העמוד היומי מסכת פסחים דף נז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נז עמוד ב

דף נז עמוד ב אז כמו שסיכמנו אתמול היום זה היום בשביל כל מי שרוצה להתבטל או אפילו לא להתבטל מחפש לעצמו איזה רווח להתבונן כל מיני דברים שהוא צריך לעשות ומחפש זמן שאינו מן היום ואינו מן הלילה כפי שכתוב לגבי ללמוד חוכמת יוונית כל מיני דברים כאלה צריך להגיש תפסים לביטוח לאומי צריך להגיש להגיש הנחה בארנונה או כל דבר אחר, זמן לאישה, לילדים וכדומה. היום זה הכתובת יש לנו דף ממש קצר. האמת היא שאם תציצו, תראו שתוספות מילה לנו בלי עין הרע. אנחנו לא נחרוג מהרגלנו, לא נראה תוספות. אבל כשתוספות נותן הקדמה, הוא יודע למה הוא נותן אותה. הוא לא עושה את זה סתם כי נשאר הדף חלק. הוא עושה את זה בכוונה. יותר נכון בגלל שהוא כתב את זה. לכן יש לנו דף קטן. בסדר? זה ככה באמת מגיע את הקרדיט. אבל אנחנו לא נעבור על זה בתוכו. אנחנו נרפרף ונרפרש את הזיכרון בכל מיני הלכות של פסח. נראה גם לזה בעזרת השם. אגב, מתאים מאוד לומר היום מזל טוב על סיום מסכת. כיוון שאנחנו מתקדמים, כיוון שאנחנו היום מסיימים את דף נז עמוד ב, שבכל המקומות הקדומים נקרא מסכת פסח ראשון. בזמנם המסכתות היו מחולקים. עד כאן מסכת פסח ראשון, שבו דיברנו על כל דיני חמץ ועל כל העניינים הללו. ועכשיו שמגיע זמן שחיטת הפסח ודיני שחיטתו ועקרבתו כאן מתחיל פרק פסח מסכת פסח שני כיום זה באותו אחד אבל אנחנו מותר לנו לעשות חגיגה נפרדת אז אני קורא לכל מי שאיתנו באמת תייחד היום את הזמן שנותר לך צלק קניות אל דאגה לבוא עליי ואני פורע לא אני השם ישלח לך שפע לך תפנק את המשפחה את הילדים את החברים את השיעור זה גדול יהיה המעמד לכבודה של תורה זה חשוב תעשו את זה זה יתן לנו כוח להמשיך הלאה טוב מסר קצר מה שאנחנו הולכים ללמוד אנחנו הולכים לראות דבר נפלא שאנחנו הולכים ללמוד משהו מכך שהתורה לא כתבה אותו עוד פעם הולכים ללמוד איזשהו דין מזה שהתורה לא כתבה אנחנו בעצם כל מה שהולך ללוות אותנו היום בגמרא זה מה יותר משובח גדי או כבש והגמרא אומרת מזה שלא ראינו איזכור מיוחד בתורה שהכבש או הגדי הוא כך או כך סימן שאין שום הבדל וזה לימוד מאוד מעניין וזה מוביל אותי לכך שנבין עד כמה התורה שאנחנו לומדים היא כל כך מדוקדקת בין במה שהיא נכתבה ובין במה שלא נכתבה. גם מה שלא נכתב אנחנו לומדים ממנו. מזה לקחתי מוסכל, תחשוב טוב מאוד על מה שאתה מוציא מפיך וגם על מה שאתה לא מוציא. כי כל דבר כשיהודי מדבר, אם אתה מדבר לילד שלך, אתה אומר לו, מחמיא לו וכדומה, תדע גם מתי לבלו, מתי לא להעיר, מתי, שמעתי דבר נפלא בחינוך, אני מקשר את זה לפה, תסלחו לי, אני המון א מוצא את עצמי כל מיני דברים בחינוך, מוצא אותם בגמרא. הרבה פעמים כשהילד שלך עושה איזה מעשה ואתה כל כך משתוקק להעיר לו עצבים עומדים לך במוח אל תאיר לו עכשיו חכה שהעצבים ירדו אה יעבור יומיים הילד כבר לא יזכור אל דאגה בחינוך הכלל הוא עקב בברזל בעודו קר אל תעשה את זה דווקא עכשיו כי עכשיו זה יהיה 90% עצבים 10% חינוך מה ישאר לילד בעיקר העצבים אבל אם תחכה ותשתמש רק בקטע החינוכי נכון זה יהיה פחות בוטא זה יהיה פחות דרמטי נכון אבל מה שישאר זה החינוך בלבד טוב, מה זה קשור? כבר אמרנו מה זה קשור? העיקר יש לנו מסר. אומרת הגמרא, סליחה, אומרת הגמרא הקדושה דף נז עמוד ב ואנחנו מתחילים מנז עמוד א' למטה. שלוש שועות מלמטה שואלת הגמרא, מיסר כביסכר איש כבר ברכאי. דיברנו שהוא היה כביכול ענין ומפונק. היה איסטניס לעצמו וביזה את כבוד שמיים. כשהוא הגיע לעבוד ולקחת את הדם ואת המזרק ואת האימורים הוא היה לובש שירה אמ שהיא שם כפפות כי לא נהל לו ולא נעים לו רש"י הסביר שהיה פעמיים בעיה גם בעיה שחייבים ולקח הכהן שאסור שיהיה חציצה וגם בעיה שהוא ביזה את קודשי שמיים אומרת הגמרא בוא תקשיב טוב מה היה בסופו מסל כב מספרת הגמרא אמרה מלכה ומלקתא וית אומר רש"י מלכי ביתך חשמוניאי ישבו המלך והמלכה ואלו דיון מאוד מאוד חשוב מלכה אמר גדיי ומלכתאם ראיי התחילו להתווכח מה טעם יותר טוב האם מגדי או הכבש ויכוח קולינרי נפלא אוקיי המלך והמלכה אומרים כמובן אף אחד לא מעיז להביע דעה מחשש שיבולה להם אמרו בוא נביא את המסטר שף הגדול ביותר נביא את הכהן גדול הוא בקיא יודע מה קורה הוא מקריב כל היום קורבנות הוא טועם הוא אוכל את הקורבנות את הקודשים הוא יודע מה קורה בוא נבדוק בוא נשאל אותו אמרו מן מוכרח כהן גדול דקמסי קורבנות כל יום הוא מקריב קורבנות מדי יום יבוא ויכריע לנו בסוגיה את האי באותו זמן היה כהן גדול שכריש כפר ברכאי והגיע שאלו אותו את השאלה מה אתה אומר האם מגדיו הכבש אך ובידי סימן בידו אומר רשי בלשון צחוק בלשון זלזול הי גדיי איסקלתמידה אומר הוא כזה זלזל אם מגדי באמת יותר טוב למה לא מעלים אותו לתמיד מכאן הוכחה שהכבש יותר משובח בעצם הוא נקד כדברי המלכה בניגוד לדברי המלך אבל על זה לא היה אכפת זה שנק שקט את הדעה זה מעולה הבעיה הייתה הזלזול אמר מלכה הועיל ולא אבאמתא דמלכותה אומר רש"י לא דיו שלא אמר כמותי אלא שאמר אף בלשון צחוק כאילו הי גדלזל זלזל בדעה של המלך אז זה מגיע לונש נפסקו לאמיני שיורידו לו את יד ימין ובעצם שימו לב זה כעונש על כך שאת העבודה הוא היה אמור לעשות בידו ולא עשה מספרת הגמרא בן אדם היה ארמומי ממולך יאב שוחד ופס כלסמלה ההוא שהיה ממונה על ביצוע גזר דין שהיה אמור להוריד לו את יד ימין, הכניס לו ככה כמה שטרות, אמר לו, "בוא תעשה טובה, תוריד לי את יד שמאל, לפחות שהיד הרצינית, היד שבה אני משתמש, תישאר שאני אוכל להשתמש בה." ובאמת כך עשה פסקה לשמאלי שמה מלכה המלך שמע מזה לאחר מכן אמר ופסקה לימיני בבקשה שאת מצוותי לא יבטלו תורידו לו גם את יד ימין ואם כך הוא נשאר בלי יד ימין ובלי יד שמאל אמר רבי יוסף בריך רחמנה דאשקל ליסכרש ברקי למטרפסמיני באלמה זאת אומרת הוא בירך את הקדוש ברוך הוא שגם שכר עוד צריך בעצם להודות שהוא הוא קיבל את העונש שלו את הגמול מתרס רשי אומר גמולו בעולם הזה ובכה הייתה לו כפרה שלא יעלץ לעבור את הצער בעולם הבא. כי עולם הזה בלי ידיים. כמה שהוא מורכב, כמה שהוא קשה, כמה שהוא היום זה לא מתקרב לעונש בעולם הבא. אומרת הגמרא, זה היה הסיפור מסכר יש כבר ברכאי. אבל האם הוא צדק בזה שבגלל שהכבש יותר משובח לכן הוא עולה לתמיד? אומרת הגמרא ממש לא אמר הבשי שכרש כבר ברכי לא תנה מתניתין לא למד משניות אתנן. רבי שמעון אומר כבסים קודמים לעיזים בכל מקום. בכל כ בכל בכל מקום כתוב עם כבש אוז קורבנו. תמיד כתוב קודם כבש הייתי חושב כיוון שהוא מובחר יותר יכול מפני שמוחרים במינם תלמוד לומר עם כבש יביא קורבנו מלמד ששניהם שקולים כאחד ובאמת פעם אחת הוא הקדים את כבש כדי לומר אין שום העדפה זה לא משנה אין משהו מובחר יותר ולכן זה מוזכר פעם כך ופעם אחרת רבינה אמר אותו ישכר אפילו מקר נמי לא קרה אפילו פסוקים הוא לא יודע תכתיב עם כבש עם עז מדובר שם לגבי בן אדם שהתנדב אומרת לך התורה התנדבת השלמים נפלא אתה אתה יכול להביא כבש, אתה יכול להביא עז מזה שהתורה לא כתבה תביא מין מסוים. רואים שאין כלל הבדל. אם אחד מהם היה משובח יותר הייתה אומרת התורה תביא את המשובח מזה שלא כתוב אומים עם אז אי באי כבש לית אי אז ליתה אומר רש"י שם תמיני ששניהם שווים אז אם כך הוא גם לא צדק וגם הביע את זה בדרך זלזול וכך היה בסופו כיוון שהוא ביזה את קודשי קודשים את כבוד שמיים הדרן הלך מקום שנהגו וסליק עלי פסח ראשון כמו שאמרנו מזל טוב על סיום הפרק וסיום המסכת עכשיו כדי לא באמת לא לא לגמור מדי מה שיהיה לכם מידה הרבה זמן פנוי. בוא נרפרף. תוספות מביא פה הלכות שיהיו מאוד מאוד כפים לנו לפרקים הבאים. אנחנו הולכים להיכנס לדיני שחיטת קורבן הפסח ומשם אנחנו נסטאיף לשחיטה בכללי וכל הדברים הללו. אז דבר ראשון אני חילקתי את זה לכמה דברים. תוספות מדבר א' על המצווה שתדע שיש מצווה לשחות קורבן פסח. מן הבהמה. אז הוא כותב זכר מן הכבשים או מן העיזים זכר בן שנה. עוד עוד דין שמביא תוספות. לא יהיה חמץ. אסור לשחוט שיש למישהו חמץ בבית. לאחר מכן הוא מדבר מתי זמן שחיטתו שאת זה נראה בעזרת השם כבר מחר ומחרתיים מתי בדיוק זמן השחיטה באיזה שעה ביום לפני תמיד אחרי תמיד אם מוכל בשבת אם מוכל בערב שבת נראה את כל הדינים אחרי זה תוספות מביא רשימה אגב אני מרפרף על זה אני ממליץ לכל אחד לראות את זה בתוכו זה מתוק מדבש הוא מדבר על העקרבה על סדר הזריקה מה קורה אם הוא חשב בשעת הזריקה על כך או אחרת וכדומה נפסל הבעלים נפסלו אדם נפסל ממליץ לכם לראות בתוכו מה קורה שחל יד בשבת מביא את כל בפירוט אגב תוך כדי הפירוט קודם על המעשה והכל הוא מתאר איך היה נראה שם בדיוק כל הכהנים שעמדו איך הפשיטו הרי זה היה הכל בסיטונאות הכל בכל כך הרבה אנשים הכל הוא מתאר אחרי זה כל אחד חזר לביתו וצלע אותו אחרי הצליעה הוא נותן את הדינים שזה נאכל דווקא בחבורה ובהמשך הוא יאמר מי בדיוק החבורה ומה אוכלים זאת אומרת צריך כזית כזית מהבשר כזית מהאור כזית מהעצמות הוא מדבר על זה בדיוק מה קורה אם הוא נטמע מי הם אלה שאוכלים מי המנועים זה הגר, תושב, מולים, תהורים, כל הדברים הללו, זמן אכילתו, מתי בדיוק אוכלים אותו. זאת אומרת כל הלילה, עד הבוקר, מה עושים, מה שנשאר, שורפים אותו וכדומה. מה קורה אם אין לי מספיק פסח? זאת אומרת אני רוצה בשר נוסף, יכול, לא יכול, חגיגת יד וכל העניין הזה. דבר נוסף שהוא מכניס זה הברכה שמברכים על קורבן הפסח. עכשיו כמובן כמו תמיד בתורה וגם כאן תמון מסר גדול יש את הסטנדרט ויש את האלה הבעייתיים הסטנדרט תמיד זה תעשה הכל מה שאפשר אבל תמיד התורה לא מאבדת את הבעייתיים ונותנת מענה וזה מה שקורה פה בסוף עבד פסחו או טמא ספק מחוסר כיפורים אף פעם לא נשאיר מישהו עם לשון בחוץ תמיד יש לתורה תשובה תמיד יש לה דרך לדעת את המעשה אשר יעשון יאללה שיהיה בהצלחה בעזרת השם להתראות מחר בהצלחה גדולה ואדירה
לצפיה בתכנים נוספים: