העמוד היומי מסכת פסחים דף ע עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ע עמוד א

דף עמוד א סליחה על הבקיעות אפשר גם לחלוק עליי אבל כמה שאני יודע כשאתה יוצא להל האש למנגלים חברים אז בהתחלה יש את האוכל אתה שם את הפרגיות אתה שם את הכנפיים אתה שם כל אחד לפי שיעורו כל אחד לפום דרגתו יש לך את האוכל אחרי שאתה גומר לאכול יש את הנשנושים הנשנושים זה כבר החריפים יותר האנטריקוטים כל הדברים האלה המרגז וכולי וגומר לכל הבקיעים אתם יודעים שומרים לסוף את ביוקר את הדברים הטובים נפלא אותו דבר להבדיל אלפי הבדלות אנחנו רואים לגבי פסח שהוא נאכל על הסובע למה נאכל על הסובע אומר רש"י שיהיהו נהנים באכילתו יפה יש מטרה נהנים באכילתו ראיתי הסבר נוסף במפרשים כדרך המלכים מלכים אוכלים בסוף את הכינוחים את הדברים הטובים שהם כבר שבעים ולכן גם הפסח שהוא מאכלי מלכים שהוא נועד ליהודים שהם בני מלכים אוכלים אותו על הסובע נפלאפ איזה אווירה טובה שיהיהנו בני מלכים הכל טוב מעניין לראות שתוספות נותן פירוש נוסף אתה יודע למה פסח נאכל על הסובה הדבר מדהים הוא אומר כי הרי אסור בפסח לשבור עצם ואני חושב שאם תגיע רעב אתה תאכל את זה בכזה התלהבות ככה את כל הבשר מסביב העצמות ואתה תשבור עצם וואו איזה ניגוד בין שני הטעמים הראשונים שזה העניין של הביוקר והעניין של הזה לבין הפירוש הזה שאומר תשמע שלא תתנהג כמו בהמה ותשבור עצם איך זה מסתדר ביחד הסוד הוא שני הכוחות הללו נמצאים בתוך בן אדם אחד וזה דבר מדהים כן בן אדם יכול באמצע מצד אחד ובליל הסדר בהייליגה זמן הזה בזמן הקדוש הזה שכל פעם של מלה נמצאים ויש פה קורבן פסח והכל אז יש לו באמת את ההיבת הזה של הבני מלכים ושל ה כן קורבן פסח והכל אבל בתוך הלב צריך תמיד אסור לשכוח יש לנו גם את הנפש הבהמית הזאת יש את המקום הזה של הועב שלה כמעט לשבור עצם מה המסר בשבילנו כן להיות תמיד מודע גם ברגעים הכי מרוממים יכול להיות ליצר הרע שליטה וגם בזמנים הכי גרועים יש לנפש הטובה שלנו שליטה וזה אסור אף פעם לשכוח אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא אמר רב רש"י דף סע עמוד א זה העמוד שלנו היום מתחילים עם סט עמוד ב למטה דיברנו על חגיגה שמגיעה עם הפסח מתי היא מגיעה היא מגיעה דווקא בזמן דבר ראשון בחול אסור להביא אותה בשבת בטהרה אסור להביא אותה בטומא ודווקא במועט שאין לך מספיק קורבן פסח ואנשים רעבים אתה מביא חגיגת יד כדי לאכול לפני זה שפסח יהיה נאכל על הסובע אמר רבשי שמ מינה חגיגת 14 לו חובה היא מהמשנה אני רואה שהיא לא חובה דיסאל קדת חובה היא תהיתי בשבת תביא אותה גם בשבת ותה איתי במרובה ותה איתי בטומאה זאת אומרת אם זה חובה כמו קורבן פסח אז זה בדיוק כמו קורבן פסח מזה שאתה אומר לי לא ברגע שזה שבת ברגע שזה בטומאה וברגע שיש לך מספיק מקורבן פסח אל תביא סימן שזה לא חובה יפה מאוד שואלת הגמרא ובמועת מי הוא מה הייתה המתי מה הרעיון להביא אותה כאילו מה למה להביא אותה כן אונה הגמרא כדתניה חגיגה בא עם הפסח נאכל את תחילה כדי שפסח נאכל על הסובה יש לי מטרה שפסח נאכל על הסובה אמרנו את הטעם של רש"י ואמרנו גם את הטעם של טויס ויש לי רעיון שהוא יהיה נאכל על הסובה ולכן תביא אותה אבל היא לא חובה גמורה כמו שראינו ראינו במשנה שחגיגה כזו נאכלת לשני ימים ולילה אחד כדין שלמים ולא כדין קורבן פסח שביעיקרון נאכל ליום ולילה אבל כמובן מצטמצם היום ונשאר רק הלילה לאכילתו ויש אומרים אפילו עד חצות אומרת המשנה הקדושה מתניתין דלא כבן תימא דתניה בן תימא אומר חיה בא עם הפסח הרי היא כפסח והינה נאכלת אלא ליום ולילה בעצם כמו שאמרנו ללילה כדין קורבן פסח מלא ומתאים אותם והמשנה שלנו לא כשיטתו ואילו חגיגת 15 היא נאכלת לשני ימים ולילה אחד כדין שלמים אמרנו את זה אתמול אני רוצה לחזור על זה היום בן אדם שעולה לרגל יש א' עולת ראייה ולא יראו פניי ריקה מביא עולת ראייה חוץ מקורבן פסח גם יש בפסח אבל בכל רגל יש א' שלמי חגיגה ושלמי שמחה זאת אומרת יש חגיגה שחובה על כל בן אדם להביא כשהוא מגיע לבית המקדש הוא מגיע לחג מביא איתו חגיגת חובה זה נקרא חגיגת 15 נפלא מעבר לזה יש את החגיגה שעליה דיברנו במשנה אתמול ועליה פתחנו את הדיון היום זה נקרא חגיגת יד זה לא חובה זה רקבה כמו שאמרנו כדי שהפסח יהיה נאכל על הסובע נפלא ביותר אומרת הגמרא הקדושה אז בעצם במשנה ראינו שחגיגת יד הרי היא כשלמים. פה אנחנו רואים את בן תימה שמשווה את חגיגת ידו לקורבן פסח. אבל חגיגת 15 ברור שנאחת לשני ימים ולילה אחד. דין נוסף וחגיגת 14 יוצא במשום שמחה. הוא יכול לצאת במישום שלמי שמחה. שזה בעצם שלמים שהביאו ככה להרבות את השמחה. אין שמחה אלא בבשר ויין אבל הם לא חובה. הם זה יש מפרשים ויש פוסקים וגם בגמרא מובדיה שלפחות פעם אחת בחג חייבים להביא את זה אבל יש אומרים מה פתאום אם יש לך הספקה של בשר הכל בסדר לא צריך להביא את זה רק במידה וחסר לך אתה מביא את שלמי שמחה אז אותה חגיגת 14 במקרה שהוא לא היה צריך אותה ללילה או אפילו במקרה שהוא כן צריך עדיין יוצא בה משום שמחה אבל אין יוצא בה משום חגיגה זאת אומרת אם נשאר לו הוא בסוף לא השתמש בה הוא אמר תשמע אני מפריש חגיגת 14 ולא השתמש בה, הוא לא יכול להביא את זה ב-15 ואומר זה לחובתי. למה? כי אין מושג. דבר שאתה חייב להביא, אתה לא יכול להביא מדבר שכבר הפרשת. אתה חייב להביא אותו דווקא מן החולין. אתה צריך בעצם לשלם עליו, להביא אותו מדבר חולין שיש לך. ולכן החגיגת 14 הזו יוצאים בה ידי שלמי שמחה, כי זה לא כזה קריטי, אבל לא ידי שלמי חגיגה. זאת אומרת, לא לגבי החגיגת 15 שהיא חובה עליך, אתה לא יכול להביא משהו שכבר הפרשת, תביא משהו מהחולין. שואלת הגמרא מה הייתמד בן תימווה את חגיגה באופן הרמתי לפסח האמת היא לא באופן הרמתי כרגע לגבי אכילתה למה הוא משווה את זמן אכילתה לפסח אונה הגמרא כדימת לרב לכי אבריי ולא ילין לבוקר זבח הפסח יכלת לכתוב ולא יעין לבוקר הפסח מה זה זבח חג מיותר זה מה אומרת הגמרא זב חג זה חגיגה הפסח כמשמעו ועל זה אמר רחמנא לא ילין ולכן הוא משווה את זמן אכילתה של החגיגה לקורבן הפסח שואלת הגמרא מה היא בעיה להו לבן תמה אם נאכל אצלי אוכל אצלי זאת אומרת האם כשאתה משווה את זה זה רק לגבי זמן אכילתו ולא לגבי המכלול כולו או שגם לגבי שאר הדברים לגבי לדוגמה אכילה צלי והגמרא מסבירה את השאלה אם כעקשרנא לפסח דווקא ללינה שלא ילין לבוקר אבל לצלי לא הודילמה לא שנה אונה הגמרא תשמע כולנו אומרים את זה במה נשתנה הלילה הזה כולו צלי כאילו סליחה לא כולנו אומרים את זה אמרו את זה בזמנם הלילה הזה כולו צלי ואמר אבחיזו דברי בן תימא שמה שבכל הילה הלילות אתה אוכל שלוך ומבושל וכולי וגומר ואילו בליל הסדר כולו צלים מה זה כולו גם חגיגה אם כך את הראש שלבן תימא באמת החגיגה השוונו אותה לקורבן פסח לא רק לגבי זמן אכילתה אלא גם לגבי צורת אכילתה ואני אומר גם כן שבא אצלי שמ מינה שואלת הגמרא שאלה נוספת דיבריה להולי בן תימא באה מן הבקר או אינה באה מן הבקר קורבן פסח בא דווקא מן הצאון מה קורה לגבי החגיגה בא מן הנקבות או אינה באה מן הנקבות קורבן פסח פסח בא רק מהזכר באה בת שתי שנים או אינה באה בת שתי שנים יפה האם אני מתאים את זה באופן הרמטי לקורבן פסח או לא מסבירה הגמרא את השאלה אם ככה אחנה לפסח דווקא למי דדאכילה לזמן אכילתו לצורת אכילתו שיהיה קצלי אבל לכל מי ללא לכל שאר הדברים לא דין מה לא שנה עונה הגמרא תשמע חגיגה באה עם הפסח הרי היא כפסח באה מן הצאון ואינה באה מן הבקר באה מן הזכרים ואינה באה מן הנקבות באה בת שנתה ואינה באה בת שתי שנים ואינה נאכלת אלא ליום ולילה ואינו נאכלת ואינה נאכלת אלא צלי ואינה נאכלת אלא למנוי זאת אומרת באופן הרמטי כמו קורבן פסח מסכמת הגמרא מן שמת לידית לא סברה שמה שנאכלת רק ליום ולילה זה אנחנו יודעים מי זה זה בן תימ שמ מינה שכליתא פה זה בן תימה וכולו מילתא בעינן באמת שמ מינה שאת כל האירוע אנחנו צריכים שיהיה באופן מותאם אבסולוטית מוחלט כמו קורבן פסח זה שיטתו של בן תימא שואלת הגמרא שאלה נוספת נכון שאני משווה את זה ממש לקורבן פסח אבל עדיין היא בעיה להוא לבן תמא יש בה משום שבירת עצם או אין בה משום שבירת עצם למה אני שואל דווקא על זה הרי התאמתי הכל מסבירה הגמרא קורבן פסח אסור לשבור בו עצם מה קורה לגבי חגיגה אף על גב דכשהי אחמנה לפסח בכל אופן אמר קרא בו בוא ולא בחגיגה ועצם לא תשברו בו בוא ולא בחגיגה עוד דין מה היא בו בקשר ולא בפסול הוא דעת לומר לך הבעיה רק בפסח כשר ולא בפסול אבל עדיין גם בחגיגה יפה. אז בעצם עליו שאנחנו רואים שהכל הרמטי, הכל תואם לבן תימא, פסח לחגיגה, עדיין שאלה מה קורה לגבי שבירת עצמות. ומכאן הגמרא נכנסת לדיון שאנחנו לא נסיים אותו היום. אומרת הגמרא הקדושה, תשמע. סכין שנמצאת ב-14, כמובן סכין שאתה שוחט אית הקורבן, חייבת להיות טהורה. עכשיו, סכין טמאה היא בעצם כמו בן אדם טמא. כשאתה טובל אותה, היא עדיין נקראת טבולת יום עד הלילה. כמו בן אדם שטובל. הוא בעצם עשה את תהליך הטהרה ואני מחכה עד ללילה. שאז הוא יהיה טהור לחלוטין. בינתיים בזמן הזה הוא נקרא טבול יום. דיברנו כבר הרבה פעמים מה קורה אם הוא נוגע בתרומה ומעשר וכדומה. אותו דבר כלי. טבלת אותו עד הלילה הוא טמא. ולכן כמובן ביום יד כולם הגיעו עם סכינים טהורות. אף אחד לא טבל ביד כי עד הלילה זה בעייתי. אז תבלו כולם ביג. אומרת המשנה מה קורה סכין שנמצאת ב-14 מצאת סכין בירושלים ביום יד בניסן. כנראה בסוג מציאה שהרי אלו שלו. כן. כי אני רואה פה שהוא משתמש בו. מה הדין שוחט בה מיד? למה אני אומר ברור זה טהור? אין ספק. כולם פה מתארים את הסכינים שלהם. אי אפשר לתאר את זה היום. היו חייבים לתאר את זה מאתמול. אז כבר עבר הערב שמש. כבר עבר על איזה לילה וזה בסדר גמור. אם הוא מוצא ב-13 או שונה הוא מטביל. אתה מוצא סכין ב-13 ואתה רוצה לשחוט בה, תטביל פעם נוספת. זאת אומרת לא פעם נוספת. ייתכן שזה פעם נוספת. למה? כי אני חושב שאולי הבעלים לא הטבילו. אמר תשמע עכשיו שתיים הצהריים אני יכול לחכות לחמש. ממש לאוש או 6ש וחצי ממש לפני שקיעה ואז לטבול את זה ולחכות את הרבע שעה עד השקיעה ואז זה יהיה טהור למה אני צריך לעשות את זה מוקדם אולי זה יתמעד אז אז אם יצאת ב-13 אתה מטביל יפה לגבי סכין הדינים ברורים קופיץ אם הוא מצא קופיץ אומר רש"י אפשר לשחוט בקופיץ אבל עיקר שימושה למה לחיתוך בשר ושבירת עצמות ולכן לא היה סיבה לתאר את זה לא היה סיבה להשתמש בזה בפסח מצאת הקופיץ בין בזה ובין בזה זה שונה ומתביד יפה למה כי מתי השימוש הראשוני של זה יהיה סך הכל ביום 15 לחגיגת 15 שבה באמת מותר לשבר עצמות אז אם מצאת ביד עדיין ייתכן שרגע שהבן אדם לא הטביל אותה הוא יחכה היום לדקה לפני שקיעה ואז יטביל אותה לצורך 15 יפה זה הדינים שואל את הגמרא מני מי סובר מי זה בעצם הברייתה המשנה הזאת שמדברת על מצאת הסכין מצאת הקופיץ כשיטת מי זה אילימה מרבנן אם תאמר לי שזה שיטת ד רבנן מה ישנה סכין דמטביל דחזיה לפסח קופיץנמי חזי לחגיגה הם סוברים שמותר לשבר עצמות בחגיגה הרי לא ישבנו חגיגה לפסח לשום דבר מותר לשבר בעצמות אז בן אדם גם יטביל את הקופיץ כבר ב13 תמצא ב-13 שונה ומטביל אבל מצאת ביד אמור להיות טהור לכתחילה הכל בסדר כי כולם טובלים את זה אלא לו דבן תיממה היא כנראה שמי שאומר שביד אין מושג של שבירת עצמות זה בנתמה ושגם בפסח וגם בחגיגה אין שבת שבירת עצמות ושמ מינה יש בה משום שבירת העצם יפה מאוד שגם חגיגה אסור לשבור את העצם ראיה נהדרת אומרת הגמרא לא לעולם רבנן המשנה הזאת זה בעצם רבנן ואם זה רבנן אז למה באמת היא מצאת קופיץ שונה ומטביל אלה שיטתם מותר לגרר עצמות מותר לשבר עצמות בחגיגה אז זה אמור להיות כמו סכין שאתה מוצא וזה בסדר גמור אונה הגמרא פשוט מאוד מדובר שבא בשבת שערב פסח להיות בשבת ואנחנו יודעים שאם זה חל בשבת לא מביא מתוך חגיגה אם כן אין שום סיבה להטביל את הקופיץ סכין כן לצורך הפסח קופיץ לו כי אני צריך את זה רק ל-15 ולכן הם אומרים שבאמת שונה ומטביל שואלת הגמרא לא יכול להיות שמדובר בשבת אתה יודע למה תמשיך עוד שורה ועמידקתני סעיפה חל 14 להיות בשבת שוחט בה מיעד זאת אומרת כתוב שם כך שאם חל 14 להיות בשבת ומצאת קופיץ אתה יכול מיד לשחוט למה כי בעצם ברגע שזה חל בשבת אני אומר לא יהיה לו זמן מתי להטביל את הקופיץ לחמ מי שעשהו אתה יודע מדוע? כי אסור להטביל בשבת אז חייב להיות שהוא טבל את זה כבר קודם אז גם בקופיץ אני מתיר לך אז כתוב שמקרה אחד שזה בשבת מתי עוד ב-15 שוחט בה מיד זאת אומרת אם הוא מוצא את זה ב-15 ואפילו שזה חל בחול גם יכול לשחוט מיד כי חייב להיות שהוא כבר הטביל את זה מאתמול ומקרה שלישי נמצאת קופיץ קשורה על הסכין הרי כסכין כי אני טולה שמתי שהוא טבל את הסכין הוא טבל גם את הקופיץ אבל שימו לב כל שלושת המקרים הללו אומרים לך מתי את כן יכול להשתמש מיד בקופיץ בלי לטבול אחד מהמקרים כשערב פסח חל בשבת כמו שאמרנו כי אתה לא יכול להטביל את זה לצורך מחרת בשבת אתה חייב לעשות את זה קודם אבל אם פה מדובר בשבת משמע שקודם מדובר בחול יפה מאוד אם מדובר בחול אז מה למה שרבנן אם זה רבנן אז גם קופיץ אמור להיות טבול כבר אלא חייב להיות שזה בן תימן תימ אומר שאתה יודע למה זה לא טבול כי לא צריך את זה כי אסור לגרר עצמות אסור לשבר עצמות גם בחגיגה ראה נפלאה מכלל דריש ליו בשבת הסקינן ומה וזה בן תמה שאסור לשבר עצמות בחגיגה ואמרת הגמרא אם תנסה לומר לי שבא במרובה אולי תשמע פשוט מאוד אתה יודע מה מדובר פה שבא במרובה ולכן אין חגיגה זה עדיין רבנן ופשוט אין חגיגה ולכן באמת לא תבלו את הכופיץ מני ידה הרי ההרשמה פתוחה עד הרגע האחרון מה הוא יודע כבר קודם אין אין אין היגיון לומר כך ואומר לי שבא בטומ ולכן באמת הרי אנחנו יודעים שגם בטומא לא מביאים חגיגת 14 סוף סוף מן הידה אונה הגמרא זה יכול להיות דמית נשיא. כשהנשיא מת, כולם נתמעים בשבילו. אז לכן יכול להיות שזה באמת רבנן. ואתה יודע למה הקופיץ הזה הוא לא טבול? פשוט מאוד כי לא מביאים חגיגה. למה לא מביאים חגיגה? כי זה פסח שבא בטומא. מאיפה הוא יודע? הנשיא מת. כשהנשיא מת, כולם נתמעים בשבילו. הוא נחשב מת מצווה שהכל קרובה ואפילו כהנים נטמעים בשבילו. ולכן הוא ידע שלא תגיע חגיגה. שואלת הגמרא דמ דמית נשיא אימת. מתי הנשיא מת? אלימה דמית ב-13 סכין למה לי דמית בלי גם את הסכין אל תטבול זה פסח הבא בטומ ואלה תאמר לי דמית ב-14 אז מה ישנה סכין דמטבעיל ומה ישנה קופיץ דלא מטבילה אם תאמר לי שזה ב-14 אז שוב אתה חוזר לאותה שאלה הוא היה אמור להטביל את שניהם הרי לפי שיטתך אתה אומר לי שגם את הקופיץ צריך כדי לשבר את עצמו את החגיגה לפי רבנן אונה הגמרא לא צריך דנשיא גוסס ב13 ב13 כולם שופכים רחמים על אותו נשיא ופשוט מאוד מאוד מגיע אותו בן אדם ועושה לעצמו חשבון כן זה כשיטת רבנן והוא עושה לעצמו חשבון את הסכין אני צריך ולפי שיטת רבנן גם את הקופיץ אני צריך אבל הוא עושה לעצמו חשבון יתכן שהנשיא ימות והכל יהיה בטומ ואז לא צריך להטמיל לא את הסכין ולא את הקופיץ אבל ייתכן שהנשיא לא ימות ויעשו בטהרה אז את הסכין צריך מטביל אותה קופיץ יש לו שתי התלבטויות שתי התלבטויות בן אדם כבר לא זז ממקומו אומר א' יכול להיות שיהיה בא בטומא גם אם לא יהיה בא בטומ יכול להיות שיהיה לי פסח מרובה ואני לא אצטרך את הקופיץ לצורך החגיגה כי אני לא אביא אותה על זה בן אדם לא יוצא מהבית אומרים לו לך תטבול אומר תשמע אולי שמה אולי יבוא בטומא גם אם לא יבוא בטומא אולי יהיה לי פסח מרובה אני לא הולך לשחוט את אני לא הולך להטביל את הקופיץ ולכן אתה עדיין יכול להסביר את זה כשיטת רבנן למה הקופיץ באמת לא נטבל כמו שאמרנו כיוון שהנשיא היה גוסס ב-13 ובן אדם עשה את החשבון הזה ולכן מצא את הסכין זאת אומרת במקרה כמובן שהמוצא הוא טהור רשי מדגיש גיש עם המוצא אם כולם טמאים אז באמת הכל בסדר והכל ישר ולא צריך לבדוק שום דבר אבל במקרה שהיה מוצא את האור מצאת הסכין היא הוטבלה מצאת קופיץ ככל הנראה זה לא הטבל אבל עדיין אין לנו ראיה לשיטת בן תימא האם נאמר גם שבירת עצמות בחגיגה או שזה מוכר כיוון שכתוב עצם לא תשברו בו בו ולא בחגיגה בוא נראה את זה בתוכו לאצריך דנסיגוסס ב13 סכין דח ספייקה מטבילה קופיץ דטרספיקה לא מטבילה כמו שהסברנו זה שתי ספקות נפלא ביותר. בואו נסכם. א' אתה רואה מהמשנה שחגיגת 14 לא חובה כי היא לא באה לא בשבת לא בטומאה ורק כשיש פסח מועד. למה? כדי שיהיה נאכל על הסובע. נחלת לשני ימים זה המשנה. בן תימה אומר מה פתאום כמו פסח למה ולא יען לבוקר זבח חג הפסח? זה נכנס יחד איתו. וראינו שחגיגת 14 יוצא בה משום שמחה ולא יוצא בה משום חגיגת 15 כי זה חובה. וחובה באה רק מן החולין. אה מה עוד ראינו? לבן תימא ראינו שזה לגמרי א' נאכל אצלי כמו שראינו הלילה הזה כולו צלי ואחרי זה ראינו שזה גם בא מאותו מינים וזה הכל ממש אותו דבר שאלנו מה קורה לגבי א מה קורה לגבי שבירת עצמות מצד אחד כתוב עצם לא תשברו בו אפשר לומר בו ולא בחגיגה אפשר לומר בו ולא בפסול אבל מה שקשר אסור לשבור עצמות גם בחגיגה לרבנן ברור מותר לשבר עצמות בחגיגה הבאנו משנה שאומרת כך אדם שמוצא סכין ביום יד טובל מיד אדם שמוצא קופיץ ביום יד לא א סליחה לא טובל מיד שוחט מיד אם הוא מצא ביג מטביל קופיץ תמיד מטביל הבינה הגמרא כי רבנן זה לא יכול להיות כי אתה אמור להטביל את הקופיץ בדיוק כמו שאתה מטביל את הסכין כנראה זה בן תמ שאומר שלא שוברים עצמות ולכן רק ב-15 ניסתה הגמרא להגיד שזה בא בשבת אמרה הגמרא לא יכולת כי כתוב שלוש מקרים בא בשבת א שלוש מקרים שאז בעצם לא צריך להטביל את הקופיץ שזה בא בשבת או במקרה שזה קשור לסכין או במקרה מה המקרה השני אני לא זוכר אה יפה ב-15 שגם כן שוחט מיד כי ברור הי טהורה תנסה לומר לי במרובה מני ידה בטומ מנה ידה ניסה הגמרא לומר דמית נסי שהנשיא מת דמית אימת אל נשיא גוסס ולכן הנשיא גוסס ב-13 סכין יש לבן אדם ספק אחד והוא מטביל שמה ימות שמה לא ימות ואילו א לגבי קופיץ יש לו שתי ספקות וזה יכול להיות עדיין רבנן א' אם ימות או לא ימות זאת אומרת אם יהיה בטומא או לא ב אם יהיה מרובה או לא ולכן הוא לא מטביל אותה ואם מצאת אותה לך ותטביל פעם נוספת ואין לך ראה לשיטת בן תמה נפלא ביותר בהצלחה אדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: