העמוד היומי מסכת פסחים דף סב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סב עמוד א

דף סב עמוד א' אני יודע שאנחנו באמצע עניין אנחנו באמצע שאלה מאתמול וחייבים לענות עליה התשובה אבל השבוע פגשתי יהודי חבר קרוב שמכיר את הפעילות שלנו כאן בעמוד היומי אומר לי תגיד לי איפה אתה אוכל זה איפה דיר שהוא אוחזים בעמוד היומי אמרתי לו אוחזים בפרק תמיד נשחט אומר לי תמיד נשחט שם עם כל הקורבנות המחשבות לדעת לדעתי אין לך מאזינים, אתה מדבר לקיר. אמרתי לו, אוקיי, מאיפה אתה לוקח את המידע הזה? ולאן זה מוביל אותי? אומר לי, "לא יודע, נראה לי פרק מורכב, עזוב, תנסה יום יומיים לא להקליט שיעורים, תראה מה קורה. נראה לי אף אחד לא ישים לב." אמרתי לו שתי תשובות בדבר. דבר ראשון אני ממשיך הלאה, זה העבודה שלי, עבודת השם, השליחות, גם ההסכם שלי מול דירשהו, לא משנה זה במאמר מוסגר. ומעבר לכך יש לי אמון מלא בחבר'ה, יש לי אמון מלא בחבר'ה שיושבים ולומדים שלא נבעלים מקשיים. והדבר החשוב ביותר אמרתי לו אכלתי כבר 1000 כמוך הראשון היה בגמרא ברכות שהגענו בפרק מי שמתוק ככה לכמה דפים יותר מורכבים לעומת ברכות אמר לי תשמע נראה לי אתה אתה אתה לא תשרוד המאזינים לא ישרדו אף אחד הדבר הזה נועד לכישלון לך לגריטה תפרוש בשיא עזוב עכשיו השני הגיע בפרק אלו דברים השלישי חיכה לתחילת מסכת שבת ההוא חיקה להמשך זה הגיע בעירובין אמר לי כל פרק תשמע מורכב מי מי מדבר פה פסחים רבי חנינא סגן הכהנים והנה עכשיו בתמיד נשחט. תמיד מגיע אותו אחד, או שזה מישהו חיצוני, או שזה אפילו קול פנימי שמגיע ואומר לנו עזוב אחי, זה לא בשבילך, תפרוש. אבל באמת מנפצים את כל התחזיות, לא רק הנ לא רק השיעור, אלא כל המשתתפים, כל המאזינים, כל מי שנמצא בתוכנית הכל כך יפה הזו, לומדים ומשקיעים ומתקדמים ויש כל כך הרבה אנשים שפשוט לא מסכימים לעזוב את זה, נמצאים בזה. וככל שיש משהו יותר מורכב, יותר מאתגר, ככה העונג, הכיף הזה גדול יותר להגיע וללמוד מדי יום ולדעת ולאכול יום אחר יום אחרי יום אחר יום במה שלומדים. מסר קטן מהעמוד שלנו אנחנו נראה דבר נפלא. נחלקים מה קורה לגבי ארל? יש סברה שאומרת הועיל, ארל יכול לתקן עצמו לכן הוא ראוי אם תשחוט עליו. הוא נחשב כאחד מהראויים לאכילת קורבן פסח. עליו שהרל הוא לא ראוי. דבר נפלא. תראו מה זה ההועיל הזה. בואו נשתמש בו בשבילנו. הועיל ואנחנו ואנחנו יכולים לתקן את עצמנו, נכון? לפעמים אנחנו נכשלים, לפעמים אנחנו בבחינת הרלים, לפעמים הלב שלנו הרל, הוא סתום, הוא חתום, אנחנו לא מצליחים להתקרב לקדוש ברוך הוא, אבל יש לנו את האפשרות, אנחנו נשמה, חלק אלוקה ממעל, הועיל ובידינו לתקן עצמנו אנחנו קרובים, בידינו לתקן אנחנו נחשבים חלק מהחבר'ה, חלק מהקליקה, מהמועדון של הקדוש ברוך הוא, אנחנו יכולים להשתפר ולהגיע רחוק. ועכשיו אחרי כל ההקדמות ואני יודע שהחבר'ה הוותיקים במתח האלה מה זה הוותיקים האלה שהיו איתנו אתמול אנחנו במתח למה כי אתמול בעצם שאלנו שאלה בקצרה מה ראינו אתמול אתמול היה לנו בעצם מחלוקת מה קורה כשאדם מגיע ושוחט כן יש לנו שחיטה ויש לנו זריקה הבן אדם בשחיטתו הוא שוחט למולים על מנת שבזריקה התכפרו בו הרלים כמו שהדגשנו 1000 פעם אתמול אם עשית רק את השחיטה על על הרעלים ושאינם הרלים ביחד זה בסדר גמור גם אם עשית עשית אם עשית את השחיטה לבד על מנת הרלים בלבד ברור שזה לא בסדר. השאלה מה קורה אם עשית רק את הזריקה על מנת הרלים? ראינו אתמול מחלוקת, ראינו אתמול את הסמאות וגם ראינו אתמול את השאלה על הפירוש של אתמול. ואנחנו פותחים היום בהסבר החדש מה המחלוקת בין רבא לרב חיסדה. כן, בעצם ראינו אתמול מחלוקת עם ברייתה שעוד מעט אנחנו נתעסק ונפרק ונדוש את הברייטה, נפרק אותה לגורמים, אז גם נחזור עליה עוד מעט. אבל בכל אופן אנחנו הגענו למסקנה עלינו מחלוקת בין רבא לרב חיסדה האם זריקה שונה משחיטה לחומרה או לכולה מי שזה קוד בשבילו בבקשה תחזור על השיעור של אתמול אומרת הגמרא אלא אמר רבשי אלא אמר רבשי שורה אחרונה בדף סא עמוד ב מגיע רבשי ואומר לך בוא ואני אגיד לך במה הם חולקים דבר אחר לגמרי רב חיזדה ורבא באי קמפלגה הם חולקים בפסוק מדגיש רשי מדובר פה שהזריקה נעשית רק על הרלים ושימו לב להדגשה החשובה הרלים שלא נמנו על קורבן הפסח. במידה ואדם זורק על הרלים שנמנו על קורבן הפסח, ברור שזה פסול. שימו לב, כך אומר רש"י, כך לומד רש"י, ברור שזה פסול. רק מה פה הם נחלקו? אם אני זורק על הרלים שלא נמנו על קורבן הפסח, איך קוראים לזה? שלא למנוי. שלא למנויב זה בפסח. איך קוראים בכל הקורבנות שלו למנויו? הרי אין מושג בכל הקורבנות של חבורה, של מנועים. בכל הקורבנות שלו למנוי פירושו שינוי בעלים. למדנו על זה כבר. ראובן הביא את החטאת שלו ואני שוחט את זה לשם שמעון. זאת אומרת החטאת נשארת חטאת. הקורבן נשאר באותה קדושה. רק אני שוחט את זה לשם בעלים אחרים. ועכשיו שימו לב, נקדים ואז נראה את זה בגמרא. הם חולקים מה קורה אם אדם שוחט קורבן וזה לא על המנוי ש זאת אומרת לא סליחה הם לא חולקים. ברור שאם אדם שוחט חטאת לשם שמעון אוקיי ושמעון הזה מחוייב להביא חטאת שימו לב באמת זה יהיה פסול. אבל אם שמעון הזה לא מחוייב להביא חטאת לא יהיה פסול. למה? כי כתוב רש"י מביא את הפסוק כתוב לכפר עליו עליו ולא על חברו. חברו חייב להיות חברו דומידי. כמו שאני הבעלים המקורי חייב חטאת. כך גם חברי חייב להיות חייב חטאת. ואז אם אני אשחוט לשמו זה יהיה פסול. אבל אם החבר שלי לא חייב חטאת ואני שוחט לשמו אז הוא לא באירוע. אתם זוכרים שדיברנו לא אתמול אלא שלשום שאם יש קורבן של כל עם ישראל ואני אשחוט אותו לשם גוי זה לא יהיה פסול. כי הגוי לא באירוע. הוא לא כאן. רק אם אני חושב על שם בעלים אחר שכן באירוע אז זה בעיה. ולכן עוד פעם נחדד. רק אם אני שוכד לשם בעלים שבאירוע זה בעיה. אם אני שוכ לשם בעלים אחר אבל הוא לא באירוע, הוא לא מחוייב קורבן, הוא לא כלום, אין בזה בעיה. עכשיו בוא נבין את המחלוקת פשוט מהאוד. מדובר פה בכאלו שלא מנויים. מה זה נקרא שלא למנוי? מה זה נקרא שינוי בעלים? יפה. שינוי בעלים. אבל ארלים, השאלה אם ארל נחשב כמישהו שהוא בעניין בכלל או שהוא נחשב כמישהו מחוץ לתמונה בוא נראה את זה בגמרא בהיקרק המפלגה שימו לב זה שינוי היפוך 180 מעלות מאתמול אתמול דיברנו על כאלה שהם מנויים דיברנו רק על האם יש מחשבה בזריקה או לא הבאנו סבעות לכאן ולכאן פה אנחנו בכלל לא מתעסקים בזה ברור שאפשר לפסול בזריקה השאלה אם כשאני פוסל בזריקה לשם שינוי בעלים האם הבעלים צריכים להיות דומידי זאת אומרת כמוני ב-100% אם אני ג'ינג'י גם אין ג'ינג'י כן בהשלה כמובן אנולוגית. אל תיקחו את זה לאמת. זאת אומרת שאם הבעלים לדוגמה אם ההוא שחשבתי לו יהיה הרל הופה זה בעיה כי הוא לא בתורת האירוע ליו שהוא יהודי או שאני אומר מה פתאום בוא נראה למה אומרת הגמרא בעיקר כמפלגה ונרצה לו לכפר עליו לכפר איזה זריקה עליו עליו ולא על חברו רבא סבר צריך שיהיה התאמה מושלמת כמו שאמרנו ג'ינג'י רבא סבר חברו דומידי מה הוא דבר כפרה אף חברו דבר כפרה להפוק הירל דלובר כפרה הוא הארל הזה הוא לא בתורת הוא לא באירוע הוא לא בתוך התמונה ולכן לכן אם חשבת עליו זה לא פוסל כך סובר רבא ורב חיסדה סבר שימו לב לסברה המרתקת הירל נמי כיוון דבר חיוב ההוא הוא חייב להביא הוא הרל יש לו הוא לא גוי הוא הרל הוא חייב להביא קורבן פסח רק יש לו בעיה טכנית שהוא הרל ולא יכול לאכול בקורבן ולא יכול להביא אותו גם אבל כיוון דבר חיוב הוא בר כפרה הוא למה הוא בר חיובה הועיל דיב באי מתה כנפשי הוא יכול ללכת ולמול את עצמו כרגע הוא פושע או אפילו לא פושע מתו אחב מחמת מילה גם על זה דיברנו יש דין שאם בן אדם אחים שלו, אח שלו לפניו נולד, מלו אותו והוא מת עקב המילה וכן אח נוסף ואולי הפח נוסף או לא משנה תכלס כשזה נהיה משהו קבוע הילד הבא שנולד לא מלים אותו ואם כן מה הוא השם הוא לא השם אבל קורבן הוא לא יכול להביא קורבן פסח אבל אומר אה רב חיסדה טכנית הוא יכול למול את עצמו נכון זה מסוכן זה בעיה הרב אמר לו שלא אבל טכני הוא יכול למול את עצמו ולכן אני משתמש בסברה של הועיל הועיל והיא באמת מתה כנפשי יפה מאוד וזה שהוא לא עשה את זה זה לא זה בעיה הוא לא יכול לאכול קורבן פסח אבל עדיין הוא נחשב שם בעלים הוא נחשב כחלק מהתמונה ואם אני אזרוק על שמו זאת אומרת לשם שינוי בעלים הוא לא מנוי הרי אני אזרוק עליו זה יהיה פסול משום מחשבת שינוי בעלים עכשיו אנחנו בטח הוותיקים שבעינינו זוכרים היטב את הסוגיה שלו היה לנו אז הסוגיה ממש ארוכה פה הגמרא נכנסת לזה בקטנה שואלת הגמרא הוא מאיטלי לרב חיסדה הועיל רב חיסדה אומר פה תשמע אתה יודע למה הוא נחשב כחלק מהמועדון כי אם הוא עושה הוא יכול לתקן את עצמו האם יש לרב חיזא את הסברה הזו והיתמר העופה מיום טוב לכול. אדם שסיים סעודת יום טוב, כולו מפוצץ, הוא לא יכול להכניס פסיקה ועכשיו הוא עופה לחם. כולם יודעים שזה לא לשם אכילה ביום טוב. כי הבן אדם עוד מכניס גרגיר אחד, כבר יש לו הרעלת מזון. הוא חייב לעוף לבית חולים. זה לא אפשרי. חייב להיות שהוא מכין את זה לצורך חול. האם לוקה או לא? רב חיזדה אמר לוקה. רבא אמר אינו לוקה. ומה הסברה? שימו לב, משתמשים בסברת אויל. רבא אמר אינו לוקה אמרינן ואי מקללי אוכים חזילי. אם יזדמנו לו פתאום אורחים פתאום יגיעו לעיר או נמצאים בעיר ומסתובבים אורחים מזה רעב לא אכלו כלום לא אכלו סעודה יבואו לביתו יהיה להם לחם טרי מוכן ישתבח שמו לעד אז הועיל ואם מזדמנים לו אורחים הוא לא ילכה כי זה לצורך החג גם אם לא יזדמנו לו אורחים הוא לא ילכה אבל רב חיסדה אמר לו כאילו אמריננו הוא לא משתמש בספרה שלויל וכיוון שהוא עצמו לא הולך לאכול את זה כיוון שהוא כבר הרגע סיים את ארוחתו אני לא משתמש בשפואה של אויל והוא ילכה ואם כך אומר אומרת הגמרא בשלמה דרבא דרבא לא קשיה שאצלנו לגבי מילה הוא אומר שלא אמריננו ולגבי יום טוב הוא אומר אויל ומקלורכים לא קשה אחה מחוסר מעשה אתם לא מחוסר מעשה פה בן אדם יכול למול את עצמו תכלס הוא מל או לא מל זאת אומרת הוא מחוסר פה מעשה בגופו כל עוד והוא לא עשה אותו אני לא יכול לומר הואעיל לא משתמש בסבעות המפולפלות הללו אבל לגבי אורחים זה לא מחוסר מעשה זה דבר שיכול לקרוא בכל רגע זה לא דבר שתשמע לך תגיד לו שיעשה את זה הועיל זה רגע הרי בסופו של דבר הועיל זה סברה באמת שלא קיימת כרגע אבל שיכולה לקרוא מחוסר מעשה זה דבר שעדיין פשוט יש פה דבר בגוף הבן אדם הוא ערל הוא צריך לעשות משהו בשביל זה מקללכים זה משהו תיאורטי אומנם אבל משהו שיכול לקרות כאן ועכשיו לא צריך לעשות בשביל זה כלום ולכן רבא אומר נכון לגבי מילה אני לא אומר כי מחוסר מעשה לגבי אורכים אני כן אומר כי זה לא מחוסר מעשה אלא דרב חיסדה דרב חיסדה קשיה לפי רב חיסדה פעם הוא אומר כך פעם אחרת ועוד יותר מכך רשי בעצם מדגיש הדגיש גישה שלא מחוסר מעשה בזימון האורכים אתה אומר שאין אויל אז פה לגבי מילה שזה מחוסר מעשה אתה כן אומרת הסברה של אועיל לא הגיוני עונה הגמרא תשובה מעניינת אמרי עונה הגמרא כי לתלי לרב חיזדה אוי לכולה לחומרלי רב חיזדה לא משתמש לכולה לפתור אותו ממלכות לגבי קורבן הוא באמת לא אומר אבל סליחה לגבי יום טוב סליחה לגבי יום טוב שזה לפתור ממלכות הוא לא הוא לא משתמש בסברה שלו איל אבל לגבי פסח שזה לפסול את קורבן הפסח מאכילה זה שוב להחמיר ולומר הקורבן פסול. הוא כן משתמש במושג של הועיל. זאת אומרת רב חיזדה לא סגור על האירוע עם הועיל וכל פעם הוא לוקח את זה לצד החמור יותר כיוון שאין איזה משהו סוף פסוק משהו מוחלט האם להשתמש במושג הזה או לא. עכשיו הגמרא חוזרת לאתמול וכמו שאמרנו מי שהיה איתנו אתמול נפלא. מי שלא וגם מי שכן בואו נרענן מה היה לנו בעצם רשמתי לי את זה. היה לנו ברייתא אתמול שהבאנו טומאה סליחה הבאנו אורלה הבאנו טומאה והבאנו זמן. מה זה אומר? כן, בואו שנייה נרענן את הנתונים. הבאנו אורלה ושאלנו מה קורה מקצת אורלה? מה זה אומר מקצת אורלה? הרלים ומולים יחדיו. מה הדין? הבאנו טומאה בטומאה המישום מה היה לנו ברור שבטומאה מקצת טמאים, מקצת טהורים ברור שזה כשר, זה לא פוסל. אוקיי? שימו לב. בטומאה ברור שזה כשר. בזמן לגבי מחשבת חוץ לזמנו היה ברור לנו שזה פסול. כמו שרשי אמר, חשבת על כזית אחד, זה לא משנה. כל הבהמה הופכת לפיגול. אז יש לנו בעצם משולש אורלה שאנחנו רוצים לדעת מה הדין, טומ שאנחנו יודעים שמקצת טומ פוסל וזמן שאנחנו יודעים שמקצת זמן כן פוסל אמרה הגמרא בוא נראה למי זה דומה אז ה היה לנו אפשרות ראשונה ללמוד את זה דווקא מטומ למה כי טומ זה יותר דומה שלא נוהג בכל הזוכים הרל וטמא יכולים לשלח את קורבנותיהם זמן נוהג בכל הזבחים אז יש לנו פה נקודת דמיון בין טומ לאורלה נפלא אחרי זה אמרה הגמרא מה פתאום יש נקודת דמיון דווקא בין טומא בין אורלה לזמן למה כי שניהם לא הותרו מכללם אריאל אף פעם לא יכול לאכול קורבן זמן קורה בכל הקורבנות טומ כן הותרה מכללה נפלא זה מה שראינו אתמול עכשיו הגמרא הולכת לדון בשתי נקודות מרכזיות אבל לאורך כל הברייתא מה זה אומר דבר ראשון רשי כבר אתמול אמר לנו מאיפה פשוט לך שבטומ כן מקצתה לא פסלה זאת אומרת מי אמר לך אתה שואל לגבי אורלה בטומ זה ברור לך למה מאיפה זה ברור זה שאלה ראשונה שאלה שנייה הטומ שאנחנו מדברים בכל השס כולו יש שני גוונים, שני היבטים של טומא. יש טומא שהבן אדם טמא ויש טומ שהבשר טמא. על מה מדובר כאן? שאתה אומר לי טומאה הותרה מכללה. כשאתה אומר לי שטומאה הותרה מכללה או שטומה לא נוהגת בכל הזוכחים על מה אתה מדבר? על טומאת בשר או על טומאת גברה? טומאת בן אדם? בואו נראה את זה בתוכו. אומרת הגמרא הקדושה אמר למרזות רבידב מרי לרבינה קטני ראינו אתמול אויל ואורלה פוסלת וטומה פוסלת. מה טומאה לא עשה במקצת טומא? ככל טומא זה הבאנו בקלאסי כן ברור שטומ לא עשה במקצת טומא ככל טומא אף אורלה לא עשה מקצת אורלה ככל אורלה מתחילה הגמרא לברר איפה ראינו שכל כך ברור לנו שבטומ לא עשה מקצתה כחולה איך מבמה מדובר אילימה בטומת גברה מדובר פה על אדם שנתמ ומה היא לא עשה במקצת טומא ככל טומאה מה הפירוש שזאת אומרת מה ברור לך כל כך שמטומ לא עשה מקצתה כחולה דהיק ארבעה וחמישה גברת מעין אם יש לנו ארבע או חמישה אנשים אנשים טמאים והעה וחמישה גבר תהורים זאת אומרת מנועים על קורבן הפסח גם אנשים טמאים וגם אנשים טהורים אתה בא להגיד לי שלא פוסלוטמאין לתאורין אם אני אחשוב זאת אומרת אני אשחוט את זה שם החבורה כולה התמעין לא לא יפריעו לתהורים לטמאין אמנם יהיה אסור לאכול אבל התהורים יהיה מותר והם לא יפסלו להם את הקורבן שואלת הגמרא זה גבי אורלה נמיה לא פסלה דתנן למולים ולהרלים כשר הרי בכזה מקרה גם אורלה לא פוסל לא צריך לשאול את זה ואם כך מה ישנה טומה דפשיטלי ומה ישנה עולה דמספקלי הרי כמו שראינו ברגע שיש לך מקצת אוכלין וראינו שאין כזה דבר לשחוט את הפסח זאת אומרת ברגע שאתה שוחט כזית למישהו שאוכל זה כבר קשר גם אם יש לי אנשים נוספים שהם עצמם בעייתיים ברגע שחטתי את זה לשניהם יחדיו לא במחשבות נפרדות כן במחשבה אחת זה כשר ואם כך מה אתה מחלק לי בין אורלה לטומאה אתה אומר לי טומאה כן אורלה ספק לא שניהם באותה סירה שהם אנחנו יודעים שלא פוסל מה כן מה ישנה הולה מה ישנה טומאה דפשיטלי ישנה עולה דמסבקלי? אלא חייב להיות שמדובר בטומת בשר. לא מדובר פה על טומאת גבר טומאת אנשים מדובר פה על טומת בשר ומי ואם כך מה הפירוש לא עשה במקצת טומא ככל טומא מה כל כך פשוט לך דלואית מאחד מאיברים נטמע אחד מעיברי הקורבן אחרי אחרי הקרבתו הי דית מסרפינןלי וידחלינן לי פשוט מאוד בטומ ברור לי שהקצד לא משפיע על הכל אם חלק מהאיברים נטמעו אחד מהאיברים נטמע הוא נשרף והשאר נשארים וזה ברור לי שזה הדין לגבי טומא ולכן אני אומר בוא נבדוק מה קורה עם אורלה האם אורלה דומה לטומ אורלה דומה לזבוחים דומה לזמן אומרת הגמרא אם כך במק במת את הברייתא בטומת בשר עם הסיפוא נראה את השלב הבא בברייתא מה השלב אני רוצה להשוות את אורלה לטומאה ואני אומר לך דנין דבר שאינו נוהג בכל הזוים מדבר שאינו נוהג בכל הזוים כמו שאמרנו אתמול אורלה וטומה שתיהם לא נוהגים בכל הקורבנות כי הרל וטמא יכולים לשלח קורבנותיהם לאזהרה הם אמנם לא יכולים לאכול אבל הם כן יכולים לשלח ח את קורבנם בשונה מהצלע השלישית במשולש שזה זמן שהוא נוהג בכל הקורבנות כולם אז יש לנו פה נקודת דמיון בין עולה לטומא אוקיי תזכור על איזה טומאה אנחנו מדברים טומאת בשר אז זה עם הסעיף הדנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים היא דבר שאינו נוהג בכל הזבחים ואל יוכיח זמן שנוהג בכל הזבחים ומה היא טומ על איזו טומא מדובר לפי מה שאתה אומר מדובר בטומת בשר הנה הטומת בשר המהנו נוהג בכל הזבחים כל הזבוחים שנזבחו הבשר שלהם אסור לו להתמות ואם הוא נטמע נפסל מאכילה אם כך בנקודה הזאת אתם ממש לא דומים אורלה וטומאה טומאה שייכת בכל הזוכחים ואורלה לא אלא פשיטה חייב להיות מדובר בטומאת גבר מדובר על הדם שנטמע ומה אינו נוהג בכל הזבחים כמו שהסברנו קודם דילו בכל הזבחים הרל וטמא משלכים קורבנותיהם ואילו בפסח הרל וטמא אין משלחים פסחיה זה נקודת הדמיון שלהם בשונה מזמן שתקף בכל הקורבנות כולם הרי ותמ תקף רק בקורבן פסח ואם כך שואלת הגמרא את הרי שה היית חייב להסביר לי בטומת בשר וסעיפה בטומת גברה אם כך בונים ברייתה יש לך ברייתה אחת שמשתלשלת מלמעלה למטה בסדר מסודר התחלה אתה מדבר על טומת בשר ולאחר מכן על טומת גבר'ה בעצם בהתחלה יש לי הכרח לדבר על טומת בשר כי כמו שאמרנו טומאת גברה מה היא חזית למה אתה מחלק לי בין אורלה לטומא אוקיי אז אם ככה אז מדובר על חייב להיות שמדובר על טומת בשר בסייפה לא יכול להיות שמדובר בטומת בשר כי זה נוהג בכל הזבוחים אז מה חייב להיות שזה בטומת גברה איך זה עובד ביחד אמר להנה לו תשובה פשוטה אין שם טומאה כפריך כן פשוט מאוד מה אתה שאלת איך יכול להיות פה טומת גב ופה טומת בשר תשמע נכון שיש פה שני הבתים לטומאה אבל הכותרת שלהם זה טומאה ולכן אני שואל משם טומאה זאת אומרת מהכותרת של טומאה שפעם אני מוצא בכך ופעם אני מוצא באחרת זאת אומרת נכון שבתוך הטומה יש שבטים שונים יש גברה יש בשר אבל השאלה שלי מהכותרת שנקראת טומא שבה אנחנו גם רואים שפשוט לנו שמקצתו לא משפיע על כולו כמו שרואים לגבי טומת בשר וגם אנחנו רואים שזה דבר שלא נוהג בכל הזבחים כמו שאנחנו רואים לגבי טומת גבר'ה נכון אנחנו משנים תוך כדי אבל השם טומאה הכותרת נשאר אחד והיא באתאמה ההסבר נוסף סעיףנמי מדובר בטומאת בשר גם בסעיפה שכתוב שאינו נוהג בכל הזוכחים מדובר על טומת בשר אה ואם כך מה אינו נוהג בכל הזוים אומרת הגמרא זה נוהג אבל בשינוי זאת אומרת זה לא כמו זמן שנוהג בכל הזבוחים באופן גורף זה נוהג באופן מוקטן יותר שמה דילו בכל הזבוחים בין שנטמע חלב ובשר קיים בין שנתמע בשר וחלב קיים זורק את הדם בשאר הזבחים גם אם קרה משהו לאחר השחיטה לפני זריקת הדם כל עוד וקיים משהו או לאכילת מזבח או לאכילת אדם אכילת מזבח פירושו אמורין וכל הדבר הזה חלב וכדומה אכילת אדם פירושו בשר אם נשאר משהו אני זורק את הדם זה בכל הזבחים ואילו בפסח נטמ חלב ובשר קיים זורק את הדם נטמע בשר וחב קיים אינו זורק את הדם. בפסח חייב להישאר דווקא משהו, דווקא חלק לאכילת בעלים, לאכילת אדם, דווקא בשר. ואם כך יש כאן הבדל. זאת אומרת המנהג בשאר זבוחים לא שווה לפסח. גם בטמא וגם בארל יש הבדל שוני משאר הזבחים לפסח. נכון שטומה נוהגת גם בפסח, אין בעיה, אבל עדיין יש בהבדל משאר הזבחים. ולכן זו נקודת הדמיון בין טומא לאורלה. בשונה מזמן שנוהג באופן גורף בקורבנות כולם, אורלה וטומאה יש להם משהו ייחודי. בפסח על פני שאר כל הקורבנות. נכון ששייך בו טומא אבל טומא בהיבת קצת שונה. שמה שבכל הקורבנות בין נשאר חלב בין נשאר דם אני זורק על גבי המזבח. ואילו לגבי קורבן פסח רק אם נשאר בשר או אז אני אזרוק על גבי המזבח. נפלא ביותר. אז יש לנו אם כן שני הסברים. הסבר ראשון שם טומ כפריך. הסבר שני הכל מדובר על טומאת בשר. איך תסביר את זה שאינו נוהג בכל הזוים? נוהג אבל בצורה שונה בפסח משאר הזבוחים. ממשיכה הגמרא את השאלה. אנחנו נגלוש קצת לעמוד הבא כדי לסגור את הנושא. במה הקימת? במה האמנת את הברייתא? בטומאת בשר. כן. בעצם לפי מה שהסברת התחלה בבשר, ההמשך בבשר. וגם עכשיו עם הסעיפה. אתם זוכרים את השלב הבא? עכשיו זה שלב שאנחנו רוצים דווקא לדמות את אורלה לזמן. דנין דבר שלא הותר מכללו. זאת אומרת שתמיד אסור. הרי תמיד אסור. זאת אומרת, כשאסרתי לטמא א' לאכול תמיד אסור לו וגם להביא את קורבנותיו לדוגמה בפסח אסור לו ואין לזה שום התרין אופציה שיהיה מותר בשונה מתאמץ בואו נשים לב השלב עכשיו בבריתה זה הנקודה דמיון בין זמן לאורלה זאת אומרת בין אורלה דווקא לזמן שמה שגם זמן זה באופן גורף בהכל אסור גם אורלה באופן גורף בכל הקורבנות כמו שאמרנו אסור לאכול בפסח אסור גם להביא ואילו טומא יש לה לפעמים חריגות בוא נראה את זה עם הסעיף דנין דבר שלא הותר מכללו שזה עולם מדבר שלא הותר מכללו שזה זמן ואל תוכיח טומאה שהרי הותרה מכללה מה זה טומאה הרי לפי כמו שאתה עובד עד עכשיו טומאה פירוש פירושה טומת בשר במהי ליממה בטומאת בשר איך ההותרה אין מושג כזה טומת בשר הותרה בשום מקום היא לא הותרה אלא פשיטה בטומאת גברה בטומאה של בן אדם היא כן הותרה ואיך ההותרה מכללה ואיך ההותרה מכללה בציבור כתוב במפורש שמותר להביא פסח בטומת ציבור. זאת אומרת, אם הציבור כולו טמא, כמו שכתוב, איש נדחה לפסח שני וציבור לא נדחים לפסח שני, אלא עושים את הפסח בטומא. אם כך, זה המקום שטומה הותרה מכללה. אז שוב, יש לנו את הבעיה. התחלת את השתלשלות הברייתא, תחילתה בטומת בשר, המשכה בטומת בשר וסופה בטומת גברה. לא הגיוני. עונה הגמרא תשובה ראשונה כמו קודם אין שם טומ כפריך. אני שואל מהכותרת פעם מבשר או פעם מגברי כמו שענינו קודם והיא בעתים התשובה השנייה כולה בטומת בשר אני ממשיך את אותו אירוע ממשיך את הרצף הקודם ואיך ההותרה בטומאת פסח כשמביאים את הפסח בטומ גם אוכלים אותו בטומא זה החידוש הגדול פה וזה באמת הותרה מכללה גם בטומת בשר לא רק בטומת גבר שהם יכולים להביא את הקורבן אלא גם בטומת בשר שהם יכולים לאכול את הקורבן דתנן פסח הבא בטומ נאכל בטומ שלא בא מתחילתו אלא לאכילה כל קורבן הפסח דעתו הדת למיכלי זאת אומרת עיקר קורבן פסח לאכילה רש"י אומר כמו שכתוב שהרעיון בפסח זה איש לפי אוכלו ולכן כשאתה מביא אותו אני גם אומר אתה יכול לאכול אותו ואם כך גם טומאת בשר אותו המכללה והכל בא על מקומו בשלום בואו נסכם ראינו דבר ראשון הסבר חדשני למחלוקת בין רבא לרב חיסדה שהם כלל לא חולקים לגבי מחשבה על מולים הרלים על הרלים מנוייב אלא על הרלים שלא למנוי והשאלה אם הם נקראים חברות דומידי או לא כמו שכתוב בזריקה וחיפר עליו ולא לא על חברו רבא אומר חברו דומי דידי הם לא דומים רב חיסדה אומר הם דומים אויל שהם יכולים לתקן את עצמם ולמול סברת אויל ראינו בדיוק להפך רבא ביום טוב לא אומר סברת אויל א סליחה אומר סברת אויל ופותר את הבן אדם אויל ואם יבואו אורכים ואלו רב חיזדה מחייב אותו מלכות ולא אומר את הסברה רבא מסתדר נהדר תלוי מחוסר מעשה או לא רב חיסדה אמרנו פשוט הולך בכל מקום לחומרה עכשיו התחלנו עם השאלה הברייתא מדברת על טומת בשר בעצם לא שאלה אלא בירור טומת בשר או טומאת גבר'ה אז בואו נתחיל ההתחלה חייבת להיות שמ מדברת בטומת בשר למה כי אתה אומר לי הותרה מכללה בטומת גברה מה היחזית מה ההבדל בין אורלה לטומאה שניהם אותו דבר אם אתה מסתפק תסתפק בשניהם אם אתה פשוט פשוט בשניהם אלא חייב להיות שמדובר בטומת בשר שמה שאם את אחד איבר אחד נטמן ישורף רק אותו ולא את השער נפלא נמשיך שלב נוסף השלב הבא זה דבר שאינו נוהג בכל הזוים טומאת בשר כן נוהג טומאת בשר נוהג בכל הזוכחים חייב להיות שמדובר בטומאת גברה ואם ככה איך זה עובד תשובה ראשונה שם טומה כפריך תשובה שנייה אין נוהג בכל הזוכחים פירושו הוא לא נוהג אותו דבר זמן נוהג בכל זמן נוהג בכל הזוכחים אורלה ו ומה יש בהם הבדל בין פסח לשאר הזבחים וראינו את ההבדל שלגבי טומא א בכל שאר הזבחים בין אם נשאר לאכילת אדם בין אם נשאר לאכילת מזבח או חלב או בשר אני אני זורק את הדם ואילו לגבי פסח רק אם נשאר לאכילת אדם רק אז אני זורק את הדם יפה המשכנו הלאה השלב האחרון בברייתא מגיע ואומר דנין דבר דבר שלא הותר מכללו מדבר שלא הותר מכללו וטומה כן הותורה מכללה איפה היא הותרה הבינה הגמרא שהיא הותרה רק בטומאת גברה ולא בטומת בשר אז איך יכול להיות שההתחלה בשר והסוף גברה תשובה ראשונה כותרת שם טומאה קרמית א זה הוא מדבר כפריך הוא שואל על שם טומא ותשובה שנייה וחותמת פשוט מאוד הכל מדובר בטומת בשר רק ובאמת מה שכתוב פה הותרה מכללה מדובר על טומת בשר כי ברגע שהבאת את הפסח בטומאה הוא גם נטמע על ידי המגע של אותו טמא שאוכל אותו והוא הותר באכילה כי הפסח לא בא מתחילתו אלא לצורך אכילה. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: