העמוד היומי מסכת פסחים דף סח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סח עמוד א

דף סח עמוד א יש משפט ביד שאומר בזק מדף אוטרינק זאת אומרת למי שמבינינו לא דובר אידיש כשפת אמו בכלל לא בתרגום חופשי זה אומר שעד הקריץ'מ צריך גם כן ללגום כוסיתש קריץ'מ זה פונדק אבל אני חושב שהמילה קריץ'מ יותר עולמת אותו זה נשמע טוב יותר אז נמשיך להשתמש במילה הזו וחסידים שהיו נוסעים לאדמורים בארצות אירופה הקרות היו יושבים על הסוס והעגלה קופעים מקור והיו מדמיינים כל הזמן שעל פונדק בהם הדרך הם יעצו ישבו יחדשתו איזה כוסת שתייה חריפה שמחממת את הגוף מפשירה את העצמות מחממת את הלבבות ידברו כמובן בדברי חסידות ויתחממו ואז הם היו אומרים לעצמם זה נכון זה יהיה בפונדק אבל יש לנו עוד כמה עשרות קילומטרים עד הפונדק מה עד אז לא צריך קצת ללגום אז עד הקריאץ' וגם צריך כוסיתש לחמם את הלבבות יחד וזה מה שהם היו עושים. אמרו איזה צדיקים שאותו דבר אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא לגבי הגאולה העתידה. אנחנו בדרך לגאולה בדרך ארוכה מאוד. אנחנו לא מתייאשים אבל אם יש לנו עוד עשרות קילומטרים אנחנו מאמינים שזה יהיה בכל רגע. אבל גם אם יש לנו עוד זמן, מבקשים ממך ריבונו של עולם, שלח לנו שפע מהשפע האדיר שיהיה אז תן לנו כבר בדרך, תן לנו איזה כוסית יש חלק, תן לנו איזו הערה, איזו התנוצות, איזה משהו אחד קטן, אני לא יודע מה איתכם, אבל אני באופן אישי וכל פעם שמגיעים לעמוד כזה, לדוגמה היום שכל החצי עמוד התחתון מדבר על הגאולה העתידה, מה יהיה אז ואיך והמוראים דנים ונחלקים ומה בדיוק, זה עושה לי את העידוד הזה, אני אומר, וואו, אפשר לקחת מפה, לרדות מפה דבש, לקחת מפה קצת לדרך להתעודד, לקחת איזו התנוצות, איזו עידוד, איזו הערה מהגאולה העתידה כבר לקחת את זה אל תוך הדרך החשוכה שלנו היום. מסר קטן מהעמוד שלנו לפני שאנחנו מתחילים ובאמת השעון כבר השעון כבר מורה שהשעה מאוחרת. אין מידה הרבה זמן להקדמות, אבל בכל אופן אנחנו נראה שעל הגאולה העתידה אומר הקדוש ברוך הוא, אני אמית והחיה מחצתי ואני ארפה. שמעתי דבר מדהים. לגבי אני אמית ואחיה, כולנו יודעים שהקדוש ברוך הוא מחייה מתים. אין במדע בכל משנה לאן תלכו פרופסורים אוניברסיטאות בתי חולים אין אחד שיגיד לכם שבן אדם יכול להחיות מתים אין מצב כזה רק כמובן אנחנו יודעים על גדולי אומתינו שבעצם צדיק עושה והקדוש ברוך הוא מקיים אבל זה רק עניין של הקדוש ברוך הוא מה שאין כן ברפואה לפעמים אנחנו מתבלבלים בפרט אם זה דברים קטנטנים כאלה מה הבעיה לך לרופא ירשום לך מרשם לך לקופת חולים לדבר עם העסקן רפואי הזה שמה אנחנו מתבלבלים לכן הקדוש ברוך הוא בעצם לכן כתוב לנו בנביא הרצף הזה, הצמד הזה, אני אמית והחיץ ואני ארפע. כשם שאתה מבין שבתחיית המתים אין אף אחד שיכול לעזור לך חוץ ממני, אומר הקדוש ברוך הוא, אותו דבר לגבי רפואה. יש סליחה יש לנו לפעמים את הטעות הזו, יש לנו מסכים, יש לנו ערפולים, ניתנה רשות לרופא לרפות והכל, אבל צריך לדעת שכל הדברים הללו וכל הדברים בעולם מגיעים אך ורק מידו של אחד ויחיד, אז הוא מפרנס והכל יכול. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו לומדים הם דף ס מתחילים בעמוד סז עמוד ב ממש במילה האחרונה מט אנחנו בעצם דיברנו אתמול על המדרג יש לנו את מצורה שהוא החמור ביותר והוא משתלח חוץ לג מחנות יש לנו את זב שבעצם הצמדנו אליו גם את בעל קרי על זה הנושא היום זב ובעל קרי שהם מספר שניים ומשתלכים חוץ לשתי מחנות ויש לנו את תממת שהוא משתלח רק חוץ למחנה אחד ובעצם לתממת אם אתם זוכרים הצמדנו את אדם שנוגע בשרץ יפה מאוד אומרת הגמרא מיטוי כרגע הגמרא מתמקדת על זה שרבי יוחנן אמר שבעל קרי הרי הוא כמו זב יפה זה השאלה יפה עוד דבר קטן שראינו כבר אתמול אתמול הבאנו משנה שמדמה בעל קרי דווקא לטמי שרץ ולא לזו בעצם למספר אחד בהיררכיה ולא למספר שתיים אמרה הגמרא אתה צודק זה לגבי הטומ ולא לגבי המחנות שמהם הם משתלכים עד כאן אתמול שואלת הגמרא מיתי והי כתוב בהמשך אותה משנה שהבאנו אתמול יש לה המשך בועל נידע כטמא מת. אדם שהוא בועל נידע שכבר דיברנו עליו שהוא טמא הרי הוא כטמא מת. שואלת הגמרא למה היא למה אני מגיע ואומרת ההשוואה הנפלאה זו? אילימה לטומתם לומר לך תשמע כמו שטמא מתומתו שבעה ימים כך גם הבועל נידע מעבר לעבירה שהוא עבר יש לו גם טומה של שבעה ימים אומרת הגמרא זה אני לא צריך לכתוב כתוב את זה במפורש הי טומת שבעה כתיב בי ו טומת שבעה כתיב בי בכל אחד כתוב במפורש כתוב הנוגע באמת לכל נפש אדם ותמ שבעת ימים כתוב שחובשכב איש אותה ותהי נידתה עליו ותמ שבעת ימים זה כתוב במפורש בתורה אליו ככל הנראה אומרת הגמרא אתה יודע למה זה הושבה למחנותם לומר לך שגם גם הבועל נידה וגם תממת משתלכים חוץ למחנה אחד רק למחנה כהונה שכינה ויכולים להיות במחנה לביאה ומדייקת הגמרא ומדסיפה למחנותמה ורישנה מלמחנותם אם המשך המשנה כשאני משווה לךבואל נידה לתמ אני לא מדבר על ענייני הטומ שלהם אלא על ענייני המחנות שאליהם הם משתלכים להשוות אותם שהם משתלכים לאותו מחנה ככל הנראה גם מה שהשבאתי בעל קרי למגש ארץ זה לגבי המחנה ולא לגבי הטומ מגש ארץ לאן משתלח יחד עם תמי מת חוץ למחנה אחד גם בעל קרי נצמיד אותו לשם ואיך אתה רבי יוחנן אמרת שבעל קרי הוא כמו זב שנשתלח חוץ לשתי מחנות אונה הגמרא תשובה פשוטה מדעיריה האם זה אמור להיות אותו דבר כדאי איתא ועכד איתא הרי שמדברת באמת לגבי הטומ שהסברנו אתמול ההשוואה היא לגבי טומא ואילו הסיפה היא לגבי מחנות כמו שאתה מסביר באמת עכשיו אבל אין שום לא חייב להיות הדדיות מושלמת תעימות מוחלטת התאמה מוחלטת בין הרשע לסיפה הנפלא ביותר הגמרא עדיין מתעקשת שואלת הגמרא מיטוי בעצם יש לנו פה עכשיו ברייתה שמביאה את ההיררכיה מצורע חמור מזו וזו חמור מתמאמת מת נכון זה מה שאמרנו כל הזמן מצורע זו ותממת מת אבל שימו לב להמשך יצא בעל קרי שטמאמת מת חמו ממנו בעל קרי זה משהו מיוחד מבינה הגמרא יצא בעל קרי זאת אומרת שהוא לא כמו זה עליו שהוא דומה לו ששניהם זה טומתו באה מגופו כמו שאמרנו בכל אופן יצא בעל קרי והוא לא ישתח לאיפה שעזב אלא הוא יהיה יחד עם התממת. למה? כי תממת הוא חמור ממנו. הרי תממת הוא שבעה ימים טמא. זה הרבה יותר חמור. מה היא לו מבינה הגמרא? מה יצא? לו יצא מכלל זו שהלו שהוא דומה לו בכל אופן בא לכלל תמ מת. ואתה יודע למה דעת ממת מת חמור ממנו ומותר במחנה לביאה? אז כנראה שגם הוא אם הוא לא כל כך חמור הוא יהיה מותר במחנה לביאה. בניגוד למה שאתה רבי יוחנן אמרת שהוא משתל חוץ לשני מחנות? אומרת הגמרא ממש לא. לא. יצא מכלל זו סליחה יצא ממחנת ממת ונכנס למחנה זו והעף על גב דתממת חמור ממנו ומותר במחנה לבי זאת אומרת לא קראת את הבריתה נכון הברייתה מגיעה לומר לך לא יצא זאת אומרת יש לי את המדרג מצורע זהב ועל אף שבאמת בעל קרי טמא מת חמור ממנו ומותר במחנה לביאה בכל אופן אני אומר לבעל קרי אתה כמו זו ולמה כי אני מדמה את זה למה שדומה לו אתם זוכרים הדימוי לא היה בעצם באוויר היה לנו פסוק יכל להיות כתוב זו כתוב וכל זב אני מרבה משם את הבעל קרי את תשאל מי אמר לרבו דווקא את הבעל קרי על זה התשובה למי דדמי לימי מדלמנן לי אני לא מתייחס לחומרה והקולה שנמצאים בתוך הענפים בתוך הפרטים אלא אני מתייחס לנראות הכללית והנראות הכללית זהב דומה לבעל קרי כי בשניהם הטומ יוצאה מגופו ולכן אומרת הגמרא הברייתה כאן מגיעה להגיד יצא בעל קרי שמה שעליו שתממת חמור ממנו והוא מותר במחנה לביאה היית חושב שגם הוא לא יצא. הוא הולך יחד עם זב כיוון שהוא דומה לו שטומתו יוצא מגופו. יפה מאוד אומרת הגמרא הקדושה. עכשיו הגמרא מביאה מקור חדש. מי אמר שזו שבעל קרי משתלח? סליחה מי אמר שבעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות? היה את רבי יוחנן שהביא את זה מזו וכל זב. בעצם לא רבי יוחנן. רבי יוחנן אמר את הדין והבאנו שזה המקור. אומרת הגמרא יש תנא שאמר משהו אחר. תני תנא כמי דביב יצג באבדימי. ויצא אלחוץ למחנה. בפסוק כתוב כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה ולא ולא יבוא אל תוך המחנה א' יצא מחוץ למחנה ב' לא יבוא אל תוך המחנה אומר אותו תנא לפני רבי יצחק בר אבדימי ויצא מחוץ למחנה עכשיו זה הולך על בעל קרי בפירוש ויצא מחוץ למחנה זו מחנה שכינה לא יבוא אל תוך המחנה זו מחנה לבי מכאן לבעל קרי שיצא חוץ לשתי מחנות יפה מאוד לימוד נפלא אמר לי אומר לו רב יצחק באבדימי איך אתה יכול לדרוש כך את הדרשה הקטי לו האילטי הפיקטי עוד לא הכנסת אותו למחנה לביאה כבר אתה מוציא הרי מה הדרשה שלך רש"י אומר מזה שאתה אומר לא יבוא לתוכה אתה אומר לא יבוא אל תוך המחנה אני מבין שהוא עומד חוץ לה ואז אתה אומר לא יכנס אתה אומר תחליט איפה הבן אדם נמצא בתוך המחנה ואתה אומר לו תצא או שהוא נמצא מחוץ למחנה ואתה אומר לו אל תיכנס אתה לא יכול לקחת את זה לשני המקומות ויותר מזה אומרת הגמרא לשנה אחרינה בעצם אותה שאלה בסגנון קצת שונה הקטי לו הפיקטי העילטי זאת אומרת עדיין לא דיברת עליו, עדיין לא אמרת לו לצאת ממחנה לביאה, אתה כבר אומר לו אל תכנס. זה לא עובד ככה. קודם אומרים לבן אדם אל תכנס. ואז אם הוא נכנס אומרים לו צא. זה לא עובד בכזה צורה שאומרים לו ה רגע מה אתה עושה? רגע קודם תגיד לי לא להיכנס. אני אדע אחרי שאני נכנס תצעק עליי אבל אתה לא יכול להשתמש במשפט הזה ולהגיד לו מה אתה עושה מפה תצא. אם לא אמרת לו קודם בפסוק מיוחד שאל תיכנס. אלא אמא אומרת הגמרא תלמד את הלימוד בצורה שונה. מחוץ למחנה זו מחנה לבי זאת אומרת אתה נמצא במחנה לביעה תצא ממנו אל תחשוב שתצא ממנו למחנה שכינה לא מה פתאום לא יבוא אל תוך המחנה זו מחנה שכינה ובעצם שינינו קצת את הלימוד אבל בסופו של דבר אני לומד שבעל קרי משתלחוץ לשתי מחנות שואלת הגמרא מתקפלה רבינה היידי וידי למחנה שכינה אולי הלא יצא ולא יבוא שניהם הולכים על מחנה שכינה ולעבור עליו בעש ולא תעשה זה קורה הרבה פעמים בתורה אני מביא לך גם מצוות עשה לא לא להיכנס זאת אומרת גם מצווה תעשה לצאת וגם מצוות לא תעשה לא להיכנס הגיוני מי אמר שזה שתי סוגי מחנות אומרת הגמרא צודק אבל אם כן לי מקרה ויצא מחוץ למחנה ולא יבוא אל תוך נקודה המחנה למה לי למה צריך לומר שהוא במחנה שמ מינה ליתן לו מחנה אחרת זה מגיע לומר לי פעם נוספת מחנה שהוא יוצא גם ממחנה שכינה וגם עם מחנה לבי אז אם כן זה המקור של אותו תני תנא קמדביצק באבדימי שבעל קרי משתלחוץ לשתי מחנות יפה. סיימנו את הנושא. עוברת הגמרא עכשיו לדבר הבא במשנה שראינו לגבי קורבן פסח. ראינו מה דוכה שבת? מחוי קרביו דוכה שבת הדחת קרביו לא דוחה שבת. זאת אומרת אנחנו יודעים שכדי שלא יסריח חייבים לעשות לפחות את השלב ההתחלתי של המיחוי של הניקוי הראשוני. ההדכה זה כבר פחות קריטי. שואלת הגמרא מה מיחוי קרביו? נחלקו בזה המוראים. רב הונה אמר שמנקו בסכין. אתה מנקב את המעים ועל ידי זה הפרש הרציני יוצא ממנו. רש"י אומר שלכן זה נקרא מיחוי. שמיחוי זה לשון דבר רך שמחוי בתוכו כמו דבר שומני כזה פרש שזה יוצא באוטומט אחרי שאתה מנקב את המאי. אור רש"י אומר שהמיכוי הולך על הנקיבה לשון תמחה את זכר עמלק שאתה משמיד אותו גם פה אתה נוקב אתה חותך אתה כביכול משמיד את המאיים ונוזל כל הפסולת בתוכו זה נקרא מחוי קרב חייב ברב אמר שירקדמאיה דנפקא אגב דוחקדסקינה זאת אומרת זה דבר עמוק יותר הוא לא יוצא מאיוב אתה צריך ללחוץ את הסכין ואז יש בתוכו שומן פנימי שעל ידי ידך כזה הוא יוצא הוא זב החוצה זה הדבר הזה הוא זה שגורם למעים להסריח ואותו מוציאים בשבת והמיחוי רש"י אומר שזה לשון דבר בזוי כמו שנראה עוד רגע שזה דבר מאוס שזה דבר שאי אפשר להסתכל עליו ולכן חייבים להוציא אותו מיד יפה אז הם נחלקו מה זה אומר מחוי קרביו אמר רבי אליעזר מה היתעמדכיה ברב מאיפה חיה ברב לוקח שזה המיחוי וכתיב וחורבות מכים גרים יאכלו כתוב חורבות מכים זה כתוב בגאולה העתידה בעזרת השם הגרים הגרים הם אלה שיאכלו את חורבות המחים טוב בוא נבין מה מדובר אומרת הגמרא מה היא משמ כדי מתרגם תרגם רבי יוסף רואים הרבה פעמים בשס שרבי יוסף היה זה שתרגם יש אומרים שכיוון שהיה אסור לו ללמוד כי הוא היה סומה ודברים שבכתב יה רשי לאומרם על פה אז הוא היה כל הזמן מתעסק בתרגום ולא במקרא בעצמו אומר רבי יוסף ונכסהן דרשיא הצדיק היחסנון הרשעים שנקראים מחים כי זה דבר בזוי ומפה חיה ברב למד שהדבר הפנימי הזה של הפרש של המאיים נקרא מכים וצדיקים הם נקראים גרים כיוון שהם גרים בעולם הזה הם נמצאים פה סך הכל בתור איזשהו תוכנית תנית עבודה. הם לא נמצאים פה להתמקם פה. והם אלה שיקבלו את כל הדברים שהיו פעם לרשעים, כל הנכסים שלהם, אותם צדיקים יקבלו. טוב, אז בעצם אנחנו רואים את הרעיון הזה שמכין פירושו דבר בזוי. יפה. ממשיכה הגמרא ואומרת, אם אנחנו נסתכל בתחילת הפסוק והיום ברוך השם כבר יש לנו איזה מודפס על הדף בתורה הוא השלם, כתוב בפסוק וראו כבסים כדוברם וחובות מכים גרים יאכלו. שואלת הגמרא, מה זה אומר וראו כבשים כדוברם? אתה יכול להסביר לי בבקשה את הפסוק מה זה אומר הברכה הזאת אומרת הגמרא כבסים רש"י אומר מיד זה הולך על היהודים והם וראו כבשים כדוברם מה זה כדוברם כמדובר בם זאת אומרת כמו שדיברו כמו שהבטיחו להם הנביאים מה זה אומר אמרב מנשי בר ירמיה אמר רב כמדובר בם מה כמדובר בם אמר הבחורות מכים גרים יאכלו זאת אומרת זה מה שהובטח להם כמו שהובטחו על ידי הנביא שמה שהם יאכלו את ה שהצדיקים שעד היום היו כגרים ותושבים יהפכו להיות אדוני הארץ נפלא ביותר בעצם אז וראו כבסים כדוברם מה בעצם כמדובר בם שחורבות מת שחורבות מכים גרים יכוללו זאת אומרת זה המשך של הפסוק כל הפסוק כולו מדבר על אותו הבדחה שואלת הגמרא לא נכון אמר לירבה בשלמה הכתיב חורבות כדקאמרת אם היה כתוב א וראו כבסים כדוברם חורבות מכים גרים יאכלו הייתי אומר זה הקדמה לפסוק זאת אומרת הוא אומר כמו שאני הולך להבטיח לך יהיה כך וכך והצדיקים יקבלו את נכסה הרש שעים אוקיי מובן אבל אשתדכתיב וחורבות וחורבות המילה האות ו משמ שאתה מתחיל דבר חדש וראו כבסים כדוברם זה ברכה אחת וחורבות מכים גרים יאכלו זה ברכה שנייה מילת אחרי קאמר זה דבר נוסף אלא המרב הזה באמת כדב חנמה רב דמב חנל אמר רב עתידין צדיקים שחיו את המתים זה ברכה מיוחדת וראו כבסים כדוברם פירושו מתי צדיקים יחיו מתים מאיפה אני רואה את זה כתיב אחה וראו כבשים כדור וראו וכתיבתם יראו בשן וגלעד כימי עולם מילה יראו אני לומד גזירה שווה ובשן וגלעד אנחנו נראה שזה אלישע ואליהו ששניהם מופיע בנביא מלכים שהם איך היו מתים ומכאן אני לומד שהצדיקים יחיו מתים אומרת הגמרא בשן זה אלישע בא מן הבשן שנאמר ויעני ושפת בבשן נו מה זה קשור לאלישע כי קראו לו אלישע בן שפת אז אתה רואה ששפת היה בבשן זה כתוב בדברי הימים אז אני מבין שמדובר על אלישע ו הוא כתיב פה אלישע בן שפת אשר יצק מים על ידי אליהו שהוא היה איש אמונו איש איש ביתו יד ימינו ונאמן ביתו של אליהו גילד זה אליהו שנאמר ויאמר אליהו התשבים מתושבי גילד אז אם ככה אני מבין שמדובר פה על אליהו שמופיע בנביא מלכים שהוא החיה מתים וכן אלישע שמופיע שהוא החיה את בנה של האישה השונמית וגם כן מופיע ללישה שלאחר פטירתו היה איזה אחד שנכנס לקברו וכיוון שהוא נגע בעצמו אלישע הוא מיד קם לדחיה אם כך רואים שהם החיו מתים וזה מה שכתוב פה וראו כבסים כדוברם כמדובר בם באותם נביאים יובט אז אני לומד גזירה שווה שגם הצדיקים לעתיד לבוא יהיו מתים אמר שמואל בן נחמני אמר רבי יונתן עתידים צדיקים שך היו מתים שנאמר עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים בעצם אומר פה הוא לומד דורש את הפסוק הזה דבר ראשון ישבו זקנים וזקנות וגם באותו זמן איש משנתו בידו יהיה איש זאת אומרת הצדיקים משענתו בידו משענת זה דבר שמחיים בו מתים שוקתי ושמת משענתי על פני הנער כשהבן של האישה השונמית נפח את נשמתו אלישע מביא לגיחזי נערו את המשענת את המקל אומר לו לך עם זה שים את זה על הנהר והוא יקום לא משנה שבסופו של דבר מי שמכיר את הסיפור שמה הנער לא קם כיוון שגחזי זלזל בכוחו של המקל ועוד החיה עם זה אריה בדרך לא משנה זה לא עבד ואלישע היה צריך לבוא לשם לעשות מה שעשה ולהחיות אותו אבל רואים שהמישענת זה דבר שמחיימת מתים וזה הפירוש ואיש על משנתו מרוב ימים זה דבר שמרבה ימים שמרבה ימים שגורם לתחיית המתים עכשיו כבר נכנסנו פה לענייני אמות המשיח אומרת הגמרא הוא לרמקשה כתיב כתוב לגבי אמות המשיח לגבי בעצם לעתיד לבוא בילה המוות לנצח שלא יהיה מושג של מוות יהיה חיי נצח הוקטים כי הנער בן 100 שנה ימות שאם אדם ימות בגיל 100 זה יהיה מאוד מאוד צעיר ושונה מהיום שזה גיל מופלג אבל עדיין יהיה מוות אונה הגמרא לו קשיה כאן בישראל ישראל לא יהיה מושג של מוות וכאן בעקום בעובדי כוכבים כן יהיה מושג אבל הם יחיו הרבה הרבה זמן ובגיל 100 שנה זה עדיין יקרה צעיר שואלת הגמרא עובדי כוכבים ועובדי כוכבים הבא הוא אטם מה הם מחפשים שם באירוע בכלל הם לא אמורים להיות בעולם הזה בעולם הבא בעתיד לבוא בהמות המשיח בכל האירועים הם לא אמורים להיות חלק מהאירוע אומרת דכתיב אומרת הגמרא דכתיב ועמדו זרים וראו צונכם ובני נכר יקריכם וקורמיכם הם יגיעו לשם על תקן המנקים העובדים, העבדים, השפחות, כל מה שצריך. הרואים, הקורמים, העיקרים, הם יהיו גויים והם באמת יחיו יחיו לאורך ימים ושנים כמובן לטובת המאבידים, לשמחת המאבידים היהודיים ועליהם נאמר שבגיל 100 שנה באמת זה יקרה צעיר אבל היהודים ובילה המוות לנצח. מביאה הגמרא שאלה נוספת רב חיסדרה מכתיב מצד אחד וחפרה הלבנה ובושע החמה זאת אומרת שלא יהיה כלל את הלבנה והחמהם לא יהיו רלוונטיים יהיה אור השם עלייך זרך וכתיב מצד שני והיה אור הלבנה כאור החמה שהלבנה תעיר כמו החמה זאת אומרת היא תוכפל היא תעלה כמה דרגות באור ש באור שהיא תפיק ואור החמאי יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים שבעתיים זה בעצם 7 * 7 זה 49 וכאור שבעת הימים תעשה את זה בעצם 49 כפול שבע שזה יוצא רש"י עושה את החשבון ואומר שזה יוצא 343 נכון כן 343 וזה יהיה האור של החמה אז באמת יהיה אור נפלא ביותר אבל עדיין כתוב שיהיה חמה ולבנה ולא כמו שכתוב מקודם וחפרה הלבנה ובושה החמה אומרת הגמרא לא קשיה כאן לעולם הבא כאן לאמות המשיח לעולם הבא זה בעצם עולם הגמול לאמות המשיח זה כשמשיח יבוא וזה כאן בעולם הזה בעולם הבא יש רק את האור של הקדוש ברוך הוא ולאמות המשיח יהיה את האור הנפלא של השמש שמש והירח לאחר שהם יוכפלו ויזהירו ויזריחו עשרות מונים מעבר למה שהם היום שואלת הגמרא ולשמואל דאמר אין בן העולם הזה לאמות המשיח אלא שיבוד מלכויות בלבד לא יהיה שום הבדל רק יהיה שקט תעשייתי תפתח את העיתון לא יהיה איומים לא מאיראן לא ממצרים לא מסעודיה ולא מארצות הברית שיבוד מלכויות לא יהיה זה הדבר היחיד שיהיה הבדל ואם כך אז מה תאמר מתי יהיה כך ומתי מתי יהיה אור השם ומתי יהיה את הלבנה והחמה ששבעתיים כאור שבעת הימים אלא באמת אומרת הגמרא באמת לשמואל הידי וידי לעולם הבא ולא קשיה כאן במחנה שכינה שום אור אין רק את האור של הקדוש ברוך הוא כאן במחנה צדיקים שמה באמת יהיה את השמש והירח בכל מיני היבטים של אור מאוד מאוד גדול אבל עדיין יהיה אותם שאלה נוספת אומרת הגמרא רב הרמי כתיב אני אמית והחיה הוא כתיב מחצתי ואני ארפה זה לא כפילות אם הקדוש ברוך הוא המית והחיה בטח שהוא מחץ והרפה אשתחו ימי מחייה מרפא לו כל שכן אם הוא יכול להחיות מתים בטח שהוא ירפא אלא אמר הקדוש ברוך הוא, מה שאני ממית אני מחייה כמו שמחצתי ואני ארפה. זאת אומרת יכלנו לומר שהקדוש ברוך הוא הוא ממיט ומחיה. הוא ממיט אנשים מסוימים, מחייה אנשים אחרים, זן אותם, מפרנס אותם, אבל לא היינו מבינים שמדובר על תחיית המתים בפועל. לכן הוא אומר כמו מחצתי ואני ארפה, מרפאים רק מישהו שהיה חולה פעם, אז מדובר על אותו אדם שמחצתי ואני רופא אותו. אותו דבר לגבי מתים, מדובר על אותו אחד שהוא ממיט ומחיה. את אותם אנשים שמתו, אותם הוא יחיה. תנו רבנן אני אמית ואחייה כל מיטה באחד וחיים באחד כמו שחשבנו לומר כדרך שהעולם נוהג תלמוד לומר מחצתי ואני ארפה מה מכה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד באותו בן אדם מכאן תשובה לא אומרים אין תחיית המתים מן התורה פה יש רמז וסמך מפורש לתחיית המתים מהתורה דבר אחר פירוש נוסף למה כתוב אני אמית ואחייה מחצתי ואני ארפה מקדימים את תחיית המתים לרפואה בתחילה מה שאני ממית אני מחיה ואדר מה שמחץ לי ואני ארפה. זאת אומרת אנשים בעלי מומים, אנשים שמתו ממחלות יקומו לתחייה בדיוק כמו איך שהם היו, עם אותו מום, עם אותו חולי. ואז הקדוש ברוך הוא ירפא אותם כדי שלא יאמרו שזה אנשים אחרים, הוא יעלה אותם מהקבר באותו מצב בדיוק שבו קבעו אותו כדי שכולם יכירו שמדובר על אותו בן אדם ואז באמת הוא ירפא אותו כמו שכתוב ואז ידלג כילפיסח וכל אלה שכולם התרפו. דף נפלא ביותר. בואו נסכם מה ראינו. דבר ראשון הבאנו שאלה על רבי יוחנן מזה שכתוב בואל נידק את ממת וזה לא יכול להיות לטומתם אלא למחנותם וחשבנו לומר שגם הרשע למחנותם ואז זה יוצא בעצם שבעל קרי כמגע שארץ אמרנו לא א כדיית א כדייתא שאלה נוספת ראינו במפורש שכתוב על בעל קרי יצא בעל קרי שתמ חמור אמנו ענינו לא יצא על אף שהוא חמור אמנו כיוון שלמי דדמלי מדמינן תני תנא הוא אומר ויצל מחוץ למחנה ולא ולא יבוא אל תוך המחנה א' מזה שכתוב מחנה פעמיים הוא לומד שזה מחנות שונים ומזה ומעצם זה שכתוב לא יכנס הוא לומד שזה חוץ לשתי מחנות נפלא ביותר מחויקרביו לרב לרב אוונה מנקבן בסכין לרב חיא ברב שיר כדמאיה דנפקה אגב דוך קדסכינה ורואים ש הרעיון של מחוי שזה דבר בזוי מחורבות מחיים שאותם הצדיקים יקבלו כמו שמתרגם רב יוסף שהצדיקים יקבלו את נכסה הרשעים מה זה ההתחלה מה שכתוב וראו כבסים כדוברם ניסינו להגיד כמדובר בם שזה אותו רעיון אמרנו מה פתאום יש ו' זה דבר נפרד. ולכן אמרנו שמדובר שעתידים צדיקים שחיו מתים כמדובר בם כמו שכתוב לגבי אלישע בן שפת ולגבי אליהו הגלעדי. דבר נוסף או יותר נכון לימוד נוסף ראינו איש על משנתו מרוב ימים כמו שכתוב לגבי אלישה קח את המשנת ואחיה את הנהר. ולה שואל בילה המוות לנצח ונהר בן 100 שנה ימות אז זה בישראל זה בעקום שיעזרו וישרטו את היהודים הם באמת ימותו בגילאים מאוד מבוגרים. רב חזדה שואל וחפרה לבנה ובושחמה משמע שלא יהיה כלל ומצד שני כתוב שיהיה להם אור מאוד מאוד גבוה אבל עדיין הם יהיו אז א' תלוי לאמות המשיח לעולם הבא ב' לפי שמואל אומר הכל לעולם הבא כאן במחנה שכינה וכאן במחנה צדיקים מחצתי ואני ארפה מה החידוש מה שמחצתי אותו אני ארפה ומכאן רמז ל תחיית המתים מן התורה ודבר נוסף שהקדוש ברוך הוא מחיה אותם במומם ואז הוא מרפא אותם נפלא ביותר מתוק מדבש ובסיעתא דשמיא להתראות מחר בעזרת השם
לצפיה בתכנים נוספים: