העמוד היומי מסכת פסחים דף סח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סח עמוד ב

דף ס עמוד ב דבר ראשון לפני שמתחילים אזרת מסע מתוק ברמה גבוהה העמוד שלפנינו באמת עמוד מתוק מדבש הולך לדבר גם על כל העניין של התורה של מתן תורה מה המשמעות של היום הזה מה היום הזה נתן לנו באמת כל כך הרבה דברים נפלאים שיעיפו אותנו גבוה בעזרת השם ויתנו לנו מבט מחודש על התורה ועל מה שהיא נותנת לנו. מעבר לכך, בואו ניקח מסר. רבי יוסף אנחנו נראה בחג השבועות היה מבקש, קחו לי עגל הטילטה, תכינו לי עגל שלישי לבטן מובחר, תכינו טוב. ולמה? כי אילווה יומה אם לא היום הזה של מתן תורה, כמה יוסף איקה בשוקה היה כל כך הרבה אנשים יוסף בזכות התורה הקדושה שאני לומד הגעתי לדרגה של רב יוסף. כל כך הרבה כולמוסים, מיליארדי מסרים אנשים לקחו מהמילים הללו, אבל אני רוצה לקחת אחד שבאמת יכול להיות כיף לכל אחד מאיתנו. רב יוסף מגיע ואומר לך אדוני היקר אתה מכיר אותי כרב יוסף רבי יוסף כזה שכתוב בגמרא שהוא המורה שהוא שלאב את אש קודש כידוע לנו שכל המורה שמוזכר בגמרא היה יכול להחיות מתים עד כדי כך אומר לך רב יוסף מה אתה חושב שאני אדם גדול שנולדתי על ההר שיש בי משהו מיוחד שונה ממך לא ממש לא אני בדיוק כמוך אני בדיוק כמו יוסף מהשוק אני כמו החנווני כמו המקולטניק כמו המוכר פיצוחים רק מה אילה והיומה יש לי את היום המיוחד הזה את את היום שבו החלטתי להידבק בתורה וזה מה שהפך אותי להיות רב יוסף והוא פונה לכל אחד מאיתנו ואומר איפה שאתה נמצא ואיפה שנמצא נמצאת הסביבה שלך בשוקה בשוק בעבודה ברחוב בעסקים לא משנה בכל אחד מאיתנו יש את הפוטנציאל להחליט את האי יומה את אותו יום מכונן שבו הוא יחליט שהוא נדבק בדבקות התורה שהוא נכנס לתוך הועלה של תורה משקיע ומצליח זה מה שרבי יוסף מגיע לומר לנו הילה ויומה כמה יוסף יקה בשוקה הייתי אדם פשוט. רק התורה היא זה שגידה אותי, היא זה שרוממה אותי, היא זה שהפכה אותי להיות מי שאני. ועוד דבר קטן, אנחנו נראה דבר מדהים שבעצרת כולם מודים. זאת אומרת, גם התנאים שנחלקו מה קורה לגבי ימים טובים אחרים, בעצרת כולם אומרים חייבים לאכול ולשתות. ולכאורה לא מובן. חג השבועות זה החג שבו קיבלנו את התורה. תעשה תענית דיבור, תעשה תענית מלאה מאכילה ושתיה, תלמד מהבוקר עד הלילה. אבל התשובה היא שממש לא. התורה שקיבלנו היא תורת חיים. היא לא תורה שניתנה להיות מנותקים מהחומר, היא תורה שנועדה לקדש, לרומם את החומר. ולכן דווקא בחג השבועות נאכל ונשתה בדברים מובחרים ומשובחים. למה? כדי להמחיש את זה כמה שיותר. שהתורה שניתנה לנו היא כשאנחנו עוסקים בחומר כי אין לנו ברירה. כולנו עוסקים בחומר, כולנו אוכלים, כולנו צריכים לצאת לעמול על המחייה ועל הכלכלה ועדיין להיות דבקים באילן הדכה בתורה הקדושה. אומרת הגמרא הקדושה דף ס עמוד ב ואנחנו מתחילים ממש בתחילת העמוד בשורה הראשונה והקטר חלביו ראינו שהקטר חלב ויבריו של הקורבן הפסח דוחים את השבת זאת אומרת הם נעשים גם כן בתוך השבת על אף אומרת הגמרא שבעיקרון אין שום בעיה שאתה מקריב קורבן את חלביו ופדריו שזה גם סוג של חלב איבריו להקריב בלילה שלאחר מכן ואם כן מה הבעיה תקריב את הקורבן בפסח כי שחיטתו דוחה את השבת אבל את מה שאפשר לעשות במוצאי תעשה לאחר מכן כן תני אמר רבי שמעון בואו רואה כמה חביבה מצווה בשעתה לא לעכב את המצווה לעשות אותה מיד בזמנה שהרי הקטר חלבים ואיברים מופדרים כשרים כל הלילה ואם כך למה אתה עושה את זה על חשבון חילול שבת חכה תעשה את זה לאחר מכן ובכל אופן אין ממתינים להם עד שתכשך בעיקרון זה כשר רשי מביא את הפסוק על מוקדה על המזבח כל הלילה אפשר להקטיר את זה כל הלילה בכל אופן אתה אומר לי תקטיר את זה מתי עדיין בתוך היום עדיין כשיש אור כשהשמש עדיין לא שקה ועדיין שבת. אם כך אתה רואה עד כמה חביבה מצווה בשעתה. ראינו הרכבתו ואהבעתו וחתיכת יבלתו. אם יש לה פסח יבלת והוא לא כשר כך להקרבה צריך לחתוך אותה. אז ראינו מחלוקת האם זה דוחה את השבת או לא. תנקמה אומר שלא. רבי אליעזר אומר שדוכה את השבת. שואלת הגמרא ורמינו חותחין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור. זאת אומרת לגבי חיתוך יבלת ביד שבייד זה רק כי איסור דרבנן כתוב במפורש שבמקדש מותר ומבינה הגמרא שהוא הדין לצורכי המקדש זאת אומרת גם לקורבן הפסח שהוא מגיע למקדש יהיה מותר ורק בכלי אסור זאת אומרת ביד שזה עניין של דרבנן מותר ביד אבל לא מותר רק במקדש אבל לא במדינה ובכלי אסור בשניהם בעלי הזיכרון אחד עוד זוכרים את המשנה הזאת מסוף מסכת עירובין ואם כך אנחנו רואים במפורש שמותר לחתוך את היבלת במקדש ולמה תנקמה אצלנו במשנה אמר שלא חותכים את יבלתו שהיא לא דוחה את השבת אגב רש"י מיד מציין אפשר לתרץ בפשטות זה שיטת רבי אליעזר במסכת אירובין שיטת רבי אליעזר שמותר כמו שהוא אומר אצלנו במשנה או אומר רש"י ממש לא רבי אליעזר מתיר אפילו בכלי במשנה שמה עוסרים בכלי ולכן זה לא יתכן שזה רבי אליעזר נפלא אם כך איך יתכן שתנקמה אומר כך ויש משנה אחרת בערובין שונה שאומרת שחותחים את היבלת עונה הגמרא שני שני המוראים נחלקו בהסבר המשניות, רבי אלעזר ואבי יוסי ברחנינה. אחד אמר, אני לא אני לא יודע מי אמר מה, אבל התשובות היו כאלו. אחד אמר, "אידי ואידי ביד, שתי המשניות מדברות על היד." זאת אומרת שאתה חותך את זה ביד, שזה רק דרבנן, שזה רק שבות. ושימו לב, שבות לא הותרה במקדש. כך הוא סובר. הבלכה ביבשה. מה שכתוב שאסור כיוון שזו יבלת לכה, אסור מדין גוז, לכן אסור להוריד את היבלת ושבות לא הותרה במקדש. ומה שכתוב מותר אבא יבשה ברגע שיבשה אפילו משום שבות לקה אומר רש"י זה לא נקרא בכלל זה נפרח זה מיד יורד זה לא נקרא שוט ולכן התירו זה תירוץ ראשון ואחד אמר ידי וידי בלכה ולא קשיה הביד בכלי זאת אומרת מה שכתוב שמותר זה ביד כישבות הותרה במקדש זה היה כיסור דרבנן ומה שכתוב אסור כיוון שזה בכלי נפלא ביותר אם כך שתי המוראים האלה בעצם נחלקו באירוע מהותי האם שבוות הותרה במקדש או לא זאת אומרת ברור ששבוות הותרה במקדש אבל פה זה שבות שיכלת לעשות את זה מאתמול למה אתמול לא בדקת את הפסח וחתכת את יבלתו ולכן אומר המנדמר הראשון שבאמת שבות כזו לא נדחת במקדש שואלת הגמרא ולמנד אמרה בידה בכלי מה הייתה מה לא אמר אידי ואידי ביד ולא קשה בלאכה ביבשה יש לך עוד אופציה להסביר את הגמרא את המשניות למה לא אמרת כך אונה הגמרא אמר לך יבשה מפרח פריך רשי אומר זה לא נקרא חתיכה זה לא נקרא לחתוך את היבלת זה פריך זה נפרח בציפורן וברור שאם מדברים מד על חיתוך מדברים על על יבלת לכה ולכן אני חייב להגיע לתשובה של א ביד א בכלי שואלת הגמרא אז למן ד אמר השני למה הוא מתעקש לומר ולמנד אמר אידי ואידי ביד ולא קש בלאכה באבשה מה הייתמה לא אמר אידי ואידי בלכה ולא קשיה ביד בכלי תגיד את ההסבר של האמורה השני עונה הגמרא אמר לך כלי הקטניה תמים בכלי כאן וכאן אסור יפה בכלי כתוב במפורש שאסור ולכן אני לא יכול לומר לך שמדובר בכלי ואידך השני שואל איך הוא יכול להסביר שמדובר בכלי הרי כתוב במפואה שבכלי אסור אומרת הגמרא דקתני כלי אחה פלוקד דרבי אליעזר ורבי יהושע אתה לאשמינן זאת אומרת בעיקרון אני נשאר בלי לכתוב שום דבר על כלי ובאמת בכלי אסור מה שכתוב אצלנו במסכת כתוב לגבי כלי זאת אומרת במסכת עירובין באמת כתוב שאסור בכלי למה אני צריך לכתוב את זה פעם נוספת זה סך הכל מגיע כדי להדגיש לי את המחלוקת פה במשנה שלנו בין רבי אליעזר לרבי יהושע שהם נחלקים כאן לגבי מכשירים שאפשר לעשותם מאתמול האם זה זאת אומרת ברגע שהשחיטה נדחתה האם גם אלו נדחו לכן אני מביא את זה באמת פעם נוספת אבל עדיין אני יכול לתרץ של א ביד אה ואה בכלי עליו שכתוב פעם אחת כותבים את זה פעם נוספת כדי להדגיש את המחלוקת כאן בעניינינו יפה בעצם אם אנחנו נחזור למשנה היה את רבי אליעזר והיה את רבי יהושע רבי אליעזר אמר דבר אחד פשוט אם שחיטה שזה דאורייתא דוחה את השבת בשביל פסח בטח שהדברים הקטנטנים האלה של הרכבתו הבעתו מחוץ לתחום וכאלה רבי יהושע הגיע ואמר לו מה פתאום אני אוכיח לך ביום טוב לדוגמה התירו לבשל התירו לשחוט דברים שהם דאורייתא ומצד שני לא התירו להביא מחוץ לתחום וכאלה שזה דרבנן אז אל תש זאת אומרת אל תיקח באופן בטוח וודאי שאם יתראו דאורייתא יתרו גם דרבנן עכשיו במשנה רבי אליעזר דחי דברי רבי יהושע אומר אתה מדבר לי על מה על אכילה ביום טוב זה רשות אז התירו רק דאורייתא ולא דרבנן אבל צורך הפסח זה מצווה אם התירו דאורייתא בטח שיתירו רבנן אומרת הגמרא הקדושה ואם כך אמר בעצם מצטטת הגמרא אמר רבי אליעזר מה עם שחיטה ואם ככה מה תשובתו של רבי יהושע בעצם רבי יהושע יוצא פה כאילו נעלם דום רבי אליעזר אומר לו אתה מביא לי יום טוב יום טוב זה רשות אונה הגמרא רבי יהושע לטעמידמר שמחת יום טוב נ ממצווה יש מצווה לאכול ביום טוב ואם כך אני לא מביא לך הוכחה מרשות אני מביא לך הוכחה ממצווה דתניה רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא אוכל ושותה או יושב ושונה זאת אומרת אתה אתה לא מחוייב לאכול. אתה יכול כל היום לשבת וללמוד כמו שנראה שכתוב הצרת תהיה לכם. כתוב כתוב מבחינה אחרת כתוב שצרת להשם ואני הוא אומר תשמע אתה יכול רק ללמוד מקובל עליי אתה יכול גם רק לאכול אתה צריך להנג את היום טוב אתה תבחר באיזו צורה לעשות אותו ולכן אוכל ושותה או יושב ושונה רבי יהושע אומר מה פתאום חלקהו חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש אתה חייב גם להתפלל וללמוד נפלא ביותר אתה חייב גם להענג את עצמך במאכל ומשתה ואמר רבי יוחנן שניהם קרא אחד רשו כתוב אחד אומר זה כתוב לגבי שביעי של פסח הצרת להשם אלוקיך הכל יהיה מקודש ומרומם רק להשם וכתוב אחד אומר זה נכתב לגבי שמחת תורה הצרת תהיה לכם זאת אומרת לכם לכל צורקכם תהנה תאכל תשתה תישן תנוח רבי אליעזר סבר או כולו להשם או כולו לכם זכותך לבחור לעצמך איך לחלק את זה אתה אוהב את התורה תשב כל היום תלמד אתה אוהב לאכול תשב כל היום תאכל ואילו רבי רבי יהושע סבר לו חובה חלקהו חציו להשם וחציו לכם ואם ככה רבי יהושע סובר שהאכילה ביום טוב היא מצווה. אז הראה שהוא הביא לרבי אליעזר לדבריו מיום טוב זה לצורך אכילת מצווה. ובכל אופן אתה רואה שמה שהותר דברים דאורייתא ולא דרבנן. ואם כן יש לו ראיה גם לפסח. הבם סימן. עכשיו אנחנו הולכים לדבר על הבם שזה בעצם שבועות א שבת ופורים. זה בערך הסימן אבל זה הרעיון. אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת. עצרת שמדובר פה זה עצרת של התורה. זה חג השבועות דבין מילחם. ברור ופשוט שבעצרת חייבים גם כן להנות. זאת אומרת גם רבי אליעזר שאומר תמיד תלמד בעשרת הוא יבוא ויאמר אתה חייב גם לאכול מה הייתה יום שניתנה בו תורה הוא זה יום שניתנה תורה ואתה חייב להראות שאתה שמח בה זה יום שניתנה בו תורה ואדם הנה רש"י אומר להראות שנח הוא מקובל יום זה לישראל שניתנה תורה בו זה לא הגיע בכפייה זה לא הגיע בעצבות לך קנה עוגות גבינה קידוש חל כמו שצריך אמר אבא לא רק בשבועות הכל מודים בשבת דבין מילחם מה הייתמה וקראת לשבת עונג בשבת אומנם לא כתוב תובסרת תהיה לכם וכדומה אבל מובן מאליו שהשבתות ניתנו שיעסקו בהם בתורה וגם למאכל ומשתה כיוון שבוקראת לשבת עונג הנגו במאכל ומשתה אמר רבי יוסף הכל מודים בפורים דביעיננה מילחם מה הטעם ימי משתה ושמחה כתיב כמובן לא להחסיר תורה גם ללמוד תורה אבל גם לחגור כמו שצריך משתה ושמחה מספרת הגמרא אמר ברבינה כולשת ויתי בתעניתא היה שבתענית חלק אומרים שהוא ישב בתענית חלק אומרים שמרוב לימודו הוא נגרר בלימודו ותכלס לא אכלום לבר מעצרת ופורה ומעלה יומה דכיפורה שבועות פורים וערב יום כיפור ומסבירה הגמרא למה בדיוק בימים הללו הצרת כיוון שזה יום שניתנה בו תורה וראינו צריך להיות שמחים ולאכול ולשתות פורה היה בפורים ימי משתה ושמחה כתיבים ומעלה יומדכיפורה יש עניין מיוחד לאכול דתני דחיה ברב מדיפתי והניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש כך כתוב על חודש תשעי בתשעה לחודש כל ברדת שיבדוק בלוח השנה יראה מיד שהעינוי הוא בעשירי לחודש בי' וכי בתשעה מטענים והלו באסירים מתענים אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשי ועשירי עד כדי כך כאילו התענת גם תשיעי וגם עשירי ואם ככה אנחנו רואים שיש חובה מיוחד חובה מיוחדת לאכול ביום הזה ולכן מר ברידרנה שישב בתענית כל השנה בימים הללו לא ישב בתענית מספרת הגמרא רב יוסף ביום הדעצרת בשבועות אמר אהבדי לי עגל לטילטא תעשו לי עגל משולש מובחר הוא מובחר ומשובח אמר היא לא היום הדקגרים אם לא היום הזה כמה יוסף איקה בשוקה ולכן הוא כל כך שמח והשתבח ביום הזה ורצה שיכינו לו הגלטילתא מספרת הגמרא הרב ששת כל תלטן יום מאדר תלמודי היה חוזר על כל תלמודו ותלי וקאי באיברה דדשה הוא היה עומד במבטן הדלת למה דווקא שם יש על זה הרבה פשטים אבל שמה הוא היה נאמד ואמר והיה אומר לעצמו חדי נפשיי חדיי נפשיי לך קראי לך תנאי זאת אומרת אני אוהלתי לעצמי הוא לא הרגיש שהוא עשה פה משהו בשביל הקדוש ברוך הוא אומר עשיתי עשיתי פה משהו בשביל עצמי. קניתי תורה, התקדשתי, התהרתי, התרוממתי, הזדכחתי. כך הוא היה אומר לעצמו. שואלת הגמרא, התורה זה לעצמך? איני ואמר רבי אלעזר אלמלא תורה, לא נתקיימו שמיים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי. זאת אומרת הכל, אתה לא דואג לעצמך מזכך את עצמך. אתה פשוט מנהל, מחייה את העולמות. אתה בורא עולמות בכל רגע שאתה לומד. אז מתאים לומר לך תנאי, לעצמי, מה פתאום אתה כל העולם חי בזכות? זה שיושב ולומד. אונה הגמרא מעיקר כיני שדעת נפשי יעבוד זאת אומרת מציאות אדם עושה את זה לעצמו ואדם קל לו גם לומר שזה לעצמו וזה נכון שכל האופנים והשרפים וגלגלי השמיים והכוכבים והמזלות הכל סובב סביב זה שלומד תורה אמת אבל מעיקר בהתחלה כשאדם מתחיל ללמוד או יש אומרים שבאמת ככה זה בהתחלה כל בן אדם חושב על עצמו אחרי זה שאתה באמת התורה מזכת מתארת אותך אתה כבר יכול לחשוב גם על השו הגמרא הקדושה אמר רב רשי ולמי דקה אמר רבי אליעזר נמי יום טוב רשות זאת אומרת אנחנו בעצם הבאנו פה את כל ההסבר שרבי יהושע סובר שיום טוב זה דאורייתא יפה אבל הוא אומר גם אם עדיין ישאר בטענה שיום טוב זה רשות עדיין יש לי מה אתה אמרת אתה מביא לי ראיה מי אתה רבי אליעזר מה אמרת שאם התרנו שחיטה בטח שנתיר שער דברים לא ומה היום טוב שהתיר בו מלאכה של רשות לא התיר שבות שאמאה הוא התיר מלאכה של רשות זאת אומרת לצורך רשות לא שחיטת קורבנות בישול לאנשים לאכול בכל אופן התרתוב בכל אופן לא התרת יחד עם זה שבות כמו להביא מחוץ לתחום וכדומה שבת שלא התיר בה אלה מלאכה של מצווה רק של קורבנות אינו דין שלא תתיר שבות שאימה אז בעצם רבי יהושע גם אם ישאר בעניין הזה שזה רשות עדיין יש לי לומר לך פה הוא התיר רשות פה הוא התיר בשבת רק של מצווה מה יענה על זה רבי אליעזר אונה הגמרא ורבי אליעזר שבות דמצווה עדפלי זאת אומרת מה אתה רוצה שבות של מצווה ברגע שזה לצורך מצווה אני אתיר גם את השאר זאת אומרת ההפוך על הפוך היא הנותנת מה אתה מגיע ואומר לי אתו רק מצווה אומר לך רבי אלעזר נכון אין בעיה אז לצורך מצווה תתיר גם שבות זה ביום טוב תראו רק לצורך רשות אין סיבה להתיר גם שבות אבל פה התרת מצווה תתיר גם את השבות לצורך מצווה וזו טענתו מחר נמשיך הלאה באותו עניין ברעיון מה ראינו היום דבר ראשון על כתר חלב מכאן רואים עליו שזה כשר בלילה עשו את זה ביום חביבה מצווה בשעתה א הרכבתו והבעתו וחתיכת יבלתו ראינו במפורש שחותכין יבלת במקדש תראו תירוץ ראשון תלוי לחי יבשה זאת אומרת והסברנו שבשה אין אפילו בעיה של שבות תירוץ שני יד בכלי והותרה שבות במקדש למה ההוא של יד לכה לא אומר למה ההוא של יד וכלי לא אומר לך ובשה כי יבשה זה לא נקרא לחתוך את הציפורת לחתוך את היבלת ולמה הוא שלחתוך לא אומר את היד כלי אומר זה כבר כתוב והוא יגיד לך נכון זה כתוב אבל להדגיש שוב פעם את המחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע ראינו שרבי יהושע סובר שהאכילה ביום טוב זה חובה כי כתוב לכם וכתוב להשם זה חלקהו רבי אלעזר אומר או או מה שאתה בוחר הצרת ברור שצריך לכם זה יום קבלת התורה א שבת ברור שצריך לכם וקראת שבת עונג ופורים ברור שצריך לכם כתוב משתה ושמחה מה עוד ראינו מה ברידר אבינה חוץ מהצרת ופורים כמו שאמרנו וערב יום הכיפורים כי אדם שאוכל אז מעלה עליו הכתוב כאילו יתנה תשיעי ועשירי ומה עוד ראינו רב יוסף שהתפאר ביום הזה רב ששתיה אומר על עצמו לך חדיי נפשיי לך קראי לך תנאי ואמרנו שבאמת מעיקר אומרים על עצמו אבל האמת היא שזה על כל העולם עולם ובסוף ראינו עוד עניין קטן שרבי אליעזר גם אם נשאר עם זה שיום טוב רשות עדיין יש לנו מה לומר לו כי אתה רואה שביום טוב לא התירו שבות ולצורך רשות התירו ובשבת התירו רק לצורך קורבן אבל יענה לך רבי אליעזר היא הנותנת אם כבר התרת לצורך מצווה תתיר גם את השבות שעליה וזה נשאר הוויכוח בין רבי אליעזר לרבי יהושע נפלא ביותר בהצלחה אדירה וכמו שאמרנו מתוק אה מתוק מאוד ברוך השם בהצלחה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: