העמוד היומי מסכת פסחים דף י עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף י עמוד א

דף י עמוד א היום בעזרת השם כהמשך לדפים הקודמים בשיעורים הקודמים שראינו על כל עולם החי עם החמץ מה קורה עם חולדה מה קורה עם עכבר היום אנחנו ממשיכים לעסוק באותו עניין עכברים שהגיעו לכל מיני מצבורים של חמץ נכנסו לבית לא נכנסו ידוע לא ידוע נעסוק בעוד מקרים כאלה נביא אנולוגיות והשוואות ממרחבי הש"ס באמת דף מתוק מדבש. אחד הדברים היפים שנראה זה איך מדברים עם רב, איך שואלים אותו שאלה. מסופר על אחד שפעם היה לו שאלה באמת מביחה. איזה נזק לא נעים שהוא עשה. אולי הוא קם בראש השנה באיזה אחד בצהריים והוא לא ידע אם הוא צריך להתפלל שחרית או מוסף שתיים, מה קורה עם תקיות, לא יודע מה. היה לו איזה שאלה מביחה והוא לא ידע איך הוא שואל אותה את הרב. עד שעלה לו איזה הברקה הוא הגיע לרב ואמר הרב, יש לי חבר שפשוט לא היה לו נעים. הוא שלח אותי ויש לו שאלה כך וכך וכך. הרב היה פיקח חכם מאוד, ענה לו קצת תשובה ולאחר מכן ברמז דק, בחיוך ככה דק מן הדק, אמר לו, "תשמע, יש לי רק הצעה לחבר שלך בפעם הבאה שיבוא ויספר שחבר שלו שלח אותו." וכך הוא גם נתן לו את התוכחה הקטנטנה הזאת ככה בדרך עדינה ומרומזת. היום אנחנו נראה שבעצם אדם שמגיע לרב, כשהוא יגיע וישאל שאלה בצורה מסוימת, הוא יקבל תשובה אחת. כשהוא יקבל שהוא ישאל את השאלה בצורה קצת אחרת הוא יכלול את החבר שלו יחד איתו וכדומה כמו שעוד מעט נראה הוא יקבל תשובה אחרת אני לא יודע מה המושע השכל מזה אבל מה שברור שאנחנו יכולים לקחת לעצמנו שיש דרך איך שואלים רב לפעמים אנשים מנסים לתמרן את הרב כדי שיהיה חייב לענות להם תשובה מסוימת לשאול רב גם כן צריך קצת יראת שמיים באיזו צורה להציג את השאלה באיזו צורה להציג את הנתונים מה נקרא הפסד מרובה מה נקרא שיהיה תדחק כל הדברים הללו ניתנו לרבנים להכרי ריע ולכן כשאדם מגיע והולך לשאול רב כל הכבוד לו קדוש יאמר לו אבל גם יש דרך איך להציג את השאלה קחו את זה כל אחד למקום שלו כל אחד להתחזק בקטע שלו שיהיה לכם בהצלחה אומרת הגמרא הקדושה אנחנו מתחילים בדף י עמוד א שלוש הוא עוד מלמעלה מה הדין אומרת הגמרא ציבור אחד של חמץ יש בעצם ערמת חמץ ולפניו בית בתים בדוקים ואט העכבר ושקל הגיע העכבר ולקח בעצם מהחמץ יש כאן שני בתים בדוקים הוא לקח חמץ דבר ראשון אני יודע שהוא עבר בחצר החצר ככל הנראה תהיה תאונה בדיקה אלא אם כן אולי מצויים שם עורבים והם אכלו אבל כל עוד ואני לא יודע שהם אכלו היא תהיה צריכה בדיקה אבל מה קורה עם הבתים הגיע העכבר ולקח ולא ידינן איי על איי על בעצם ברור שאחד משני הבתים הללו עכשיו טעון בדיקה אבל אני לא יודע איזה הוא אומרת הגמרא היינו שני שבילין זה אותו דין במדויק של שני שבילין שבוא נראה מה הדין בשני שבילין דתנען שני שבילין אחד טמא ואחד טהור יש לי כאן שני שבילין באחד מהם רשי אומר יש קבר שבוודאות מי שעובר שם מעיל עליו. זאת אומרת העובר שמה נהיה טמא נפלא. השני טהור שביל נהדר בלי שום קבר בלי שום כלום טהור לחלוטין. ואדם הלך באחד מה ועשה טהרות. הלך הלך באחד מהם ולאחר מכן הוא נגע בפירות עשה מהם כל התעסק בפירות שהוא אמור לשמור אותם בטהרה או שזה תרומה או סתם פירות שהוא שומר אותם בטהרה. בסדר גמור. בעצם זה ספק. זה ספק טומאה ברשות הרבים שספקו טהור. לומדים את זה מסותה, ראינו את זה כבר מספר פעמים. ספקט ומה ברשות הרבים? טהור. אבל הבעיה שהיה לו חבר ובא חברו והלך בשני ועשה תערות. החבר שלו הלך בשביל השני ועשה גם כן תערות. עכשיו מה עוד רגע נראה. כל אחד אם אני מסתכל עליו כיחידה, אם אני מסתכל עליו ספציפית, הבן אדם הלך בעצם ברשות הרבים ויש שם ספק טומא. ספק בשביל הזה. ספק בשביל הזה. אנחנו לא יודעים איפה הוא הלך. בעצם אנחנו כן יודעים איפה הטומ אבל אנחנו לא יודעים איפה הוא הלך. ולכן אמור להיות ספקו טהור. ולכן אומרת הגמרא כך. רבי יהודה אומר אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו תאורין. כמו שאמרנו ספק בישות הרבים. אבל שניהן בבת אחת. אם יגיעו שניהם בבת אחת לרב טמאין מה יאמר להם הרב? יאמר להם הרב טהורים הרי לא יתכן. הרי ברור שמישהו משניהם טמא כי אחד הלך בשביל ההוא אחד בהוא. נכון שאנחנו לא יודעים מי איפה. אנחנו לא יודעים מה איפה אטומה ובאגן שלם אבל ברור לי שאחד מהם טמא. ולכן אומר רבי יהודה, ברגע שהם נשאלו בבת אחת, אני לא יכול, אני לא יכול להוציא מהפה את המילה טהורים. רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך טמאים תמיד טמאים. מגיעה הגמרא ומסבירה את המחלוקת. אמר רב אבית רבי יוחנן, בבת אחת דברי הכל טמאין. כששניהם מגיעים לרב יחד, הם נדחפו בתור והחליטו שהם נכנסים יחדיו והם עומדים לפני הרב ומספרים לו את הסיפור, ברור שניהם טמאים. למה? כי הרב לא יכול להוציא מפיב שניהם תיאורים. פשוט מאוד. זה מתנגש עם האמת, זה מתנגש עם המציאות עובדתית, זה לא יכול להיות נכון. ולכן באמת יהיו שניהם טמאים. רש"י מדגיש שטמאים אפשר לומר להם כי אני יכול להגיד טמאים ומתכוון שאני מטמא אותכם מספק. לא חייב להיות שהם טמאים וודאות אבל תיאור אני לא יכול לומר כל אחד בנפרד שהיה מגיע נפלא. שניכם ביחד הגעתם אני בבעיה. אז ברגע שהם הגיעו יחד כולם מודים בין רבי יהודה בין רבי יוסי שבאמת הם טמאים. אם הם באו בזה אחר זה דברי הכל טיאורים. אם הם באו כל אחד בנפרד, כל אחד נכנס לרב, הרב שומע את השאלה, שומע מה היה, הוא פוסק טהור, צפה כתומה ברשות הרבים טהור, לא נחלקו מתי כן המחלוקת, אלא בבעלי ישאל עליו ועל חברו. הבחור יש לו עין טובה, הוא מפרגן, הוא מגיע לשאול, אני וגם חברי, היה אותו מעשה, רבי יוסי מדם אליי לבת אחת ורבי יהודה מדם אלי לזה אחר זה. ברגע שהוא בא עליו ועל חברו, הוא אומר, "מה תהיה על שנינו? פה אני בבעיה." רבי יוסי אומר את זה כמו בבת אחת. אף על פי, רש"י אומר, אף על פי שאין שניהם לפניך, צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאים, או טהורין. והרי אתה לא יכול לומר טהורין, כי אתה חוטה לאמת, לעובדה, למציאות ולכן אתה חייב לומר שניהם טמאים. אבל רבי יהודה אומר זה אחר זה כיוון שיש פה רק שואל אחד שישיב רק לו, אתה טהור. למה? כי אתה ספק טומאה ברשות הרבים ומעצמו יבין שאף חברו כמוהו. אם הוא מספיק רחם ונבון, הוא יבין שגם החבר הוא בדיוק כמוני וגם הוא טהור. ואתה לא תענה לו. רק ששניהם שואלים, הוא אומר, רש"י אומר ששניהם שואלים אפילו לא ממש ביחד, אלא תוך כדי דיבור, אני באמת לא יכול לענות להם שאתם טהורים והם יהיו טמאים. אבל אם אחד שואל עליו ועל חברו לפי רבי יהודה, אפשר. אומר רש"י לגבי בתים גם כן, אם באו לשאול זה לעצמו וזה לעצמו, אנחנו אומרים לכל אחד, אתה לא צריך לבדוק, כי יש כאן ספק וזה ספק דרבנן והולכים לכולה. אבל אם הם באו בבת אחת ושואלים יחדיו אני אצריך אותם בדיקה כי אני לא יכול להגיד להם לא כי עובדתית יש פה אחד שכן צריך בדיקה ולכן אני אחייב את שתיהם בדיקה אמנם מספק אבל את שניהם אני אחייב ממשיכה הגמרא ומביאה דוגמה נוספת ספק על ספק לא על יש לי כאן מצבור של חמץ הגיע העכבר לקח יש כאן רק בית אחד אבל אני לא יודע אם הוא נכנס בו או לא הבית הזה בדוק אני לא יודע אם הוא נכנס לבית או לא אומרת הגמרא היינו ביקה זה בדיוק כמו ביקה ופה לא גורסים כנראה רש"י לא גורס יתכן גם שתוספות לא גורסים את המילים ובפלוקדה דרבי אלעזר ורבנן זאת אומרת זה לא בפלוגדה רש"י אומר שכולם מודעים לזה אבל זה על פי הברייטה של המחלוקת של רבי אלעזר ורבנן שמה דתנן הנכנס לביקה באמות הגשמיים רש"י מדגיש שימות הגשמיים הביקה היא לא נקראת רשות הרבים היא נקראת רשות היחיד כיוון שיש שם גידולים כיוון שכל אחד מקפיד שלא יכנסו היא נחשבת כרשות היחיד ואני יודע בוודאות שבביקה הזו שהיא רשות היחיד שחייבים להדגיש שספק ספק ספק טומה ברשות היחיד טמא. קודם אמרנו, קודם דיברנו על ספק טומאה ברשות הרבים. זה היה שני שבילין שאז באמת האור. אבל ספק טומא ברשות היחיד טמא. ופה אני יודע בוודאות שיש טומא ב בשדה פלונית. ומגיע אחד ואומר הלכתי במקום הלז אני הלכתי בביקה אבל ואיני יודע אם נכנסתי באותו שדה ואם לא נכנסתי. על פניו מה שהאוזן שלנו שומעת. יש כאן ספי כתומה ברשות היחיד. אמור להיות טמא. אבל רבי אליעזר מתאר וחכמים מתמין. חכמים מתמים. אנחנו מבינים למה ספק טומאה ברשות היחיד טמא. רבי אליעזר מתאר למה שהיה אומר שהיה רבי אליעזר אומר ספק ביה טהור ספק מגע טומה טמא. זאת אומרת כך, רבי אליעזר אומר פה אין לנו ספק מגע טומה. זה לא שנכנסתי לשדה הזאת ואני לא יודע אם נגעתי או לא. זה ספק ביאה. אני כלל לא יודע אם באתי לאותה שדה או לא. בכזה מקרה רבי אליעזר לא מחשב ספק טומאה. אומר רש"י, רבי אליעזר מחשב ספק טומאה רק אם נכנס לשדה ואינו יודע אם העיל או לא. אבל ברגע שהוא כלל לא יודע אם הוא נכנס לשדה, זה הופך להיות מספק לספק ספייקה. ברגע שיש ספק ספייקה, אני לא אומר שהוא טמא. ובכזה מקרה רבי אליעזר יאמר לא הבן אדם לא טמא כיוון שאני לא יודע אפילו אם הוא נכנס ואותו דבר כלפי גבי בתים אומר רשי אפילו רבנן מודו דכיוון דבדיקת חמץ דרבנן תלינן לכולה וגם רבנן ידעו שבכזה מקרה זה לא עניין של טומא זה מעניין של בדיקת חמץ דרבנן ואין פה ספק שאני יודע שנכנס עכבר ואני לא יודע מה קרה זה ספק ביאה אני כלל לא יודע אם העכבר הזה נכנס ולכן אני אתלה לכולה ויאמר שהבית אינו טהון בדיקה מביאה הגמרא מקרה בנוסף על מה קורה אם היה לי פה מצבור חמץ הגיע העכבר לקח חתיכת חמץ ואני רואה שהוא נכנס הביתה אבל בדקתי ולא אשכך אני בדקתי את הבית כולו ולא מצאתי את החתיכת חמץ מה קורה בכזה מקרה אומרת הגמרא פלוגדה דרבי מאיר ורבנן יש מחלוקת בין רבי מאיר ורבנן מה קורה כשאדם יודע שיש טומא במקום מסוים הוא בודק ולא מוצא אותה רש"י מביא את זה ממסכת נידה גל טמא יש לי פה בעצם גל מפולת של אבנים שאני יודע בוודאות שהיה כאן כאן טומ והוא התערב עם שני גלים טהורים בעצם היה כאן מצבור אחד של אבנים ונהיה שלושה ואני לא יודע איכן הטומ נמצאת שם כתוב כך בדקו אחד מהם ונמצא טהור הוא טהור ושניים טמאים אחד בדקתי אחד ושמה אין את הטומ אני אומרת תשמע כאן זה ברור לא יש כאן שניים שהם הספק ושניהם טמאים בדק שניים ומצאן טהורים אז אין טהורים והשלישי טמא בדק את השלישי ומצא שגם בשלישי אין את הטומ אומר רבי מאיר כולם טמאים רבי מאיר אומר תשמע הטומ טומה חזרה לשלושתם למה שהיה רבי מאיר אומר כל דבר שבחזקת טומ לעולם היא בטומתה עד שהיא ודא לך טומאה היכני אומר רבי מאיר ברגע שלא מצאת את הטומא אני מסתבך בראשון לא מצאת אתה יכול לתלוט שזה בשניים האחרים תפד אל תתקדם נפלא בשני לא מצאת אתה יכול לתלוט שזה ביחיד גם נפלא אבל אם בשלישי לא מצאת זה אומר שהבדיקה שלך משהו בעייתי אני לא יודע איפה הטומ שלושתם חוזרים לחזקת טומא לספק טומאה אמנם אבל שלושתם חוזרים כך אומר רבי מאיר חכמים אומרים ממש שלו בודק בקרקע וחופר עד שיגיע לסלע או לקרקע בטולה שלא זזה ממקומה. זאת אומרת, הוא צריך באמת לפנות את כל הגל של אבנים, לא לסמוך על לראות ככה מלמעלה חפיף שיפנה הכל עד שהוא מגיע לקרקע, לקרקע באמת קשה, לא לקרקע חפורה, שאולי זה נאבד שמה, אולי זה תמון שמה, אלא הוא יפנה הכל ויבדוק. ואם לא מצא טולים ואומרים בא הורה ונטלה, בא עכבר ונטלה. בוא נראה את זה עכשיו בגמרא. תנן היה רבי מאיר אומר כל דבר שבחזקת טומא לעולם ובטומתו עד שייו לך הטומ היכני ואילו חכמים אומרים בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בטולה ואני חוזר לרשי וגבי בדיקת חמץ אפילו לרבי מאיר אמרנחבר לה דבדיקת חמץ דרבנן בעצם יש לנו כאן מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים חכמים אומרים כשאתה לא מוצא אני טולה שמשהו אחר קרה בדקת אני סומך עליך שבדקת טוב עכבר עורב נשר נמלה לא מעניין אותי זה נעלם על ידי חיה רבי רבי מאיר אומר שלא אבל אומר רש"י לגבי חמץ שאני בדקתי את הבית ולא מצאתי גם רבי מאיר יודע כיוון שבדיקת חמץ דרבנן הוא יקל ויאמר כנראה עכבר אכל אותה סיים אותה לחלוטין ולכן בדקת את הבית ולא מצאת תתקדם הבית שלך כשר ונקי לפסח ממשיכה הגמרא ומביאה מקרה נוסף על ובדק ואשכח מה קורה העכבר נכנס עם חמץ הביתה אני בודק את הבית בום עוצא חמץ השאלה אולי אני צריך לחשוש שזה לא אותו אותו חמץ מצאתי נכון אבל חמץ אחר לא אותו אחד עלו בדק ואשכח אומרת הגמרא זה פלוגטא דרבי והבן שמעון בן גמליאל דתניה שדה שנאבד בקבר יש פה שדה שאני יודע שנקבר באדם אני לא יודע איפה אני מתחיל לבדוק את השדה ייתכן שזה דונמים על גבי דונמים אני נכנס לתוכה טמא ברגע שעוד לא מצאתי את הקבר כל אדם שנכנס בה לא משנה איפה בכל מרחבי השדה הוא טמא אבל נמצא בקבר הנכנס לתוכת האור שאני אומר קבר שעבד הוא קבר שנמצא דברי רבי רבי אומר ברגע שהתחלת לבדוק את השדה ומצאת קבר אפילו שיש עדיין שטח גדול שלא בדקת אותו אתה לא צריך לבדוק למה כי הרי כל הידע שלך מבוסס על זה שנאבד כאן קבר הנה מצאת אני לא אומר לא אולי זה קבר אחר וגם כאן שימו לב לגבי חמץ ברגע שמצאת אני אומר זה מה שהעכבר הכניס אני לא טולה שאולי איזה חמץ אחר אבל רבן שמעון בן גמליאל אומר תיבדק כל השדה כולה ממש לא אתה לא יכול לסמוך שזה אותו קבר אולי יש כאן קבר נוסף ולכן תבדוק את כל השדה שוב פעם כדי לבטל את החשש של אותו קבר שנעלם. אולי הקבר הזה זה קבר אחר. ולכן גם כאן לגבי חמץ רבי יאמר ברגע שמצאת נפלא ביותר תפסיק את החיפושים אתה לא צריך ללכת בכל החדרים. רבן שמעון בן גמליאלי אמר תבדוק את כל הבית כולו כדי למה? כי יכול להיות שמה שמצאת זה לא מה שאותו עכבר הכניס. תמשיך הלאה את הבדיקה תמפא את הבית כולו תבדוק אותו כמו שצריך ורק אז תהיה רגוע. מביאה הגמרא מקרה נוסף והוא האחרון בעזרת השם שנראה היום הניח תשעה ומצא עשרה הוא הניח תשעה פתיטים לאחר הבדיקה ופתאום הוא מוצא אחד נוסף אומרת הגמרא זה פלוגדה דרבי ורבנן סליחה טעיתי זה לא מקרה אחרון זה מקרה אחד לפני האחרון זה פלוגטא דרבי ורבנן דתניה הניח מנה הוא מצא 200 בן אדם שהניח מנה של מעשר שני מעשר שני דיברנו ממש לאחרונה מה זה בעצם זה מה שמפרישים בחלק מהשנים וצריך להעלות לירושלים את הפירות וכשיש לך שמידה הרבה פירות ואתה חושב שהם ירכיבו וכדומה. אתה מחלל את זה על כסף. יש לך כסף שהוא קדוש. אתה אמור לעלות איתו לירושלים ולאכול איתו א אוכל בקדושה ובטהרה. והכסף הזה אתה שם אותו במגירה. שמת שם מנה ומצאת 200. אומרת הגמרא חולין מעשר שני מעורבים זה בזה. דברי רבי. רבי אומר תשמע המנה שהיה המנה המנה ששמת נשאר כאן. פשוט התוסף עליו עוד אחד. ולכן גם כאן הוא יאמר תשמע הכל בסדר. שמת תשע מצאת 10. התשע זה אותם תשע שהיו כאן. מישהו מבני הבית, מבני המשפחה, לא יודע, לא הדקן אותך, שם כאן אחד נוסף, הכל בסדר, הכל בשליטה. אבל חכמים אומרים ממש לא. וחכמים אומרים הכל חולין. חכמים אומרים, תשמע, יש כאן משהו מוזר, לא ידקנו אותך. ככל הנראה המנה של מעשר שני נעלם, הוחלף, נלקח, ומה שיש כאן הם שתי מנים חדשים של חולין. ולכן אותו דבר בהשוואה לגבי פסח, כל התשע שלך נעלמו. אתה חייב לבדוק חמץ. ה-10 שיש כאן הם 10 חדשים לחלוטין. ולכן חובה עליך לבדוק את הבית כולו. מביאה הגמרא מקרה הפוך. הניח 10ה ומצא תשע. הוא הניח 10 10 פתיטים ומצא 10ה ולאחר מכן הוא מצא רק תשע. אומרת הגמרא הינו ספא בדיוק הספא של אותו ברייתא דתניה מקורם הניח 200. הוא מצא מנה. אומר רבי מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי. זאת אומרת הוא הניח 200 מצא מנה אומר תשמע המנה הזה באמת הוא של מעשר שני. עוד מנה באמת תשמע אתה צריך לדאוג לקח לחלל שיהיה למעשר שני שלא יפסיד וכולו אבל ברור שהמנה שנמצא הוא מנה של מעשר שני ואותו דבר גם כאן הוא יגיד לך תבדוק אבל תבדוק את הבית ותחפש חתיכה אחת לא צריך יותר כי זה מה שנאבד לך היה 10 ונשאר תשעה ונשאר תשע אבל והחכמים אומרים הכל חולין החכמים נאמנים לדבריהם שכשאדם מתעסק יכול להיות שהוא החליף הכל ולכן אם היה עשר מהצד התשע יכול להיות שבכלל הכל כאן התחלף כמו שרואים לגבי מעשר שני ולך תבדוק את הבית בית כולו אומר רש"י ולרבנן צריך לחזה אחר כולן שאין כאן אחד מן הראשונים זה הוחלף לחלוטין כל הראשונים נעלמו כל מה שיש כאן עכשיו זה חדשים ולכן לך תבדוק הכל בואו נסכם את הדף הנפלא של היום דין ראשון מצבור של חמץ שתי בתים בדוקים בא עכבר אני לא יודע לאן הוא נכנס אמרנו זה כמו לגבי שני שבילים שמה שאם באת לשאול לבד הכל בסדר ספק ולך הביתה אם באתם לשאול ביחד אתה וחברך אתם בבעיה הרב לא יכול להגיד לכם שאתם טהורים ואתם תהיו טמעין ואותו דבר גם לגבי בדיקת חמץ ואם בא כל אחד ואם באו כל אחד לשאול עליו ועל חברו זה מחלוקת של רבי יוסי ורבי יהודה דין שני ספק נכנס לעכבר ספק לא נכנס זה כמו בקעה שרבי אליעזר אומר שספק ביאה טהור זאת אומרת עליו שזה ישות היחיד זה לא ספק מגע אלא ספק ביאה וטהור וגם כאן זה ספק ביה ורשי מדגיש שחכמים יודעו לרבי לרבי אלעזר כיוון שזה דרבנן ולא טאום בדיקה מקרה נוסף ראינו מה קורה אם בדקתי ולא מצאתי ראינו שמ במסכת נידה יש מחלוקת בין רבי מאיר שאומר שחייבים למצוא את הטומ עוד ולא מצאת יש לך ספק טומא לבין חכמים שאומרים ברגע שלא מצאת עורב או העכבר בא ולקח אותו וגם כאן רבי מאיר יודע לחכמים ולא צריך להמשיך ולבדוק מה קורה עלו בדק ואשכח האם אני צריך לחשוב שמה יש עוד זה מחלוקת של רבי ורבן שמעון בן גמליאל כמו לגבי שדה שנעלם בקבר ואני מתחיל לסרוק אותה ומוצא קבר רבי אומר אתה יכול להפסיק את החיפושים ורבן שמעון בן גמליאל אומר חייבים לעבור על פני כל השדה ואותו דבר בבית רבי יאמר מצאת מספיק רבן שמעון גמליאלי אומר תחפש בכל הבית כי אולי זה לא אותו חמץ שאותו עכבר הכניס אלא אחר ואתה חייב להמשיך ולבדוק הניח תשעה ומצא עשרה וכן להפך רבי תמיד אומר תשמע הכל בשליטה מה שהיה הוא שיהיה ואם נהיה 10 מישהו שם עוד אחד וזה בסדר גמור ואם היה 10ה ונמצא תשע תחפש רק אחד חכמים כמו לגבי מעשר שני אומרים מישהו התעסק הכל הוחלף ולכן בשני המקרים בין אם הנחת תשע ומצאת 10 הם ירו תשמע זה תשע התשע שלך נעלמו תחפש את כולם ומישהו הביא 10 אחרים ובין אם הנחת 10 ומצאת תשעה אל תחפש רק אחד אלא תחפש את כולם כי הכל כאן הוחלף בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: