העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סח עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סח עמוד ב

עמדנו בהמשך המשנה ואקטר חלוב של קורב פסח דוחה את השבס תני אומר רבי שמעון בוא יראה כמה חביבו מצו בשיטו לעשות את המצווה בתחילת הזמן בעיקר הזמן שרי יקטר חלובים ויבורים ובדורים זה החלב שעל הקרביים של הקורבונס של שבת של מוספי שבס של אוילוי שבס של תומיד של קור פסח שחל בשבס כשעירים כל הלילו כמו שכתוב על מויגדל המזבח כל הלילו אז יכל להמתין לימקטר החלובים ויבורים ובדורים למוצא שבס ובכל זאת ואם ממתינים למד שפתחשך אלא מקטירים בשבס למה אומר רש"י כתוב אויל שבס בשבת אוילסתומד ומשמע בפסוק שגם הקטורת דוכה שבס למה כי חביבו מצו בשיתו מה למדנו בהמשך על קורבוס של הקפס מחוץ לתחום וחטי בלטו אינו דסבס רבי אליזר סובר שזה כן דוכה שבס ורומינו מקשה גמורה למדנו משנה בסוף מסכת אירובין חוטין יבלז במקדוש ביד כי לחתוך את היבלת ביד זה רק דרבונו בכלי זה דוריסה של גויז ביד זה בשינוי מדוריסה זה מותר רק מדרבונן אסור אז לצורך קורבן צריך להקריב קורטומי מי קור מוסף יש לו יבלת שזה מום מותר לחתוך כן שבוס במקדוש אבל לא במדינה מחוץ ביסם מקדוש אסור לחתוך גם ביעד מדרבונון ואם בכלי אם הוא רוצה לחתוך בכלי כמה וכאן אסור כי מלוך דואריס גם בבקדוש לא הותר אז מה היה אנחנו רואים כאן שמותר לחתוך יבלת במקדוש ביד לצורך קורבן למה כאן שנינו שאסור לחתוך את היבלת אומרת הגמורה רב לוזו ורב יוסי ברחנינה שניהם אמרו תירוצים על קושיית הגימורן כל אחד תרץ אחרת ורשי כאן מוסיף שלכאורה יכלו לתרץ שהמשנה שם שמתירה כמו רב לזר שמתיר אצלנו במשנה אומר רש"י אי אפשר לתרץ כך כמו שמבואר שם בדמור העירובים כי אם כך לא מובן למה כתוב שם היא בכללי קמקנוסו רב ליזר ה מתיר מכשיר קו גם שזה קרו דו לכן אי אפשר להעמיד את המקרב לזר את הסיר בדרך אז אחד אומר אחד לשניהם או רב לוז רבי סמלחניץ אידה ויד שתי המשניות מדברות ביד חו או המשנה כאן שעוסרת בלחו ולכה אסור לחוף לה ביד כי מדרבונו כי יש לה עדיין יניקה או בבישו המשתה באירו ומדברת ביבישו אין לה כבר שום יניקה אין גם אפילו איסו מדרבונון לחתוך אותה רק במדינה אסרו שמה יחתוך לאחו ממילא אין שום איסור והיתר הוא לא איזשהו במקדו של הכנסו ביבישו וחד אומר איד ויד בלחו שתי המשנה מדברות בלכה שאם הוא גזז אותה בכלי זה מלוכ דיריסה של גויז ולא יקאה שיסתיר בשתי המשניות או המשנה בעירוב מדברת ביד כמו שמפורש שם או המשנה אצלנו שעוסרת מדברת בכלי בכלי אסור כי זה מלוכ דויריסה למעשה רש"י מביא שהגמור בעירובין דוחה את המנדומר הזה כי אי אפשר לפרש שהמשנה שלה מדברת בכלי כרי בהמשך המשנה מפורש שרב לזר טוען שאם טערנו שחיט דיריסה ודאי שצריך להתיר כל אלו שהם דרבונון זאת אומרת שמדובר במלוך דרבונון בכלי זה מלוך דוריסה ככה הגימורה באירובי מפריחה את המנדואומר הזה שואלת עכשיו הגימורה למה כל אחד לא רצה לבאר כמו חברו ולמנד אומר או ביד או בכלי מה יאמר איד ואיד ביד שתי המשנות מדברות ביד ולא יקשי או בלח או ביביישו אומר לוך יבישו אי אפשר להעמיד את המשנה באירוב חוטיבס במקדוש הכוונה ליבישו כי בישו לא צריך לחתוך אותה מפרח פריך הי נפרכת ומתפוררת מאליה ולמד אומר אידה ביד ולא יקשי או בלחו ביבישו מהתיא אומר איד שתיים משני מדברות בלחו ולא יקשי או המשנה בעיר שמתירה מדברת ביד או המשנה ס שעוסר מדברת בכלי או אמר לו הוא יענה לך כך כלי אי אפשר לפרש שהמשנה שלה מדברת לאסור בכלי כי אם כך המשנה מיותרת כבר שנינו זאת במשנה ובינוקותונוסום שביד מותר אם בכל קם וכאנוסו אז המשנה כאן מיותרת בהכרח שהמשנה כאן מדברת באופן אחר מהמשנה שם שם דיברנו ביובישו וכאן דיברנו בלחו לכן המשנה לא מיותרת ואידוך שכן מעמיד ששתי המשניות מדברות בלחו רק שם מדובר ביד וכמה מדובר בכלי לכאורה זה מיותר כבר למדנו זאת בעירובין עודקות כלי אוכה לוקר בליז רבי שם בעיר למדנו שאסור כאן המשנה חוזרת על זה כדי להביא את דברי רבי לזר שכן מתיר אפילו בכלי כי הוא סובר שגם מכשירים דויכים את השבוס מה למדנו במשנה אומר רבי אליעזר ומה עם שחיטה ש אסורה מדויריסה דוחה את השבס כל אלו ארקובוס ווס מחוץ לתחום שזה רק מדרבונון ודאי שם יתחו את השבס עונה לו רבי יהושע יום תביכיח שלצורך הויכל נפש מותר לעשות מלוכסדיריסה מעידך דברים שאכלת לעשות מלוך שאכלת לעשות מערב יום טב אפילו שבוס לא הותר אומר לו רב ליעזר איך אתה משווה מצווה לרשוס סודסיום כתוב זה רשוס לכן לא התרנו שבוס מה שאין כן מצווה של קור פסח נטיר שבוס למה רבי יהושע כן נגשה רבי ישע לתמ אומרת הגמורה דומר שמחסיום תבנה ממצבי ורב לזר שטען שזה רשוס גם לשיטתו כמו שעכשיו נראה תניה רב לזרמר אין לו אלאודם ביום טב אלא איך אחד משתי הדרכים אוי אוכל ושויסה כל היום אויש ושווינ כל היום השב לומד מתפלל כל היום רבי יש אמר חלקיו צריך לחלק את היום טב חצי לאכיל שתיה וחצי לבסמדר גם אחי שתיה זה יש חיוב מצריסה ואומר רבי יחנון ושניהם רב לזר ורבי יהושע מקרושו כתוב בשביעי של פסח הצרס להשם אלוכו זאת אומרת שיום טב להשם אלוקיכו וכוסך דו בשמיני הצרס הצרס תי אלוכם אומר המרשו והגימור הבינה שלא מסתבר לחלק שביום טב זה כך ביום טב זה כך בהכרח שבכל יום טב נאמר שתי הדברים האלה אז תיראה בזה הם נחלקו רבי לזר סובה קבלת הפסוק תבחר אחד משתי הדרכים או יקולו אל השם או יקולו אלכם רבי ישוע סובבר צריך לקיים את שתיהם חלקיו חצי להשם וחצי אלכם הבם סימן זה נוטריקון של הצרס שבס ופורים אומר רב לוזר בצר בחג השבנ חייבים לאכול ולשתות אי אפשר לעשות כול השם שניתנו אומר רשי כיוון שזה יוצ לשמוח במלומר שנוח ומקובל יוס מיד בשבס דבקרוס לשבס צריך להתענג באכילתי אומר רב יוסף הקלמו מודדים בפורים דבינלו תימי משתה ושמחוק בי מספרת הגמורה מר בריידרבינה בנו שרבינ מר כול שתה כל השנה ויוסי בתעניסה אומר הבלמור בשבתות הוא לא יתנה אבל כל יום תובים הוא תנה הוא סבר שאפשר לעשות כולוי להשם לבר מעצרת חוץ משבועס ופורה פורים ומה ליומפור ערב יום כיפור למה הצרס כמו שאמרנו פור ימי משתחסיב מהדכיפור ברב מדיפתי כתובסיכם בתישכו בב כי בתשו מסני ולא באסיר מסנין אומר רשי ואם קבלת הפסוק לתספסם כיפה צריך לקבל את זה בתשי יש זה פסוק אחר אלו לאמלוך יש מצווה לאכול ולשתות והפסוק קורא לזה וניסם ללמד אותנו כל אויכל ושויס בתי שבוי מה לאכוסוף כאילו מסענת שיב ושירי האכילה נחשבת כאינוי לכן ביום זה הוא לא צם מספר את הגמורה רב יוסף בימצרת השבועס אומר אמר לאנשי ביתו אבדלי תכינו עבורי אגל לטלטה עגל שלישי לאמו זה הכי משובח אומר אייומה בכוגורים קמו יוסף איכשוקה אומר רשי איליומה שלומדתי טירו ונסרוממתי הרי אנושם ארב בשוק ששמעון יוסף ומהביני לבינו רב ששס אומרת הגמורה כל תלוסני מכל 30 יום מהדר לתלמוד היה חוזר על כל תלמודו וטולה וכהב בעבר דע שיהיה טולה את עצמו על בריך הדלת ואומר חדו נפשוי שמחי נפשי חדואי נפשו לוך קרוי עבורך קראתי לוך תנוי עבורך שניתי שואלת הגמורה האם אדם שלומד ההנאה היא רק עבורו איני ואומר רב לוזור למו לתירה לנסקימו שמיים ואורץ שנאמר אם לא בריסי אם לא הברית של יומו ולוילו זאת אומרת טוירה שכתוב עליו גיסב לא חו כס שמיים ואורץ לא ישומתי אז מה הוא אומר שלוך קרוי לוח תנוי את כל העולם הוא מחזיק אונה הגמור אינוכנמי האדם שלומד מחזיק את העולם אבל מעיקור כי דיני שאדם עושה משהו כשהוא לומד אד נפשי כוביל הוא מתכוון בעיקר עבור עצמו אמרת עכשיו הגימורה נחזור לוויכוח בין רבי לזר לרבי יהושע מה אמרנו שרב לזר טען לרבי יהושע לשיטתו סודסיום טבר רשוס כי אפשר לעשות כולו אל השם ולכן שבוס אפשר לעשות מערב יום טב לא דוחה את היום טב מה שני כן אני מדבר על מצווה של קורם פסח אז שבוז של איך שהיה יכול לעשות מערב שעסק כן דוכה אומר הבאש ולמידקומרבזנ מיומדר רשוס איס לפרחם אפילו לשיטתו רבי יהושע אמר לו לשיטתו שזה מצווה אבל אפילו לשיטת רב לזר שזה רשוס יש גם עדיין כמו שרבי ישוע שאל בדרך קל ברוך אמר ומה יום טב שיטר במלוכ של רשוס כדי לאכול ולשתות שאין חיוב התירו מלאסדיריסה בכל זאת לא יתרשבוס שאמו לא התירו ייסורי שבות לכאלה דברים שאכלת להכין מערב יום טב שבשו חמור מיום טב שהרי שלא יתר בו אלו מלוכס של מצווה לא יתרו מלוכס כדי להתענה כדי לאכול אלא רק מלוכש של מצווה לצורך קורם ציבור לצורך קורם פסח אינו דין שליתה תרשו שאמו אפילו לצורך הקורבן ורב ליעזר מה הוא יענה על אומר רש"י רבז מצווה נכון שתיר לעשות מלוזר אבל בכל זאת חז"ל גוזרו על שבוס שלו דברים שאכלת להכין מערב יום טב אבל שבסדחיס מלוכ מישהו מצבי לאגוזרוחים בלשבוס לתחוס המצווה עד כאן דף سخس
לצפיה בתכנים נוספים: