העמוד היומי מסכת פסחים דף נו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נו עמוד א

[מוזיקה] דף נ עמוד א קצת מאחורי הקלים מדי פעם אני מעוניין בטח במסרים שאנחנו מוציאים מהעמוד נדבר על מסרים אקטואליים שנוגעים לפוליטיקה או לכל מיני מאורעות שעם ישראל עובר בעריכה מתנגדים לכך בכל תוקף והאמת היא בצדק הם אומרים התורה היא ניצחית אנחנו עם הנצח את אותו גמרא שלמדנו לפני 1500 שנה אותה נלמד גם בעוד עשרות ומאות שנים קדימה ולכן לך תדע מתי התגלגל השיעור הזה אתה תדבר על אדם פתאום יראו שהוא לא רלוונטי עזוב תדבר רק על התורה על גדולי התורה כל הדברים שנשארים לנצח אל תביא מסרים ודוגמאות מדברים שיכולים להיות לא אקטואליים ולא רלוונטיים זה הסיבה שהמון פעמים ממלחמות או מכל מיני מאורעות באמת מרתקים שעם ישראל עובר אנחנו לא מדברים עליהם אבל הפעם דף נ עמוד א אני רוצה להביא מסר נפלא ממש בהושן הרב של שני שנת התשפו אני חושב שאפשר לדבר על זה כי הדבר הזה יהיה אקטואלי לעולם הדבר הזה הפך לחלק מהפס קול של העם היהודי זה חלק מהמאוראות שנצרבו בתודעה שלנו וישארו לעולם זה חזרת החתופים החתופים שהיו בעזה חזרו ביושן הרבא ולאחר 700 יום שהם היו בשבי אחד מהם נפגש עם אביו לחתוף קראו יוסף חיים אוחנה כשהוא נפגש עם אביו אבא שלו נפעל עליו בזעקת שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד זה היה הדבר שהיה לאבא לומר לאחר אחר 700 יום שהוא לא ראה את בנו, שהוא היה בשבי כל כך קשה. זה מה שהוא אמר וזה הפסוק שמייחד אותנו עם ישראל. ולאבא זה היה ממי ללמוד? מיוסף הצדיק. יוסף הצדיק 22 שנה לא ראה את אביו. סליחה, לא יוסף אלא יעקב. יוסף ויעקב שלא ראו זה את זה 22 שנה. כשהם נפגשים ונופלים האחד על כתפי השני, יעקב מיד אומר, כך אומר רש"י במקום, שמע ישראל, השם אלוקינו השם אחד. מה מיוחד בפסוק הזה? היום אנחנו נראה איך בכלל התגלגל לעולם הפסוק הזה? איך הוא הגיע? אנחנו נראה שיעקב אבינו אומר אותו כשהסתלקה ממנו שכינה, הוא רצה לגלות מתי יהיה קץ הימין. הקדוש ברוך הוא הרי השיב את ימינו אחור ונותן לעולם האסתר הזה להתגלגל ונראה שעם ישראל נמצא במקום הכי נמוך שיש במקום שנהיה בני בכורי ישראל בום המעלה. הוא נותן לעולם הזה להתנהל כך כי הוא השיב את ימינו. מתי הוא כבר יחזיר את ימינו? מתי הוא ישתמש בה? מתי יהיה קצמין ואז נסתלקה ממנו שכינה. למה הסתלקה ממנו שכינה? תקשיבו איזה מסר מתוק. פשוט מאוד כי הקדוש ברוך הוא רצה להמחיש ליעקב ולבניו תראו איך יראה באחרית הימים בדורות שלנו לא יראו את השכינה הכל יהיה נעלם כלום לא יבינו כלום לא ידעו ואז אמרו לו בניו מיד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד כשאנחנו נאמין באחדותו של הקדוש ברוך הוא זה מה שיוחז אותנו כשאנחנו נדבק בו עליו כל ההסתרות והקשיים כשאנחנו לא רואים אותו ולא יודעים זה מה שיאכוז אותנו בעזרת השם עד ביאת גואל צדק ובעזרת השם נזכה במהרה לקץ הימין אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף נדף שלנו היום העמוד זה דף נ עמוד א אנחנו מתחילים מנ עמוד ב במשנה והיום אנחנו נעסוק בכל העמוד כולו לא רק היום גם אחר באנשי אריכו אנשי יריכו שהם לא היו אנשים פשוטים היה שם רבנים והכל והם עשו כל מיני דברים שחלקם היה בניגוד לדעת חכמים אז כמו שאמרנו הם לא היו אנשים פשוטים אנחנו נראה גם את צברותיהם למה בדיוק כך הם פעלו ועדיין חכמים חלק מהדברים יחו בהם וחלק לא בואו נראה אומרת המשנה, שישה דברים עשו אנשי יריכו, על שלושה מיכו בידם ועל שלושה לא מיחו בידם. כל ששת הדברים לא היו נוחים בעיני חכמים, אבל חלק הם לא מצלו לנכון למחות בני אדם וחלק כן. מה היו? שישה הדברים ואלו הן פותחת הגמרא בדברים שלא יחו בידם. א' ואלו אלו הן שלא יחו בידם. אחד מרכיבים דקלים כל היום. בכל יום יד הם היו מרכיבים את דקליהם. בעצם מה המשנה קשורה אלינו? כיוון שדיברנו שביד אסור בעשיית מלאכה, חלק החמירו עוד מלפני חצות, אבל על כל פנים מחצות ברור שאסור. הם היו מרכיבים את דקליהם. מה זה אומר בדיוק להרכיב את דקליהם? נראה בגמרא. הם סברו שזה נקרא דבר העבד ומותר גם בכל המועד. ובטח ביד שהוא יותר קל כפי שכבר היינו לפני מספר ימים. והם לא צדקו אבל על זה לא מיכו בידם. וקורחין את שמע. נראה בדיוק מה. הם עשו איזשהו פעולה בקריאת שמע שלא הייתה מקובלת על חכמים. אנחנו נראה בעזרת השם בגמרא מה בדיוק הפעולה הזאת. בכל אופן, גם על כך לא מכו בידם וקוצרין וגודשין לפני העומר. כבר דיברנו מספר פעמים, יש את העומר שקרב ביום טז בניסן. העומר הזה. זאת אומרת כשהקריבו את העומר הותר כל התבואה החדשה באכילה. עכשיו אסור גם לקצור לפני העומר. רש"י מביא את זה. אבל בהריח או כיוון שהיא הייתה בעמק מותר לקצור לפני העומר. למה כל הבעיה זה משדה שמותר להביא ממנה העומר? שדה שאסור בעמקים כי היא לא מספיק משובחת היה מותר לקצור שמה אבל בכל אופן היה אסור לקדוש למה כשאתה לא קוצר יכול להיות שיש לך הפסד כשאתה לא גודש מה קרה אין שום הפסד אז אומר רש"י אסור לקדוש שמה תבוא לאכול ולכן מאוד מאוד כעסו עליהם זאת אומרת לא כעסו לכן זה לא היה ברצון חכמים ובכל אופן לא מיחו בידם בגמרא שוב נראה הרחבה בזה אבל זה העיקרון זה הרעיון אז ראינו את שלושת הדברים שלא מיכו בידם ואלו שמיכו בידם אחד מתירין גם זיות של הקדש. מה זה גם זיות של הקדש? ההורים שלהם, אנחנו נראה בגמרא מדוע ההורים שלהם התנדבו את הסדן, את החרוב והשקמה שהיה להם כשהם היו מקוצצים. בעצם בעצים הללו יש שלבים. בהתחלה זה קצוץ, לאחר מכן הוא מתפתח יותר. קוראים לו בהתחלה סדן השקמה, לאחר מכן בתולת, זאת אומרת בהתחלה בתולת השקמה ולאחר מכן סדן השקמה. וההורים שלהם הקדישו את זה כשהם קצוצים. ולאחר מכן שנתסף בהם ענפים הילדים אמרו תשמע ההורים שלנו הקדישו את את הגזע זה נפלא אבל את הענפים שגדלו לאחר מכן הם לא הקדישו והשתמשו בהם ועל כך כן מיכו בידם ואוכלים מתחת הנשארים בשבת היה דקל שהשאיר את פירותיו והם אכלו את הפירות הללו בשבת עליו שבערב שבת הם היו מחוברים לעץ שוב כל המשנה הזאת אנחנו נבאר בסיעתא דשמיא בגמרא מה בדיוק הם סברו מה חכמים סברו למה באמת הם עשו את מה שעשו והדבר השלישי ונותנים פאה לירק וכל אלו הומיחו בידם חכמים. מה זה נותנים פאה לירק? יש דין שבשדה שלך אתה צריך להשאיר פאה. פאה זה אומר פינה לעניים שמשם העניים לוקחים. עכשיו ברגע שעניים לוקחים משם זה הפקר. זה לא של אף אחד. כשזה לא של אף אחד לא חייבים לתת מזה מעשרות. הפקר פטור ממעשרות. כמו שרשי יגיד לנו בהמשך שכתוב לגבי מעשר והיה לך ולבה ולחיה. זאת אומרת זה הולך לומר שברגע שלחיה יש בזה דריסת רגל. רש"י אומר את זה בעמוד הבא. ואכלו אביוני ימיך ויתרם תאכל חיית השדה אז האביונים מוקשים לחיית השדה מה חיה אוכלת ופטורה ממעשר אף אביונים פטורים מן המעשר בקיצור אז ברגע שהם עשו פאה שלא קדין זה נראה נפלא מה יכול לצאת בעיה סך הכל הם מפנקים את העניים נכון אבל הבעיה היא שהעניים לא מפרישים מזה כי הם בטוחים שזה הפקר וזה פשוט לא נכון זה שנתת זאת אומרת זה שאתה נותן להם את הפאה לא פותר אותי מהמעשר שמובנה בזה כי בסופו של דבר הפאה הזו היא בטעות אתה לא באמת צריך לתת פאה ולכן היה בכך בעיה כמו שרשי כותב אני לפעמים אוהב לקרוא את הלשון המקורית של רש"י פשוט לשון זהב מתוקה מדבש שהיו עניים אוכנים אותה פאה בטבלה כסבורים שהיא פאה גמורה ולקת שכך הו פאה פטורין מן המעשר משום דהקר נינו וזה פשוט לא נכון ולכן על זה מיחו בידם כיוון שהבאנו שישה דברים שעשו אנשי הריכו אומרת הגמרא תנו רבנן ברייתה דומה גם כן שישה דברים עשה חזקיה המלך על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו זאת אומרת שלושתם הוא עשה כנראה הוא לא ברר עם חכמים או משהו כזה על שלושה מתוכם באמת אמרו לו ישאר כוח הודו לו שאכן כך הוא היה צריך לעשות ועל שלושה מתוכם לא כתוב שמיחו בידו אלא לא הודו לו בוא נראה את הדברים הדבר הראשון גרר עצמו אביו על מיטה של חבלים ועודו לו אבא שלו היה אחז המלך והוא היה מלך רשע כשהוא נפטר הוא לא הוציא אותו במיטה של כבוד אלא הוציא אותו במיטה של חבלים לא נשו אותו על כתפיים בדרך כבוד אלא גיררו אותו על הארץ וזה היה כדי לכפר לאביו רש"י אומר גם משום כפרה וגם הוא מפני קידוש השם שיתגנה על רישו וישרו הרשעים שיתייסרו הרשעים שיראו שעד כדי כך הלך שהוא היה מלך הבן שלו שגם הוא היה מלך אחריו ככה מתנהג בו כדי לפרסם עושה ירישה לומר לרשעים כך תראו שהרשעים יראו ויבושו זה הדבר הראשון ועל זה הודו לו שתיים כיטת נחש הנחושת ועודו לו נחש הנחושת כולם יודעים הוא נזכר בחומש הקדוש ברוך הוא שלח בעם את הנכשים השרפים שהיו נושחים בהם וממיתים בהם כשהם הגיעו וצעקו למשה ולקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא אמר למשה, "עשה לך שרף ושים אותו על נס." קח נחש אותו על נס, תרים אותו גבוה. והיה כל הנשוך היה מסתכל על הנחש וכך הוא היה מתרפא. כמובן שבנחש נחושת לא היה שום כוח. כמובן, אלא מה רש"י כבר אומר בחומש? בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה, משעבדים ליבם לקדוש ברוך הוא על ידי מה שנמצא למעלה, על ידי הנחש. ועל ידי כך היו מתרפאים. מה לעשות שבדועות לאחר מכן יחסו כל מיני כוחות עליונים לנחש ולכן כשאנשים החלו לטעות בו ולעבוד לו אז הוא כיטטט את הנחש הזה ועל כך הודו לו על אף שהיה בזה באמת גם ערך א א היסטורי כמובן וגם מעבר לכך היה לזה ערך כי יכלו ללמוד מזה על דרך הטובה תראו מה קורה שאדם מסתכלי מעלה ומשעבד ליבו אנשים בחו ללמוד מזה דברים רעים ולכן הוא קצץ ולכן הוא באמת קיטט אותו ועל כך הודו לו והדבר השלישי גנז ספר רפואות ועודו לו היה ספר ספר רפואות ששמה כל מחלה ידעו מה הרפואה ובמקום היו מתרפים בכך אבל אומר רש"י היה בעיה שלא היה ליבם נכנע על חולים אלא מתרפין מיד הקדוש ברוך הוא לא מביא סתם מחלה על בן אדם כדי להציק לו זה לא דרך הטבע שמדי פעם קורה מחלות הקדוש ברוך הוא מביא את זה עם מטרה מיוחדת כדי שלב מקנה ואם יש לך אינדקס יש לך פשוט ספר שאתה פותח לפי א'ב מה תיב המחלה ומה רפואתה אנשים ליבם לא נכנע ולכן הוא פשוט לקח את ספר את ספר הרפואות הזה זה וגנז אותו כדי להחזיר את האמונה בקדוש ברוך הוא, את השיח עם הקדוש ברוך הוא, את החיבור עם הקדוש ברוך הוא ואת ההכנאה ועל כך גם הודו לו. אלו הם שלושת הדברים שעשה חזקיה ועודו לו. שלושת הדברים שלא הודו לו ומה על מה לא הודו לו? קיצץ דלתות של הייכל ושגרן למלך השו. מלך השור רצה קנס כספי גבוה. הוא נתן לו את כל הכסף והזהב עד כדי כך שהוא קילף את דלתות בית המקדש מהזהב שעליהם ונתן לו והוא לא היה אמור לעשות את זה. היה אמור לבטוח על הקדוש ברוך הוא ולא לתת לו את הדבר הזה. דבר נוסף סתם מגיחון העליון ולא הודו לו גם כן כשמלכי השור באו להילחם הוא עסק בכל מיני טכניקות וכל מיני אסטרטגיות מלחמה איך למנוע אותם מלבוא וסתם להם את ההספקת מים וכדומה והוא לא היה אמור לעשות את זה. רש"י אומר והיה לו לבטוח בקדוש ברוך הוא שאמר וגן על העיר הזאת להושיע הקדוש ברוך הוא מבטיח לך הגנה מה אתה מתרוצץ ודואג פה לכל מיני אסטרטגיות בגרוש הקדוש ברוך הוא הבטיח לך הגנה היית אמור לשבת בשקט והדבר השלישי עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו יש מה זה אומר להבר ניסן כתוב בתורה שמור את חודש האביו זאת אומרת שפסח חייב לצאת דווקא באביו אביו זה התקופה שאנחנו מכירים שיש פרפרים והתבואה בשלב מסוים זה נקרא אביו הבעיה היא שהשנה כל פעם זזה קדימה. זאת אומרת, אם אנחנו נתחשב רק בחודשי הלבנה ולא בחודשי החמה, שאביב זה על פי חודשי החמה, לא חודשי, אלא על פי המהלך של החמה, יווצר מצב שפסח בחורף להבדיל אלף אלפי הבדלות. מה שאנחנו רואים ברמדן של הערבים שכל שנה הוא זז בעוד כמה ימים עד שלפעמים הוא בחורף, לפעמים בקיץ, לפעמים בסטב, זה כל הזמן זז. כדי למנוע את זה עשו מערכת של שנה מעוברת. פעם בוסיפים חודש נוסף. איזה חודש? דווקא עדר. זה יוצא בערך ב-20 שנה אם אני לא טועה משהו כמו כל 20 שנה שבע אוני אני לא באמת זוכר אבל יש כל כמה שנים שנה מעוברת ו כמו שאמרנו עושים את זה רק באדר הוא לאחר שנכנס ניסן היה בעיה הרבה מעם ישראל היו טמאים הוא עשה חשבון מה עושים יאללה נאבר עוד פעם את הדר וזה פשוט לא נכון אמנם בגמרא ברכות הוותיקים שמבינינו זוכרים גם את זה מובא מה בדיוק היה מחלוקת בינו לחכמים אבל זה אחד הדברים שעשה ולא הודעו לו אז סיימנו את ששת הדברים של חזקיה המלך ואנחנו חוזרים למשנה ראינו מרכיבים דקלים כל היום שואלת הגמרא איךבדי בוא תן לי את הפטנט איך בדיוק מרכיבים דקלים איך איך גורמים לדקל שלא מוציא פירות שכן יוציא פירות אומרת הגמרא מהב יהודה מיתי אסדרה הדס לך ושחרה דדפנה שיכר מהצמח שנקרא דפנה וקמחה דסעריה וקמח שעורים תכין את את המתכון הזה ואז וקח קמח של שעורים דרמי במנה דלוחלפיה ל40 יומין מונח בכלי לא עברו עליו 40 יום ומרתך אללהו תרתיח אותם ואז קח את המרכחת הזו ושדי להו לדיקלה בליבי זרוק את זה ללב הדקל רש"י אומר דקל יש לו לב מתוכו ויש לו גם מוח לאורכו יש לב לדקל בלב הדקל שמה תשים את זה ואז באמת הוא יבריא הוא יתחיל לתת פירות וכל דקיי בארבע עמוד דידי היא לאבדיל להחיצה ולאלתר יש שם איזה כוח שעד כדי כך אם לא תעשה את זה לכל הדקנים ברדיוס הקרוב הם תייבשו כנראה יש לזה איזשהו האוויר שזה מוציא החוצה הזה פולט כל מיני גזים רעילים אני לא באמת יודע אבל חייבים לעשות את זה לכל האילנות ברדיוס אחרת זה תייבש זה נקרא להרכיב דקלים רבחברי דרב ואמר מנחה קרדיך לנו קבתה היו מכניסים דקל זכר לו לתוך דקל נקבה רש"י אומר שתי לשונות או לקחו מהאילן עצמו משהו רך בעצם אילן א ענף שגדל עכשיו ושמו את זה בעיקרו וזה גרם לזה לגדול בצורה טובה וקוראים לזה זכר זה בעצם אותו אילן רק קוראים לזה זכר על שם שמכניסים אותו אותו לתוך הדקל לכן זה נקרא זכר וזה נקרא נקבה לשון נוסף אומר רש"י לא קרדיכרא זה ענף רח של דקל זכר שעושה פירות דקל נקבה פירושה דקל שלא עושה פירות ומרכיבים אותם יחד ועל ידי זה היא מצמיכה פירות נפלא זה הם היו עושים ביד כל היום כולו למה כבר אמרנו כי הם הם סברו או שהם אחזו או שהם טענו שזה דבר העבד ולכן כך הם היו עושים אנחנו עוזרים לגמרא ראינו במשנה וקורחין את שמע ואמרנו שבמשנה שנה נסביר מה זה בדיוק אורחין את שמע שואלת הגמרא איך חייב דימהב יהודה אומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד ולא היו מפסיקין מה זה לא היו מפסיקין אומר רש"י בן אחד להבתא הם לא היו מפסיקים אומרים את זה ברצף וזה פשוט לא נכון שמע ישראל זה עניין של אחדות של הקדוש ברוך הוא וואהבת נכון שזה בחומש מופיע יחד אבל משמה הוא מתחיל לצוות אותך לאהוב את השם לעירה א לשים מזוזות להניח תפילין לכן צריך להבדיל ביניהם והם לא הבדילו ו יפה זה מה זה היה הבעיה שהם לא היו מפסיקין. כך אומרת הנקמה רב יהודה זה רב יהודה סליחה רבא אמר מפסיקין היו אלא שהיו אומרים היום על לבבך דמש היום על לבבך ולא מחר על לבבך הם היו מצמידים את ההיום לבבך בצורה כזו שהיה נשמע רק היום ולא מחר וזה פשוט לא בסדר אז גם זה היה דבר שעשו אנשי אריכו שלא כאוגן אבל ולא מחוידם רש"י בעצם אביא היו מפסיקין שיש אומרים והי דגלסה שהם היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו שהיו אומרים אותו בכל רם וזה לא בסדר תקנו לו אמר אותו רק בחשי כמו שעוד רגע נראה וזה היה הבעיה שלהם תנו רבנן כיצד היו קורחין את שמע אומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד ולא היו מפסיקין דברי רבי מאיר כמו שאמרנו קודם רבי יהודה אומר מפסיקין היו הנה זה הולך על כך כאן רשי אומר אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בעצם הם היו מדביקים ולא היו אומרים את הברוך שם בין לבין ועל כך סליחה אמרתי את זה בטעות קודם על כך רש"י אומר ש שיש אומרים שהם כן היו אומרים ברוך שם רק הם לא אמרו אותו בחשי אלא בקול שואלת הגמרא ונן מה הייתה מאמרינן לי איך נכנס ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שמע ישראל ואהבת זה פרשה אחת והיה פרשה נוספת ויאמר פרשה נוספת איך נכנס בעיניהם ברוך השם זה בכלל לא פסוק בתורה מספרת הגמרא את המעשה כדי דריש רבי שמעון בן לקיש דאמר רבי שמעון בן לקיש ויקרא יעקב אל בניו ויאמר אספו ויגיד לכם הוא אסף את כל בניו אל מיתתו לפני פטירתו ביקש יעקב לגלות לבניו קץ ימין כמו שאמרנו רשי אומר שיחזיר ימינו לפניו שהשיב אחור ימינו מפני אויב, מתי הוא כבר יחזיר את ימינו? ואז הוא קורא להם ואוסף אותם, אבל נסתלקה ממנו שכינה. אמר, הוא חשש, שם החס ושלום יש במיתתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל או ואבי יצחק שיצא ממנו עשו אח שלי. הוא חשש שאולי גם אצלו יש פסול. ולכן השכינה נסתלקה ממנו. אמרו לו בניו, שמע ישראל. אמרו לישראל, אביהם קראו לו ישראל, השם אלוקינו השם אחד. אמרו לו, כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד. כולנו בעצם מיתתך שלמה כולנו יראה השם באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד זו הייתה תגובתו על כך ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד למה בדיוק זו הייתה תגובתו באמת הרחבה גדולה באחרונים הבן ויידה כותב על זה ועוד באמת מאוד מעניין הרעיון היה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד א' הוא הודעה לקדוש ברוך הוא וגם הוא הודה לו בצורה מאוד מאוד מיוחדת שיש מקומות שכתוב שמלאכי השרת מתקנים בזה וכולי אבל פה בוא נמשיך הלאה זה מה שהוא הגיב עכשיו רצו חכמים לקבוע ולומר את זה אמרו רבנן אמרי רבנן איך היא נעבד מה נעשה נאמרו אם נאמר את זה לא אמרו משה רבנו זה לא פסוק שנאמר על ידי משה רבנו שכל התורה נאמרה על ידו לא נאמרו לא נאמרו לא נאמר את הפסוק הזה אמרה יעקב ולכן התקינו שהיו אומרים אותו בחשי זה מה שנשאר ולכן אנחנו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו בחשי והם או שהם לא היו אומרים כלל או שהם היו אומרים בכל רם ושלא כאוגן הם הם עשו אמר רבי יצגמ דבי רבי עמי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה בעצם העריךה אוכל שלא לכבודה לדרוש אותו לעצמכם היא עברה ליד איזה מקום של מזון מהיר ליד פלאפל ליד קופיקס אני יודע לא מקום שמתאים שהיא תשב ותאכל אבל היא התבותה מאוד הריחה את הריח ונהיה לה תאווה אם תאמר היא תאמר לכו תביאו לי בבקשה מנף על אפל יש לה גנאי זה לא מתאים לא תאמר יש לה צער היא רעבה התחילו עבדיה להביא לה בחשי אותו דבר בעצם הדוגמה לברוך שם כבוד מלכותו שאומרים את זה בחשי למה זה בדיוק לא לעניין א לא כתוב פה האמת היא שלא כתוב פה אבל יש אומרים שהרעיון הוא שזה שבח מאוד מאוד גדול אבל מכוסה מבני אדם לא שאני מבין מה זה בדיוק אומר בכל אופן לכן אנחנו אומרים אותו בצורה שקטה בחשאי אמר רבי אבא את קינו שאומרים אותו לאחר מכן בכל רם מפני תרום את המינים כיוון תרום את המינים הם יחשבו שאנחנו מכניסים שם כל מיני דברי בלה כמו שהם מכניסים הם יחשבו שגם אנחנו ולכן התקינו שכן כן יהו אומרים אותו בכל רם ובנהרדה דלקמינין עד אשתמרי לבחשי עד לעצם היום הזה כיוון שנהרדה זה מקום נקי שכונה שמורה אין שמה מינים ולכן אומרים אותו עד היום בחשאי אין סיבה לומר אותו בכל רם כי כל התקנה הייתה מפני תרום המינים יפה רש"י אומר שמי שהיה גורס שהיו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אז הוא אומר הם אמרו אותו בכל רם על אף שלא היה שמה מינים כן אמרנו קודם שהם היו אומרים בכל רם מה הבעיה הרי בכל המקומות אומרים אומר רש"י כי לא היה ביניהם ממינים אז זה היה מיותר והם לא היו אמורים לומר בכל רם אומרת הגמרא הקדושה תנו רבנן שישה דברים עשו אנשי ריכו ראינו את זה כבר במשנה עכשיו נראה את זה בגמרא ונראה גם את ההבדלים ביניהם שישה דברים עשו אנשי יריכו והנה ההבדל שלושה ברצון חכמים ושלושה שלא ברצון חכמים במשנה קראנו לזה מיכו ולא מיחו פתאום כאן זה נהיה ברצון חכמים בואו נראה מה הם ואלו ברצון חכמים מרכיבים דקלים כל היום כפי שראינו וקורחין את שמיו וקוצרין לפני העומר כל אלו היו ברצונו חכמים וקוצרין לפני העומר כמו שכבר הסברנו למעלה רש"י אומר שלקצור מותר למה מותר איסור הדאורייתא לקה אין איסור לקצור כי זה לא מקום שאתה מביא ממנו כיוון שהריחו בעמק ומביאים רק מהמקומות המשובחים וגם אין בעיה דרבנן שמה יאכלו שאתה קוצר אומר אין שום בעיה כיוון שכל השנה כולה בדלים מחדש הרי אף אחד לא אוכל מהתבואה החדשה כולם יודעים להמתין עד לטז בניסן אז גם כאן הם ידעו להמתין ולכן אין בעיה ואלו שלא ברצון החכמים גוד קודשים לפני העומר כמו שראינו ברגע שאתה גודש אין סיבה לעשות את זה אין בזה שום הפסד וגם אומר רש"י לכן גזרו הבנן שמתוך משום שמתוך שהוא מתעסק בו את למיך מיני ולכן אני אומר תשמע לקדוש אל תעשה זה שלא ברצון חכמים ופורצים פרצות בגנותן ובפרדסותן להכין נשר לעניים בשני בצורת בשבתות ובימים טובים בעצם זה מה שראינו קודם לגבי ואוכנים מתחת לנשיים בשבת עם יתר ההרחבה אם היו עושים איזה משהו דרמטי נותנים זה בעצם מגיע בתור חסד לתת לעניים אבל יש בעיה לאכול מהנשר וזה נראה בעזרת השם מחר ודבר נוסף ומטירין גם זיות של הקדש של חרו ושל שקמה דברי רבי מאיר זה בעצם שניים מהדברים שראינו במשנתנו אם אתם זוכרים שבעצם ראינו שמה לגבי נותנים פעל הירק פה זה לא כתוב ופה רבי מאיר הכניס במקום זה את גודשין לפני העומר אמר לו רבי יהודה מה פירוש ברצון חכמים הרי אנחנו ראינו במשנה שזה לא בדיוק כך אומר לו רבי יהודה אם ברצלון חכמים היו היו עושים יהו כל אדם עושים כן אלא אלו ואלו שלא ברצלון חכמים היו עושים על שלושה מחוידם ועל שלושה לא מחו בידם כמו שראינו במשנה והוא מפרט ואומר ואלו שלא מכו בידם מרכיבין דקלים כל היום וקורחין את שמע וקוצרין וגודשים לפני העומר כפי שראינו ואלו שמיכו ביד מטירין גם זיות של הקדש של חו ושל שקמה ופורצים פרצות בגנותנו ובפרדסן להכין נשע לעניים בשבתות וימים טובים בשני בצורת ושימו לב ונותנים פעל הירק זה עד כאן ונותנים פעל הירק ומיכו בידם חכמים. אז שימו לב, בעצם היה לנו שני הבדלים מהותיים בין רבי מאיר לרבי יהודה. הבדל ראשון, האם מיכו ולא מיכו או ברצון ולא ברצון. הבדל שני, האם הדבר השלישי בכך שהיה באמת כנגד רצון חכמים או שמיחו בידם היה זה שעושים פעיר או זה שגודשים לפני העומר. שואלת הגמרא וסבר רבי יהודה קצירה שלא ברצון החכמים היא אתה אומר פה שלא ברצון החכמים רק לא מיכו שקצרו לפני העומר והתנען אנשי ריחוק וצים לפני העומר ברצון חכמים כמו שאמרנו ורק גודשים לפני העומר שלו ברצון חכמים ולא מיכו בידם אז למה רבי יהודה אומר שגם על עצם הקצירה היה לחכמים בעיה רק לא מיכו בידם עונה הגמרא ממה רגע ובעצם מסבירה הגמרא מנין שזה רבי מנין שזה רבי יהודה הרי היה לנו פה הרי היה לנו פה גם את רבי מאיר אז אומרת הגמרא שם את ליד אמר מיכו ולא מיחו רבי יהודה וקטני קוצרים ברצון חכמים אז אם כך רבי יהודה איך אתה אומר שהקצירה הייתה שלא ברצון חכמים כתוב פה במפורש שכן וזה אתה זה חייב להיות רבי יהודה כי מיחו ולא מיחו אם תגיד לי שזה רבי מאיר לפי שיטתו זה ברצון ולא ברצון זה לא מתאים על לשון מיכו לא מתאים הוא פשוט לא אמר את זה אונה הגמרא ולתעמיך אנה ארבעה ולפי שתתראה יש לך פה גם מרכיבים קלים גם קורחין את קריאת שמע גם קו צרין וגם גודשין זה ארבעה דברים איך הגעת לזה אלא באמת אלא שמי מכאן קצירה ותכניס במקום זה את הגודשין שגודשין באמת היה ברצון חכמים ותמחק לחלוטין את קצירה על זה הוא לא דיבר הוא דיבר רק על קדישה שגם זה היה לא ברצון חכמים אבל לא מיכו בידם למה לא מיכו כמו שאמרנו שבקדישה יש פסדה וגם לא עלולים להגיע לידי אכילה אז לא מיכו אבל עדיין כל הדברים ככל הנראה היו שלו ברצלון חכמים יפה מאוד ולגבי קציה כמו שאמרנו כלל לא דיברו. בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו את ששת הדברים של יריכו. בואו נסכם את זה בכזה צורה. יש שלושה דברים שעליהם אמרנו או ש או שלא מיחו בידם או שזה אפילו היה ברצון חכמים. מה זה היה? א מרכיבין תקלים כל היום קורחין את שמע וקוצרין לפני העומר או וגודשין לפני העומר. תלוי לפי רבי מאיר או לפי רבי יהודה. מה שלושת הדברים שלא שמיחו בידם או שלא ברצון חכמים? זה מתירין גם זיות של הקדש. אוכלים מתחת אנשיים בשבת או גודשים לפי רבי מאיר ולפי רבי יהודה נותנים פאה לירק ועל כך באמת מחו בידם או שזה היה שלא ברצון חכמים חזקיה המלך שלושה דברים גרר עצמו אביו כיתת נחש נחושת וגנ ספר רפואות ועודו לו שלושה לו זה דלתות היכל ומים למלך אשו וגם כן עיבר ניסן בניסן איך מרכיבים דקלים ראינו את המתכון כל אתה עושה את זה תעשה את זה לכל הדקלים ברדיוס וראינו בעצם או שזה היה המתכון הזה או שזה היה דקל זכר בנקבה שני פירושים ברשי קורחי ן את שמע או שמע ישראל ולא הפסיקו להבתא או שהיה להם בעיה עם הברוך שם לא אמרו אותו כלל אמרו אותו בכל רם היה להם בעיה עם הברוך שם כות מלכותו לעולם ועד שראינו איך הוא נולד לעולם על ידי יעקב שרצה לגלות את קצימין הסתלקה ממנו שכינה חשש אמרו לו בניו שמע ישראל ענה להם ברוך שם מצד אחד אמרו כן נקבע לא נקבע משה לא אמר יעקב כן אמר קבעו אותו בחשי ואמרנו גם שזה כבוד מסוג מאוד מאוד מסוים ולכן באמת אומרים אותו בחשי אבל ראינו שמפני תרום את המינים התחילו לומר אותו בכל רם במקום שאין בעיה אומרים אותו בחשי כמו שאנחנו עושים עד עצם היום הזה. זהו את הסוף אני חושב כבר סיכמנו לחלוטין. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: