העמוד היומי מסכת פסחים דף נז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נז עמוד א

[מוזיקה] סורכם דף נז עמוד א נתחיל במובד ב שורה שנייה מלמטה אנחנו נמצאים כאן בעניין של אנשי שראינו שהם היו נותנים פאה לעניים מן היווק שלא ברצון חכומים ומיכו בהם חכומים כיוון שהם סברו שזה פטור מן הפאו ולכן זה חייב במעשרות ונמצא שאם העניים לוקחים את זה בתור פה הם הם אוכלים טבל תונו רבון בראשון שניפה ללפת ולקרוב רבי יוסי אומר אף לכפלות דהיינו הירקות האלו כיוון שאמרנו שאפשר לשמור אותם יחד עם האמהות שלהם עם השורשים שלהם ואז הם נשמרים אז הם לא בכלל הירקות שהם לא נשמרים ולכן כן יש בהם דין של פאו אז תנקם מסבר ללפת ולכוב ורבי יוסי מוסיף לכפלות ותני אידו ברייסה אחרת כתוב היו נותנים פה ללפת ולכפלות רבי שמר אף לקרוב נמת לוסת הנוע ולכאורה יש לנו כאן שלושה תנאים בשתי הבריסס האלה יש את הנקמה של הבריסה הראשונה והשנייה ויש את רבי יוסי ורב שמס שיטה אחת שהוא שהם בעצם מוסיפים את הפריט השלישי וסומרים שבכל השלושה היו נותנים פאו לירק אז נמת לוסתנובו עונה גמור לוי תרי תנובו אין פה שלושה תנאים אלא יש פה רק שלוש שיטות תנקמה דרב שימן היינו רב יויסי תנקם דרב יוסי היינו רב שמ ומהיא אף הקומיסה דהיינו תנקמה שאומרים נותנים פאה ללפת ולקרוב זה לא זה בעצם אותו שיטה של רב שימן בבריסה השנייה שאומר אף לקרוב וכשהוא אומר בבריסה השנייה אף לקרוב הוא לא מתכוון בנוסף ללפת ולקפלות להוסיף גם מוצר שלישי אלא הוא בא לומר בנוסף ללפת אני מוסיף גם את כרוב אבל כפלות אין חנמ אני בשיטת הנקמי של הבריסה הראשונה שרק רק בלפת ולקרוב היה ולכן בעצם זה אותו שיטה של תנקמה של הבריסה הראשונה וכן להפך הביויסי שאמר אף לכפלות הוא בעצם תנקמה של הבריסה השנייה שאמר לפת וכפלות וכוונתו אף לכפלות לא הכוונה בנוסף לשניים הראשונים לפת וכרוב אלא כוונתו אף לכפלות להוסיף רק על הכרוב שכתוב על על הכפלות שכתוב שבנוסף ללפת שכתוב בתנקמה בבר בבריסה בא רבי יוסי ואומר גם כפלות. אז בעצם יש לנו פה לפת וכפלות שזה התנקמה של הבריסה השנייה. אז אם כן רב יויסי שהוא השיטה השנייה מהברייסה הראשונה זה את הנקמה של הבריסה השנייה ורב שמן זה תנקמה של הבריסה הראשונה טרילתנובו תנקמה דרב שמן היינו רבי יוסי תנקמד רבי יוסי היינו רב שמן אומי אף הקומיסה זה באמת חוזר רק על הירק הראשון שהבאנו על זה הם באים להוסיף אף אבל אין חנם הם סוברים להוריד את הירק השני שמובא בדברי תנקמי תונו רבונון בן בו היה נתן פאה ליוורק הבן בן של בועיין היה נותן פאה לירקות באביו בא בועיין לשדה ומצן לעניים שהיו טונין ירוק ועומדים על פתח הגינה רעניים מתחילים לצאת עם ירקות שלקחו בתור פא אמר לו הם בניי השליחו מעליכם ואני נותן לכם כפליים במאושר אני אתן לכם כפליים במאושר כיוון שזה פעם מנייורק ואין לזה דין של פעם אלא זה חייב במעשרות אני לא רוצה שתקשלו בטבל לא מפני שהיא ניצרה אלא מפני שאומרחו ממנו ישניפה לורוק שואל אומרת הגמרא לא מלא לממרלהו לא מפני שהיניצרה הרי הוא כבר ביאר להם אמר להם אני נותן לכם כפליים במעשרות מאוסרות אז למה הוא צריך להוסיף להם לא מפני שאין ניצרה כי יחיד לו אליהם דחו יקומת חילון שלא נאמר שהוא בעצם רק דוכה אותנו והוא לא מתכוון להביא לנו משהו אחר לכן הוא ביאר להם שזה לא בגלל שהיא נצרה אלא רק בגלל שיש בו בעיה שהם לא מאוסרות ואם לא חייבות בפה אז כמו שאמרנו דבר שלא חייב בפהו אין לו תפטור של מעשרות וחייבים לעשות ר את זה והוא לא רצה שהם יקשלו באכילת טבל טונו רבונו בראשנו היו מניחין אורות קודשים בלשקס ביספרבו בהתחלה כל סוף היום לאורך כל היום היו מניחים את האורות של הקורבנות שהקריבו שהיו מגיעים לקוינים הניחו את זה בלשקת ביספרו לערב היו מחלקים לאן של בעשו בערב היו עושים חלוקה בין כל אנשי המשמר של אותו היום והיו בעלי זרועותם בזרוע אלו הכהנים עם הכוח הגדול יותר היו נוטלים את זה התכינו שהם מחלקן אותן מערב שבס לערב שעבס אז באו ותיקנו שיחלקו את זה יניחו את זה שם עד ערב שעבש ואז יחלקו את זה או בין כל המשמרות של כל השבוע שווה בשווה או כל יום לפי המשמר של אותו היום דסן כולו משמורת שקלון בהדודה ברגע שזה חלוקה אמונית יותר מלא קשה יותר ליטול בזרוע ובכוח ועדיין היו גדולי כהונות לנו שנון בזרוע עדיין הגיעו אלו שחזקים יותר גם כנגד כל אותו משמר של אותו שבוע והיו נוטלים יותר מכולם עמדו בעלים והקדישו לשמיים באו הבעלים והקדישו את זה לשמיים אמרו לו היומים מועותין עד שחיפו את היחול כולה בטבלו של זוהוב מהמון הזה שיכלו למכור את האורות האלה הוסיפו טבלאות של זהב חיפוי להיכל שאיןמו עלמו כיבוד דין אורזוב ולרגל היו מקפלינושנו מנחנושן על גב לא בהר הבית כדי שיהיו אוילגולים רואר שמלכתנו ואין בה דלף דהיינו שאין שמה שום פגם אלא את כל הכסף של האורות היו נוטלים ומשקיעים בזהב לבס המקדוש תנבו שולמר כיר של שיקמו היו בריכו והיו באליזרוזרויה עמדו בעלים הקדישו מלשמיים היו קורות של שקמה שאבותיהם הקדישו אותם ובעלי זרות לקחו את ה קורות כי טענו שזה מגיע להם וזה לא מן ההקדש ועמדו בעלים והקדישם לשמיים עליהם ועל כיוצב בן אמר רב שול בן בוטם שומבי יויסי בן חנין אוילי מבסביבית אוילי מעלתן דהיינו מעלות שלהם שהם מקים אוילים מבית חנין אוילים מלחישתן שהם לוחשים ואומרים דברים רעים על האנשים אחרים וממלה צריך להיזהר מהם אוילים מבית קטרויס אוילי מקולמוסן שהם היו כותבים מגורות רעות על אנשים אוילים מבית שמואל בן פיחי אוילי מגרופן שהם כהנים גדולים ובנין גזבורין וחתניהם אמרקולין ועבדיהן חובתין את העם במקלות מלא אוילימהם שהם שולטים בציבור ועושים ככל העולה על רוחם תונו רבונון ארבע צבוחות צבחה הזור ראשון שינו צאו מכאן בני אלי שתימוך על השם ועוד צבך צא מכאן ניסוך יש כפר ברכאי שמכבד את עצמו מחודשי שמיים היה מכבד את עצמו וגורם ביזיון לקודשי שמיים דוקורך יוד בשירו ובידבוידו הוא היה כהן גודל שעבד עם כפפות על הידיים כביכול שלא להתלכלך וזה מבזה את הקודשים ואצובכוזורס שורים משכים ויקונס שמואל בן פיחי תלמידו של פינחוס בכוון נגדילו ותבךזורשו משכם וקנ יוחנן בן ארבואי תלמידו של פנקאי ואמקריס מקודש שמיים אמרו עליו על יוח בן נרבאי שהיה אוכל 300 עגלים ושותה 300 גבי יין ואוכל 40 סע גוזלות בקינוח סעודו דהיינו על שולחנו היו מתארכים הרבה מן הכהנים וממילא המאכלים שהיו אוכלים אצלו הגיע לכמויות גדולות מאוד של הגלים של חביות יין ואמרו כל ימיו של יוחב בן נרב לאנמצא יסור במקדוש כיוון שהוא גרם לירוח לכהנים ממילא היה הרבה כהנים שהגיעו לאבוידו וממילא זה יצר מצב שאין נויסו במקדוש ואכל היה נאכל מרוב כהנים שהגיעו לאבוידו מה יסלק בביסוכו שפרקוי מה היה עונש שבסופו של דבר קיבל יסוך איש כפר ברכוי אמרי מלכה ומלקסו יאסה ישבו המלך והמלכה יחד מלכה אומר גדיוי המלך טען שגדי משובח יותר מכבס ומלכסומרו אם ריו הכבש הבשר של הכבש משובח יותר אומרו מן מוכך כהן גודל דקומה קורבונס כל יומ בוא נשאל את הכהן גודל שהוא בקיא בבהמות כיוון שהוא מקריב קורבנות כל יום אוסיו אחי ביודי איגדי יוסיגלתמידה הוא הגיע ושאלו אותו ואז הוא כביכול עשה איזשהו תנועה עם היד תנועה של ביטול על דברי המלך והוא אמר אם הגדי היה יותר משובח מן הכבש אז למה לקורבן אטומי שמקריבים פעמיים ביום אנחנו מביאים כבש היו מביאים גדי אומר מלכה אמר המלך הועיל ולא יבלי אמסדמלכוסה נפסקו מיני אם כיוון שלא היה לו אמת המלכות והוא ככה עשה תנועה של ביטול על מה שאמרתי אז שיחתכו לו את היד נראה בהמשך מה היה העונש שלו בסופו של דבר איך הענישו אותו על מה שהוא קרח את ידיו בשיראין כדי לא להתלכלך מן הקודשים. אז בעצם ראינו כאן שתי ברייסס שנחלקו בה שני תנועים איפה היו נותנים פאה ללפת ולקרוב ולכפלות והדברים האלו שונים מכל העירק כיוון שאפשר לשמור אותם אגב אמאות שלהן אגב השורשים שלהן הבאנו את הסיפורים בן בועיין שאבא שלו הגיע והבטיח לעניים כפליים מאוסרים כיוון שהוא ידע שהם טבל כי אין בזה דין של פה לכן הוא לא רצה שהם יקחו את הירק של פאו והבאנו ברייסה שכתוב לגבי אורות קודשים שבתחילה עשו חלוקה בערב אחרי זה עשו חלוקה בסוף השבוע ואחרי זה הקדישו את זה לשמיים וקנו מזה טבלאות של זהב וגם אבו שול שאמר לגבי קורות של שקמה שהבעלים הקדישו את זה לשמיים הבאנו שארבע צבוחות צבחה זרה גם לגבי בני אלי שתימו אתך לשם כמו שכתוב אשר יש כיבונסנושים גם לגבי יסוך חורש כפר בכי שביזה את הקודשים בזה שהוא עבד עם כפפות על הידיים וגם לקבל את ישמואל בן פיחי רש"י אומר שאנשי ביתו היו בעלי זרוע אבל לא עצמו היה כשר ויוחן בן נרבי שירח הרבה כהנים אצלו וממילא לא היה שום נויסו באותו זמן הבאנו שהמלך והמלכה נחלקו האם גדי או כבש מה משובח יותר ויסוך כבר בק איש ברקוי הגיע וסימן ביטול על מה שהמלך אמר שהגדים משובח יותר מכך שקורבן תומן מקריבים מכבש ולא מגדים. סימן שהכבש משובח יותר. ואמר המלך הוא יקבל עונש שיחתכו לו את היד ימין שלו. [מוזיקה] เ
לצפיה בתכנים נוספים: