העמוד היומי מסכת שבת דף יא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף יא עמוד א

[מוזיקה] רובן דד א עמוד א נתחיל בי עמוד ב שורה רביעית מלמטה וכעת אנחנו עוברים לסוף המשנה שתחילת המסכת אם יש לו צורס הפסח אף על פי שרחב מ-10 אינו צריך למט ראינו שפתח רחב מ-10 חייבים למהט אבל צורת הפתח מכשירה את זה וגם ברחב מ10 זה כשר על ידי קורה או לכי אש צורת הפתח דמני ברכבו והמל טרו דמני בגבו ראינו שצורת הפתח מועיל באופן שה מבוי רחב מדי הפתח זה מועיל להכשיר אותו ראינו שהמטרה כמו שראיינו בדף ג זה מושך את העין אז גם אם זה גבוה מ-10 זה מועיל להכשיר אותו פחמי מה קורה באופן הפוך דהיינו יש לנו מבוי שהקורה נמצאת למעלה מ-2 אמה אבל יש צורת הפתח האם זה מכשיר או שיש לנו המטרה ב במקרה שהמבול יותר מ-10 האם זה יועיל גם להכשיר את המידות האלו תושמע דתני נביא ראיה מברייס מבוי שהוא גבוה מ-20 אמה ימעט ואם יש לו יצור עסה פסח אינו צריך למעט הנה ברייסה לאדי שאנחנו מדברים פה על גובה למעלה מ-20 ומכשירים על ידי צורת הפתח אז פשטנו ספק אחד המלטה ברוכב ימאי מה קורה בספק השני האם המלטה יועיל גם לפתח שהוא רכב יותר מ-10 תושמע דתני מבואי שהוא גבוה מ-20 אמה ימעט והרחב מ-10 ימעט ואם יש לו צורת הפתח אינו צריך למהט אם יש צורת הפתח למבוי שאינו כדין אז הוא לא צריך למהט ואם יש ל המל טרו אז אינו צריך למהט מה אליו הסיפה לכאורה כמו שצורת הפתח חוזר גם על המקרה של גבוה מ-20 וגם על רחב מ-10 כפי ש פשטנו שזה מועיל גם בגבוה אז גם העמל טרה חוזר גם על הדוגמה של גבוה וגם על הדוגמה של רחב אומר את הגמ לוי הרי שזה חוזר רק על המקרה שהוא גבוה מ-20 שאז המלטה מועילה אבל אפשר עדיין לומר שמה שכתוב המל טרה לא חוזר על הרחב מסר ואי אפשר לפשוט מכאן מתני לרב יהודה לחיה ברב כמי דרב רב יהודה לימד את חיה הבן של רב והוא לימד אותו בסמוך לאביו רב אינו צריך למהט הוא הביא לו את המש והוא יקריא לו כפי הגרסה שלנו שאם יש צורת הפתח לא צריך למעט אמר לי אומר לו רב אתני צריך למעט לא לא תלמד אותו כמו הגרסה שאני סובר שהיא נכונה שכן צריך למעט למרות שיש צורת הפתח אומר רב יוסף מדברי רבינו נלמד לכאורה אומר רב יוסף ממה שרב אמר אפשר ללמוד הלכה נוספת בהקשר לחצר לא בהקשר למבוי חצר שרובה פתחים וחלונות הנה תרת בצורת הפתח אם יש חצר שרוב ההיקף של החצר של המחיצות בנוי מפתחים חלונות יש צורות הפתח אבל זה רוב זה רוב השטח יש לנו פה בעצם פרוץ מרובה רק הפרוץ הזה הוא על ידי צורת הפתח לכאורה נוכיח מרב שהיא לא ניתר על ידי צורות הפתח מה היא טימה הועיל ויותר מ-10 אוסר במבוי ופרוץ בעלו אמת אוסר בחצר כיוון שיותר מ10 אוסר במבוי הוא פרוץ על עומד וסר בחצר זה פסולים שראיינו לגבי מבוי ולגבי חצר מה יותר מ10 או במבוי אינו ניתר בצורת הפסח כמו ש בפסול של יותר מ-10 שאוסר במבוי לא יעי לו צורת הפתח כמו שרב אמר שרב יהוד ילמד את הבן שלו אז ככה גם אפור מרו בעל העמד ה בחוצה א נטב בצורת הפתח נקיש לפס השני שיש בחצר שאם יש פורץ ורובה גם שם נוכיח שעל ידי צורת הפתח לא יועיל להכשיר את המבוי מה לי יותר מס עושר במו שכן לא התרת בו אצל פס בירוס לרבי מאיר תומר בפורץ מו בלמד עוסר בחו שכן התרת אצל פס בירוס לדברי הכל שלת הגמורה יש לי ל הלימוד הזה ולמה ביותר מ-10 מצינו אמנם שהוא לא ניתר על ידי צורת הפתח לפי רב אבל אפשר להוכיח שהוא הדין יהיה בחצר ולמה כי ביותר מ-10 מצינו חומרה נוספת שלא התרת בו אצל פסי בירוש לרבי מאיר פס בירוס זה מושג לכמון בפרק בס שמה מבואר שכיוון שבורות ששם משם שבים את המים לאולי רגלים לבהמות נמצאים ברשות יוכי כיוון שזה רשות בגובה עומק עשרה טפחים וברוחב ארבעה על ארבעה ממילא יש פה בעיה הם ירצו לשאוב מים מהברר הם לא יכולים הם עומדים ברשו סורבי ום מוציאים רשו יוכי באו חזל ותיקנו פסי בירוס דהינו הקלו עליהם שאפשר לשים זוויות במרחק מסוים שנכנסים שמה פרות בין הבמה בין בין הבהר לפסי ביראות יעמדו הבהמות בתוך ההיקף הזה שזה בעצם ארבע זוויות מסביב לבאר בכל מקום יש כמו ריש שזה שזה אנחנו דנים את זה כאילו מחובר ויש מחיצות והבהמות שנכנסות לבפנים יכולות לשתות ואפשר להוציא להם מים מהבור לתוך השטח הזה כי השטח הזה מקבל דין כאילו הוא מוקף מחיצות וכאילו הוא גם רשו שיוכי כמה השטח יכול להיות בין זווית לזווית רבי מאיר סובר עד 10 אמות ממילא אתה רואה שלא התרת פה יותר מפסי בירוס בפסול הזה של יותר מ-1 כי גם שמה זה מוגבל רק עד 10 א תומר בפרוץ מרובע אלומ עושה בחצה שכן ניצרת אצל פס בירוס דברה הכל הרי שמה פס בירוס ודאי שזה ת הקונ מיוחדת של חזל אבל זה לא מועיל אבל זה מועיל למרות שיש פה פורץ מרוב לומד אז אתה רואה בדין של פורץ מרוב לומד שקלת יותר הנה לגבי פס בירוס התרת את פורץ מרו בעל אמת ולא התרת יותר מ-10 אז אם כן אי אפשר ללמוד את החומרה שיש ביותר מ-10 שרב אמר שלא נטר בצורת הפתח לקחת את זה ג לפורץ מרוב למד שאם יש מלא פתחים וחלונות לא יהיה נטר בצורת הפתח כי אנחנו רואים שיותר מס הוא חמור יותר שלת הגמרה לאי מסייע עלי לכאורה למרות שפרח את דברי רב יוסף שלמד משיטת רב אבל נביא ראייה למה שהוא כן רצה להוציא שצורת הפתח לא תועיל בפרוץ מרובע לעמד בחצר תפנות הללו שרובם תכים וחלונות מותר ובלבד שיים מרו בעל הפור ומיד שואלת הגמורה לברייס שרובן סל כדיר אתה לכאורה סותר את עצמך אתה אומר תפנות שרובן פתחים וחלונות מה שמע שהרוב פרוץ ואז אתה אומר שריבה בהן ובלבד שהי אמד מרובה על הפורץ אם רובם פתחים וחלונות זת אומרת שהפורץ מרובה אז איך אתה אומר בלבד שהי העמד מרובה אלא אם שריבה בהם פתחים וחלונות לא רובן אלא ריבה בהן עשה הרבה דלתות בכל הסביב של החצר אז מה הדין זה בסדר ובלבד שיהיה הומן רו בעל הפרוץ ובלבד שהכלים שבין פתח לפתח יהיה מרובה יותר מ-50 א מההיקף של החצר אז הנה אנחנו רואים כאן לאדי את מה שרב יסף רצה להוציא מדברי רב נכון שת הצורת לימוד שהוא רצה ללמוד אי אפשר כי פרח את זה אבל צך ללמוד את זה רואים בברייס שככה ההלכה שלמרות שצורת הפתח מועילה היא לא מועילה לפורץ ורוב על העומד כדי להכשיר שם אומר רב קנה אין לי שם ראיה להלכה שרב יסף רצה לומר כי תניי בפתחי שימו מדובר שם בחצר עם פתחים מאוד מאוד משונים אין אין לזה שם של צורת הפתח מה פתחי שמו פלי גבור רחומי ורב יוסף אחד אמר דסו שיקפה אין זה משקוף נורמלי זאת אומרת זה כמו שלקחו פטיש ושברו קיר ועשו פתח אז אבן בולטת אבן נכנסת אבן בולטת אין משקוף ישר שעומד מלמעלה ללמטה אחד המד תקרא רשי אומר הלשון שיקפה זה מלשון שמשקף את זה אין לו אין לו אין לו משקוף והלשון פתחי שימו אומר רשי פתחין שוממים או מלשון שוממים או מלשון מקולקלים שימו שה מקולקלים כמו שמצינו זקן השמו שהוא חסר מהתורה אז כך גם כאן אנחנו אומרים הפתח הזה הוא חסר כי הוא לא מסוט כמו שצריך אחד המדל ש לאו תקרא אחד מהמהם הסביר שמה זה פתרי שמוא שמדובר שאין צורת הפתח שלמה אין את המשקוף שלמעלה יש רק את שתי המזוזות שמצדדים רק את הקורות שמשני הצדדים בלי החלק העליון אז לכן אומר רב קנה דווקא לכן הברס שם אמרה שהפתח וחלונות האלה לא יוצרות סתימה אבל אם יהיה פתחים וחלונות עם צורת הפתח מלאה שם יהיה לנו להכשיר מדין אומן מרו בעל הפורץ וצורת הפתח כן תכשיר ואין מכאן רעיה לרב יוסף שרצה לומר מדברי רב שגם בצורת הפתח רגילה זה זה לא יועיל לעשות אום מדברו במקרה שהרוב פה תחי ממשיכה הגמורה לגבי ההלכה של רב רב בעצם חלק על הגרסה שיש אצלנו במשנה ואמר ר לגרוס צריך למהט שלמרות שצורת הפתח יותר מ-10 צריך למט את הפתח זה לא מועיל להכשיר את המבוי ואף רבי וחנון סבר לא לו דרב דו רבי ברבה דומ רבי יצחק מה עשה ב אדם אחד ת בית חורן שנעץ ארבעה קונדסים בארבע פינות השדה ומתח זמורה עליהן הוא לקח ארבע מקלות בארבע פינות השדה ושם על זה איזשהו זמורה חבל שתעבור מקונדה לקונדס כביכול יש פה כעת מסגרת באוויר מרובע באמצע ובו משה פני רחומים והתירו לו לעניין כליים חומים אמרו הפתח הזה יש לו דין של צורת הפתח להכשיר כמחיצה ויהיה מותר לזרוע מצד אחד קרם ומצד שני ירקות אחרים ואין לזה אין לזה שם של כליים כיוון שדנים את זה כן כמחיצה כי יש פה צורת הפתח ואמרי לוקיש כדי שהתירו לו לעניין כליים כך התירו לו לעניין שבס לוקיש אומר זה לא רק בכלאים אלא כשהטיול גם לשבס שיחשב צורת הפתח וזה יסתום רבי יחנון אמר לכילה אם יתירו לו לעניין שבס לא יתירו לו אז מחלוקת לוקי ש רבי יוחנן על מה אמרנו בברייס ש על מה רב יצחק אמר שבמעשה שם התירו חומים הזה דווקא בקיילי או גם בשבת ומבאר את הגמרא במה סכינה איל ממן הצד מה מדובר באיזה צורת הפתח יש הלכה בהקשר לצורת הפתח כיוון שרוב הפתחים כולם יודעים איך נראה פתח איך נראה שתי מזוזות ומשקוף על גביהן לא ראינו פתח שיש שתי מזוזות והמשקוף נמצא לידם לכן כשעושים צורת הפתח על ידי חבל שעובר על קנים או מקה שעובר על קנים הקנה חייב להיות על גבי שתי הקנים שיורדים מלמטה ללמעלה אבל לא מהצד שלהם זא אומרת אם אני אקח חוט ויקשור אותו מסביב ל מוט לקנה וימשיך לקנה אחר ויקשור אותו מסביבו זה לא נחשב לצורת הפתח כי זה מן הצד ואום רבחי זה צורת הפתח ששר מן הצד לא עשה ולא כלום אן זה שם ש צורת הפתח כי זה לא צורת פתחים שאנחנו רגילים להם אז אי אפשר לקרוא לזה צורת הפתח לכן זה לא יכשיר אז במה מדובר שם עם אותו מעשה ואחד ש משך זמורה אם הוא שם את זה מהצד בשום דבר רב חסדה כמו שראינו אצל רב חסדה אלא לגבן ודאי מדובר בצורת הפתח טובה גלת נמצא על גבי העמודים ובמאי אלמ ב1 באול רב יוחל בשבת לא אם מדובר ברוחב בין מוט למות ב1 אמות ולא יותר אז רבי יחן אמר בשבת לא למה ש למה שלא ל בשבת צורת הפתח בכזה מקרה אל ליו ביותר מ10 מדובר בפתח חייב להיות שיותר מ-10 אז צורת הפתח נעשתה בהכשר שאשר הזמורה עוברת מעל גבי הקונדס ומדובר ביותר מ-10 ורבי וחנון אמר שלעניין שבת זה לא יעיל רק לעניין כליים הנה רבי חנון סובר שתורת הפתח לא מועילה ביותר מ-10 אונה הגמור אלוהי אין מכאן הכיח לא הלו ב10 הומן הצד מדובר ב10 אמות ולא יותר ומן הצד מדובר שהוא מתח את הזמורה מן הצד ולא כמו צורת הפתח רגילה בד רב חיז זה קו מפלגי והמחלוקת בין רבי וחן לשלג אם להכשיר לשבת או לא יש לו כי שמכשיר לשבת למר זה נעשה מן הצד הוא חולק על על הדברים של רב חסדה הוא סובל שצורת הפתח יש לשם של צורת הפתח גם כאשר זה נעשה מן הצד לא מונח על גבי הקנים אלא מהצד של הקנים אז אם כן ראינו כאן לגבי הצורת הפתח שמועיל ברחב מ10 והמל טר שמועיל בגבוה מ-20 מה קורה במקרה הפוך אז אמרנו הצורת הפתח יועיל גם במקרה ש גבוה מ-20 גם במקרה שגבוה מ-20 לא רק ברחב מ-10 אמל תראה נשארנו בספק האם זה יועיל גם במקרה שרחב מ-10 או רק בגבוה מ-20 רב אמר שצריך לגרוש שצורת הפתח לא מועילה ברחב מ-10 צריך למעט ולא כמו הגרסה שלנו במשנה אינו צורך למעט רבי יוסף רצה ללמוד מדברי רב לעניין חצר שגם הפסול הזה של של פרוץ ורובי על אומד לא יהיה ניתן לצורת הפתח כמו שכאן הפסול של רחב מע לא ניתה על ידי צורת הפתח לפי רב וגמור חה את זה שאפשר לפרוך כיוון שמצינו שיותר לגבי פסי בירוס שיותר מ-10 פוסל והפ בלא פוסל אז ים שזה חמור יותר אז אי אפשר ללמוד משם חומרות ל למקרה של פסול של פורץ מרו בלומ אמרנו שאולי נביא ראיה מתפנות הללו שרובם תכים וחלונות אבל דחינו את זה כיוון שכתוב אמרנו ש רב קן אמר שמדובר שם בפתחי שימועי ולכן צורת הפתח לא תועיל שם אמרנו מעשה באדם רבי וחנון גם סובר כמו רב ומיניים כיוון שהיה מעשה שרב שאדם שמשך זמורה על גבי הרב קונדסין ורצה להתיר על ידי יזה כילים לזרוע משני הצדדים של החוט שלא יחשל לקיילי כיוון כדין מחיצה שיורדת שמותר לזרוע צמוד למחיצה משני הצדדים יש פה הבדלה בין מין למין רבי יוחן אמר שכשהיינו חכמים התירו דווקא לעניין כליים ויש ל שמר גם עניין שבת הז שרבי יחנון לא מתיר למה הרי ודאי שיש פה תשורת הפתח כשרה מעל גבן ובכל אופן אנחנו אומרים לעניין שבת לא חח שמדובר ביותר מ10 ורבי וחן סובר כריב שלא מועיל צורת הפתח ליותר מ-10 אבל הגמורה דחתה שיתכן שמדובר ב-10 אבל צורת הפתח נסתה שלאו כדין מן הצן וראינו רב חסדה אומר שזה שלו כדין אז צריך לומר ש שלוקי חולק וסובר שצורת הפתח מן הצד זה גם טוב וממילא אפשר טל עלד ע צורת הפתח זה לא ניתר בלי זה אז אם כן רבי יוחנן שחלק זה לא בגלל שהוא סובר שצורת הפתח לא תועיל לרחב מ-10 לבגלל שהוא סובר שהסוג צורת הפתח של מן הצד לא תועיל במקרה כזה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: