העמוד היומי מסכת פסחים דף עג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עג עמוד ב

[מוזיקה] דף עג עמוד ב אחד המסרים שאולי אנחנו חוזרים עליו בלי סוף אבל מה לעשות שאם אצלי זה לא נקלט ואני זה שגם חוזר עליו גם באודישנים כשאני נתקע ואני חוזר על זה שוב פעם ומפעיל את המצלמה מחדש זאת אומרת אתם שומעים את זה פעם אחת אני מתאמן על זה ארבע פעם ואצלי זה לא נקלט אז בטח שאצלכם זה לא מספיק נקלט ולמה למה? כי היצר הרע עובד קשה להשקיח את זה מאיתנו. לפעמים אנחנו מסתכלים על עצמנו במרא שמסתכלים על עצמנו בזמן של חשבון, נפש, של התבודדות וכדומה ואומרים באמת זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, את התפילה שלי, את ההתמודדות השבורה שלי, את הלימוד הכמעט לא רציף שלי, זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו. עבודת השם שלי גם ככה שבורה, מחוקה והיצר הרע מביא לנו עוד כהנה וכהנה. ומה התשובה? התשובה היא פשוטה מאוד. אנחנו נראה היום את שיטת רב, בעלי חיים אינם נדחים. אומר רב, דבר שהוא בעל חי, שהוא חי הוא לעולם לא נדחה. זה הולך על גבי קורבנות. אבל כמה זה נכון בשבילנו? לא כתוב צדיקים אינם נדחים, לא כתוב גאונים אינם נדחים, בעלי חיים, כל עוד ואתה חי. ומה הסימן של מישהו שהוא חי? שהוא מנסה. הרי יש אמרה נוכבת מאוד של השרף מקוצ שאומר למה קוברים מת והוא עונה פשוט מאוד? כי הוא לא מתנגד. אדם חי זה אדם שמתנגד לכל הטבע שעופף אותנו. הרי הקדוש ברוך הוא שם בטבע שנשאף לדברים אסורים, שנוהב דברים שאסור לאהוב, שנרצה אותם. ואם אנחנו מתנגדים, לא משנה איפה אנחנו נמצאים, אנחנו בעלי חיים. יש לנו את החיות, יש לנו את ההתנגדות, יש לנו את ההליכה נגד הזרם, יש לנו את הניסיון פעם אחר פעם. ומי שמצליח מעל להיות בעלי חיים, להיות כבר חי. אגב, זה לא רק מי שמצליח, זה סתם פטנט מעולה. אדם שרוצה להצליח, אם הוא יהיה בעלי חיים, אם הוא יקח את החיות ויכניס אותה לתורה, לתפילה, לעבודת השם, לשבת קודש, למצוות, הוא יצליח. כי ברגע שבן אדם חי מזה וחי בזה ואוהב את זה ומחשיב את זה כאילו זה החיים שלו, אין סיבה בעולם שהוא לא יצליח. הכל זה אסתרות. הכל היצר הרע מנסה לשים לנו בטונדות בדרך שנתקע בהם ונעצור. אבל אם אנחנו נגיע עם כל הדרייב בהתלהבות, בחיות, בעלי חיים אינם נדחים. לעולם אנחנו לא נדחכם עם חיצו של הקדוש ברוך הוא, תמיד יש לנו מקום. אומרת הגמרא הקדושה, דף עג עמוד ב, זה העמוד שלנו היום. אפשר כבר להגיד מזל טוב, רחב, בלב רחב ושמח על סיום פרק אלו דברים. זה באמת כבר נמסתי לדבר על זה כמה שזה לא הגיוני, שאנחנו מתקדמים ומתקדמים והקצת הזה של יום ועוד יום ועוד יום מביא אותנו להישגים באמת כבירים. אנחנו נתחיל מעג מהעג עמוד א שתי שורות מלמטה. ‏ATV ראינו אתמול אני ממליץ למי שלא היה איתנו אתמול כן לחדד את הדף את העמוד של אתמול הוא קצר ונוח ומתוק מדבש אבל בוא נעשה קיצור למי שמצטריף אלינו ואין לו כוח ללכת אחורה אלא הוא מתחיל את ההתחדשות מהיום או למי שכן היה איתנו ועבר עליו כמה הרפתקאות עד עכשיו והוא כבר לא מרוכז 100% אז בבקשה עכשיו זה אני שם הפסקה שנייה יפה להיכנס למוד להיכנס לריכוז בעצם אנחנו ראינו אתמול את רב אונה אמר רב שהוא מגיע ואומר השם שניתק לראיה מה זה אומר אומר שבעליו מתו או נתכפרו ואז אי אפשר להקריב אותו בתור שם כי הבעלים לא נמצאים או שהבעלים נמצאים אבל הם כבר התכפרו מה עושים איתו לוקחים אותו שיראה עד שיסתאב שיהיה בו מום ואז הוא ימחר יקחו את הכסף ואת העלות שלו והיפלו דמיו לנדבה ובנדבה הזאת מביאים עולות זה לפי תנקמה לפי רבי יהושע בזה עצמו מביאים עולה בעצם עולה פרטית לא עולת ציבור אלא עולת יחיד ראינו את ההבדלים אתמול לא משנה עכשיו בעצם נסתה הגמרא לומר שאנחנו רואים מכאן א לא נסתה הגמרא אמר שרואים מכאן בעצם שלא באה היא יקירה, לא צריך לבוא ולעקור להגיד עד עכשיו זה היה שם, מעכשיו זה נהיה עולה. לא, לא צריך להגיד את זה, זה נהיה באוטומט. יפה. הגמרא ביררה לפי זה מה ההבדל בין לפני כפרה בין לפני ניתק לראייה לאחרי לא משנה. אנחנו מתחילים עכשיו בשאלה על המושג הזה האם צריך הקירה או לא. בעצם המסקנה של אתמול הייתה מרב רב הונה בשם רב שלא צריך עקירה, לא צריך לעמוד ולעקור. יפה מאוד. שואלת הגמרא דבר רב חיסדה לרב אונה שחטו כתוב במשנה שלנו בן אדם ששחט את קורבן פסח בשבת ונודע שמשכו בעלים את ידם או שמתו או שבקיצור זה פסח בלי בעלים כתוב שבשבת הוא לא עבר על עבירה ולמה כיוון שהוא לא ידע תשמע לא הייתי אמור לדעת שבאמת הבעלים נעלמו פה ולכן הייתי בטוח שאני עושה כדין כדת וכדין וכהלכה ושוחט את הפסח בסוף קרה מה שקרה אוקיי אתה לא אשם אומרת הגמרא ותנילה בכל כי גבנה ישרף מיד הרי ברור לנו שהפסח הזה פסול בשבת אני פותר אותו כי אני אומר תשמע הוא לא השם ובשבת אי אפשר לשרוף גם אם זה פסול לא שורפים את זה בשבת מחכים עם זה אבל ביום חול כיוון שיש לי פה פסח פסול אני שורף אותו מיד עכשיו אני רוצה בואו נחדד שנייה יש שני סוגים של פסול בקורבן עוד רגע אנחנו נראה את זה אני מקדים שנייה יש מושג של פסול בגופו יש פסול מחמד דבר אחר לדוגמה כשאני שוחט קורבן וחושב עליו אנחנו כבר בקיעים בעניינים של מחשבה בות בקורבנות. אם אני חושב עליו לאכול אותו בחוץ, אין לו בעלים, כל מיני דברים כאלה, זה נקרא פסול בגופו. גוף הקורבן בעייתי. כש גוף הקורבן בעייתי עזבו שנייה בשבת ביום רגיל. בשבת לא שורפים קורבנות פסולים, אבל ביום רגיל אני שורף אותו מיד. יפה, זה ברור. שימו בצד. אם הפסול מחמד דבר אחר, לדוגמה, כולנו יודעים שיש דין שאסור לשחוט שום דבר אחרי תמיד של בין הארבים, חוץ מקורבן פסח. כמובן. ראינו דברים נוספים ככה באופן דחוק. אוקיי, בגדול לא שוחטים שום דבר אחרי פסח של בין הארבעים. סגור. אחרי סליחה תמיד של בין הארבעים. שחטתי. אז יש לי פה קורבן שהוא פסול. אבל פסולו הוא לא בגופו. הוא לא בבשר, הוא לא במהות הקורבן. הוא פסול מחמד. דבר אחר, תשמע, טכני, שחטת נפלא, הכל מתוק מדבש. יש פה איזשהו דבר אחר שלא יסתדר. אז לא שורפים אותו מיד בגלל ביזיון קודשים. אני מחכה למחר. זה נקרא שאני מחכה למחר. זה נקרא עיבור צורה. לפי רש"י זה הפירוש. שיש ראשונים אחרים שאומרים אחרת אבל בגדול עיבור צורה פירושו לחכות למחר בעצם להעלין אותו לילה ואז אני שורף יפה פה כתוב לגבי הפסח הזה שאין לו בעלים הוא פסול ואם זה יום חול אני שורף אותו מיד מה זה אומר שורף אותו מיד שבעצם הוא פסול בגופו יפה מאוד אומרת הגמרא הקדושה היא אמרת בשלם הבא היא הקירה אי פסח הוא וכיוון דלת לי בעלים אבל פסולו בגופו אמתו לאחר ישרף מיד אלא היא אמרת לו באירה מרי שבלי שלמים פסולו משום מי משום דבר אחר דקשחית לאחר תמיד שבין הארבעים ואם כך עיבור צורה ביתי טוב אני יודע שקראתי קצת יותר מדי מהר אבל אני חושב שכבר יש לנו חבר'ה מאוד מטיבי לכת שיכולים גם לקלוט את זה אבל בואו נסביר את זה בעצם אנחנו יודעים שפסח שהוא בעייתי הוא קרב שלמים נכון פסח לדוגמה שאין לו בעלים משכו בעלים את ידיהם ממנו התכפרו לא יודע מה אז הוא כבר לא פסח ואז הוא הופך להיות שלמים זוכרים דיברנו כבר כמה פעמים פסח בעייתי הופך להיות שלמים. עכשיו אם אתה אומר לי שצריך לעקור, כל עוד ולא עשיתי הקירה ואמרתי זה לא פסח, זה שלמים. זה לא פסח, זה שלמים. זה נקרא הקירה. כן. כל עוד ולא עשיתי הקירה זה נשאר פסח. אז אני מבין הברייתה נפלאה. למה? כי כמו שאמרנו זה פסח בעייתי. פסולו בגופו ישרף מיד. אבל אם אתה אומר לי שלא צריך הקירה אז מה קורה באוטומטית לפסח? בעייתי? נהיה שלמים. אז רגע, אז זה נהיה שלמים. אז על מה אתה כועס? מה הפסול פה? אין בעלים לפסח. זה כבר לא פסח, זה נהיה שלמים. אה, שחטת איזה אחרי תמיד שבין הארבעים. אוקיי, צודק, פסול, אבל זה לא פסולו בגופו. מה אתה אומר להשרף מיד? חכה עם זה למחר. ראיתם איזה שאלה נפלאה? בואו נראה את זה בתוכו עוד הפעם. היא אמרת בשלם הבא היא הקירה וממילא כל עוד ולא עשיתי הקירה זה נותר פסח. אז פסח הוא וכיוון דלת לבעלים אבל פסולו בגופו. ולכן כיוון שזה פסולו בגופו אמתו לכן לאחי לכן ישרף מיד. אלא היא אמרת אלא אם אתה אומר לא בעיה קירה כמו אתה רבונה בשם רב שאמרת לנו אתמול שלא צריך הקירה אז מרא שעה ולישלמים ברגע שאין לו בעלים שהוא פסח בעייתי פוף באוטומט הוא הופך להיות שלמים ואם כך אז מה הבעיה שלו פסולו משום מה היא לא בגלל שאין לו בעלים אין לי בעיה עם שלמים שאין להם בעלים משום דבר אחר דקשחיטלי אחר תמיד שבין הארבעים סך הכל בעיה גדולה אבל בעיה צדדית שהוא שוחט את זה אחרי תמיד שבין הארבעים אם כך איבור צורה בי דתניה זה הכלל עכשיו עכשיו מביאים את הכלל שאנחנו אמרנו קודם כהקדמה דתניה זה הכלל כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים רשי אומר לדוגמה מה זה בדם ובבעלים כגון נשפח הדם פסח שמתו בעלים הוא נתמעו עכשיו עכשיו זריקה זה פסח כשר רק יש לי פה איזה בעיה טכנית שלא זרקתי את הדם שאין לו בעלים אם ככה מה הדין תעובר צועתו ויצא לבית השריפה את צריך לחכות ללינה אם כך אתה רואה במפורש שלא כדברי רב הונה בשם רב שם אמרת לי לא בעיה הקירה פה לא מובן אם לא צריך הקירה למה אני לוקח את הדבר הזה ושורף מיד תחכה אם זה למחר אם לא בעיה בעצם אם לא בעיה קירה זה שלמים שלמים שיש להם בעיה מחמד דבר אחר תחכה עם זה למחר ואז תשרוף את זה אלא אומרת הגמרא אתה יודע מה נחזור לברייטה של אתמול מה היה כתוב בברייטה של אתמול שמה היה כתוב השם שניתק לראייה ושחתו לשם עולה כשר נכון ועל זה בעצם צעקנו מראות איך יכול להיות הרי אם אתה אומר לי לא בעיה קרה מה קורה פה אונה הגמרא אלא לא אם השחתו סתם כשר לשומולה אלא אם השכתו לשם עולה כשר על מה באי הקירה פשוט מאוד שינינו הכל רב הונה בשם רב מגיע לומר שהשם שניתק לראייה אל תשחוט אותו לשם עולה סתם כך תשחוט אותו לשם עולה ועל ידי כך זה בעצם העקירה אתה לא אשם אתה עולה זה מספר לי שצריך הקירה אם צריך עקירה מובן כל מה שאנחנו אומרים למה באמת פסח שאין לו בעלים ישרף מיד כי זה נותר פסח כל עוד ולא עקרת אותו לשלמים ופסו הוא לא בגופו ולכן ישף מיד. אומרת הגמרא נפלא אבל שכחת שאנחנו לא טירונים במסכת פסחים. כבר ראינו לפני כמה דפים ראינו מושג ששמה היה כתוב בפרק תמיד נשחט. היה כתוב שם שפסח צריך עכירה. צריך פסח לשלמים חייבים לעוקרו. ועל זה אמר רב חיא ברגמדה כולם מסכימים. אתם זוכרים היה לנו שמילה כזאת של נזרקה מפי חבורה. זאת אומרת כולם ב-100% מסכימים שאתה יודע מתי צריך חקירה. דווקא במקרה שהבעלים נטמעו ואז בעצם הם מחכים לפסח שני עם אותו קורבן אז אני אומר לך אתה יודע למה צריך חקירה כי זה עדיין עומד לשם פסח אבל במקרה קלאסי במקרה לא שהבעלים נטמעו אלא שקרה משהו אחר אני אומר לך לא צריך הקירה מה הוא יענה אתה רואה של רב חיא בר גמדה ד אמר נזרקה מפי חבורה ואמרי שמתי צריך הקירה דווקא כגון שהיו בעלים טמאים מתים ונדחים לפסח שני היו דבע קירה דווקא כזה סוג הבעל מה לא בעיה קירה מה היא כלמיימר מה יאמר רב חיא ברג גמדה אתה יודע מה רבונה באמת הסתדרתי הוא סובר שצריך הקירה ולכן גם פה כמו שאמרנו ישרף מיד אבל לפי רב חיא ברגמדה שאומר שרק במקרה קונסטלציה מאוד מאוד מעניינת כן שהבעלים נטמעו ומחכים לפסח שני רק אז צריך הקירה אבל בשאר מקומות לא מה הוא יאמר פה כתוב במפורש ישרף מיד אלא אמר אבונבר דרבי יהושע אחה במה יזכינן אחה מה במה אנחנו עוסקים פה בברייתא שעליה נאמר שישרף מיד כגון שהפרישו קודם חצות מתי מתי זמן שחיטת הפסח? זמן שחיטת הפסח זה מחצות של יום יד ועד הלילה. פה מדובר שהבעלים היו אנשים מאוגנים, הפרישו אותו קודם חצות ומתו בעלים אחר חצות. דאבלי שימו לב למושג נראה ונדחה וכל הנראה ונדחה שוב אינו חוזר ונראה. יש מושג שדבר שהוא היה ראוי ונדחה. זאת אומרת לדוגמה זה הגיע הזמן של חצותקוק היה מופרש עם בעלים חיים וקיימים. הוא היה ראוי לקורבן פסח. ואז פתאום באמצע ברוך דיין האמת מתו הבעלים בתוך זמן העקרבה עוד לפני שהקריבו אותו פה היה נראה ונדחה וידוע שדבר שהיה נראה ונדחה לעולם אינו חוזר ונראה ולכן אני לא מעניין אותי שלמים לא מעניין אותי פסח זה כבר פסול ופסולו בגופו ולכן ישרף מיד וכל הנראה ונתחשוב אינו חוזר ונראה שואלת הגמרא רגע רגע רגע זה התשובה שאתה עונה על רב חיא בר גמדה הרי כל מה כל הדיון פה הוא רק לשיטת רב שלפי לפי שיטתו התחלנו את כל הדיון מדהותמה אלא לרב אמר רב בעליך אם אינם נדחים לפי רב כל מושג שיש על נראה ונדחה על דיחוי מעיקרה כל המושג הזה הולך רק על מה שנשחט דבר שהוא חי כמו שאמרנו בהקדמה יש לו חיות אף אחד לא יכול עליו והוא לא נדחה לעולם אז מה תענה מתי תאמר לי מתי יש מושג זאת אומרת לפי רב חיא ברגמדה שאומר שלא בא יקירה כמו שראינו שרק במקרה מאוד צדדי אבל בנורמה לא באה היא יקירה מתי ישרף מיד אלא אמרב פפה אתה יודע מתי סיף מיד אמני רבי אליעזרי דאמר וכן השוחט אחרים לשם פסח פסול דבלי פסולו בגופו אומר רב פפא זה כשיטת רב חיא בר גמדה שלא צריך הקירה זה הופך באוטומט להיות שלמים אבל פה מדובר שאותו חכם הרי שחט את זה לשם פסח לפי רבי אליעזר שלמים לשם פסח פסול רבי אליעזר אומר השוחט זבחים אחרים לשם פסח גם כן פסול הופה אז פה אתה צודק לא באי יקירה אבל זה פסול ופסולו בגופו כי השוחט שלמים לשם פסח פסול ופסולו בגופו ולכן ישרף מיד בואו נראה את זה בתוכו המני רבי אליעזרי דאמר וכן השוחט אחרים לשם פסח פסול דול פסולו בגופו שואלת הגמרא את הרציני הרי כל הברייתה הזאת שלישיף מיד הולכת על המשנה שבמשנה כתוב שאדם ששחט בשבת כן ואין בעלים וכדומה פטור למה כי הוא טועה בדבר מצווה לפי רבי אליעזר יש פתור של טועה בדבר מצווה תזכיר לי ברור שאין אומרת הגמרא והיא רבי אליעזר חטאת נמי מחייב דלת לרבי אליעזר טואה בדבר מצווה פטור אז אז שוב פעם גם התשובה הזו נפלה לך. אז נשארנו בבעיה לפי שיטת רבי חיא בר גמדה שאומר במפורש שפסח לא בא יקירה. למה לגבי פסח שאין לו בעלים? כתוב ישרף מיד. אלא אומרת הגמרא אלא טרגמה יוסף ברידב סלחסידה. שימו לב זה התשובה שעכשיו מגיעה כמסקנה ואני אגלה לכם סוד היא גם נשארת למסקנה על אף שנסה להביא תשובות נוספות. אלא אומרת הגמרא תריגמר יוסף ברידה אבסלה חסידה כמדר דרב פפה אמני יוסף בן חונאי דתנן יוסף בן חונאי אומר הנשחטים לשם פסח ולשם חטאת פסולים בעצם בדיוק שיטת רבי אליעזר ולכן פה מדובר שלא באי יקירה וזה הפך להיות שלמים ואותו חכם שחט את זה לשם פסח ולכן זה פסול על מפסולו בגופוי ומשום כי ישרף מיד א והיה לך שאלה אם זה רבי אליעזר גם חייב חטאת ובפטור סבר לה כרבי יהושע לגבי טועה בדבר מצווה הוא סובר כרבי יהושע אז בעצם מצאנו תן החדש קוראים לו אבא יוסף בן יוסף בן חונאי באמת שם מעניין לא מצוי הרבה והוא סובר שמצד אחד תשחוט שאר זבחים לשם פסח אתה תהיה חייו ולכן באמת פסח ישרף מיד עליו שלא באה יקירה כי הופך להיות שלמים ששחטת לשם פסח ולגבי שבת בעצם במשנה שכתוב פטור כי הוא סובר כמו רבי יהושע שטועה בדבר ומצווה פטור נפלא ביותר רב אשי מנסה להביא תירוץ נוסף וכבר אני מספר לכם עכשיו הוא ידחה רב אשי אמר רב אשי אמר רב דאמר כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רב שאמר למעלה שפסח שקורבן לא צריך הקירה הוא אומר שמה שכתוב פה לגבי פסח ישרף מיד זה כשיטת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה דתניה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר אם יש ביום כן בעצם אומר לגבי פסח שאין לו בעלים הוא אומר כך אם יש ביום לידה אם משכו הוא מדבר על שבת מה קורה אם בן אדם שחט בשבת ואז נודע שאין לו בעלים או שמשכו ידיהם כן מת או שמש משכו ידיהם. אז הוא אומר, אם היה זמן ביום לברר את הנתון הזה, לידי משכו בעלים את ידיהם או שמתו או שנטמאו חייו. ושימו לב מה הוא כותב אחרי חייו, לא ישרף מיד ותעובר צועתו ויוצא לבית השריפה. שימו לב, דבר דבר ראשון מעניין שרבי יוחנן בן ברוקה מתייחס לאפקט הזמן. הוא אומר תלוי. זה לא כזה גורף שבן אדם ששחט והוא לא יודע אם היה בעלים או לא יהיה פטור. רק אם לא היה לו זמן לברר. אם היה זמן לברר זה בבעיה. והוא יהיה חייב חטאת. ושימו לב וזה לא ילך וישרף מיד אלא תעובר צורתו תעובר א זאת אומרת נחכה למחר אז מה אתה רואה שזה באמת לא פסולו בגופו למה כי כמו שאמרנו לא בא יקירה וזה הופך להיות מיד שלמים והבעיה היא כיוון שזה שלמים ששחטת לאחר קורבן התמיד וזה סך הכל פסולו מחמד דבר אחר ונחכה למחר הכל בא על מקומו בשלום יפה מה היעמה אומרת הגמרא למה באמת אומר תעובר צורתו לא משום דלא באי ירה תשובה נפלאה דוחה הגמרא ואומרת ממש ממש לא ממי אמר דמה משום דסבר לה כתנ דבי רב ברבוע דאמר שימו לב יש תנא מעניין שלא דיברנו עליו עד עכשיו שהוא סובר שכל הפסולים כולם כולל פסולו בגופו טעו ניבור צורה וצורפים אותו רק למחר אפילו פיגול שברור שזה פסולה בגופו נמי באיבור צורה די לף עוון עוון מנותר נותר זה תקרא לזה פסולו בגופו תקרא לזה איך שתרצה אבל נותר זה ברור יום למחורת כי מה זה האיסור של נותר שנשאר מהבשר אחרי זמנו אז הוא לומד פיגול מנותיו ונכון שפיגול זה פסולו בגופו אבל הוא סובר שכל הפסולים בגופם נשרפים רק למוחורת אבל עדיין לא חייב להיות שטעמו שרבי ישמעאל בנו שבי יוחנן בן ברוקה בגלל שלא בא יקירה ומוכיחה הגמרא דילותימה אחי נטמאו בעלים מה יקמימה במקרה שנטמאו עבד היי בא יקירה במקרה שנטמאו למה כי הרי הקורבן ממשיך ללוות אותו עד פסח שני דמבר בחיה ברגמדה נזרקה כמו שראינו קודם נזרקה מפי חבורה מתי חייב להיות שצריך הקירה גם למנד אמר שלא בעיה קירה מתי כן כגון שהיו בעלים טמאים מת ונידחו לפסח שני אז במקרה של טומא באו צריך חקירה שימו לב מה כתוב כאן רבי יוחנן בן ברוקה אומר במקרה שמתו או שנתמאו שימו לב לדגש גם במקרה שנטמאו תאוו בר צועתו ויוצא לבית השריפה אז אפשר לומר שזה בגלל שהוא סובר לא בא יקירה איך לא באי הקירה כתוב נטמאו ונטמאו לכולעלמה צריך הקירה אלא חייב להיות שזה בכלל לא העניין של הקירה ולא הקירה. רבי ישמעאל בנו יוחנן בן ברוקה פשוט סובר כמו התנא הזה, איך קראו לו? כמו התנא הזה שסבר דברי רבא ברבוע שסובר שתמיד מחכים למחר ולכן אין לך פה שום ראיה לא אם צריך חקירה או לא יפה מאוד אלא מחברת כדי שאני מעיקרה יוסף בן חונאי שהוא בעצם סובר מצד אחד כמו רבי אליעזר שמה שאתה צודק לא בא יקירה וזה הפך באוטומט להיות שלמים ואז הקרבת את השלמים האלה לשם פסח כרבי אליעזר שפוסל ופסולו בגופו ולכן ישרף מיד ומה שכתוב במשנה לגבי שבת שפטור שמה הוא סובר כרבי יהושע שבאמת פטור כי תואה בדבר מצווה פטור נפלא ביותר מתוק מדבש אדרן הלך אלו דברים זה היה נראה קצת מסובך בהתחלה נכון אבל ברוך השם כשמסדרים את זה דבר דבור על אופניו פשוט הנחה של סיפוק טוב מה ראינו היום בואו נסכם את זה ואז זה יהיה עוד יותר ברור בעצם אתמול ראינו את דבריו של רב הונה בשם רב שהשם שניתק לראייה ושחתו לעולה כשר עלמה לא בי הקירה נקסט זהו זה הכל זה הכותרת על זה שאלנו כתוב במפורש שפסח ששחטת אותו בחול ואין לו בעלים וכולו וכדומה מה עושים איתו ישרף מיד ישרף מיד מה אני רואה מכאן שכן בעיה קירה כי אם לא בעיה קירה זה הפך להיות שלמים וכל הבעיה זה רק פסולו מחמד דבר אחר אם ישרף מיד סימן שפסולו בגופו זה נותר פסח עלמה בא יקירה יפה אומרת הגמרא תשמע א אלא באמת הרצה הגמרא שחתו לשם עולה רק אז זה יהיה כשר אבל שחתו סתם לא יהיה כשר למה כי בא היא עקירה כאן בעצם תרצנו עכשיו עכשיו פתחנו לשונית חדשה. יש לנו את הבחיה בר גמדה שהוא אומר במפורש שהקירה צריך רק במקרה של טומאה ובשאר מקרים לא צריך הקירה. מה הוא יאמר? ניסון להגיד שהפרישו קודם חצות יפה את העניין הזה של נראה ונדחה. אמרנו שלפי רב בעלי חיים כלל אינם נדחים. אמר פפא רבי אליעזרי שמה שבעצם לא בא יקירה וזה הפך להיות שלמים והשוחט שלמים לשם פסח חייב ופסולו בגופו ולכן ישרף מיד. אבל אמרנו זה לא מסתדר עם המשנה. ולכן אמרנו שזה יוסף בן חונאי שסובר כמו רבי אליעזר ובמשנתנו הוא יסבור כמו רבי יהושע. ניסים לענות תשובה נוספת שהיא באמת הייתה פנטסטית אם היא הייתה מסתדרת שרבי ישמעאל בנו ש רבי יוחנן בן ברוקה זה הוא כי הוא כותב במפורש תעובר צורתו לגבי הפסח אמרנו לא יכול להיות כי שמה כתוב גם טמא בעצם זה היה ההוכחה אבל אני מכניס את זה קודם כי שם כתוב גם טמא ובטמא ברור שצריך הקירה אפילו לפי רב חיה בר גמדה ולכן באמת אמרנו שהתשובה היא חייבת להיות כמו יוסף בן חוני ומה שאומר רבי שמע בן יושב יוח בן ברוקה כיוון שהוא סובר כמו תנא דבי רבא ברבוע שתמיד כל סוגי הפסולים לומדים מפיגול שנדחים למחר ורק לכן הוא אומר תעובת צבועתו בלי שום קשר להכירה הדרן הלך אלו דברים שיהיה בהצלחה לכולנו אשרכם תלמידי חכמים שנזכה לחזור על נלמד ולהמשיך הלאה ולסיים מסכתות וספרים אחרים להתראות מחר עם כל האמביציה והאנרגיה בפרק כיצד צולין [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: