העמוד היומי מסכת פסחים דף סב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סב עמוד ב

סוחים דף סב עמוד בס נתחיל בשורה שמינית מלמעלה מיסיב רב הונה ברידה רב יהושע ובעצם אנחנו חוזרים כעת לנידון שראינו בעמוד א' רב ששי ביאר את המחלוקת בין רב חיזדה לרבה לגבי אדם שזרק לשם לשם הרילים האם אומרים אויל או לא אומרים אויל בזה זה זה תלוי האם כשר או פסול לרב חיזדה אומרים הועיל והועיל והוא יכול למול את עצמו ממילא יש פה פסול של שינוי ביילים כיוון שבשינוי ביילים למרות שנאמר שמה שצריך שהוא ישנה את זה לשם מישהו שהוא בר כפורה הוא נחשב בר כפורה כי הוא יכול לעמול את עצמו למרות שעכשיו הוא לא יכול להביא קורבן פסח אבל הוא יכול להביא את עצמו למצב כזה ואילו לפי רבי לא אומרים בזה אויל וממילא הוא לא נחשב לבר כפורה ולכן שני באים לא תפסול בהרילים מסיב רב הונבר רבי יהושע כת הגמרא תשאל על קושיה רב חסדה שסובר שומרים אוי הפסח שאוב ראש נוסוי פסח כשר עד גיל שנה מה קורה אם עבר שנה ורשי אומר עבר שנה מראש חיידש ניסון הראש כמבארים שלו דווקא הכוונה מיד ניסון דהיינו הקורבן הזה נולד לפני יד ניסן ששנה שעברה כעת הוא כבר פסול מלהקריב אותו לקורבן פסח הוא שחט אותו בזמן לשמוי הוא לקח את הקורבן הזה ושחט אותו ביד בניסן לשם קורבן פסח למרות שברגע שעובר לו שנה הוא עובר להיות שלומים הוא כשר לשלומים ולא לפסח אז כביכול הוא לקח קורבן של שלומים ושכל לשם פסח וכן השכת אחרים לשם פסח בזמנוי הוא הדין אם הוא לקח כל קורבן אחר ושחט אותו ביד לשם פסח רבי אליעזר פושל ורבי ישע מכשי אומרת הגמרא תמי בזמנוי או שלא בזמנוי קושי לכאורה דווקא בגלל שזה ביד ניסן לכן רבי עזר פוסל אבל אם זה היה שלא בזמנוי לא ביד אז זה היה כשר למרות שהוא שוחט את זה לשמו לשם פסח זה היה כשר והמינמה אוילו בזמנוי פויסל שלא בזמן נמי פויסל כמו שהועיל ואם הוא היה שוחט את זה ביד ניסן לשם אותה מחשבה אז הוא נחשב לקורבן שפסול גם שלא בזמנוי למה אנחנו מכשירים למה רבי אליעזר לא יסול אם הוא שחט את זה לשם פסח אומר רב פופה שאני יוסון דומקרו ואמרתם זבח פסח הוא ובאבוי יוסוי לא יהו לשום אחרים ולא אחרים לשמוי דהיינו אנחנו לומדים שצריך קורבן פסח לשם פסח אבל אם הוא יקח קורבן פסח לשם אחרים או קורבנות אחרים לשם פסח זה פסול בזמנו שהוא פסול לשם שום אחרים בזמנו יבי יד שיקח קורבן פסח וישחט לשם קורבנות אחרים אז המחשבה פוסלת אחרים פסולים לשמוי בזה אני אומר שגם הקורבונות אחרים למרות שבשאר השנה זה כשר כאן ביד אחרים יהיו פסולים לשמוע מקישים את זה אחד לשני שלא יהיה בזמן שהוא קשר לשום אחרים אחרים קשרים לשמוע אוי אבל שלא יהיה בזמן אוי בשאר השנה שהוא כשר לשם אחרים אז אחרים קשר לשמוע ממילא זה הסיבה וממילא מה ששאלנו למה לא אומרים אויל כיוון שיש כאן לימוד מיוחד לפסול את זה כן ולא אומרים להכשיר את זה ולא אומרים ש כמו שבזמנוי זה יהיה פסול הועילו בזמנו זה יהיה פסול גם שלא בזמנוי זה יהיה פסול ממשיכה הגמורה רב שמלואי אוסלקמד רבי יוחנן הגיע לרבי יוחנן אומר לי ניתני לימר ספר יוחסין תלמד אותי את ספר יוחסין אומר להם מיכונת אומר לי מילויד ואכן מיסובוך איפה אתה יושב איפה אתה גר בנהר דואה בבובל אומין דוינין אין מלמדין לפי הגרסה אין שוניין לא אלודין ולא אלנרדין הוא כביכול רצה לדחוט אותו ולכן הוא ציין לו ממרי כביכול על המקומות שהוא ציין וכל שכן דעת מלא ידו דעת מילו ידו מסובך מנהר דואה כל שכן אתה שיש לך את שני החסרונות גם אתה במקור מילות וגם יושב בנהרדו ממילא אי אפשר ללמד לך את הספר יוחסין כ וארצה ובסוף הוא כן שכנע אותו והוא התרצה ללמד אותו את ספר רכסין אומר לי ניתנה בג ירחי אומר לו רב שמל אני רוצה ללמוד את זה בשלושה חודשים שוק על כל כולה פה תגבי רבי יוחנן לקח חתיכת אדמה וזרק עליו אומר לי מה ברוריו דיסו דרבי מאיר ברוריה אשתו של רבי מאיר דרב חנינה בן טרדיו הבת של רב חניה בן טרדיון דתניה תלת מושמיצ ביומה מתלט מור רבוסי הייתה לומדת 300 מימרס ביום יום מ-300 רבנים שונים ואפילו איך הוא לא יצתה ידי חובוס בתלת שניין אפילו רק שהיא למדה את ספר יוסין לקח לך שלוש שנים ואת עמד בטלוס אתה רוצה ללמוד כזה ספר שלושה חודשים כי שוקל ואוזיל לפני שהוא הלך אומר לרבי מה בין לשמוי ושלאי לשמוי לא יחלוב ושלאי לא יכול דהיינו למה כשאדם שוחט לשמוע ושלא לשמוע אני אומר זה פסול ואם זה לאכלוב ושלא לאכלוב שיש פה גם מנועים כאלה שיכולים לאכול אז אז זה יקשר אומר אוצו מרבנו טוב וילוך כיוון שאתה תלמיד חוכם אני אבאר לך את ההבדל לשמוי ושלא לשמוי פסולי בגופוי לאוכלו ושלו לאוכלו אין פסולי בגופוי כאן זה מחשובה על גוף הקורבן כיוון שיש פה מחשבה בגוף הקורבן שלו לשמוי זה פוסל אבל שלאי לאוכלוב זה לא בקורבן זה בבילים ולכן זה לא פוסל כאשר זה לא כאשר זה רק מקצת מהמנועים אבל יש פה גם כאלו שהם לא יחלוב שהם יכולים כן לאכול כזיס לכן זה קשה חילוק נוסף נמשיך אבינון לשמו ושלא לשמוע אי אפשר לבריסורי לאכלו ושלא לאכלו אפשר לברסורי דהיינו אדם שח לחמישה אנשים זקנים שלא יכולים לאכול כזית לחמישה אנשים צעירים שיכולים לאכול כזית אפשר לברר את הקורבן ולומר החלק הזה יהיה להם והחלק הזה יהיה להם ממילא הקורבן יהיה כשר אבל לשמוע ושלא לשמוע זה מחשבה על כל הקורבן אי אפשר לומר החצי הזה יהיה לשמוע החצי הזה יהיה שלא יהיה לשמור מו ולכן זה פסול לשמוע ושלא לשמוע ישנו בד אבוידוס עוד חומרה שיש אותו בכל הארבע אבוידוס אם הוא יחשוב שלא לשמו זה פוסל לא יכול לאכלו אין בארבע אבוידוס כמו שראינו אין מחשבס אוכלים וזריקה זה רק בשחיטה ולכן זה קל יותר לכן מכשירים שיש פה רק מקצת שלאי לא יחלוב לשמועי ושלאי לשמוי ישנו בציבו כביוחיד לא יכול ושלאי לא יחלוב אינו בציבו כביוחיד ושלא לשמוי זה גם שייך בציבור אבל שלא יה לאוכלו לא שי בציבור כיוון שקורבן ציבור לא אין פה ביילים מסוימים רבשי אמר רבשי מאיר על החילוקים שרבי יוחנן הביא פסולה בגופוי ואי אפשר לברסור אחד מילסי דמה תמסולה בגופוי אי אפשר לבריסורי דהינו אומר רבשי שתי החילוקים הראשונים שזה פסול בגופוי ושאי אפשר לחלק את הבהמה חצי לשמו וחצי שלא לשמו זה ע נוח בגלל שזה פסול בגוף הקורבן אז אז כל הקורבן נעשה עם מחשובת שלא לשמור לכן אי אפשר לבר סורוי וזה בעצם באותו מקור אז אם כן ראינו כאן ש נראה עוד קטע אומר אומר רמי ברב יהודה אומר רב מיום שנגנה ספר יוחסין מהיום שגנזו את ספר יוחסין תשש כוחן של חומים וקה מאיר עיניים מאז אותו יום תשש כוחן אומר רש"י שנגנזו מאנטו שאוויבוי היה שם הרבה טעמי תורה שנגנזו וממילא זה יכאה כביכול כיסא את מאור עיניהם של החומים אומר מזוות בין אוצל לאוצל נביא דוגמה קטנה של דרשות שהיו שמה בין הפסוק שכתוב בדברי היומים ולהוצל שיש בונים לפסוק שיש אחר כך הוא לאצל שישה בנים בין זה לזה תהינו ד מו גמלי דדרושה 400 גמלים מלאים בדרשות טענו התעינו נו בדרשות שבין הפסוק הזה לפסוק הזה רואים עד כמה הספר יוסין היה מלא מטעמי תורה והסברים ודרשות אז אם ככה ראינו כאן בעמוד קושיה של רב הונברד רבי ישע שלב חיז שאומרים אויל אז למה לגבי פסח שהוא שחט אותו שעברה שנתו והוא שחט אותו אם זה בזמנו זה זה פסול ואם זה שלא בזמנו זה כשר למה לא אומרים בזמנו זה פסול שלא בזמנו זה כשר ועל הגמרא תרצה שיש פה לימוד ואמרת זבח פסח הוא הוא באביוס משם לומדים את זה מפסוקים ולכן אין פה אויל רב שמוי ביקש מרבי יוחנן ספר יוכסין שהוא לבסוף הוא הסכים למרות שהוא לא רצה ללמד אותו את זה בהתחלה וכשהוא רצה לבקש ביקש ללמוד את זה בשלושה חודשים אמר לו שזה לא שייך כי אפילו ברוריה שהייתה תלמידה חכמה גדולה לקח לה שלוש שנים ללמוד את זה הוא שאל אותו מה בין לשמוע ושלא לשמוע לאוכלו ושלא לאוכלוב והוא הביא לו כמה חילוקים א' לשמוע שלא לשמוע זה פסולה בגוף אוי אי אפשר לבררסורי ישנו בארבע אבוידוס וישנו בציבור כביוחיד לגבי שני החילוקים הראשונים רבשי אמר שזה ענוח זה תלוי אחד בשני כיוון שפסולה בגופו לכן אי אפשר לברר את איסור אוי אמרנו שמיום שנגנה ספר יוסין אז קם ההורי עניהם של תלמיד רחומים שעד כדי כך היה שם כל כך הרבה טעמי תורה ודרשות שבין שני פסוקים בדברי היומים של אוצל לאוצל היה 400 גמלים תאונים בדרשות
לצפיה בתכנים נוספים: