העמוד היומי מסכת פסחים דף עז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עז עמוד ב

סוכים דף הז עמוד ב בשורה השנייה למעלה וצריכי אנחנו נמצאים כאן בצ באמצע קושיה ממשנתנו בדף האנו עומד בס שם מבואר שחמישה דברים שקשורים לציבור באים בטומ ואינם נאכלים בטומא והמשנה והגמרא הקשטה שלכאורה זה דלא יקרה רבי יהושע ולמה הנחה ראשונה שהקדימו לקושיה הזה שלכול חוץ מרבי יהודה טומיה בציבור דהיינו זה לא הותר וממילא זה כמו כשזה הוקרב בטהרה אלא זה רק דחוי וצריך להגיע לריצוי של הציץ כדי להכשיר את הקורבן בטומ הנחה נוספת שלכול על מן הציץ מרצה על אכילות חוץ מרב ליזר שאין הלכה כמותו וממילא כשהמשנה אומרת שזה קרב בטומ אבל לא נאכל בטומא יהיה קשה על רבי ישע רבי יהושע חולק על רבי אליעזר וסובר שכמו שאדם מעכב את הבשר כך גם הבשר מעכב את הדם אם אין בשר אין דם וממילא איך המשנה שלנו מביאה שהקורבנות האלו קרבים בטומ למרות שלא נאכלים בטומא למה הבשר כאן לא מעכב את העקרבה עצמה הבאנו את המחלוקת של רבי ישע ורב לזר מה המקור לכך רבי ישע דורש את את העקש ואכלת הבוסר והדם זה בא להקיש שכמו שאדם מעכב גם הבשר מעכב ואילו רבי לזר דורש את זה להקש אחר לומר שכמו שאדם מגיע למזבח בזריקה גם הבשר מגיע למזבח בזריקה כיוון שיש מרווח בין הכבש למזבח ואילו המקור של רבי לזר זה ממה שכתוב אדם זוכך או ישופך משמע אדם ישפך גם אם אין בשר אבל אומר לו רבי ישע בסוף הפסוק כתוב והבוס אותוכל אם כתוב תשובה בסותך. זאת אומרת מתי אדם זבוכך אויש הופך? אם יש בשר שיאכל אבל אם אין בשר אז לא. אז אמרנו למה צריך שני פסוקים? בעצם לפי רבי ישע יש פה שני פסוקים שלומדים שהבשר מעכב את הדם ועל זה הגמרא הביאה אחד באוילו ואחד בשלומים וצריכה. אחד נאמר לעניין קורבן אוילו ואחד בשלומים ויש צריכוסה. למה צריך את הלימוד בשניהם? דיקוסמונה באוילמינ דחמיר שכן קולי. אבל שלומים דלו חמיר אם אלוהי הייתי אומר כיוון ששלומים זה פחות חמור מאוי לא זה לא הולך כולו אל המזבח אז אולי הבשר לא מעכב את הדם וכוס רחמונה שלומי מה ומינה אדרבה לזבוש שתי אחילוס אבל דלס בשתי אכילוס הם אלוהי קומשמלון הייתי אומר בשלומים שיש לנו שתי אכילות אכילה של המזבעה ואכילה של הכוינים וכאן הבשר טמא ממילא אי אפשר לקיים אכילה שנייה האכילה של הכוינים לא לא מתבצעת אז לכן זה מעכב בשר את הדם אז גם את הדם אל תזרוק אבל באוילה שהכל הולך למזבח אז לפחות את הדם הגיע למזבח אמנם הבשר לא אבל לפחות אדם כן אז הייתי אומר שבזה הבשר לא יעקב קומשמלון אומרת הגמרא ורב לזר נמי ובוסות אוכל ממשיכים עם הדרשות ושואלים לכאורה מה רבי לזר יענה לרבי יהושע אתה דרשת ודם זבוכך או ישופך דם גם אם אין בשר אבל תמשיך את סוף הפסוק וכתוב על מזבח השם אלוכךו והבוסור תויכל משמע שיש בשר ורק אז אפשר לזרוק את הדם אומר רב לזר אומר לו חו מבוא אלי שאין הבוס אותו באכילה עד שיזורק הדם נכון זה בא ללמד מה קורה במקרה שיש שיש בשר אז אומרים לך אל תאכל את הבשר אל אחרי זריקת הדם כיוון שסדר האבוידו שקודם צריכים שהאדם יזרק ורק אחר כך הבשר ניתר באכילה יוכי אי מקול לאוכי ודאוסה אם ככה שאלת הגמרא על רבי לזה אז אולי הפסוק בא רק ללמד את הדרשה הזו דם אף על בלי שאין שם בשר מנוולון מנין לך רב לזר שהפסוק בא ללמד דם נזרק גם כשאין בשר ואילו מה שכתוב הבשר תויכה זה כשיש בשר אז רק אחרי שזרקו את הדם הבשר תאכל אולי לא אולי כל הפסוק בא לומר דם זוכך או ישופך ורק אחרי זה הבוס או תויכל כדי שלא תאכל את הבשר לפני זריקת הדם ואיך אתה לומד מכאן שהבשר לא מעכב אומר לו אם כן נכתוב החמנה הבוסות טוויכל ודר ודם זוכו שופך כדכתי ברש וסיסו הבוסר והדם מה מקדימים בפסוק וסיסכו כתוב קודם הבשר ואחרי זה את הדם לכאורה גם בפסוק שבא מובא אחר כך שכתוב ודם זוכך אוישופך היה צריך קודם לכתוב אבוס אותוכל ודם זוכך אוישופך על מזבח השם ואז למה התורה פה הפכה את הסדר א תאמר כדי שנדע שהבשר הוא אחרי אדם אני יודע את זה כיוון שהלשון אישופך משמע עתידי אדם זוכר אוי שופר ורק אחרי זה אז גם אם היה כתוב קודם והבוס או תויכל ודם זוכך שופר זה אומר שאדם זוכך נשפח ורק אחרי זה אתה יכול לאכול את הבשר אז למה קודם כתוב דם מה ישנה דגדמ לדם זוכר שמע מינו דם אף על פי שאין בו סו ושמ מינו שאין הבוסמותו באכילה עד שיזורק הדם מסדר הדברים אני לומד דם גם בלי בשר ומהמשך הפסוק רבוסד בא לומר שהדם רק אחרי הזריקה ניטר באכילה הבשר רק אחרי הזריקה ניתר באכילה ורבי ישע אין הבוסמות באכילה עד שזורק הדם כלבוכימרו מאיפה רבי ישע ילמד את מה שרבי לזר אמר שהבשר ניתן רק אחרי הזריקה אומר רבי ישע לא צריך פסוק לכך ומה אמורים דכינה לא מעקווה כי ישנהו מעקווה הרי אמורים שזה אחלהב וכדומה ושהולך למזבח כשהם לא נמצאים הם ודאי לא מעכבים אם יש דם ובשר אפשר לזרוק את הדם לכולעלמה אז ממילא בכל אופן כשאני נמצאים הם מעכבים וצריך קודם לזרוק את האימורים למזבח ורק אחר כך לאכול את הבשר דם דכילס מעקב כיסל כל שכן דמעקב דם שהוא יותר חמור כיוון שאתה רואה שהוא ודאי מעכב את הבשר אם אין דם אז גם הבשר לא ניתר באכילה אז ודאי שהוא צריך לעשות לפני השלב של האכילה של הבשר ממילא בקלבוחכם אני כבר יודע ללמוד שהאדם צריך להיזרק לפני שהבשר יהיה ניתר באכילה ורב ליזר אומר לא אני דורש את זה כן לדרשה הזאת מליסדס בקלים תורה וכוסב לא קרו יש כלל שאמנם גם דברים שאפשר ללמוד בקלוכים עדיין הפסוק תורח וכותב את זה וממילא זה הדרשה שאני לומד מהפסוק הזה ולא כרבי יהושע שדרש את הפסוק לעניין אדרבה שהבשר מעכב את הדם ורבי ישע כל אחד כל מי דרשינן כיוון שסוף סוף אתה יכול לדרוש את הדרשה הזאת כמו שהבינו עם צריכוס לעניין שהבשר מעכב את הדם ממילא לא דורשים את זה לקל וחימר אלא אלא לדרושה כפי שרבי ישע אמר כעת אנחנו סיימנו עם המחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע וממילא עוברים כעת להקשות הקושיה על המשנה אשתה לממתניסן דלא כ רבי ישע דכיוון דומר בן טרתה וציץ האכילות לא מרצה איך יוסי בטומאה כיוון שרבי שעסו שחייבים בשר כדי שיהיה מותר לזרוק את הדם והרי כמו שאמרנו שלכאורה לכולן מציץ לא מרצה על אכילות רק רב לזר כך סובב ואין הלכה מותו אז איך אפשר להביא את הקורבנות ציבור שנאמרו במשנה? איך אפשר להביא אותם בטומ? הרי האכילות האלו לא נטרו וממילא אין בשר. אז לפי רבי ישע היה צריך להיות שגם דמן עונה הגמרא אפילו יותר מרבי יהושע. וכעת אנחנו מנסים ליישב את המשנה בכמה וכמה דרכים איך לישב את המשנה גם כשיטת רבי ישע תחילת העמוד הבא ואז מגיע התירוץ הסופי איך להקים כרבי ישע. ניסיון ראשון אפילו תמ רבי יהושע אלא כוסובה רבי יהושע הציץ מרצה על האוילים דהיינו נכון שרבי יהושע אמר שאם אין בשר אין דם אבל יש פתרון נוסף אימורים העולים למזבח הם גם יכולים לעבוד תחליף לבשר וממילא רבי ישע אומר אם יש כל הזבוכים שבטוירו שנשתה מהן כזיית בשר או כזיס חילב זירק את הדם אדם כן מקטירים אותו גם אם הבשר בשר נאבד בזמן שהאימורים נמצאים, האוילים למזבח נמצאים ממילא כאן יש לנו אמורין של הקורבנות ציבור והציץ מרצה עליהם אז אפשר לזרוק אותם למזבח אז הם תחליף לבשר ולכן אפשר כן לזרוק את הדם או תנח זבוכים דקולים אלא הומר שתי הלחם דליקולים מהקלממה במשנה ראינו גם קורבן האוימר שתי הלחם שהם לחמים שמה אין אמורין אמר כימר רביישה נמדן טרתה בזבוכי במנוחס לאנוכנמ מתי רבי ישע אמר שצריך או בנוסף לדם או אימורין או בשר דווקא לגבי קורבנות אבל במנוכס הוא מודה שאם יש רק את הכומץ שזורקים למזבח ואין שיריים אין דברים אחרים שנאכלים זה לא מעכב אם נאבדו או נשרפו נטמעו זה לא מעכב מזריקת הכוימץ למזבח וזה יהיה כשרת הגמורה כך סובר רבי ישוע הרי לידר ראינו לא כך ובמנוכס לא יאמר ואותנן נטמעו שיעריה או עבדו שיעריה מה קורה אם שיערי המנחו חוץ מהקויץ שולך למזבח נטמאו עבדו כמידס רב אליעזר כשאירו כמידס רבי ישוע בסוול דהינו לפי רב לזר שסובר שכשיש דם גם אם אין בשר זה כשר אז גם פה יש לנו את הכועמת של המזבח זה מגביל הדם זה הולך למזבח אז גם אם אין שיריים שזה הולך לבעלים זה הולך לאכילת כהנים זה גם קשה אבל לפי רבי ישע שמצריך גם בשר פה הוא יצריך גם את השיריים של המינחו וזה יהיה פסול לכאורה לדיה שרבי ישוע דיבר גם על מנוכס ואם כן שוב איך איך נסדר את אומר שתי הלחם שאין לנו שום דבר בנוסף לקומץ שיקריב אותו על המזבח אין שם ממורין עונה הגמרא כמידס ולא כמידעס דהיינו מה שכתוב שם במשנה זה תנא שלישי לא רבי ישע אלא הוא סובר כמידס רבי יהושע דבן טרתה ולא כמידס רבי ישוע דילו רבי רביישוע בסבוכמה במנוכס לא יומילו התנה סובר אפילו במנוכס התנה ההוא מצד אחד סובר כרבי ישע וזה הכוונה כמידת אם נסבור את רבי ישע ולא רק לעניין מה שרבי ישע דיבר על קורבונס אלא נסבור אותו גם על מנוכס אז יצא שהיא תהיה פסולה שואלת הגמורה אז יש תנ שלישי לא רבי ישע שהוא לקח את רבי ישע והמיד אותו גם והוא סובר את זה גם לעניין מנוכס ומנו דקוי כבוסי ומח מרטפי מיני מי זה התנא הזה שסובר כמו רבי יהושע שצריך את הבשר והוא עוד מחמיר ממנו שלא רק בקורבונס אלא גם במנוכס ואתניה ועוד שאלה שלאדי ראינו לא כך אומר רבי יוסי רואה אני דברי רבי אליעזר במנוכס ובזבוכים דברי רבי ישע בזבוכים בנוכס דברי רבי אליעזר בזבוכים שהיה אומר דם אף על פי שאין שם בוסר וברי רבי ישע בזבוכים שהיה אומר אם אין דם אין בוסר אם אין בוסר אין דם דיבר רב לזר במנוכש אומר כוי מץ אף על פי שאין שיריים דבר רבי ישע במנוח שמר אם אין כועימץ אין שירים אין שיריים אין קימץ לאדיה שלכאורה רבי ישוע דיבר גם על מנוכס שאם אין שיריים שהם מגבילים לבשר אז אין כועמץ שהוא מקביל לדם לא מקטירים את הכמץ אלא מנסה הגמרא פירוץ אחר כוסוב רבי יהושע הציץ מרצה על האוילין ועל האחילויס דהיינו ההנחה השנייה שהבאנו אולי היא לא נכונה ורבי יהושע חולק וסובר כמו רב ליזר שהציץ מרצה גם על האכילות. ממילא כשאנחנו מביאים את הדברים האלו בטומ אפשר גם לאכול בטומאה. ולכן זה הסיבה שאפשר לזרוק את הדם בטומ כי גם האכילה הציץ מרצה עליה וממילא יש פה בשר. יוכי אמר כמידס רביישה פסולה. אז אם ככה יהיה קשה ממה שהבאנו משנה ממנוכס שכתוב שמה אם נטמעו שיערה כמידס רבי לזרק כמידס רבי ישע פסולה. למה פסולה? הרי אתה אומר שהציץ מרצה גם על האכילות אז יש פה שיערי מנחה שנטמאו והציץ מרצה הלב אז מה הבעיה יש פה בשר שיכול לאחל יש פה תשיריים שיכולים לאחל המה היא כמידת רבי ישע פסולה עונה הגמורה אהובד וסורוף מה שאמרנו כמיד רבי ישע פסולה זה חוזר על הדוגמאות הנוספות שמובאות שמה שאם נתמע המשנה שמה אומרת נטמע או נאבד או נשרף זה חוזר רק על האבוד ונשרף ולא על נתמע אלא נטמע למנקטוני. אז למה המשנה כן הביאה נטמע? לא לעניין רבי ישע שהיא תהיה פסולה. כי במקרה שנתמ אתה אומר שרביע יסמור שזה כשר כי העציץ מרצה. אלא לעניין מי? לעניין רב ליזר. לחלק הראשון שאמרנו שלפי רב ליזר כשרה ואז זה אנחנו אומרים שגם בנתמה הוא מכשיר שיטה אשתם אהבות ושרוף דליסנה שהם כלל לא קיימים באבות ושרוף. מכשיר הבליזר נתמ דיס מויה. אז בנתמ שהם קיימים ודאי שרב אליעזר יכשיר ואם כן למה המשנה פירטה את המקרה של נתמ אלא פשיטה לרבי יהושע בהכרח היא כן כצבה את זה לומר שלפי רבי יהושע זה יהיה פסול ואז יש חידוש לא רק בעבוד ונשרף שזה לא קיים שזה פסול אלא גם בנטמא שזה נמצא כאן זה פסול כי הציץ לא מרצע לאכילות קטונית פסולה אז רואים לא כמו שניסינו להעמיד שרבי ישע סובר שהצ ציץ מרצה לא אכילות אתה רואה שהמנחה הזאת שנטמעו שיריה אין לה פתרון ואין לה תקנה לפי רבי ישע והויד ועוד שאלה תני רבי ישער כל זבור שבתרו שניתמו בוסרו וחלק בן שניתמו חלב ובוסרו קריקסדם אבל נדמות רבה לוי על מכוס רבי שעין הצמרצה לאילין ולא על הכחיל לו רבי ישע אומר לאדיה שאם נטמע הבשר והחלב קיים או שנטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם אבל אם נטמעו שניהם, הבשר והחלב, אז אי אפשר לזרוק את הדם. למה? הרי לכאורה אם הציץ מרצה לאכילות אז למה אי אפשר אי אפשר לזרוק את הדם? הרי נוכל לאכול את האכילות האלו כיוון שהציץ מרצה עליהם. אלא לא רבי ישוע היא מסניסין. אז לכאורה רואים לא כמו שאמרנו אלא באמת רבי ישע סובר שהציץ לא מרצה על האכילות. אם כן שוב יהיה קשה. המשנה שלנו לכאורה לא כמו רבי ישע כי לפי רבי ישע איך אפשר להקריב קורבנות ציבור האלו שהם לא נאכלים והבשר שלהם כביכול לא קיים ובכל אופן הזרקו את הדם אלא לא ילום רבי ישוע מסניסים עונה הגמרא תירוץ שלישי נוסף מנסה הגמרא ליישב המשני גם כמו רבי יהושע ולא יקש שכאן לכתחיל כאן דעבד דהיינו רבי ישוע שאמר שאם אין בשר אין דם הבשר מעכב זה לכתחילה אל תזרוק את הדם אם אתה יודע שאין לך בשר כי הוא נטמע או נאבד או נשרף אבל בדיעבד אם זרקת כבר את הדם אז יהיה כשר ממילא המשנה שלנו דיברה על קורבנות ציבור שכבר זרקו את הדם בדיעבד וכעת אומרים זה יהיה כשר למרות שאי אפשר לקיים אכילת בשר כי אומר רבי ישע לכתחיל לדיב לאי ומטרשנ לרבי שע בין לכתחיל לדיעבד איפה מצינו שהוא מחלק בין לכתחיל ללדי עבד אתני ניתמו בוסי שנפסל או שיוצא חוץ לקלואים רב ליזור מי זורק רבי שמ לא יזורק כתוב בברייסה שאם אם הבשר נטמע או נפסל או יצא לבחוץ אז לפי רבי ישע לא יזרק הוא רבי ישע שאם זרק הוא רצה אז רואים שיש הבדל בין לכתחיל לדיעבד הוא אומר בדיעבד גם אם זרק אז הורצע וממילא זה יהיה כשר דוכה הגמרא אי אפשר לומר ככה למה חדד פסולה די עבד משמע כשהמשנה הביאה לעניין מנוכס שכמידס רביישה פסולה אי אפשר לומר שהכוונה שמה לכתחילה אם הוא עדיין לא זרק זה יהיה פסול אבל אם הוא יזרוק את הכוימץ יקטיר את הכוימץ זה יהיה כשר פסול לא משמע גם אם הוא עשה את זה זה יהיה פסול ואויד חמיש דבורן בואין לכתחילה משמע איך אפשר להמיד את המשנה שלנו לעניין קורבון הציבור בואין בטומה שמדובר בדיעבד שכבר זרקו את הדם ולכן זה כשר למרות שהבשר לא נאכל הריבון משמע לכתחילה אלא לא יקש כאן ויחיד כאן בציבור וישבת הגמרא את המשנה גם כשיטת רבי יהושע כיוון שכל מה שרבי ישע סבר זה רק לעניין יוחיד שאז לכתחילה היא תהיה פסולה ואם זה רק הורצה כמו שראינו שהוא מודה בדיעבד והמשנה בציבור אז הם בואן לכתחילה כי טומס ציבור אוטרו לפי רבי ישע לא כמו שאמרנו שלכול אתומס ציבור תחו בציבור אלא אנחנו כעת אומרים שאוטרו בציבור ולכן בציבור אז יהיה מותר ולכן יהיה מותר גם הבשר לכן מותר לזרוק את הדם. אז אם ככה יש לנו כאן את ה את דברי רבי ישוע ורבי לזר שנחלקו לעניין אם הבשר מעכב או לא. שאלנו שלכאורה המשנה היא דלא כה רבי ישע כיוון שלפי רבי ישע לא זורקים את הדם אם אין לנו בשר. ניסינו לחלק בין מנוכס לזבוכים לקורבנות אבל דכינו את זה כיוון שמצינו גם לעניין מנוכס שכתוב שלפי רבי ישעל צריך להיות פסול ניסינו ליישב בין מה שכתוב כאן במשנה למה שכתוב במשנה שמה שאולי נאמר ש שרבי ישע סובר שהציץ מרצע לאילין ולכן יש פה אמורין אבל במנוכס אין לנו אמורין ניסינו לומר שאולי הוא סובר שהציץ מרצה הכילויס ולכן לכן זה יהיה כשר אצלנו כי הציץ כן מרצה לאכילות אבל שאלנו מ ממנוכס שמה כתוב כמידסה פסולה אז מה מה שזה לא מרצה להכילויס ניסינו לחלק בין לכתחילה לבדיעבד אבל גם זה דכינו כיוון שכאן משמ שהם לכתחילה באים ושם גם משמע שבדיאבד זה פסול ולכן אמרנו כאן ביוחד כאן בציבור שבאמת החילוק הוא שהמשנה שלה מדברת על קורבון הציבור ולפירה באישה טומאות או בציבור לכן לכן זה מכשיר גם על עניין הבשר ואילו מה שכתוב שם פסולו זה חוזר על יוחיד ועל יוחיד באמת זה יהיה פסול וכיוון שביוחיד אני לא אומר טומוטרוטרו ביוחיד אלא רק בציבור בלבד וכך נישב את המשנה שלנו גם כשיטת רבי ישוע
לצפיה בתכנים נוספים: