העמוד היומי מסכת פסחים דף ה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ה עמוד א

[מוזיקה] סוכים דף ה עמוד א נתחיל בד עמוד בס שורה 12 מלמטה תנסום אנחנו בעצם מתחילים כאן סוגיה חדשה וזה משנה לקמן דף יא עמוד ב נסום במשנה לקמן רבי מאיר אומר אוכלין כל חמש וסופים בתחילת שש נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה בזמני היום ביד בניסן כאשר אנחנו אומרים אומרים שמדרבונון באו והרחיקו שעות קודם היסור דאורייסה לאסור בחומץ רבי מאיר סובר כל שעה חמישית אפשר לאכול ומשעה שישית שורפים לאחר שעה שישית בעצם חצות היום שזה בין השעה השישית לשביעית אז נהיה חצות ואז אסור מדאורייסה רבידו אומר אוכלים כל ארבע רביד סובר שמרחיקים עוד שעה אחורה כיוון שיכולים לטעות בעוד שעה אז לכן אכילה יהיה כל ארבע וטולים כל חמש בשעה החמישית שיהיה משהו באמצע שלא אוכלים אבל עדיין אין חיוב לשרוף ושורפים בתחילת שש השעה השישית היא זאתי ששורפים בה את החמץ אבל אומרת הגמורה דקול ממיו חומץ משש למה לא אסור מה שבטוח בין לרבי מאיר בין לרבי יהודה משעה שישית והלאה החמץ נאסר מדאורייסה מנוללון מה המקור לכך אומר רש"י מי אמר שמי שעה שישית ועלה זה נאסר כיוון שאם באמת לא היה נאסר עד הערב מדאוריסב זה הכל חקס מדרבונון אז לא מצינו שרבונון יבוא ויחששו שיבואו ליטות בתוך בין בין יום ללילה אם הזמן מדאוריס הוא רק מליל טו אז למה שחז"ל יבוא ויסרו משעה חמישית משעה שישית משעה שביעית למה הרי זה לילה וזה יום אין סיבה שיבואו ליטות כולם ידעו שמליל טו אסור וחמץ אלא מהכר כח שכבר משעה חצות אמצע היום כבר עשו מדאורייסה ולכן יש מקום לטעות ולכן באו ונחלקו כמה זמן לפני כן נגזור כדי שלא יבואו לטעות אומר הביתרי קרוקסיבה אז מה המקור לכך שבחצות היום ביד בניסן נעשה מדאוריסה לאכול חמץ ולא כתוב מפורש בתורה אבל דורשים את זה מפסוקים נראה כעת שש אפשרויות איך לדרוש את זה שבחצות נאסר חמץ לימוד ראשון אומר בי טריגר כסיב כתוב בתורה כסיב שבעת ימים סור לא ימצבותיכם שבעה ימים אסור שיהיה שעור שעור זה חמץ הוא כסיב אך ביום הראשון תשביטו סו מבכסוק נוסף כתוב ביום הראשון תשביטו אוקיי צד איך ייתכן שיש לך שבעה ימים בלי חמץ וביום הראשון אתה משביט אם ביום הראשון אתה משביט זאת אומרת שביום הראשון אתה עדיין עם חמץ וכשכתוב שבעה ימים משמע שבעה ימים מלאים בלי חמץ אוקייצ לרבות בסבי ביאור בהכרח שמה שכתוב ביום הראשון זה לא ביום הראשון ניתח שבעה ימים דהינו מה שמתחיל בטו בניסן אלא זה יום קודם זה ביד בניסן שכבר בדת בניסן אנחנו מחוייבים לבאר את החמץ ואז זה חוזר אך ביום הראשון והם לרבות לאלך 15 או לביאור אולי נאמר שאח ביום הראשון תשביטו זה חוזר על לל תו סבדתך הנה הייתי מעלה על דעתי ימים כתיב ימים אין לילות לוי שכתוב בתורה שבעת ימים סולו מצב בתיכם ימים למה תורה כתוב למה התורה צריכה לומר ימים ללמד אותנו ולא לילות כלל טו לא בכלל שבעה ימים כלל טו זה הזמן שאז מברים את החמץ ככה הייתי אומר קומש מלון אפילו לילויס ולכן צריך את הפוס כך ביום ראשון שביום הראשון די היינו לל טו אז תבאר את החומץ אבל עדיין מי אמר לנו שזה חוזר על יד בעצמו אומרת הגמרא הוא לא יצטרך אליי לא הליל טו אני יודע שאסור בחומץ דוכש רש"י אומר שאם נאמר לרבות ליל טו שלאמדין עד הבוקר בכניסת יום הוריש מיד תשביטו אומרת הגמורה ההוא לא הצטריך לדוכשבות הסר להכיל הסחומץ וממילא משעה שהזהיר שלא לאכול חומץ ציווה להשביט את השאור זה טלו באו דכתי שאור לא ימוץ בבותיכם כי כל לא חומץ אז אם ככה אתה לא יכול לומר שאסור לאכול שבעה ימים חמץ ואילו השבטת סור זה בליל טו כי אם אכילת חמץ זה כבר בליל טו אז ודאי שגם השבטת שאור זה בליל טו ומי אמר לנו שאכילת חמץ איסור אכילת חמץ זה כבר בליל טו כי זה הוקש למצא ומצא זה ודאי בליל טו ואכילס חומת לאכילס מצו אז בוא תס לאכילס חומדתי ישיבס לא מצב בותיכם כי כל יכול מחמצו אז הפסוק בעצם מקיש בשמחות באותו פסוק אנחנו מדברים על אסור לו ימצא בבתיכם זה איסור חמץ בבית כי כל אוכל מחמצת איסור אכילת חמץ אז יש פה איסור של השבטת חמץ שהוא הוקש לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצות כתיב כל מחמץ אצל זכילו בכל משבשר תכלו מעצות פסק יש לנו איסור של אכילס חומץ יחד עם מצווה וציווי של אכילס מצו הוקסיב ב במצו בערב תכלו מצויס ומה זה בערב זה הכוונה בליל טו ממילא כל השרשרת שהיקשנו כעת חוזר על ליל טו האם אכילס מצו זה בליל טו אז ממילא איסור אכילס חומץ זה בליל טו וממילא השבות הסוער זה כבר לפני כבר צריך שיהיה מושבט ועומד בליל את הדבר אז אם כן אי אפשר לומר שכשכתוב אך ביום הראשון זה חוזר ללמד אותנו שבליל טו צריך להשביט אומרת הגמורה בהכרח שזה בעל יד ואם זה מרבה לנו להיות יד אז ממילא יש לנו מקור לכך שיש זמן ביד שאסור בחומץ שתה גמורה בסדר ומתי ביד הבנתי וחוזר על יד מתי ביד ואם אל רבות ליל יד לבו אולי כל היום יד האיממה הזאת של יד ולא נחלק בין היום ללילה אלא נאמר שמי אז שנכנס ליל יד אויר להרבסור אסור בחומץ אך בורש תשביטו זה בא לומר שאור לאבאסור אסור בחומץ אומרת הגמרא ביוקסים כתוב ביומור ראשון אנחנו דורשים יום ולא לילה ואם מצפרה אז אולי נאמר היום של יהודה אסור מתחילת היום למה לחלק באמצע היום לא מצינו כל כך חילוקים שבאמצע היום פתאום נאסר משהו אז אולי מהבוקר של יד אח חולק אומרת הגמורה שיש לנו אחין ורקין בתוירו יש לנו כלל שזה בא למעט ממילא זה בא לומר לי אך ביום הראשון ביום הראשון תשביטו אסור לכם ביום הראשון חמץ אבל אח זה בא לומר רגע רגע אבל לא לגמרי ביום הראשון אלא מקצת היום מותר מקצת היום אסור ממילא אני יודע לחלק את היום וחצי חצי יום מותר חצי יום אסור רש"י מביא פירוש נוסף שאח בכמו שיש אדבש יש עוד סדרת אותיות של אחז בתה ושם האח מתחלף בח וצ מלשון חצי אז גם כן אפשרות ללמד על חצות היום שאח זה חוזר על חצות היום שחצי מותר וחצי אסור אז אם כן יש לנו את הלימוד הראשון זה הביה מביא אותו שכתוב מצד אחד שבעת ימים סור לצוות בבתיכם מה שמ שבעה ימים אסור בחמץ מצד שני כתוב ביום הראשון תשביטו סור משמע שמשבטים את ביום הראשון בהכ שזה חוזר על יום לפני ולא על טו כי אי אפשר לומר שבא לרבות ליל טו כי ליל תני כבר יודע שאסור בחמץ כמו שזה אסור כמו שזה הוקש לאכילת מצה ואכילת מצה זה בליל טו אז ודאי שאכילת איסור חמץ והשבטת צור זה גם בליל טו אלא חוזר על יד וי בצהריים דווקא ולא ליל יד כתוב ביום ולא תחילת היום כי אנחנו אומרים אחילק אמצע היום מזה אני לומד שבחצות שליד נאסר בביאור חומץ גבי רבי שמואל תנה אצל רבי שמואל הביאו ברייסה תנה מצינו יד שניקו ראשון מצינו בתורה במקום אחר על יד בחודש שניקר ראשון שנאמר בראשון בבוס יומים לחודש ממילא מקישים ראשון ראשון שם התורה קוראת לראשון לרב סויום לחודש יד בחודש ראשון אז גם פה שכתוב בראשון חוזר על יד אך בהם הראשון תשביטו מתי ביד זה חשוב הראשון ראשון מזה אנחנו לומדים שזה חוזר על השבות הסורר ביד עדיין יצטרכו לומר אך חילק לימד אותנו על חצי יום שזה בחצות אבל הלימוד מגזו שו רב נחמן יצחק אמר ראשון דמיקור משמע דומקו הראשון לא דומתיבולד כתוב לגבי איו האם נולדת לפני אדם הראשון אז רואים שהראשון זה לא תמיד מלשון ראשון שני מספר ימים אלא הראשון זה מלשון הלפני עלפני עוד יום הורישון נולדת אז גם בך ביום אור ראשון תשביט דהיינו לפני השבעה ימים האלה אלו תשביט את השיעור ממילא זה חוזר על יד שואלת הגמרא למדתו לקחתם לוחם ביום הראשון אתם לגבי ארבע מינים שלוקחים בטובב תשרי ביום הראשון אוחנם ראשון דמיקור מה שמע גם אתה אומר שמצב בו מיני הוא ביד הראשון לפניה שבע סיומים ושמחתי לפני השם לקחים שבע יומים שנאמר על הזמן של חג הסוכיס שני דכתיב שמחתם לפני השם לקב שבע יומים שבי שביגרשון לחג באותו פסוק כתוב שבעה סיומים אני מקיש את הראשון לשבע סיומים איזה ראשון ראשון מתוך השבעה סיומים שעליו דיברנו וכנסיב אך ביום הראשון תשביטו שבעצתכלו אז אם ככה גם פה שאתה אומר לי שהראשון זה הכוונה דמיקור של אחד לפני עדיין יש לי מקום לומר שלהקיש את זה לשבע יומים מצא אסתר חלילו ולומר שברישון זה הכוונה הראשון מתוך השבע אז למה אתה אומר שכאן ראשון הכוונה אחד לפני השבע כי נכתב כראשון הראשון לא מולי אומרת הגמרא פה יש לנו ה מיותר בא ללמד אותנו ש מלשון לפני כמו הראשון לאדום תיבול לפני היום היום הראשון שלפני השבע הסיומים שמנו לגדי המור אז אם ככה זה ההבדל שכתוב אצלנו אך ביום הראשון תשביטו אז כתוב הראשון אם ה מיותר זה בא ללמד אך ביום הקודם לשבע סיומים תסבטו סום בתיכם לימוד ליד שכתוב בארבע מינים ולקחתם לוכם ביוורשון זה חוזר על הראשון מתוך השבע סיומים כמו שהוא קש לשבע סיומים כי שמה זה בלי שואל את הגמורה שם זה בלי זה עם ה ולקחתם לוכם ביוים או ראשון מה קורה פה אתה אומר לי צנו כתוב ה גם שם כתוב יוכי אוסם נמי הראשון לא מולי גם שם יש לנו א מיותר אדרבה אז גם שם נאמר שזה לא הוקש למה שכתוב מיד אחרי זה שבע סיומים לפני השם אלוקחם שבע סיומים וטוב שאלה נוספת יש לנו פסוק נוסף בחג הסוקס כתוב אוסי בם הראשון שבוס ובים השמיני שבוסין הם הראשון למיקור מהשמע כתוב שמה ששביטס מלוכה איסור עשיית מלאכה זה לא בכל השמונת ימי החג של סוקס אלא ביום הראשון וביום השמיני יום טבע הראשון יום טב שמיני הצרס אולי נאמר ביום הראשון שבוס זה חוזר על יום לפני טו על יד שיד יהסו בשבי מלוכי כמו שאתה רוצה לומר שהראשון זה אחד לפני אומרת הגמרא שאני דמקוב השמיני שבוס שמיני שמיני דחג כף רישן דחג אנחנו מקישים את זה לשמיני שמיני זה הרידה השמיני של השמונה הסיומים של החג. גם הראשון זה הראשון של השמונ הסיומים ולא אחד לפני. שוב אז הבנו למה ברישון ושמיני שם בשבוסן אי אפשר לומר ככה אבל עדיין הראשון לא מולי. יש לנו את הה שגם שם נאמר ה ואם כן אם אתה אומר שבגלל הה אני אומר שלא מקישים את זה לשבע סיומים ולכן אצלנו הייתי חושב לא להקיש את זה אלא אני לא מקיש את זה אלא אני אומר זה חוזר על יד ששביט הסוער זה ביד למה שמה בארבע מינים אתה לא אומר שזה יום קודם למיוחול של מועד שמה אני צריך את זה למעט חול המועד את הה למעט חול המועד לומר לי דווקא דרישון שמיני ישבן ולא חול המוד שואלת הגמרא יכול של מועד מראשון ושמיני נפקה שאתה אומר לשבית עצמא אוכי בראשון ושמיני אני מבין ולא שער הימים לא צריך למעט את זה לד מאוד יטור צטריס על כדי רחמיני הוביו אבוב מוסי עניין ראשון דפילו בחול של מועד קומשון הייתי חושב שכיוון שכתוב שמה הוא ביום השמיני אז אולי יש איזשהו חיבור ו המחברת בין ביום הראשון לה ביום השמיני לומר שכל הרצף של הימים שבאמצא כולם יהיו אסורים בשביל הסמלוכה קומה שמלות ולא לכתוב רחמני לבוא ולא היי שתמורה אז בעצם יוצא כאן דבר מאוד מעניין אתה עונה לי אצלנו בשבית הסוער בגלל שכתוב ה הייתי אומר שאני לא מקיש את זה לשבע סיומים אלא אני אומר שזה הרי שון אחד לפני ה שזה יד אבל שם שכתוב ה אני צריך את הה בשביל לומר לי שדווקא הרי שון הוא זה שעשו בשבילת מלוכה ושלא תאמר שהו שלו משמיני מחברת את הימים שבאמצע גם חול המועד שגם יהיו אסורים בשבילס מלוכה כי יש ו שלו משמיני אם ככה יש לי פתרון אל תכתוב ו לאימשמיני ולא תצטרך את הה לו רישים אין לך ו' של ויאמ שמיני ממילא אין צד לרבות את חול המועד וממילא לא יצטרך את הרי ה למעט את חול המועד הרי אתה אומר שכל מה שמידנו חול המועד זה יראה בגלל עבר לא לכתב רחמונה לא וטו שאלה אחרת מפסוק נוסף שם אוסת בראשון מקרוקודי שיהיה לו יש פסוק לגבי מקרוקודש וכתוב בראשון אז ראשון מקור משמע מה שם נענה שם זה הראשון ושמה לא שייך לומר לי זה בגלל וובה מחברס שיש לנו למעט את כל המועד באמצע שם כתוב הורישון נאמר שהכוונה שהמיקרוקודויש יהיה יום לפני ביהודה לביתשרי אלא אומרת הגמורה התשובה למה שישנו למה צריך את הה של הראשון אנישליש ראשון מבואלתנד רבי שמואל צריך את זה לדרושה שהביא תנבי רבי שמואל תן דבר רבי שמואל בזכר שלוש ראשון זכו לשלוש ראשון בזכות שלושה המצוות שנאמר בהם ראשון הם זכו עם ישראל לשלושה דברים שנאמר בהם ראשון להחיזרו של עיסוב לבניין בית המקדוש לשמוע של משיח להחיץ זהראש של עשו שמצינו שכתוב ראשון לגבי העניין הזה דכתיב ויצא הרי הראשון אדמוני כולו כדר שיער אז מילה הראשון לבי כיסא כבוד מוים מראשון מקדשנו רואים בניין בית שמקדש כתוב גם ראשון לשמו של משיח דכתיב ראשון לציון הני הינום אז אם כן סיכום ההסבר של תנד רבי ישמואל כתוב של רב נחמן בר יצחוק כתוב שהראשון הראשון זה הכוונה יום קודם שאלנו אם זה יום קודש למה בארבע מינים ובמיקרוקוידודש ובשבוזן אנחנו לא אומרים שזה הכוונה ליום קודם התשובה היא כ כי פה יש לנו הראשון ה שהוא מלמד אותנו שזה יום קודם ואילו שם שלושת הראשון שנאמר שם בתישריי זה במיצו של תשרי זה בא ללמד אותנו דרוש אחרת בהתחלה רצינו לומר צריך אותם בשביל למעט את חול המועיד כי יש בוב מוסיף על עניין ראשון זה מחבר אחרי זה אומרת הגמרא אל תתוב לו בואו ולא ה ושוב גם קשה מ מק מיקרוקוידש שם אין בוב מחבר אומרת הגמרא לא זה הסיבה שם כתוב בשלוש מקומות הראשון זה בא ללמד שבזכות זה זכו לשלוש דברים זכו גם לכיסאי של משיח גם לבינו סמקדוש וגם לאחי זור של עיסו אבל אצלנו הראשון זה לא נדרש אלא צריך את זה לומר לי יום קודם ששבי את עצמך חזב יום קודם רובמה לימוד נוסף מאוכן מאיפה יודעים שחומץ נאסר בחצה של דלד ניסן כתוב לתשחת על חומץ דם זבחי איסור שחיטת קורבן פסח על חמץ כלות שיש לך חמץ בבית לא תשחט את הפסח ועדיין חומץ קיר זאת אומרת שיש לנו מצוות ביאור לפני שחיט הפסח מתי שוחטים פסח חצות של יד ואם יכל אחד ואחד כשוחט הרי חצות זה תחילת הזמן אולי אם הוא שוחט את זה אחרי חצות אז הוא יכול לבאר אחרי חצות אולי כל אחד זה תלוי בזמנו מתי הוא הולך לשחוט את קורבן הפסח ולא שאנחנו נאמר שמדאורייסה בחצות זה כבר נאסר אומרת הגמרא הזמן שחיטה ומרחמונה התורה לא נותנת לכל אחד ואחד הזמן לפי מה שהוא ינהג אלא יש זמן ששחיטה הזמן ששחיטה היא הזמן שעוסרת את החומץ לא תשחט לא תגיע לזמן שחיטה כשיש לך חומץ קיים אם אלה כאן לומדים שחומץ נסר ארבע חצות תנמי מביאה הגמור ראיה לדברי רובה מבריסה ארבשבסו מבטיחם מערב יום טב אונלי ביום טבע עצמו את יש לך את החומץ דם זהחיל לך את עדיין חומץ קם דיבר רבי שמואל לאדיה הדרושה של רובד רב עקיבא מר וכעת הבריסה ממשיכה ומביאה לימוד נוסף אינו צורך הרומהח ביום הראשון תשביץ מבטיחים הוא כסיב כל מלוכול לא יתעשו ביום הראשון תשביטו אם נאמר שביום הראשון זה הכוונה בטו בניסן ביום טב הרי כתוב איסור מלוכה על יום טבנו לעבור שיב מלוכה איך הוא יבאר תכף נראה הגמרא תגיד שרואים שהוא סובר שיעבורה ביאור חומד זה רק בסרייפה ושיפה זה אב מלוכ ממילא הוא לא יכול הוא מנוע מלשרוף אז איך יתכן שהוא צריך לשרוף היום את השחומץ אלא בהכרח שהכוונה ביום הראשון כוונה יום קודם רבי יוסיו אומר לימוד נוסף זה דומה ללימוד שראינו לאל הלימוד הראשון של הבית אבל עדיין זה שונה רבי יוס חמר אך ביום הראשון תסבותכם ערב יום טב הנה עליו יום תלמוד לאמר אחולק יש לנו שזה ביד מי אמר שזה ביד אולי זה ביום טב אחולק אח ביום הראשון מהשמע אמצע היום הראשון ואם אמצע יום הראשון בכיך שזה לא אחד משבע יומים כי שבע יום צריכים להיות בלי חומץ אלא בכיח זה יום קודם ועל היום קודם נאמר חצי חצי כן חצי לא והי ביום טבע עצמו אם ישור התקשבות הסור לאכיל חומץ אכילס חומץ לאכילס מצו אז מהאח שאני לומד שאח ביום הראשון זה על אמצע מזה אני לומד שזה הכוונה ליד לפי הלימוד הקודם לפי הלימוד הראשון שאבא הביא אז אנחנו אמרנו ביום הראשון זה חוזר על יד ולא על טו למה בגלל שבע סיומים שבע סיומים משמ כל השבע נקים בלי חומץ אז ברכי הבש זה קודם אמרנו מי אמר שזה אמצע היום אולי תחילת היום אמרנו אח חילק כאן בגלל שאח חילק בגלל שאח אומר לי שלבאר את זה באמצע היום ממילא אנחנו לומדים שזה חוזר על יום קודם ולא על היום הראשון כיוון שיש איסור שביט חומץ כבר בכל השבע ימים מליל תטווה והלאה כמו שזה הוקש להכילס מצו אז אם כן ראינו כאן לעת אתה שש יש דרכים איך ללמוד שביד בניסן נאסם מדאורייסה בחצות היום לאכול חמץ ויש חיוב ביאור עד חצות לבר את החמץ הבא הביא לימוד ראשון משבעה שמים סר לו מוצא בבתיכם אסור כל השבעה ימים חמץ מצד שני ביום הראשון תשביטו כי ביום הראשון זה לפני וזה לא בבוקר שלפני כתוב אך חילק אמצע היום שלפני זה לימוד של הבית רבי שמואל הביא כשגזרו שוב מצאנו מקום אחרי שכתוב רישן על ארבסור אז גם פה ראשון זה הכוונה לארבוס בניסן אבנח אמר מצינו שאחר ראשון זה אחד לפני אז גם פה בהם הראשון תשביטו הכוונה אחד לפני שאר מקומות בתשרי אי אפשר לומר ככה למסקונס הגמרא בגלל שנדרש לגבי דרוש של הה נדרש לגבי דברים שזכו בזכות המצוות של חודשי אבל אין חנה מכאן זה מהה של ארבע יום הורישון תשביטו וזה שזה לא נדרש לדרושה אלא רק ללמד אותנו שזה יום קודם יום לפני יום לפני הפסח רוב אמר לימוד רביעי שזה מלא לאישת חומץ דם זבחי אל תשחז וחייב להיות זמן קבוע שהתורה אומרת מעכשיו והלאה אסור שיהיה חומץ בבית כיוון שעכשיו זה הגיע כבר זמן של קורבן פסח הבאנו ברייסה שרבי שמואל הביא את הלימוד של רובה רבי עקיבא אומר מזה שעבורה זה רק על ידי אש ואש זה אב מלוכה בהכרח שתשביצו זה חוזר יום קודם או לפני מלוכה אז זה לימוד חמישי ורב יויסי שלומד מא חילק שחייב להיות שחצי יום מותר חצי יום אסורח זה לא חוזר על היום של תסבוב כי ביום של תסבוב זה הוא קש לאכילס מצו שבתסבוב כבר מצובים לאכול מצה וממילא אסורים באכילת חמץ אז אי אפשר לומר שחצי יום מותר באכילת חמץ בהכס הוא חוזר על יום קודם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: