העמוד היומי מסכת פסחים דף ט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ט עמוד ב

דף ט עמוד ב אנחנו עדיין עסוקים במה שהתחלנו לראות אתמול האם ספק מוציא מידי ודאי או רק ודאי מידי ודאי ומה הדין ספק מידי ספק התחלנו את הסוגיה הזו אתמול והיום היא תלווה אותנו במהלך העמוד כולו במהלך כל השיעור אנחנו היום נראה דבר מעניין שיכול לעבוד לנו גם מסר לחיים אנחנו נראה שיש מושג שהולך כים אחר הרוב כל דפריש מרובה פריש הדוגמה שנראה בגמרא אם אני מוצא בשר ברחוב אני לא יודע אם הוא כשר או טרף אם מרבית החנויות בעיר הם כשרות זה כשר הולכים אחר הרוב אבל יש מושג שמבטל מרוב קבוע הוא כבר מבטל מרוב זאת אומרת אם הלכתי לחנות וקניתי שם בשר וברחפנותי כי רבא לא בדקתי את תעודת הקשרות אני חוזר הביתה ולא יודע אם קניתי בחנות כשרה או לא פשוט מאוד הבשר אסור באכילה עליו שמרבית העיר זה חנויות כשרות כיוון שלקחתי את זה ממקום קביעות, המקום קבוע, החנות קבועה, הבשר נמצא במקום מוגדר ומסוים והספק נולד כבר בחנות, כי אני אז כבר הספק היה קיים בראשי, במוחי, הבשר הזה כבר היה מסופק. נכון שאם הייתי שם הייתי יכול לברר, אבל הספק נולד כבר בחנות. יש מושג שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וממילא בייסורים של דאורייתא הולכים לחומרה והבשר אסור. אני לא יודע מה הסברה בזה, אבל יתכן לומר שהחזקה, החוזק, העוצמה של הקביעות מוציאה מידי רוב. ובכך אנחנו יכולים לקחת מוסקה לעצמנו, תראה עד כמה חזק הקביעות. אם כך, כל כביעות שאדם עושה לענייני הרוח, אדם קובע לעצמו זמן תפילה, אדם קובע לעצמו חוק בעלי יעבור ללימוד יומי או לאיזה הנהגה טובה, איזה כוח יש לה. עליו שתמיד אנחנו הולכים אחר הרוב, אנחנו יכולים לבדוק איפה האדם נמצא במרבית היום. האם רוב היום הוא שקוע בעבודה? הוא שקוע בענייני הגשם או בענייני הרוח? לפעמים התשובה מביכה, לפעמים הרבית היום אנחנו עסוקים באמת בענייני הגשמיות. אבל אם יש לנו דבר קבוע, משהו חיבור אמיתי לרוח, חיבור אמיתי לתורה הקדושה, לקדוש ברוך הוא, או לכל דבר טוב אחר, אם זה לתורה, אם זה לתפילה או למעשה טוב, הקבוע הזה כבר מוציא אותנו מחזקת הרוב. הוא מוציא הוא מוציא אותנו ממה שאנו עוסקים במרבית היום ומחבר אותנו לדבר גבוה יותר. מילה אחת קצרה לפני שאנחנו מתחילים לגבי השתייה. אני לא מאורגל לשתות בשיעור, אבל כשאני חושב שזה מה שיתן לי את הריכוז וזה מה שיתן לי את הכוח וזה מה שיתן לי קצת יותר ישוב הדעת, אני עושה את זה כי המוטו שלי הוא ללמוד בנוחות. כמה שיותר תחפשו את המקום הנוח שלכם ללמוד את המקום שמאפשר לכם יותר יישוב הדת. זה יתן לכם הרבה הרבה יותר ריכוז, הרבה יותר חיבור. ולכן גם אם העורך לא כל כך אוהב את זה או בטח האלה ששומעים אותנו בטלפון לא מבינים מה זה הרגעים הללו של השתיקה אז אוקיי תיכנסו לאתר אתם תראו גם איך אני לוגם את ה תעקבו אחרי איך שהיא מגיעה עד הפה אם זה נחמד לכם מתנצל מראש ממי שזה לא נחמד אני משתדל לא לעשות את זה הרבה אבל כשצריך אין ברירה ברחתי קודם אז שיהיה לך עין אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ט עמוד א' שלוש הוא עוד מלמטה. שואלת הגמרא, ואין ספק מוציא מידי ודאי. אתמול אמרנו שמושג ספק לא מוציא מידי ודאי. זאת אומרת אמרנו אתמול מה קורה לגבי בית? האם אני חושש שלאחר שבדקתי אותו חולדה תגיע ותפזר בו חומץ? ראינו מה קורה לגבי אם אני יודע שהיא לקחה? האם אני אומר שהיא אכלה וכולו? דיברנו על זה אתמול. הגענו למסקנה שלא אומרים שספק מוציא מידי ודאי. שואלת הגמרא אם באמת המסקנה הזו נכונה? והרי והתעניה אמר רבי יהודה מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון מציק אחד רש"י אומר זה היה איניש עלמה אדם עלים והיה יהודי והוא היה גר ברימון והיא הטילה נפל הבור הטילה נפל הבור ועכשיו היו צריכים לבדוק האם הנפל הזה הוא זכר או נקבה ולפי זה האם נוהג בימי הטומ של זכר או של נקבה האם נוהגים בימי התואר של זכר או נקבה ראינו את זה ממש בסוף מסכת עירובין ראינו את הדינים של ימי התואר של זכר ונקבה ומי שלא היה איתנו אפשר לחזור על זה בקצרה. כתוב מפורש בפרשת תזריע לזכר. בעצם לנקבה יש לנו כפל מזכר. לזכר שבוע וימי תואר 33. לנקבה יש לנו שבועיים טומא וימי תואר 66. בכל אופן זה הרעיון זה ה זה הדינים של ימי טומא וימי טהרה. ורצו לבדוק האם הנפל הזה הוא זכה או נקבה. והגיע כהן. שלחו שם איזה כהן. רש"י אומר הוא בדיוק היה קרוב או מבני הבית והוא לא זכר על העניין הזה שלנפש לא התאמה. והלך והציד שמה על שפת הבור כדי לראות האם זכה או נקבה ובא מעשה ובעצם הוא לא ראה הוא לא ראה את הנפל ותייערו אותו בא מעשה לפני חכמים ותייערו אמרו לא ראית כנראה הוא לא היה שם מפני שחולדה וברורדלס מצויין שם הברדלס זה לא מה שאנחנו קוראים היום ברדלס הוא אומר פה בהגעות וציונים שמדובר באיזשהו יונק באיזשהו חיה קטנה אחרת חיה טורפת יש אומרים בועש אבל זה לא מה שנקרא בזמנינו ברדלס וכיוון שיש שם חולדה וברדלס שמצויים שם ככל הנראה הם אכלו אותו ולכן אותו כהן שהציד שמה על שפת הבור הוא לא נטמע רש"י מדגיש דבר חשוב נוסף שסתם חור של ברדלס וחולדה יש בו טפח ולכן ברגע שהם גררו את זה לחוריהם גם אם הם לא סיימו לאכול ברגע שזה בחור כבר זה לא בוקע זה לא הטומ לא מתפשטת לכל חלל הבור והכהן שמעיל עליהם לא נטמע אומרת הגמרא הקדושה והאחה דוודאי הטילה ברור בעצם שהיה כאן טומא בבור כי הטילה נפל הבור וספק גררו ספק לא גררו האישת הזאת זאת אומרת אתה לא יודע שהם כבר גררו אותו אתה מסתפק שמה הם כבר הספיקו לגרום אותו לאכוריהם ובכל אופן קתי ספק הוא מוציא מידי ודאי אתה אומר לי ששמח על הספק הזה אני מתאר את הכהן אם כך רואים שספק מוציא מידי ודאי אונה הגמרא לא תימה שהטילה נפל הבור אלא הם מה שהפילה כמי נפל הבור זאת אומרת אני בכלל לא בטוח שיש שם טומאה בבור יתכן שהיא הפילה נפל ויש טומא ויתכן שהיא לא הפילה נפל אלא רוח רש"י אומר שפיר מלא רוח זה בעצם השליה אבל שאין בתוכו כלום ועל זה אין טומא. אין טומאה בדבר שעדיין לא התרכם, שעדיין לא נבנה, שאין כאן צורת עובר. ולכן א וספק וספק, ספק וספק כבר ספק מוציא מידי ספק. ספק בכלל אם היה שם טומ שם טומא, יתכן שכבר גיררו אותה חולדה וברדלס. ולכן תהיה אותי את הכהן. שואלת הגמרא, והרי והלידה אם זכר, אם נקבה, כתוב מפורש שהוא הלך לבדוק אם זכר, אם נקבה, אם כך הוא לא הלך לבדוק אם זה נפל או שזה רק שפיר מלא רוח. ברור שהיה כאן נפל והוא הלך לבדוק אם הוא זכה או נקבה אונה הגמרא אחיקה אמר לידה באמת הכהן שם הלך לידה עם רוח הפילה עם נפל הפילה ואם תמצא לומר נפל הפילה לידה אם זכהו ואם נקבה היא זאת אומרת הוא באמת הלך לבדוק מה קורה הוא הלך לבדוק האם יש כאן נפל או סתם רוח ואם יש נפל האם זכה או נקבה אבל ייתכן שזה כלל לא היה נפל ולכן זה ספק שמוציא מידי ספק ואי בתמה מביאה הגמרא הסבר נוסף אתם ודאי וודאי הוא זאת אומרת לא ספק וספק אלא בדיוק לצד ההפוך זה ודאי וודאי למה כיוון דחולדה וברדלס מצוין שם ודאי גררו באישתה זאת אומרת חולדה וברדלס ברור שהם גוררים אה במשנה למה אנחנו לא אומרים כך אומרת הגמרא נאודש משירה מגרר מט ודיגרום באישתה זאת אומרת כך נכון שבמשנה אנחנו אומרים אחרת כי אני לא יודע אם הם אכלו אותה בוודאות אבל לגרור הם גררו בוודאות ברגע שחולדה וברדלס מצויין שם ברור שהם גררו את זה לכוריהם אם הם אכלו או לא כאן אני כבר לא יודע ולכן זה לא דומה למשנה שלנו שמה באמת אנחנו חוששים כי אנחנו לא אומרים ודאי אכל יכול להיות שאכל יכול להיות שלא ולכן אם ראיתי חולדה מגררת אני אחשוש במשנתנו כמו שראינו אתמול אבל כאן אני לא אני לא לא מעניין אותי כלל אם הם אכלו או לא פשוט מעניין אותי אם גררו או לא וברור שהם גררו כמו שרשי אמר שברגע שהם גררו כבר כל חלל הבור לא מתפשט בו אטומ כי בחור שלהם יש חלל טפח ולכן כאן זה ודאי וודאי נכון שהיא ודאי הטיל לנפל כמו שכתוב כתוב שהוא הלך לבדוק אם זכר או נקבה זה נפל ברור יש כאן טומא אבל גם ודאי הם גררו את זה לכוריהם ולכן באמת אני מתיר אני מתאר את הכהן ולא מטמא אותו שואלת הגמרא חוזרת הגמרא למשנה שלנו ומי אמרינן אן חוששין שם הגררה חולדה זאת אומרת אנחנו ראינו במשנה שסתם כך לא חוששים לחולדה אם ראיתי אותה גוררת אני חושיא השירה אבל אם לא ראיתי אני לא חוש שחולדה גררה האם באמת כך אומרים והרי והקטני סיפה מה שמשייר יניחנו בצינה שלא יה צריך בדיקה אחריו. לאחר הבדיקה מה שהוא משאיר, הפתיטים שהוא מצא או מה שהוא רוצה לאכול למחורת בבוקר יניח אותו בצינה במקום מוצנע, במקום מוסתר, במקום לא נגיש. למה? כדי שלא יצטרך בדיקה אחריו. מה שמע שאני חושש באמת שחולדה כן תיקח. אם כך אנחנו רואים שכן חוששים לחולדה. אונה הגמרא אמר בי אלוקשיה הב13. שימו לב, דבר מפתיע. ב-14 באמת אני אומר שצריך בדיקה שצריך להצניע ב-13 אז לא צריך ולמה אומר רש"י מה שכתוב ברשע שלא חוששים מדובר באדם שהקדים את בדיקתו בוודאק ב-13 שאז מצוי הרבה פת בבתים כמו בכל יום אולי אפילו יותר כל האוכל הנגיש והמהיר שקונים בערב פסח נשאר הרבה זורקים הרבה לחולדות מצוי הם לא צריך הם לא צריכות לשייר ולכן גם אם הם לקחו הם אכלו וסיימו ומה שכתוב בסיפה שאני כן חושב שחולדה תיקח ותשייר שמה מדובר ביד כמו שכתוב במשנה במפורש זו משנה בדף י עמוד ב שם מדובר ביד אדם שבאמת משייר ביד חייב להצניע לשים את זה במקום לא זמין ולא נגיש כיוון שחולדה שמוצאת אז מזון היא טעות על זה כמוצאת שלל רב כל המזון המהיר כבר סוגר את שערה המאפיות סגורות למשך שבוע ולכן החולדה תוציר לי תשאר לה את מצו ולכן אני חושש בוא נראה את זה בגמרא אומרת הגמרא ב13 דשיח ריבתא בכול בתה שכיח לחם בכל הבתים לא מצנה החולדה לא תשייר ב-14 דלא שריחריפתא בכול בתה זה כבר ערב פסח זה האישורת האחרונה אף אחד לא מוציא חמץ מהצניעה שואלת הגמרא באמת שמת לב מה אמרת אמר רב וכי חולדה נביאי דידה דעידנרביסה ולא עף יד לאורטה ומשירה ומתמרה האם החולדה שאנו עוסקים בה היא כחולדה הנביאה בעצם זה כאנולוגיה כהשוואה היה אחד מהנביאות שהיו לעם ישראל קראו לה חולדה הנביאה האם החולדה שאנו מדברים עליה היא התברחה גם כן בתכונת הנביא ביאיות והיודעת ביד שיש לה עכשיו שבוע שלם היא קוראת את המודעות על גבי החנויות סגור למשך שבוע ברור שלו ואם כן היא לא יודעת לשייר ולא יודעת לשמור לה לאחר זמן אז מה אתה מחלק לי בין יד לג ברור שזה לא נכון אלא אמר רב הפשוט מאוד אנחנו לא חוששים לחולדה מה מה שכתוב מה שמשייע יניחנו בצינה זה לא שמה אולי חולדה תיקח משם ולא נדע שמה תיטול חולדה בפנינו והיה צריך בדיקה אחריו אם חולדה לוקחת בפנינו כמו שראינו אתמול ברור שצריך בדיקה אז זאת אומרת כך כמו שראינו במשנה אני לא חושש שמה תבו חולדה אני לא אמור לחשוש לחשש רחוק אבל אם היא לוקחת בפנינו אני כבר כן חושב שהיא לא סימה עד הסוף ולכן פשוט מאוד בבדיקת חמץ רגילה בדקת את הבית הכל נפלא אני לא חושב שחולדה לקחה אבל ביד אני אומר לך פשוט תצניע למה כיוון שאני חושב שחולדה תיקח בפנינו וכל הבית יהיה טעון בדיקה אם אתה רוצה לחסוך את כל הבלאגן הזה תצניע, תשים את זה במקום שלא יהיה נגיש לחולדות. אומרת הגמרא באמת תניה כבתי דרבה הרוצה לאכול חמץ שכר בדיקה כיצד יעשה מה שמשאר יניחנו בצינה ולמה שלא תבוא חולדה ותיטול בפנינו והיה צריך בדיקה אחריו ואם כן אנחנו רואים את הרעיון הזה אנחנו רואים את ההיגיון הזה כמו שאומר רבא שפשוט מאוד כשאני רואה מול העיניים אני לא יכול להתעלם ולכן אני לא חושש לחולדה אבל פשוט מאוד לאחר הבדיקה תצניע אחרת תצטרכו בדיקה נוספת רב מרי אמר פשוט מאוד גזירה שמה אניח 10 ומצא תשע גם כן אותו רעיון זאת אומרת שאני אדע בבירור שמשהו קרה פה אני לא חושש אם אני לא יודע ולכן כמו שראינו אתמול אני לא חושש לחולדה אבל אם היה אם היה 10 ואני כרגע מוצא תשע פה כבר יש לי חשש ואני אעלץ לבדוק את כל הבית פעם נוספת ולכן ממליצה לנו המשנה פשוט מאוד כדי לחסוך עיסוק נוסף ביום הכל כך חמוס הזה תשים את זה במקום פחות נגיש וככה תהיה מוגן תהיה פנוי לעסוק בכל העניינים אחרים חוץ מבדיקת חמץ פעם נוספת עכשיו עכשיו הגמרא נכנסת בעצם רש"י אומר לפרטי דינים אנחנו הולכים להביא פה צרור של דינים והלכות שימשך במשך כאן עד סוף העמוד ובכל העמוד הבא נשאל כל מיני שאלות בהלכות חמץ נשווה אותם להלכות אחרות במרחבי הש"ס בקיעות מפליה ומרשימה ממש הגמרא מביאה פה מכל הנושאים מכל המגוון נפלא ומתוק מדבש אומרת הגמרא הקדושה מה קורה אם בן אדם יש לו בבית תשע ציבורים של מצה ואחד של חמש חמץ יש לו תש קילו מצות וקילו אחד עדיין של חמץ כמובן לפני פסח והוא עדיין משתמש בחמץ ויש לו גם מצה בבית ואתה עכבר ושקל ולא ידינן מצה שקל היא חמץ שקל אני יודע שהעכבר מסתובב פה בבית עם כזית של לחם אני לא יודע אם לחם חמץ או שזה מצא אומרת הגמרא היינו תשע חנויות זה אותו דין במדויק של תשע חנויות שכבר נראה את הדין מה הדין פרש ואתה עכבר ושקל היינו סיפה של אותו ברייתה של אותו משנה שנה של תשע חנויות. זאת אומרת יש הבדל כביר. אם מגיע עכבר ולקח מתוך הארגז ואני לא יודע מאיזה ארגז לבין זה שיצא מהארגז החוצה חתיכת לחם חתיכת פת שאני לא יודע אם היא מצע או חמץ ואותה העכבר לקח מביאה הגמרא את המשנה דתנן תשע חנויות כולן מוכרים בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה יש פה תשע חנויות כולם גלת כושר בהכשרים המהודרים ביותר וחנות אחת לא עלינו שמוכרת בשר פיגולים ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספקו אסור. בן אדם לא יודע מאיפה הוא לקח. אומר, "תשמע, אני לא זוכר באיזו חנות הייתי. החנויות דומות, הם באותו אזור, כולם בשוק, לא משנה מה. הוא לא זוכר ממה הוא לקח, ספקו אסור. למה? כמו שאמרנו, יש מושג של קבוע. לקחת מהקביעות, הרוב מתבטל. המושג הזה של ללכת אחר הרוב הוא נהדר. אבל ברגע שיש משהו קבוע, לקחת את זה מהחנות הקבוהה, לקחת את זה ממקום קביעותו של הבשר, ושמה כבר התעורר הספק, התבטל העניין של רוב. זה הופך להיות כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ומחצע על מחצה בטח בדאורייתא שפה זה בשר אסור מדאורייתא הולכים אחר הרוב ובאמת הבשר יישאר אסור זה אבל רק במקרה של קבוע ובנמצא הלך אחר הלך אחר הרוב ברגע שמצאת ברחוב שזה נעקר מקביעותו אתה הולך אחר הרוב ובכזה מקרה של תשע חנויות שמוכרות בשר כשר ורק חנות אחת שמוכרת בשר אסור באמת יהיה מותר לך להנות מאותו בשר יאכלו ענבים ויסבעו בדיוק בהשוואה פשוטה בדיוק אותו דבר לגבי חמץ. כשיגיע העכבר ויקח מאחד מהארגזים, מתבטל הרוב והופך להיות כל קבוע כמחצה מחצת דמי. וכיוון שחמץ זה איסור דאורייתא, נכון שבדיקת חמץ זה איסור דרבנן, הראשונים ווספו דנים בזה, אבל בכל אופן הרעיון הוא שזה גם דומה לחנויות ויש פה איסור דאורייתא ולכן הבית יעלץ לעבור בדיקה נוספת. למה? כי אין לי פה את הרוב עליו שיש לי 9 קילו של חמץ ור קילו 9 קילו של מצה ורק קילו אחד של חמץ. לא מעניין אותי. הרוב התבטל. אבל במקרה וזה פירש מהארגז ומשמה העכבר לקח שמה אני אומר הולכים אחר הרוב ובאמת הבית לא יהיה טעון בדיקה מביא הגמרא דין נוסף מה הדין יש לי שני ציבורים אחד של מצה ואחד של חמץ ולפניהם שני בתים אחד בדוק ואחד שאינו בדוק ואתו שני עכברים הגיעו למקום שני עכברים אחד שקל מצה ואחד שקל חמץ ולא ידינן אי לאי אייל ואי לאי אייל פשוט מאוד יש לי כאן באמת הרמה של לחמי חמץ הרי מה של מצה. ויש לפנינו בית אחד שהוא בדוק כבר מחמץ, בית אחד שאינו בדוק. הגיע העכבר, לקח מהחמץ, הגיע העכבר, לקח מהמצה. עשו ביניהם איזשהו ערבוב. אנחנו לא יודעים מי העכבר הזה ומי זה. וכל אחד מהם נכנס לבית אחר. השאלה אם אני טולה שבדיוק הרע וההוא של החמץ נכנס לבית שאינו בדוק וההוא של המצע נכנס לבית הבדוק או להפך. זאת אומרת האם אני מצריך את הבית הבדוק, בדיקה נוספת או לא? אומרת הגמרא בהשוואה מושלמת לשתי קופות. היינו שתי קופות דתנען שתי קופות אם יש לי שתי סלים אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שני סאין ויש לי גם כלי עם פירות נוספים זאת אומרת עוד שתי כלים עם עוד פירות אחד של חולין ואחד של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו אנחנו יודעים בעצם שנפל מה נפל פה בעצם קופסה של פירות לתוך סל של פירות ועוד קופסה של פירות לתוך סל של פירות רק אני לא יודע איזה קופסה לאיזה סל אומרת הגמרא הקדושה אלו מ אומרת אומרת הגמרא מותרין שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה בעצם אומר רש"י עליו שאני יכול ואף על גבדק למיימר איפה בכל אופן תלינן לכולה תר בהיתר ואיסור באיסור אני טולה ואומר שבדיוק התמזל מזלו של אותו ברנש והתרומה נפלה לתוך התרומה והחולין נפלו לתוך החולין והכל והכל ישר החולין נשארים מותרים והתרומה נשארת תרומה ובעצם אומרת הגמרא אותו דבר גם כאן לגבי חמץ נאמר שאותו אחד עם החמץ אותו אותו עכבר שלקח את החמץ נכנס במסלול מדויק לבית שאינו בדוק ואותו אחד שלקח את המצה נכנס לבית הבדוק אומרת הגמרא רגע נכון שככה אנחנו אומרים לגבי תרומה וחולין אבל איודע אמרינן שאני אומר זאת אומרת את כל ההסתברות הנפלאה הזו אני אומר רק בתרומה דרבנן מדגיש רשי בזמן הזה אבל בחמץ דאורייתא מי אמרינן האם בחמץ דאורייתא ככה אנחנו אומרים עונה הגמרא את ובו בדיקת חמץ דתו בדיקת חמץ דאורייתא דרבנני דמי דאורייתא בביטול בעל מס גילי מדאורייתא מספיק ביטול בדיקת חמץ עצמה היא רק דרבנן ולכן גם כאן אני אקל ויאמר שככל הנראה עכבר בעל החמץ נכנס לבית שאינו בדוק וההוא עם המצא נכנס לבית הבדוק כמו שהדגשנו קודם זה קצת סותר את הדין הקודם של כל קבוע כמחצה על מחצה דמי שמה אנחנו מחמירים אבל יש על זה דיון רחב בראשונים ויש אומרים שבאמת מדובר שהוא לא ביטל ואז זה הופך לדאורייתא והרוצה להעמיק לא במסגרת השיעור הזה תבוא עליו ברכה בואו נסכם מה ראינו אתמול, מה ראינו היום דף נפלא. דבר ראשון לגבי הכהן. ניסינו להוכיח מאותו כהן שהצית שפת הבור שאתה רואה שספק מוציא מידי ודאי. כי בעצם ספק גררו אותו, ספק אכלו, החולדה והברדלה, ספק לא ובכל אופן אני מתאר אותו. אמרנו שני תירוצים, אחד מה פתאום זה נקרא ספק, זה נקרא ספק וספק. ולמה כיוון שהוא ייתכן שמה יפילה רק רוח וגם את זה הוא הלך לבדוק. שתיים זה ודאי וודאי כי ברדלס וחולדה ברור שלקחו את זה. נכון שאנחנו לא אומרים ברור אכלו, אנחנו כן אומרים ברור גררו. שאלנו בכלל על המשנה שלנו האם חוששים נחולדה הרי ראינו שיצני האם לא חוששים לחולדה הרי ראינו שצריך להצניע את מה שמשייר. תירוץ ראשון ניסיון לומר תלוי ביד או ביג פשוט ביד. החולדה מאוד לחוצה ומשיירת. דחינו אמרנו לא ייתכן שיש תכונת נביאות לחולדה אלא אמרנו פשוט מאוד שמה תיטול בפנינו ואז באמת יהיה צריך בדיקה. תשובה שנייה גזרה שמיניח 10 וימצא תשע. פשוט מאוד וכשהוא ימצא תשע יש לנו יסוד סביר להניח שמשהו פה קרה ונצריך אותו בדיקה פעם נוספת שתי שלוש דינים שראינו היום בעצם בהשוואה לסוגיות אחרות מחר נמשיך לעסוק בעניינים דומים היום ראינו שלוש דינים דבר ראשון מה קורה אם מישהו יש לו תש קילו מצה וקילו חמץ הגיע העכבר לקח מאחד מהארגזים אמרנו זה קבוע כמו לגבי תשע חנויות זה כמחצה על מחצה דמי והבית צריך בדיקה נוספת אם פרש מארגזים והונח באמצע הבית ומשמה העכבר לקח הולכים אחר הרוב כנראה את זה מהמצב ולא צריך בדיקה נוספת. מה קורה אם יש לי שני צבורים לפנינו? אחד חמץ אחד מצא. בא עחבר לק באו שני עכברים אחד לקח מהחמץ אחד מהמצא. נכנסו לשני בתים. בית אחד בדוק אחד שאינו בדוק. אומרת הגמרא בום. אני טועה ש שההוא של החמץ נכנס לשאינו בדוק וההוא של המצה נכנס לבדוק כמו שאומרים לגבי תרומה. כי כמו שתרומה דרבנן בזמן הזה אותו דבר בדיקת חמץ. לאחר שביטלת אותו זה גם כן דרבנן. ולכן אני טולה באמת לכולה נפלא ביותר. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: