העמוד היומי מסכת שבת דף עא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף עא עמוד א

[מוזיקה] עירובין דף עמוד א נתחיל בעמוד בס שורה שנייה מלמטה אנחנו נמצאים כאן באמצע סוגיה רובש את רב נחמן מה הדין יוירש באמצע שבת מת הגוי ולא עשו שום עירוב לפני שבת לא אסור ביטול וכעת הוא רוצה היורש לבטל את רשותו לבני החצר האחרים כדי שיוכלו לטלטל האם אפשר על ידי יוירש ושבת לבטל או לא. אומר לו רב נחמן, אני אומר הוא יכול לבטל, למרות שמערב שבת הוא לא יכל לבטל, כי זה לא היה שייך לו עדיין אביו שהוריש לו את זה, עדיין היה חי. בכל אופן, כעת הוא יכול, כעת הוא קיבל את זה, הוא יכול לבטל באמצע השבת. ואילו אומר לו רב נחמן, אבל אני דבי שמואל סוברים שאין מבטל. רובה שאל משתי ברייסס ורב נחמן תראה אצלו. וכעת ממשיך רובה ושואל מבריסה השלישי תושמע ישראל וגר שרוין במגור האחס גרים יחד ישראל וגר בגורן והיא חלוקה לחדרים ולכל אחד יש את הפתח שלו בחצר ואוויסרין אחד על השני ומסגר מבדיון הם לא ירווניהם אבל באמצע השבת הגר מת גר שמת ואין לו קרובים מכסיו הפקר כל הרוצה יבוא ויחזיק אף על פי שיחזיק ישראל אחר בנחוסוב אוסר למרות שבא ישראל והחזיק בחלק של הגר בכל אופן אוסר על הישראל השני כיוון שיש פה שתי רשויות הגמורה תכף תבאר מה זה אף על פי שהחזיק לכאורה כל שכן אם החזיק ישראל כל שכן בלא יחזיק כיוון שאם החזיק ישראל ודאי שהוא עוסר אם לא יחזיק זה החידוש מי שחשיכו אף על פי שלא יחזיק זקרא אחר אינו יוסר אם הוא מת משחשיכו וכעת בא ישראל אחר והחזיק אף על פי שלא יחזיק ישראל אחר אפילו שהנכסים עדיין בחזקת אפקר אינו יוסר וגם את זה הגמורה תביה שואל את הגמורה מיד קודם כל לבאר את הברייסה או גופשיה אומרת מי באוודם אף על פי שהחזיק אם הוא מת מבאודים אף על פי שהחזיק ישראל אחר או ישראל בן חוסר מה זה אפילו שהחזיק ישראל לכאורה צריך לומר אפילו שלא יחזיק ישראל ולא אם מיבויה כי לא יחזיק האם שאתה אומר אף על פי שהחזיק הכוונה וכל שכן כי לא יחזיק שזה עדיין נכסי אפקר אז ודאי שעוסר על הישראל אחר אדרבה כי לא יחזיק לא יאוסר אם אדם אף אדם לא החזיק בנכסי בנכסי הגר אז גם אם הוא מת מבדיו הרי שהחצי השני החלק חלק של הגר הוא הפקר אז אין פה רשות נוספת שתאסור עלי ישראל אז למה כתוב אף על פי שהחזיק צריך להיות דווקא אם החזיק אומר הרב פופה אמא אף על פי שלא יחזיק הכוונה של הבריסה וצריך לתקן את הבריסה ולומר אף על פי שלא יחזיק מבאיוים בכל אופן אם הוא המתין עד שחשיכו ויש עתר למקצת שבס בכל אופן אוסר ולמה כיוון שהיה לו כוח להחזיק בזה מבעוד יום אם ירצה אומר רש"י נמצאת רשות זו תלויה ועומדת ולא יהיה והותר למקצב למרות שמערב שבס לא החזיקו בזה עדיין לא היה פה רשות נוספת לאיסור זה לא נקרא הותר למקצב שאנחנו אומרים שהותר לכל השבס גם אם הוא יבוא ויחזיק באמצע השבס כיוון שזה עמד להחזיק בו כך מתקן רב פופה את לשון הברייסה אף על פי שלא יחזיק אפילו שזה אפקם מערב שבת אם הוא בא והחזיק באמצע שב זה כבר עוסר שואלת הגמורה לבוא ולעשות תיקון בבריסה עד כדי כך ולומר שהברייסה משובשת וצריך להוסיף לא ולהפוך את מה שכתוב בברייסה ואף על פי שאזיקטוני זה לא מצוי שיהיה טעות כזאת בברייסה אונה גמורה אוכומה אף על פי שלא יחזיק מבוידיוים אלא משחשיכו צריך לתקן בלשון הבריסה ולומר כך אפילו שלא יחזיק מבוד אלא משחשיכו כיוון דבלזיק מוידיוים אוסר כוונת הבריסה שאפשר להכניס אותה בתוך הלשון אפילו שהחזיק ישראל אחר מי שחשיכו כך צריך לתקן בברייסה וזה הכוונה שהוא החזיק רק מ שחשיכו ולא מבעוד יוים בכל אופן אנחנו לא קוראים לזה אותר למקצת שבס וזה עוסר על הישראל השני את הטלטול מהבית לחצר ולמה כיוון שכבר מערב שב זה היה אפקר וזה עמד להחזיר חזיק בזה מבודיוים אז זה לא נחשב אותר למקצה שבס החלק השני של הביסה גם צריך ביאור משחשיכו אם הוא החזיק בזה משחשיכו אף על פי שלא יחזיק ישראל אל אחר אם הוא מת משחשיכו אף על פי שלא החזיק ישראל אל אחר אינו יוסר וגם כאן צריך להבין הרי לכאורה אנחנו אומרים אינו יוסר זאת אומרת שאין פה רשות נוספת אז דווקא שלא יחזיק ישראל אל אחר אבל אם החזיק ישראל אל אחר לכאורה הוא עוסר אף על פי שלא יחזק ישראל אחר אחר ולא אם יבו יקי החזיק הלשון אף על פי משמע וכל שכן אם החזיק יסרו אל אחר מי שחשיך כשמת הגר יבוא אחר והחזיק אז כל שכן שאינו יוסר אדרבה כי החזיק אוסר וכמו שאמרנו ברישה שברגע שהחזיק ישראל לכאורה נכון שפה מדובר שהגוי מת בשבת ולא מערב שבת אבל עדיין אדרבה הסברה אומרת להחזיק שכשהחזיק זה סיבה לאסור יותר אומר הפופג וגם כאן כאן רב פופה אומר נתקן את הברייסה ונגרוס הפוך הם אף על פי שהחזיק לא אף על פי שלא יחזיק אלא אף על פי שהחזיק וגם כאן עורך הגמור איזה תיקון מדי גס לבוא ולומר ששיבוש כל כך גדול בבריסה ואף על פי שלא ירזיק טוני אי אפשר לתקן כזו תיקון בלשון הברייסה אוכיקומר אף על פי שארזיק משחשאי חור כיוון דלאז בודיוים אינו יויסר הבריסה מתקן אותה ונאמר אפילו שיחזיק משך שיכו כיוון דלא יהיו להזיק באודים כיוון שסוף סוף מבודם זה עדיין היה שייך לגר והישראל הזה שהגיע לא יכל להחזיק את זה מבוידיוים אז ממילא לכן הוא לא עוסר עליו כיוון שסוף סוף כשהוא תפס את זה הוא תפס את זה בשבס אחרי שהישראל אחרי שהגר מת הוא מת בשבס והוא לא יכל להחזיק את זה מבוידיו ממילא אומר רש"י שלא הייתה רשות זאת תלויה בין השמוס אלא מוחזקת לגר ואם היה זה בא להחזיק לא היה יכול התר למקצב ואינו יוסר אז זה אנחנו כן קוראים לזה שאוטרו למקצבס קטוני מיסאס אומרת הגמורה כתוב בלשון הברייסה וזה בעצם כעת מבאר רובה את קושייתו על רב נחמן לאחר שביארנו את כוונת הברייסה בדינה אבל כתוב רישה טוני מיס רישה כתוב בתחילת הבריסה אוסר שברגע שישראל אחר החזיק בו מבאודיוים אז הוא אוסר על הישראל השני המי אוסר נבטל אתה אומר אפילו שהחזיק בו בכל אופן הרי מתי הוא החזיק בו הוא החזיק בו לאחר שנכנס שבס כמו שאמרנו הגר מת מבוידיוים וממילא לכן אנחנו קוראים לזה שזה לא הותר למקצב כי זה עומד להחזיק בו על ידי ישראל אחר וכעת באמצע השבס בא ישראל אחר והחזיק זריק בו אז הוא עוסר למה הוא עוסר נבטל הרי זה כמו יוירש שהוא קיבל את הנכס באמצע השבס ואתה אומר רב נחמן שהוא יכול לבטל כעת בשבס למרות שמערב שבס הוא לא יכל לבטל גם כאן למרות שמערב שבס זה עדיין לא היה בחזקתו כי הוא לא תפס אותו אבל עדיין עכשיו שהוא תפס אותו בשבס הוא יוכל לבטל אז שואל רוב על רב נחמן איך אתה אומר שיוירש יכול לבטל באמצע השבס אונה הגמרא מה אוסר נמדקטוני עד שיבטל כוונת הברייסל אומר שהישראל השני שהחזיק אוסר הכוונה כל עוד שהוא לא ביטל אבל אין חנמי מאומר רב נחמן אם הוא יקום ויבטל את רשותו לשני הוא יכול לבטל את זה באמצע השבס ועל ידי זה יהיה מותר לישראל השני לטלטל רבי יוחננון אמר רבי יוחנן בא ומיישב את כל אבריסה שהקשנו על רב נחמן בתירוץ אחד משניה סמני וצ'מאי כל הבריסה שראינו זה הולך בשיטת בתשמי דאמרן בידול רשוש בשבס אין אוכנמי הלוכה כמו האמת היא כמו רב נחמן שאפשר לבטל בשבס אבל זה הכל הולך עם שיטת בסילל ששייך ביטול משחשכו בשבס אפשר לבטל אבל בתשמאי וזה המשנה שלנו בתשמי חולקים שביטול שייך רק מערב שבס תכף נראה גם למה הם סוברים שאי אפשר לבטל בשבס אבל הבריסס האלו שאמרו שזה עוסר ולא אמרו את האפשרות של ביטול כי זה עלי בדבית שמאי דתנן ממוסנישו בשמרים בדיוס לא משתכשך וזה בעצם הרי המשנה שלנו ועל ידי זה נישר את הקושיות הרב נחמן וכעת אגב זה שהזכרנו את המשנה שלנו אז בוא נבאר אותה כבר אומר למהדביסל מה נחלקו בסילב שמאי נעשה כאוי כלך אצל יופי פיס יש הלוכל לעניין תרומה שצריך להפריש אחד מ50 ושם יש שלוש מידות בבני אדם אדם שרוצה לתרום בעין יפה מדאורייסה מספיק חיטה אחת לפתור את כל הקריא אבל אמרו שעין יפה יתן מכל 40 אחד עין רעה מכל 61 עין בנויניס מכל 51 אדם שלח שליח לך להפריש תרומה והוא לא אמר לו כמה הוא רוצה והוא הלך והפריש מידה מסוימת הפריש אחד מ-50 ואז שהוא הגיע אליו הבעל הבית הוא אמר לו קל לך אצל יופס למה לא נתת יותר מזה הדין הוא שזה מראה שמהתחלה זה היה הכוונה שלו ומילא השליחות שלו תקפה והתרומה שלו היא תרומה אז אם כן אומר אולה גם כאן כשבא האדם הזה אנחנו אומרים לגבי תרומה קל לך אצל יופוס רש"י מביא את הבייסבו בעלביס מצו שהוא טוירם ואמר לו קלך אצל יופוס אם יש לו יופס מאין תרומרו דגלידת דניחלי ואמשליח מעיקורדומי זאת אומרת יותר מזה אנחנו אומרים לגבי טרומה אפילו אם הוא לא מינה אותו שליח והוא ראה אותו תורם שלא מדעתו והוא אומר אומר לו אדרבה תוסיף תיתן יותר בכל אופן אז בזה הוא מגלה שניחלי בשליחות שלו וממילא זה כאילו הוא עשה אותו שליח מעיקורי גם כאן כשהאדם הזה הלך ובטל באמצע השבת בעצם הוא מראה שבדעתו לבטל זה לא הסתדר לו מערב שבס מכל מיני סיבות עדיין כשהוא מבטל באמצע השבס זה מראה שזה היה דעתו כבר מערב שבס ממילא כאילו זה כבר חל מערב שבס אומר רביי לפי זה זה דווקא במקרים כאלו שבאמת הוא יכל לבטל מערב שבס אז אני אומר זה מגלה שבדעתו כבר מערב שבס היה לבטל כגון אם הגר מת מערב שבס והוא החזיק בזה רק אחרי זה או אם הוא החזיק בזה מבוד אבל מה לעשות במאמר הבאמי סנוכי בשבס מה יקלך אצל יופו סיקה שם מבואר שאם מת הגוי אז עכשיו עושים ביטול באמצע השעב ס הרי שמה לא היה שייך אם היה גוי שגר עם ישראלים והגוי מת באמצע השבס עכשיו הישראלים יכולים לבטל אחד לשני הרי שם מערב שבס הם לא יכלו לבטל כיוון שהיה דר איתם גוי ובלי לזכור מהגוי את הרשות שלו אי אפשר וכאן אי אפשר לומר שהוא מגלה בדעתו שכבר מערב שבס הוא היה מבטל כיוון שהיה לו מניעה מלבטל זה שהגוי גר איתם אז שמה איך נפרש שזה כאילו מתפרש מערב שבס אלוכב בוקו מפלגי ובשם סבר ביטול רשוס מקנה רשוסהו אומר הבייה אני אסביר את המחלוקת בסיל לבית שמאי בסבור האחרת לפי בית שמאי איך עובד ביטול על ידי זה שהוא מקנה את רשותו לאחרים מקנה רשס בשבס או אסור משא ומתן בשבס אסור ממילא אסור לו להקנות את רשותו בשבת ובסילי סברה הסתלו כרשות בעלמה איך עובד בעיטול על ידי זה שהוא רק מסלק את רשותו מה הרשות שיש לו הוא מסלק את רשותו מהחוצר והסתלו כרשות בשבס שפרדומי כאן שהוא לא מקנה שום דבר לחברו הוא רק מסתלק זה מותר לעשות בשבס אז אם כן ראינו כאן בעצם את שיטת רב נחמן לגבי יוירש ואמרנו שאפשר ליישב את הבריסס או לומר שמדובר עד שלא יחזיק או להעמיד את כולם עלי בדבית שמאי הסברנו מה השיטה של בית שמאי ש רק מבודיו לפי ביסילל גם מי שתכשך אומר הולה בגלל שזה כמו קלך אצל יופויס לפי הבי זה בגלל שזה הסתלו כרשוסה ואין פה קניין ולכן מותר לעשות את זה בשבס אומרת המשנה בעל הבית שהיה שותף לשכינ וכעת אנחנו מדברים על שיתוף המבויוס שכל אחד בעצם צריך לתת פת כל חצר נותנת פתמים את הפת באחד מהחצרות ועל ידי זה יהיה מותר לטלטל מהחצרות למוי ועל הבית שהיה שותף לשכינור לזה ביין ולזה ביין אינן צריכין לעורב אם כבר יש חבית ששייכת לכל השכנים ביחד שהם היו שותפים בה לשם שותפות בעלמה אבל לא לשם שיתופי מבוייס אז אם זה השיתוף הוא על ידי יין והם כולם יש להם חלק ביין יחד אינן צריכים לעורב אבל לזה ביין לזה בשמן צריכים לעורב אם חלק דיירים שותפים איתו ביין וחלק בשם שמן כאן זה לא מועיל זה לא שיתוף אנחנו צריכים שזה יהיה יחד מעורב ולכן זה לא מועיל כשזה יש פה יין ושמן אב שמנו איך זה ואיך זה אינו צריכים לעורב שמן סובר שגם יין ושמן זה גם טוב ומועיל ואין צריכין לעורב מעבר לזה אומר או בכלי יחוד מה שאנחנו אומרים לזה ביין לזה ביין מדובר שכולם מעורבים והכל נמצא בתוך כלי אחד אבל אם זה נמצא בשני כלים שמה זה לא מועיל. אומר רש"י, למרות שבצילי למרו שנתון בשני כלים כשר, דווקא במקרה שגבו את זה לשם עירוב ומילו את זה בתוך הכלי ולא היה מקום בכלי ואז עברו לכלי אחר. אבל כאן שזה לא הגיע לשם שיתוף, אלא היה להם שותפות בעל מלא קשור לשיתופי מבויס. כאן חייב להיות דווקא בכלי אחד, כך מחדש רב ולא מספיק שזה נמצא בשני כלים. יין ויין יש לו יין מהדיירים האלה ועוד יין שותפות עם דיירים אחרים והכל נמצא אצלו בבית כיוון שבשני כלים זה לא מועיל לצרף את כולם יחד אומר רובדקנמדקטוני לזה ביין ולזה בשמן צריכים לעורב הסיף הביאה שאם זה יין ושמן יש לו חלק מהדיירים שותפות ביין חלק עם הדיירים שותפות בשמן והכל נמצא אצלו בבית כתוב זה לא מספיק וצריך לעשות עירוב עירוב חדש יהיה עמדו שלמר שבכלי אחד וספר בשני כלים שפיר אם אתה אומר שזה סברה זה הסיבה לחלק שכשזה יין ויין מדובר בכלי אחד הכל מעורב בכלי אחד יין ושמן זה שני כלים ולכן לא מועיל אז ניכה אלומוס רש בשני כלים וספר בשני כלים אבל אם תעמיד גם את הראשה שהוא שותף עם חלק מהדיירים ביין בחבית הזאת וחלק דיירים הוא שותף איתם בחבית אחרת ושני החביות נמצאות אצלו עדיין מל יין ועין מל יין ושמן אז מה הנפקמים מינה אם שניהם זה סוגים של יין אותו סוג או שחבית אחת יין ויש לו עם דיירים אחרים שותפות בשמן סוף סוף בשניהם אנחנו מדברים על שני כלים שונים בהכרח שמה שכתוב יין ויין מדובר שנמצא הכל בכלי אחד אומר להביאי יין ויין רועי לערב לא אין מכאן ראיה כיוון שאני אגיד לך מה הסבור לחלק בין יין ויין ליין ושמן גם כשזה נמצא בשני כלים עצם זה שראוי לערב אותם יחד בתוך אותו חבית זה כבר גורם לשותפות מחבר את כל השכנים יחד כי אם הוא רוצה הוא יכול לשים את זה בתוך כלי אחד אבל יין ושמן אין ראוי לערב ואמילא כיוון שלא ראוי אז לכן זה לא תופס אבל נכונה יכול להיות שגם יין ויין מדובר בשני כלים אז הביה בעצם דוכה את הראיה של רובה לדברי רב רב שמון נומר ראינו במשנה רב שמין נומר איך חוד ואיך זה אין צריכים לעורב גם ביין ושמן לא צריכים להערב שואלת הגמרא ואפילו לזה ביין וזה בשמן שאתה אומר איך עוד זה ואיך זה מהשמע שגם אם יש לו שותפות עם חלק מהדיירים ביין וחלק בשמן בכל אופן זה נחשב לשיתוף וזה מעני זה מועיל שואלת הגמורה אומר רבי שואלת הגמורה גם בכזה מקרה אומר רבי מאזקים בחוצה שבין שני מבואס אין אוכנמה אי אפשר לומר שכולם השתתפו יחד חלק ביין וחלק ושמן כיוון ש זה הרי לא ראוי לערב וכל הרעיון של עירוב זה שכולם מעורבים יחד כולם השתתפו יחד כאן זה יין וזה שמן איך שייך לומר אומר רבי מדובר במקרה אחר ממה שהבנו רב שמן מדבר לגבי חוצר שבין שני מבויויס מדובר ב לגבי שיתוף מבויויס יש חצר שיש לה שני פתחים גם למבוי מצד אחד ויש לה פתח חוד מבוי מצד שני וכעת באים בני המבוי של צד אחד ומערבים איתו בחבית של יין ובני מבוי של צד שני ומערבים איתו בחבית של שמן אז לכאורה כל מבוי יכול להעביר גם לחצר הזאת שמחוברת רב שמלן לתימי דתנן אומר רב שימן ראינו לאל במשנה למה הדובר דוימה לשולש חצר הפתוחזו לזו פתוח לרשו רבים אם יש שלוש חצרות שיש פתח ביניהם ויש גם פתח לרשוורבים הבו שתיים החיצוני נס עם האמצויס באו שתי הדיירי החצרות החיצוניים ושמו עירוב כדי להשתתף עם האמצעית אם הותרס אבל הם לא שמו את של החיצונה מצד זה בחיצונה של צד השני אז אם מותרסמו ואין מותרויס אמו וכזה מקרה אם שתיים החיצוינו הניחו אם האם צוייס אז אם מותרסמו ואין מותר סימו ושתיים החיצינס אסור הזו עם זו זאת אומרת המבוי כל מבוי כשלעצמו כל חצר מצד אחד של החצר האמצעית יוכלים לטלטל הלא חזור מהחצר לחצר אבל להוציא מהחצר החיצונה הזאת דרך החצר האמצעית לחצר החיצונה השנייה זה לא כי שתיים החיצונות לא ערבו ביניהם כיוון שכל אחד שם את העירוב שלו בכלי ונפרד בבית האמצעי אז אין עירוב בין השתיים החיצונות אז רואים ששיטס רב שימן שחולק על חכומים שם וחומים סוברים שגם במקרה כזה אסור למרות שהמבוי כל חצר עשתה עירוב עם האמצעית בכל אופן אסור להטלטל מהחצר לחצר האמצעית כיוון שחוששים שמה יקחו אחרי שתעביר מהחצר החיצונה אחת תעביר לאמצעית והרי תתיר גם כן להעביר מהחצר השנייה החיצונה לאמצעית יבואו להחליף ביניהם ובטעות להעביר חפץ שהיה בחיצונה הזאת לחיצונה השנייה ולכן אומרים חומים בכזה מקרה יהיה אסור רק אם יבואו ויעבו יחד כל שלושת החצרות אז אם כן רב שימן שחולק וסובר שלא חוששים לכך וכל חצר בפני עצמה כל חצר חיצונה תהיה מותרת עם החצר האמצעי ולא חוששים שמו יתחלף ביניהם בין חיצונה לחיצונה ולשיטוסי ולכן לכן כאן הוא מתיר כשכל מבוי מצד אחד של החצר ערבה יחד ושמו את העירוב שלה אחד שם חבית של יין ומבואי שני שם חבית של שמן אז החצר הזאת מותרת בטלטול עם המבוי הזה ועם המבוי השני כיוון שלכל אחד יש לו שיתוף איתו אבל בין שני המבואות להעביר ממבוי למבוי דרך החצר האמצאית זה ודאי אסור ממילא אלה על זה רב שמון אמר במשנה שלזה ביין ולזה בשמן מאני לא מדובר שהוא נמצא בתוך הצר וחלק מהדיירים הביאו יין וחלק הביאו שמן שם זה ודאי לא יועיל לערב ביניהם כי צריך עירוב ממש שאפשר לערב אותם כאן זה שני סוגים ושני כלים אלא מדובר בשני מב שני שיתופי מבואות שונים מבוא אחד שפתוח אליו ירב איתו ביין מבוא אחד שפתוח אליו ירב איתו בשמן ועל זה אנחנו אומרים שיהיה מותר וזה תופס כי רב שמל לשיטוסי ולא חוששים שיבואו להוציא ממבואי למבואי ואילו חכומים סוברים בכזה מקרה שאם זה היה יין ויין אז אנחנו אומרים אין אוכנם שזה מותר כיוון שיין ויין אז בעצם שני המבואות ירבו יחד הניחו כל אחת חבית יין בחצר האמצעית ועכשיו החצר הזאת מהווה שיתוף לשתי המבואות יחד ואז יהיה מותר גם לטלטל ממבואי למבואי דרך החצר. אבל יין ושמן אז הם לא מערבים יחד אלא זה מראה שכל אחד מערב רק עם האמצעית וזה העירוב שלו עם האמצעית אבל הוא לא הוא לא מתערב עם המבוי השני כי המבוי השני הרי הביא שמן ולא יין. ממילא כאן אומר חחום ביין ושמן זה לא מועיל. רש"י מביא אפשרות נוספת שאולי גם ביין ויין חכומים יחלקו. רש"י בסוף העמוד עבר רש"י אומר הרי שנראה בעיניי שביין ויין אנוכנ זה שיתוף שלם של שתי המבואות יחד אבל ביין ושמן לא ואילו רב שמין סובר שבכזה מקרה גם יין ושמן טוב כיוון שמספיק שכל מבוי משתתף עם החצר האמצעית אין לו חינם יהיה אסור לטלטל ממבואי למבואי אבל ממבוי לחצר זה כן תופס ומאני כדי להתיר אומר להביאי מדומי איך אתה משווה ומעמיד את המקרה שלנו כמו המקרה שלוש חצרות אוסנקטוני שתיים מחיצנס אסור זו עם זו שם מפורש רב שימן אמר שזה תופס אבל זה תופס רק לעניין שהאמצעית יכולה לטלטל עם כל חצר חיצונה ומכל חצר חיצונה אפשר לדל אמצעית אבל מדגיש רב שימן שתיים החיצונות אסורות זו עם זו ואילו כאן אין את ההדגשה הזאת אם מדובר בכזה מקרה בשני מבואות משני צידי החצר הרי או חקטוני אין צריכים לעורב כלל משמע שרב שמן התיר לגמרי ורב שמן לא מדגיש ששתי המבואות אסורות זו עם זו אומרת הגמרא אין אוכנמי רב שימן אצלנו לא דיבר על טלטול בין שני המבואות הוא דיבר רק לעניין החצר הזאת מהן צריכים לעורב שכנים בעדי בעל הביס כדי כשמבוא אחד הביא יין ומבוא אחד שמן אז השכנים עם הבעל הבית הזה לא צריכים לערב וזה מספיק וזה מעני אבל השכנים בעדודה צריכים כן לעורב אבל החנמי השכנים כדי לטלטל ממבוי למבואי אם רוצים ממש להעביר ממבואי אחד לשני שמה צריך שיהיה עירוב נוסף עירוב אחד שכולו יין כדי לחבר ביניהם אבל החידוש שרב שמעון מתיר גם במקרה ששני המבואות אסורות להוציא מאחד מהשני הוא לא גוזר ועוסר ויהיה מותר להעביר ממבוי לחצרה האמצעית אז אם כן ראינו כאן את העניין של רב נחמן. רב נחמן אמר שיוירש למרות שבערב שבת הוא לא יכל לבטל כי הוא ירש את זה באמצע השבת כעת הוא יכול לבטל. רוב שאל שאלה מבריסה שלישית, קושיה שלישית מבריסה ותירצנו שמה שכתוב שמה אף על פי שכתוב שמה שכשהחזיק בו ישראל באמצע השבת אז הוא עוסר על הישראל השני שהוא החזיק בנירסי הגר מדובר עד שיבטל אבל אין כנה מאחרי שהוא יבטל הוא יכול הוא יכול לבטל הוא יכול לבטל והוא יהיה מותר לו בטלטול הגמור ביערה את הבריסה שם והסבירה במה מדובר מדובר ורבי יוחנן תראת שכל הבריסת מדברות עליבד בית שמאי שאין ביטול משחשיכו ולכן שם לא מופיע אפשרות לבטל אלא כתוב אוסור כיוון שזה כבר נכנס שבס אולי מביא שהסבור של בסיל זה בגלל קלח אצל יופוז כמו שבשליחוס של טרומה זה מתגלה שניחלי וממילא כאילו הוא מינה אותו לשליח כך גם פה מתגלה שהוא רוצה את הביטול וכאילו ביטל את זה מערב שעה וסבל אישה והב הבא הסביר שהסבור הם נחלקו האם זה הקניית רשות שאסור בשבת או רק הסתלקות מרשות וזה מותר בשבת. המשנה הביאה לגבי שיטוף. אם חלק מהדיעירים זה ביין יש להם חבית כבר שהיא שהיא שייכת לכלל השכנים. אז אם זה נמצא הכל ביין, השיתוף כולו ביין, אז זה מועיל. אבל אם זה חלק, אם חלק משכנים זה ביין, אם חלק זה בשמן, זה לא מועיל. ורב שמן סובר שכן מועיל אומר רב מה שמועיל ביין מדובר שנמצא בכלי אחד אבל שני כלים זה לא מועיל כיוון שזה לא מעורב יחד של כל הדיירים אמרנו רוב הניסה להביא ראיה לרב מדברי המשנה שיין ושמן החיסרון שבשני כלים אבל הבעיה ידחה את זה שיתכן שהחיסרון הוא שאי אפשר לערב אותו מה שאין כן יין גם מדובר בשני כלים אבל עצם זה שאפשר לערב אותו זה מה שמתיר רב שימן שאומר שאפשר אפשר לערב גם כשחלק זה יין וחלק זה שמן לא מדובר באותו עירוב שחלק מהדערים הביאו יין חלק שמן זה ודאי לא עירוב יחד אלא מדובר וחצר בין שני מבואות שמבוא אחד ירב עם יין מבוא אחד ירב עם שמן ורב שמל סובר שלא גוזרים שמה או יבוא להוציא ממבואי אחד למבואי השני וכיוון שכל מבוי ישתף עם החצר הזאת אז מותר לטלטל מהחצר הזאת למבוי ומהחצר לכל כל מבוי, גם למבוי הראשון וגם למבואי השני, כי שני הם השתתפו עם החצר ולא גוזרים, שמו יבוא להוציא חפץ שהיה במבוי אחד ועבר לחצר האמצעית שמה הוא יבוא להוציא אותו למבואי השני. שאלנו מהלשון ואמרנו שהכוונה שאין צריכים לעורף זה הכוונה דווקא כשהוא רוצה לטלטל מהחצר האמצעית למבוא אחד, אבל לא מהמבואי למבואי. שם באמת יהיה אסור עד שהוא לא יערב. ולכן אומר רב שימן שיין ושמן מועיל כי כל שיתוף זה שיתוף בפני עצמו. זה מבוא אחד וזה מבואי שני. אבל החכומים חולקים ואומרים שיין ושמן לא מועיל. כיוון שבכזה מקרה אנחנו גוזרים שמה יצא המבוי, יוצאים מהמבואי למבואי השני. ורק אם זה יין ויין שאז כל העירוב יחד, כולם שני המבואות יחד השתתפו ושמו כביכול את העירוב שלהם בחצר האמצעית, אז יש להם עירוב כולם יחד ואז יהיה מותר לטלטל גם ממבוי למבוי. [מוזיקה] ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: