העמוד היומי מסכת פסחים דף סא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סא עמוד ב

סוכים דף סא עמוד בס נתחיל בתחילת העמוד שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו הרילים בזריקה אנחנו עוסקים כאן בקובן פסח ראינו שאם אדם שחט לשם מולין זה כשר אבל אם זה לשם הרילים שהם מנויים מלאכול וכ בקורבן פסח או לשם כאלו שלא מסוגלים לאכול כזאיס בוסו והרי קורבן פסח עיקר יהודו הוא לשם אכילה בשונה משאר קורבנות ממילא זה יהיה פסול מה קורה אם הוא זרק דהיינו באווידו של הזריקה אז הוא חשב על פסולי אכילה אז בזה אנחנו אומרים ראינו להי שאין פסולי אכיל אוכלין בזריקה כעת נראה מה קורה אם הוא שחט את את זה ובשעת השחיטה הוא חשב שאת הזריקה הוא יעשה לשם הרלים רשי אומר בין הרלים מנויים בין הרלים שאינם מנויים האם מחשבה על הזריקה כיוון שהיא נעשת בשעת השחיטה היא כן תפסול או לא רב חיזדה אומר פוסול רבי אמר כושר רב חיזדה אומר פוסול יש מחשב שרילים בזריקה דהיינו כיוון שסוף סוף הוא חושב את זה בזמן השחיטה ממילא לכן כן זה פוסל כשהוא חושב על הרילים ולא על מולים רבי אומר כושר אין מחשילים בזריקה אומר רבי מנועמינה לו מה המקור שלי אומר רבי דתניה וכעת נראה ברייסה שהבריסה עצמה לכאורה איננה מובנת ונראה איך רבי מבאר את הבייסה לשיטוסי ורב חיזדה מבאר את אותה ברייסה לשיטוסי אומרת הבריסה יכול לפסול בני חבורה הבנימוי אומר רש"י מדובר כאן על שני אחים אחד נימול ואחד לא נימול. כיוון שהיו לו אחים שמתו מהמילה, לכן הוא לא יכול למול כי הוא בסכנה. אדם בא ושחט קורבן פסח על שניהם. יש פה מולין ויש פה ארלים. יכול לפסול בני חבורה בוינימוי. הייתי חושב כיוון שיש פה ארלים אז הקורבן הזה פסול ודינו. ואפשר ללמוד את זה על ידי דין שנמצא במוציל ואולה פוסלת וטומה פוסלת מצינו פסול של טומא מצינו פסול של אורלה מה טומה לא יוסו בו מקצס טומא ככל טומא אף אורלה לא יוסו בו מקצס אורלה ככל אורלה דהיינו טומ כשאדם שוחט קורבן פסח לשם טמאים הם הרי מנויים מלאכול את הקורבן והבסולט שמה גם כן כיוון שזה נשחט שלא יהיה לאוכלוב לא לשם אנשים שיכולים לאכול את הקורבן ממילא נדמה את הריילים שזה גם כן הם מנועים לאכול מן הקורבן ועיקר היוד של קורבן פסח זה האכילה אז נדמה את זה לזה כמו שבטומא לא עשה במקצת טומא ככל טומא אף אורלה לא עשה במקצת אורלה ככל אורלה דהיינו כיוון שסוף סוף יש פה גם בתוך המנועים כאלו שהם כן ימולים ממילא זה כמו אדם ששחט לטמאים ולטהורים שזה כשר או או כלך לדרך זו אפשרות שנייה שכן כן לפסול כיוון שאולי נלמד במוצ מדין אחר הועיל ורלה פויסלס וזמן פויסל אדם ששוחט קורבן וחושב בזמן השחיטה או בזמן אחד העבודות על חוץ לזמנוי לאכול את זה חוץ מעבר לזמן המותר אם זה קודשי קודשים של יום ולילה קודשים קלים של שני ימים ולילה אחד הוא חושב לאכול את זה מעבר לזמן כ שזה כבר נויסו זה הקורבן פסול מה זמן אוזו בו מקצ זמן ככל זמן אף אור לאסור בו מקצור ככל אורלה לגבי פסול של זמן שהקורבן יהיה הפיגול זה גם אם הוא חושב רק על כזית בשר אחד הוא לא צריך לחשוב על כל הבשר של הקורבן שהוא יאכל אותו חוץ לזמנוי מספיק שהוא חושב על כזית אחד כדי לפסול אותו ואם כן כמו ש בחוץ לזמנוי אז גם מחשבה של מקצס רק הזית אחד כבר פוסל את כל הקורבן אז גם באורלה נכון שיש פה גם נימוילים אבל האר שמעורב כאן הוא שחט עליו גם כן יפסול את כל הקורבן נראה למי דואי אומרת הג אומרת הברייסה כיוון שיש לנו שתי אפשרויות נראה למי הקורבן פסח שאנחנו דנים עליו כשהוא שחט אותו למולים והרלים למי הוא יותר דומה האם הוא יותר דומה לטומ ואז מכשיר או שהוא יותר דומה לחוץ לזמנוי ואז נפסול דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבוכים מדבר שאינו נוהג בכל הסבוכים. לכאורה יש מקום לומר שעדיף ללמוד את זה מטומא. כיוון שטומא זה פסול שאדם טמא לא יכול לאכול את הקורבן. ולכן זה לא נוהג בכל הזבוכים. כיוון שבכל הקורבנות יש הלכה שגם גם אדם טמא יכול לשלח את קורבנותיו לאזהרה. הי הוא לא יכול לאכול. אכילת הבעלים לא מעכבת. בקורבן פסח בלבד שם עיקר היהוד של הקורבן זה אכילה. ממילא אם הבען לא יכולים לאכול קורבן פסול אז זה פסול רק בקורבן פסח וגם אורלה הוא הדין זה פסול רק בקורבן פסח שהקורבנות יכול לשלח את זה לאזהרה ממילא לכאורה זה יותר דומה לטומ ואל יוכיח זמן שנראה בכל הזבוכים אבל זה פחות דומה לחוץ לזמנוי כיוון שחוץ לזמנוי זה פסול שנועה בכל הזבוכים אוי ממשיכה הברייסה מצד שני יש לי סיבה לדמות את זה דווקא לחוץ לזמנוי ולא לטומא כלך לדרך זו תלך לדרך אחרת דנים דבר שלא יותר מכלולי מדבר שלא יותר מכלולי ואל תוכיח טומא שהוא מקלולו דהיינו ארל וטומר וחוץ זמנוי זה פסולין שלא הותרו מכללם זאת אומרת הכלל אומר שהם פסולים אז זה פסול תמיד מה שאין כן טומא הותרם מכלול כפי שנראה לקמן פסח שבא בטומא אפשר להחקריב אותו בטומאה ולאכול אותו בטומאה אז אם כן לפעמים אנחנו מוציאים אותו מהכלל שלו ומתירים כן לאכול תמיד לא ימר זוס אז כיוון שאין לנו כאן צד מסוים שהוא נוטה יותר ללמוד מהדבר הקשר או מהדבר הפסול צריך להגיע לפוס ובפסוק כתוב זויס דהיינו זויס חוקס הפסח מזה אני לומד והגמרא כעת תבאר מה לומדים מזה מה היא זוס שואלת הגמרא כעת על דברי הברייסה מה הברייסה מסיימת על מודלי מזויס מה רואים מי המילה זויס איל הם ידקו לאור לא פוסלו מקצ לא יפוס לו אם נאמר שמזו אני לומד שזויס צריך שיהיה כולו אורלו כדי לפסול אבל אם מקצוסו מקצת מהמנועים כאן הם נימולים אז זה כשר איי מוכל הרל נפקה לכאורת הלימוד הזה שאנחנו צריכים בכדי לפסול קורבן צריך שכולם יהיו ארלים אני כבר לומד את זה מהפוסק וכל אורל המילה וכל מיותר זה בא ללמד ש וכל הרי לא יוכל בוי שדווקא אם כל כל המנועים כאן הם הריילים אז הקורבן פסול אלוהב אוקטוני אלא מה הכוונת הברייסה תמוד לאמה בכל אורה והכרח שכשאנחנו רוצים ללמוד האם במקרה שהוא שחט את זה על נימולים ועל הרלים ביחד אז הברייסה צריך לתקן אותה ולומר תמוד למר בכל אורל להביא את הפסוק שמשם לומדים שמתי זה פסול רק שכולם הראלים כולל לא פוס לו מקצל לא יפוס לו וכי תאמו הדין מזריקה ואם תאמר שלכאורה הוא הדין כביכול אנחנו מוסיפים את זה בבריסה שהבריסה ממשיכה וזה התיקון שאנחנו מוסיפים כאן אולי כמו שבשחיטה אז כפי שאמרנו שאם הוא שוחט את זה לשם הר זה פסול אז גם בזריקה יהיה פסול דקולו מי פוסלו תלמוד לא יאמר זויס על זה הבריסה מסיימת את זויס לומר לנו שרק בעבודה אחת אנחנו פוס פוסלים מחשבילים ולא בשערבידס בשחיטו דכול מיופוסלו אבל זריקה אפילו כולו אורלונ מי לאפוסלו דהיינו כיוון שאני ממעט מזו זכו כז פסח דווקא זה ולא בכל האבוידוס מסתבר לומר שבאיזה אבוידו אני אומר שמחשב פוסל בשחיטה ולמה דווקא בשחיטה וחיטה ממהקולד זזריקה למה זריקה יותר קלה ששמה דין מחשבת ששמה אני אומר שהמחשב מחשבה של הרלילים לא פוסל דין מחשב סכלים בזריקה כיוון שבגבי החיל כתוב מפורש לפי אורך לוייב תכוסו על עשה ותוכוס זה אמרנו מלשון שחיטה או מהכפילות לשון שכתוב מכסס ותוכוויסו כפי שראינו לאל בעמוד הקודם שזה המקור לכך שאין מחשבס הכילה שהמחשבה על כאלו שלא יכולים לאכול כזיס בוסור זה רק בשחיטה ולא בזריקה אז אם ככה כמו ששמה מיטנו ואמרנו שרק שחיטה וראינו ששחיט חמורה יותר ששם פוסל שלא ילאוכלו מסתבר שאם יש לנו אבוידו אחס שאותה אנחנו רוצים לומר שפוסל שמהילים מסתבר שזה אותה אבוידו שחיטה ולא זריקה ואם כן אומר רבי יש לנו כאן מקור לומר ש בזריקה אין פסול של הריילים ולכן במקרה שיש פה הריילים במיקצס אז אנחנו לא פוסלים את זה וכמו שלמדנו לעניין שחיטה ככה גם לעניין זריקה זאת אומרת אמרת אם הוא ישחוט את זה אם הוא ישחוט את זה לנימונים וארלין זה יהיה כשר ואם זה רק לארלים זה יהיה פסול אבל זה רק בשחיטה בזריקה גם הוא ישחוט את זה על מנת לזרוק את הדם רק לארלים עדיין זה יהיה כשר כי אין מחשב סכלים בזריקה וזה לומדים כאן בבריסה מזויס שמחשוב להריילים לא פוסל בזריקה כך לומד רבי לבאר את שיטוסרי ורב חיזדה רב חיזדה אומר אדרבה לאור גיסה אני אתקן את הברייסה בצורה כזאת שהיא תתבאר כשיטתי תלמוד לאמה בכל אורל צריך לתקן באמת את הבריסה כיוון שמזויס לכאורה לא מובן הלימוד צריך לומר וכל אורל שמבכל אורל אני פושט את הספק של הבריסה שאיתה היא פתחה האם במקרה שהוא שחט את זה לשני אחים אחד נימול ואחד ארל זאת אומרת מקצס ארלים ומיקצס נימוילים האם הקורבן פסול או לא ולא יכולנו ללמוד את זה לא מטומה ולא מחוץ לזמנוי כי יש צד לכ לדמות לזה ויש צד לדמות לזה תמוד למד וכל אורל צריך כל אורל שיהיה כולם הריילים כול אורל פוסלו צוסל לא פוסלו אבל זריקה ממשיך רב חיזדה ואומר זריקה אפילו מקצוע שונה מפוסלו גם מקצרלים גם כן פוסל לגבי זריקה שמה זה יהיה חמור יותר וגם אם יהיה מקצרל זה גם יפסול חייתה מועדין לזריקה דעדייק כולו לא יפוס לו אולי תאמר כביכול זה אנחנו מוסיפים בברייסה שאולי גם בזריקה נקל כמו בשחיטה שאם יש מולים וארילים נכשיר אם הוא חושב גם על הרילים אבל גם על מומים גם על מולין אז נכשיר תלמוד לא אמר זויס על זה אני אומר זויס להחמיר לומר שחיטו דמקצולפוסלו דווקא בשחיטה זה חוק עשה פסח דווקא בשחיטה יש לנו את הלימוד של בכל אורל לומר לי שאם כולו כולו מראלים רק הזה פוסל אבל זריקי אפילו מקצו פוסלו מה שאין כן בזריקי זה יהיה חמור יותר ולמה זה יהיה חמור דזרי למה זריקה יותר חמורה משחיטה דלמיק בפיגול בזריקה יש הלכה של אדם שחושב על מחשבה מחשבה של פיגול בזמן השחיטה עדיין לא נקבע הקורבן הזה לפיגול עד שעת הזריקה דהיינו אם באחד מהעבודות הבאות הוא יחשוב מחשב אס חוץ למקווימו יערב שמה מחשבה אחרת של פסול אז זה כבר לא נחשב קורבן פיגול שחייבים עליו קורס רק במקרה שמי מהזמן של השחיטה שהוא חשב מחשבס חוץ לזמנוי ועד סוף האבוידו עד אחרי הזריקה הוא לא חשב כלום שום מחשבת פסול או שהוא חשב מחשבה אחרת שהיא לא מחשבה של פסול רק אז אני אומר שבזמן הזריקה נקבע הקורבן הזה כפיגול ואם הוא יאכל מזה זה יהיה נויסור אז אתה רואה שבזריקה זה נקבע לכן יש לך שיוון מיוחדת לזריקה וחומרה מיוחדת ולכן אני אומר בזריקה שאפילו אם יהיה מקצה סרילים גם כן כן זה כבר יפסול אז אומר רב חיזדה אם ככה נפשט מכאן שאם הוא חושב בשמן השחיטה לגבי הזריקה והוא יערב שם והוא יחשוב בזריקה על הרעילים זה כן יפסול אדרבה זה יפסול אפילו במקרה שהוא חושב גם על נימוים וגם על הריילים זה יהיה יותר חמור מהשחיטה ולכן כן יש מחשובס הריילים שפוסלת בזריקה אז אם כ ראינו כאן מחלוקת לגבי שחוטו למוני עלמנת לזרוק את הדם להרילים רב חיזדה פסל ורבי הכשיר והבאנו את מקום מחלוקותם מהברייסה הבריסה אומרת האם במקרה שהוא עשה מקסר למקצ מולין יהיה פסול כמו שמצינו בחוץ זמנו שגם על כזית אחד בלבד פסל או שזה יהיה כשר כמו שבטומא אם זה טמאים ותורים זה כשר רק אם כולם טמאים רק כזה פסול והברה משמוד לאמר זויס רב חיסד כן את הבריסה כשיטוסי שהבריסה בעצם אומרת וכל אורל שצריך דווקא כוללים יכול גם בזריקה יהיה פסול מחשב רלים תמיד לאמר זויס שבזריקה לא פוסל בכלל ואילו זה רבי למד ורב חיזדה אמר שכוונת הברייסה צריך לתקן אותה כך תמלכול אורל שצריך דווקא כולו מראלים כדי לפסול יכול גם בזריקה רק שכול מראלים זה יפסול אבל אם יש גם נימו או אם זה יהיה כשר לא עם הזויס שאדרבה זריקה חמורה יותר כיוון שזריקה מציין ששם נקבע הפיגול ממילא לכן שמה מחמירים יותר ונראה בהמשך שהגמרא תדחה את האפשרות שבזה הם נחלקו
לצפיה בתכנים נוספים: