העמוד היומי מסכת שבת דף יא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף יא עמוד ב

[מוזיקה] הרובין דף יד א עמוד בס נתחיל בעמוד א' שורה שלישית מלמטה ורומי דרבי יוחן דרבי יוחן ורומי דרש לוקיש ע דרש לוקיש הגמרא הביאה את דברי רב שחולק על המשנה שלנו בגרסה שיש אצלנו שרחב מבוי שהפתח שלו רחב מ-10 אז הוא ניטר על ידי צורת הפתח סובר רב צורת הפתח לא שירה פתח שהוא רחב מ-10 רצינו לומר שרבי יחנון גם כן סובר כמו רב כפי שרואים במיסה שרב יצחק הביא באדם שנעץ ארבעה קונדסין ארבעה עמודים ומתח זמורה מאחד לשני יצר צורות הפתח בריבוע והוא רצה להתיר לזרוע שני מיני שני מינים משני הצדדים של הזמורה כביכול לדון את הצורת הפתח כמחיצה וכמו ש במחיצה אפשר לזרוע משני הצדדים שלה בלי להרחיק ארבע אמות שתמיד צריך להרחיק בין שני מיני זרעים כדי שלא יהיה כיים אז כך גם פה הוא רצה להכשיר וכתוב שחים התירו לו ונחלקו רבי חונן ורש לוקיש לעניין מה התירו לו רבי כמור התירו לו רק לעניין כילאי לא לעניין שבת רש לוגי אומר התירו לו גם לעניין שבת ובהכרח רצינו לומר שמדובר ברחב מ10 אחרת למה שלא יתירו לו לעניין שבת ולכאורה מדובר בצורת הפתח כשרה רגילה ש המשקוף נמצא על המזוזה כביכול הזמורה שנמצאת למעלה נמצאת על הקונדס ולכן כמו שרב חסדה אמר שאם זה אם זה נמצא מן הצד אם הקונדס תפוס לה אם הזמורה תפוסה לה קונדס מהצד זה לא דרך של צורת הפתח תמיד המשקוף יושב על המזוזות ממילא צריך לומר שמדובר שצורת הפתח נמצא על גבי הקונדס ובכל אופן אומר רבי יוחנן שברחו מ-10 לעניין שבת לא התירו אז רואים שהוא סובר כרב שצורת הפתח לא מועילה ברחב מ-10 דחתה הגמרא לא יתכן שמדובר בצורת הפתח מן הצד ורש לוקיש חולק על דברי רב חסדה וסובר שזה צורת הפתח לכל דבר גם לכילה ם גם לשבת רבי יוחן אומר נכון דברי אב חיסה נכונים אבל בכיים התירו לו יותר התירו לו שגם צורת הפתח מן הצד יחשב לצורת הפתח ואפשר להכשיר אבל עניין שבת זה לא נחשב לצורת הפתח כיוון שזה מן הצד ואז אם כן אין הכרח לומר שרבי יוחנן סובר שצורת הפתח רגילה שנמצאת על גבי הקונדס כדרך צורת הפתח הכשרה בזה אין הכרח לומר שזה לא יועיל ביותר מ-10 יתכן שזה כן יואי שואלת הגמורה כעת סתירה מרשל קש רבי יוחל במקום אחר ועל ידי זה ננסה להחזיר את הרעיה כן לומר שרבי יוחנן סובר כדברי רב ורומי ד דרבי יון רב יוחן דרש לוקיש רש לוקיש דמ רש לוקי משו רבוד בחני פאה אומר רשי זה זמורה שמתוכה מ קונדס לחברו וכמו ש רצינו פאה נוכרית זאת אומרת זה משהו קלוע ככ גם פה זה חבל סוג של זמורה שהיא מתוחה מעמוד לעמוד אומר אשלו שם רבד בב חנינה מותרת לעניין כליים לזרוע שני מינים שני צדדיה אבל לא לשבס לשבס זה לא מועיל רבי יכול לומר כמחיצה לשבס דלוי כך מחיצת לכיים דלוי זה לא מועיל גם לא לעניין כליים לכאורה יש פה סטירה רבי וחנון שאמר שזה מועיל לעניין כילה סובר קאן שלא ר שלוקי שאמר שזה מועיל אפילו לעניין שב סובר כאן זה רק לכיים אומרת הגמורה לדרש קש ודוד רבי כאן רש לוקיש מביא את שיטתו בשם חנינה יתכן שזה שיטת רבו והוא עצמו סובר שזה מועיל גם לעניין שבת כי הוא סובר שצורת הפתח מועילה גם כשזה מן הצד וגם לעניין שבס היה לו רבי חרבי חן קשה איך נישב למה רבי חן כאן אומר שזה לא מועיל כליים ולאלו אמר שזה מועיל לכיים ממילא ממשיכה הגמרא לחשבן הי אמרס בישל אוסום על גבן אוכ מן הצד שפי אז אם נעמיד כמו שרצינו לומר ש כשהבנו את הרעיה שרבי יוחן סובר כרב שמדובר בצורת הפתח הכשרה שנמצא שנמצא על גבי הקונדס ולכן אומר רבי יוחנן זה מועיל לכיים אבל כאן מדובר בצורת הפתח שנמצאת מן הצד ולכן סובר רבי יוחנן שגם לכיים זה לא מועי אז בשלמים נאמר כך ואז ממילא חוזרת לנו הראיה שרבי וחנון סובר בצורת צ הפתח הכשרה שנמצאת על גבי הקונדס שזה לא מועיל לעניין שבת כמו שרב אמר שצורת הפתח לא מכשירה ביותר מ1 אז אם אתה אומר ככה אז מובן לישב את דברי הבחנו שם זה לגבן ופה זה מן הצד לכן מן הצד לא מועיל גם ללא לכיים אלו המרדי ודי מן הצד מהכ ממה אבל אם אנחנו מעמידים כמו שדינו בעמוד א' לדחות שגם אשרב וחן ור שלוקי נחלקו שמה מדובר בצורת הפתח מן הצד ונחלקו בדברי רב חסדה אז שם הרי רבי יוחן נכשיר לכיים למה כאן הוא אומר שגם לכיים זה לא יועיל אומרת הגמרה לא ילו מיד ודי מן הצד באמת מדובר בשניהם מן הצד ולא בצורת הפתח רגילה אם זה בצורת הפתח רגילה ייתכן שרבי חנון יסבור שזה יכשיר לא כדברי רב אוסום ב1 או ביותר מ-10 ההבדל הוא ששם מדובר ב-10 פתח של 10 אמות ועל זה אומר רבי וחנון זה מועיל לעניין כליים פה מדובר ביותר מ10 וביותר מ-10 סובר רבי יוחנן שגם לעניין כליים אנחנו לא מכשירים אתזה ומנומר דשני לון בין 10 ליותר מ10 אומרת הגמורה ואיפה מצינו שיש חילוק בין רחב 10 אמות ליותר מ10 אמות דומה לרבי וחן ש לוקיש לא כך היה ה מעשה שהלך אצ רביש אצל רבי יוחן בן ורי ללמוד תורה אף על פי שבקי באיל חו סקילי רבי יוחן בן נורי היה בקי גדול באיל חוס קילין ואמצו שישה בן מצו שיש רבי יהשוע היהה בקיא בל כילים והוא בכל אופן הלך לשאול את רבי יוחן בן אורי שאלה לעניין כילים הוא מצוה שיש בין האילנות הוא מתר זמורה מאילן לאילן ואמר לו הוא עשה מעשה דוגמה למה שהוא רוצה לשאול ואמר לו רבי אי גפנים כאן מה הוא לזרוע כאן האם בכזה צורת הפתח שמתחתי זמורה מקונדה לקונדס ואני רוצה לזרוע בצד הזה מין אחד בצד השני אני יכול לזרוע מין אחר אמר לו ב10 מותר ביותר מ-10 אסור אנה לו רבי יוחן בן ורי 10 אמו זה בסדר יותר לא במה היא סכין אילה מעל גבן אם נומר בצורת הפתח ש נמצאת על גבן יותר מ10 אסור ותניה כתוב בבריזה דה היו שם קנים הדוקרנים ועשה להם פעה מלמעלה אפילו ביותר מ-10 מותר אם היה היו עמודים והוא עשה חבל מעמוד לעמוד אז גם ביותר מס זה מכשיר אלו לו מן הצד בהכרח מדובר בצורת הפתח שתלויה הזמורה תלויה מן הצד ולכן אנחנו אומרים שזה לא מכשיר ביותר וקולי ו1 מותר יותר מ10 אסור שמע מינו אז רואים שכשזה מן הצד יש חילוק בין 10 ליותר מ10 ויתכן שלכן כך נישב את רבי כונן מה שהוא אמר לעניין כלין זה מועיל מדובר ב10 מה שגם לעניין כילים לאמ מדובר ביותר מ10 אבל חנמ הכל מדובר בפתח מן הצד אבל אם יהיה צורת הפתח על גבן ודאי שאפשר לומר שרבי יוחנן לא סובר כרב אלא הוא יסבור שזה יועיל להכשיר פתח רחב גם יותר מ-10 אומרת הגמורה גוף אומר רב חסדה צורת הפסח שעשו מן הצד לא עשה ולא כלום ראינו את דברי רב חסדה שצורת הפסח צריכה להיות כדרך משקופים שנמצאים על המזוזות כך גם החוט שעובר מעמוד לעמוד צריך להיות על העמודים ולא מהצל עוד שני הלכות שיש בעניין של צורת הפתח ומ אחיזה צורת הפתח שמרות צריכה שתי בריאו כדי להאמין בדלת אפילו דלת של קשים לא מספיק סתם להשים דברים קלים שלא יכולים להחזיק כלום הרי אנחנו קוראים לזה צורת הפתח אנחנו רוצים לדון את זה כפתח אנו צריכים שהיא תהיה חזקה מספיק שאפשר להעמיד בדלת אפילו דלת כלשהו גם דלת של קש של שיבולים גם מספיק העיקר שיכלו להעמיד על גבי זה דלת כדי שיחשב צורת הפתח אז אני אדן את זה כאילו יש פה דלת או מה יש ש רבני צורס הפסח צריכה הקר ציר עוד שצריך שיהיה קרצר מה י קר ציר אומר וקטה דהיינו הצורה של הדלתות שלהם היה שהיה את הציר שהוא היה דחוף בתוך חורב האדמה ועליו היה מסתובב הדלת ככה הדלת היה מסתובבת היה ציר ללמעלה ציר ללמטה וזה היה מסובב היה מחזיק את הדלת כאן ננו רוצים להכשיר צורת הפתח צריך שיהיה את העקר ציר את החור הזה כדי שזה יחשב לצורת הפתח ואז אני דן את זה כאילו יש פה פתח הנה גם יש את הבור שמחזיק את הדלת אז כחנו רב אחי ברי דרב לתלמידי דרב אשי מצא רבחי תלמיד רב השי אמר לו אומר מ מידי בצורת הפתח התלמידים של רב השי שואל אותם הרבי רב השי אמר משהו לעניין צורס הפסח כמו שבנדון שלנו האם מנ הצד כשר או לא אומרו לי לא ימר ולא י כלום הוא לא אמר תנה כתוב בבית ש זורת הפסח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גבי צריך שיהיה הקנה על גבי כך כתוב בבי צריכים ליגע או אם צריכים ליגע האם זה יכול להיות באוויר למעלה עם הפרש ביניהם של חלל או שכמו צורת הפתח רגילה שהמשק יושב על המזוזות ואין רווח בין המזוזות למשקוף כך גם בצורת הפתח זה חייב להיות שזה צמוד לעמודים שלהם רב נחמן אמר אין צריכים גע רב שמר צריכים גע רב נחמן רב נחמן שס שלא צריך לגעת הוא בא להכשיר ל הרש גולוס ושם הוא נהגו לפי ההלכות שלו וההוראות שלו והוא עשה צורת הפתח שלא נוגע אמר לרב שסל שמי אמר רב שיש לשמש שלו רב גדה זיל שלוף שדינו לך תשלוף את כל ה קונדסין העמודים האלה שהוא שם שמה אצל רש גלוסי כדי להכשיר לטלטל שלא יבואו לטלטל בשבת כיוון שאני סובר שזה חייב לגעת העליון החוט בעמודים אוזל שולף שדינו הלך שלף את כולם וזרק אותם א שכחו ד רש גלוסה חפשו תפסו אותו העובדים אצל ארש גלוסה ו שמו אותו בצוהר הרסת לנו את העירוב עכשיו אסור לטל בגללך אוזל רב שס קו הבובה בא רב שס שהוא בעצם שלח אותו לעשות את המעשה הזה והוא לא הסיר אחריות הוא נאמד בשער המקום שהוא היה חבוש ואמר לי גדה פוקטו ונופ ווסה גדה זה היה רב גדה השמש תצא מפה ובאו ושחררו אותו כיוון שהבינו שאם רב ששז אומר לו תצא נראה שזה היה בשליחותו ולכן הוא נהג כך אז אין סיבה לשים אותו בבית הסוהר אשכ רב ששז ולרבי בר שמואל אומר לתני המידי בצור ש הפסח אש שאל את רבי שמואל האם רבי האם מר למד משהו אמר משהו בעניין של צור פסח חידשתם משהו בעניין של צור פסח אומר לאין כן תנינה כתוב במשנה כיפה דהיינו שער שהוא בצורה עגולה רבי מ מחי במזו חוים פוטרין ושון שמיש ברג עשור שי חייבת האם שער עגול לא מרובע חייה במזוזה או לא מחלוקת רבי מרי מחיי חים פותרים אבל שניהם מודעים שאם זה מתחיל ישר ורק אחרי גובה השרה זה מתחיל להתעגל לצורה שיש פה בפתח פחות מארבע פוכים שם של פתח אז היא חייבת כי יש לנו עד עש פוחים שיש פה שם של צורת הפתח אומר הבי הכל מודעים מגבוה העשור ואן ברגלי שלשו מסביר הבי את דבריו וכאן רשי אומר או אומה הבי או שזה הכל המשך לרעייה או שזה דבר חדש הכל מוד שאם גבוה ר גלי שלא יישור אנ יעשור ולא י כלום דהיינו אם אנחנו אומרים שכל פחות משלושה זה נחשב לקרקע אז אם גבוה רה ואין גלה שלושה אין פה מקום שיש פה רוחב של ארבעות פוחים של גוב של שלושה טפחים אנ מי יש ברגל שלושה ואין גבוה רה או שהמקום שהוא רחב רבות תפוחים הוא אומנם יש שלושה טפחים אבל זה לא מגיע לגובה השרה דהיינו התקרה שמעל הפתח לא מגיע לגובה השרה ולא יהה כלום השער הזה נגמר בפחות מערה אז ודאי שאין פה סיבה לומר שחשב לפתח כי פלי גביש ברגלי שלשו גבו עשור ואין רחובו בו מדובר זה נמצא בתוך קיר שהקיר עצמו מגיע עד גובה הסור ואמנם ויש לנו גם בגובה שלושה טפחים שהעמודים הולכים ועולים וכב ארבעות תפוחים רק זה הולך ומתגלות טפחים וזה המחלוקת ביניהם ויש בה לחוק להשלים או לרבו מדובר שיש בקיר כדי לחוק לחצוב בקיר ולעשות את הפתח מרובע ברוחב ארבעה רבי מאיל סוב החוק קין להשלים ובו ס ין קין להשלים ארב מאיר סובר שכן אפשר לחצוב בקיר ולפתוח את זה דין פתח דיינו לא צריך בפועל לעשות את זה אבל מסתכלים כאילו הקיר שנמצא פה באמצע ועושה את הצורה הגאולה הזאת והוא סום את הפתח כאילו הוא לא נמצא אם הוא לא היה נמצא היה פה גובה עשרה ברוחב ארבעה ממילא חייבת במזוזה אבל אבון הסבי אן חקן להשלים היום יש לך פה בפתח גובה עשרה וכב ארבע לא זה הולך ו מתעגל אז גם אם יש בקיר מסביבות השטח הזה לא אומרים שמסתכלים כאילו זה היה חצוב אומ לאמא שככה להו לא יתם אז בעצם מה אנחנו רואים כאן שלא צריך שהמשק יגע במזוזות כיוון שאתה אומר שחקן לאש מפי רבי מאיר זאת אומרת אני מסתכל כאילו החלק העליון הוא המשקוף החלק שנמצא מעל החלק העגול ששם יש לו מקצה לקצה בוך ברבע כאילו הורדתי את החלק של האבנים שהולך ומתגלות נשאר לי החלק העליון שמעליו שהוא מרובע מעל הפתח לכאורה הוא לא נוגע במשקופים כי ה בעמודים העמודים של הפתח הזה עולים רק מעל שלושה אחרי זה הם הולכים ומתגלים אבל אתה אומר אני דן את החלק העליון כן כ משקוף כאילו זה מונח אז רואים שלא צריך שיגע החלק העליון בעמודים עצמם כך הוא שמע אמרס סיפ אומר רב נחמן אני היות ואני באתי ועשיתי מעשה אומר רב שס ופרקתי לרש גלוס את העירוב כי סברתי שצריך שזה יגע ואתם אומרים כאן ראיה שלא צריך שזה יגע אל תגידו להם שום דבר כדי שלא יבואו להתלונן עלי אומרת המשנה ך שם מובי ובעצם זה המשנה שאיתה היינו אמורים לפתוח את המסכת כמו שציינו בעמוד הראשון המשנה מיד מתחילה מבוי שהוא גבוה מעם 20 אמ אם הוא לא בנוי כמו שצריך מי בנוי הקורה מי אמר שצריך קורה תנח קוי שכתוב שאם הוא גבוה 10 זה המשנה שבעצם מביאה את היסודות של ההיתר איך מתירים לטלטל במובי על ידי לחי אוקורה אכשר מובו בצ אומרים לכי וקרו ובס אוי לכי אוקרו לא צריך את שניהם אבזר מלך היין צריך שני לך היין רבי שמואל אמרת מד לפני רבי עקיבה לאלקו בסיב שהוא פחות מארבע אמות שהוא ניתר או בלך יו קורה על מה נחלקו דווקא לרכב מרבע אמות ועד 10 אם זה פתח מבוי שהוא רחב אב עמות עד 10 שב שמה אומרים לכ ק ל דיין הוא הוא בא לומר לנו את המידות של המבוי מבוי מינימלי צריך להיות ברוחב ארבע עמוד אומר בכיו על זה ועל זה נחלקו לא מחלוקת היא גם במבוי קטן יותר אומרת הגמורה וכעת הגמרה מבינה שהמשנה לא מדברת על המבוי סתום שעד היום דיברנו שיש לו שלוש מחיצות והמחיה הרביעית שאיננה שם עושים לכי או קורה אלא מדובר על מבוי מפולש שהוא פתוח משני הצדדים יש לו רק שתי מחיצות וכאן כתוב או לחי וקורה לבית שמאי או שלפי בילל מספיק לכי או קורה אז כמן דלא יק חנני ולא יק נקמ הרי ינו לאל מה קורה במבוי מפולש שהוא פתוח משני הצדדים לרש ורבים ראינו מחלוקת כמה יצטרכו אבל לא שיצטרכו צורת הפתח עו דלתות אבל ודאי שלא ככה רק בצורת הפתח אז לכאורה זה חולק על חנני ותקם מלא אומר אבי דו חיקו אמר הכשר מבוי סוסו כיצד מדובר כאן גם לעניין מסוס ולא מפולש ועל זה אנחנו אומרים ב שם אמרים לכי וקור לכי אויקו ממשיכה הגמרא להמשך דברי המשנה בית שמי אומרים לכי וכו רו צך את שניהם למ בית שמ א מיצס דוריסה לכאורה אם מה עד כדי כך מחמירים שלא ייתכן שזל יתירו לטלטל בלי המחיצה הרביעית שתהייה על ידי לכי וקוראן מה שמ שהם סוכים שמדור צריך ארבע מחיצות יתכן לומר כך ו אלוי לזרוק משלוש וד מח לטלטל דכר כדי לזרוק לעניין רשו יוחד הוא זורק מרשו רשו יוחד נחייב אותו כבר בשלוש מחיצות כי מדורסה שלוש מחיצות זה כבר חשב לרש וחיד חשו שהוא זרק לתוך רשו וחיד אבל כדי לטלטל להתיר זלזול אין חנם מבית שמ אומרים שצריך ארבע מחיצות מד רבונו צלקו למק סרצי שלוש מצות דוריס את הגמ לו ליזרוק משתי הוד מכאל לתלת די כשלש אז זה נוח נמי באמת בסי לא ס צריך שלוש מחיצות לייתכן שניים השלישי צריך כשאתה בא להקל ולומר לטלטל שמה הצטרכו את השלישי אבל מד אוריסה מתי זה חשר ל וכיד שאם הוא יזרוק לתוך ז עשו שהוא זרק לתו שוכל זה דווקא אם יש שם שלוש מחיצות אז אם כן ראינו כאן בעמוד את העניין של רבי יוחן לו הים סתירה בדבריהם האם לעניין כיים ושב זה מועיל שיש צורת הפתח ניסינו להביא רע שרבי ח סובר כרב אבל דחינו את זה שאין חנה מהמחלוקת ביניהם היא את רבי הסתירה לגש מתרץ שזה הש וגש עצמו וזה רבו ת רבי יוחן רבי יוחנן איך ניישב לכן הגמרא מסיקה ניישב את שניהם על ידי שנאמר שזה ב-10 וזה ביותר מ10 כפי שמצינו חילוק בין 10 ליותר מ-10 ולכן צורת הפתח הזאת שהיא נעשת מן הצד היא מועילה רק ב ולא ביותר לפי רב יוחנן פשל שמועילה תמיד אמרנו שרב חז סובר שצורת הפתח מן הצד היא לא צורת הפתח ושלוש הוסיף ורב חיסה אמר עוד הלוכ שהיא צריכה להיות חזקה כדי לתפוס דלת כלשהו אפילו מקש לוקש הוסיף שה צריכה עקר ציר כדי שיחשב לדלת אז חינו מצ אמרנו ש כתוב בצורת הפתח ש צורת הפתח מקנה מכאן קנה מכאן קנה על גביהן האם הם צריכים לגעת או לא מחלוקת ורב נחמן נהג רב נחמן סבר האם צורת הפתח אומר רב נחמן שהם לא צריכים לגעת וכך הוא נהג אצל רש גלוסה ורשות צריכים לגעת פירק לו את העמודים ו הבנו שרבי בר שמואל אומר שלא צריך לגעת מאיפה הראיה מכיפה שם נחלקו חים האים חוקים להשלים בעמוד כדי לפתוח פתח זאת אומרת שורת הפתח זה גם במקרה שאני משתמש בשורת העליונים העליונה כאילו חקוק מה שמתחתיה רואים שלא צריכים לגעת אמרנו אם תמצא אמר לו רב שיס הוא תצא את התלמידים שלש גלוסה אל תאמר להם את הרה מהמשנה הזאת כדי שלא יבואו להעניש אותי על מה שסברתי שזה לא ככה ונהגתי למס אצלהם כך שפירקתי את הקונדס המשנה הביאה אשם מבוי לפי בית שמאי לכב יקורה לפי ב או לכ קורה לפי רב לזר לח היין ורבי שמואל זה מחלוקת אחת שלוש שיטות מחלוקת נוספת מתי התירו אמרנו רבי שמואל אמר שהמחלוקת היא דווקא 10 א אמות ומעלה אבל הרקיב אומר שנחלקו תמיד גם במבוי שהוא פחות מארבע אמות אמרנו שמדובר פה על מבואי סתו ולא מבואי מפולש ולכן מספיק או לכי וקורה או לכי או קורה ומשמה השמרו לכי וקורה הם באמת צרי מדאורי רק שלוש מחיצות א מד רבון צריכו את הרביעית כדי שהי מותר לצ טל וסלל סברו שמדור מספיק שתי מחיצות מד רבון צרחו את השלישית י שמותר לזלזל שמה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: