העמוד היומי מסכת פסחים דף סט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סט עמוד ב

[מוזיקה] דף סט עמוד ב היום מסר בומבסטי עמוק ובאמת פצצתי מעבר לזה שכבר דיברנו הרבה פעמים על העניין הזה שגם אדם שהוא בטומ ומרוחק תמיד יש לו תיקון ותמיד יש דרך חזרה כמו שאנחנו רואים לגבי פסח שני היום משהו הרבה הרבה יותר עמוק ומשהו באמת א משנה כיוון חיים אנחנו נראה היום דיברנו על זה אתמול וגם היום נעסוק בזה שיש מחלוקת האם שוחטים וזורקים על טמאי שארץ זאת אומרת טמאי שארץ או כל סוגי הטומות שבלילה אתה הולך להיות טהור אבל עכשיו אנחנו עומדים ביד בניסן זה עוד לפני הלילה כרגע הבן אדם טמא הוא טמא אסור לו לגעת בדברים שהם קודשים בכל אופן אתמול ראינו את הסברה של אין שוחטים וזורקין על טמאי שארץ היום נראה את הסברה שכן שוחטים וזורקים על טמאי שארץ זאת אומרת שהבן אדם עדיין בטומתו הוא עסוק בדברים הטמאים שלו אסור לו לגעת לא כל מיני דברים אסור לו לעשות זות ובאותם רגעים ממש אדם שליח מביא בשבילו באזהרה את הקורבן פסח שלו שוחטים עליו זורקים את הדם עליו כל הדברים הכי קדושים נעשים עליו כשהוא נמצא במקום הכי רחוק מה זה מלמד אותנו שגם אם בן אדם תוך כדי שהוא נמצא במקום מרוחק אבל הוא למד איזה הלכה איזה שורה הוא לובש ציצית משהו אחד קטן לקדוש ברוך הוא הפרדה מלאה אין שום קשר בין המקום המרוחק והטמא שכרגע הוא נמצא שם לבין המצווה שנאירה עכשיו בכל העולמות הרי אין לנו ספק שהקרבת קורבן הפסח סח שלו והזריקת דם וכל האירוע הזה זה לא פחות חשוב מאשר כל זריקת דם של מישהו אחר אבל הוא כרגע טמא הוא כרגע טמא שרץ הוא כרגע טמא מת ביום האחרון שלו לא יודע מה זה לא מעניין למה כי נכון שאתה כרגע מרוחק אבל בתוך כדי הריחוק לא רק שכשאדם מרוחק יש לו פתרון על זה כבר דיברנו אלף פעם גם תוך כדי הריחוק הקדוש ברוך הוא רוצה אותך וחפץ בך תוך כדי שאתה מרוחק תוך כדי שאתה טמא כל מעשה קטן שלך כל מעשה טוב מאיר בשמיים עד אינסוף זה מסר מתוק מדבר אומרת הגמרא הקדושה דף סט עמוד ב ונכון אני יודע שאנחנו אוכלזים באמצע העניין אבל לא הייתה לנו ברירה כבר אתמול גלשנו מספיק בעמוד והיינו חייבים לעצור באיזשהו שלב אז מיד שהגיע הנקודה עצרנו וכרגע אנחנו באמצע העניין מה ראינו אתמול בעצם אתמול היה לנו כמה חידושים מסעירים היה לנו את רבי אליעזר שאומר אז שחיטה דוחה שבת לא רק טוב שחיטה כולם אומרים שדוחה שבת אבל הוא אומר גם מכשירי מצווה דוחים את השבת לפי זה מה י מה אמור להיות הדין לגבי הזהה זאת אומרת בן אדם אדם תממת היום ערב פסח זה היום השביעי שלו אם תזה עליו הוא יוכל לאכול בלילה קורבן פסח אם לא אסור עכשיו היד הזה זה שבת אומרים א מה כתוב הזה לא דוכה את השבת לפי חכמים מובן שלא כי מכשירי מצווה לא דוחים שבת אבל לפי רבי אליעזר למה לא אז היה לנו אתמול הסבר שאתה יודע למה זה לא דוחה את השבת כיוון שהבן אדם לא ראוי וזה רק לעשות אותו ראוי דחינו את זה אתמול זה לא נכון מה כן הבאנו שלושה כללים למה באמת הזה לא דוכה את השבת כיוון שציבור לא מזים. למה ציבור לא מזים? כי הם נדחים לפסח שני. וברגע שציבור נדחים לפסח שני והם לא מזים, יחיד דומה לציבור וגם עליו לא מזים. זאת אומרת כמובן שאפשר לעזור אבל לא בשבת זה לא ידחה את השבת. זאת אומרת הסיבה הייתה אני משווה יחיד לציבור. שואלת הגמרא ואנחנו מתחילים אמר לרב הונבר דרב יהושע ואם אתם רוצים אני גם אספור בשבילכם כמה דפ כמה שורות זה מלמעלה. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שורות מלמעלה. ממש מול התוספות דיבור המתחיל וצריך נתתי לכם את כל הסימנים ועכשיו אפשר להתחיל ללמוד אמר לרב הונה ברב יהושע לרב וארי פסח שני דלת בציבור והית ביחיד שאלה פשוטה מה אתה אומר לי התאמה מוחלטת בין ציבור ליחיד לגבי פסח ולמה רשי עוד הביא ולא אמרנו אותו אתמול וזה לא בסדר מצוות פסח יחד לכל ישראל נאמר ככה רש"י מצטט רש"י כותב אז אם כך מה מה אתה אומר לי התאמה מוחלטת פסח שני אין מושג של ציבור עושים פסח פסח שני רק יחידים אז אתה רואה שבפסח יש הבדלים בין ציבור ליחיד אונה הגמרא פשוט מאוד אמר לי שנימדבדליציבור בראשון נכון כי הפסח הנורמלי הקלאסי הרגיל הוא זה שבא ראשון ואז זה באמת פסח ציבור בפסח שני זה רק היחידים שנפלטים זה לא שציבור לא דומה ליחיד פשוט מאוד הציבור כבר עשה עכשיו זה השעריות ובאמת רש"י מוסיף חידוד נפלא שבמקרה שרוב הציבור טמאים בכזו טומה שלא מאפשרת להם לעשות פסח בטומא כי הרי רק טומת מת אפשר לעשות פסח בטומא אבל לדוגמה טומת זווין ומצורעין לא עושים את הפסח בטומא אומר רש"י לא רק שהם עצמם הציבור לא יכולים לעשות לא פסח ראשון ולא פסח שני כן ציבור נדחה לפסח שני אלא גם בוא נאמר אם היה קצת טמאי מת שבעיקרון הם לא יכולים לעשות את הפסח בטומא כמובן הם רק קצת הם גם לא ובעיקרון הם נדחים לפסח שני בכזה מקרה לא נדחה אותם לפסח שני כי הם אמורים להיות תועמים לציבור וכמו שהציבור לא עושים פסח שני גם אותם טמאי מת לא יעשו לו פסח ראשון ראשון ולא פסח שני אומרת הגמרא מיטיב שימו לב בעצם על מה מיטיב ראינו פה את ההתאמה בין ציבור ליחיד אתמול גם דיברנו על נושא נוסף ניסינו לומר אומנם דכינו את זה אבל ניסינו לומר שרבי אליעזר אומר שאדם שלא ראוי אין עליו חובה לדוגמה דיברנו על טמא שלא טבלו או שלאזה וכאלה שלא יזו עליו אמרנו אם הבן אדם הזה לא חייב אין עליו את החובה זאת אומרת אני לא איתיר בשבילו שום דבר וממילא גם אמור להיות שהוא לא יהיה מושכרת במידה והוא לא יעשה כי פשוט אין עליו חיוב ובה שואלת הגמרא מטבי כתוב בפסוק שאדם שהיה בירושלים היה במקום קרוב והוא היה טהור ולא עשה פסח כרת יכול לא יהיה אנוש כרת אלא שהיה טהוב ושלא היה בדרך רחוקה הרל שיכול לתקן את עצמו ותמי שרץ שגם יכול לתקן את עצמו ושער כל הטמאים שיכולים בתיקון מנען שאם הם לא תיקנו את עצמם הם חייבים כרט תלמוד לומר והאיש זה ריבוי לומר שכל מי שיכול לתקן את עצמו ולעשות קורבן פסח ולא עשה חייב כרת שימו לב הזכר קרנו הרל והזכרנו טמאי שרץ אומרת הגמרא מדקמעד על טמאי שרץ מזה שהוא בעצם מדגיש הוא חוזר ומדגיש את תמי שרץ אני רואה כסבר אין שוחטים וזורקין על טמאי שרץ שאי אפשר להביא בשבילו קורבן כשהוא בטומתו די אם תאמר לי שהוא סובר שכן אפשר די שוחטין וזורקין על טמאי שרץ למה לי להדור עליי היינו טהור אם אפשר תוך כדי טומתו לזרוק עליו ולשחוט עליו והוא לא עשה את זה אז הוא כמו טהור שלא עשה קורבן פסח ברור שיש עליו כרת אלא חייב להיות שבאמת אי אפשר לעשות את זה ואני אומר זה שלא תיקנת את עצמך מגיע לך עונש כרת ואם כך עלמה נופל שתי הנחות יסוד שאמרנו אף על גב דלא חזי איקח חיוב עלי נכון אתה לא ראוי לך תאר את עצמך ותתקן יפה ודבר שני ואף אגב דלתי בציבור בציבור אני לא אגיד לכו תטבלו לכו תעשו למה כי בציבור מותר בטומא בכל אופן הייתי ביחיד אז בעצם גם ההנחה שאמרת אתמול לגבי אדם שלא ראוי וגם ההנחה שאמרת אתמול שציבור ויחיד תועמים נופלים לך אותם הנחות ואם כן חוזרת השם שאלה למה לפי רבי אליעזר לא הזהה על על אותו אחד שהותמ ביום השביעי לדוגמה למה היא לא דוחה שבת הרי יש פה בן אדם שיש עליו חיוב למה שזה לא תחי שבת הרי לשיטתך מכשירי מצווה דוחין את השבת אלא אומרת הגמרא אלא אמר רב כסבה רבי אליעזר שוכתין וזורקין על טמי שרץ והוא הדין לתממת בשביעי שלו כן ולפי זה באמת אמורים גם לעזות עליו הזה למה יב אומרת הגמרא למה שיזו עליו לאכילה או פה מגיע הפאנץ' אכילה פסחים לא מע כבר מה הבעיה מזים עליו והכל מביאים עליו פסח זורקים עליו דם הוא נקרא בכלל מביאי הפסח אין עליו כרת אה אז אהז זה כדי להטיאו לו לאכול בקודשים הכל בסדר שלא יאכל פסח לא חייבים לאכול נכון כתוב איש לפי אוכלו זה למצווה בעלמה שלא יאכל אמר לי עבד ברבא לרב אבל אם אסור לו לאכול אם כן נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו ואנחנו יודעים שאם הוא נשחט שלא לאוכליו פסול אמר לי זה לא נקרא שלא לאוכליו שלא לאוכליו זה לאנשים שאין להם אפשרות לאכול לחולה ולזקן אין להם אפשרות טכנית בעולם לאכול דלא חזי אבל איך חזי תקונה דלא מתקן הוא כן ראוי הוא רק לא תיקן את עצמו זה לא נקרא שלא לאוכליו ואז הכל בסדר מזים עליו את הדם זורקים סליחה זורקים עליו את הדם שוחטים עליו הוא נקרא שהוא עשה קורבן פסח רק מה לא יזו עליו ומה קרה הוא לא יאכל אכילת פסחים לא מהעקב אומרת הגמראה הקדושה כלל אמר רבי עקיבא ראינו במשנה כלל מכשירי מצווה שאפשר לעשות אותה מאתמול לדוגמה הרכבתו הבעתו מחוץ לתחום חתיכת יבלתו תעשה מאתמול ובשבת יהיה אסור מה שאי אפשר תעשה היום אמר רבי יהודה אמר רב הלכה כרבי עקיבא באמת הלכה כמותו ותננה מגבי מילה כי הגבנה לגבי ברית מילה כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת אבל המילה עצמה שאותה אי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת ועל כך אמר רב יהודה אמר רב גם לגבי מילה לאחר כרבי עקיבא וכמו לומדים ותיקים אתם מבינים לבד שכשהגמרא מביאה שתי שתי דברים באותו אירוע זאת אומרת ממש אותו דבר שבשני מאמר אותה הלכה ונפסקה הלכה כמותו וצריך צריך לומר בשני המקומות למה דישמינג פסח הייתי אומר אתם דומשירי מצווה לא דחו אתם כן הגרסה פה יותר טובה אתם אוו דמכשרי מצווה לא דחו שבת משם דלא נחרטו עליה 13 בריתות אוקיי זה לא כזה חמור אתה יודע מה זה מילה 13 פעמים כתוב שם בפסוקים את המילה ואתנה בריתי ביני ובינך זה כל כך חמור אבל מילה דחרטו עליה 13 בריתות אימלית דחי יפה לכן אני חייב להדגיש לך גם שם לא דוכה וישמינן מילה תמוד מכשירי מצווה לא דחו שבת דלק כרת אין על זה איסור כרת זה אמנם כל כך חשוב יג בריתות אבל אין כרת אבל פסח דקה כרת מלידחי צריכה להדגיש שהלכה כרבי עקיבא גם במילה וגם בכרת יפה מאוד עכשיו אנחנו במשנה הזו עוברים לעניין חדש לחלוטין עוזבים את פסח ועוברים לקורבן חגיגה בעצם חגיגה היה שני סוגים היה קורבן חגיגה שחובה על כל בן אדם להביא בכל חג כמו שבעזרת השם נדבר מחר מעבר לחגיגה הזו לא היה גם ורגע בעצם החגיגה הזאת נקראת חגיגת טו חגיגת 15 של חג הפסח מעבר לזה חגיגת יד שהיא באה בוא נראה באיזה מקרים ה מתי מביא חגיגה עמו עם קורבן הפסח דווקא בזמן שהוא בא בחול בא בחול ולא בשבת כי זה לא דוכה שבת בטהרה ואם זה בטומאה זה הותר בטומ רק לפסח ולא לחגיגה ובמועט זאת אומרת שאם אין לו מספיק בשר יש לו כל כך הרבה אוכלים כל אחד מקבל רק הזית ולאכילת בשר לחג כדי להיות צבעים אין לו לא מספיק, הוא מביא חגיגה אבל בזמן שהוא בא בשבת או במרובה, זאת אומרת יש לו א קורבן גדול וקצת אוכלים שיש להם מספיק בשר לאכול ובטומה אין מביא עמו חגיגה. כמה כללים לגבי חגיגה הייתה באה מן הצאון ומן הבקר, מן הכבשים ומן העיזים, מן הזכרים ומן הנקבות בשונה מפסח שבא רק מהצאון ורק מהזכר. ונאכלת לשני ימים ולילה אחד כמו שלמים ולא כמו פסח שנאכל סך הכל ליום ולילה יותר נכון רק מהלילה ועד חצות עד הבוקר או יש אומרים אפילו עד חצות שואלת הגמרא שאלה פשוטה אנחנו במשניות הקודמים עסוקים בקורבן פסח המשניות הבאות גם קורבן פסח איך נכנס פה העניין של חגיגה מהתנא דקתני חגיגה מה מה היה זכו מה הקפיץ לתנא פתאום כדי שיפתח משנה לשונית חדשה כרטיסיה חדשה של חגיגה אונה הגמרא פשוט מאוד במשנה הקודמת תנא הרכבתו והבעתו דלא דחי שבת וקטנינ מחגיגה דלא דחי השבת ואחיק אמר דיברת כבר העניינים של שבת האם דוכה או לא מכניס לך גם את חגיגה ואחיק אמר מתי מביאני או חגיגה בזמן שהוא בא בחול בטרה ובמוע אז בגלל העניין של החול לכן הבאנו את העניין הזה יפה מאוד מחר נמשיך הלאה בעניין בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון שאלנו אתה מתאים לי 100% יחיד לציבור מה קורה עם פסח שני שהוא רק ליחיד ולא לציבור תשובה כיוון שבעצם הפסח הקלאסי הוא הראשון והוא באמת באמת שייך בציבור ורשמי הפסח שני הוא רק ליחידים שנפלטו וכמו שרשי הדגיש במקרה שציבור לא עושים ראשון ושני גם יחידים לא עושים לא ראשון ולא שני אה עכשיו שאלנו שוב שאלה על שתי הנחות יסוד אחד מהם זה על ציבור כיחיד התאמה מוחלטת ואחד זה על זה שבן אדם לא רוא אתה רואה שם דברים על טמאי ארץ שגם הוא חייב כרת לא יכול להיות שהוא סובר זורקין על טמאי שארץ שוחטים וזורקין כי אם כן הוא טהור רגיל אלא אין שוחטין וזורקין עליו ואם כך אתה רואה שזה שהוא לא עשה את הכנתו כבר מחייב אותו אותו וזה באמת מוביל אותי למסקנה שאדם שלא ראוי עדיין הוא מחוייב וגם אין את המושג של ציבור כיחיד ולכן מה הסיבה שלא מזים פשוט מאוד כיוון שלא צריך לאכול אותו והוא סובר שמזים וזורקים ששוחטים וזורקים על טמאי שרץ ועל טמאמת מת ואז אני לא צריך לעזות עליו כי קורבן הביאו עליו וכל הבעיה זה אכילה לא צריך לאכול זה רק מצווה מן המובחר וגם השחיטה לא נקראת שלא לאוכליו כי לא לאוכלב זה רק אדם שטכני לא יכול לאכול כמו חולה וזקן ולא כזה בן אדם שהוא רק הוא ראוי רק לא מתוקן. רבי עקיבא אומר תלוי אם אפשר לעשות מערב שבת לא דוכה אי אפשר כן דוכה גם לגבי מילה הלכה כמותו צריך לומר גם כאן שזה כרת וגם לגבי מילה שזה 13 בריתות כדי שנדע שתמיד חגיגה באה בכל ביתה במועט ולא בשבת במרובה ובטומ מכל הסוגים והמינים ונחלת לשני ימים ולילה אחד ומביאים את זה כאן על הדרך כיוון שדיברנו על עניין מה דוחי שבת ומה לא אני מכניס גם את חגיגה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: