העמוד היומי מסכת פסחים דף סח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סח עמוד ב

[מוזיקה] סוכים דף סכ עמוד ב בשורה העליונה ואקטר חלוב אמרנו במשנה שאקטר חלובים זה מהדברים שדוחים שבת כאשר יד בניסן חל בשבת ומקריבים את קורבן פסח בשבת מקטירים גם את החלבים תני אומר רבי שמעון בואי ראה כמה חביבו מיצלו בשיטו שהרי אקט חלובים ויבורים ובדורים כשירים כל הלילה לכאורה יכלו כלו להקטיר את האיברים גם במוצאי שבס עד הבוקר ואין ממתין למד שתשך למרות זאת כדי לא להמתין ולהזדרז עם המצווה מותר אפילו לחלל שבת ולהקטיר את החלובים כבר בשבס עצמה ארכובוסי ואבוסוי מחוץ לתחום אמרנו מחלוקת במשנה האם ארכובוסי ואבוסוי וחתיך סיבלטוי דוכה שבת או לא שואלת הגמרא תנקמה סובר שחתיכת יבלטוי לחתוך את ההבלת כדי להכשיר את הקורבן לפסח אסורה בשבת ורומינו שואלת הגמרא כתוב חודי בלת במקדש אבל לא במדינו ואם בכלי כאן וכאן אסור אז לכאורה כתוב במשנה לדיה שמותר לחתוך יבלת במקדש כדי להכשר את הקורבן עונה הגמרא רב לוזבסב חנין אחד אומר אידי ואידי ביד או בלכה או ביבישה יש לחלק ש האיסור אין כונה ממדאורייסה הוא לחתוך יבלת בכלי שאז איסור גויז אבל ביעד לחתוך את זה ביד ד שינוי ממילא זה רק מדי רבונון רק המשנה חילקה ההבדל בין שתי המשניות המשנה כאן שעשרה והמשנה וש באירובין שהתירה ההבדל הוא לגבי איך הוא איזה יבלת מדובר או בלכה כאן מדובר ביבלת לחה שהיא חלק מהגוף אז זה אסור גם ביד או ביבשה המשנה בעירוב מדברת על יבלת ש יבשה שאותה מותר להוריד כי היא כבר לא נחשבת לחלק מהגוף אז אין פה גם שבוס אחד אומר אידי וידי בלכה שניהם מדברים בבלת לכה ולא יקשו ביד או בכלי המשנה כאן שעשרה מדובר בכלי שזה יסודו רייסה ואילו המשנה בהיר שהתירה מדובר שעושה את זה בשינו ביד אבל שניהם מדברות עלה ולמדאומר או ביד או בכלי מה הייתה מלאומר אידי וידי ביד שואלת הגמרא כעת למה כל אחד לא תירץ כמו שני מי שחילק בין יד לכלי ושניהם מדברים על לחמה הייתה מלאומר ידי וידי ביד ולא לא יקש או בלכה או ביבשה אומר לו יבשו מפרח פריחה אי אפשר לומר שהמשנה כאן המשנה שם בהירובין שהטירה היא מדברת לעניין יבלת לכה כיוון שיבלת לכה ודאי שמותר לא רק במקדוש זה נפרח זה לא נחשב לגזוז וזה לא חלק מהגוף וכרח שמדובר על לכה רק ההבדל הוא האם ה החיתוך נעשה ביד או בכלי הוא למד וידי ביד ולא יקש או בלכה או ביבשה זה שתרץ לחלק ביניהם גם כן האם זה לך או יבש מה הייתה מלא מרידי וידי בלכה ולא יק ש ביד או בכלי אומר לו כלי אם המשנה ב אצלנו שעשרה היא מדבר לעניין כלי אוקטוניסמים בכלי כאן וכאן אסור אז זה כבר כתוב לידי באובין שלחתוך יבלת בכלי אסור אז למה צריך לכתוב כאן לעניין קורבן פסח שזה נאסר ועידוך אבל מה הוא יענה שהוא כן העמיד את זה כאן בכלי עוד קטוני כלי אוכה פלוקד רב לזרב ישוע שלשמינן באים ללמד אותנו את שיטת רבזר שהוא סובר גם בכלי למרות זה יסודוריס אני מתחיל לעשות את זה לצורך הקרבת קורבן הפסח אומר רב ליעזר ומה עם שחיטה ורב ליזר אמר לרבי יהושע אני אכיח לך משחיטה שהותרה למות זהסו דוריסה כל שכן השבו סין האלו שיהיה מותרין לצורך הקבת קורבן הפסח אם שחיטת קורבן הפסח הותרה כל שכן המלאכות דרבונו אבל רבי יהושע ענה לרבי אליעזר מה העניין רשות למצווה לעניין שחיטה אין אוכנ מצינו אמר לו אמר לו רבי אני אוכח לך מיום טב שביום טב מצינו ששחיטה מותרת ובכל אופן להביא את זה מחוץ לתחום כדי לשחוט לאכול אוכל נפש לא התירו אז אתה רואה ששחיטה דאורייס התירו ושבוס לא התירו ענה לו רב ליזר מה העניין של רשוס למצווה ביום טב באמת לא התירו להביא את זה מחוץ לתחום כי זה רק רשוס לאכול אבל כאן שזה מצווה כן נתיר רבי ישועל לטעמה דומשים סיום טב ממצבי רביע שכן ענה לו מאחילסיוםטב כיוון שהוא סובש גם זה מצווה ואם התירו שחיטה לפי דבריך שיש שאפשר ללמוד קל וחומר היה צריך ללמוד אם התירו את השחיטה שדאורייס כל שכן שנתיר את השבוסין דרבונו דתני רבזרן לו לא אדום ביום טב אלא אוי אוכל ושויסה אוישה ושוינה מה צריך לאדם לעשות ביום טב או לאכול ולשתות או ללמוד תורה רבי שעומר חלקו חצי לאחי שתיה וחצי לבסמרדש זאת אומרת הוא לא יכול ללמוד כל אותו היום אלא הוא חייב לאכול ולשתות וזה חלק ממצווה סיוים אז אומרים שרבי שדוסי שאחיל שתי איזה מצווה ביום טב ולכן הוא ענה לו מאכילס יום טב הוכיח לו שאי אפשר למוות את הכל וחו גם לעניין מצווה של הקרובס הפסח ואמר רביכול שני מי כוכך דורושו מה המקור המחלוקתם כוסו וחודי מעצרס להשם אלוכו וכוס מעצרס תהיה לוכם לכאורה הפסוק שאומר להשם אלוכך משמע לימוד תורה תפילה תהיה לוכם משמע עניינים שאדם משתמש בהם לצורך עצמו אכילה שתייה רבי ליעזר סובה אוי כולו להשם אוי כולו אלוכם הפסוק בא לומר אתה יכול לבחור בישוע סובה חלקיוו אני דורש את הפסוקים בתור חצי חצי צריך גם את זה וגם את זה חצי אוי להשם וחצי אוי לו הבם סימן אומר רב לוזו הכל מועידים בעצרת דבין מלוכם בשבועס שבו ניתנה התורה ודאי לכוללמה שצריך שיהיה עונג על ידי אכילה ושתייה כיוון שיתמ יום שניתנות ביטרו וודאי שצריך שיהיה גם נוח שזה יהיה נתינת התורה כבול הסטורו מתוך נוחות ושמחה וזה על ידי אכילה ושתייה אומר בהכל מידים בשבס דבין מלוכמהסבסינג ולכן צריך בשבס גם שיהיה אכילה ושתיה אומר רב יוסף הקודפורנ מלוכם ימי משת ושמחייב להדיה שצריך אכילה ושתייה בפורים מה דרבנה כול שטא ויוסי בתעניסה היה יושב בתעניס כל השנה לבר מעצר תופורה יומל יוכיפור חוץ משבועס פורים וערב יומיפורים הצרס כמו שאמר יום שניתנו ברו כמו שאמרנו הקדל לוכם פוריו משים חוקס מלדכיפור ערב יפורים תשו בתשר דבר מדפטי וסנשם בטש לחידש בתשו מסן ולסיר מסן אלא לאלכו כל האוכל ושיש בוי מלכס סף כאילו ניתן ועשירי ממילא אם יש מצווה כל כך גדולה לאכול בתשיעי שעל ידי זה זה נחשב שהוא צם יומיים יום כפר אז לכן הוא כן אכל באותו יום וכל השנה חוץ מהתאריכים האלה הוא צם מה קורה לגבי שבוס נחלקו הראשון בעל המוה ורבנו דוד האם בשאר שבתות הוא צם כיוון שהוא סבר שמה שעוינג לאדם זה מה שהוא צריך לעשות ואם האוינג שלו זה ללמוד אז הוא יכול ללמוד כל היום או שלא אין לו חנה מגם בשבוע בוס על על השבוסס לא דיברנו אבל גם בשבוס הוא היה אוכל רבי יוסף ביום דעצר תאומר רבי יוסף היה אומר בשבועס אבדיל לי אגלה מטילת תעשו לי עגל משולש שהוא משובח אומר היא לא היה יואמת דקוגורים אם לא היום הזה של מתן טוירה שהוא גרם לי להיות כזה תלמיד חוכם שקיבלנו את התוירו כמה יוסף יקבשוקה אז אין לי שום מעלה על כל יוסף בשוק ולכן צריך לחגוג את היום הזה בצורה יוצא דופן רב ששקולטלוסמין מדלי תלמוד תולי וכבר דדשומדו נפש דווי נפשוה לוך קרו לוח תנוי זאת אומרת הוא היה חוזר חזור כל 30 יום על כל מה שהוא למד טול את עצמו במפטן הדלת על המשקוף ואומר לעצמו תשמחי נפשי בשבילך לצורך עצמך לצורך להענג אותך כביכול אומר לעצמו לך למדתי איני ואומר רב לוזלמלא ונזכה משמיים ואורץ שנמלאברסולי לוחקשמיים ועוד לא ישמתי שואלת הגמרא אדם שלומד הוא לומד לצורך עצמו הרי הוא מטיב עם זה עם כל הבריאה כמו שדורשים אם לא בריתי יומב ולילו אם לא התורה שניתנה כברית אז גם שמיים ואורץ אין לה זכות קיום אז בעצם הוא מקיים את העולם אז למה הוא אומר בשבילך אונה הגמורה מקור כובדני שדינפשי כובד כשהאדם מתחיל ללמוד אז הוא מתחיל ללמוד לצורך עצמו להענג את עצמו אחר כך אין אוכנמה הוא גם עושה את זה בשביל הקיום של האוילום כמו שכתוב אם לא בריס יום ולילו שזה חוזר על תלמודרו כמו שכתוב הגיסובוי יומום וליילו אז אם כן ראינו כאן לגבי קטר חלובים שרואים חביבות המצווה שזה דוחי שבס למרות שיכלו להקטיר את זה במוציא שבסר קובסבוסי שאלנו לכאורה אתה אומר אתה נקמה כאן אומרים שחתיךסבלטו היא לא דוחה שבת ואילו בעירובין מבואר שהיא כן דוכה במקדוש ותירתנו או שתלוי כאן מדובר בייב מקבל יבשה ושם בלכה או שכאן מדובר בכלי ושם ביד. הסברנו למה כל אחד תירץ כך ולא כמו התירוץ השני. אמרנו רבי ישועה משמח סיום טב ולא רבי לזר אומר שמח סיום טב זה רשוס. במה הם נחלקו? האם כשיש לנו סתירה בפסוקים לגבי יום טב שכתוב מצד אחד הצרס הצרס להשם אלוקיכו מצד שני הצרס תהיה לו מצד אחד משמע שגם תורה ותפילה טוב לעשות ביום של עצור שהוא עצור ממלוכה יום טב מצד שני משמ לו האם לדרוש איך שאתה רוצה או ככה או ככה או וככה בשדורש שחלקי הוא חצי וכי לבשתיה וחצי בלעשן רב לזר אמר שהכל מועדים בעצר שצריך לוחם כיוון שאז ניתנה התורה מ צריך שיהיה על ידי עונג בשבס אמרנו רבי אמר שהקול מוידים שצריך חילה ושתה כתוב בקורס שבסנג ורב ם אומר גם על פורים שיש ימי משתה ושמחה כתוב מבר דרבינה צם כל השנה חוץ מ עצרת פורים וערב יום כיפור שעל זה נאמר דרושה שכאילו מסן אתשי ועשירי רבי יוסף אמר תעשו לי עגל משול שולשת בשבועס כיוון שזה היום שגרם לי לחשב יותר מכל יוסף שבשוק אבל שישס אחרי שהוא חזר על התלמוד כל 30 יום הוא היה טול את עצמו ואומר משמח את עצמו ולמרות שהלימוד שלו גרם גם טובת הנאה לכל העולם אבל כשאדם מתחיל ללמוד הוא צריך לעשות את זה לצורך עצמו ואחרי זה הטובה מגיעה לכל העולם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: