העמוד היומי מסכת פסחים דף סא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סא עמוד ב

דף סא עמוד א אני חושב שהשפת אמת מגור מביא את זה על המשנה באבות שאומרת אל תדון את חברך שתגיע למקומו אומר השפת אמת דבר מתוק מדבש הרי לעולם לא תגיע למקום חברך אף פעם לא תהיה בתנאים בתנאים של החיים שלו אף פעם לא תהיה בנתונים בהם הוא חי בהם הוא מתגורר בהם הוא מרוויח בהם הוא גדל בקיצור הוא אומר את המשנה לעולם אל תדון אותו אין לך סמכות אין לך אפשרות אין לך את היכולת להקיף את כל מה שהוא רואה אז אל תדעון את חברך היום אנחנו נראה גם דבר מדהים נראה בסוגיה שלנו מחלוקת בין רבא לרב חיסדה שניהם מביאים את אותם מילים את אותה דרשה במדויק אחד רואה מזה חומרה אחד רואה מזה כולה איך כל אחד ראה את זה ממקומו כמובן אני לא נכנס לתוך הראש של האמוראים חלילה וחס שלהבות אש קודש מי אנחנו במקומם אבל להבין כשאתה רואה משהו ייתכן שהחבר שלך רואה מהעבר השני שני בדיוק אותו דבר אבל הפוך גם קורה תכבד אותו מותר להתווכח מותר שיהיה חילוקי דעות אבל תמיד תמיד נערה נערה ופשטי כל מקום יש לו את הכבוד שלו יש לו את המיקום שלו יש לו את הזווית את הסתכלות הראייה שלו אם אנחנו נבין את זה בתוכנו בקהילות בשבטים במגזרים אפילו לפעמים יותר מזה בתוך הקהילה פנימה כאן ושם שם וכאן בין חברים ובין כאלה שקצת פחות תאמינו לי ככה אני חושב יהיה לכולנו קל יותר אומרת המשנה אומרת הגמרא הקדושה דף סא עמוד ב ואנחנו מתחילים במילה הראשונה בעמוד שחתו למולין על מנת שיתכפרו בו הרלים כהקדמה קצרצרה לדף אנחנו עסוקים כרגע על מחשבות במהלך הקרבת הקורבן פסח קורבן הפסח כמובן אי אפשר לשחוט אותו לא על ארל ולא על טמא ואנחנו הולכים לדבר עכשיו מה קורה אם הוא שחט את זה על הרל ועל לא הרל יחדיו אתמול ראינו שיש מושג שאם הוא שחט אותו זה חובה חובה לחדד אתמול ראינו שאם הוא שחט אותו למקצת אוכלים זאת אומרת לאוכלת ושלא לאוכליו זה כשר. למה? כמו שרשי אמר, אין מושג של כזית בשר בלי שחיטה. ולכן אם הוא שחט את זה גם וגם זה כשר. עכשיו השאלה היא מה קורה אם הוא שחט את זה לאוכליו על מנת שיתכפרו בו כאלה שהם לא אוכליו בזריקה. שימו לב, השחיטה הייתה לאוכליו ובשחיטה עצמה הוא כבר חשב על הזריקה. עכשיו, כמו שראינו גם כן אתמול, עיקר המחשבה היא רק בשחיטה. כתוב במפורש, רש"י הביא את הפסוק, אני לא זוכר איפה הוא בדיוק, אבל רש"י הביא את הפסוק שעיקר הבעיה היא דווקא בשחיטה, כמו שכתוב במפורש, הנה שחוט לממרה דבשעת שחיטה צריך להתכוון למנוי. כך כתוב רש"י אומר זה רבי לומד מהלשון של איש לפי אוכלות החוס שחיטה ותנקמה לומד מהרעיון של השחיטה ושחטו אותו. בכל אופן מה שברור ששעת השחיטה חייבת להיות דווקא לאוכליו. השאלה מה קורה פה שהוא מכניס את הזריקה שימו לב הוא שחט לאוכליו אבל שלא לאוכליו בשעת הזריקה בשעת השחיטה הוא כבר חשב על הזריקה אני מקווה שזה מובן זאת אומרת יש שאתה שוחט לחשוב בשעת השחיטה יש כשאתה זורק לחשוב בשעת הזריקה פה יש בן אדם שהוא חושב קדימה כבר בשאת השחיטה הוא חשב על מנת שהזריקה תהיה שלא לאוכליו ועל זה השאלה האם הזריקה חמורה כשחיטה לא חמורה כשחיטה שימו לב לשאלה הרי ברור לנו שבש בשחיטה עצמה אם הוא חשב גם וגם זה בסדר גמור כי יש פה גם אוכליו ברור לנו שאם רק בזריקה הוא יחשוב זה גם כשר כי כל הבעיה של המחשבה זה בשחיטה שימו לב זה לא לגבי כל הקורבנות אתם זוכרים שלגבי כל הקורבנות לדוגמה או לגבי פסולים אחרים אם הוא יחשוב על שלא לשמו הוא יחשוב על חוץ לזמנו או משהו כזה זה בכל ארבעת העבודות הקריטיות של השחיטה של הקבלה של ההולכה ושל הזריקה אבל מחשבת אוכלים זה משהו מיוחד שהיא התקפה רק לגבי שחיטה והשאלה מה קורה פה שהוא חשב לגבי שחיטה שאם הוא היה חושב על בוא נאמר שלא לאוכליו לדוגמה הוא היה שוחט רק על שלא לאוכליו זה היה פסול פה הוא שחט לאוכליו וחשב על הזריקה שלו לאוכליו זה הדיון זה עד סוף העמוד זה יהיה הדיון שלנו ואפילו אני בוא נחסוף קודם אנחנו נישאר היום בשאלה אנחנו נביא פה דעות לכאן ולשם וה יהיה לנו בסוף מעט כפלה שלא נספיק לענות עליו היום אומרת המשנה הקדושה שחתו למולין על מנת שיתקברו בו הרלים בזריקה כמו שאמר אמרנו בן אדם חושב קדימה שחט עכשיו למולין זה בעצם כאלו שאוכלים את קורבן הפסח על מנת שיתכפרו בו הרלים הרלים אסור להם לאכול בקורבן פסח אבל שיתכפרו בו הרלים בזריקה מה הדין רב חיסדה אמר פסול רבא אמר כשר רב חיסדה אמר פסול יש מחשבת הרלים בזריקה מה זה יש מחשבת המחשבה מועילה ופוסלת רב חיסדה רבא אמר כשר אין מחשבת הרלים וזריקה אז כמו שחידדנו בשחיטה אם הוא יחשוב רק על הרלים ברור זה יהיה פסול אם הוא חושב גם וגם ברור זה כשר. אז השאלה מה קורה אם בזריקה הוא חשב רק על הרעלים זה המחלוקת של רבא ורב חיסדה ועכשיו כל אחד יביא ראה לשיטתו כמו שאמרנו מאותם מילים במדויק אחד יראה את זה שחור אחד יראה את זה לבן אחד יראה את זה קל אחד יראה את זה חמור אמר רבא מנה מנלה מאיפה אני יודע שאין מחשבת ארלים בזריקה וקשר בוא והוכיח לך דתניה היכול לפסול בני חבורה מוז הולך על הרל רש"י אומר תחילת הברייתא וכל הרל לא יאכל בו הייתי חושב שהרל יפסול את כל בני החבו בורה. זאת אומרת שאם שחטתי גם לארל וגם לשאינו הרל הכל יהיה פסול ודינו ודינו שימו לב ויש לי דין יש לי קל וחומר לומר שזה לא כך על פי רוב שהגמרא מביאה ודינו זה אומר ויש לי להוכיח שזה כך פה זה קצת שונה הניסוח קצת בעייתי ודינו לומר שזה לא כך הועיל ואורלה פוסלת אורלה היא פוסלת כמו שכתוב הראל אסור באכילה וטומ גם היא פוסלת לטמא גם כן אסור לאכול קורבן פסח כן ראינו אתמול צריך הראוי לאוכלו מה טומא לא עשה במקצת טומא ככל טומאה? זאת אומרת כמו שבת טומא אם הוא שחט לטמאים ותהורים ראינו אתמול שזה כשר אף אורלה לא עשה במקצת אורלה ככל אורלה אגב אני מבין שלמיטיבי לכת שבינינו מיד קופץ שאלה מה ישנה טומאה מאורלה למה בטומאה אתה מבין באוטומט ששחתול לטמאים ולטהורים כשר ובאורלה יש לך שאלה ואתה צריך ללמוד את זה מטומ זה בעזרת השם אחר סב עמוד א' אל דאגה נגיע גם לשם אבל הגמרא בעצם אומרת בטומ זה ברור לי שמקצת טומא וכל טומא זאת אומרת שאם זה ביחד זה כשר אותו דבר לגבי אורלה לא עשה במקצת אורלה ככל טומאה זה אפשרות אחת לומר שמצוין ולכן אם שאני משווה את זה לטומאה ולכן בארלים ולמולים יהיה טהור יהיה כשר אומרת הגמרא יש לי אפשרות ללמוד ממקום אחר או קלח לדרך זו הועיל ואורלה פוסלת וזמן פוסל מה זה זמן אם הוא יחשוב חוץ לזמנוו מה הזמן הפסול של זמן הוא פסול חמור הסבא מקצת זמן ככל זמן מה זה אומר מקצת זמן אומר רש"י דבר מתוק מדבש אם הוא חשב רק על כזית אחד מכל הקורבן עדיין הכל פסול מי אמר רש"י מוכיח מזה שכתוב אכילה וכל אכילה בכזית ימי החול יאכל מכאן לומדים את הפסול של מחשבה והאכילה זה בכזית אז אם חשבתי מתוך קורבן ששוקל טון חשבתי רק על כזית כבר הכל פסול הכל פיגול אם כך אתה רואה שעשו בו מקצת זמן ככל זמן וגם אולי נלמד לאורלה ונאמר תשמע גם באורלה מקצת אורלה ככל אורלה ואם חשבת גם למולים וגם לארלים אני אומר יש פה מקצת אורלה ויהיה פסול. אומר אבא, יש לי שני אופציות ללמוד מה קורה ולמולים ולערלים. בוא נראה את זה שוב פעם בתוכו. הוקלח לדרך זו הועיל ואורלה פוסלת וזמן פוסל. מה זמן עשה במקצת זמן ככל זמן? כזית אחד כבר פוסל הכל. אף אורלה סבבה מקצת אורלה ככל אורלה. אז יש לנו שתי אופציות ללמוד. אומר רבא נראה למי דומה. בוא נראה למי יותר דומה. האם זה דומה לטומ דומה לזמן? והוא אומר דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים מדבר שאינו נוהג בכל הזבחים בוא נלך ללמוד מדבר שיש אותו רק לגבי קורבן פסח ואל יוכיח זמן שנוהג בכל הזבחים הפסול של טומא והפסול של הרל הם רק בקורבן פסח רשי מדגיש שגם טמא וגם אראל בכל הקורבנות האחרים אמנם הם לא יכולים לבוא לאזהרה ולהקריב הם לא יכולים לאכול בקורבנותיהם אבל הם יכולים לשלח את הקורבן שלהם לאזהרה ויקריבו אותו בשבילם הם יכולים להתנדב הם יכולים להביא חטאת הכל בסדר סך הכל הם לא יכולים לאכול מישהו אחר יאכל את זה בשבילם אז הפסול של הרל ותמא נוהג רק בפסח פסול של זמן של חוץ לזמנו כבר דיברנו עליו נוהג בכל הקורבנות כולם אם כך אומר רב יותר מתאים שנלמד אורלה מטומ שהיא דומה לה שיש אותה רק שיש אותה בכל רק בקורבן פסח ולא נלמד מזמן שיש אותו בכל הזבוחים זה אופציה אחת שבאמת יש דמיון מובהק יותר בין הורלה לטומ מאשר אורלה לזמן או כלך לדרך זוירה באופציה נוספת דנין דבר שלא הותר מכללו מדבר שלא הותר מכללו ואל תוכיחת טומה שהותרה מכללה אני רוצה ללמוד הרל שבכל וריאציה שהוא תמיד הוא פסול תמיד הוא בעייתי אני רוצה ללמוד אותו מדבר שתמיד הוא בעייתי מה זה חוץ לזמנו אין שום וריאציה שחוץ לזמנו יהיה כשר לאכילה אבל בטומ ברגע שהציבור כולם טמאים טומא הותרה בציבור ושוחטים את הפסח בטומא ואוכלים אותו בטומא אז אולי בעצם זה סיבה להבדל מובהק בין טומא לאורלה ועדיף ללמוד את העורלה דווקא מזה זמן. שימו לב, רבא פורס לנו פה את כל האופציות. יפה. אז אין לנו עדיין אפשרות לדעת ממי נלמד. אמרת אפשר ללמוד מטומה, אפשר מאורלה. יש דמיון מובעק לטומ בין טומאה לאורלה שבאמת שניהם קשורים לקורבן פסח. מצד שני יש הבדל אדיר כי זה הותר מכללו וזה לא הותר מכללו. אז יש יותר דמיון דווקא לזמן. מסכמת הברייתא את הדיון ואומרת נכון שיש לי אופציות ללמוד לכל כיוון. תלמוד לומר זאת מהמילה הזאת. מכאן אני אלמד. ומיד שואלת הגמרא מה היא זאת? מה רואים מהמילה הזו? עכשיו שימו לב הרי מה הדיון שלנו בברייטה עד כאן כביכול הוא בכלל לא קשור למה ששאלנו אנחנו פתחנו בשאלה מה קורה כן מחלוקת בין רבא לרב חיסדה מה קורה לגבי אדם ששח סליחה שזרק על הרלים האם כשר או פסול בינתיים כל הזמן אנחנו מדברים על שחט על מקצת עורלה מקצת עורלה פירושו גם הרלילים וגם מולים שאנחנו בעצם יודעים שכבר אמרנו אתמול שזה כשר כרגע לא מובן הדיון עכשיו מגיעה הגמרא עכשיו מגיע ליבת הדיון עכשיו מגיעה ההוכחה תלמוד לומר הזאת מה היא זאת עכשיו רש"י אומר תסתכלו רש"י כותב את זה כזה מתוק איך היא משמ מזות דינו פוסל בני חבורה באינימו שזה הפירוש מקצת אורלה הרי לא שומעים מהמילה הזאת כלום על כורח מילת אחרי תקמר חייב להיות שיש כאן משהו שמסתתר מתחת לקש ואנחנו חייבים לחסוף אותו ולכן אומר אבא בוא ואסביר לך את הברייתא יש כאן איזשהו שיבוש יש כאן איזה משהו לא מובן בוא ואגלה ואעיר את עיניך אילימה אם תרצה לומר לי שמהמילה הזאת אני לומד דקוור לפסלה מקצתה לא פסלה זאת אומרת שאם שחטתי גם על הרלים כן מקצת אורלה פירושו גם הרלים וגם מולים זה קשר אי אומר רבא מוכל הרל נפקא פתחנו את הברייתה מהמילים וכל הרל ושימו לב למילה וכל משמע דווקא אם הכל נעשה על הרלים אז פסול אבל אם עשית גם וגם כשר וזה הולך על שחיטה אם בשעת השחיטה חשבת על כל הארלים פסול גם וגם כשר זה אני כבר יודע מי וכל הרל אלא לו המילה הזאת מגיעה לומר לי דבר נפלא אלא לו אחי קטני תלמוד לומר וכל הרל כול אורלה פסלה מקצתה לא פסלה שחטת רק על הרלים פסול שחטת גם על הרלים וגם על מולים כשר אה והחיטמה הוא הדין לזריקה דקו לאור מי הפסלה אולי נעתיק את הדין של שחיטה ונגיד גם בזריקה אם חשבת את כל הזריקה על הרלים יהיה פסול תלמוד לומר אומר אבא זאת בשחיטה ודכולה עולם מי הפסלה אבל זריקה שונה משחיטה אבל זריקה אפילו כולה עולה נמי לא פסלה חבר'ה זה היה לימוד קצת מורכב אבל בסוף הוא מתוק מדבש. אומר אבא מהמילים וכל הרל אני כבר יודע שרק אם חשבת על כל השחיטה בארלות בארלים יהיה פסול אבל מקצת כשר נפלא. ומגיע ואומר לי זאת רק בשחיטה אבל בזריקה דין שונה. מה שונה בזריקה? שגם אם תחשוב בכל הזריקה רק על הרלים עדיין יהיה כשר. אה למה יש הבדל ב זריקה לשחיטה? למה זריקה היא יותר קלה משחיטה? הוא מסביר מיד וכי תממה כולה דזריקה פשוט מהקולה דין מחשב את אוכלים בזריקה יפה כמו שראינו אתמול במפורש כל מה שכתוב בפסוק לגבי מחשבת אוכלין שחייבים לשחוט את הפסח לאוכליו זה כתוב לגבי שחיטתו ולא לגבי זריקתו ולכן מובן שאם אני אחשוב מחשבה שלמה בפסול רק על הרלים בשחיטה זה באמת יפסול ואילו בזריקה זה לא יפסול כך אומר רבא מסביר מתוק מדבש את הראיה שלו מאיפה הוא יודע שמחשבת ארלי זאת אומרת שזה שלא לאוכליו בזריקה גם אם זה עלמלא זה לא גם וגם גם לאוכלה וגם שלא לאוכליו אלא רק שלא לאוכליו באמת עדיין זה טהור עדיין הפסח כשר וראוי לאכילה יאכלו ענבים ויסבעו נפלא ביותר עכשיו נותר לנו להבין את רב חיסדה כמו שאמרנו רב חיסדה עושה את אותו מסלול הוא מביא את הבכול הרל נשאר על העניין של הזאת רק הוא אומר הזאת מגיע לומר שזריקה שונה לחומרה בואו נראה את זה ורב חיזדה אומר אדרבא לידח גיסה בעצם הוא מביא את כל הברייתה והגמרא כבר מקצרת לנו את ההליכים ומביאה את סופה תלמוד לומר וכל הרעל כולה עולה פסלם מקצתה לא פסלה כמו שאנחנו יודעים אתה יודע מה אומר לי המילה זאת אומר רב חיסדה אבל זריקה אפילו מקצתה נפסלה יפה בזריקה שימו לב הרי רבא אמר שזריקה שונה משחיטה שמה שבשחיטה יש חילוק בין אם שחטתי הכל להרלים לבין מקצתה אבל בזריקה תמיד כשר רב רב חיסדה מגיע ואומר חילוק הפוך בזריקה תמיד פסול וואו זה חידוש אדיר אבל זריקה אפילו מקצתה נפסלה וחי תמ אם תחשוב להשוות לי את זריקה לשחיטה ולומר שהוא הדין לזריקה שרק מחשבה מלאה על הרלים היא תפסול אבל חצי חצי לא יפסול כמשמלן זאת לומר לך שהיא שונה משחיטה בשחיטה יש חילוק בין כל המחשבה לבין חלקי שזה לארלים ולמולים ואילו בזריקה אין הבדל ותמיד אני אומר לך שבזריקה כל מחשבה שהכנסת שם הרלים כבר פוסלת את הקורבן בוא נראה את זה עוד פעם בתוכו וחיטימה הוא הדין לזריקה דהדייקה כולה אורלה לא פסלה תלמוד לומר זאת פשוט מאוד זה מגיע לומר לשחיטה הוא דמקצתה לא פסלה אבל זריקה אפילו מקצתה פסלה יפה מאוד שימו לב אותו מילה בדיוק רק מה הוא מחלק לחומרה והוא מחלק לכולה אז תשאלו למה זריקה יותר חמורה משחיטה וכי תממה מי חומר דזריקה אומר הבחיזה דבר מדהים שמי שלמד מסכת זבוחים יודע דלאומיק בפיגול אלא בזריקה. לזריקה יש דין מאוד מעניין. כשאדם מפגל, אמרנו בארבעת העבודות הקריטיות של אדם אפשר לפגל שזה השחיטה, זה הקבלה, זה ההולכה וזה הזריקה. מה העבודה האחרונה? שימו לב, זריקה נפלאה ביותר. כשאדם מפגל, הוא חושב חוץ לזמנו, הבשר נהיה כר נהיה אסור באכילה, נהיה טמא, אסור באכילה באיסור כרת. אבל יש לזה תנאי יסוד. רש"י מביא את זה פה, תנאי יסודי מאוד. רק אם שאר שלושת העבודות נעשו בכשרות. זאת אומרת, אם שאר העבודות נעשו בכשרות מלאה, גלת כשר, אז באמת הבשר יהיה, שימו לב, לא כשר, אלא להפך, אז הבשר יהיה פיגול מלא, יהיה כרת, אבל במידה ושאר העבודות יעשו בפסולים בעייתיים. לדוגמה, הוא ישחוט חוץ לזמנו, אבל הוא ילך ויוח ויקבל או יויך או יזרוק, הוא לא יחשוב על חוץ לזמנו, אלא יחשוב על חוץ למקומו שזה פסול קל יותר. הוא הרס את הפיגול. יותר נכון לומר הוא הציל את הפיגול אבל בוא נאמר ואנחנו עכשיו בעלי אינטרס שיהיה פיגול אין כאן פיגול למה כי הוא חשב מחשבת פסול אז שימו לב מתי הרגע הקריטי שבו הוקבע הפיגול רק בזריקה כי לפני הזריקה שהיא עבודה האחרונה כל פעם אפשר עוד להרוס אותה רק שאני זורק כדין ברגשי קודש לשם הקורבן לשם כל מה שצריך אז זה גורם שהמחשבה שהייתה בשחיטה שהיא מחשבת פיגול באמת תהפוך לפיגול עוד הפעם מחשבת פיגול אפשר לחשוב בכל אחד משל שלבי ארבעת העבודות, אבל שאר העבודות חייבים להיות בכשרות מלאה. ולכן הזריקה היא זו שמקבלת פה את הכתר, היא זו שמקבלת את הקריטיות הזו, שאם כל העבודות כולל אי נעשו בכשרות אז המחשבת פיגול. זאת אומרת חוץ מהמחשבה של הפיגול, כל שאר העבודות נעשו בקשות, אז זה הופך לפיגול. אז לדוגמה, כשאני שוחט בפיגול, לא בטוח שזה יהיה פיגול. יש לי עדיין שלושה עבודות הבאות שאני יכול לשנות את ה את המסלול. ברגע שאני אחשוב על פסלול אחר. כנל בקבלה, קנל בהולכה, רק בזריקה היא זו שברגע שתזרוק בכשרות או לדוגמה שתזרוק באמת בפיגול זה יוקבע וישאר כך לחלוטין. אומר רב חיזנה, זו אם כן החומרה בזריקה שגורמת לי לומר שבשחיטה יש חילוק בין מקצת זאת אומרת בין כולה בארלות לבין מקצתה זה החילוק בשחיטה ואילו בזריקה אין כיוון שהיא חמורה יותר עכשיו בוא נראה את המת כפלה ממש נראה רק את השאלה מתקפלה רבשי את התשובה נראה בעזרת השם אחר רבשי לא מקבל את כל הלימוד הזה לא לפי רבא ולא לפי רב חיסא אומר תשמעו לקחתם את הפסוק למקום לא נכון הוא בכלל לא מתכוון לדבר על האירוע הזה זה של זריקה שונה משחיטה מתבל הרב רש"י ממי דיי וכל הראל כול משמע אתה הגעת לי עם הבנה פשוטה שאמרנו אותה קודם וכל הראל זה אומר שכל המחשבה חייבת להיות על הראל אבל מקצתה לא וזאת הגיעה להגיד לי תשמע יש שחיטה וזאת זריקה זה אחרת אומר רב רשי מה פתאום דילמי וכל הרל משמע כל דהו אורלה וכל זה לא מגיע להגיד הכל זה מגיע להגיד וכל כל דהו כלשהו כמו שנוהגים לומר על דבר קטן כלשהו אז המילה וכל הרל אומרת אומרת לי כלשהו ארל זאת אומרת אפילו מקצת ארלות כבר פוסלת בשחיטה ולכן כתבה הרחמנא זאת כדי לומר לי לא על זריקה אלא על שחיטה עצמה דדיקה כולה עולה לא פסלה לא שנה בשחיטה ולא שנה בזריקה זאת אומרת הפסוק כלל לא נכנס כאן לעניין זריקה הוא רק מגיע לחדש לי דע לך מחשבת אורלה מלאה היא זו שפוסלת ולא חלקית שימו לב בעצם רבשי לא מגיע לשנות את הדין הידוע לנו לגבי זריקה רק קודם מהבריתה הבנו בפשטות וכל הרל פירושו מחשבה מלאה ומכאן למדנו כבר את החילוק בשחיטה לבין מחשבת הרלים מלאה לבין מחשבת הרלים ומולים שהיא לא בעייתית ואז נשאר לנו את המילה הזאת אמרנו זאת מגיע להגיד זריקה שונה רב חיסה לקח את זה לחומרה רבא לקח את זה לכולה רבשי מגיע ואומר אדוני היקר אתה טועה לחלוטין זאת לא מדבר על זריקה הוא מדבר על השחיטה אבכל אומר אפילו כל דהו זאת מגיע להגיד לא כל דהו לבד לא פוסל רק אם יהיה מחשבה מלאה הדין נשאר אותו דבר אבל אני משתמש במילה הזאת היא לא נותנת לך לכל הדרשה הנפלאה שלך לא לרבא ולא לרב חיסדה וכאן נשארנו בשאלה וסיימנו את העמוד היומי בואו נסכם השאלה שלנו היא מה קורה בן אדם שזורק או שחושב בשחיטה על הזריקה שלא לאוכליו מחשבה מלאה נסכם שוב בשחיטה ברור שאם הוא יחשוב הכל שלא לאוכליו הכללים לדוגמה זה יהיה פסול אם הוא יחשוב גם וגם זה יהיה כשר השאלה מה קורה בזריקה רבא אומר כשר חיסה אמר פסול למה בעצם הם חולקים יש מחשבת אוכלים, מחשבת פסולים, זאת אומרת בזריקה או לא. רבא מגיע ומביא ברייתה ואומר, "תשמע, הברייטה מתחילה לדבר על מקצת. האם מקצת הרעלים פוסל או לא? אפשר לדמות את זה מצד אחד לטומצד שני לדמות את זה לזמן בטומ מקצת לא פוסל. בזמן שזה כזית מקצת פוסל." אמרנו בוא נראה למי זה דומה. התחלנו עם דמיון דווקא לזריקה. הדמיון לזריקה הוא כ סליחה סליחה לא לזריקה סליחה דמיון לטומא. למה דמיון לטומא? כיוון שגם אורלה וגם טומ תקפים רק בפסח ולא בשאר קורבנות. יפה מאוד. אמרה הגמרא לא דווקא אורלה דומה לזמן. למה? כיוון ששניהם אין להם היתר. אין להם איזשהו וריאציה שהם כשרים. מה שאין כן טומ שבנסיבות מסוימות מותרת. לדוגמה בציבור. הביאה הגמרא הברייתא ואמרה זאת תכלס. איך לומדים מזאת? אומר אבא יש פה משהו מוזר. ולכן הוא אומר וכל הרי לא יאכל בוא מדבר על שחיטה. ואומר לי בשחיטה כל המחשבה צריכה להיות בארלות. אבל אם זה קצת ככה קצת ככה פסול. וזאת מגיע לומר לי שזריקה שונה משחיטה. מה היא שונה? לכולה שאף פעם לא פוסל אפילו מחשבה מלאה של ארלים לא פוסל. למה זריקה יותר קלה משחיטה? כי הפסוק כתב במפורש בשחיטה ולא בזריקה. רב חיז משתמש עם אותו דבר בדיוק ואומר, "אתה צודק, בשחיטה יש חילוק, בזריקה אין חילוק. ותמיד גם אם הוא יעשה מחשבת ארלות, מקצת ארלות, גם וגם כבר יהיה פסול." למה זה יותר חמור? כמו שאמרנו כי היא קיבלה את הכוח ההכראה הקריטי הזה שבזריקה אז זה הוקבע לפיגול רבשי מגיע ואומר אדוני היקר המילה הזאת כלל לא מדברת על זריקה אתה הבנת בטעות שבכל הרל פירושו הכל בארלות ואז יש לך את המילה הזאת ללמוד מה קורה בזריקה לא וכל מדבר על שחיטה ואומר אפילו כל דהו וזאת עדיין מדבר על שחיטה ואומר דע לך לא כלשהו אלא דווקא מחשבה מלאה וכל שהוא באמת יהיה כשר כאן אנחנו אוחזים מחר בעזרת השם נרחיב בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר.
לצפיה בתכנים נוספים: