העמוד היומי מסכת פסחים דף סז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סז עמוד ב

דף סז עמוד ב אתם יודעים שכל יום אני מקפיד להיות מאוד ברור במסר שיוצא מהעמוד שלנו לתת איזה מסר שאני מתחזק ממנו אולי גם אתם משהו שאפשר לקחת הביתה בסוף יום היום אני כל כך לא ברור במסר הוא כל כך לא מעובד אצלי אני עדיין ממציא אותו תוך כדי דיבור יחד איתכם מי שזה מפריע לו שאני ככה מפטפט, מלהג ומנסה להמציא את המסר. בבקשה, 30 שניות קדימה אתה בתוך השיעור. מי שרוצה יחד איתי, תקשיבו דבר מעניין. היום אנחנו רואים שפסח הבא בטומאה, כמו שראינו אתמול, זה דבר רק של טמאי מת. תמאי מת הם היחידים שותר להם לעשות פסח בטומאה. זווין, מצורען, כל אלה לא יכולים. שימו לב, זומצורע שיכנס ביום בעיר לתוך האזהרה, הרי דינו בכרת עד כדי כך. אבל בפסח הבא בטומאה עליו שאסור להם להיכנס לא הותר להם כלל. אם הם יכנסו לא יהיה להם כרת. ככה היום נראה. הדבר הזה אומר דרשני. אני עדיין לא יודע אם לקחת את המסר הזה כדי לומר בכל פעם שאתה מפלא, אתה לא מפלא, אסור להגיד שהתורה מפלא, כן? אבל כל פעם שאתה נותן איזשהו עטבה למישהו, תתחשב גם באחרים. יש לך תלמיד מצטיין, יש לך ילד טוב, אתה מפנק אותו, אתה מצפר אותו, הכל טוב, באמת מגיע לו, אבל אל תשכח את האחרים. ולכן גם כאן שבטמא אמת אמרנו מותר לכם לאחרים אנחנו קצת קצת מגמישים את העמדות אנחנו פחות מקשיחים להם את הגבולות אומרים אוקיי גם אם נכנסת אין כרת זה אפשרות אחת אפשרות שנייה שהייתה לי זה דווקא ללמוד מכאן תראה מה קורה כשיש פירוק הכי קטן פרקת לטמאי מת אזווין המצוען כבר כולם נכנסים ואין כרת הכל נהיה לך בלאגן תיזהר מזה טוב אז אני שמתי את שני האופציות שהיה לי מה לקחת מסר קחו אתם מה שאתם רוצים אני חושב שבדיוק אחרי 30 שניות למי שדילג הרגע אנחנו מתחילים. אתמול ראינו בעצם את הדיברנו הרבה על המדרג, גם היום נעסוק בו ואתמול כבר התחלנו אותו. זאת אומרת ראינו שיש מדרג שאומר הכי חמור זה מצורע, מתחת לזה זה זו ומתחת האחרון זה טמאמת מת. אתמול התחלנו עם השלב הראשון. מי אמר שזו יותר חמור מתמאמת מת? אולי נסכם את זה בזריזות ככה כבונוס למי שמצטרף היום או למי ששכח כבר מה היה אתמול. אמרנו פשוט מאוד זב זה טומתו מגופו. טממת מת לא. ונכון שתמי מת זה בעצם יש לו הזה שלישי ושביעי בתוך ההגדרה של תמי מת יש יחד איתו טמאי שרץ שהוא אין לו שלישי ושביעי תגיד לי שתמי שרץ זה באונס גם זב ראייה ראשונה זה באונס זה היה ממש ככה מלמעלה סיכום מהיר למי שככה רצה להיזכר במה היה אתמול עכשיו אנחנו נתחיל לומר מי אמר שמצורע יותר חמור מזו כדי להבין את זה אני רוצה רגע לחדד את כל שלושת סוגי הטאומות ממש בזריזות טמאמת מת זה אדם שהיה באותו אוהל עם המת יפה תמ מת הופך להיות אבי אבות הטומ הוא נטמע לשבעה ימים טובל מזה עליו אפר פרה אדומה בשלישי ובשביעי לאחר מכן טובל ונטער יפה מאוד זה ממת ז דיברנו עליו ז יש לו כמה שלבים ריה אחת זיבה זה בעצם סוג של איזשהו נוזל זה לא בדיוק זרע זה דומה לזרע אבל בגוונים אחרים וכדומה ואדם שזב א כי יזוב מבשרו איך כתוב שם בפסוק וזו תהיה כטומתו בזובו רר בשרו את זובו בשרו מזוב טומתו היא ברגע שהוא ראה ראייה אחת זה כמו שאמרנו אפילו באונס מטמא אבל סך הכל טומאת ערב שתי ראיות זה הופך להיות שבעה ימים שלוש ראיות שבעה ימים פלוס קורבנות ברור ברור כבר נדבר על ההגדרות של זיבה הסוגי טומא שהם חמורים יותר בכל מיני היבטים כבר נדבר על זה מצורה זה בעצם אדם שיש לו נגע באור בשרו יש לו איזשהו צרת למה כי הוא דיבר על לשון הרע כולם יודעים הוא מגיע אל הכהן הכהן רואה את הנגע יש מושג של סימני טומא כתוב בתורה סימני טומא מפורשים. אם יש סימני טומא אומר לו אדוני היקר אתה מצורע. באותו רגע יוצא מחוץ לג' מחנות בלאגן. זה נקרא מצורע מוחלט. יש מושג שאתה רואה את הנגע הוא מצד אחד לא גלט. הוא לא חלק. מצד שני עדיין אין בו סימני טומא. בכזה מקרה הכהן מסגיר אותו, אומר לו בבקשה, שבעה ימים אתה בבית. זה נקרא מצורע מוסגר. הוא ממש הוא נחשב כמצע כמעט להכל. חוץ מכמה דינים. מצורע מוסגר אחרי שבע ימים. רואים אם יש סימני טומצורע מוחלט, אם לא עוד שבע ימים בקיצור עד שמחליטים מה לעשות איתו. זה נקרא מצורע מוסגר. וברגע שהוא נהיה טמ זה נקרא מצורע מוחלט. לאחר שהנגע נרפע, כן? בין אם הוא מצורע, אם הוא מצורע מוחלט, אם הנגע נרפע, מה אנחנו עושים איתו? אנחנו אומרים לו, ברוך השם, הנגע שלך נרפע. יש תהליך של תגלחת, של ציפורים, של כל זה. אנחנו לא נכנסים לזה כרגע. לאחר מכן בצ בעצם הוא צריך שבעה ימים ורק אז הוא נהיה טהור ומביא את קורבנותיו יפה מאוד בשבעת הימים הללו בעצם הוא טהור הוא אין בו בעיה כבר להיכנס לתוך העיר הבעיה היא רק להיכנס לאזהרה וכדומה וזה רק אחרי הבעת קורבנותיו עוד דבר שאסור לו הוא אסור בכל השבוע הזה בתשמיש המיטה ברור יפה הסברנו הכל כמדומני חלק מהדברים לא הסברנו לדוגמה ההיבטים בטומאת זו נראה את זה תוך כדי שואלת הגמרא שלוש עוד מלמעלה מהיא חומרי רי דמצורה מזו בוא תסביר לי מי החליט לך שזו יותר חמור ממצורע אונה הגמרא פשוט מאוד שכן טעון פריאה ופרימה ואסור בתשמיש המיטה זו חייב לגדל פרס היה ראש אה סליחה מצורע חייב לגדל פרס היה ראשו חייב לפרום את בגדיו שאנשים התרחקו ממנו זב לא צריך והדבר הנוסף ואסור בתשמיש המיטה מתי זה כמו שאמרנו בשבעה ימים הללו שהם נקראים ימי ספרו ימי ספורו אז הוא סופר עד שהוא יוכל כבר להיות ראוי לבוא בקהל בימים האלה האלה כתוב רש"י מביא את הפסוק וישב מחוץ לאולו פירוש אולו אשתו אסור לו בתשמיש המיטה מה קורה בימים שהוא מוחלט אז רש"י אומר פה שחלק יש מחלוקת בגמרא חלק אחד בגמרא במועד קטן אומר שכל וחומר לימי חילותו ויש כאלה שאומרים רק בימי סיפורו לא משנה מתי אבל בכל אופן יש לו משהו שאין לזו פריה פרימה ויסור בתשמיש המיטה לפחות בחלק מהימים לזהב אין בעיה יפה מאוד אז אם ככה זה החומרה של מצורה שואלת הגמרא מה? אדרבה זו חמור שכן מטמא משכב ומושב ומטמא כלי חרס בעסקת זהב יש לו היבטים מאוד מאוד מעניינים דבר ראשון הוא מטמ משכב ומושב מקום משכבו מושבו קוראים לזה בגמרא טומאת מדרס זאת אומרת גם אם הוא לא נגע בהם הוא היה איזה 10 הבדלים ביניהם והוא ישב על משהו לא משנה הוא בכלל לא נגע בו היה 10 דברים שחצצו עצם זה שהכובד שלו מונח עליו זה נקרא משכב ומושב טומאת מדרס זה נהיה טמא אמנם יש הגבלה רק אם זה ראו באמת לשכיבה וישיבה ולא שיחליט להשתתח לי עכשיו על שולחן בבית כנסת זה ברור שלא מה שראוי למשכב או מושב יפה מאוד דבר נוסף הוא מטמא כלי חרס בהסת רש"י מביא את הלימוד כלי חרס יש לו הגדרות מאוד מאוד מעניינות עשינו את כל ההקדמה בהקדמה לפרק רבי חנינסגן הכהנים מי שרוצה להרחיק עוד בהקדמה לפרק אלו דברים במסכת ברכות גם עשינו הקדמה נפלאה על העניין הזה בוא נדבר בקצרה כלי חרס הוא לא נטמע מגבו זאת אומרת כל כלי מתכת שאני דיגה בו טומה מבחוץ הוא יהיה טמא. כלי חרס לא. אבל כלי חרס כנגד מקבל חומרה שאם הכנסת משהו לתוכו אפילו רק באווירו ולא נגע בדפנות הוא נטמע. זאת אומרת הוא קיבל איזה קולה מסוימת וחומרה כנגד. יפה עכשיו לגבי זו כתוב שאם הוא נוגע בכלי חרס תמ. לא מדובר אם הוא נגע בצד החיצוני כי זה כלל גורף בכלי חרס שהצד החיצוני לא מטמא. עכשיו מה תגיד שאם הוא הכניס פנים היד נטמע. זה לא רק זו כולם. מה מיוחד בזב? שאפילו אם הוא מסיט אותו, שימו לב, בעת במשהו ועל ידי זה זז כלי חרס, טומאה רגילה לא מטמא, זב מטמא. אז שימו לב כמה דברים חמורים. מטמא משכב ומושב ומטמא כלי חרס על ידי סת. יפה מובן הכל, נכון? אז יש לנו פה משהו בחמור בזו יותר מאשר מצורע. אומרת הגמרא לא אמר קרא ז וכל זב לרבות בעל קרי. משתמשת הגמרא בהברקה של אתמול. ביחד עם זב יש בהגדרה דבר נוסף עוד סוג טומאה מה בעל קרי בעל קרי זה אדם שרואה קרי הוא נטמע עד הערב והוא אין לו את כל הדינים של מטמא משכב ומושב ומטמא כלי חרס בעסת והוא באותה הגדרה של זב אז אני אומר מה יותר חמור זב או מצורע ברור שמצורע למה כי יש לו פריאה ופרימה ואסור בתשמיש המיטה ונכון שזו יש לו עוד כל מיני חומרות אבל הוא באותה הגדרה עם בעל קרי ובעל קרי הוא לא כל כך חמור נפלא ביותר ומצורה חמור מבעל קרי שואלת הגמרא ומהיחומרי כדאמר שמה שיש לו פריאה ופרימה ואסור בתשמיש המיטה אומרת הגמרא אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו בעל קרי ראייתו במשהו זאת אומרת יצא קרי כגרגר חרדה לא משנה הכי קטן שיש הוא כבר טמא מה שאין כן במצורה צריך שיעור כגריס ראינו במצורה יש שיעורים מסוימים כדי לטמא אונה הגמרא סבבה ל כרבי נתן דתניה רבי נתן אומר משום רבי ישמעאל זו צריך כחתימת פי האמה ולא הודו לו חכמים אבל כך סובר רבי נתן והתקש לבעל קרי לזו ולכן אני אומר לך תשמע פשוט מאוד בעל קרי וזו יש שיעור לתומתם ואם כן אל תאמר לי שהחומרה שלהם זה שאין שיעור יש שיעור כגריס הוא לומד את זה מזה שחתימת פי האמה מהלשון של כי החתים בשרו החתים זה לא עם כף מלשון כתם אלא החתים מלשון חותמת וגם כאן דווקא בחתימת פי האמה שזה סותם את כל פי האמה זה השיעור אם כן יש שיעור גם במצורה יש שיעור גם בהם יש שיעור אין פה חומרה מיוחדת לכן חוזר לנו החומרה של מצורע שמה שיש לו פריאה ופרימה ואסור בתשמיש המיטה. יפה מאוד. שואלת הגמרא וכל צרוע למה לי? הרי מה וכל והכל טמ ריבנו גם תמי שרץ אתמול מהכל זב ריבנו עכשיו גם בעל קרי מה תעשה בבוק מצור מה תרבה יחד איתו? אומרת הגמרא כיוון דכתיב כל זב כתיבנה מכל צרוע זה לא מגיע לריבוי מיוחד. יפה מאוד. אז סיימנו את כל המדרג, דיברנו, עסקנו אתמול רבות במדרג הזה שאומר מצורע הכי חמור, מתחתיו זב ומתחתיו תממת. עכשיו סיימנו באמת לראות שכך באמת נכון. יפה. שואלת הגמרא, מי שזוכר, ראינו אתמול שתי לימודים, רבי שמעון ורבי יהודה, מאיפה יודעים איזה מחנה כל אחד משתלח? הרי אנחנו יודעים שיש שלוש מחנות. טמאבת משתלחוץ למחנה שכינה, זהב משתלחוץ למחנה לביאה גם כן, ומצורה חוץ למחנה ישראל. מאיפה יודעים? רבי יהודה היה לו פסוקים בדד ישב ולא יתמו את מחנה רבי שמעון אמר מהמדרג פשוט יש מדרג למה צריך לומר את שלושתם לתת כל אחד מחנה נוסף ליציאתו שואלת הגמרא ורבי יהודה שפרק אמר רבי שמעון לרבי שמעון יש לימוד נהדר המדרג לא צריך לומר הכל היית אומרת הייתי מבין באוטומט אחרים למה כתוב ז עוד יציאה היה כתוב זו הייתי מבין מצורע למה כתוב מצורע עוד מחנה למה רבי יהודה לומד את זה מפסוקים אומרת הגמרא ומי בא אלי רבי יהודה צריך את זה לכדתניה מה שאמרנו בהקדמה במסר רבי אליעזר אומר יכול דחקו זבינו מצורעים ונכנסו לעזרה בפסח רב בטומאה אסור להם זה מיועד רק לטמאי מת כמו שהראינו מילנפש דווקא טמאי נפש תמאי מת ולא אחרים יכול יהיהו חייבן כרט תלמוד לומר ושלחו מן המחנה כל צרוע וכל ז וכל טמא לנפש הפסוק שרבי שמעון משתמש בו בשעה שתמי מתים משתלכים אז אבינו מצורעים משתלכין אין טמאי מתים משתלכים זאת אומרת אני מתיר להם לעשות הפסח אין זווין מצורי משתלכין. זאת אומרת לא שהם לא משתלכים, הם לא יכולים להיכנס אבל נכנסו. הם יהיו פטורים מכרת. זה מה שרבי יהודה לומד מהפסוק הזה. ולכן כדי ללמוד שילוח חוץ למחנה כהונה שכינה לביאה וישראל הוא צריך פסוקים אחרים כמו שראינו אתמול. יפה מאוד. אומרת הגמרא אמר מה ראינו בברייתא? זו וכל זב לרבות בעל קרי שדינו כזו שהוא משתלח מחוץ למחנה שכינה ולמחנה לביאה ונמצא רק במחנה ישראל. אומרת הגמרא עם הזו ממש השורה הזו מסל לרבי יוחנן דמר רבי יוחנן הוא אמר שני דברים הוא אמר אותם יחד הם לא קשורים אחד לשני כותב רש"י רש"י במקום אחר כן מוצא את ההקשר ביניהם אבל כאן רש"י כותב הם לא קשורים אחד לשני הוא רק אמר אותם יחד הראשון לא רלוונטי אלינו השני זה מה שרבי יוחנן מסייע בעצם זה מה שהברייתה מסייעת לדבריו דמר רבי יוחנן מחילות לא נתקדשו זאת אומרת מחילות שנמצאות מתחת הר הבית מתחת האזהרה לא קדושים בקדושת הר הבית והזרה והדבר השני הוא בעל קרי משתלחוץ לשתי מחנות וזה באמת מסייע לדבריו שואלת הגמרא רגע אתה אומר לי שבעל קרי משתלע חוץ לשתי מחנות מתי בעל קרי כמגש ארץ מגש ארץ אתם זוכרים למי ציווטנו אותו ביחד עם מי הוא היה בהגדרה אתמול גם היום סיכמנו את זה הוא קשור לתמ תממת מת משתלח רק חוץ למחנה שכינה ונמצא במחנה לביאה וכתוב לנו תממת בל קרי כמגש ארץ מה אליו למחנותם שהם נמצאים באותם מחנה. זאת אומרת שבעל קרי הוא לא כזו אלא כתמ שארץ ותמי מת. אונה הגמרא לא לטומתם לעניין טומ שזה רק עד הערב. שואלת הגמרא לטומתה כתוב לטומתם כתוב במפורש הי טומת ערב כתיב בי והי טומת ערב כתיב בי כתוב במפורש הטמאים לכם כל השרץ הנוגע בהם אתמעד הערב וגם לגבי שכבת זרע כתוב במפורש ורחץ במים את כל בשרו ואתמעד הערב. אז מה אתה צריך להביא לי ברייתה בשביל זה? זה פשוט. אומרת הגמרא לא לעולם לטומתם. שימו לב לא למחנתם לטומתם אבל כתוב במפורש טומתם לא צריך פסוק והקמשמלן דבעל קרי כמגש ארץ מה מגש ארץ מטמא באונס לא משנה אם הוא נגע בטעות נגע בו בטעות הוא נהיה טמא עד הערב אף בעל קרי שימו לב זה לא זו כבר אמרנו שמטמא באונס רק ראיה ראשונה בעל קרי גם כן מטמא באונס נפלא ביותר זה ההשוואה ביניהם לא קשור בכלל למחנות קשור לטומא לא לטומת ערב כי זה כתוב במפורש אלא לומר לך שגם כן מטמא באונס נפלא ביותר. בואו נסכם מה ראינו. מנין שמצורך א חמור יותר, פשוט מאוד אסור בפריאה ופרימה ואסור בתשמיש המיטה. אה הזב יש לו משכב, מושב וכלי חרס בעסת, בוא תצרף יחד יחד איתו גם את בעל קרי. השיעור זה כרבי נתן שיש שיעור של חתימת פי האמה גם לגבי בעל קרי וגם וגם לגבי זו. רבי יהודה למה לא לומד מכל המדרג הזה? אומר הפסוקים הללו דפוסים לי כדי להגיד שמצורע מצורה ו אה מצורה וזו שידחוק ויכנס בשעת פסח הבא בטומ יהיה פטור מכרת אסור לו להיכנס אבל אני לומד דווקא כשטמאי מת משתלכים הם מתחייבים כשהם לא משתלכים הם לא מתחייבים ז וכל זב לרבות בעל קרי אז אמרנו זה נפלא ביותר מתאים לדברי רבי יוחנן שאמר אחד מחילות לא נתקדשו שתיים זב הרי הוא כבעל קרי שואלת הגמרא רעיון שבעל קרי הוא כטמא שרץ ניסתה הגמרא ובעצם מבינה הגמרא למחנותם כי לטומתם לא יכול להיות כי טומת ערב כתוב במפורש ענתה הגמרא לא מדובר לטומתם וזה מגיע לומר שמטמא באונס גם בעל קרי כשרץ שגם הוא מטמא כמטמא שרץ שגם הוא מטמא באונס נפלא ביותר מתוק מדבש ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: