העמוד היומי מסכת פסחים דף נו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נו עמוד ב

דף נ עמוד ב אנחנו עוסקים עדיין באנשי ריכו ראינו אתמול במשנה את כל הדברים שהם עשו כן ברצון חכמים שלא ברצון מיכו בידם לא מיחו והתחלנו להביא ונראה בעזרת השם גם היום מה בדיוק היה הדעות של אנשי יריכו היה לי קשה תמוע כזה מה אנחנו מתעסקים בדעותם של אנשי יריכו ילכו איזשהו מקום ילך תלך קבוצת אנשים ויעשו איזה מעשה וכתוב לך במפואש שלא בעיצון חכמים למה צריך בכלל לדקדק בדעותיהם אתם מבינים את השאלה זה שבן אדם קבוצה קהילה מחליטה לעשות מעשה שלא ברצון חכמים למה אתה אומר לי מה הם סבורים את מי זה מעניין אבל ברוך השם לאחר שראיתי שבאמת דשים ודנים בדעותיהם אז ראיתי ההערות בשוטנשטיין מביא את זה למטה שלא תחשבו שאני כזה גאון שמכיר את כל ספרי האחרונים אז הוא מביא למטה שהחזון איש כותב שמזה שדנים בדבריהם מראה שהם היו באמת אנשים אנשים גדולים זה לא היה סתם אנשי יריכו היה שם רבנים היה שם דמויות של כבוד היה להם סברות ובאמת היה להם סברות טובות חכמים אמנם חלקו עליהם ולכן מיכו לא מיכו ברצון לא ברצון אבל הם לא היו אנשים פשוטים המסר שאני קיבלתי מכאן הוא פשוט אל תדון בדבריהם של אנשים שלא ברמתך לפעמים אנחנו מוצאים את את עצמנו מתווכחים עם כל מיני אנשים עם כל מיני גופים אולי אפילו עם כל מיני דברים בפוליטיק כן אני מדבר על דברים רכבים יותר לעולם אל תגיב לטענות וכאלה שהם לא ברמה רמה שלך שהם לא נאמרים מפי אנשים דומים לך הנה הגמרא החזון איש מוכיח מזה שהגמרא מתייחסת לטענות שלהם שהם אנשים גדולים זאת אומרת כשאתה מתווכח עם מישהו תראה שהוא ברמה שלך תראה שהוא במיקום שלך תראה שהוא ברמת דת רמה רוחנית רמה עקרונית שלך ואז תתווכח איתו כמה פעמים יוצא לנו להתווכח עם אנשים שבאמת הם מותיי דרגה מאיתנו מה אתה מתווכח איתו עזוב תן לו ליטון את מה שהוא רוצה זה לא רלוונטי סתם מוסכל שאני למדתי אם אתם רוצים לקחת אותו גם בהצלחה אומרת הגמרא, אנחנו רואים נו עמוד ב ומתחילים שלוש שורות מלמעלה ומתירין גם זיות של הקדש של חרו ושל שקמה. אנחנו ראינו את זה כבר במשנה. ראינו שאחד הדברים שחכמים מיכו בידם של אנשי אריכו זה שההורים שלהם היו מקדישים להקדש את החרו והשקמה. רש"י אומר אתמול שזה עבד כך. דרך חרו ושקמה לקוצצו לשבע שנים. פעם בשבע שנים קוצצים אותו, הוא נשאר ארום ואז הן חוזרים וגדלים ומתבוספים. קודם קציצתם קוראים להם בתולת השקמה, לאחר שנקצץ קוראים לזה סדן השקמה. יפה ככה זה השמות. וההורים שלהם היו מקדישים שהם מקוצצאים ולאחר מכן התוסף בזה ענפים. והילדים אמרו מה אתה רוצה? ההורים שלנו הקדישו רק את הגזע. לא יודע רק כרגע מה שגדל הלאה לא קדוש. יפה מאוד. מביאה הגמרא את הטענה שלהם. אמרו אבותינו לא הקדישו אל הקורות. הקורות זה בעצם המרכזי. היו עושים עם זה קורות. ואנו נתיר גם זיות. אנחנו נתיר את מה שגדל את הענפים של הקדש של חו ושל שקמה אה זה לא היה סתם טענה אנחנו רוצים אומרת הגמרא להם גם טענה אמיתית ובגידולין הבאין לאחר מכן סכינן אדם מקדיש לאחר מכן נוצר גידולים האם הגידולים האלה גם קדושים או לא וסברילה כמן דאמר אין מעילה בגידולין אין שום בע למעול במה שגודל ואילו רבנן סברני דמילה לקה יסורה מיקה נכון גם אותו תנא שסובר שאין מעילה בגידולין הבאין לאחר מכן עדיין הוא אומר מעילה אין, קורבן אתה לא צריך להביא, אבל איסור יש. ולכן אמרו להם חכמים, תודה רבה, הסברה שלכם נפלאה, אבל עדיין אסור ועל כך מיכו בידם. ראינו דבר נוסף שהיו פה פרצות כדי לאפשר לעניים להיכנס בשבת ולאכול מהפירות הנושרין. אומרת הגמרא, מה באמת היה דעתם ומה באמת חכמים סוברים? אמר, למה רבי שמעון בן לקיש, מחלוקת בשל מחבדות? זאת אומרת כך, זה הולך על תמרים. היה תמרים שהיו נושארים מהדקל. אנחנו כבר נראה איך היה מותר. הרי הם היו מחוברים בערב שבת. רגע כבר נדבר על זה. אבל היה תמרים שהיו מחוברים לדקל והיו נושרים. בדקל יש מחבדות ויש את הקיפים. אתם זוכרים שראינו שיש כייפים ויש שיצין ממש לפני לא הרבה דפים. יפה. חוץ מזה, המכבדות הם נקראים ה רש"י אומר זה היה כמו מטה. גדל בגובה א ענפים שאליהם היו מחוברים עלים. שהיה מאוד נוח להשתמש בזה לטיטוע בית. נפלא. להם קראו מכבדות. כשהתמרים היו נושרים ונתקעים באותם מכבדות הם היו כבר תלושיים אבל זה היה על אותם מכבדות כדי להגיע אליהם חייבים לטפס ואני חושש שמה יתלוש לטלוש זהב מלאכה בשבת אז אומר אולה בשם רבי שמעון בן לקיש רבנן סברי גזרינן שמה ליטלוש מאשר יחו סברה לא גזרינן שמעלה ויתלוש יש אומרים שהם גם חלקו על תקנת חכמים שלא עולים באילן כלל בלי חש כאילו בלי הבעיה של שם היתלוש אסור לעלות באילן כלל הם אמרו כן אין חשש שם היתלוש ולכן הם ביטלו גם את הגזירה הזו ולכן הם התירו. שימו לב, כך אומר רבי שמעון בן לקיש אבל בשל בן עקיפין של בן הקיפין רש"י אומר זה למטה למטה והתמרים שעליהם לא מחוברים אין חשש שמה יתלוש אבל בשל בין הקיפין דברי הכל מותר יפה מאוד הבעיה היא רק שמה יתלוש ועל זה חכמים עשו מחאר הבתי אבל מה שלמטה אין שום בעיה ומותר כך אומר הולה אמר לי רבה או יש גוסים רבא והמוקצות נינו רגע הדבר הזה היה מחובר בערב שבת ומה שמחובר בערב שבת הוא לא ראוי לאכילה בשבת הוא מוקצה גם אם הוא נטלש בשבת הוא נותר אסור באכילה אז פתרת לי את הבעיה של תלישה אתה אומר שלא חוששים שמה יתלוש אבל מה הבעיה עם אבל מה עם מוקצה וכי תמה אם תאמר לי אויל דכזי לעורבין כיוון שזה ראוי לעורבים שזה האוכל שלהם אני אביא את העורב שלי לטייל ליד הדקל הוא יפרח למעלה ויאכל אותם הופה זה ראוי לעורבים זה ראוי גם לי אגב רש"י אומר ומובא גם במסכת שבת מי מגדל עורבים זה היה סטטוס של גדולה באותם ימים כמו שהיום יש לך איזה מרצדס בחניה אז גידלו עורבים נפלא זה היה כאילו הסמל סטטוס של הגבירים של הנגידים הנגידים שבם אוקיי אז מה תומר לי שועי שזה ראוי להורים אז גם לי זה ראוי מה פתאום אשת הרי עכשיו מוכן לאדם לא ומוכן לכלבים אז לעורבים כן יש מושג שמה שמוכן לאדם הוא לא נהיה מוכן לכלבים רשי אומר המחלוקת לגבי לגבי בהמה שנתנבלה בשבת אני רוצה עכשיו להביא לכלב שלי לאכול מהנבלה הזו מה הבעיה אומרת הגמרא, לא יש בעיה. אתה יודע למה? כי הבהמה הזו בערב שבת הייתה מיועדת לאכילת אדם. מה שמוכן לאדם לא נהיה מוכן לכלבים בתוך כדי השבת. אגב, אני מבין שלכולם מתעורר מיד שאלה, הבהמה הזאת לא הייתה מוכנת לאכילת אדם כי תאונה שחיטה ובשבת אסור לשחוט. תוספות מיד שואל את זה. תימה אה תמלועה ומוכן לאדם דסור לשוחתה בשבת. אתה מביא לי מנבלה שהיא הייתה מוכנת לאדם בערב שבת? איזה מוכנת? נכנס שבת. זה אסור לאכילה. אני קורא בהמשך התוספות ורי מפרש מוכן לאדם היינו שעומדת לאכילת אדם ואף עלגב דאין ראויה לאדם לאותה שבת לא מעניין אותי נכון שכרגע היא אסורה אבל בראש למה היא מיועדת לאכילת אדם היא התנבלה עכשיו היא נהניתה לכלב מוכן לאדם לא ומוכן לכלבים אז מה תאמר לי שמוכן לעורבים א ומוכן לאדם זאת אומרת אם זה לאדם זה לא מוכן לכלבים אז אם זה מוכן לכלבים או להורים זה יהיה מוכן לאדם מה הסברה אמר להיין ננה לו הוא כן אולר שלקיש מוכן לאדם לא ומוכן לכלבים אתה יודע למה דקול מיד דחזה לאיניש לא מקצל מדעתי דבר שראוי לבן אדם הוא לא יחשוב לעולם שזה יהיה בשביל הכלב שלו אני וכלבי אני קודם בן אדם יחשוב רק על עצמו אבל מוכן להורבים א ומוכן לאדם כל מי דדכזי לאינש דעתי לו כן בן אדם כל מה שראוי לו דעתו עליו ולכן מה שראוי לו הוא לא חושב לכלב או לעורב אבל מה שראוי לעורב ויכול להיות ראוי לו הוא כן חושב על זה ולכן אני אומר שאין בעיה של מוקצא זה לא נקרא מוקצה כי זה היה ראוי לאהובים ואדם חושב על זה גם בשביל עצמו ולכן אין בעיה של מוקצה יש רק בעיה של שמה יתלוש ואנשי יריכו לא חששו לגזירה ולכן התירו בעצם לפי חכמים יהיה מותר רק בשל הקיפין ולפי שיטתם יהיה מותר גם בשל המכבדות יפה מאוד כי אתה רבין אמר רבי שמעון בן לקיש אחרת בעצם אולה בשם רבי שמעון בן לקיש אמר כך רבין אמר אחרת מחלוקת בשל בן כיפין מה שעומד על הארץ נמוך שאין בעיה של תלישה מה היה הבעיה דרבנן סבר מוכן לאהובים לא א ומוכן לאדם בעיה של מוקצא ואנשי יחול סברה מוכן לאהובים א ומוכן לאדם ואין בעיה של מוקצא אבל בשל מחבדות דברי הכל אסור גזרינן שמה יעלה ויתלוש אז יש לנו מחלוקת מה רשלקיש אמר או שאין בעיה של מוקצה המחלוקת לגבי תלישה או שיש בעיה של תלישה והמחלוקת לגבי מוקצה יפה מאוד בואו נעבור לדבר הבא שעליו ראינו שאנשי יריכו אסור ומחו בידם חכמים ונותנים פעל הירק וכמו שהסברנו אתמול מה הבעיה שאני נותן פעל הירק סך הכל אני לרג' עם העניים לא יש בעיה כי העניים לא יתנו מזה א מעשר הם יאמרו רגע לקט שלך הפטורים ממעשר וזה בטעות לא אמורים להפקיר את זה לא אמורים לתת את זה לעניים שואלת הגמרא ולטלהו לאנשי רחו עד אתנן כלל אמרו בפאה יש כללים ממה נותנים פאה ממה מאיזה חלק בשדה משאירים פאה וממה לא כלשהו אוכל זה דבר ראשון כבר נראה למעט ונשמר דווקא דבר שנשמר וגידו מן הארץ ולכיתתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה מפרטת הגמרא כל שהוא אוכל פרט לספיכי סטיס וקוצה סטיס וקוצה רש"י אומר אם אתה מגדל אותם אולי אפשר לאוכלם אבל הספיחים שלהם לא ראוים לאכילה משתמשים בזה לצבע משתמשים בזה לגידור לא משנה לאכילה זה לא ראוי לא משאירים מזה פאה ונשמר פרט להפקר ברגע שהפקרת לא צריך ויגידו לו מן הארץ פרט לקמאין ופטריות קמאין ופיתויות הם לא יונקים מהארץ. אתה יכול לגדל אותם גם על משטחים וכדומה. לפעמים אחרי הגשם רואים אותם גדלים על סלעים ולכן לא צריך להשאיר מהם פאה. ולכיתתו כאחת פרט לתאנים. תאנים הם לא נלקטים כאחת. רש"י אומר זו גמורה היום ואחרת רק צומחת בצידיה. רוב פירות האילן לא שייכים בפאה. אמנם כתוב במסכת פאה פירות מסוימים שכן אבל רובם לא כיוון בגלל הדבר הזה שזה לא נלקט כאחת. ומכניס לו לקיום. זה דבר כמו תבואה וכדומה שאפשר להכניס את זה למחסנים פרט לירק אם כך במפורש רואים שירק לא מכניסים לקיום ולכן הוא פטור מפאה למן שהריחו אותי הוא פאה אונה הגמרא מה רב יהודה אמר רב אחה בראשי לפתות הסקינן ומכניס לו לקיום על ידי דבר אחר כמפלגה ראשי לפתות רשי אומר תשמע ראשי לפתות אולי השורש שלהם היה נשמר יחד עם זה הכניסו את העלים אז זה נשמר על ידי דבר אחר עלים לבד לא היו נשמרים שניהם ביחד כן השאלה אם כזה דבר צריך פאה או לא, הם סברו שכן מר סבר מכניס לו לקיום על ידי דבר אחר שמי קיום ולכן הם נתנו פאה ואילו מר סבר חכמים לא שמי קיום ולכן הם אמרו ממש ממש לא נכון שאתה מכניס אותם עדיין לא צריך לתת מהם פאה ככה רשי אומר אגב אני מאוד מאוד מאוד אוהב כאן את הפירוש דווקא של רבנו אתם יודעים מי אני בכלל שיגיד מה אני אוהב אבל בואו נגיד גם את הפירוש של רבנו חננאל שאומר שהדברים הללו אומר הפאה א סליחה הקרוב הזה ה ראשי שלטות היה נשמר על ידי כבישה זה היה פירוש נשמר על ידי דבר אחר ובזה הם נחלקו מה שנשמר על ידי כבישה טעון פאה או לא בסדר זה הפירוש רבנו חנאל אנחנו אוהבים להצמד דווקא לפירוש של רש"י שאומר שהאמהות כן נשמרים ועל ידי זה גם העלים ובזה הם חלקו נפלא ביותר תנו רבנן אני חושב כן שנראה את התנועבנן הזה על אף שזה גולש לעמוד של מחר זה קשור ממש לעניינינו מחלוקת התנאים תנו רבנן בראשונה היו נותנים פאה ללפת ולקרוב למה? כי בעצם רש"י אומר באמהות שלהם כולם מודעים שעושים פאה ויש פה מחלוקת לגבי העלים. אז בראשונה אומרת הנקמה כן היו נותנים פאה ללפת ולקרוב. רבי יוסי אומר אף לכפלות. אני חושב שכל אחד שקורא את זה מה הוא מבין? מה סובר רבי יוסי? למה נותנים פאה? לקפלות, ללפת ולקרוב. הוא מוסיף אף כן ככה באמת מבינה הגמרא בפשטות בהתחלה. עוד רגע נראה שזה לא בדיוק כך אבל ההבנה הראשונית רבי יוסי אומר שלושתם ותניידח היו נותנים פאה ללפת ולכפלות שימו לב לא ללפת ולכרוב אלא ללפת וכפלות רבי שמעון אומר אף לכרוב בעצם המשמע רבי שמעון אומר גם וגם וגם לפת כפלות וגם קרוב אומרת הגמרא ני מטלת התנאה אבו מכאן משמע יש לנו את התנקמה של הבריתה הראשונה תנקמה של הבריתה השנייה ושיטה השלישית של רבי יוסי ורבי שמעון שאומרים שלושתם התנא הראשון לפת וקרוב התנה השני לפת וכפלות רבי יוסף ורבי שמעון לפת כפלות וכרוב אונה הגמרא לא תראיתו ותנקמה דרבי שמעון היינו רבי יוסי ותנקמה דרבי יוסי היינו רבי שמעון בום זה שני תנאים אתה יודע מי התנקמה של רבי יוסי רבי שמעון שומר אף לקרוב אה אבל הוא אומר את זה הלפת וכפלות לא הוא מתכוון לפת וכפלות לא נכון אף קרוב במקום כפלות רק לפת וכוב בתנקמה של רבי שמעון שאומר לפת וכפלות זה רבי יוסי שאומר אף לכפלות הוא לא מתכוון לפת כרוב וכפלות כפלות במקום כרוב ומה היה אף אומרת הגמרא קמה הייתה זאת אומרת שרבי יוסי מגיע ואומר אף הוא לא מתכוון להגיד שני הדברים שאמר תנקמה ודבר שלישי אלא הוא מחליף את הדבר השני של תנקמה עם דבר שלישי שהוא מביא וממילא יש סך הכל שני תנאים תנא אחד רבי יוסי אומר לפת וכפלות רבי שמעון אומר לפת וקרוב שהם אומרים אף הם לא מתכוונים להוסיף אלא לבטל להחליף את השני במה שהם הביאו נפלא ביותר מחר נמשיך הלאה קצת בעניין הפאה ונראה דברים ממש מרתקים בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון לגבי גמזיות של הקדש זה היה מחלוקת מה קורה עם גידולים הבאים לאחר מכן הם סברו שאין בעיה וחכמים אמרו להם נכון אין בעיה אין מעילה אבל כן יש איסור לגבי המה שנושר מלמעלה אז היה לנו בעצם את אולה בשם רשלקיש שאמר שהמחלוקת זה דווקא בשל מכבדות השאלה אם יש בעיה של שם היתלוש אבל מה שנמצא למטה ברור אפשר למה כי זה מוכן לעורבים ומה שמוכן לעורבים כן ראוי לאדם בשונה ממה שראוי לאדם שהוא לא מוכן כי אדם תמיד חושב אך ורק על עצמו רבין בשם מולה אמר מה פתאום רבין סליחה בשם ר שלקיש אמר מה פתאום מה שגבוה בהור יש בעיה שם הטלוש מה שנמוך על כך נחלקו אם יש בעיה של מוחצה או לא לגבי פה לירק ראינו את הקריטריונים של פאה יראק לא עומד בקריטריונים ולא אמור להיכנס לרשימה ולמה הם נתנו באמת אמרה הגמרא שמדובר כרוב ונכון בכרוב סליחה ראשי לפתות וה מכניס לו לקיום על ידי דבר אחר ובכך הם נחלקו ולאחר מכן ראינו ברייטות למסקנה יצא לנו שתי שיטות או לפד וכפלות או לפד וקוב וזה השיטות שנותרו לנו לגבי פאל לירק בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: