוביל לתוצאה ולכן גם רבי שמעון היה עוסר את זה צריך את הפסוק מיוחד שאומר לעשות דווקא ב ונה ולא בכוונה כשאתה מתחכם כשאתה ככה מתחמן אייך שאומרים מותר לעשות את זה ועל כך שואלת הגמרא בדיוק כמו מקודם והב לת י סברה והב ורב אדם מותרה ומודה רבי שמעון בפסיק רשע ולא ימות אם ככה גם רבא וגם הב סוברים כך למה הב למה הב מתקשה מסתבך ואומר שזה מגיע רק לשיטת רבי יהודה ולא לשיטת רבי שמעון עונה הגמרא לבת רדש ממיר הספר אתה צודק בהתחלה הב לא לא ידע את הסברה הזאת לאחר שהוא שמע מרב שמוד רבי שמעון סיק רשע ולא ימות הוא גם חזר לומר כך ובאמת וגם לפי הביה וגם לפי רבה בין לרבי יהודה ובין לרבי שמעון צריכים את הפסוק כדי לומר לי בידיים אסור אבל לעשות את זה בצורה אחרת בצורה של התחכמות מותר לעשות כפי שמשמע מהפסוק דווקא לעשות בידיים אסור אבל בכל צורה אחרת מותר חוזרת הגמרא לדון בניסוח הראשון שהבסיס היה על כך שאמרנו על מילה שיש במקומה בארץ שואלת הגמרא והביה לפי האב אמינה ליבא דרבי שמעון איב בסר מ אודלי באמת למסקנה אני מבין שרבי שמעון צריך את הפסוק בסר כי אחרת כמו שאמרנו זה פסיק רשע ולא ימות הוא צריך ללמוד מבשר על אף שיש שם בארת יקוץ אבל לפי מה שחשבת בהתחלה לפי המושכל הראשון לפי ההבנה הראשונית שלך אתה הביה מה חשבת מה רבי שמעון יעשה עם האיתור הזה של המילה בשר הוא הרי לפי מה שאמרת לא צריך את הלימוד הזה למה כי הוא אומר עצם זה שזה דבר שנו מתכוון כבר מתיר לו לעשות ברית מילה אף במקום שיש בארת אם כן מה הוא יעשה עם הפסוק אמר אמרא מדובר באומר לקוץ רתו הוא מתכוון מדובר בגדול שעושה לעצמו ברית מילה או שלוקח מועל שימול אותו ואומר לו במפורש דע לך אני מתכוון זה לא דבר שלא מתכוון נכון אני עושה ברית מילה אבל אני מתכוון גם לקוץ את בערתי ועל כך מגיע הפסוק ואומר גם זה מותר כאן זה כבר לא דבר שאינו מתכוון הוא עומד במפורש ומצהיר שהוא מתכוון גם לזה ולכן צריך את הפסוק שואלת הגמרא תינח גדול גדול יכול באמת להתכוון קטן קה למימר למה באמת צריך את פסוק הרי בקטן כמו שאמרנו לפי אה ואמינה זה דבר שאינו מתכוון ואמור להיות מותר אמר משרשי גם שם מדובר שאביו עומד ומצייר ואומר אבי הבן לקוץ בערד בנו הוא כ התכוון הוא אומר במפורש הוא עצמו למול שמל אומר דע לך אני מתכוון כאן בפירוש בהצהרת כוונות ברורה גם לקוץ צת בארץ ולכן צריך את הפסוק באמת לפי אותה אבה המינה לפי איך שהבי חשו להעמיד את רבי שמעון לא צריך כל עוד ואני לא מתכוון באמת לא צריך פסוק כי דבר שנו מתכוון מותר אבל כשהבן אדם הגדול עצמו אומר או כשאביו של הקטן אומר ומודיע בשער בת רבים אני מתכוון לכח צריך את הפסוק כדי לומר לי שבאמת גם כך מותר לקוץ את הבהרת שואלת הגמרא ויק אחר לביד אחר אם באמת יש מישהו שהוא לא האבא לא אותו אחד שמצהיר שזה כוונתו עדיף שהוא ימול דמה רבי שמעון בן לקיש כל מקום שאתה מוצה עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים שניהם מוב ואם לאו יבוא ישה וידחה לו תעשה זאת אומרת אם האבא או זאת אומרת אם יש מישהו אחר שהוא לא אבא או השליח שלו ברור שעדיף שהוא יעשה את זה אבל אומרת הגמרא דלק אחר מדובר שאין אף אחד אחר והלף הצרה הזו של האבא בכל אופן אנחנו אומרים תמול למה כי כתוב את המילה בשר ובשר מגיע לומר ואפילו אם יש שם בארץ והוא מתכוון לקוץ את הבהרת גם כן מותר לקיים את מצוות ברית מילה על אף שזה קוצץ את הבהרת עד כאן דיברנו על החלק הראשון של הבריתה שעסק בענייני מילה ועליו שיש בארת ראינו שיקוץ והרחבנו בעניין הזה ומרת הגמרא לחלק השני של הבריתה שם ראינו שמילה בזמנה דוכה שבת ודוחה יום טוב אבל מילה שלא בזמנה לא דוכה יום טוב ובטח שלא שבת אמר מה ראינו יום טוב אינה דוכה אלא בזמנה שואלת הגמרא מננ מילה מי אמר שמילה שלאו בזמנה לא דוכה את היום טוב אמר חזקיה וכנ תנת וחזקיה כתוב כך אמר קרל לגבי קורבן פסח אוכלים אותו בליל הסדר ליל טו בניסן שמה כתוב לא תציאו ממנו עד בוקר בעצם אסור להשאיר ממנו עד הבוקר מה שנשאר עד הבוקר באש תשרוף הו כתוב שם פעמיים המילה עד בוקר אומרת הגמרא זה מגיע ללמדנו שלא שורפים אותו בבוקר יום טוב אלא מחכים בוקר נוסף ורק ביום הראשון של כל המועד שזה בעצם כבר לא היום למחורת מאכילתו אלא יום נוסף לאחריו רק אל תשרוף אותו ומדוע כיוון שהוא נקרא מצווה קורבן של חול כי לא הקריבו אותו ביום טוב אלא הקריבו אותו בערב יום טוב לכן אסור לשרוף אותו ביום טוב חכה בבקשה יום נוסף ותשרוף אותו דווקא בכל המועד מכאן לומדת הגמרא ואומרת גם ברית מילה שלא בזמנה מצוותי בח היום השמיני ללידתו היה ביום חול ולכן המצווה היא בחול חכה בבקשה ליום חול ואז תעשה את מצוות ברית המילה בואו נראה את זה בתוך הו אמר קרא לגבי קורבן פסח לא תירו ממנו עד בוקר שאיין תלמוד לומר עד בוקר כבר כתוב פעם אחת עד בוקר בשביל מה הפעם הנוספת המיותרת לכאורה אומרת הגמרא בא כתוב ליתן לו בוקר שני לשפתו ולומר אל תשרוף את זה ביום טוב אלא יום למחורת ביום הראשון של חול המועד ומכאן לומדת הגמרא מה שמצוות בחול צורפים גם מצוותו הנושא זאת אומרת המשך המצווה הוא גם רק בחול אותו דבר לגבי ברית מילה אם המילה בזמנה היום השמיני היה ביום חול גם את המילה עצמה גם כשכר מותר כבר למול דחית את המילה אל תעשה את זה ביום טוב זה לא דוחה את היום טוב אלא חכה ליום חול ואז תמול הביי אמר אמר כר יש לי לימוד אחר עולת שבת בשבתו עולת שבת בשבתו מגיע לומר לי דווקא קורבן של שבת איבריו קרבים בשבת אבל לא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב ומקורן אני לומד גם למילה דווקא מה שמצ ותו בשבת תעשה את זה בשבת יום טוב מה שלא תחכה בבקשה ליום חול ולכן ברית מילה שלא בזמנה לא דוחה לא את השבת ולא את יום טוב רב אמר מקור שלישי אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם ביום טוב כתוב דווקא אח אשר יאחל לכל נפש דווקא זה הוא לומד מהמילה הוא הוא ולא מכשירן זאת אומרת מותר לך לעשות אוכל נפש אבל אל תכין לי עכשיו דברים בשביל הכנת האוכל אל תכין לי עכשיו שיפודים בשביל לצלות בשר עצם צלית הבשר מותרת כי זה אוכל נפש כפי שראינו הפסוק אבל מכשירי אוכל נפש אסורים זה הוא לומד מהמילה הוא לבדו הוא לומד ולא מילה שלו בזמנה שהייתי חושב דציה מכל וחומר לכן צריך מיעוט הייתי חושב שזה מגיע מהקל וחומר אומר רשי אותו קל וחומר מיתולוגי שכבר דיברנו עליו פעמיים בשני עמודים נפרדים שהייתי אומר שמילה היא כל כך חמורה ולכן היא תדחה את השבת למה היא חמורה ראינו שהיא דוחה את הצרת והצרת דוכה את עבודה ועבודה דוכה את השבת ולכן עכשוב לומר שהיא כן דוכה את השבת ואת היום טוב לכן מגיע לימוד מיוחד לומר לי ל במילה שלו בזמנה לא דוכה את השבת רבשי אמר מקור רביעי כתוב שבתון לעניין חג כתוב את זה בחג הסוכות ביום הראשון שבתון שבתון עשהו זה לשבט ממלאכה ואליום טוב ס לא תעשה כמו שראינו בעצם שכתוב גם שבתון וגם לא לעשות מלאכה ואין עשה דוכ את לא תעשה ועשה ולכן העשה של מצוות ברית מילה לא דוכה כשהיא בזמנה כמו שראינו יש לימוד מיוחד ו ביום ואפילו בשבת והיא כן דוכה את השבת והיום טוב אבל ברגע שהיא לא בזמנה אין לנו את הלימוד המיוחד של ביום נותר רק עצם זה שזה מצוות עשה נפלא מאוד אבל יום טוב זה עשה ולא תעשה ולכן זה לא דוכה לא את היום טוב ובטח שלא את השבת ראינו במשנתנו בוא נחזור למשנה ראינו מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל ומגיע רב עקיבא ואומר סליחה בין רבי עקיבא לרבי אליעזר רבי אליעזר התיר גם מחשירי מילה בשבת ואילו רבי עקיבא אסר מגיע רבי עקיבא ונותן כלל כלל אמר רבי עקיבא מה הוא אומר שם הוא אומר כך כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת הי לא דוכה את השבת נכון ברית מילה זה מאוד חשוב אבל כל מה שיכלת להתארגן ולהתכונן לפני שעת הש תעשה קודם ואסור לך לעשות את זה בשבת רק מצוות המילה עצמה החיתוך כמו שנראה במשנה הבאה הפרייה המציצה כל מה שקשור למצווה עצמה שלא יכלת לעשות מארב שבת זה מותר לעשות בשבת אמר רבי יהודה אמר רב הלכה כרבי עקיבא שבאמת כל מה שאפשר לעשות בערב שבת לא דוכה את השבת הותנה נמי אומרת הגמרא לגבי פסח כי הגב נגם כתוב כך לגבי קורבן פסח כלל אמר רבי עקיבא אם חל ערב פסח כמו שאמרנו חל להיות בערב שבת כלל אמר רבי עקיבא כל מלחה שאפשר לה לעשותה מערב שבת להביא את הקדים מחוץ לתחום לחתוך לו יבל כל מיני דברים שאפשר לעשות מערב שבת אינה דוכה את השבת שחיטה לדוגמה שזה באמת אי אפשר לעשותה מערב שבת היא תוכה את השבת ואמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי עקיבא זאת אומרת בדיוק אותו דבר כמו שאומר לגבי מילה כך הוא אומר לגבי קורבן פסח וגם שם פסק לנו הלכה כמותו אומרת הגמרא הוא צריך אני צריך להשמיע לי את שיטת רבי עקיבא והלכה כמותו גם לגבי מילה וגם לגבי קורבן פסח דישמן לגבי מילה אם הייתי אומר רק לגבי מילה הייתי אומר תודה רבה אתת מעוד מכשירין שאפשר לעשות מאתמול לא דחו שבת אתה יודע למה דלק הכרת מילה היא לא כל כך חמורה במילה של קטן אין כרת ולכן אני אומר לך שמה הוא אומר באמת אם יכלת לעשות מערב יום טוב מערב שבת ולא עשית אל תעשה עכשיו זה לא דוכה אבל לגבי פסח דיק ה כרת מי שמפספס קורבן פסח עובר הוא נכר מעמו זה איסור חמור איסור ממש חמור הייתי חושב ששם אין מה לדחו שבת הייתי אומר נכון אפשר לעשות את זה מאתמול אבל הבן אדם לא עשה תן לו צ'אנס שלא יגיע לידי איסור כרת לכן אני צריך להשמיע ולומר לך לא גם בפסח שהוא כל כך חמור דע לך עדיין אומר רבי עקיבא אם אפשר לעשות מערב שבת ולא עשית לא דוכה את השבת ויש מנין לגבי פסח ממשיכה הגמרא ואומרת ואם הייתי אומר רק לגבי פסח הייתי אומר נכון ייש שם כרת אבל עדיין משום זה לא נחרטו עלי 13 בריתות אבל מילה צלת מילה היא כל כך חשובה ונכרתו עליה 13 בריתות כמו שאמרנו יג פעמים נאמר ברית בפרשה הזאת של מילה ואם כן הייתי חושב אםע לדחו שבת הייתי אומר ששמה הלכה כרבי אליעזר רבי עקיבא יסבור אותו דבר אבל הייתי פוסק כרבי אליעזר ששמה כן הייתי מתיר ואומר גם מכשירים שאפשר לעשותם מערב שבת אם הוא לא עשה הם ידחו שבת כמש מלן גם במילה גם בקורבן פסח הלכה כי רבי עקיבא אם יכלת לעשות מערב שבת ולא עשית זה לא דוכה שבת צריך לכן צריך ל ומר לי בשניהם אומרת המשנה הקדושה ועכשיו המשנה נכנסת בפרטות לתוך מעשה הברית לתוך מעשה המילה איך בדיוק עושים ברית מילה בשבת אומרת המשנה עושים כל צורכי מילה בשבת מועלים זה עצם חיתוך העורלה ו פורעים יש אור רך מתחת אור העורלה שאותו פורעים קוראים בידיים גם את זה מותר לעשות בשבת ומוצצים מוצצים את הדם מהפצע של המילה זה גם חלק מעשיית המילה זה סכנה לתינוק אם לא יעשו את זה ולכן מותר ונותנין עליה אספלנית על מקום המילה אפשר לשים בושת וכמון גם היו עושים את זה לרפואה מותר לעשות את זה זה כמון שחוק היו מביאים בעצם שוחקים מערב שבת ומניחים על מקום הפצע על מקום החתך אומרת המשנה אם לא שחק לועס בשיניו יעשה את זה בשינוי ונותן וישים את זה על מקום המילה התירו לעשות את זה בשינוי משום רפואה אם לא טרף יין ושמן מערב שבת היו נוהגים לקחת גם יין ושמן שעורבבו יחד ולשים על מקום המילה לרפואה אם הוא לא עשה את זה מערב שבת ינתן זה בעצמו וזה בעצמו זאת אומרת יכניס יין ושמן לתוך קערה אם זה מתערב זה בסדר גמור גם זה מותר ואין אומרת המשנה ואן עושין לחלוק לכתחילה היו עושים כמין קיבוע כזה כמין חלוק איזשהו כיס תחבושת ושמים את זה על מקום המילה כדי שישמור על המקום זה לא עושים לכתחילה אבל קורח עלי הסרטות לא חלוק לא איזה מבנה מיוחד אלא חלוק זה מותר ואם לא התקין מערב שבת קורח על אצבעו מביא ואפילו מחצה אחרת ברגע שהוא עושה שינוי הוא קורח על אצבעו זה דרך מלבוש ולכן התירו להביא אפילו מחצה אחרת זה מותר לעשות בשבת יפה מאוד זכינו לראות את דף קלג ובוא נסכם בקצר צרה מה ראינו דבר ראשון התחלנו עם דו סיח בין התנאים הבא ורבה לגבי דבר שאינו מתכוון היה לנו שתי לשונות מה היה הבסיס או שהתחלנו את האירוע על על אם יש שם בארת יקוץ ואמרנו דבר שאינו מתכוון ניסינו להגיד לרבי יהודה למסקנה אמרנו גם רבי שמעון צריך את הפסוק כי פסיק רשע ולא ימות זה היה לשון אחת הלשון השנייה אמרה שאותו דוס סיח היה על זה שמותר בעצם לקלף את הצרת בדרך מתחכמת ולא בידיים ויש על זה פסוק ושאלנו לם צריך את הפסוק זה דבר שאינו מתכוון והתשובה אותה תשובה צריך לזכור שבסופו של דבר אמרנו שבין הביה ובין רבה מסכימים לסברה של פסיק אשע ולא ימות אבל הביה בהתחלה לא ידע מכך ורק לאחר שהוא שמע את זה מרבה הוא באמת סברה ולאחר מכן אמרנו למה בעצם צריך את הפסוק לפי רבי שמעון אמרנו במקרה שיש הצרה ברורה ומכוונת שהוא מתכוון גם לקוס את הבערת ולכן צריך את הפסוק זה כבר לא דבר שאינו מתכוון דבר נוסף בעצם עברנו לנושא הבא מנין שברית מילה שלא בזמנה אינה דוכה את היום טוב לימוד ראשון מ שרפתו של נותר הפסח שאנחנו אומרים חכה עוד יום לימוד שני ולד שבת בשבתו שוב שהקורבן רק של שבת קרב בשבת ולא של יום חול ולא של יום טוב לימוד שלישי מהמילה לבדו שנמצאת ביום טוב ולימוד רביעי ואחרון מהמילה שבתון שיום טוב זה עשה ולא תעשה וברית מילה זה דווקא עשה והיא לא דוחה את השבת וראינו שמילה ש בזמנה יש לימוד מיוחד של ביום ואפילו בשבת מה שאיין כן במילה שלא בזמנה כלל אמר רבי עקיבא ראינו כל מה שאפשר לעשות מערב יום טוב תעשה ומערב שבת ומה שלא עשית לא דוכה את השבת והלכה כמו רבי עקיבא אנחנו אומרים את זה גם לגבי קורבן פסח וגם לגבי מילה ואני לא יכול להגיד רק באחד כי הייתי אומר רק זה כי זה כרת ורק זה בגלל יג בריתות לכן אני אומר בשניהם ולאחר מכן ראינו את כל מעשה המילה בשבת איך זה עובד בדיוק מותר אפילו לשחוק כמון בשינוי ראינו ולגבי חלוק אל תעשה את זה רגע יין ושמן ראינו שאם שם אותם בקערה ואם התערב מתערב לגבי כמון יש חוק בפה ו ולגבי חלוק אל תעשה אבל אספלנית ואפילו אם לא הבאת כורך לצבעו את אותו כמין מלבוש ומביא את זה אפילו מחצר אחרת בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: