העמוד היומי מסכת שבת דף קכב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכב עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קח ביס עמוד בס נתחיל בסיעת דשמ את פרק 17 של מסכת שבס פרק ול הקלים וכאן אנחנו חוזרים בעצם לנושא של מוקצה שראינו הרבה במסכת וכאן נמשיך לעסוק באותו נושא נראה את הדינים של כלי שמלכת לאיסור מתי כן מותר לטלטל אותם ומתי אסור אומרת המשנה כל הכלים ניטול בשבו דלתת עמון אדם יש לו כלי שידה תיבה מגדל שזה כמן ארון יש לו דלת מותר לטלטל את הכלי יחד עם הדלת סיפה המשנה אף על פי שהתפרקו שלמרות שהדלת התפרקה מהכלי והגמרא תסביר מתי היא התפרקה בשבת או לפני שבת למרות שעכשיו הדלת היא בעצם חלק נפרד מהכלי כיוון שסוף סוף זה נחשב לדלת הכלי זה נחשב לחלק מהכלי ומותר לטל את זה אגב בכלי כמו שאת הכלי מותר לטלטל יהיה מותר לטלטל גם את הדלת מוסיפה המשנה וזה לא דומה שאינן דומים לדלתות הבית לפי שאינה מנמוך זה לא כמו דלת של בית שנעקרה ממקומה ששם ודאי יהיה אסור בשבת לטלטל אותה כיוון שדלת בית לא מיועדת לטלטול דלת בית עשוייה לעמוד במקומה ממילא היא לא עומדת לטלטול אז ודאי שכשהיא נקרה מהמקום אי אין שום עתר לטלטל אותה אין לזה שם של כלי מה שאיין כן דלת של כלי יש לו שם של כלי אגב הכלי עצמו שהיה מחובר אליו ממשיכה המשנה להביא כמה וכמה דוגמאות של כלי שמלאכתו לאיסור הייעוד של הכלי הוא מלאכה שאסור לעשות אותה בשבת ובכל אופן אנחנו מתיירים להשתמש בו לצורך גוף או אי זה נקרא לקחת את הכלי הזה ולהשתמש בו שימוש שכן מותר לעשות בו בשבת נוטן לאדם קורנס לפצע בו את האגוזי אדם לוקח פטיש פטיש מיועד לבנייה הוא רוצה עכשיו לפתוח עם זה אגוזים אין בעיה הוא משתמש בגוף הכלי לצורך דבר בשבת רדום לחו ב את הדבלה רדום נכון ששרו אתזה ביסו מוקצה כין שזה גרזן זה לחטוב עצים מר לו לקחת את זה כדי לחתוך עם זה דלה שזה תנים שתנים מיובשות שהוא שם אותם יחד בסיר והם קיבלו צורה כ ועכשיו כדי לחוך צריך גרזן משו כבד ויכול להשתמש בזה לורך זה מגירה זה כמין מסור לגור ב את הגבינה למרות שזה מיועד ל לחיתוך עצים בכל אופן הוא יכול לחתוך עם זה גבינה גבינה קשה שהוא רוצה לחתוך בזה כיוון שסוף סוף הוא משתמש לצרך גופו את גוף הכלי הוא משתמש למלאכה המותרת בשבת מגרפה לגרוף את הגרגר למרות שהם מיועדת לקשים חתי לאיסור הוא יכול לגרוף לא אדמה אלא גרוגרות תאנים את הרחת ואת המגז שאלה כלים עם שיניים שמיועדות לזרט את התבואה באוויר למרות שזה מלוכה שאסור לעשות בשבת זה מלוח של בויירר אז ויר כתוב בכל אופן מותר לו להגיש עם זה לקטן כמו מזלג את הכוש ואת הקרקר שהם כלי הריגה משתמשים בהם בתהליך של ההריגה כמין א שיפוד ארוך ותל לדחוף בו הוא לוקח פירות רכים כמו תותים וכדומה אומר רשי תוחב בזה וככ הוא מחזיק אותם מחזיק של יד מחת של יד ליטול בו את הקוץ יש י לו מחת של יד הוא רוצה להוציא קוץ מהאצבע מותר לו למרות שהכלי הזה מיועד לתפירה דבר שאסור בשבת כלי שנחת לאיסור הוא משתמש בו לצרך גופו ושל קוים לפתוח בו את הדלת אם זה מחת גדולה אז הוא יכול לקחת את זה לא אין בזה שימוש של הוציא כיוון שזה מחת אבה אבל הוא יכול לפתוח דלת כאשר נאבד לו המפתח יכול להשתמש במחט כדי לפתוח את הדלת אומרת הגמורה התחלנו בתחילת המשנה כל הכלי טולין ואף על פי שנתפרו בשבס הגרסה של רשי לא לא הייתה כמו שכתוב אצלנו בסוגריים בשבס אלא כל הקלינטונים בשבס בדדי נימון אף על פי שנתפרו הגמרא מבינה שמה שכן כתוב בשבס במשפט הראשון בהכרח הכוונה שהתפרקו בשבת שזה אף על פי שהתפרקו הכוונה למרות שהתפרקו בשבת כי אחרת ודאי שכשאנחנו מדברים מתי טולין ודאי זה בשבס כל המסכת כאן עוסקת לגבי מה מותר בשבס אלא הכוונה אפילו שהתפרקו בשבת בכל אופן מותר לטלטל את הדלת למרות שהיא שבר כלי שנהיה בשבת ולא ם מבו בכול שואלת הגמרא אתה אומר לי אפילו בשבת וכל שכן שבכול יהיה מותר אם זה נשבר כבר בחול אדרבה בשבת מוכנ גע אויין בחול אין מוכנ גע באבין אם זה נשבר בשבת אז בערב שבת בין השמשות שאז חל ל זה שם של מוקצה הדלת הזאת היה לה שם של מוקצה וודאי שלא היא הייתה מכו ת לכלי ואם כן ודאי שיש לי סיבה יותר להתיר כאשר זה נשבר בשבת אחרי בין השמשות שאז חל איזה שם של כלי בערב שבת בין השמשות שאז נקבע מה מותר לטל ומה אסור וכל שכן אם כן נבוא החידוש יהיה יותר גדול כאשר זה גם בחול אז צריך לומר אף על פי שהתפרקו בכל שכש שבת היה לזה שם של דלת בפני עצמה בלי דלת בלי הכלי לא היייתה מחוברת לכלי בערב שבת בכל אופן נחדש שגם בכזה מקרה אני קורא לזה דלת של כלי ואגב הכלי יהיה מותר לטל את זה אז למה המשמעות של המשנה שאפילו אפילו אם התפרקה בשבת יהיה מותר צריך לומר אדרבה אפילו התפרקה ביום חול שבערב שבת היא לא הייתה מוכנה אגב הבין אגב הכלי בכל אופן מותר לטלטל אומר הב אויקו אומר זו כוונת המשנה כל הכלים ניתונים בשבס בדלד אמון אף על פי שנתפרו בכל נטלן ושבת דהיינו אף על פי לא חוזר על שבת אלא אף על פי חוזר על עצם זה שנתפרו התפרקו בין בשבת בין בחול נכון אנחנו מסכימים ודאי שבחול כמו שאמרנו החידוש הוא גדול יותר כי כשנכנסה השבת היא נכנסה כשזה כבר היה שבר כלי ובכל אופן אני אומר שמותר לטלטל על זה המשנה אומרת אף על פי שהתפרקו בכל אופן נתלים בשבת אז אף על פי חוזר על עצם זה שהתפרקו אבל לא עלה השבת או על יום חול תונו רבון מביאה הגמרא בריזה בעניין של המשנה דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין אבל לא מחזירים אדם יש לו דלת מנותקת מהשידה היא הייתה מחוברת לשידה או לתיבה או למגדל שזה סוג של ארון נוטלין אבל לא מחזירים מותר ליטול את הדלת מהכלי אבל אסור להחזיר אותה ו שלול של תרנגולין לא נוטלים ולא מחזירים אבל דלת של של תרנגולים זה דבר שקבוע בקרקע אסור לא ליטול ולא להחזיר ישל שלו של תרנגולין שואלת הגמרא אני מבין את החלק השני של הבריה כוסו כיוון מחבר באר יש בינ בקרקע יש סטיר בקרקע הכל מובן כיוון שזה מחובר לקרקע אז ביניה וסטירה ודאי שיש בחלקים שמחוברים לקרקע ולכן בדלת שלל של תרנגולין אל תיגע בזה לא לפרק את הדלת ולא לחבר את הדלת אלא של שידה ושל תיבה ושל מגדל מה היא קוסובה מה מה סובר התנה של הברייה לגבי דלת לגבי בנייה וסתירה בכלים אי כוסבה יש בניין בכלים יש סתירה בכלים אי כוסבה יש בניין בכלים אם הוא סובר שיש איסור בוינה גם בכללים אהב מלוח של בוינה נאמר גם בכלים לא רק בקרקע אז יש סתירה בכלים אז אתה רוצה להתיר ל ליטול את הדלת הרי אתה אסרת להחזיר את הדלת כי יש בניין בכלים אז איך אתה מתיר ליטול את הדלת ק אותה הרי אם יש בניין יש גם סתירה כי בוס שנאמר באותו אופן והיא אין סתירה בכלים ולכן אתה מתחיל ליטול את הדלת אז גם ב בניין בכלים אז אתה צי להחזיר אז מה זה שכתוב בברייס ברישה לסרוגין ליטול את הדלת של כלי שידת תיבה ומגדל מותר להחזיר אסור כך שואלת הגמור אומר הבי לאלם כוסו יש בינים בכלים וסטר בקל התנה של הביס באמת סובר שזה אסור מדורסה יש בינין יש בוינה יש סוסר בקיילי ושנית לוקומ כוונת הברס לומר אם ניטה הדלת באיזשהו צורה כביכול גורסים בברייס לא כמו שכתוב אצלנו נוטלין אבל לא מחזירים אלא אם ניטלו לא מחזירים ו שניטלו כמר כך מסביר הבי את דברי הברייה שואל אותו מיד רובה אי אפשר לשחק עם לשונות של ברייסה אמר לי רובה שתי תשובות בדור חד דטל קטוני איך אתה אומר אם ניטלו יש לנו לשון של ברייסה אי אפשר לשנות אותה לגמרי מהמשמעות ועוד מהי אבל לא מחזירים אתה רוצה לומר שזה הכוונה אם ניתלו לא מחזירים מה שייך לומר אבל לא אבל אתה אומר שאתה אומר את זה אני מסכים אבל את זה לא אבל אם אתה מדבר על מקרה אחד אם ניתלו אל תחזיר מה שהיה חבל אלא אומר רובה ללכן אומר רו פירוש אחר בברייס בשביל לישב את הקושיה כוסבה אין בין בכלים ואין סטיר בקל הבריה סוברת שאין ני בכלים וגזר שם היתקע דהיינו כיוון שאין איסור דוריסה אז בעיקרון ליטול את הדלת אין בעיה אבל באו חזל ואסו להחזיר את הדלת ולמה ככיוון שאם נתיר לו להחזיר את הדלת הוא יבוא לתקוע את זה בצורה מאוד מאוד חזקה שהיא בעצם תשאר ככה לנצח ואז זה בעיה של מקה בפטיש הוא מסיים את הגמר מלוחי כעץ של הכלי שזה אב מלוחי בפני עצמו ולכן אמרו אל תחזיר את הדלת של הכלי אז בעצם מה שכתוב אבל לא מחזירים זה לא מצד בוא הנ זה מצד איסור של מקה בפטיש שחז אסרו מד רבון שמה הוא יגיע לתקיעה בצורה שהיא של מקצועי ואז זה איסור מק בפטיש אז אם כן הנו ק את המשנה ראינו במשנה שכלים עם הדלתות מותר לטלטל אבל כ אבל דלתות של קרקע אסור לטלטל הבאנו כמה דוגמאות שלשים לחת יסו שמותר לטלטל אותו צו ירך גוף הוי הגמרא הביאה שמה שכתוב אף על פי זה לא הכוונה אף על פי שנטל בשבת אלא הכוונה אף על פי שהתפרק מותר ליטול אותו בין להתפרק בשבת בין להתפרק בחול אבל ודאי שהחידוש הוא יותר כך שזה התפרק בחול כיוון שכש נכנסה שבת כבר הדלת היייתה מנותקת מהכלי ואף על פי כן אני אומר יש לזה שם של דלת של כלי ומוותר לטלטל אתזה אגב הון אגב הכלי הברייה הביאה שלגבי דלת של שידת תיב מגדל נוטלין אבל לא מחזירים הביה הסביר את זה שצריך לומר אם ניטלו לא מחזירים רוב לא הסכים והסביר שהכוונה שאין בו בכלים ולמה לא יחזיר כדי שלא יגיע לתקיעה שאז זה מקבת פטיש ולגבי דלת של קרקע שמחובר לקרקע זה ודאי אסור לא ליטול ולא להחזיר כיוון שיש בוסר ודבר שמחובר לקרקע [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: