העמוד היומי מסכת פסחים דף ע עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ע עמוד ב

דף עמוד ב רגע אחד לפני שאנחנו מתחילים דבר קטנטן כדי לפנות שולחן ולהתחיל ברוגע וביישוב הדעת לאחרונה קיבלתי מדי הרבה הערות על הדבק בידית של המשקפיים למי שלא שם לב עד עכשיו תגדילו את הפיקסלים תראו שביית השמאלית שלי יש לי דבק במשקף זה לא מפריע לי המשכתי ככה הללה אמרו לי כל מיני חבר'ה תשמע זה זה לא מכבד, זה לא כבוד אבל אני כל הדברים האלה בהטיה של קבד, של כבוד בכל מיני וריאציות לא מדבר אליי מה לעשות עד שמישהו יגיע אליי עם טיון מחץ שאני לא חושב שהוא נכון אבל כך הוא אמר הוא אמר לי זה עזוב אותך זה לא מכבד את השומעים זה לא מכבד את הצופים לא מכבד את משתתפי השיעור עכשיו לעניין הזה אני חם כי אם יש מישהו בעולם שאני מעריך שאני מכבד שאני אפילו מעריץ זה אתם זה החבר'ה שכל יום משתתפים ושומעים ונמצאים ולומדים תורה ולכן ברגע שמעתי את זה עליו שאני לא כל כך מאמין לטיון הזה אמרתי טוב הגיע הזמן הלכתי הזמנתי משקפיים חדשות יגיעו בעזרת השם בקרוב אז את הבעיה הזאת סידרנו את היומיים הללו שלוש לא יודע כמה שיקח עד שהם יגיעו ניסוד יחד עכשיו היום בדף עמוד ב נלמד מסר מבהיל כל כך הרבה מחלוקות יש לנו במהלך הש"ס כל עמוד גמרא שתפתחו תראו כמעט כל עמוד תראו מחלוקת רבא הביה רבי יהודה חכמים תנאים המוראים בכל ההיסטוריה היהודית יש לנו ים מחלוקות תמיד כבוד הדדי נשמר תמיד אנחנו אומרים תשמע אלו ואלו דברי אלוקים חיים. היום אנחנו נראה דבר מדהים. יהודה בן דורותיי שכפי כמו שאנחנו רואים פה הוא היה אדם מאוד חשוב. הוא היה מהחכמים הוא סבר בניגוד לדעת חכמים שלמדנו אתמול למדנו במשנה שחגיגת 14 לא דוחה שבת. הוא סבר שהיא דוחה שבת. ולא רק זה אלא הוא הלך ועשה מעשה ופרש וישב מחוץ לירושלים כדי לא להתחייב. נראה את זה במהלך העמוד. אומרת הגמרא כשמביאים את טעמו מה הטעם שלו? מביאים פסוקים. אומרת הגמרא, אנחנו נלך ונדוש ונדון בטעם של אחד שבודל מן החכמים. שימו לב, כל כך הרבה פעמים אנחנו מתעסקים בטעמים של האלה שחולקים גם אם הם יחידים, גם אם הרבים חולקים עליהם, מה קרה פה? אז כמובן שאני לא מדבר על מה שקורה פה בדף, כי יזהרו בגחלתן. אמנם ראיתי שיש שאומרים שיהודה בן דורתי נהיה צדוקי ולכן קוראים לו הבודל מן החכמים אבל שוב יזהרו בגחלתן לא עליו אני מדבר. המסר שאני יכול לקחת מפה זה אומר כך. הרבה פעמים יש לך חילוקי דעות. הרבה פעמים אתה לא מסכים, הרבה פעמים אתה חושב אחרת מכל העולם וזה בסדר גמור. אבל אם אתה הולך ופורש ועושה מעשה על סמך המחשבה שלך, כולם מבינים דבר אחד ואתה מבין אחרת, אחרת מכל החכמים, אחרת מרוב מניין ובניין של פוסקי ההלכה. זה שאתה מבין אחרת זה בסדר, אבל צריך לדעת תמיד לכופף את קומתך בפני רוב הדור, בפני גדולי הדור. ואדם שהולך ועושה מעשה לעצמו, פה מתחיל תחילת הפרישה שלו, תחילת ההבדלה. סך הכל היה לו סימוכין מהתורה, היה לו פסוקים, היה לו רעיונות, היה לו דרשות, הכל טוב. אבל בסופו של דבר יש כוח לעם ישראל, לכלל ישראל. ואם כלל ישראל נוהג בצורה מסוימת, גם אם אתה חושב אחרת והמחשבה אחרת היא בסדר, אל תלך ותעשה מעשה. כשאתה עושה מעשה ופורש מן הכלל, תוצאותיו מישורון, זה יכול להגיע עד כדי כך לקפור בעיקר ולהיות צדוקי שלא נדע חלילה. המסר אין בעיה לחשוב חשיבה עצמאית ומקורית וזה אפילו נפלא אבל במעשה תמיד תבדוק ש שאתה מסתדר עם עם ישראל אתה לא צריך להסתדר עם כל המגזרים בעם ישראל אבל לראות שבאמת הדרך שלך נכונה ואתה לא החלטת איזהשהו החלטה מסוימת שעל פי אתה נוהג ואתה ורק אתה כי הדרך הזאת כשאתה כשהמוח שלך מוביל את עצמך אלא אם כן מי ששומע את זה זה גדול הדור באמת אני שם את עצמי אחורה אבל כל עוד ואתה לא גדול הדור בבקשה תעריך את האחרים תכבד אותם תבין שאם הם הבינו אחרת כנראה שיש דברים בגו. אומרת הגמרא הקדושה דף עמוד ב תניה. אנחנו בעצם כבר אתמול גלשנו באופן משמעותי לעמוד שלנו. 1 2 3 4 5 6 7 שמונה שורות מלמעלה תניה. כמו שראינו במשנה חגיגת 14 ראינו שהיא לא כל כך קריטית. היא סך הכל מגיעה כהשלמה לקורבן פסח. כשאין לך מספיק קורבן פסח לכולם. יש הרבה מנועים. כל אחד מקבל רק הזית. וכמו שראינו אתמול יש לנו עניין שקורבן הפסח יאכל כשאתה שבע. ולכן אתה מביא אתה מביא איתך חגיגת 14 תאכל אותה קודם ואחרי זה את קורבן פסח היא לא מגיעה בשבת והיא לא מגיעה כשהפסח בא בטומ כך ראינו במשנה זה שיטת חכמים אומרת הגמרא הקדושה תניה יהודה בן דורותיי פירש הוא ודורתי בנו כן הוא היה יהודה בן דורותיי כנראה לבנו הוא קרא גם דורותיי על שם עשו והוא הלך וישב לו בדרום זאת אומרת כשחל יד בערב פסח והוא לא יכל להביא קורבן למה כי בעצם רוב החכמים חלקו עליו ואמרו שלא מביאים קורבן בן חגיגה בכזה וריאציה, בכזו סיטואציה שערב פסח על בשבת, הוא אמר, אין בעיה אם כך, אני פורש לחלוטין, הלך לו לדרום בעצם במרחק מירושלים או יש אומרים אפילו מחוץ לארץ ישראל כדי שהוא לא יתחייב לא בקורבן פסח ולא בקורבן חגיגה, כי הוא סבר שאם הוא בירושלים הוא מחוייב להקריב אותם. ולכן הוא פרש, אמר, אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל, מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת? כי הרי זה מה שצריך לעשות לפי דעתו, מה הן אומרים לו? טמאני על שני גדולי הדור שמאי ואבטליון שהם חכמים גדולים ודרשנים גדולים ולא אמרו להם לישראל חגיגה דוכה את השבת וכיוון שלא קיבלו את דעתו הוא הלך ופרש וישב לו מחוץ לירושלים בדרך רחוקה או כמו שאמרנו בחוץ לארץ כדי שלא יתחייב בקורבן פסח וקורבן חגיגה אומרת הגמרא הקדושה מה הייתה הסיבה שלו למה הוא סבר שחגיגה כן דוחה את השבת אמר רב מה הייתה עמדב בן דורותיי דכתיב וזבחת פסח להשם אלוקיך צון ובקר והשאלה מיד מזדכרת מאליה פסח פסח בא מן הבקר ראינו במפורש שהוא בא רק מן הצון ולא אין פסח אלא מן הכבשים ומן העיזים אלא מה הפירוש וזבח את הצאון ובקר אלא צון זה פסח בקר זו חגיגה ואמר החמנה וזבוחת פסח ומשווה את זה לקורבן פסח כדי לומר לך כשם שהפסח קרב בשבת כך גם קורבן חגיגת יד שבא עמו קרבה גם בשבת יפה מאוד אומרת הגמרא הקדושה אמר רב רשי וענן תמ דפרושים ניקו ונפרוש אותו אחד תמ רשי אומר הוצרחנו לדרוש המקראות אחר טעמי המבדילים מן החכמים. אתה בא להסביר את התזה שלו, את התיאוריה שלו, למה הוא צודק כנגד כל החכמים. מה פתאום זה כל כך לא נכון? ובוא ואסביר לך מה הדרשה המקורית והאמיתית מהפסוק. אלא קרא לכדי רב נחמן הוא דעתא. דמה אב נחמן אמר רבבר אבואה מנין למותר הפסח שקרב שלמים. אנחנו יודעים איזה פסח בכל צורה שאי שעבר החג עבר ערב פסח ולא הקרבת אותו הוא הופך להיות שלמים. מותר הפסח רש"י מביא שתי דוגמאות או לדוגמה שהקדשת פסח והוא נאבד לך ובינתיים לקחת כבר פסח אחר ואחרי שהקרבת מצאת את הפסח ההוא אז זה נקרא מותר הפסח זאת אומרת הפסח המיותר או מותר הפסח שהקדשת סכום מסוים נכנס לך איזה אלפייה אמרת אוקיי העלפייה הזו לקורבן פסח הקדשת את המאות כבר כדי לקנות בהם קורבן פסח ולאחר מכן מצאת איזה דיל טוב אדם נתן לך בספטח של היום קורבן ב-700 ש₪ נותרו לך 300 ש₪ מיותר מה תעשה איתם אתה לא יכול להשתמש ש איתם למה שבא לך כיוון שהם הוקדשו הם גם נקראים מותר פסח בעצם היתרה העודף של פסח וגם הם הולכים לקורבן שלמים מן העין שנאמר וזבוחת פסח להשם אלוקיך צון ובקר וכי פסח מן הבקר בהו אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העיזים אלא מותר הפסח יהיה לדבר הבא מן הצאון והבקר אז וזבוחת פסח להשם אלוקיך צאון ובקר זאת אומרת צון ובקר מגיע לומר לי שבמקרה שיש לך פסח מיותר מותר פסח יתרע או מיותר אתה הולך ך ועושה מזה שלמים שזה בעצם בא גם מן הבקר וגם מן הצון שואלת הגמרא הקדושה ורבנן מה הי טעמה לו דחי שבת למה חריגת יד לא דוחה שבת והריא קורבן ציבור הוא למה זה קורבן ציבור אם אתם זוכרים רש"י כבר אמר לנו גם על פסח שהוא נחשב כקורבן ציבור כיוון שהוא עטי בכנופיה הוא מגיע באשפת כל ישראל זה לא איזה חטאת שאדם פרטי מביא שלמים שאדם פרטי מתנדב זה אמנם חובה על היחיד אבל על כל עם ישראל יחדיו ולכן אני קורא לזה הוא בהגדרה קורבן ציבור הוא ואם כך מדוע הוא לא דוכה שבת אונה הגמרא אמר רבי אלעה משום רבי יהודה בן ספרא אמר קרא כתוב לגבי חג הסוכות וחגותם אותו חג להשם שבעת ימים בשנה עכשיו כל דרדק יודע שאם נחשב את חג הסוכות כולל כמובן שמיני הצרת שהוא בעצם אמנם רגל לעניין עצמו לעניין כמה דברים אבל הוא כן נחשב כחלק מהסט הזה של חג הסוכות אני יודע שיש שמונה ימים ואם כך שואלת הגמרא שבעה שמונה אבו אלא מכאן כאן פה אני אומר לך וחגותם זה הולך על קורבן חגיגה שבעת ימים בלבד אתה יודע למה כי אם חל בשבת לא חוגגים חגיגה לא מקריבים חגיגה ואם כך אתה רואה שחגיגה אינה דוכה את השבת נכון פה מדובר בסוכות אבל אותו אותו דבר הוא עדין לפסח ולכן אני רואה שחגיגת יד אינה דוכה את השבת אלא מכאן לחגיגה שאינה דוכה את השבת יפה מאוד כי אתה רבין אמר אמרתי לפני רבותיי מגיע רב אבין רבין זה בעצם רב אבין והוא שואל אמרתי לפני רבותיי רגע, אתם מתייחסים למספר שבעה או שמונה פעמים שיהיה את המוצא אל שישה כגון שחל יום טוב הראשון של חג בשבת וממילא בחשבון מהיר אם היום טוב הראשון של חג חל בשבת גם יום השמיני הצרת חל בשבת ואם כך יש לנו יומיים שבהם לא קרבה קורבן חגיגה נותרו לנו סך הכל שישה ימים אז גם תשאל שבעה אהבו שישה אהבו אם אתה אומר לי שלא דוחה את השבת לא רק שזה לא שמונה אלא שבעה גם ייתכן שזה לא שבעה אלא שישה כך הוא שאל אומרת הגמרא אמר הביה הביה שמע את שאלתו וגיחךך עליה כדי כך שאמר לו אבין תיכלה להימקה מילתא אומר רש"י אומר קובר את בניו היה הוא אומר כאילו כיוון שאתה קובר את בניך וכנראה אתה שרוי בצר וכדומה לכן אתה אומר דברים כל כך לא הגיוניים יש אומרים שבעצם היה פה איזה היבת אנחנו לא יכולים להבין אבל שהוא גיחך עליו יש אומרים שהוא התכוון בעצם לדון אותו לקו זכות כיוון שאתה מסובל בייסורים ונמצא בצער אתה לא שם לב לדברים החסרי פש הלא הגיוניים כביכול שאתה אומר למה הוא שמונה לא משכחת לכלל שבעה היית ברוב שנים פשוט מאוד אתה יודע למה אני אומר שבעה כי ברוב השנים יש שבעה שמונה אין אף פעם לכן שאני מגיע ואומר לך וחגותם אותו חג להשם שבעת ימים אני מבין שרק שבעה ולא שמונה כי בכל שנה אני לא יכול למצוא שמונה ימים למה כי בשבת זה לא קרב אבל באמת בשאר חגים בשאר שנים על פי רוב כשזה לא אכל יום טוב ראשון בשבת יש לי שבעה ימים ואז הפסוק מסתדר בצורה מצוינת נפלא ביותר אז שימו לב אנחנו גומרים פה עליו שבעצם גם נגסנו בעמוד אתמול וגם מחר נוסיף קצת מהעמוד הזה כי פה גמרנו עניין מחר נתחיל עניין קצת חדש בואו נסכם מה ראינו היום היה לנו את יהודה בן דורתי שפירש אמר אם אליהו יבוא מה יגידו בעצם מה הייתה סברתו שקורבן חגיגת ידוכה את השבת יפה מאוד למה אז אמרנו שיש לו פסוק כתוב במפורש וזבוחת להשם פסח מן הצון והבקר לא מביאים הרי מהבקר אלא זה מגיע לומר גם חגיגה אבל דכינו את זה ואמרנו מה פתאום זה הגיע לרב נחמן שאומר שמותר הפסח קרב שלמים לפי רבנן למה זה לא דוכה שבת והרי זה קורבן ציבור אז אמרנו וחגותם אותו חג להשם שבעת ימים בשנה זה הולך על סוכות למה לא שמונה כדי לומר לך יש יום אחד שבאמת לא מקריבים חגיגה שזה שבת המלכה ושאל אבין רבין שזה רבי אבין שאל מה קורה לגבי א מה קורה אם חל בעצם יום טוב ראשון בשבת שאז אומר שיש לי סך הכל שבעה שישה ימים ולא שבעה ענה לו ענה לו הבית פשוט מאוד כיוון שברוב השנים יהיה שבעה לכן אני כותב כך נכון שיש גם אופציה של שישה אבל שמונה אין אף פעם וזה באמת ההוכחה יפה מאוד נפלא פשוט דף מתוק מדבש וגם קצר יש לכם קצת זמן לאם יש לכם עיסוקים ששמרתם לכל מיני ימים ולא היה לכם זמן אז עכשיו העמוד היומי קצר יותר יש לכם זמן בהצלחה אדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: