העמוד היומי מסכת שבת דף צח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צח עמוד ב

דף צח עמוד ב היום ראיתי אני לומד מהעמוד שלנו דבר נפלא שאם ניקח אותו לחיים זה יהיה אדיר הגמרא תגיד ונרחיב בזה בעזרת השם בהמשך מה קורה אם אני גר קומה שנייה לדוגמה יש לי חלון ולחלון יש עדן עדן החלון פונה כלפי רשות הרבים זאת אומרת מתחת הבניין זה רשות הרבים והאם אני יכול לשים דברים על החלון. אומרת הגמרא, רגע, יש חשש תשים משהו על החלון, זה יפול למטה בעצם מרשות היחיד לרשות הרבים ואתה תרד להביא אותו. אומרת הגמרא, זה בסדר גמור. למה מותר לשים שמה רק דברים שבירים? דברים שבירים פשוט מאוד. אם זה נופל למטה, אין לך מה לעשות. אם זה רק להגיד קדיש השלם, קדיש דרבנן. זהו זה דיין האמת אולי גם כן אין לך מה להביא את זה. זה נשבר לרסיסים. יותר מזה ראיתי אומרים המפרשים ברגע שאתה שם שמה רק דברים שבירים שאתה יודע שאם זה נופל הלך על זה אתה פשוט שם את זה בצורה יציבה בצורה מחושקת זה פשוט לא יפעול והדבר הזה הוביל אותי למסקנה נפלאה גם בעבודת השם או בכל דבר אחר בחיים השאלה היא על מה אתה לוקח אימור זאת אומרת אם הייתי אומר לך תשמע שים שמה מותר לך להשתמש כמה שאתה רוצה היית שם שמה כל מיני דברים וגם לוקח בחשבון שאולי הם יפלו לא קרה כלום אני ארד להרים אותם ואז יעבור על איסור שבת אבל אם אומרים אומרים לך תשמע מה שאתה שם שמה אם זה נופל זה מתנפץ א' אתה תיזהר מאוד ייתכן שבכלל לא תשים שם מה שכן תשים שמה אתה תשים בצורה מאוד יציבה אותו דבר מוריי ורבותיי החי וראי כלפי עבודת השם כלפי כל דבר בעולם השאלה כמה חשיבות אתה נותן לזה יש פעמים שאדם נותן לעצמו ללכת על הגבול ואומר בסדר תשמע מקסימום אני אסתה קצת מהגבול מה יקרה אולי אני אעבור על איזה הנהגה על איזה ייסוד דרבנן הוא ככה מקהל לעצמו אבל אם אתה יודע שכשאתה עובר על הגבול כשאתה שם רגל אחת מעבר אם חלילה יש נפילה, זה התנפצות, זה שברים, אין מה לעשות עם זה, אתה תהיה הרבה הרבה יותר עירני, אתה תהיה הרבה יותר זעיר, אתה תדאג שכל המהלכים שלך היו יציבים ואם הדבר הזה ינחה אותנו, כמובן שגם אחרי שעוברים את הגבול ויש שבירה ורסיסים, תמיד יש דרך חזרה. אבל אם אנחנו נדע במושכל ראשון, זאת אומרת כשנסתכל על זה אנחנו נדע שכל סתייה מהתקן, כל פעם שאנחנו יוצאים, אנחנו חשופים לסיכון. יכול להיות ש שברגע שניפול אנחנו נשובר לרסיסים, הכל שביר, הכל רגיש, נהיה יותר עירניים, יותר נשכיל, יותר נדע, לשים לעצמנו גבולות, גבולות איכותיים, גבולות חזקים ולהשתדל לא לעבור אותם. אומרת הגמרא הקדושה, ואנחנו מתחילים בדף צ"ח עמוד ב כמה שועות מלמעלה ואלה דאמר רבה. בעצם ראינו אתמול את שיטת, דיברנו על המשנה שלנו, אם אתם זוכרים שאותה לא ראינו אתמול, אלא ראינו כבר שלשום. שמה אמרנו מה קורה באדם שעומד על גבי הגג לדוגמה וקורא בספר וראש אחד של הספר מתגלגל מידו אחד נשאר אצלו ביד כן ספריהם עשויים כגיליון כמו מגילת אסתר לדוגמה בוא נדמיין זה הכי קרוב לשכל אתה אוכלז את המגילה ביד וצד אחד מתגלגל למטה אז אתמול סידרנו את המשנה ואמרנו כך בכותל משופע אם הקותל משופע זאת אומרת שכשמתגלגל הגיליון הספר הוא הונח על גבי משהו אז אני מחלק בין עשרה תפחים תחתונים ולא אם זה נכנס לתוך אם זה לא נכנס לשרה תפחים התחתונים זה נקרא במקום פטור ומותר לך לגלול אותו אצלך ואם זה למטה מעשרה תפחים זה כבר נח על גבי מקום ברשות הרבים ואסור לך ואמרנו ובמקרה ובמקרה שהכותל לא משופע וזה תלוי באוויר אז תנקמה יאמר לך תלוי אם זה הגיע לתוך שלושה טפחים סמוך לקרקע או לא כי בתוך שלושה טפחים סמוך לקרקע הכל נקרא רשי אמר כמו קרקע סמי אתה אומר לבוד והכל נחשב כקרקע ולכן אפילו אם לא נח אתה חייב זאת אומרת אסור לך לגלול את הספר אליך. אמנם אני שוב מדגיש, הכל זה עניין דרבנן, כי מדאורייתא כל עוד וחלק אצלך תמיד מותר לך לגלול, רק להעביר באופן מלא מוחלט מרשות לרשות, זה מה שאסור. זה ככה בסוגריים. סוגריים חשובות אבל סוגריים. ורבי יהודה אמר אתמול, ראינו שאפילו אינו מסולק מן הארץ אלא משהו גם כן מותר, כי אפילו בתוך שלושה טפחים צריך שיהיה הנחה על גבי משהו. זה מה שראינו אתמול. שואלת הגמרא ואלה דמר רבה תוך שלושה לרבנן צריך הנחה. יש מחלוקת ידועה במסכת שבת בין רבי עקיבא לחכמים. מה קורה בן אדם שזורק חפץ מעל רשות היחיד? לדוגמה הוא עומד ברשות הרבים יש לפניו רשות היחיד ולאחר מכן עוד רשות הרבים בעצם בית בין שתי רחובות הולך בן אדם לוקח אבן חפץ לא משנה מה זורק אותה מרשות הרבים אל רשות הרבים כשהיא מדלגת באמצע על רשות היחיד השאלה אם אנחנו אומרים קלוטה כמי שהונחה דמיה או לא כן את המושג הזה אתם מכירים קלוטה כמי שהונחה זה אומר האם זה שזה עבר באוויר זה זה כביכול היה בשטח האווירי זה כמי שהונחה ואז הוא התחייב או לא אם זה כמי שהונחה הוא התחייב כי זה בעצם נכנס לרשות הרבים ויותר מכך זה גם יצא מרשות זה עשה שלב א' רשות הרבים לרשות היחיד שלב ב' רשות היחיד לרשות הרבים ייתכן שהוא יהיה חייב שתיים ככה אנחנו רואים בסוגיה שם אבל חכמים אומרים מה פתאום לא אומרים קלוטה כמי שהונחה ובעצם מה שאומרים חכמים מה שאומר רבא הוא מסביר שלפי חכמים אפילו אם הוא יזרוק את זה נמוך מאוד בתוך שלושה טפחים זה עדיין לא יחשב כמי שהוא נחה כי זה חייב לנוח על גבי דבר מסוים זאת אומרת כך באמת במקרה נראה שזה נח למעלה מעשרה טפחים וכדומה צריך שזה ינוח על גבי מקום ד' על דני מקל ואומר שאם זה לא מקל מחמיר יותר נכון אני אומר שאם זה בתוך שלושה טפחים סמוך לקרקע אפילו אם זה נח על גבי משהו כבר חכמים יחייבו אבל זה חייב לנוח על גבי משהו כך אומר רבה ואם זה טס ככה בגובה שלושה טפחים ומטה זה טס ככה מעל רשות היחיד ולא עצר שמה אומר רבה זה לא נחשב כנח ולא התחייבו ואם כך פה אומר פה אמרנו ששיטת הנקמה שבעצם בעצם זה אמור להיות חופף לשיטת חכמים שמה שזה הרבים ופה גם תנמה ככל הנראה זה דעת הרבים ואילו רבי יהודה ורבי שמעון הם דעת המט ופה אנחנו רואים שתנקמה אומר שבתוך שלושה טפחים לא צריך הנחה על גבי שום דבר הוא אומר בכותל ישר לא בכותל משופע בכותל ישר ברגע שזה הגיע לגובה שלושה טפחים ומטה אסור לגלול כי זה נחשב כאילו זה נח אז בוא נראה עכשיו את השאלה בגמרא את כל מה שאמרתי מסביר רשי כן לא המצאה שלי אומר רשי אומרת הגמרא ואלה דאמר רבה תוך שלושה לרבנן גם כן צריך הנחה לאמ כתנמרי לשמטי זאת אומרת לא כולם מסכימים איתו כי תנקמה פה לדוגמה אומר שבתוך שלושה טבחים ומטה אפילו לא נח אסור אלא אומרת הגמרא כולה רבי יהודה היא במשנה שלנו כל המשנה היא רבי יהודה אין בכלל תנקמה חשבנו שלגבי אדם שיושב וקורע על הגג יש שלוש שלטות תנקמה רבי יהודה ורבי שמעון מה פתאום הכל גם תנקמה זה רבי יהודה וחסור מכסב הכי קטן ובוא ואני אביא לך עכשיו תיקון סופי ואחרון משנה וכך נסביר אותה במ דברים אמורים בכותל משופע מתי יש חילוק בין 10ה טפחים ומטה לשרה תפחים ומעלה זה בכותל משופע כמו שהסברנו מקודם אבל בכותל שאינו משופע אפילו פחות משלושה טפחים גוללו אצלו שרבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו מה תעמה דבין הנחה על גבי משהו אז נכון אין פה את שיטת תנקם אני לא יודע מה הוא סובר לא כתוב כאן אבל את שיטת רבי יהודה שכן כתוב כאן זה טועם במדויק למה שאמר רבה ולשיטת חכמים שמה במסכת שבת שמה שגם בתוך שברגע שזה לא כותל משופע אלא ישר זה לא נח על גבי שום דבר אפילו שזה בתוך שלושה טפחים לקרקע עדיין אני אומר לך כל עוד וזה לא נח על גבי שום דבר זה לא נחשב כהנחה זה לא נחשב כמי שהונחה ומותר לגלול את זה חזרה אליו בעצם אם נרצה לסדר לפי המסקנה יש לנו כותל משופע שברגע שהוא משופע הספר נח ולכן אני מחלק בין 10ה תפחים ומטה לשרה תפחים ומעלה שעשה תפחים ומעלה זה מקום פטור ולכן מותר לך לגלול ושרה תפחים ומטה זה רשות הרבים ואסור לך ולאחר מכן שיטת רבי יהודה בלבד זאת אומרת כאילו כנראה גם תנקמה מסכים אין פה תנקמה פשוט במשנה שיטת רבי יהודה כשיטת חכמים שברגע שזה כותל ישר ולא משופ והגיליון הספר לא נח על גבי שום דבר אז גם אם זה בתוך שלושה טפחים סמוך לקרקע כל עוד וזה לפחות טפח אחד לפחות מלא מחת מהקרקע מינימום שבמינימום מותר לך להחזיר אצלך כי זה לא נח והשיטה האחרונה זה שיטת רבי שמעון שאומר אפילו אם זה נחל או רצפה למה כי כמו שאמרנו בסוגריים החשובות זה תמיד דרבנן ואין שום איסור דרבנן עומד בפני בזיון כתבי הקודש אומרת המשנה הקדושה זיז שלפני חלון מה קורה יש לי חלון בבית קומה שנייה לא משנה למעלה מעשרה תפחים יש לי חלון ומהחלון יוצא זיז עדן החלון זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת רש"י אומר הוא נחשב כרשות היחיד אנחנו כבר נראה שהוא בעצם סוג של המשך של רשות היחיד שואלת הגמרא אה ורשי אומר הזיז הזה הוא בעצם הוא גבוה עשרה טפחים כן מהרצפה והוא גם רחב ד' שואלת הגמרא אייזיז דמפיק לאיך החלון הזה לאן הוא פונה זאת אומרת מה יש מתחת החלון חצר שלי ש רשות היחיד רחוב שהוא רשות הרבים מה יש שם ליממה אם תאמר דמפיק לרשות הרבים למה באמת מותר להשתמש נכון שזה המשך של רשות היחיד ואמור להיות מותר אבל לייחוש בוא נחשוש דילמנפיל ואתיליטו מה שאני אשים שים שמה לחלון בוא נחשוב שהוא ייפול ואני אלך להביא אותו מלמטה עכשיו שאני הולך להביא אותו מבחוץ זה רשות הרבים אני אכניס אותו פנימה זה הרשות היחיד למה שלא נחשוש שזה מאוד הגיוני אלא מה תאמר לי אלא דמפיק לרשות היחיד שהחלון הזה פונה לחצר שלי והזיזה הוא רשות היחיד וגם למטה זה רשות היחיד פשיטה איזה סיבה בעולם שסור לי להשתמש שם אומרת הגמרא אמר הבי לעולם דמפיק לרשות הרבים הוא פונה לרשות הרבים אה שאלת רגע אבל יכול להיות שזה ייפול והוא ילך להביא למה שלא נחשוש ונגזור מה נותנים עליו דקטני? כלים הנשברים. דווקא כלים כאלה כלי חרס. רש"י אומר כלי זכוכית שאם הם נופלים הם נשברים. ולכן א' הוא ישים אותם בצורה יציבה שלא שלא יפלו וישברו. ב' גם אם זה נופל הוא פשוט לא ילך להביא אותם כי אין לו מה לעשות איתם. כמו שאמרנו ברגע שזה נופל קדיש זהו נגמר יסתיים האירוע אין סיבה שהוא יצא להביא אותם. ולכן מתירים לו לשים שם כאלו כלים גם כשזה פונה לרשות הרבים. ובעצם היה אמור להיות חשש ששמה אם זה ייפול ילך ויביא אותם פה בכלים הנשברים אין את החשש הזה אומרת הגמרא הקדושה תנימחי זיז שלפני החלונה יוצא לרשות הרבים נותנין עליו קערות וכוסות קיתוניות וצלוחיות רשי אומר סתמיו דחרס שזה שביר ומשתמש בכל הכותל עד עשרה התחתונים זאת אומרת בכל גובה שהזיז נמצא עד 10ה התחתונים מותר לו להשתמש כמו שכבר ראינו שברגע שאתה מגיע לשרה התחתונים זה הופך להיות רשות הרבים ואסור בעצם ב10 תפחים התחתונים של הרחוב הוא הגדרה של רחוב, הגדרה של רשות הרבים ולכן אסור. ואם יש זיז אחד למטה ממנו, אם הוא חוץ מהזיז שיוצא מהחלון, יש זיז נוסף נמוך ממנו, אבל עדיין הוא בתוך 10 תפחים משתמש בו, ובעליון אין משתמש בו אלא כנגד חלונו. זאת אומרת, שים לב, אנחנו אומרים שבזיז התחתון הוא יכול להשתמש בו לכל אורך שהוא קיים, לא משנה גם אם הוא ממשיך להיות על כל כותל הבניין, כל כותל הבית, הוא יכול להשתמש בו. ואילו בעליון הוא יכול להשתמש רק כנגד החלון. שואלת הגמרא למה איזה חידמי? אי דלת בארבעה מקום פטור הוא ואפילו כנגד חלונו נמי לא שתמש. אם אין בו ארבעה תפחים אז הוא בעצם אין לו רשות משל עצמו. הוא רק נחשב כמקום פטור. כמו שאנחנו יודעים שמקום שהוא גבוה עשרה ולא רחב ארבעה הוא מקום פטור. הוא לא נחשב לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. ואם כך גם כנגד חלונו לא שתמש. רש"י מיד שואל ותלמידי חכמים כמותינו אמורים לדעת את זה. ראינו 1000 פעם שמקום פטור דווקא מותר להשתמש. רשות היחיד יכולה להשתמש עליו משמה לרשות היחיד ומרשות היחיד אליו. רשות הרבים יכולה להשתמש לרשות הערבים ומרשות הרבים אליו. אז למה פה לא השתמש כלל? רש"י אומר בלשונו המתוק מדבש נעיד המקום פטור הוא מותר לחטף עליו אבל תשמיש תדיר לא משטריבי דלא חזי לתשמישתא. אומר אף על גב דוקמנה בכלים הנשברים זה דווקא שיש בזה ד' שלא שכיח שישבו. בקיצור אומר רש"י דבר ראשון זה לא ל תשמיש קבוע וגם פה יש בעיה נוספת אומר ברגע שזה פחות מד אם אני שם על זה כלים ה המובן זאת אומרת ההיגיון הבריא אומר שזה ייפול ללמטה ולכן כשאתה שם שמה זה כאילו אתה להדיה מפיל את זה לרשות הרבים ולכן באמת אסור אז שואלת הגמרא אם הזיז הזה מדובר שהוא פחות מארבעה מקום פטור אסור בכלל גם לא כנגד חלונו ואם יש בו ארבעה אני חוזר לגמרא והית בארבעה בכול כותל השתמש אם יש בו יש בו ארבעה. מה זה משנה אם זה כנגד החלון או שזה ממשיך ימינה ושמאלה? הוא אמור להיות מותר. אמור להיות מותר לו להשתמש בכל הכותל. זה גובה עשרה. ורחב ארבעה. למה יש הבדל בין זיז עליון לזיז דחתון? בוא תסביר לי מה מדובר כאן. אומרת הגמרא בעיקרון אתה צודק אבל פה פשוט מדובר באיזשהו בנייה מסוימת שלכן אני אומר לך שבתחתון מותר ובעליון אסור. אמר הביה. תחתון מדובר דית בארבעה. ולכן מותר להשתמש בו אפילו כנגד כל הכותל כי יש בו ארבעה תפחים והוא למעלה מעשרה. ועליון לת בארבעה וחלונו משלמתו לד בעליון אין ארבעה תפחים ברוחבו רק יחד עם עדן החלון רק אז יש בו ארבעה תפחים ולכן בכל האורך אסור להשתמש רק מול החלון זה המקום שמותר כנגד חלון משתמש דחורי חלונו רש"י אומר זה לא בדיוק חורי חלון זה יש שם את השטח הנצרך חורי הגמרא משתמשת בכל מיני מקומות שאין בהם שיעור ובכל אופן עדיין מותר בכל אופן עדיין אני מחשיב אותם כנדרש כשיעור הגמרא קוראת לזה חלון כמו חורי רשות הרבים רבים חורי רשות היחיד על כל מיני מקומות שאין בהם שיעור פה כן יש שיעור זה מצטרף יחד לכן קוראת לזה הגמרא חורי החלון רשי אומר זווית החלון והרחבתו ולכן שם מותר להשתמש דיגיסה ודאי גיסה אסור אז האמת היא שאין כאן הבדל בין עליון לתחתון הרעיון הוא אחד ברגע שזה למעלה מעשרה תפחים אם יש בו רוחב ד מותר לך להשתמש לכל אורך הכותל אם אין בו וכמובן כמו שאמרנו בכלים הנשברים דווקא ואם אין בו אורך ד' מותר להשתמש רק כנגד החלון ששם יש רוחב ד ובש בשאר המקומות אסור לך. אומרת המשנה הקדושה, עומד אדם ברשות היחיד הוא מטלטל ברשות הרבים. אני יכול לעמוד בביתי. רש"י נותן דוגמה בבית או על הגג ושוחה הוא מתכופף לוקח חפץ מרשות הרבים ומעביר אותו. בעצם הרעיון הוא שאני לא גוזר שמה יכניסנו אצלו. אין שום בעיה. אני נמצא אומנם ברשות היחיד אבל החפץ שאני מעביר הוא ברשות הרבים וזה אין בעיה. אבל כבר נראה הגבלה מסוימת. רגע אותו דבר יכול לעמוד אדם מטלט עומד ברשות הרבים הוא מטלטל ברשות היחיד אבל הוא בלבד שלא יוציא חוץ מארבע עמות זאת אומרת כך כשאני עומד ברשות הרבים ומטלטל בתוך רשות היחיד מותר לי לטלטל כמה שאני רוצה כי כל רשות היחיד היא רשות אחת שמותר לטלטל בה אבל כשאני עומד ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים מותר לי אבל אסור לי להעביר את החפץ מהנקודה שהוא היה 400 כי זה היה אסור לי גם אם אני ברשות הרבים יפה מאוד זו ההגבלה היחידה אבל כל עוד וזה לא 400 מותר לי וכן כמו שמעון אם אני ברשות הרבים לתוך רשות היחיד מותר אני לא חושב שתכניס את החפץ אצלך מביאה הגמרא המשנה דין נוסף לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים או ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד למה כי תכלס אתה מוציא מרשות לרשות וכן לא ירוק אל תרוק לאדם שיש רוק בפיב הוא נמצא ברשות היחיד אל תרוק אותו לרשות הרבים וכן להפך רבי יהודה אומר אף מי שנטלש רוקו בפיב לא יעלך ארבע עמות עד שירוק גם כשהרוק מתחיל להתאסף בפיב והוא רוצה להוציא אותו מפיב כבר לא יעלך ארבע עמות עד שירוק ארבע עמות ברשות הרבים כי בעצם זה כבר נחשב כמסע זה לא חלק מגופו והוא מעביר את זה ארבע עמות ברשות הרבים על העניין של הרוק הזה בעזרת השם נדבר מחר בהרחבה בוא נראה עוד קטע הגמרא אומרת הגמרא הקדושה מתני רב חיננה ברשלמיה לחיה ברב כמי דרב הוא לימד את בנו של רב והוא לימד אותו כך שימו לב לא יעמוד אדם ברשות היחיד וטלטל ברשות הרבים בעצם 180 מעלות ממשנתנו במשנה כתוב במפורש עומד אדם ברשות רשות היחיד ומטלטל הוא אמר לו לא יעמוד אדם ככה הוא שנה רב שומע שככה מלמדים את בנו אמר לי אומר רב שבקטרבנן ועבד כרבי מאיר אומר רבי מאיר נראה את זה בעזרת השם בעוד שתי דפים רבי מאיר הוא גוזר שיש חשש שמה יביא אצלו זאת אומרת שאם אתה עומד ברשות אחת ומטלטל ברשות אחרת אני עוסר שמה תביא אצלך את שמה זה לגבי מפתח או כל חפץ אחר אז הוא שואל אותו האם עזבת את רבנן ואתה עושה ואתה סובר כמו רבי מאיר וככה אתה מלמד אותו את משנתנו ואומרת הגמרא למה באמת הוא אמר כך הוא סבר מדיסיפה רבי מאיר ראשנה מרבי מאיר הוא חשב שבגלל שהמשנה הבאה כך אומר רש"י תוספות חולק על ההסבר הזה אבל אנחנו נאמנים לרשי הוא חשב שכיוון שהמשנה לא הבאה אלא עוד אחת אחר כך בדף קא נראה לי או קב הוא חשב שמפני שהמשנה שמה היא כרבי מאיר גם כאן זה שיטת רבי מאיר ולא היא ספר רבי מאיר ורש רבנן שמה באמת זה כשיטת רבי מאיר ופה זה כחכמים שלא גוזרים ולכן פה צריך לגרוס באמת כמו שכתוב אצלנו מותר עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים כי לא גוזרים שמה יביא את החפץ אצלו נפלא ביותר דף מתוק מדבש בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון סידרנו את הבריתה ש את המשנה של שלשום פעם נוספת אתמול כבר סידרנו אותה פעם אחת ועכשיו אנחנו מעדקנים אותה באופן סופי כדי שלא יווצר לנו מצב של בעיה שבמחלוקת בין רבנן לרבי עקיבא לגבי כלה כמי שהונחה רבא אומר שמה שגם תוך שלושה לפי חכמים חייבים הנחה לכל הפחות על גבי משהו ולכן אנחנו אומרים פה כולה רבי יהודה ורבי יהודה באמת באמת מחלק בכותל משופע בין הסעה טפחים עליונים לתחתונים ובכוטל שאינו משופע פשוט אפילו כם לא מחת מארץ מותר לגלול כל עוד וזה לא נח ויש לנו את רבי שמעון שנאמן לשיטתו כל הזמן לא נגענו בו שאפילו אם זה נח על גבי הקרקע כיוון שזה רק דרבנן מותר לגלול את זה חזרה שלא יהיה בזיון כתבי הקודש ראינו זיז שלפני חלון גם נותנים עליו ונוטלין ממנו בשבת כמובן אם זה פונה לרשות היחיד אין חידוש זה זיז שפונה לרשות הרבים ומותר דווקא כלים הנשברים ואז אין לי את החשש שאם ייפול שילך להביא אותם וראיו דבר נוסף כן עליון תחתון ברעיון הזה תכלס מה שסיכמנו אם יש גובה גובה 10ה וערוכב ד מותר כנגד כל הכותל אם אין רוחב ד אז רק איפה שיש רוחב ד לדוגמה ליד החלון רק שם מותר במשנה ראינו את שיטת חכמים מותר לעמוד בישות אחת ולטלטל בשות אחרת כמובן לעמוד בפרמטרים ובתנאים לדוגמה לא לעמוד ברשות היחיד ולהעביר ארבע עמות ברשות הרבים נדבר על זה גם בעזרת השם מחר דבר נוסף שראינו זה להשתין ולרוק שלא יהיה מרשות לרשות כי זה נקרא פשוט הוצאה מרשות לרשות ורבי יהודה אומר אדם שנטלש רוק בפיב לא יעלך ארבעמות ברשות הרבים כי זה נחשב שהוא מעביר אותו ולאחר מכן ראינו שלח ברב לימדו אותו מי לימד אותו רב חינן ברשלמיה לימד אותו את המשנה שלנו אבל על דרך השלילה לא כמו שכתוב אצלנו שמותר אלא הוא אמר לו שאסור לעמוד ברשות אחת כמו רבי מאיר שבעצם הוא גוזר שמה הביא אצלו ורב ממש ביטל את דבריו ואמר מה פתאום עליו שהוא חשב שבגלל שהמש משנה הבאה בעוד שתי דף זה רבי מאיר גם כאן ממש לא פה זה חכמים שבאמת מטירים ולא חוששים שמה הוא יביא את החפץ אליו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: