העמוד היומי מסכת פסחים דף סט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סט עמוד ב

[מוזיקה] סור דף סט עמוד ב נתחיל בעמוד א' שורה אחרונה בעמוד אומר רבי כוסובה רב לזשה חתין וזר קני מי שארץ אנחנו צאים כאן באמצע הסוגיה לבאר את שיטת רב ליעזר רב לזר סובר שמכשיר מיצל דוחין את השבת ולכן במשנה אומר רב ליזר שגם ארכובוס ואבואוסב מחוץ לתחום של קורבן פסח שחל בשבת וצריך להביא את זה מחוץ לתחום למרות וזה איסור שבוס זה דוכה שבת ואילו רבי ישע ורב עקיבא חולקים עליו הביא רב ליזר הוכחה רבי עקיבא הוכחה לרב ליזר שזה אסור למרות שאת השחיטה של יסוד דורי שהתירו אבל את ההזהעה אבל את השבוסין של הרכבוס מחוץ לתחום יהיה אסור ואי אפשר ללמוד קלבו חומימר אם שחיטה היתרתה כל שקל שתטיר גם אבוה מחוץ לתחום מהזבה מצינו שאם חל שביעי של אדם טמא בשבת ביד בניסן וכעתי אם הוא יזהר עכשיו את ההזהה הזאת הוא יוכל להקריב קורבן פסח ולערב שירב שמשו הוא יוכל לאכול גם בקודשים אבל סובר אומר רבי קיבוה אתה הרי לימדת אותי רב ליזר שאסור לעזות והוא באמת לא יוכל להקריב קורבן פסח למרות שהזי רק שבוס אז אם ככה הוא הדין בשבוסין אחרים ומה אתה טמע שאם שחיטה דאורייס התרת לצורך קורבן פסח כל שכן שבוס אם תתיר הנה אתה רואה שהזוהל לא התרת וכעת אנחנו באמצע להבין מה הסברה באמת של רב ליזר לבוא ולאסור אז ה אומר בכוסוב הרב ליזר אין שכחת מזורקן על תמי שרץ דהיינו אם אדם טמא שרץ שבערב בזמן אכילת פסוחים הוא יכול לאכול בקודשים או בכל קורבן לערב הוא כבר ראוי או אם זה שביעי שלו יום השביעי לתהרוסוי הוא יזה כעת וטבול בערב הוא יאכל אז אם ככה הוא יכול לשלח את קורבנו וישחטו ויקריבו ובערב הוא יאכל את הבשר סובר רב אליעזר אסור כיוון שהוא לא ראוי אסור לו לשלוח את קורבנו ממילא כל שאילו ביוחד ניתחה בציבור אבד בטומה סובר רב לזר יש כלל כל שביוחיד איש איש כי אתומל הנפש שם מבואר שהוא עובר לעשות את הקורבן פסח בפסח שני אז מה שביוכי ניתחה דרשנו שבציבור אבדומה איש דווקא אבל ציבור יעשו בטומ וכל מי שדסה בציבור איס ביוחין וכל מי שד לי בציבור לי ביוכי דהיינו איזה סוג דברים אני אומר שהיחיד ידחל לפסח שיני דווקא דברים כאלו שהציבור היו עושים את זה כאן בפסח רישון ולכן הריילוס דיקולי ציבור הרלים נינו אמרנלאוקומו מאולו נפשיכו ואביד פיסכה אם רוב הציבור הרלים לא מתירים להביא פסח לארלים אלא יגידו להם תקומו ותמולו אז ממילא אם אדם יחיד אז אם הציבור פה לא מתאירים לו לעשות את זה בפסח ראשון אז יוחיד לא ידחה לפסח שיני אדם שהוא הרל הוא לא יוכל לעשות את פסחו בפסח שני אלא הוא צריך כעת לקום ולמול יוחינ מאמרינ לקום מאוהל ואביד פיסכה ולא שאתה נדח לפסח שיני ואילו עם אויל ועוביד אם הוא לא ימול והוא לא יעשה את קורבן הפסח אונש קורס אבל טומדיקולציבור את מינינו לא מדינן עליו אלוהב דבטומה יוחידנ מפוטו מה שאין כן בציבור מה שאין כן בטומא שאם כל הציבור או רוב הציבור טמאים אז אני אומר הציבור יעשו כעת בפסח רישן בטומ אז על זה נאמר שהיחיד עובר לעשות בפסח שני ממילא אם הוא עובר לפסח שני זאת אומרת הציבור אנחנו לא אומרים להם תקומו ותזו עליכם אם רוב הציבור כעת נמצאים ביום השביעיל לתארוסון הם יכולים לעשות את זה בטומ ולא אומרים אתם צריכים לעזות כדי שזה יבוא בטהרה. אז גם יוחיד שנמצא במצב כזה בפסח ראשון הוא ידחה לפסח שיני. כי זה מצב שכשבציבור יש מצב כזה עושים את פסח ראשון כמו שזה בטומ אז היוחיד שהוא במצב כזה לא אומרים לו תקום ותזה אלא הוא ידחל לפזח שני. ממילא לכן סובר רב לזר שהזוה הזאת לא דוחה שבת ואין אוכנמה הוא יעשה פסח שני אומר לרבונבר לארובה והרי פסח שני דליסה בציבור ויסה ביוכין הכלל הזה לכאורה הוא לא נכון כיוון שפסח שני אין בציבור לא שייך איך אתמצא שציבור ידחל לפסח שני ובכל אופני זה ביוחד ואתה אומר שכל דבר שיש בציבור יש ביחיד אין בציבור אין ביחיד אומר לי שאני דאובד ציבור ברישן דהיינו הסיבה שאין פסח שאיני בציבור כי אם זה היה בציבור אז הם כבר היו עושים את זה בפסח ראשון אם היה טומ בציבור אז הם היו עושים פסח ירשוים ולכן אין את זה בציבור פסח שני אבל יוחיד שכן ניחה ולא עושה את זה בפסח ראשון אז אין חנמיה הוא יצטרך לעשות את זה בפסח שני זה הסיבה שפסח שני שייך ביוחית ולא בציבור אומר רש"י אנוכנמי ולפי זה אם יהיו רוב הציבור זווין אז זה נוחנה אנחנו לא נאמר בכזה מקרה הרי לא הותרה טומה טומת זיבה בציבור ואם יש מיוט תמי מייסים ורובם זווין אז לא יעשו לו את הראשון ולוט השני כיוון שהציבור לא עשו בראשון כיוון שרוב הציבור היו זווין וזווין לא עושים בטומ אז ממילא בכזה מקרה היחיד לא ידחל לשני מיסיב ציבי יכול לא יהיה עונש קורס אלא שאיה בדרך חויקור דווקא אדם שיכל לשחוט את הקורבן פסח הוא חייב קורס אם הוא היה טהור או שהוא לא היה בדרך חויקו לא היה לו את הפטורים שהתורה אומרת שאז הוא יכול לעבור לפסח שני הרי לו טמי שרץ הוא ש כל הטמי מנין מנין כאלו שיכלו לעשות מעשה ולהיטאר כמו הרל שיכל למול שרת שיכל יכל להתאר והוא הוא היה יכול לאכול בערב הוא שאה כל הטמאים טמאים שהם יש להם טומאת ערב ויכלו להתאר ולהיות ראויים לערב מניען שגם הם לא יהיה להם עונוס קורס תמיד לא מביא איש מזה אני מרבה שגם הם אם הם לא עשו את הפעולה כדי להיות ראויים לקורבן פסח כעת הם לא עוברים על קורס מדקו מדעת מי שרץ כוסבשר מזגנתמי שרץ אם אנחנו מביאים דוגמה כאן של טמי שרץ ואנחנו צריכים פסוק לרבות לנו שלמרות שהוא היה משרץ ויכל להיטאר בכל אופן אנחנו אומרים שהוא לא עובר על איסור קורס אז לכאורה אנחנו אומרים מביאים פסוק שהוא עובר על איסור קורס ליכול לא יהיה אנושכרסט אלא שהיה טהוב שלא היה בדרך חויקו הרי לו טמי שרש כל הטמי מנין שגם הם סליחה שיהיה להם איסור כר תמיד מהאיש באים לרבות אותם שכיוון שהם לא באו ועשו את הפעולה להיות מוכשרים אז הם יהיו יהיו בגדר כורס ויהיו חייבים על כך שהם לא הכשרו את עצמם לקובן פסח למרות שכעתי הם לא ראויים הם מרלים הם טמאים אבל למה לא פעלתם למה לא מלתם למה לא נטערתם והייתם ראויים מי זה קומה דעת מי שארץ שחתן וזרג על תמי שארץ משמע שהתנה של הבריסה סובר שבתור טמאי ארץ כאל אסור לשחוט הוא לא יכול להביא קורבן ולכן צריך פסוק לרבות לנו שלמרות שהוא לא יכול להביא את הקורבן כשהוא עדיין טמא שרץ בכל אופן אומר הפסוק הוא בגדר של חיוב קורס די שחת ממזור קנת משרץ אם היינו אומרים שהתנס עובר שכן שוחטים וזור קינת משרץ לא מליל להדו עליי היינו טוער לכאורה ודאי שאחד כזה הוא ודאי בגדר כמו טהור כמו כל אדם רגיל ודאי שהוא יהיה חי קורבן פסח ואם הוא לא מביא הוא יהיה בקורס. הרי איזה סיבה יש לך להתפטר? אתה יכול ללכת למקווה ותהיה ראוי לערב לאכול ומותר לך לשחוט ולזרוק עליך כאשר אתה טמא כעת. אז אם כן וכיח שעת סובר שאסור לשחוט ולכן צריך פסוק לרבות שאפילו שאסור לשחוט כעת שהוא דמיש ארץ בכל אופן אנחנו אומרים שיהיה עליו חיוב קורס עלמה אף על גם זהלא יחוזי רומי חיוב ועלי אז רואים שלמרות שאי אפשר כעת לזרוק עליו אי אפשר כעת להקריב עליו קורבן פסח בכל אופן הוא נחשב בר חיוב ויהיה עליו קורס ואף אגב דליסה בציבור יש ביוחיד והרי הנה אנחנו רואים דוגמה שאין את זה בציבור כיוון כן שאם היה רוב הציבור טמאי שרץ היו מקריבים את זה בפסח ראשון ובכל אופן ניסה ביוחיד שאנחנו אומרים שכעת הוא לא עובר לפסח שיני אלא הוא בקורס על כך שהוא לא הקריב את קורבן הפסח פסח ראשון אז אנחנו רואים מקרה שאין אותו בציבוב ויש אותו ביוחיד אלא אומרוב כוסוב הרב לזר שוחדין וזורקין על דמי שרץ אז הכלל שאמרנו הוא לא נכון מה שרבי רצה להסביר את דברי רב לזר מה החילוק בין הרל לבין לבין ב בין הרל שאסור שיש עליו חיוב והוא בעונש קורס לבין הזוה שהוא יהיה אסור בהזוה בשבס ולא נתח בשבילו את השבת החילוק שהביא רבי ניתחה ובא רובב ואומר חילוק חדש אלא אומר רב וכוסב הרב לזר שחטין וזר כנל דמרץ באמת אדם שהוא דמרץ הוא יכול להיות טהור לערב שוחטין עליו ו דיל את ממש בשביעי שלו גם כן שהוא ראוי לכך אז למי לאכילה אכילסוכים לו מעקב גם תמי מיס ושביעי שלו הוא גם כן כמו שרץ שהוא יכול להיות ראוי לפסח ראוי לזמן של אכילס פסח לערב רק מה אנחנו רוצים לבוא ולעזות בשבילו ואנחנו אומרים למה לפי רב ליזר שלא נזה כדי שיהיה בו מכשיר מצווה והם דויכים אתס השבס הסיבה היא שאין אין לי סיבה לבוא ולהזות הרי האכילס פסח לא מעכבת ממילא מה יקרה אם הוא לא יזה לשחוט עליו אפשר אז קורבן פסח כביכול הוא הקריב על ידי שהוא שלח את זה על ידי שליח לאכול זה לא מעכב ולכן דבר שלא מעכב את הקורבנות לא דוכים בשבילו שבת אומר לדבר בדרובה אם כן נמצא פסח נשחט שלא ילאכלו יוצא שאתה שוחט את קורבן פסח לכאלו שלא יאכלו את הקורבן כי הם לא יזו ממילא הם לא ראויים בערב אומר לי שלא לא לאכל ולכל לזוקן דלא חוזי אבל אם דחוזי תיקון דלא מתקן דינו יש הבדל אם הוא ראוי או לא ראוי בזקן וכולי הוא לא ראוי לאכול ממילא זה באמת נקרא שלא יהיה לאכלו אבל כאן הוא ראוי לאכול הוא מסוגל לאכול כל הבעיה היא שהוא לא ראוי מצד שיש לו מפריע חיצוני מפריע אחר שזה הטומ שנמצאת עליו ולכן זה לא נקרא שלא יהיה לאכלו אז אם כן זה הסברה של רבי ליעזר רבי אליעזר סובר שלא מתירים לעזות בשבת למה כיוון שאין עניין כי החילה שכחילים לא מעקווה ממילא לכן ששוחטים וזורקין עליו כעת שהוא טמא והזוהר רק טועיל לנו שהוא יוכל לאכול קודשים בו את הפסוכים בלילה וכיוון שזה לא מעכב אז לא מתירים בשביל זה את המכשירים לצווה כלל אומר רב עקיבא אמר רב עקיבא מה שאפשר לעשות מערב אפשר בס לא דוחה שבת מה שאי אפשר דוכה אומר בדומר לו לוחק רבקה ותננה מגבי מילג גבנה כלל אומר רבקי גם שם במשנה בשבז מובא כל מלוכ שאפשר לשומר שבס אין לו דוחס השבוס מילה שאי אפשר לשמ שבס דוחה השבת המילה עצמה אי אפשר לעשות אותה קודם זמנו דווקא בשמינים ממילא אם זה חל בשבת זה דוכה אבל שער המכשירי מצווה יכלו לעשות מרבש וזה לא דוכה ואמר רב יודמ רב הלוכרב קיבה גם שם רב הורה שהלכה כרב קיבה הוא צריכה צריך רב להורות בשניהם שהלכה כרב קיבה ויש מגבי פסח אוסד מצווה לא ידוכו שבס משום לאכסו על ה-13 ביס פסח אין את המושג שיש בברית. בברית בפרשה שהקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם על מילה כתוב שם 13 פעמים את המילה ברית מראה על חשיבות העניין ממילא זה הסיבה הייתי אומר שלכן זה דוכה שבת אבל מילד נכנסו עלי ה-13 בריסמליחי הייתי אומר שלגבי מילה אז גם מכשיר מצווה שאפשר לעשסמר שבס זה כן יתחה אז לכן צריך רב לבוא ולומר עלוכה כרבי עקיבא שרק מה שאי אפשר לעשות דוכה וישמאסוד מכשיר מצווידו שבס הייתם דווקא במילה כיוון שלי כקורס אין שם קורס לכן המכשירי מצווה שיכלו לעשות מרשב לא דוכה אבל פסח דיק קורס אם לדח צריכה אומרת המשנה אמוסי מביא חגיגו אימוי ביחד עם הקורבן הפסח לפעמים היו מביאים קורבן חגיגה וזה נקרא חגיגס יד יש חוץ מזה קורבן שנקרא חגיגס תסבוב שזה היו מביאים בשלושת הרגלים ביום טבישון ואם לא אפשר להשלים את זה במשך הרגל אבל חגיגה יד לזה אנחנו עוסקים כאן במשנה ומתי מביאים את זה? בזמן שהוא בא בחול דווקא בימות החול אבל לא בשבס כדי שלא יצטרך לשחוט עוד בהמה בשבת בטייר דווקא כשזה בא בטהרה אבל לא מרבים כשזה בא בטומא עוד שחיטות של קורבנות בטומא ובמות דווקא כאשר הבשר הוא מועט ביחס לאנשים שמנויים על הקורבן ולכן כדי להרבות בבשר שהפסח יהיה נאכל על הסובע אז שחטו עוד קורבן וכך אכלו כולם מהחגיגה והפסח נאכל על הסוב נראה בגמרא למה ובזמן שהוא בבס במרובה או בטומאה אין מבין ממ חגיגה אם זה אחד מהמקרים חסר או שזה בא בשבס או שיש לנו בשר מרובה או שזה בא בטומה אז לא מביאים את החגיגה חגיג אוסבו מן הצון מן הבוקו מן הכבוסים מן האיזים מן הזכרים מן קיבש מנח שניים בלי לא יכול דלא יקורבן פסח שהוא בא רק מן הצוין ו רק מהכבשים וה ולא מהבוקר ורק מזכרים ונאכל חלת קורבן פסח רק ללילה אחד מה יתנדקטוני חגיגה שואלת הגמרא המשנה מתחילה הם עושה מי וחגיג מוי הרי המשניות הקודמות עוסקות בקורבן פסח משניות הבאות חוזרות לעסוק בקורבן פסח איך איך נכנס פה פתאום חגיגה אם מבין מה יתנ דקטוני חגיגה אונה הגמרא תנרקובוסבוס דלדוכי שבס דיברנו במשנה הקודמת על השבוסין של להביא את הקורבן שזה לא דוכה שבת קטוני נמי ועל זה מבין שגם גם חגיגה לא ידוך שבס לא חיקומה מבין חגיגה ב שהוא בא בחול בטיירו ובמואות דהיינו גם חגיגה רק אם זה בא בחול אבל בשבת זה לא דוחה את השבת ולכן לא יביאו קורבן חגיגי אומר הבשי שמאמינו חגיגסבו סולב חוייבוי לכאורה כל קורבן חוייבו שקבוע לאיזה זמן אז זה דוכה שבת אם אנחנו רואים שחגיג הסוד לא דוכה סימן שזה לא חובה דיסל כדי כד חובת בשבת תס במרוטס בטומאה למה אנחנו מביאים שרק ביחטצה מסוים מביאים את חגיגס יד והכריח שזה לא חובה ובמי ובמי מי ומיתי מאסיה למה באמת כשיש לנו בשר מועט אז למה מביאים את זה מה הבעיה עיקר שיש כזית מקורבן פסח לכל אחד כדי תניה כמו שכתוב הבריסה חגיגו הבוא עם הפסח נחיל תחילו כדי שיהיה פסח נאכל על הסביבה יש הלכה שאדם צריך לאכול קורבן פסח מלשון של בצורה של מלכים ולכן אנחנו כדי שיהיה נהנה באכיל לא סובצורה חשובה אז זה נעשה כשזה על הסויבה לכן שיאכל קודם מהחגיגה ורק אחרי זה על הסבה יאכל מן הפסח אז אם כן ראינו כאן לגבי רב ליזר שמצינו שבהזוה הוא סובר שלמרות שתמיד מכשירים מצד דוכים שבת אבל הזוהל לא דוחה שבת אז רבי רצה לחלק בן הרל לומר שיש הבדל בין הרלזוה. זאת אומרת הכלל הוא שתלוי אם הוא בר חיובי או לא בר חיובי. ובהזוה יש פה בעיה בגברה אז הוא לא בר חיובי. אז למה בארל רבי לזר סובר שהוא כן שקורס? כיוון שאומר רבי הכלל הוא כל שילו ביוחי ניתחה. הכל תלוי מה קורה בציבור אם יש ציבור בפסח ראשון במצב הזה? אם הציבור יעשו את הקורבן במצב הזה אז גם היחיד ידחה לפסח שני אבל אם הציבור לא יעשו אז הוא לא ידחה כלומר אם הציבור יעשו בטומא אז היחיד נתחל לפסח שיני אז יצא שהוא לא שלא אומרים לו תקום ותזה כמו שציבור אם הם טמאים לא אומרים להם תקומו ותזו גם אם זה שביעי שלהן אלא הם יעשו בפסח ראשון אז גם יחיד לא אומרים לו תקום ותזה אלא הוא לא יעשה פסח ראשון הוא לא מחוייב בכך אבל הרל, כיוון שאם רוב הציבור הרלים אומרים להם תקומו ותמולו, כי אם לא לא תוכלו לעשות פסח ראשון אז גם היחיד מצווה לקום ולמול. שאלנו מזה שאנחנו רואים שהכלל הזה הוא לא נכון ורוב בא ואמר שהסיבה היא באמת שסובר רב ליעזר שמותר לשחוט ולזרוק על טמי שרץ. ואם כן כל העניין של הזוז זה רק כדי שהוא יוכל לאכול מהקורבן פסח. האכילה לא מעכבת למרות שאסור לשחוט שלא לאכלוב זה דווקא אם הם לא ראויים לאכילה פה ראוי לאכילה רק יש תיקון שחסר לו משהו לא טהור ולכן זה לא נחשב שלא יהיה לאכלוב אמרנו רב אמר שהלכה כרבי עקיבא שמכשיר מצסר שבס אינם דוחים שבת והוא כפל את ההלכה הזאת גם בעניין של קורבן פסח וגם במילה ואבנו צריכוסה כיוון שפסח זה חמור יותר יש קורס ומילה זה חמורה יותר שיש שמה 13 בריסויס ולכן צריך בשניהם להשמיע לנו שזה לא דוכה שבת המשנה הביאה שחגיגו בא רק במקרה שהוא בא בחול ובטהרה ו במועות שיש שמה קצת בשר אבל אם לא אז אנחנו אומרים שלא מבין קורבן יד והגמרא הביאה למה כיוון שזה לא חוייבו ממילא לכן זה לא דוכה בכל הפעמים זה לא מקום רגיל שקבוע על איזה זמן וזה חוייבו למרות שקבוע על איזה זמן אבל זה לא חוייבו למה זה נכנס כאן אגב המשנה הקודמת שאמרנו הקובוס ווסוי שהיא לא דוחה שבת אז מביאים שגם חגי סיד לא דוחה שבת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: