העמוד היומי מסכת פסחים דף ד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ד עמוד א

דף ד עמוד א' היום אנחנו בעזרת השם נראה שהסיבה שבודקים את החמץ בלילה אור ליד כמו שראינו במשנה היא כיוון שאז בני אדם בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה אומר אז זה השפת אמת דבר מדהים הוא אומר אור הנר רומז בעצם לכך שאדם צריך לבקש ולחפש אחר האמת שתמונה בליבו זאת אומרת איפה נקודת האמת מה המהות שלי בחיים? מה אני מחפש? ובשעה שבני אדם בבתיהם אומר השפת אמת דייקה. לא כשבני אדם נמצאים בבית הכנסת, נמצאים בבית המדרש ועסוקים בתורה, דווקא שבני אדם בבתיהם. ולפעמים יכול אדם לחשוב ולומר, תראה, חלק מהיום אני בכולל, חלק מהיום אני באיזשהו מסגרת תורנית, הכל טוב, הכל נהדר, אבל בערב שאני מגיע הביתה אני מרגיש שהרוחניות שלי מתפרקת. אני סך הכל מה אני עושה? מתבטל, נמצא עם הילדים ארוחת ערב, מספר להם סיפור ילדים, רוחץ אותם, השכבה, רק ביטול תורה, רק ביטול זמן, רק עצבים מגיע כאן השפת אמת ומלמדינו לא דווקא כשבני אדם נמצאים בבתיהם זה הזמן הטוב ביותר ולמה? כי כידוע הקדוש ברוך הוא יכל לברוא אותנו שרפים מלאכי עליון יכל לומר לנו מהבוקר עד הלילה תהיו עם תפילין של רבנו תם ותגרסו זוהר או לחילופין תלמדו או לא כל מה שתעשו יכל לתת לנו את האפשרות הזו והוא בחר לא הוא בחר לתת לנו את ההצטרכויות של העולם הזה כדי שנעסוק בהם אמנם לא לשכוע בתוכם אבל כן להיות בם הוא נתן לנו את זה והוא נתן לנו את האישה ואת הילדים ואת הצרכים שלהם גם כן שהם תלויים בנו וכך מאיר השפת אמת דבר נפלא כן אור הנר הנקודה של האמת דווקא בשעה שבני אדם בבתיהם, דווקא שאתה מתעסק בדברים הגשמיים, דע לך, תורים עיניים לשמיים, זה נראה לך לכאורה גשמי, אבל זה מחובר לקדוש ברוך הוא. זה אותו חיבור שיש לך בשעת תפילה ותורה, אותו חיבור אתה יכול לחוש בזמנים כאלה שנראים לך גשמיים. ולכן הדבר הזה מדהים, כל כך מרגש בשעה שבני אדם מצויים בבתיהם, דווקא בבתיהם, לא בבית מדרש, לא בניינו עלול ולא באכילת מצה. כשאתה בבית, שיש לך את האתגרים של הבית, שיש לך כביכול את הקשיים, שאתה בטוח שאתה מנותק מהרוחניות, דווקא שם אור הנר, יש לך את הנר שמאיר, יש לך את הנקודה של האמת, תתחבר אליה כי זה האמת. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ד עמוד א' במילה הראשונה רב. אנחנו עדיין עוסקים במה שראינו אתמול. כמה צריך לשמור על צחות הדיבור ולא להעדכן בבשורות רעות. ראינו שמי שמוציא דיבה הוא כסיל, טיפש. למה אתה מספר בשורות לא טובות? מספרת הגמרא רב ברחוא דרב חיא וברכתי בעצם רב חיא דוד של רב משני כיוונים רש"י אומר אבא של רב קראו לו איבו ולאמא של רב קראו אמא ככה היה שמע הפרטי אומר רש"י ואיב הוא אביו של רב היה אחיו מן האבא של רב חיא בעצם רב חיא לו אבא שהאבא הזה היה לו אח מאישה אחרת זאת אומרת אח רק מאבא שקראו לו איבו ובראחת ואחותו זאת אומרת היה לו אמא של האמא הזו הוא היה בת מבעל אחר של האמא הזו קראו של האחות הזו קראו אמא ואמא ואי והוא התחתנו יחד ונולד רב אז בעצם יצא שרב חיא דוד של רב משני כיוונים גם מצד אבא וגם מצד אמא יפה מאוד רב חיה היה בארץ ישראל רב ואביו איבו ואמו אמא היו בבבל וכמובן הדרכים היו משובשות עדכונים בקושי הגיעו קווי עדכונים מנדחר שמי לא היה לא ידעו כל כך כמו היום כיסליק לאטם כשעלה רב לארץ ישראל אמר להשאל אותו רב חיא קיים האם אחי איב הוא קיים אבא שלך אמר לי ענה לו רב בלשון שאלה אמא קיימת תשאל קודם על אמא הוא רצה שהוא יבין שאיב הוא נפטר לכן הוא ענה לו בצורה כזו אמר לי שאל אותו אבחיה אמא קיימת אמר לי אמר לו שוב בלשון שאלה איב הוא קיים או יש אומרים אבא קיים שהוא לא הזכיר את שמו שכן הזכיר את שמו אותו דבר אצל אמא בכל אופן הוא רמז לו מהתשובות המתחמקות הללו ששניהם אינם בין החיים ואומר רש"י מאליו הבין הוא קלט את הדוש שיח רב חיא הבין כאילו את התשובה ומאליו הוא הבין ששניהם נפטרו. אמר ללשמי, אמר מיד רב חיא לשמשו, חלוץ לי מןלי שזה בעצם אקט של אבלות, סימן של אבלות והולך כלה אחריי לבית המרחץ ומיד לאחר מכן אני אלך לבית המרחץ. אם כך שמנה טלת רואים מהמעשה הזה שרב חיא אמר לשמשו שלושה דברים. שמ מנה דבר ראשון אבל אסור בנעילת הסנדל ולכן מיד הוא הוריד את סנדלו כדי לקיים את האבלות. ושמע מינה שמואה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד ולכן רק היום. וזה מתחבר למסקנה השלישית ושמע מינה מקצת היום ככולו מכך שמיד לאחר שהוריד את הסנדל הוא אמר לשמש הולך קהילה אחריי לבית המרחץ והרי אבל אסור ברחיצה מכאן אנחנו רואים שעצם ההנהגה הזו היה הנהגה של רגע אחד או של כמה דקות של זמן מסוים של אבל ורק יום אחד ומקצת היום ככולו ולכן מיד לאחר מכן הוא כבר יכל ללכת לבית המרחץ אם כן אנחנו רואים מהסיפור הזה שום פעם עד כמה רב לא רצה להעדכן צורה רע ואמר את זה רק בדרך רמז מספרת הגמרא עכשיו על אנשים שהיו מדברים בעצם דיבורי דעלמה, דיבורי יכול ועל פי זה הכירו עליהם דברים. מספרת הגמרא הודה אמר דונו דיני. הוא כל הזמן היה אומר בוא נדון דין. זאת אומרת בוא נלך לדיין. אומר רש"י כל מי שהוא התווכח איתו, כל מי שהיה לו איתו איזה בעיה כל דבר משא ומתן אינו נשמע לדבר אדם אלא על פי דיין. כל מי שרצה ממנו כסף. גם אם זה היה ברוך השמש בצהריים וכדומה, מה הוא היה אומר? בוא נלך לדיין. תמיד הוא היה מדבר על דין. אמר שמ מינה מדן קעתי דכתיב דן ידי אמור כאחד שבטי ישראל ובאמת ככל הנראה הוא היה משבט דן מספרת הגמרא הוא דהב קאזיל ואמר הכיף י סיסני בירתא כל הזמן דיבר על נכסים נדלניים על שפת הים היה לו איזשהו אהבה מיוחדת לשפת הים הוא היה אוהב לדבר על זה אוהב להיות שם כל שיחו וסיגו היה סובב סביב הים אומרת הגמרא בדקו והשכחו דמזבולון כעתי דכתיב זבולון לחוף ימים ישכון ואם כן רואים שאדם עצם הדיבור של אדם הוא לא סתם דיבור. גם כשאדם חושב לפעמים שהוא מדבר דברי העולם הזה וכדומה, עדיין תמון בזה דברים גדולים. לדוגמה כאן רואים אדם סך הכל אמר דון דיני, תמיד היה מתעקש על דין או בן אדם אמר דיבר כל היום על חוף הים ומשמה באמת הסיקו, בדקו ומצאו שהם מאותם שבטים. אומרת הגמרא הקדושה, ואנחנו בעצם מסיימים את הנושא. עד עכשיו היינו עסוקים כל הזמן בכך שבעצם התחלנו עם כל העניין של האם אור פירושו לילה או יום. משם עברנו לדבר בלשון נקיה וראינו כל כך הרבה סיפורים ואגדות חז"ל וכדומה על העניין הזה. אומרת הגמרא רגע אם למסקנה כמו שאמרנו שלשום שלפי כולם אור פירושו לילה ואור לארבס בודקן את החמץ פירושו בלילה השאלה היא למה ואשתה דקהן דלקול מהאור אור תהו למה צריך לבדוק כבר בלילה מך דרי בין לרבי יהודה ובין לרבי מאיר חמץ עשו אלא משש שעות ולמעלה וזה נראה בעזרת השם אחר שרואים לומדים ממקור שמדאורייתא חמץ אסור באכילה משש שעות הוא למעלה זאת אומרת עוד לפני שנכנס חג פסח כבר מחצות היום שלפניו אסור באכילה. ואם ככה ונבדוק בשיט בוא נבדוק בשש שעות זה לפני החג עדיין מהרגע שאסור לאכול חמץ אז אז נבדוק בעצם רשי אומר שהשאלה היא פה רק לפי המסקנה כי אם באמת היינו מבינים שהגמרא אומרת אור ל-14 שהמשנה שאומרת אור ל-14 בודקן את החמץ פירושו ביום אומר רש"י הייתי אומר שביום פירושו באמת בחצות אז בודקים אבל עכשיו שאתה אומר לי אור ל-14 שזה בלילה למה למה צריך להקדים כל כך ונבדוק בשיט וכימה אומרת הגמרא ואם תרצה לומר לי זריזין מקדימים למצוות מה זה לבדוק בחצות אנחנו אנשים זריזים אנחנו מקפידים לעשות כמה שיותר מהר אם כך נבדוק מצפרה מהבוקר תכתיב וביום השמיני בשר אורלתו ותניה לגבי ברית מילה כל היום כולו קשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצוות שנאמר והישקים אברהם בבוקר אפשר לעשות ברית מילה כל היום לומדים מאברהם להקדים ולעשות על הבוקר אבל גם אברהם שבאמת הקדים והשקם אברהם בבוקר הוא לא הקדים ללילה רק מהבוקר אז עליו שכל היום קשה הוא הקדים לעשות את זה בשעות המוקדמות ואותו דבר גם כאן למה אתה אומר לי להקדים ולבדוק סליחה להקדים ולבדוק את החמץ כבר מהלילה תבדוק אותו על הבוקר לא מובן מדוע אני מקדים ללילה אמרב נחמן בר יצחק פשוט מאוד בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה דווקא אז פשוט ביום אנשים יוצאים לשוק יוצאים לשחרס ומשם לשוק לעמל יומם ועד שהם חוזרים הביתה לוקח זמן בלילה כולם בבתים וגם אנחנו בודקים דווקא לאור הנר כמו שנראה בהמשך ואור הנר מבהיק בוהק בצורה טובה דווקא בלילה ולכן אני בודק בלילה אמר הבא יעיל כך כיוון שאנחנו מגיעים למסקנה שבודקים בלילה אי צובה מרבנן תלמיד חכם לא לפתח באדני באותוטה דתליסר דנגרביסר שלא יפתח בזמן שיעורו זאת אומרת שלא יתחיל ללמוד בלילה הזה שבין 13 ל-14 משקיעת החמה של יום ה-13 של יום יגע עד הבוקר של יד זה זמן בדיקה שלא ילמד אז למה דלממשכשמתי ואתי לאמנו ממצווה אני חושב שפשוט הוא ידלק על הגמרא הוא יהיה משוך הוא יהיה הסברה תמשוך אותו בלי שהוא ירצה הוא יתיישב ויגיד רק 10 דקות לימוד מיד אחרי זה אני בודק בדיקת חמץ אבל הוא ימשך בצוף בנועם במתיקות של התורה והוא ימנע ממצווה ולכן שלא יתחיל כלל קודם יבדוק ולאחר מכן ילך לשיעורו ילך ללימוד תורה נכנסת הגמרא עכשיו לדיון בעצם דיון בעניין בדיקת חמץ באו מיני מרב נחמן בר יצחק המזכיר בית לחברו ב-14. על מי לבדוק בעצם אם אדם מזכיר בית ב-14, אני רוצה לזכור בית לכל הפסח, אני מגיע להיות בעיר אחרת וכדומה, סוחר בית, השאלה אם חובת הבדיקה על המזכיר או על הסוחר, המזכיר בית זה חברו ב-14. על מי לבדוק? האם לא מזכיר לבדוק דחמיר דידיו שאתה נותן לי עכשיו את הבית אם יש כאן חמץ הרי אני מגיע פה לפסח אני לא אני לא מביא איתי שום דבר חמץ אם יש כאן זה בעצם שלך של המזכיר אתה תבדוק או או דילמה אולי על הסוחר לבדוק דיסוע ברשות היקיי תכלס מי גר כאן כרגע אתה הסוחר נכון שזה של המזכיר אבל אתה גר כאן כרגע והאיסור הוא עליך החמץ הוא בעצם החמץ שיהיה פה הבאה הוא בא להימצא הוא שלך אז מה באמת הדין מי צריך לבדוק תשמע אומרת הגמרא בו ותשמע מביאה הגמרא הראיה המזכיר בית לחברו על הסוחר לעשות לו מזוזה אם ככה אנחנו רואים מצווה דאורייתא על מי על הסוחר כנראה שגם כאן בדיקת חמץ זה יהיה על הסוחר שהוא גר שם דוכה הגמרא ואומרת מה פתאום אתה מאמרב משרשיה מזוזה חובת הדר יש דין גורף בהלכות מזוזה מזוזה חובת הדר אומר רש"י לפי שהיא משמרתו מזוזה היא שומרת על הבן אדם על מי שגר כאן ולכן אתה גר כאן אתה רוצה שמירה תעשה מזוזה אבל כאן חכמי פה זה אחרת לגמרי רש"י אומר בדיקת חמץ מדרבנן בא לי יראה ובא לי אמצא מספיק בביטול דעלמה הוא יכול לבטל רק מה חכמים הצליחו בדיקת חמץ השאלה התרכה הזאת על מי מוטל על המזכיר או על הסוחר אל תביא לי ראה ממזוזה החמאי אמר לו רב נחמן ברצק תנינה זה עניין של קניין מזכיר בית לחברו אם עד שלא מסע לו מפתחות חל 14 על המזכיר לבדוק ואם מי שמסע לו מפתחות חל 14 על הסוחר לבדוק בעצם רש"י אומר מפתח זה קניין השכירות. כשאתה מקבל את המפתח עשית קניין. ואם לפני שעשו קניין כבר 14, אז ביד מי המפתח? ביד המזכיר הוא יבדוק. אם קיבלת את המפתח דקה לפני השקיעה של 14 ועכשיו זה בידך הסוחר, תפקידך לבדוק. פשוט מאוד עניין של קניין. תלוי אצל מי המפתח היה. ברגע שנכנס חובת הבדיקה שהגיע ליל 14. אומרת הגמראה הקדושה באו מ באו מני מארב נחמן בר יצחק המזכיר בית לחברו ב-14 חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק זאת אומרת כשאני לוקח בית ממישהו מזכיר צימר לפסח עכשיו לכל השבוע כשאני לוקח אותו ב-14 האם חזקתו שהוא בדוק כבר ואני לא צריך לבדוק או מה פתאום הגעת עכשיו תבדוק חזקתו שהוא לא בדוק שואלת הגמרא שאלה פשוטה למה היא נפקמינה לישילי פשוט מאוד תרים טלפון לבעל הבית להוא שמזכיר לך את הצימר נעים מאוד הצימר נהדר שאלה שאלה פשוטה בדקת או לא בדקת היה בדיקת חמץ או לא אומרת הגמרא דלתלי דליולי אדם לא זמין הוא לא כאן אני לא יודע מי הוא השאלה אם אני הולך עכשיו לטוח ולבדוק את כל הבית מחמץ או לא דלתלי דלישולי להטרוךלי מי האם מטריכים את הסוחר או לא אמר לו רב נחם בר יצק ניטוע שנינו הכל נאמנים על ביאור חמץ אפילו נשים אפילו עבדים אפילו קטנים זאת אומרת נשים עבדים וקטנים שלא נאמנים בשום עדות שבעולם לגבי להגיד שהבית הזה בדוק הם נאמנים מה הייתם ממנה הוא שואל לא משום דחזקתו בדוק דכסה הכל חברים הם אצל בדיקת חמץ ואם כך אם הם נאמנים כנראה כי סתמה בדוק כולם נחשבים כחברים לעניין זה זאת אומרת חבר זה אדם שאפשר לסמוך עליו כולם אפשר לסמוך עליהם לעניין זה ולכן ככל הנראה גם כאן אומר שאם שכר את הבית ב-14 חזקתו בדוק מחר נמשיך הלאה בעצם בעניין זה בעזרת השם בואו עכשיו נסכם את העמוד הנפלא רב רמז רב חיא דודו שגם אביו וגם אמו שהיו אחיו ואחותו נפטרו ובעצם הוא לימד אותנו באותו סיפור שלושה דברים א' שיש אבלות שהבל אסור בנעילת הסנדל שאבלות רחוקה זה יום אחד ומקצת היום ככולו אדם שאמר כל היום דונו דיני ומידן אדם שמאוד מאוד אהב את צב הים ומזבולון וראינו שאם לפי כולם אור זה אורטה ובודקים מהלילה מדוע הרי גם אם תאמר לי שאסור שאנחנו עושים זריזים מקדימים למצוות זה מהבוקר כמו לגבי מילה מה הרעיון מהלילה רב נחמן בר יצחק בני אדם מצויים בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה בלילה ולכן זו הזמן זה הזמן שבו אנחנו בודקים חמץ צובה מרבנן שלא יתחיל אז שיעור שם הישך בשמועתו המזכיר בית לחברו על מי לבדוק אמרנו מזוזה חובת הדר זה ברור לגבי בדיקת חמץ אמרנו תלוי מהמפתח היה אצלו לפני 14 או אחריו כי זה העניין של חזקה של הקניין באו מני המזכיר בית ב-14 חברו והוא לא כאן שנשאל אותו האם מטריכים את הסוחר או לא התחלנו את הדיון וראינו שבעצם רב נחמן ברצחק אומר שכולם נאמנים על ביאור חמץ, גם נשים עבדים וקטנים. מכאן אני מבין שחזקתו בדוק כי אחרת לא הייתי סומך עליהם. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר.
לצפיה בתכנים נוספים: