העמוד היומי מסכת עירובין דף יא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יא עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא רובין דף יא עמוד א' נתחיל בסוף העמוד הקודם למדנו במשנה אם יש לו צורת הפתח אפלפי שרחב מ10 אינו צריך למעט אמנם פתח שהוא רחב מ-10 הוא בעייתי זה פתח רוחב יתר והוא נחשב פרצה ולא כפתח אבל אם יש לו צורס פסח אני מתיר אותו אשכחן צורס הפתח ד מעניה ברוחבו לפתור בעיה של רוחב יתר צורת הפתח מועילה והמלטה למדנו בבריתה בתחילת הפרק דמני בגובהו אם יש בעיה של גובה קורה למעלה מ-20 ממה המלטה מועילה מה זה המלטה קישוט דבר שמושך את העין מועיל לפתור את הבה של הגובה היתר אי בחמי האם צורת הפתח מועילה לפתור בעיה של גובה יתר האם המלטה מועילה לפתור בעיה של רוחב יותר תושמע נתניה ואבוי שהוא גבוה מ-20 המים מעט ואם יש לו צורס הפסח אינו צריך למעט כבר ספק אחד פתרנו רואים הוכחה מפורשת שגובה יתר אפשר לפתור אותו באמצעות צורת הפתח המלטה ברוחבו מי תושמע ד תניה מבוי שהוא גבוה מ-20 אמ ימעט ורחב מ-10 ימעט ואם יש לו צורס פסח אינו צריך למעט הבינה הגמרא שהסיומת שאם יש לו צורס פסח אינו צריך למט עוסק גם ברוחב יתר לכאורה רואים רוחב יתר גם אפשר לפתור אותו באמצעות המטרה מלה סיפה על רוחב יתר לא ע רשע על גובע יתר מתני לרב יהודה לחיה ברב כמד רב למדו לפני רב את המשנה שלנו אינו צריך למט אם יש צורס הפסח ברוחב יתר דינו רוחב יותר מ1 רמות לא צריך למט זה פותר את הבעייה של הרוכב היתר אמר לאני אמר לתלמידיו לבנו אני צריך למהט יש כן צורך למהט צורס הפתח לא פותרת את הבעיה אומר רב יוסף בדברי רבנו נלמד עושה הקש חצר שרובה פתחים וחלונות חצר מוקפת בארבע תפנות אבל ארבע תפנות האלה רובם פרוצים פרוצים אומנם על ידי פתח וחלון אבל הם פרוצים אינה תרת בצורת הפתח למרות שיש שמה חלונות אני רואה שינה תרת בצורת הפתח מה התמה מאיפה הוא לומד את זה מדינו של רב הועיל ויותר מ-10 אוסר במבוי הרי למדנו במשנה שיותר מ10 אוסר במבוי ופרוץ מרובה על העומד עוסר בחצר חצר ש דפנותיה הם פרוץ מרובה על העומד אני גם פוסל כמו שרב קבע מה יותר מ10 העושר במבוי אינו ניתר בצורת הפתח ככה דעתו של רב אף פרוץ מרובה על העומד העושר בחצר אינו נטר בצורת הפתח גם אני לא אוכל לפתור את זה בצורת הפתח כמו הוא עושה הקש מי יתר על 10 שצורת הפתח לא ווה פתרון בשבילו אותו דבר גם פרוץ מרובה על העומד בארבע דפנות של חצר גם צורת הפתח לא תה בפתרון בשבילו ולנו זה נושא חשוב מאוד כמו שכידוע כל העירוב שעושים מסביב להרים לכל המקומות זה נעשה באמצעות צורת הפתח למרות שפרוץ מרובה על העומד דוחה הגמרא את ההיקש של רב יוסף מהל יותר מ10 עוסר ב מבוי שכן לא התרת בו אצל פסה בר הפסול של יותר מ-10 הוא פסול יותר חזק ולכן רב סובר שמה שצור הס הפתח לא תועיל לו אבל הפסול של פרוץ מרובה על העומד הוא פסול יותר חלש ולכן ייתכן בהחלט שצור הספט כן תועיל לו איך אני רואה ש יותר מ-10 הו פסול חזק יותר שכן לא התרת בו אצל פסי בראות לרב מאיר הפסי בראות זה אותם מקומות שהיה שמה בורות והבורות רצו לאפשר את האפשרות שהבהמה תוכל לשלוט מתוך הבור והבור ומכו טפחים ממילא הוא רשו היוכל גמורה לעומת זה צידי רוס צידי הבור רשו הרבים איך אני אאפשר לבהמה להוציא מים ולשתות למעלה אז חזל נתנו את הפתרון של דיום דין הכוונה היא זוויות שכל אחת מהם היא צלע של מה על מה ושמים אותם בארבע צידי המקום וככה מכריזים על כל השטח הזה כעל רשוש יוכי כמובן שהמה של הזוויות לא פותרת את הבה של פרוץ מרובה על העומד השטח שם הוא הרבה יותר גדול מה שכן י שמה מחלוקת בין חכמים לרבי יהודה עד כמה אפשרו את המרחק בין דיומד לדיו מד לפי רבי לפי רבון עד פחות מ-10 אמות על פי רב יודה עד 13 מה ושליש אז אני בא ואני אומר כאן אנחנו רואים שעל פי רבון 10 אמות לא התירו אבל פרוץ מרובע לעומת כן התירו שכמו שאמרנו אין אפשרות בשום פנים לראות את היום דין כגורמים לכך שהסתימה תהיה מרובה על הפרוץ לכן יש מקום שראינו שס שפתח יותר מ10 רמות הוא בעייתי יותר מאשר פרוץ אומרוב על העומד מה יותר מ10 העושר במבו שכן לא התרת בו אצל פסי בראות לרב מאיר רב יהודה כן תאמר בפרוץ מרובה על העומד עוסר בחצר שכן תרת אצל פסי פירות לדברי הכל לדברי הכל יום דין לא מצילים את השטח שמה מהמצב של פרוץ מרובה על העומד ועם כל זה התירו לכן באה הגמרא דוכה את ה של רב יוסף שאמנם גם לטעמו של רב שסובר שיותר מ-10 צורת הפתח לא תועיל לפתור אבל פרוץ מרובה על העומד תשורת הפתח כן תועיל לפתור את הבעייה לימה מסילה בוא נביא הוכחה לרבי יוסף שהקשו נכון גבי צורס הפתח שלא תועיל לפתור את הבעיה של פרוץ מרובה על העומד תפנות הללו שרובן פתחים וחלונות יש לנו מקום שמוקף בדפנות שרובן רוב פרוץ מרובה אבל הפרוץ הוא מוקף ב פתחים מחיצות חלונות מותר ובלבד שהיא עומד מרובה על הפרוץ שרובן סל כ דעתך אתה רוצה להגיד לי שרוב הדופן פתחים וחלונות אז איך אתה יכול להגיע למצב שעומד מרובה על הפרוץ אלא אמ שריבה בהן פתחים וחלונות יש ב תפנות האלה הרבה פתחים וחלונות דהיינו פרוץ מרובה על העומד לכאורה אבל מדובר בצורה שפתח יש פתח יש חלון אז באה המשנה ומסית הוא בלבד שיה עומד מרובה על הפרוץ אתה צריך למדוד את כל הפתחים ולדאוג שהפתח לא יהיו מרובים על העומד אומר כך אנחנו רואים שצור ס הפתח חלונות פתחים לא מועילה לפתור את הבעה של פרוץ מרובה על העומד אומר רב קנה כי תניי בפתחי שמאי למה שם זה לא מועיל כ שמדובר בפתחים שהם פתחים מקולקלים למשל מ פתחי שמאי פלי גב רב רחוב ורב יוסף אחד אמר דליט לו שקפי אין להם מצידי הפתח צידי החלון אין שמה משקופים ואחד אמר דלט לו תקרה לכן פתחים מקולקלים כאלה לא מועילים באמת לפתור את הבעייה של הפרוץ מרובה על העומד צורס הפתח אולי כן מועילה אבל כשהיא תקנית ולא מדובר בפתחים בצורת הפתח מקולקל ואף רב יוחנן סבר לד דרב גם רב יוחנן לכאורה סומר כמו רב שצור הס הפתח לא מועילה לפתור את הבעייה של רחב מע דמ רבן ברבד אמר רבי יצחק מעשה בדם אחד בבקת בית חורן שנעץ ד קונדסין רבע פינות השדה שמה נושאו כלאיים ואדם רצה יה לו שדה והוא רצה לתחום את השדה הזאת ולשתול לידם משהו אחר והעניין הוא עניין של היכר שהיה היקר שמדובר בשתי שדות איך הוא רצה לבדל בין שתי השדות על ידי צור הספתח מתח זמורה עליהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו לו עניין כיליי ואומר אש לקיש כדרך שהתירו לו לעניין כלאים כך התירו לו לעניין שבת לקיש אומר דין כלאיים דין שבת זהה למרות ששבת זה אולי יותר חמור נראה לכמן אבל כמו שהתירו לו בכלאים הטיר לו גם שבת רבי יוחנן אמר לכלים התירו לו לעניין שבת לא התירו לו בשבת שמה לא התירו להתיר את המקום באמצעות אותם קנים שהוא נעץ על ד' קונדסים מסביבות השדה במה סכינה אילימה מן הצד צורס הפתח אנחנו נראה לכמן בעמוד הבא איך צריכים להתקין אותה אבל יש צד אולי אפשר להתקין את זה בצורה שיש קנה מכאן קנה מכאן והקנה ששוכב עליהם הוא לא שוכב ממש עליהם אלא בקדמת דהיינו הוא דבוק להם מהצד מחובר להם מהצד לאלא מעליהם אלא בקדמת האם זה מועיל אי להם המין הצד אומר רב חסדה צורס הפתח שעשה מן הצד לא עשה ולא כלום אין אפשרות לבוא ולומר ששמה מה שמדובר שרבי יוחנן לא התיר בשבת כמ שהיה קלה בעצם העמדת צורת הפתח היא לא הייתה מעלם אלא לפניהם בעלמה רבי יוחנן בשבת א אלה גבן הודאי חייבים לבוא ולומר שסוס הפתח לא היייתה בקדמת הקנים אלא היייתה על הקנים ו במאי אילמה ב10 אם המרחק בין כנה לקנה היה פחות מ-10 רמות זה פתח גמור אין שום סיבה שרבי יוחנן יאסור בעלם רבי יוחנן בשבת לא אלא עליו ביותר מ-10 ה יותר מ-10 ומה אנחנו רואים קנה עם קנה וקנה על גבן אמרנו לא מדובר בקדמת אלא מדובר בעלם דהיינו צורת הפתח תקנית וכשרה לא מועילה לפתור את הבעייה של רוחב יותר מ-10 לכאורה יש הוכחה לדינו של רב שצור ס הפתח לא מועילה לגבי שבת לפתור את הבעיה של רחב מ-10 לא לעולם ב10 מדובר היה בפתח של פחות מ-10 ומן הצת הבעיה היייתה שמה שזה היה מן הצד הקנה שעמד על גביהם לא עמד ממש על גביהם אלא עמד בקדמת וד רב חסדה קמיפלגי ובזה חלקו רב חסדה בזה חלקו רש לקש ורב יוחנן כ שמר שלמרות באמת שהקנה נמצא בקדמת הקנים זה מועיל לצורת ש הפתח הזה גם לגבי כלאיים גם לגבי שבת לעומת זה רבי יוחנן בא ואמר היות שצורת הפתח נמצאת מלפנים זה צורת הפתח פסולה ולכן במקרה דנן הוא לא הכשיר את הצור אס הפתח הזה לגבי שבת מה החילוק בין שבת לכלים כמו ששבת זה יותר חמור כלאיים זה רק עניין של קר זה גזירה דרבו שמה לא יבואו להבדיל בין השדות ושבת זה משהו חמור יותר ולכן שמה הקפידו יותר לדעתו של רב חסדה שצריכים דווקא שהקנה יעמוד על גבי הקנים ולא שיעמוד בקד מתם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: