העמוד היומי מסכת פסחים דף נח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נח עמוד א

דף נח עמוד א מכירים את זה שלפעמים בודדות מאוד או לפעמים קצת יותר מבודדות אנחנו עומדים לפני תפילת שחרית ומרגישים שאנחנו בפתח של מסע מאתגר או שיש לנו מסע כבד שאנחנו חייבים לשת עלינו ופשוט אין לנו כוח לזה מי אמר לא אני חושב שכל אחד לפעמים נתקל בתחושות הללו בלימוד תורה לפעמים אנחנו מרגישים לפני השיעור תורה עזוב אותי מזה אין לי כוח כן אפר לפומה והכל אבל ככה התחושות לפעמים איך אנחנו יכולים לשנות אותם ולהפוך את השת לימוד ואת שעת התפילה דווקא לדברים הכי טובים שקורים לנו במשך היום התשובה תמונה בפסוק שאותו נראה היום בעזרת השם הפסוק אומר כך והאש על המזבח תוקעת בו לא תכבה וביאר עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר וכולו איך אתה מדליק אש על המזבח והאש על המזבח תוקד בו כשהפני מנחם האדמור מגו פני מנחם היה ילד קטן הוא למד יחד עם אביו ואבא שלו שאל אותו ויש שם מזבח תוקד בואו במי כמובן שעל פי פשט הפירוש במזבח אבל הילד הייני קנה אבא אני חושב שהפשט הוא והאש למזבח תוקד בו בכהן בעצמו וכך באמת אביו חיזק את ידיו ואמר אתה צודק כי ברגע שהאש שההתלהבות שהחיות נמצאת בתוכנו גם אם בהתחלה זה מאולץ אבל תתחיל בכזאת צורה בסוף באמת התפילה התורה יהיו בעצמות שלך וכבר יהיה שלאבת עולם מאליה האש תתפס בך אם אתה תגיע בן מיחוד קומה, כולך עייף, כולך מרוח, התפילה תראה בהתאם. אבל אם אתה תבחר לא להתייחס לזה, להיות ויש המזבח תוקד בו, להציד בך את השלבת, שאתה תהיה כולך חי, כולך מתלהב, כולך בתוך העניינים, התפילה, התורה יהיה להם טעם של הם ימשכו אותך להלאה והלאה וכמו שאמרנו, יביאו אותך לשלב את העולם מאליה. אומרת הגמרא הקדושה, ועכשיו ברוכים הבאים לפרק החדש, אני אומר את זה גם לעצמי, אנחנו מתחילים את הפרק תמיד נשחט. על מה מדובר? אומנם מתחיל תמיד אבל מדובר כאן בכל הפרק וכמו שאמרנו בכל הפרקים הולך להיות מדובר על קורבן הפסח שחיטתו וכל דיניו משם נסתיף לקורבנות נוספים ואנחנו פותחים מתי זמן שחיטת קורבן פסח כולם יודעים ידי על זה כבר בלי סוף מתי ביד אז בואו נראה זה זה נשחט מיד לאחר קורבן התמיד בואו נראה מתי נשחט קורבן התמיד ביום רגיל מתי בערב פסח ומתי שוחטים את קורבן פסח אומרת המשנה הקדושה תמיד נש שחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה. יפה. על פי רוב בשעה השמינית וחצי, זאת אומרת נגמר השעה השמינית ועוד חצי מהתשיעית אז נשחט קורבן תמיד של בין הארבעים. בבית המקדש היה שני קורבנות תמיד קבועים. תמיד של שחר ותמיד של בין הארבעים. של בין ה-40 בשמונה ומחצה. וקרב בתשע ומחצה. רש"י אומר היו שועין שעה אחת בעשייתו. יפה. למה דווקא שמונה ומחצה? סבלנות. חכו לגמרא נראה הכל. בערבי פסחים אני צריך לעשות את קורבן הפסח אחריו לכן הייתי מקדים אותו בהרבי פסחים נשחט בשבע הוא מחצה וקרב בשמונה הוא מחצה וזה בערבי פסחים בין בחול בין בשבת יפה מאוד שימו לב לא משנה לי אם ערב הפסח חל בשבת ולא משנה לי אם ערב הפסח חל בחול תמיד אני אומר מתי 73 ואז הוא נשחט ב7 קרב ב8 ומיד לאחריו קורבן הפסח חבר'ה חייבים חידוד 83 73 זה זה לא בשעון שלנו, זה מתחילת היום. זאת אומרת 7 :30 זה ב13 צהריים. כן, כי שש שעות זה עד 12. בוא נאמר. כן. תחלק את היום תתחלק את היום מהזריחה עד השקיעה ל-12. זה שעות זמניות. 7 :3. אולי אני מגזים אחד, זה יותר מאוחר. אבל את הרעיון הזה זה נקרא השעות הזמניות שעליהם אנחנו מדברים. ושימו לב, זה בין בכל נבין, גם אם ערב פסח בעצם זה בשבת, אין שום בעיה כי השחיטה דוחה שבת והצליעה באמת לא נעשת בשבת, כמו שנראה בגמרא, היא נעשת רק לערב. זאת אומרת בתוך היום טוב של פסח, ממש בדקה לפני ליל הסדר, אז היו צולים אותו. אבל מתי כן יש הבדל? חל ערב פסח להיות בערב שבת. או פה יש לי בעיה, אני חייב לגמור את עצלי. אני מבעוד יום, אסור לצלות בשבת. בשבת השבת שהולכת לפרוס את כנפיה אי ליל הסדר אני חייב לגמור את עצלי מבעוד יום ולכן היו מקדימים עוד יותר חל ערב פסח להיות בערב שבת התמיד מתקדם נשחט בשש ומחיצה שעה קודם וקרב בשבע ומחיצה והפסח אחריו אז בואו נסכם בעצם ראינו פה את הזמן הקבוע שזה 83 וקרב ב9 כבר נראה למה בערב פסח אנחנו מקדימים בשעה ואם זה גם ערב שבת שחייבים להספיק את הצלייה עוד קודם לכן מקדימים בשעה נוספת שואלת הגמרא מנמילה מנין שמקריבים את התמיד בכל יום בשעה 8 :30 אומרת הגמרא מה רבי יהושע בן לוידה אמר קרא את הכבש אחד תעשה בבוקר זה תמיד של שחר ואת הכבש השני תעשה בין הארבעים רש"י אומר יכול להיות כתוב תעשה בערב כמו שמדברים אנשים מה זה בין הארבעים מה זה השפה הספרותית הזו בין הארבים לשון רבים חלקהו לבין שני ערבים קח את הזמן הזה שמחצות יום ועד הלילה תחלק אותו לשניים בית שעות הוא מחצה לכאן בית שעות הוא מחצה לכאן ושעה אחת לעשייתו לוקח זמן לעשות אותו אז בבקשה תחכה אחרי חצות שזה שש שעות תחכה עד שבע עד 83 ואז תתחיל את עשייתו יקרב בתחי מצוין יש לו שעתיים וחצי קודם ושעתיים וחצי לאחריו והוא בדיוק בין שתי ערבים זה נקרא בין הארבעים מבינה הגמרא אם כן שאם מהפסוק אני לומד את זה זה אומר שזה דאורייתא דבר שהוא דאורייתא הוא דבר יציב הוא לא נזיל הוא לא פריך הוא לא יכול לזוז עם כל רוח נושבת שואלת הגמרא מה תברבה בערבי פסחים נשחט בשבע ומכצ מקדימים את זה וקר בשמונה ומחצה בין בחול בין בשבת זה המשך של המשנה בין בכלבת זה לא קריטי לפה ויסעל קדעתך כן הרעיון הוא שאתה רואה שמזיזים את זה וסל קדעתך שבאמת הזמן הוא דאורייתא בשמונה ומחצה דאורייתא היכי מקדמינן לי לא יכול להיות דבר דאורייתא שאני מתחיל לשחק איתו זה לא הגיוני אלא אמר רב אתה צודק בעיקרון מדאורייתא אפשר אחל מחצות או לא בדיוק מחצות אומר רש"י מחצי שעה לאחר חצות מ-6 וחצי מיקי ינתו ציללי ערב מאז שמתחיל להיות צל בעצם עד שש וחמה עומדת בראש כל אדם מאז היא מתחילה לנתות לכיוון מערב מאז מותר להתחיל אבל אז בוא נראה אלא אמר המצוותו דת תמיד באמת מדאורייתא מי שינתו ציללי ערב מה הייתה עמדמר קבנה ארבע עם פירושו מאידנה מהזמן דמתחיל שמשה למערב אז מש וחצי אבל יש לי עניין לאחר אותו למה יש לי עניין לאחר אותו אלקך בשער ימות השנה דיק כנדרים ונדבות. בית המקדש הוא מקום פעיל. מגיעים אנשים תל טלפיות, תל שכל פיות פונים אליו ונהרו אליו כולם. כולם היו מגיעים להקריב נדרים ונדבות שהם התחייבו או חטאות השמות וכולי וגומר. וחייבים להקריב דווקא לפני תמיד שבין הארבעים. כמו שכתוב דרחמנא אמר כתוב לגבי תמיד של שחר עליה חלבי השלמים ואמר מר עליה השלם כל הקורבנות כולם. זאת אומרת שאת כל הקורבנות תעשה אחרי תמיד של שחר ולא אחרי תמיד של בין הארבעים. הקורבן החותמת היום בבית המקדש הוא תמיד של בין הארבים ולכן נכון שאני יכול להתחיל לעשות אותו כבר משוח אבל אז מה יקרה אם יגיעו אנשים עם קורבנות מאוחר יותר אני לא יכול לקבל אותם לכן אנחנו דוחים אותו כמה שאפשר אז בשעה ימות השנה מאחרינן ליתר תשע מהזמן שמותר לעשותו בשאחרים אותו בשעתיים בשביל כל האנשים לטובת כולם ואבדינן לי ועושים אותו בשמונה ומכסה אבל בערבי פסחים דהיקה פסח אחריו כמו שעוד מעט נראה שפסח הוא מוכרג ומקריבים אותו ו לאחר התמיד קדמין אלי שעה אחת ועבדין אל בשבע ומחצה פשוט מאוד כי צריך להספיק קורבן פסח חל ערב פסח להיות ערב שבת כמו שראינו במשנה דיקנה מצליו דלא דחי שבת רש"י אומר זה צורך אדיות ולא דוכה את השבת מוקמינן להדיני בשש ומחצה הולכים באמת לדין המקורי שאפשר כבר משש ומחצה אז בעצם מגיע רבא ואומר תשמע מדהורייתא באמת אפשר בשומחצה וזה מה שאנחנו עושים כשאנחנו חייבים הכי להקדים לדוגמה בערב שבת שזה ערב פסח אבל ביום רגיל יש לי אינטרס כמה שיותר לאחר אותו. לכן אני שם אותו ב8 וחצי. עד שאל אותי למה אני לא עושה אותו יותר מאוחר? אז רש"י אומר וכתוב אני חושב ברשי שכיוון שיש גם דברים שצריכים לעשות אחריו חביתין כל מיני דברים שהיו עושים בית המקדש אחריו הטבת נרות וכדומה הדלקת הנרות יותר נכון ולכן אני כן משאיר קצת זמן אחריו אני לא דוחה אותו מדי אני דוחה אותו בשעתיים אבל בערב פסח אני מקדים בשעה ובערב פסח שזה ערב שבת אני מקדים בשעתיים ושם אותו על הזמן המקורי שמאז מותר כבר להקריב אותו אומרת הגמרא הקדושה עכשיו הגמרא הולכת להביא ברייתה ויהיה לנו כמה אפשרויות הסבר לבריתה לברייטה הזו אנחנו גם לא נגמור את זה היום מחר יהיה לנו הסבר נוסף תנו רבנן בברייטה כתוב כך כסידורו בחול באותה שעה שעושים אותו ביום חול זאת אומרת כמובן מדובר על תמיד בערב פסח כסידורו בחול כך סידורו בשבת דברי רבי ישמעאל לא משנים בשבת רבי עקיבא אומר כסידורו בערב פסח שימו לב הברייתה תמואה לא מובנת והגמרא מיד שואלת מה כאמר בוא תסביר לי מה מתכוונים התנאים הקדושים הללו לומר אומרת הגמרא הקדושה מהבי אחי כמר כסידורו בכל בערב הפסח מתי בכל בערב הפסח ב7 וחצי מקדימים שעה כך סידורו בשבת בערב הפסח בתוך שבת זאת אומרת ששבת זה יד לא במקרה שפסח עצמו בשבת שאז באמת יש לי בעיה שצריך לצלוט קודם ערב הפסח הוא זה שחל בשבת אין בעיקרון בעיה ועל כך הוא אומר כסידורו בחול בערב הפסח 7 וחי כך סידורו בשבת בערב הפסח דברי רבי ישמעאל ב7 וחצי רבי עקיבא חולק ואומר כסידורו בערב הפסח שחל להיות בערב שבת שזה 6 ו3 כך סידורו בשבת אם שבת חלה להיות ערב הפסח זה גם כן מקדימים את זה ל6 וחצי ואילו מתניתי למשנה זה בעצם המחלוקת ביניהם זאת אומרת צלה המחלוקת מה קורה שערב פסח חל בשבת האם אני משאיר את זה כדינו כאילו זה היה ביום חול ורק מקדים שעה אחת ל7 או שלא אני כבר מקדים עד 630 כמו אם ערב פסח היה בערב שבת במתניתין המשנה שלנו דקטני בין בחול בין בשבת משמע שזה בשב וחצי בין בחול בין בשבת כשערב פסח בכל או בשבת זה באמת רבי ישמעאלי ורבי עקיבא חולק על כך שואלת הגמרא רגע אבל במיק מפלגה מה סברת המחלוקת למה להקדים או למה לא להקדים בוא ותסביר לי אגב רשי אומר שבמייקה מפלגה השאלה היא המיקה מאחרר לרבי ישמעאל הרי תכלס היום שבת כן ערב פסח זה שבת למה לא להקדים יותר הרי כל יום מה הסיבה שאני לא מקדים די מסביר רש"י זה כיוון שיש לי נדרים ונדבות שבת לא מביאים נדרים ונדבות שבת מביאים רק קורבנות חובה תמיד מוספין אי אפשר להביא קורבנות נדבה בשבת ואם כך למה שלא נקדים אז מילא כל שבת רגילה מסביר רשי אני לא מקדים כי אני לא רוצה לשחק עם הזמן כי יבואו לומר תשמע הקדמת תקדים גם ביום חול אבל פה זה שבת מול זרה אני מילא מקדים בגלל פסח אז כבר תקדים עד 6 וחצי תן רווח תן ספר של זמן לכהנים שיעבדו יותר רגוע אז במה הם חולקים עונה הגמרא פשוט מאוד במוספין קודמין לבזיכין כמפלגה יש עוד עבודות בבית המקדש רגוע אין רק פסח יש מוספים זה קורבן של שבת ויש בזיכין שזה בזיכי הלבונה שנמצאים מהל לחם הפנים היה לחם הפנים כולם יודעים ושולחן עם נעמה בצפונה הרשין בצד צפון של ההיכל היה לחם הפנים שש המערכת בעצם שתי מערכות בכל אחת מהם שישה לחמים שעליהם היה עומד לחם הפנים לחם פנים לפניי תמיד ושמה היו שמים גם שני בזיכי לבונה כל השבוע לא היו מתעסקים עם לחם הפנים שבת זה היה היום מה היו מחליפים אותם דבר ראשון מחליפים את לחם הפנים בלחם טרי מקטירים את בזיכי הלבונה ומחלקים את הלחם לכולם לאכול לכל המשמרות שהיו שם דרך החלוקה מופיע בהרחבה אם אני לא טועה במסכת סוכה כמה זמן לקח האירוע של הבזכיחין והלחמים רש"י אומר שעה אחת אנחנו נראה שלא בטוח שזה היה בדיוק שעה אבל הרעיון הוא שזה לקח שעה עכשיו אותם בזיכים אין אלה ש רש"י גם מביא את המקור שמקטירים אותם אז נהיה מותר באכילה הלחם נפלא ביותר השאלה עכשיו מה קודם מצד אחד יש לי את מוסף מצד אחד יש לי את בזיכי הלבונה אומר רש"י לגבי הבזכין כתוב שם ביום השבת א סליחה לגבי מוסף מתי זמן מוסף רש"י אומר הדרך מתי היה מוסף בשעה שישית כתוב בהם יום לא כתוב בהם בוקר כתוב דבר יום ביומו בתמיד כתוב בוקר הגמרא אומרת בוקר זה אומר להקדים יום זה אומר לאחר דבר בא יום ביומו לכן אני מאחר את זה ואני עושה את זה בשעה שישית בזיכין בשבע למה בשבע רש"י אומר כי במוספין כתוב ביום פעם אחת ואילו בבזיכין כתוב ביום השבת יערכנו ביום השבת יערכנו פעמיים ביום כשכתוב לי פעמיים ביום זה אומר לעקב עוד יותר ולכן עשו את בזיכין לאחר המוספין יפה אז רבי ישמעאל סבר מוספין קודמים לבזיכין קודם עושים את המוספים כמו שאמרנו כיוון שכתוב שם ביום פעם אחת ולאחר מכן את הבזיכין שכתוב שם פעמיים ביום ואז אבדלה למוספין בשש ובזיכין בשבע ואבדלי לתמיד בשבע הוא מחצה פשוט מאוד לא שיש לו עניין להגיד אל תקדים בשבת אתה צודק שעל פי סברה כמו שאמרנו עדיף להקדים אבל פשוט לא היה זמן היה את המוספין אחרי זה את הבזיכין ומיד לאחר מכן בסרת נע פעולות פעולה אחר פעולה אז היה קורבן התמיד ואילו רבי עקיבא סבר לו בזיכין קודמין למוספין למה אומר רשי הוא לומד חוקה חוקה מחביתין הוא לומד שבזה קודם למה כך סובר ולכן הוא אומר מה הבעיה? תעשה את הבזיכין עוד קודם למוסף. מתי מוסף אמרת שש? בבקשה תעשה את הבזיכין בחמש ומוספין בשש. ידי לתמיד בשש הוא מחצה נפלא ביותר. זה אם כן סלה המחלוקת ביניהם. ברור שעדיף להקדים ולכן רבי עקיבא מקדים אבל רבי ישמעאל תכני נתקע. הוא לא יכול להקדים מכיוון שיש לו את המוספין, אחרי זה את הבזיכין ואז אני הולך לפסח ועושה אותו בשבע ומחצה. יפה מאוד. עד כאן. הסבר אחד לברייתא שואלת הגמרא מהקיף לרבה מי דרבי עקיבא כסדרו בערב הפסח שכל להיות בערב שבת קטני כסדרו בערב הפסח סתם הקטני אנחנו בלי לשים לב הכנסנו מילים נוספים ברבי עקיבא אגב רשי חוסף סוד גם ברבי ישמעאל הכנסנו מילים אבל עזוב רבה פשוט לא הולך לסדר את רבי ישמעאל לכן הוא משאיר אותו בצד מחר בעזרת השם נראה שגם את רבי ישמעאל נסדר אבל רב לא מסכים עם זה שאתה מכניס מילים בתוך רבי עקיבא ולכן הוא אומר פשוט מאוד אלא מג מגיע רבא ואומר הם מדברים על משהו אחר לגמרי הם מדברים שימו לב כסדרו בכל דעלמה בואו נראה את זה בתוכו אלא אמר אחי כה אמר כסדרו בכל דעלמה שימו לב לא בחול של ערב פסח בכל דעלמה מתי זה 8 וח כך סידרו בשבת בערב הפסח דברי רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר נכון שבכל כל פעם בערב פסח אני מקדים בשעה זה רק שאני צריך לצלוט אותו אבל אם זה שבת שאני לא יכול לצלוט אותו ממילא עד שתכשך אין סיבה בא להקדימו ולכן אני אשאיר אותו כמו חולד דעלמה ב8 וח כך אומר רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר מה פתאום אני מקדים כמו כל ערב הפסח כי הסדרו בערב הפסח זאת אומרת תקדים גם כן ל7 וחצי ולפי זה יוצא שמה שכתוב במשנה שלנו בין בכלבת זה דברי רבי עקיבא ולא דברי רבי ישמעאל ומתניתין דקתני בין בחול בין בשבת רבי עקיבא היא נפלא ביותר שואלת הגמרא במה קמפלגה מה נקודת המחלוקת ביניהם אונה הגמרא במכמר בשר כמפלגה לפי רבי ישמעאל אני פשוט אומר אין סיבה להקדים אתה הרי לא צולה את הבשר הבשר יעמוד ככה פעם אין קירור וכלום אני חושב שהוא יסריח לכן תעשה את זה יותר מאוחר נכון ששבת אין נדרים ונדבות ואפשר להקדים אין צורך ויותר מאין צורך אני לא רוצה שם הבשר יתחמם ויסריח רבי ישמעאל סבר חיישינן למכמר בשרה ולרבי עקיבא סבר לא חיישינן למכמר בשרה בעצם רבי עקיבא יש לו אינטרס להקדים למה כי הפסחים מרובים אה אבל תגיד לי מחמר בשר הוא לא חושש לכך שהבשר תחמם שואלת הגמרא שאלה מעניינת היא לא יחישינה נאבדי בשש ומחצה הרי יש הרבה פסח בשבת לא צריך לאחר בגלל נדרים ונדבות תקדים כבר לדינו ל6 וחצי אגב על זה אפשר לענות כותבים הרבה ראשונים שאמנם לא חושש שהבשר יתחמם ויסריח אבל ב7 וחצי אל תקדים את זה מדי אז כבר יכול להיות כן בעיה הגמרא בוחרת לענות תשובה אחרת אומרת הגמרא כסבר שימו לב הפוך מקודם מוספים קודמין לבזיכין ולכן אבידלהו למוספין בשש ובנזיכין בשבע ואביד תמיד בשבע ומחצה. האמת היא שהוא יכול לעשות את זה בשבע ודקה כמו גם למעלה. שימו לב תמיד נתנו עודף אבל רש"י כותב א' יכול להיות שזה לקח קצת יותר לא בדיוק בשעות עגולות. הוא כותב את זה לגבי לחם הפנים וכנראה הוא הדין כאן. כן יפה. הוא כותב את זה לגבי לחם הפנים והוא הדין כאן בבזיכין. זה יכול לקחת קצת יותר. וגם רש"י אומר בוא נשים את זה כבר על דינו בשעות לא עגולות אבל בשעות מוגדרות. 7 וח או 8 וח וכדומה ולכן אומר רבי עקיבא כיוון שמוספין קודמים לבזיכין אבידלומוספין בשש ובזיכין בשבע ואלת תמיד בשבע הוא מחצה נפלא ביותר אז זהו ההסבר השני של הברייתא ומחר נראה שאלה על כך ובעזרת השם הסבר אחר הסבר נוסף מה ראינו היום בוא נסכם דבר ראשון ראינו תמיד נשחט אתם יודעים בוא נסכם את זה ככה בעיקרון מתי תמיד נשחט ניסינו להגיד מדאורייתא בין הארבעים חלקהו לשניים אמרנו לא יכול להיות אחרת זה לא יזוז אלא מדאורייתא בש :3 מכהנת וציללי ערב כיוון שאי אפשר להקריב אחריו נדרים ונדבות כל יום מאחרים את זה 83 ערב פסח 7 וחצי ואם זה ערב פסח שגם זה גם שבת שזה ערב שבת וצריך להספיק לצלוט 6 וחצי נפלא ביותר עכשיו יש לנו ברייתה שאומרת כסידורו בכל כך סידורו בשבת זה רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר כסידורו בערב פסח הבא מגיע ואומר שמדברים על סידורו בחול בפסח רגיל כך גם בשבת זה רבי ישמעאל כמו משנתנו רבי רבי עקיבא אומר תקדים מובן למה רבי עקיבא אומר להקדים כין נדרים ונדבות אבל מה קורה לפי רבי ישמעאל אז אמרנו פשוט מאוד הוא סובר שמוספין בשש ולאחר מכן בזכין ולכן גומרים אותם רק בשבע או קצת אחרי אז 7 וחצי אז יהיה הקורבן פסח ואילו לפי רבי עקיבא הבזיכין עוד קודם לכן לפני מוסף הוא לומד חוקה חוקה מחביתין ולכן באמת בשעה 630 כבר פנוי לי לכבר פנוי לי ל קורבן פסח ואילו אחרי זה ראינו הסבר נוסף של רבא שלא הסכים שאנחנו מאבר א משחתבים את דבריו של רבי עקיבא אז הוא אמר לו זה הולך רבי ישמעאל אומר כמו יום רגיל בשבת למה כי הוא חושש למי יחמר בשרה ואילו רב עקיבא אומר לא תקדים שעה כי יש הרבה פסחים והוא לא חושש למי יכמר בשרה למה לא להקדים שעה נוספת אז אמרה הגמרא כיוון שהוא סובר שקודם מוספין ואחרי זה בזכין אז הוא מגיע אוטומטית ל7 וחצי ואז מקריבים את קורבן הפסח בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: