העמוד היומי מסכת שבת דף עא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף עא עמוד ב

עירובין דף א עמוד ב בשורה העליונה אנחנו נמצאים כאן באמצע ביאור המשנה מעמוד א' שם רב שמן אמר שגם עם העירוב לזה ביין ולזה בשמן מאני ואין צריך עירוב הסבר ראשון אמרנו מדובר בחצר אמצעית שנמצאת בין שני מבואות וכל מבוי עשה שיתוף לעצמו והניח את החבית שלו בחצר האמצעית אחד ביין ואחד בשמן ורב שימן התיר לטלטל מהחצר האמצעית למב וחזור אבל למרות שאסור ממבואי למבואי כיוון ששני המבואות יחד לא ירבו כי זה יין וזה שמן בכל אופן לא גוזרים שמה יצא חפץ שהיה במבואי אחד ויגיע לחצר האמצעית ויבואו להוציא אותו לחצר למבואי השני רבי יוסף אומר הסבר אחר בדברי רב שמעון רב שמ ורבו פלוקט רבי יוחנן בן נורי ורבנו קומי מפלגות. באמת מדובר שהיין והשמן נמצאים בכלי אחד ומדובר בשיתוף רגיל. באו חלק מהדיירים והביאו יין וחלק מהדיירים שמן וזה נמצא בחבית אחת. השאלה האם זה נחשב לחיבור או לא נחשב לחיבור? דתנן שמן שצף על גבי יין. כידוע ששמן הוא צף על גבי כל משקים אחרים גם כשמערבים אותו באותו חבית. ממילא השאלה היא האם כשהוא צף מעליו הוא נחשב חלק מהיין והוא נחשב אחד עם היין או זה נחשב כמו בשני כלים יש את החלק העליון שהוא שמן ואחרי זה מתחיל כביכול החלק השני של הכלי שהוא יין ומציאנו את המחלוקת הזאת לעניין טומאה במסכת ווליו שם מבואר שמן שצף על גבי יין שמן של תרומה שצף על גבי יין של תרומה ונגע טבול יום בשמן טבול יום זה אדם שכבר טבל הוא רק מחכה שיעריב שמשו שיהיה צת הכוכבים ואז הוא יהיה טהור לגמרי. בינתיים הוא פוסל תרומה שהוא נוגע אבל הוא לא מטמא. זאת אומרת שאם הוא יגע באוכל האוכל עצמו יטמע. אוכל של תרומה אבל האוכל לא יקבל דרגה של לטמות מאכל אחר שיגע במאכל שהוא נגע בו. ולכן שמן שנמצא על גבי יין והתבוליום נגע בשמן מלמעלה. לא פסל אל השמן בלבד. רק השמן סובר את הנקמה. נפסל אבל היין כביכול נמצא בכלי אחר הרי הוא מחולק הוא נמצא למטה כאילו הוא לא נגע בו לא מחשיבים את זה כמו משקה אחד שנמצא בכלי וכולו יתמה רבי יוחבן בן אורי אומר שנין חיבור עם זה לזה לא כן מחשיבים את זה לחיבור והכל התאמה ממילא רבונן כרבונון ורב שמן כרבי יוחי בן אורי רבונון יסברו שכיוון שהוא מערב שמן ויין והשמן צף מעליו אז חלק שכנים הביאו שמן שמן וחלק השכנים הביאו יין זה עדיין לא נחשב עירוב ועדיין לא נחשב שיתערבו פה יחד כל השכנים בחבית אחת ואילו רב שמעון סובר כרבי יוחן בן אורי שזה כן נחשב חיבור ולכן אצלנו מועיל להשתתף בחבית אחת כל השכנים גם אם חלק יביאו שמן וחלק יביאו יין תנה וכעת נראה ברייסה שם עובדת שיטה שלישית שהיא חולקת על שתי השיטות שראינו במשנה רב לוזו בן תדוי אומר איך עוד זה ואיך עוד זה צריכים לעורב גם ביין ויין עדיין צריכים לערב זה לא מספיק כיוון שהם לא באו וכל אחד דיו את היין שלו אלא באו וקנו חבית ושותפות ממילא לכן זה לא מועיל והגמרא כעת תבאר את מה שאנחנו אומרים ואפילו לזה ביין ולזה ביין אומר רבי זה בלגי וישפר וזה בלגיננו ושופר כולם לא פליגדה ועירוב אם יש בחצר אחת חבית או בחצר אחת חבית ובא כל דייר ושופך מהבקבוק שלו לתוך החבית אז ודאי שזה עירוב מה יכול להיות יותר טוב מזה כולם עכשיו עירבו יחד אז כול פליגדה ועירוב כי פליגה כגון שלא קחו חבית של יין ושותפות כשבאו וקנו יחד חבית ושותפות וזה שייך אומנם לכל השכנים השאלה כאן האם זה נחשב לשותפות רב לזמדוס אין ברירה בונסבר יש ברירה רבז מצדי סובר אנחנו לא אומרים שבתוך החבית הזאת מבורר חלק של יין לכל שכן ושכן אלא הם בעצם שותפים ויוצא שבעצם במה הם שותפים הם כביכול באו וירו בכסף שאיתו הם קנו את החבית והרי אין נעירוב בכסף אז כיוון שאני לא מה שמבורר לכל אחד חלק ביין אז ממילא כל השותפות שלהם זה ב כסף שכל שכל אחד הביא וירבו יחד כסף ובאו וקנו את החבית לכן לא מועיל ולכן אנחנו אומר אומר הבז תדואי אי אפשר להערב בצורה כזאת אבל רבונו סוברים יש ברירה ולמילא כל אחד מהשכנים יש לו חלק בחבית ולכן זה הולך ומצטרף יחד כל החלקים של השכנים וזה טוב לעירוב חצרות רב יוסף אומר רב לוזו בתג אגב טויסס כאן מאיר שזה לא הברירה שאנחנו מכירים מכל הש"ס אלא זה ברירה ראשונה כל הברירה שאנחנו מכירים מכל הש"ס מחלוקת אם יש ברירה או ברירה זה הכוונה שבן אדם עשה פעולה מסוימת והתוצאה תבוא לאחר זמן ואנחנו אומרים אם יהיה את התוצאה הזאת מתברר שזה כבר נעשה למפריע כאן אנחנו לא צריכים את הלמפרע פה זה עניין בירור לא ברירה אלא בירור האם מבורר לכל אחד חלק ביין כאן או לא רבי יוסף איפה אמר הסבר אחר על המחלוקת של רב לוזר בן תדוי רב לוזר בן תדוי ורבו בסמחין על שיטוף במקום עירוב כמפלגן דמרסובן סומכין ומר סובה הסומחין דהיינו הם נחלקים האם אדם שעשה עירוב חצר אדם שעשה שיתוף הם מבוייס האם זה מאני במקום עירוב האם הוא יוכל לטלטל מחצר לחצר כשיש פתח ביניהם כיוון שסוף סוף המבוי הזה כולו כל החצרות השתתפו יחד וכעת אפשר לטלטל מהחצר למבוי וחזור מהמבואי לחצר ואפשר להעביר מחצר לחצר כי כולם שתתבו יחד האם אפשר להעביר מחצר לחצר גם דרך הפתחים שביניהם מה סובר אין סמכין מה סובר סמכין דהיינו רבוננו סוברים שאפשר לסמוך על זה וממילא כשיש לנו יין ויין אז זה נחשב לעירוב חצרות של כולם יחד ולמרות שבעצם הם עשו את זה לשיתוף מבויס בכל אופן אפשר לטלטל מחוצר לחוצר ולא מתדוי אומר שלמרות שיש פה יין ויין כיוון שמדובר שיין ויין הגיע לשם שיתוף מבוויסיס זה לא יתיר לנו את הטלטול מחוצר לחוצר עד שהוא לא יעשה עירוב חצרות שזה הולך ומחבר את החצרות יחד כיוון שעירוב חצרות יש לו בעצם שני חלקים יש חלק של לטלטל מהבית לחצר שזה צריך חצרות של כל דרי החצר יחד ויש כמה חצרות יחד דרך פתחים שביניהם כשהוא יעשה את זה רק אז יהיה מותר אז זה על זה רב לוזן תדוי אמר שאסור אבל לא שזה לא מועיל כלל אלא יין ויין שהוא עשה לשם שיתוף ומבואס לא מועילת מחצר לחצר דרך הפתחים אומר רבי יוסף מנועמינה לו מה המקור שלי לומר שזה הסברה דומר רב יהודה אומר רב הלוכר רבי מאיר רבי יהודה מביא בשם רב שהלכה כרבי מאיר כפי שנראה את המחלוקת שלהם לקמן שם רבי מאיר אומר שרב מאיר סובר שאפשר לסמוך על העירוב אין אומר רש"י אלו קיקר מד אין סומכין על שיתוף במקום עירוב ואומר רב ברוינה ומרב הלוכר לאזמן את הדוי ואילו רב ברווינה אמר ממ שם רב שהלכה כרב לאזמן בן תדוי שאי אפשר לסמוך על יין ויין מה יתימ שום דחתמה הוא לכאורה שתי ההלכות האלו הם מאותו שורש שרב אמר עלק רבז בן תדועי שיין ויין לא מועיל זה מאותו שורש של מה שרב אמר שהלכה כרבי מאיר שלא סומכין על שתוב במקום עירוב אז רואים שעל זה אמר רב לא בן תדואי שיין ויין לא מועיל שאי אפשר לסמוך עליו כשהוא הגיע לשם שיתופי מבואס אי אפשר לסמוך עליו בשביל לטלטל מחצר לחצר אומר לי הבטימה תלחס שלום לי אז אם ככה שזה ממש אותו הלוכה אז למה צריך רב לסוק פעמיים גם שהלכה כרב מ וגם שהלכה כן את הדוי או קומ ממש זה להבין כדריח חומה בעירובין אומר אומרת הגמורה יש הלכה בעירובין שהרי זה דרבונון וכל להקל אבל יש מקומות שאנחנו מחמירים אבל לבוא ולעשות שתי חומרס זה אנחנו לא עושים בעירובים וכיוון שרבי מאיר חולק על חומים ושתי חומרס שרחומים אומרים כתוב אין סכי בחצי רואיס על שיתוף מובוי בין אם זה בפת בין אם זה ביין רבונ חולקים שבפת כן סומכים אבל ביין זה לא מועיל ממילא אז בעצם רב מאיר מחמיר בשני דברים גם שהם סומכים על חצרות על שיתוף מבוייס במקום חצייר רוויס שלא יוכלו לטל מחצר לחצר כשנעשה שם רק שיתוף מבויס וגם בזה שבין בפת ובין ביין אז הוא קופץ כביכול שני דרגות יש מי שסובר שתמיד אפשר אפשר לסמוך על שיתוף מובבויס בשביל הטלטון מחצר לחצר ויש מי שסובר שאפשר לסמוך על זה בפת ולא ביין ורבי מאיר סובר שתמיד איה אפשר לסמוך אז כדי שלא יהיה פה שתי חומרס שנפסוק כרבי מאיר אז לכן קודם כל אומר רב הלכה כרב לזר בן תדוי שלא סומכים על שיתוף במקום עירוב ואיפה זה נאמר לגבי יין ואחרי שאנחנו אומרים את הלכה בן תדווי אפשר לבוא ולומר הלכה כרבי מאיר ואז אנחנו עולים עוד דרגה אחת שרבי מאיר אמר שאין סומכים גם בפת ואז יוצא שאנחנו לא פוסקים פה באותו מחלוקת טרתה לחומרה אלא בעניין אחד כרבי לאזמן את הדוא לחומרה ואז כבר עשרנו חצי עסרנו לגבי יין שלא לסמוך על שיתוף במקום עירוב ואחרי זה אסרנו כרבי לאז כרבי מאיר שגם לא בפת אז אם כן היה לנו כאן לעניין היישוב הנוסף שרב יוסף מביא בהסבר של רב שימן למה יין ושמן לא מועיל הם נחלקו שנמצא בחבית אחת האם יין ושמן שהשמן צף על גבי היין נחשב לחבית אחת וחיבור או לא וכמו שראינו מחלוקת רבי יוחנן בן אורי ותנקמה לגבי אלכו סתומה כשטבול יום נגע בשמן שלמעלה האם הוא טמה גם את היין או לא אמרנו שיטה שלישית רב לוזר בן תדוי שסופר שגם ביין ויין אי אפשר אפשר להשתתף? והגמרא מסבירה את זה בשני הסברים. או רבי שמסביר שמדובר שלקחו חבית של יין ושותפות ונחלקו האם יש ברירה ברירה. רבז אומר תדווי עוסר ביין ויין כי סובר שזה שהם קנו חבית יחד ולא כל אחד הביא יין מביתו ושם. אז זה גרם שה אז בעצם היום אין פה חלק לכל שכן מבורר של יין בחבית. ולכן לא נחשב פה שישתפו השכנים יחד. השיתוף שלהם זה כבר בכסף שהם קנו אותו, אבל לא ביין. ביין לא מבורע לכל אחד, אלא יש פה משהו אחד של כולם. ואילו חורים חולקים. זה הסבר אחד. הסבר שני רבי יוסף אומר שנחלקו האם סומכים על שיתוף במקום עירוב. משהו אחר. מדובר שהוא עשה שיתוף ה מבוייס. הוא רוצה גם שהיוכל לטלטל מחצר לחצר דרך תחים שביניהם על ידי השיתוף מבויס. לא רק מהחצר לחצר דרך המבוי או מהחצר למבוי, אלא גם מחצר לחצר דרך הפתחים שביניהם שזה ניתר על ידי עירוב חצרות והאם אפשר לסמוך על היין כשכל אחד הביא יין האם אפשר לסמוך על זה במקום שיתוף מבויויס על ידי שיתוף מבויס להתיר את הטית מחצר לחצר וזה נחלקו מביא מביאה הגמורה שיש גם ראיה לכך הבאי אומר ש מביא רבי יוסף בעצמו סיעת לכך מכך שרב פסק כרבי מאיר ופסק כרב מן תדוי בחזה מאותו טעם כרבי מאיר שלא מועיל שיתוף במ כן עירוב כהם שיתוף שאי אפשר לעשות שיתוף מבוא להסתמך על זה גם כעירוב וכרב לאזמן את הדואי שיין ויין לא מועיל וכיח זה מאותו טעם ועל המקרה הזה מדובר הביאי אומר שאם ככה למה צריך צריך את שתי ההלכות לפסוק בשניהם על אוכה הגמרא אומרת כדי שלא יהיה טר חומרי שעל ידי זה יצא שאם נפסוק רבי מאיר מיד אז יצא שאנחנו מחמירים שתי דרגות שרבי מאיר בא ועוסר אפילו בפת שלא לסמוך על השיתוף המבואז בשביל לטלטל מחוצר לחוצר אז שתי דרגות יותר מזה שמתיר אפילו ביין אז לכן חילקנו את זה ואמרנו שהלכה כרב לא זמן את הדוי אחרי זה שהלכה כרבי מאיר צ שרק עלינו בדרגה אחת בזה שפסקנו כרבי מאיר ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: