העמוד היומי מסכת פסחים דף סז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סז עמוד ב

סוכים דף סז עמוד בס שורה שלישית מלמעלה מה חומדמצור מזב אנחנו דרשנו דרשות מהפוסק וישכו מן המחנה כל צורה וכל זה וכל תום לו נפש שהייתור של הפוסק שמפרט את כולם כיוון שלכאורה היה מספיק לכתוב רק את הקל שבהם ולא את החמור שבהם ונידע בכל שכן אם משלחים את הקל מחוץ למחנה כל שכן את החמורים שבהן הבאנו שבעצם יש פה דרגות טומאה טומת מת היא הדרגה הקלה ביותר מבין שלושתם זיבה חמורה יותר ומצורו חמור יותר הבאנו את המקור ואת הסיבה למה זיבה חמורה למה זיבה חמורה יותר מטמאי מיס וכעת נראה למה מצוירו חמור יותר מטומת זיבה מה יחומר דמצוירו מזו שכן טעון פריה ופרימה במצוירו מצינו עוד ש עוד שתי הלכות שלא מצינו בזיבה שהוא טעון גם בנוסף לבוד ישב הוא צריך גם לפרוע את בגדיו לפרוע את בריאת הראש לגדל את שערו ולפרום פרימה זה לפרום את בגדיו ואסור בתשמיתו ואומר רש"י בזיבה מה שבמצוירו אמנם מצינו מחלוקת האם זה נאמר לימי חילוטו או לימי ספרו אבל כך או כך בזיבה לא מצינו איסור בתשמיתו אז עדיין מצוררו חמור יותר שהוא אסור גם בתשמיתו. אדרבה, שואלת הגמרא זב חומר שקל מטעם ממש מישקוב ומוישוב ומטעם מכלי חרס בעסת ישנה הלכה שזב שנוגע ב במשכב ומושב בדבר שמיועד לשכיבה כמו מיטה או בלמושב כמו כיסא הדבר הזה כעת מקבל טומא בדרגה של אב הטומא אם הוא הגע אם אדם יגע בו הוא נטמע ולא רק הוא נטמע אלא גם הבגדים שעליו נטמעים מה שאין כן במצוירו אמנם מצויר גם אתם במשכב ומושב אם הוא יגע במיטה או כיסא אבל הם לא מטמים בדרגה כזאת שהאדם שיגע בו יטמא גם את בגדיו אז ממילא לכאורה זב חמו יותר חומרה נוספת ששואלת הגמרא מעסת כתוב שכלי חרס אשריגע בוזב היא שובר והתור סקינים דורש למה זה נאמר אם לעניין טומת אוויר שזו שיגע בכלי בתוכו או באווירו מטמא אותו זה כבר אנחנו דורשים מדרשה אחרת אשר יגבוי ודורשים את זה מהקש לאשר תבוש על בואי מה לאלון מאווירי אף כאן מאוירוי אלא בהכרח זה בא לרבות שגם על ידי אסת זהב שהוזיז את הכלי על ידי דבר אחר אפילו הוא כבר מטמא אותו והדבר הזה יקבל טומ הכלי חרס הזה יתמ בעסד וזה חומרה שמצינו רק בזו ולא במצוירו אז מנין לך שהזו קל יותר ממצוירו אומר כו זו וכל זב לרבו ישב בעל קרי גם פה הפסוק כותב ישלחו מן המחנה כל צורה וכל זב מה זה וכל זב? למה לא כתבנו זו בלי אלא בהכרח? זה בא לרבות גם בעל קריפי בעל קרי אין לו את החומרות האלו של מתם משקב ומישוב ומתם כלי חרס בעסת ולכן מצוירו חמור יותר מבעל קרי ומה היחומה כדי אמורון מה החומה של מצוירו שטון פריה ופרימה אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו שואלת הגמרא בעל קרי גם גם לא יש חומרה שהיא גוברת על מצוררו מנין לך שמצורו יותר חמור כיוון שבעל קרי מטמא במשהו אפילו יצא ממנו טיפת קרי היא כבר מתמה אותו מה שאין כן לגבי מצור צריך שיהיה נגע בגודל של גריס אז אם ככה זה חמור יותר ממצוארו סב כרב נוסון דתני רב נוס רבי שמואל זו צריך כחתימת פי העמו ולא יהידו לך חומיים אנחנו סוברים כמו השיטה שגם בבעל קרי יש לנו מידה וממילא התקשלי בעל קרי לזהב כמו שבזיבה אנחנו מצריכים שיחתם פי האמה שזה שיעור לפחות כגריס אם לא יותר אז ככה גם בבעלי בעל קרי ואם כן עדיין רואים שמצור רוחמו הוא יותר מבעל קרי למרות שמצור יוצר גריס אבל גם בעל קרי לפי רב נוסון צריך שיעור השווה לגריס בכל צורה לא מולי שואלת הגמרא כעת אז אנחנו כבר דרשנו את הפסוק שנאמר וכל תומל ונפש לרבות טומת שרץ ואת וכל ז וכל זב לרבות בעל קרי אז אם ככה בוא נשלים את הדרשה הפסוק גם אמר עוד משהו של עניין מצורעו וכל צורוע למה שמה הפסוק ריבה וכתב וכל מה באים לרבות הדכתיב כל ז כסיבנ מכל צורה אומרת הגמרא דבר מעניין הפסוק למרות שהביא אותו הראשון את מצוירו הוא כתב בריש וכול הגב הסיפה והאמצאיסה ששמה נאמר וחול לרבות אז כאן לגבי צורה למרות שהוא לא בא לרבות דבר מסוים בכל אופן כתוב וכל ורבי יהודה שואלת הגמרא כעת אנחנו חוזרים לבריסה שראינו בעמוד א' ראינו מחלוקת רבי יהודה ורב שימן מנין לנו לחלק במחנות בין טמאי נפש שהוא משתלח מחוץ למחנה שכינה לזו שמשתלח גם מחוץ למחנה לביצוער שמשתלח גם מחוץ למחנה ישראל רבי יהודה למד את הדרושה ממה שכתוב מחנייהם דהיינו מצורה הוא למד מבדד בדד גם בלי שאר הטמאים ואת זו ותמי מיס מזה שכתוב מחנה לשון רבי רבים משמ שלכל אחד יש מחנה שלו ששמה הוא נאסר והם לא באותו שטח ואילו רב שימן אמר לו לא צריך להגיע לזה כיוון שהפסוק מפרט לנו גם צרוע גם זה וכל תומל נפש ולא מסתמך על הקל וחימר שאם הקל יותר משתלח כל שכן החמורים בהכרח זה בא לרבות לכל אחד ואחד מחנה בנוסף שהוא משתלח בנוסף למחנה הקל ממנו למחנה שמשתלח ממנו הטומ הקלה יותר ורבי יהודה שבקומר רב שימן לכאורה רב שימן הדרשה שלו פשוטה וברורה. מה יענה רב יהודה על הדרשה של רב שמון שמפירוד הפסוק שאומר תשלח גם את הטמי נפש שהוא קל וגם את הזהב. ודאי שישלחו את הזו? לא. זה בא לרבות את הזו לעוד מחנה גם ממחנה לויו וגם את המצוירו. ודאי ששלחו את המצוירו כל שכן זה הרבה יותר חמור. לא זה בא לרבות גם עם מחנה לבייו גם עם מחנה ישראל תשלח. לכאורה זה דרשה פשוטה וברורה. מה יענה רבי? למה הוא לא דורש ככה הו מבול לגדתניה רבי אליעזר אומר יכול דחקו זווין ומצוראים ונכנסו לאזהרה בפסח הבו בטומאה יכול יהיו חיובין זווין ומצוראין אסורים להיכנס לאזורה השם ישמור הם חייבים קורס מה קורה בפסח הבו בטומא שכולם מיסים באזורה והלכו ונכנסו זווין ומצורין למרות שאסורים בקורבן פסח אסורים להיכנס האם גם כאן הם יהיו חייבים בקורס תלמוד לאמה ושלחו מן המחנה כל צורה וכל זה וכל טו נפש בשעה שתמי מיסי משתלכין זווין צורין משתלכין אין תמי מיסי משתלכין אין זווין צורעין משטלכין הפסוק בכוונה פירץ אותם כדי להקיש את זווין ומצורעין לתמי מיסים ללמד אותנו שבשעה שלא משתלכים תמי מיסים מן המחנה דהיינו כשפסח בא בטומ אז גם אין חיוב קורס לעניין זווין ומצוראים כביכול הם לא משתלכין למרות שלכתחילה הם אסורים אבל קורס לא יהיה בזה כאשר הם יכנסו לאזורה ביסור בזמן שפסח הבו בטומ אז כיוון שהפסוק הזה כבר נדרש אז הוא צריך לדרוש את זה ממחנהם ומבוד יישב אומר מר נראה כעת עוד נקודה שראינו זו וכל זהב לרבו בעל קרי הזכרנו כאן שמהפסוק שאומר וכל זהב זה בא לרבות גם את בעל קרי שגם הוא משתלח מחוץ למחנה מסייע לרבי יוחנון זה מסייע לרבי יוחנון דומר רבי יוחנון ישנם שתי ממרס שהוא שמע יחד והוא מביא אותם למרות שאין הקשר בין אחד לשני מחילות לא נתקצו דבר ראשון, כל המערות והמנהרות התת קרקעיות שנמצאות באזהרה אין להם קדושת אזהרה והם לא התקדשו ובעל קרי נפקמינה כמובן לטומ שטמעים יכולים להלך בו ובעל קרי משתלחוץ לשתי מחנות ממרה נוספת שבעל קרי יהיה לו דין כמו זיבה שהוא אסור גם במחנה שכינה וגם במחנה לביאה כמו בזו אז לכאורה הנה אנחנו רואים כאן סיועה לדברי רבי חוננון שאנחנו מרבים מבכל זב להשוות אותם את לרבות את בל קרי שהוא שווה לזו לעניין שילוכו מחוץ למחנה מסבי שואלת הגמרא כתוב בעל קרי כמה גושרץ המשנה אומרת בזובין פרק ה משנה יא בעל קרי כמה גוש ולכאורה מה ליו למחנו מה הפסוק מה המשנה באה לומר לנו שבעל קרי הוא כמו אדם שנהגע בשרץ לכאורה באים ללמד שהמחנה שממנו הוא משתלח הוא כמו ביישרץ והרי תמי שרץ מאיפה הוא משתלח? ממחני שכינה בלבד. אז אם ככה בעל קרי גם משתלח רק מחוץ למחנה שכינה ומניען לך לומר שהוא כמו זהב שמשתלח גם מחוץ למחנה לביאה. אונה הגמורה לא הי לטומוסום. זה בא לומר שהטומ של בעל קרי היא כמו טומאת שרץ שזה טומת ערב ולא טומאה של שבעה ימים. טומה של יום אחד הוא טובל ולערב אחרי ערב שמש הוא טאר לטומוסום איתו מסר כסיב בטומסר כסיב אם זה המשנה באה ללמד לא צריך את המשנה זה פסוקים מפורשים שניהם כתוב שעת ומה היא רק הערב אלול למחנו סוב אז והכרח שזה כן בא לרבות לעניין המחנה שהוא משתלח רק כמו תמי שרץ ולא כמו זהב אונה גמל לאומלטומסום בוקמה שמעל קר כמגושרץ מה מגו בסרת מתמינס הבעל קרים מתמינס באמת זה בא לעניין הטומ אבל שאלת שלכאורה טומא טומת ערב כתוב בשניהם זה בא ללמד אותי נקודה אחרת בטומ שלהם שכמו שטמי שרץ אמרנו שגם אם זה נגע בו בואינס הוא נטמע גם באל קרי הוא לא כמו זב בראייה שנייה ושלישית שלו שאינו מטמא באוינס בעל קרי הוא כן נטמע באוינס אז אם ככה ראינו כאן את ה דרשה הבאנו למה למה אנחנו אומרים שמצורר או חמור יותר מזו בגלל שהוא טון פריה ופרימה ולמרות שזו יש לו חומרה שמטמא משקב ומישה מטמא כלי בחרס בעסת אבל בכל ז מרבי בעל קרי וכלפיו הוא כן יותר חמור אי בעל קרי יש לו חומרה שהוא מטמא בקשהו כרב נוסון שמטמא רק בחתימת פי האמה אמרנו מה מרבים מי בכל צרוע אין אונם זה נכתב אגב כל זה וכל תמ מ לנפש. מה רבי יהודה יענה לדרשה של רב שימן? שהוא לא יכול לדרוש את זה מהפירוט של הפסוק כיוון שהוא צריך את זה לומר שבמידה במקרה שפסח הבא בטומאה אתמ מיסים לא ישחו חוץ לאזורה אז גם זינו ומצורעים שנדחקו באיסור ונכנסו לא יהיו חייבים בקורס וכל זב אמרנו לרבות בעל קרי הבאנו מכאן סיעה לרבי יוחנן שאומר שבעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות כמו זו שאלנו מהמשנה שאומר בעל קרי כמגע שרץ ולכאורה הכוונה לעניין המחנה חנה שהוא משתלח רק מחוץ למחנה שכינה אבל דחתה הגמרא זה לא לעניין מחנה אלא לעניין טומא ולמרות שטומת ערב כתוב בשניהם זה לעניין הצורה של הטומ שהיא מטמה באוינס כמו שרץ שמטמא באוינס גם באל קרי מטמא באוינס
לצפיה בתכנים נוספים: